אובחן אלצהיימר בגיל 19, דמנציה מוקדמת מתפשטת – זה סביבתי (הגנטיקה לא השתנתה בדור)

 

אובחן חולה אלצהיימר בן  19

ד"ר איתי גל כותב ב- YNET  כי אלצהיימר, מחלה חשוכת מרפא שהופיעה בעבר בעיקר בקרב קשישים, התגלתה בסין אצל צעיר בן 19.

המקרה פורסם בגיליון האחרון של כתב העת  Journal of Alzheimer’s disease..

דווח כי הוא, כנראה, חולה האלצהיימר הצעיר ביותר בעולם.

אולם, בעבר נתקלתי כבר בדיווחים על בני 20-30 עם אלצהיימר ופעם אחת אפילו על ילד בן 7 עם תסמיני דמנציה.

.


חשיפה לוויפיי ולסמרטפונים יכולה לגרום לאלצהיימר מוקדם – פרופ’ מרטין פול על דמנציה דיגיטלית


.

אצל הצעיר מבייג'ינג, שאובחן כחולה אלצהיימר, החלו קשיי ריכוז ואובדן זיכרון בגיל 17. שנה לאחר מכן החל איבוד זיכרון לטווח קצר. הער לא יכל לזכור היכן הניח את חפציו ואת אירועי היום הקודם. הוא גם חווה קשיי קריאה.

סדרה ארוכה של בדיקות שללו מחלות נוירולוגיות אחרות,

מבחן תפקוד מוחי אישר כי הוא סובל מאלצהיימר.

סריקות מוחיות, ובהן  PET Scan, הצביעו על ניוון של אזורים במוח הקשורים בזיכרון, כגון ההיפוקמפוס והאונה הרקתית.

בדיקה של נוזל השדרה חשפה ריכוז גבוה של החלבונים p-tau 181 ועמילואיד-ביטא – שניהם קשורים למחלת האלצהיימר.

.

בעולם מאובחנים 50 מיליון איש עם אלצהיימר והמספר גדל במהירות (ולא כל הסובלים מבעיות אופייניות למחלה מאובחנים)

ברפואה מקובל כי אלצהיימר מתחת לגיל 65 נדיר יחסית – 10-5% מהמקרים, ולרוב החולים מתחת לגיל 30 יש מוטציות גנטיות.  הצעיר הקודם שאובחן עם אלצהיימר היה בן 21 ונשא מוטציה גנטית.

אצל בן ה-19 מסין לא נמצאה מוטציה גנטית ידועה.

"ישנה מגמה מתמשכת של תחלואה בגיל צעיר באלצהיימר ודמנציות אחרות, בעולם וגם בישראל", אומרים בעמותת עמד"א, למען אנשים עם אלצהיימר ודמנציות אחרות.

"בגיל צעיר, המחלה נובעת לרוב ממרכיב גנטי ובחלק מהמקרים ממוטציה של גן. על פי הערכות העמותה, המבוססים על נתוני האיגוד האירופי, יש כיום בישראל כ 6,000 אנשים בגיל 30-65 המתמודדים עם מחלות אלו."

"אנשים צעירים בדמנציה לא סובלים בהכרח מבעיות זיכרון, כחצי מהם מתלוננים בתור תסמין ראשון בשינויים באישיות, אפאטיות, שינויים במצב רוח, קושי בדיבור ובשליפת מילים או הבנת שפה, בעיות ראייה בלתי מוסברות או הזיות ראייה, בעיה בשימוש בידיים או הליכה, הפרעות שינה ואף התקפי אפילפסיה".

כך אומרים בעמד"א ..

 

ובכן ..

אני מקרה של דמנציה מוקדמת, שנעלמה עם הימנעות מחשיפה למפגעי סביבה .. ואיני היחידה !

אין לי מוטציות גנטיות המיוחסת לאלצהיימר APOE4, אלא דווקא מחסור בגנים אחרים המפרקים רעלים (כגון HLA, כפי שמצא דר' ברדסן). מוטציות הנגרמות או משופעלות בעקבות חשיפה למפגעים סביבתיים.

 


מודל "החבית העולה על גדותיה"  – מרכזי ברפואה סביבתית

(מודל מורחב)

כך מתפתחת תחלואה מודרנית, תסמונות מוזרות, רגישויות .. ההולכות ומתגברות ..

 

אז ..

נסו להרחיק את החולות והחולים ממכשירים אלחוטיים ומכימיקלים סינתטיים (ומעובש) ..

כי .. זו בדיקה פשוטה יותר (ולא מזיקה) מכל הבדיקות שהעבירו את הצעיר, אותי ואת שאר חולי המוח.

זה צריך להיות השלב הראשון בבדיקות של מי שמתלוננים על תסמינים "מוזרים" בכלל. תמיד. 

ואז .. העבירו אותם לאורח חיים בריא,

כמפורט בשקף מההרצאה של הכנס "מוח בריא" 2018

.

איך לעשות דיאטת קרינה – מדריך לאבחון עצמי


(במאמר מוסגר – בדיקת fMRI היתה הטריגר שלי להתפרצות רגישות קשה לקרינה ולכימיקלים – בדיקה שנועדה לבדוק את מצב המוח שלי לפני טיפולי תא לחץ, בגלל הדמנציה המוקדמת. לטיפולים ב'אסף הרופא' כבר לא יכלתי להגיע בגלל הקרינה הגבוהה במוסדות רפואיים. וחיי הפכו לסיוט. אם במערכת הרפואה היו יודעים לכוון אותי לנסות להימנע מחשיפה לציוד אלחוטי – מצבי היה משתפר במהירות ללא קריסה לדרגה ממנה אין חזרה. 'דיאטת קרינה' צריכה להיות הבדיקה הראשונה – פשוטה ולא מזיקה. כשמתגלה שזו הסיבה יש לשנות אורח חיים. כשאין הקלה – ממשיכים לבדיקות מורכבות יותר)


 

בישראל חיים היום כ-120 אלף חולי אלצהיימר.

אבל ..

יש הרבה הרבה בדרך, עם בעיות זיכרון וריכוז ההולכות ומתגברות, עם קשיים בשיקול דעת וחוסר התמצאות, עם סבלנות מתקצרת או התבודדות ועוד ..

באלצהיימר מתרחש הרס הדרגתי של תאי מוח הגורם להידרדרות בתפקודי חשיבה ולירידה ביכולות זיכרון, ריכוז, למידה ושפה,

האבחון מחייב הערכה מקיפה, הכוללת סקירת היסטוריה רפואית, תיאור מלא של תסמינים, הערכה קוגניטיבית ותפקודית ובדיקות עזר (הדמיה, בדיקות דם וכדומה).  נבדקת היכולת לבצע פעילות יומיומית, כמו ניהול כלכלה שוטפת וקבלת החלטות. האם מנסים להעביר אחריות ("תבחרו בשבילי"), חוזרים על אותה שאלה שוב ושוב או מאבדים עניין בתחביבים ובעיסוקים אהובים.

לרוב, זה מתחיל ירידה ביכולת הזיכרון לטווח קצר, כמו קושי לזכור פגישות ואירועים, נטייה לחזור על אמירות ועל שאלות, פיזור דעת, קושי להיזכר בשמות. בהמשך מצטרף קושי בשליפת מילים וצמצום שפתי, קשיי התמצאות במרחב, קושי בחישוב ועוד.

תחילת המחלה מלווה גם שינויים במצב הרוח (נטייה לדכדוך ולדיכאון, לחרדה, לשינוי באישיות ובהתנהגות ולירידה בכישורים חברתיים).

עם התקדמות המחלה, יש קושי בזיהוי מכרים וקרובים, אי יכולת לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, בלבול ודאגה גוברים, הזיות וחוסר שינה.  פוחת העניין בסביבה ועלול להגיע לאפתיה. יתכנו גם הזיות, מחשבות שווא, פרנויה ווחשדנות.

בשלב המתקדם של המחלה, יש פגיעה בכל התפקודים המוחיים (חשיבה, תקשורת ותנועה) וקושי בביצוע פעולות שגרתיות כאכילה, רחצה ולבוש ואף שליטה בסוגרים. חשדנות, מחשבות שווא והזיות אופיניות לשלב זה.


אבל ..

ב- 90% מהמקרים ניתן למנוע או לשפר מאד את התפקוד, גם לאחר תחילת התסמינים – בעיקר בשלבים הראשונים

(לפי דר' שרזאי ודר' ברדסן, דר' אמן ודר' פרלמוטר, דר' היימן ועוד .. . ובארץ .. דר' קארין אלמן, דר' מיכאל הרלינג ועוד)

הנה ..

מעט מהמסע שלי – איך לשקם את המוח מדמנציה מוקדמת

קישור לאחת הכתבות על המקרה שלי –

באפוק טיימס "האנשים שנרפאו מאלצהיימר"

https://epoch.org.il/science-and-technology/231226/

(פוסט בפייסבוק המכיל את תוכן הכתבה שהתפרסמה ב"אפוק טיימס "https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10156241656615893 )

 

דמנציה בגיל צעיר בשכיחות גוברת .. אין ספק שזה סביבתי (הגנטיקה לא השתנתה בדור אחד)

על דמנציה סביבתית

.

קבוצת "אלצהיימר ובעיות זיכרון – מניעה, טיפול ותקווה" בפייסבוק נפתחה במסגרת פעילותי להעלאת מודעות למגיפת הדמנציה ולאפשרות מניעה וטיפול בעזרת אורח חיים והימנעות ממפגעים סביבתיים –  קבוצה זו לעזרה עצמית ולתמיכה הדדית. יוזמה זו שלי הגיעה אחרי שהצלחתי להפוך את מהלך המחלה, שהחלה לפני גיל 40 . הקבוצה נועדה להעשיר במידע מעבר לספר שתרגמתי – אלצהיימר ובעיות זיכרון: מניעה, טיפול ותקווה (הוצאת פוקוס) – ולקדם קשרים ויוזמות לקידום בריאות המוח ובריאות בכלל .

עקרונות התכנית של זוג הנוירולוגים שרזאי סודרו תחת ראשי תיבות נוחים לזכירה: NEURO

  • תזונה ( N)
  • אימון גופני (E)
  • הרפיה ורוגע (U)
  • שיקום – שינה משקמת (R)
  • תרגול מוחי ומיקסום תפקודו (O)

אלה 5 העקרונות עליהם מתבססת התכנית לשינוי עצמי .. הבנויה מתוך הבנה לקושי לבצע שינוי. הספר כתוב בצורה קלה להבנה (בהשוואה לספרים אחרים ולכן בחרנו בו) .

ועליהם אני מוסיפה (מניסיוני שלי ואחרי לימוד רב, אחרי כן מצאתי נוירולוגים שתומכים בזה.. כולל דר' ברדסן ופרופ' בלפום)  –  הימנעות ממפגעים סביבתיים:

1- זיהום וכימיקלים:   חומרי הדברה, חומרי שיפוץ, טקסטיל חדש, תמרוקים, חומרי ניקוי.. בכולם כימיקלים מרעילים המזיקים למוח (וגם עובש)

2- קרינה:   וויפיי וסלולר מזיקים, גם מיקרוגל, טלפון אלחוטי, כל דבר אלחוטי מקרין ישירות לתוכנו, וגם.. חשמל.. אז ללמוד להשתמש נכון ולצמצם חשיפה

 

ואתייחס גם ל ..

נושא ההזיות באלצהיימר (בשלב שני או שלישי) – כי היו לי  הזיות .. בגלל חשיפה לעובש.

כן, הזיות יכולות לנבוע, בחלק מהמקרים (כמו גם כרבע ממקרי הדמנציה לפי דר' ברדסן) – מעובש !

25% מהאוכלוסייה נושאים את גן HLA  DR ולא יכולים לפרק מיקוטוקסינים (רעלני פטריות). חשיפה לעובש עלולה לגרום לחולי קשה, לחוסר תפקוד נוירולוגי ולשינויי התנהגות ואישיות.  במקרה כזה לא תמצא סיבה "רפואית" בבדיקות סטנדרטיות, הבדיקה צריכה להיעשות בסביבת המגורים/ עבודה.

בהתרשמותי (ושל מטפלות ומטפלים שונים בעולם) – יש קשר בין רגישות לעובש/ כימיקלים סינתטיים לבין רגישות לקרינה ובעיות נוירולוגיות שונות.

מפגעי סביבה (קרינה, זיהום ועוד) משפעלת ומפעילות מוטציות גנטיות שונות, שגורמות לבעיות בריאות שונות. זו אינה המוטציות ה"קלאסית" המיוחסת לאלצהיימר, אלא מוטציות בגנים אחרים, כמו HLA. דר' ברדסן הראה זאת במחקר שארך 30 שנים וזיהה כי כרבע ממקרי הדמנציה והאלצהיימר נובעים מחשיפה למזהמים – אלצהיימר טוקסי או אלצהיימר נשימתי, בהגדרתו של דר' ברדסן.



 

כתבו על מקרה האלצהיימר בגיל 19 גם בכתב העת "הפסיכיאטר"

 

הם מזכירים את העלייה במקרי דמנציה בגיל הצעיר – בין 30 ל- 65

מרישומי  Blue Cross Blue Shield (BCBS) Health Index. עולה גידול של 200% באבחוני אלצהיימר בגילאי 30-64 בין השנים 2013-2017.

לא נמצאה סיבה אחת לגידול זה, מדווחים בכתב העת.  המחקר (והשטח) מצביעים על כי דמנציה מוקדמת נובעת מסיבות רבות, הכוללות גנטיקה (מגוון גנים), אורח חיים וסביבה.  (סביבה כולל חשיפה לקרינה אלחוטית הגוברת בסביבה החיים ולכימיקלים מזהמים מלאכותיים, כמו גם לרעלנים טבעיים כעובש).

הגישה המקצועית כיום מתיחסת להערכה רב-תחומית ורב-מימדית כדי להתאים לחולים ולנפגעות את הטיפול המתאים למצב הספציפי. התערבות ושינוי אורח חיים מוקדמים יכולים למנוע או להארט משמעותית את התהליך.

אלצהיימר כבר לא נראית כמחלה/ תופעה של זקנה.

ושוב, אפנה להרצאה שלי ולספר שתרגמתי מאת זוג הנוירולוגים דר' עאיישה ודר' דין שרזאי, כמו גם לספרו של דר' ברדסן.

.

אזכיר כי ..

ביולי 2021 שלחו בעדכוני ההסתדרות הרפואית – עלייה בשיעור דמנציה מוקדמת)

פורסמה מטא-אנליזה ב-JAMA Neurology המראה כי שכיחות דמנציה מוקדמת (בגיל צעיר – YOD) גבוהה משמעותית ממה שהוערך. ניתוח-על זה מראה כי ברחבי העולם 3.9 מיליונים חיים עם דמנציה מוקדמת.

תסמיני המחלה המשפיעה על הזיכרון מתחילים לפני גיל 65 (לעתים הרבה לפני, כמו שהיה במקרה שלי).

הערכות מעודכנות לגבי שכיחות דמנציה מוקדמת ברחבי העולם נעו בין 42.3 לבין 54.0 לכל 100,000 א.נשים. המחקר החדש, שניתח ממצאים מ- 74 מחקרים גלובליים על 2.7 מיליון נבדקות ונבדקים, הראה כי השכיחות העולמית המתוקננת לפי גיל של דמנציה מוקדמת היא 119.00 לכל 100,000 בקרב גילאי 30 עד 64 שנים. נמצא הבדל קטן ולא משמעותי בשכיחות בין גברים לנשים.

נתוני שכיחות אלה מרמזים כי יש כ-175,000 עם דמנציה מוקדמת בארה"ב, למרות ההערכה כי השכיחות העולמית לדמנציה זו גבוהה ממה שהעריכו. החוקרים ציינו כי גם הערכה זו "עדיין נמוכה מהמציאות בגלל היעדר נתונים איכותיים. אך "מחקר זה אמור להעלות את המודעות בקרב קובעי המדיניות ואנשי המקצוע בתחום".  .. אינשאללה

דמנציה בגיל צעיר נדירה בגילאי 30 עד 63 (1.1 לכל 100,000), אך הולכת וגוברת. ויותר מזה, בעיות ריכוז, הפרעות קשב וזיכרון, קשיי שינה מופיעים בגילאים אלה ועלולים לרמז על הפרעה בהתפתחות.

דמנציה שכיחה יותר בגילאי 60 עד 64 שנים (77.4 ל-100,000), פורסם במחקר. החוקרים סיכמו כי "הממצאים תואמים את התצפית הכללית ששכיחות הדמנציה עולה באופן אקספוננציאלי מגיל 60 ומעלה".

שכיחות דמנציה בגיל צעיר נמצאה כ:

  • דומה בקרב גברים ונשים (למרות שבמובהק יש יותר נשים בפרסומים אחרים)
  • נמוכה יותר בארה"ב יחסית לאירופה (מוזר, אולי עקב עלויות והעדר נגישות לטיפול רפואי איכותי)
  • גבוהה יותר בארצות עם הכנסה גבוהה-בינונית וקשורה יותר למחלת אלצהיימר, לדמנציה וסקולרית ודמנציה פרונטו-טמפורלית.

החוקרים ציינו כי מעקב אחר שכיחות הדמנציה המופיעה בגיל צעיר הכרחית לתכנון ולארגון שירותי בריאות. הודגש גם כי "יש לערוך יותר מחקרי עוקבה ולתקנן נהלים ודיווחים על מחקרי שכיחות. בנוסף, יש צורך בנתונים נוספים ממדינות בעלות הכנסה נמוכה וממחקרים הכוללים טווחי גילאים צעירים יותר".

מצחיק (ועצוב) עד כמה המערכת שבויה בקונספציות שגויות ולא קולטת שהענין סביבתי, שהרי הגנטיקה לא השנתה.

 

כשעדכון זה הגיע .. בדיוק כתבתי לרופאה הנוירולוגית שלי (שלא הייתי אצלה שנים):

"אני מתגעגעת אבל הקרינה הגוברת כולאת אותי לגמרי, המוגבלות התפקודית מוחלטת כבר, אבל המוח עובד כהלכה כל עוד איני נחשפת לקרינה (בחוץ) .. ורק רציתי לעדכן כי ..

במקביל (יולי 2021)  – 32 מדענים וחוקרות בדרישה להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית https://www.mdpi.com/1422-0067/22/14/7321/htm

במרץ 2020 – אותה דרישה של פרופ' בלפום ודר' איריגארי https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7139347/pdf/ijms-21-01915.pdf

סקירה מחקרית על EHS מיולי 2020 – דר' שטיין ודר' יודסין https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0013935120303388?via%3Dihub

ויש עוד .. הרבה

וכולם מזכירים דמנציה/ אלצהיימר מוקדם או מצבי טרום-דמנציה/ אלצהיימר, כחלק מהשפעות רגישות לקרינה/ כמיקלים

.


סקירה מחקרית של פרופ' מרטין פול – חשיפה לקרינה (סלולרית, וויפיי) גורמת לדמנציה מוקדמת


.

הקרינה הגוברת משפיעה על הרבה מערכות בגוף ויש שלל הפרעות ושיבושים, שמאובחנים בצורה שגויה ומטופלים בצורה לא יעילה, וביניהם .. דמנציה (שאני מכנה דמנציה סביבתית .. אבל מי מקשיב לי?)

תקציר דרישת 32 מדענים וחוקרות מובילים להכיר ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית – באתר העמותה בעברית

התכנים באתר אינם מקצועיים, זה מיועד לקהל רחב (עם ערפל מוחי כבד בחלק מהמקרים).  אני מאריכה (מאד) כדי לרכז את המידע בעברית כי חוץ ממני אין מי שיעשה זאת

בימים אלה אני כותבת על הפרעת הקשב החדשה, השנויה במחלוקת SCT – שממש דומה להשפעות קרינה על חלק מנפגעות ונפגעי הקרינה יש לזכור שהקרינה משפיעה גם ללא מודעות או תסמינים שקל להבחין בהם (כפי שקרה למוח שלי לפני שהגיעו הכאבים .. אגב, הקריסה והתפתחות הכאבים הגיעה בעקבות fMRI עם גדוליניום, רק בכנס הרפואי השנה למדתי על זה, חזרתי אחורה ברישומי ההידרדרות של מצבי ואכן – זה היה הטריגר) – הכנס היה מרתק וחשוב ביותר

אני ממליצה ללמוד על EHS מדר' אריקה מאלרי בליית' הבריטית שמלמדת צוותי רפואה איך לאבחן ולטפל בבעיה הכל כך מורכבת של רגישות יתר לקרינה (במקרים הקשים פעמים רבות זה יחד עם רגישות לכימיקלים – הפרוגנוזה רעה במקרה זה)

להזכירך .. אני אוהבת טכנולוגיה והייתי חלק מהתעשייה, אבל טכנולוגיה שאינה בטוחה היא לא קידמה ו.. אני כבר נפגעתי

הנה מעט על מי שהייתי והמסע המסויט כבר 8 שנים – ממנהלת בתעשייה לנפגעת קרינה

 

מהי דמנציה סביבתית?

בפוסט קודם פירטתי איך (שוב) הצילה רגישותי הקיצונית לקרינה את שכני מתחלואה קשה. ללא ידיעתם.

מאז הפכתי פליטת קרינה, תיקנתי מפגעים סביבתיים בבתים וברחובות אליהם עברתי – איזורים נמוכי קרינה שקשה למצואבגלל תסמינים שחזרו, התגלתה בעיה בתשתית החשמל במושב בו אני גרה.  ללא רגישותי לקרינה לא היו מתגלים ערכי השדה המגנטי הגבוהים והלא יציבים – קרינה מזיקה.

לאחר תיקון התיצב השדה המגנטי על ערכים נמוכים. פסקו קפיצות הזרם, מיכשור חשמלי הפסיק להתקלקל (מצב שהיה נורמה בנושב) ונעלמו החולשה, כאבי הראש, הערפל המוחי, חוסר הריכוז והעצבנות.   ובנוסף, הילד (על הספקטרום) שגר ממול הפסיק לצעוק.  קבלתי הדגמה לקשר בין אוטיזם לקרינה בלתי מייננת.   

הורים לאוטיסטים, שזיהו שינוי בתסמינים עם התקרבות למקורות קרינה, מדווחים כי בעיות תקשורת והתנהגויות "אוטיסטיות" מופחתות בהימנעות מחשיפה לקרינה (ולכימיקלים), כמו גם תסמינים גופניים (כאבי ראש, התנפחות קרקפת, פצעים ופריחות, דימומים מהאף, הפרעות עיכול, נתקים והפרעות ריכוז/ זיכרון/ תודעה).

 

זה דומה למקרה שלי –

דמנציה מוקדמת שנעלמה בעקבות הימנעות ממפגעים סביבתיים (קרינה בלתי מייננת וכימיקלים סינתטיים).

משנת 2014 אני נמנעת לחלוטין מחשיפה לקרינה  סלולרית ואלחוטית (ומקורות החשמל שלי מועטים ורחוקים) ומכימיקלים מתועשים, בגלל רגישותי לקרינה.  ולאחר כשנתיים גיליתי כי מוחי החל להשתקם.   אולם, כאשר אני נחשפת לקרינה (ביציאות לעולם המוקרן) תוך זמן קצר מוחי מתחיל "לזייף" – מילים אובדות, איני יכולה לחשב אפילו עודף, שיקול הדעת משתבש, התנהגותי הופכת היפר-מאנית וכוללת בזבזנות, פזרנות, דברנות ווכחנות (ועם התארכות החשיפה ההתנהגות ה"עליזה" הופכת לזעם ואף לאלימות), ואני שוכחת מה היתה מטרת יציאתי (אני יוצאת עם רשימת קניות אך שוכחת אותה וחוזרת עם דברים אחרים שאינם נחוצים לי).

אין לי ספק כי הדמנציה שלי סביבתית. ואן לי ספק שכך היתה גם הדמנציה של סבתי. ואיננו היחידות. מאז 2017 אני קוראת למצבי "דמנציה סביבתית" Environmental Dementia .

באפריל 2019 כתבו עלי במגזין אפוק טיימס בכתבה על מחלימים מאלצהיימר

במסע השיקום שלי למדתי הרבה מהורים לאוטיסטים (בעקבות טום ווארן, שהיה המקרה הראשון הידוע של ריפוי מוחלט מאלצהיימר מאובחן – ריפוי בעזרת רפואה סביבתית, כולל הסרת סתימות אמלגם מהשיניים + כילציה/ ספיחת מתכות כבדות מרקמות הגוף). (פוסט על תסמין ומידע שלמדתי מהספר של טום ווארן)

(עדכון – אוגוסט 2020 – סופסוף מאמר על הקשר בין חשיפה למתכות לאלצהיימר ודמנציה 

 

 

חוקרים שונים גילו בשנים האחרונות קשר בין אלצהיימר לבין אוטיזם, שבשתיהן חל גידול עצום בעשורים האחרונים. עלייה זו בשכיחות התסמונות מקבילה לגלי העלייה ב:

  • שימוש במיכשור חשמלי ואחרי כן בציוד אלחוטי וסלולרי ובתאורה לבנה/ מרצדת.
  • נוכחות מזהמים מתועשים סינתטיים בסביבת המגורים והעבודה.
  • אורח חיים בעייתי – יושבנות, תזונה לקויה מעובדת, מיעוט שינה, לחץ, ניתוק מהטבע (ותדרים מועילים PEMF).

 

לדוגמא,

מקור -אתר  הידען

 

 

כשמצבי השתפר חקרתי את

הקשר בין בעיות נוירולוגיות, נוירופסיכיאטריות ונוירודגנרטיביות לבין קרינה בלתי מייננת (ובעברית – הפרעות מוחיות/ עצביות ומחלות ניווניות של המוח).

אני פעילה בנושא מאז 2017 :

מעט מהמסע האישי שלי – בכנס "מוח בריא" 2018  (ופוסט – ממנהלת בתעשייה לנפגעת קרינה – כרוניקה)

כתבה על הספר באתר "מוטקה"


 

עדכון – 2021 .. סוף סוף ההסתדרות הרפואית ממליצה לצוותי רפואה לקרוא את דר' ברדסן (שהתחלתי לתרגם ב- 2017 אבל עברתי לספר נגיש יותר לציבור הרחב). סופסוף גילו בהסתדרות הרפואית כי ניתן להחלים מדמנציה, שרוב המקרים סביבתיים, אולי כעת לא יאמרו לנפגעות ולנפגעים ש"אין מה לעשות" כמו שאמרו לי לא מעט נוירולוגיות ונוירולוגים  (פרק ראשון מהספר)


 

 

דמנציה מוקדמת הפכה למגיפה ההולכת ומתגברת, בגילאים צעירים יותר ויותר, בעשורים האחרונים.

בין השנים 2013- 2017 אבחוני אלצהיימר/ דמנציה מוקדמת עלו ב- 83% בקרב אמריקאים בעלי ביטוח רפואי בגילאי 30-44.

אלצהיימר אובחן אפילו בגילאי 20-30.

לדוגמאBlue Cross Blue Shield Association דיווח על זינוק באבחוני דמנציה/ אלצהיימר מוקדמת

נציין כי 58% מהמאובחנים היו נשים.  מתוך המאמר בפורבס:

"הסיבה אינה ידועה, התקדמות בטכנולוגיה מאפשרת אבחון מוקדם וודאי יותר. .. הנטל הכלכלי על המשפחות והחברה יהיה עצום".. כך ציינו בהודעה.  ב- 2017 יותר מ- 37,000 מבוטחים אמריקאים בגילאי 30-64 אובחנו כחולי אלצהיימר – עלייה של 131% מ- 2013.   כצפוי, לרוב, הם נאבקים גם בדכאון, בידוד חברתית ומצוקה כלכלית.  העלייה החדה בתחלואה בגילאים צעירים מהווה נטל כלכלי כבד. מדובר במחלה היקרה ביותר וההרסנית ביותר למעגל הקרובים של החולים.  כלכלנים רבים מזהירים כי עם המשך הגידול המעריכי בשיעורי התחלואה, יהרוס הנטל הככלי את החברה.

ב- 2013 למעלה מ-  15.5 מיליון בני ובנות משפחה אמריקאים סיפקוו 17.7 מיליארד שעות טיפול ללא הכרה וללא שכר לקרובים עם אלצהיימר/ דמנציה – שעות בהן לא עבדו לפרנסתם. עלות טיפול זה הוערך כשווה 221 מיליארד דולרים..  וזה לא מפסיק לעלות.  מעריכים כי עד אמצע המאה כל מבוגר שני יחלה. הצעירים של היום יטפלו בדור ההורים והסבים גם יחד, ולעתים גם בבני ובנות זוג, שיסבלו מבעיות כאלו, לצד ילדים שחולים יותר ויותר (כולל הפרעות קשב ואוטיזם שמתגברים)..  ובדרך יתמוטטו בעצמם.

בעולם הרפואה, הגורמים לאלצהיימר של הגיל הצעיר עדיין נחשבים לא ברורים. ברחבי העולם זוהו כמה מאות משפחות עם גנים נדירים שגורמים באופן ישיר לאלצהיימר. במשפחות אלו עוברים הגנים בתורשה וגורמים לאלצהיימר בבגילאי 30 -50. כאשר מדובר בגנים דטרמיניסטיים אלה, המחלה ודאית ונקראת 'מחלת אלצהיימר משפחתית'. במשפחות אלו יש חולים רבים מכמה דורות במקביל. אולם, מדובר בגנים נדירים מאד".  

90% ממקרי האלצהיימר והדמנציה אינם כתוצאה מהגנים הנקשרים לאלצהיימר. העלייה התלולה בשכיחות המחלה לא קשורה לגנטיקה, כיון שללא ספק הגנטיקה לא השתנתה בטווח זמן זה.  ובכל זאת, עדיין .. אין מודעות להשפעות הסביבה המודרנית שגורמת לגידול בתחלואה:

  • אורח חיים (יושבנות, תזונה מעובדת גרועה, חוסר שינה).
  • קרינה (סלולרית, וויפי, אלחוטית).
  • זיהום סביבתי – כימיקלים סינתטיים.

כאמור, הסיפור האישי שלי מראה למה זה קורה ואיך המוח חוזר לעבוד כשנמנעים ממפגעי הסביבה. (הרצאה מכנס "מוח בריא" 2018)

 

דר' ברדסן הגדיר 'דמנציה טוקסית' (רעלים) – CIRS – תסמונת תגובה דלקתית כרונית כתוצאה מחשיפה לרעלים (chronic inflammatory response syndrome).

לדוגמא, צילומים מתוך מאמרו ..

 

אני מכירה היטב את הדמנציה הטוקסית. אני קורבן שלה.

הגוף שלי קרס כתוצאה מרגישות לכימיקלים סינתטיים רבים ( MCS).  נאלצתי לנקות את סביבתי מכימיקלים מתועשים (ובהמשך מקרינה, כשגיליתי כי אני רגישה גם לקרינה – שילוב שכיח).  ואז גיליתי שמוחי חזר לתפקד..

לכן,

המונח הנכון יותר הוא 'דמנציה סביבתית', שכולל גם חשיפה לקרינה בלתי מייננת, כפי שציין גם פרופ' בלפום, האונקולוג הצרפתי.  "רגישות לקרינה (EHS) היא מצב טרום-אלצהיימר" אמר ב- 2014.

רגישות לקרינה EHS היא שלב מקדים של דמנציה – חשיפה לקרינה סלולרית ואלחוטית עלולה לגרום לדמנציה במקרים אלה.   

בסרטון פרופ' בלפום בכנס בפאריז מסביר כי MCS ו- EHS היא אותה תסמונת


 

דר’ מרקולה ב- 2007  הסביר את הקשר הסיבתי בין קרינה בלתי מייננת ואוטיזם (בחלק מהמקרים) כנובע מ:

  • פרדיספוזיציה גנטית (רגישות מולדת)
  • ליקוי בפינוי מתכות כבדות מרקמות הגוף
  • רגישות מוגברת לנזקי עקה חימצונית
  • חשיפה סביבתית לגורמי סיכון
  • העברה בין דורית של הצטברות מתכות

זה נכון גם לגבי דמנציה, במקרים שההפרעה הנוירולוגית נובעת (בעצם) מרגישות לקרינה, כמו במקרה שלי.



 

 

דר' מגדה חבס, חוקרת סביבתית מקנדה, מדגישה בשנים האחרונות כי זיהום אלקטרומגנטי הוא נוירוטוקסין (רעלן עצבי) שגורם למחלות נוירולוגיות ונוירודגנרטיביות.

מקור http://www.e-discoverypublication.com/wp-content/uploads/2019/03/JSD18020-final.pdf

 

 

שקף מתוך מצגת של דר' חבס – 2020, בעקבות מאמר מ- 2019 שנמצא בביקורת עמיתים.

מאמר בביקורת עמיתים – דר' מגדה חבס 2019 – רגישות לקרינה כנכות סביבתית שדורשת התיחסות מיידית

 

בשקף נוסף התיחסה דר' חבס למחקר מ- 2015 שבחן מקרי מוות מסיבות נוירולוגיות – המצב חמור יותר במדינות מפותחות עם תקשורת אלחוטית רבה

אם לא תשתנה המגמה של הגברת הקרינה המלאכותית בסביבת חיינו, מזהירה דר' מגדה חבס – העתיד יבנה על ילדים פגועי מוח (אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז וחרדות), ילדים חולים, שיאלצו לטפל בהורים (ובדור הסבתות והסבים) עם מחלות ניווניות של המוח.

חברה שלא דואגת לדור הבא – חסרת עתיד, מסכמת דר' חבס.

 

 

 

נחזור ל ..

אמירתו של פרופ' בלפום כי "רגישות לקרינה היא מצב טרום-אלצהיימר".

פרופ' דומניק בלפום אמר זאת (בצרפתית) בראיון ברדיו קנדה.

"האם רגישות לקרינה היא שלב מקדים של אלצהיימר?"  שואלת כותרת פוסט עם סיכום הראיון באנגלית ביולי 2014  האם החברה מוכנה לעלייה דרמתית עוד יותר בשיעורי האלצהיימר, שכבר גדלים בקצב מפחיד? ממשיכה לשאול קאמילה ריס Camilla Rees כותבת הבלוג, שהיא סופרת ומרצה בתחומי בריאות וקרינה וממייסדי ארגון https://electromagnetichealth.org/.

קאמילה ריס מביאה נקודות מדבריו של פרופ' דומיניק בלפום, החוקר המוביל בתחום רגישות לקרינה ולכימיקלים והשפעת מפגעים סביבתיים על הבריאות, מתוך הראיון שנערך ב- 2014 בג'נבה על ידי Mieux Prevenir:

  • דר' בלפום תיחקר ובדק קלינית עד 2014 למעלה מ- 1,000 נפגעי קרינה, שאבחנו בעצמם רגישות יתר לקרינה בלתי מיננת. לדבריו, "הם חולים באמת, הנמצאים במצב מקדים לאלצהיימר". לטענתו, ההוכחה המדעית של השפעה ביולוגית מצויה במחקרים על בעלי חיים ומבחנים ביולוגיים בקרב רגישים לקרינה (EHS) שמציגים כולם סימנים של שלבי טרום- אלצהיימר.
  • בדיקות מעבדה הראו אי סדירויות וחריגות (שנמצאו גם בקרב בעלי חיים שנחשפו לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מיננת בניסויים), כגוןו:
      • בהדמיות מוחיות נצפתה ירידה במעבר דם בכלי הדם באיזורים מסוימים במוח, בהם מתחילה מחלת אלצהיימר – כמו ההיפוקמפוס וכל המערכת הלימבית.
      • רמת היסטמין בדם גבוהה פי 2-10 בהשוואה לקבוצות ביקורת ללא רגישות לקרינה.
      • פריצת מחסום דם-מוח (BBB) הנגלית במרקרים שונים בבדיקות.
      • רמות גבוהות של נוגדנים עצמיים (אוטו-אנטיבודיז) כנגד מיאלין O ו/או חלבוני הקשורים בסטרס.
      • ירידה בייצור מלטונין המתגלה בבדיקת איסוף שתן 24 שעות.

דוגמא (בעברית) ממחקריו של פרופ' בלפום על רגישות לקרינה, שבמרץ השנה (2020) פרסם דרישה להגדיר רגישות לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית הנובעת מחשיפה לקרינה, לאחר שחקר למעלה מ- 2,000 נפגעי קרינה וזיהה בדיקות מעבדה אוביקטיביות (ביו-מרקרים) שמגלות רגישות לקרינה.

קאמילה ריס מצטטת מדברי פרופ' בלפום:

  • "מדענים עצמאיים מסכימים כי קיים סיכון רב משימוש בטכנולוגיה אלחוטית, הכולל עלייה ב:
    • שיעורי סרטן מסוימים (קרינה נמצאה במחקרים והוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מסרטנת אפשרית" ומתוכנן להעלותה לדרגת "ודאית" עקב ראיות חד-משמעיות).
    • סיכון לאלצהיימר בקרב נפגעי קרינה המגלים רגישות לקרינה".
  • "האם נמשיך בטכנולוגיה זו רק מסיבות כלכליות (קצרות טווח) או שנתחיל לחשב גם את עלויות הבריאות הגבוהות מאד שנשלם כתוצאה מיישומה?"
  • לגבי מונים "חכמים" אמר: "יותר משעוצמת הקרינה משפיעה, זו החזרה על מינון הקרינה שמרעילה אותנו".

גם קאמילה ריס מציינת כי שכיחות אלצהיימר גדלה באופן מבהיל וכי עיקר הגידול הוא בקרב צעירים מגיל 65.

 

פרופ' בלפום באנגלית (נדיר)

 

מדען בולט בתחום השפעות קרינה, בשם DARIUSZ LESZCZYNSKI,  גם כתב על אלצהיימר  BRIEF REPORT on the ALZHEIMER’S DISEASE and CELL PHONE RADIATION EXPOSURES

 

 

על הקשר בין זיהום אוויר וחלקיקים לבין מחלות ניווניות של המוח כבר יש לא מעט ממצאים – דוגמאות בפוסטים שהעליתי בקבוצת האלצהיימר בפייסבוק:

פוסט 1

וגם    פוסט 2

נמצא קשר בין זיהום אוויר למשקעי עמילואיד במוח (הסמן המובהק ביותר של אלצהיימר).

הודגמו חלקיקים במוחות – הצילומים וההדמיות מהמחקר ממש מבהילים

יש יותר ויותר מחקרים בנושא, העדויות מצטברות

 

 

ומסתבר כי שילוב של חשיפה לזיהום עם קרינה בלתי מייננת גרוע ומזיק במיוחד למוח !

דר' סלפורד גילה כי קרינה סלולרית שוברת מחסום דם-מוח, מה שמאפשר לרעלים ולחלקיקים להיכנס יותר בקלות למוח (הם נכנסים גם די בקלות דרך האף). השילוב בין הזיהום הסביבתי לבין חשיפה גוברת לקרינה סביבתית גורמת נזק מוחי רב.

 

כשהתחלתי לחקור את הקשר בין אלצהיימר לקריטנה גילית כי כבר מספר עשורים מכירים באלצהיימר תעסוקתי – השפעות נוירולוגיות שיש לחשיפה לקרינה במסגרות תעסוקתיות (למשל, אלצהיימר בקרב חשמלאים או מפעילי מכונות תפירה תעשייתיות). כמו גם, אלצהיימר ופרקינסון כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה בקרב חקלאים (כן, לא רק סרטן).

 

הגיע הזמן לחקור לעומק את הקשר בין החשיפה הגוברת לקרינה לעלייה התלולה בשיעורי האלצהיימר (והאוטיזם, כמו גם הפרעות נוירולוגיות נוספות). הגיע הזמן שמערכת הרפואה תודה בקשר נורא זה בין קרינה-זיהום לבין מחלות ניווניות של המוח ששכיחותן עולה בצורה תלולה בעשורים האחרונים.

רמת הקרינה הסביבתית מתגברת בהתמדה (וצפויה להתגבר עוד עם פריסת דור 5 בסלולר והאינטרנט של הדברים) ועימה עולות תלונות ושכיחות תסמינים של רגישות לקרינה.

תסמיני רגישות לקרינה יכולים להיות נרחבים ומגוונים ולא תמיד מאובחנים כיאות (לא תמיד הם מלווים כאב ויכולים להתבטא בתופעות נוירופסיכיאטריות בלבד). לצערנו, מערכת הרפואה אינה מכירה בבעיה זו עדיין – כתוצאה מהכחשה גורפת של נזקים במימון התעשייה (בדומה למאבק בהכרה בנזקי עישון או בנזקי עופרת שלקח עשרות שנים של מאבק עד שהוצאו משימוש ציבורי והוגדרו כסיכון בריאותי – עשרות שנים אחרי גילוי הנזקים). כפי שאומרים היו רופאים ורופאות שמודעים לבעיה – זהו הטבק של תקופתנו.

מעריכים כי רגישות לקרינה, שנמצאה כמשפיעה על 3-13% מתושבי העולם בתחילת המילניום השלישי, ויש הערכות כי מדובר ב- 30% כיום (דר' מגדה חבס) וכי ההיקף עלול לגדול בעתיד.

 

הגיע הזמן לחקור, אך כל חוקרי הדמנציה אליהם פניתי עם הסיפור שלי וערימות של מחקרים ועדויות נוספות, לא השיבו לי. וכתבתי להם יפה, מנומק היטב (אני מגיעה מתחום המחקר ויודעת לכתוב). לצערנו, זה דומה להירתעות של מרצים להנחות אותי (ואחרים) בדוקטורט בנושא. זה נובע מחשש למעמדם ולתקציבי מחקריהם. גם כמה מהרופאות והרופאים שמכירם אותנו והחלו להילחם עימנו, נסוגו, בגלל איומים והפחדות מצד המערכת. כן, זה עצוב.

 

נחזור לעניננו ..

תהליכי הדמנציה מתחילים עשרות שנים לפני אבחון.  התסמינים מתחילים אט אט ובהדרגה שנים רבות לפני יכולת אבחון, והם כוללים תסמינים רבים שקיימים ברגישות לקרינה (וחולפים כאשר נמנעים מחשיפה לקרינה), כגון:

– איבוד זיכרון

– קשיים בתכנון, פתרון בעיות, חשיבה מתמטית (ואפילו חישובים)

– פגיעה בשיקול דעת, לקיחת סיכונים אימפולסיבית

– בעיות בריכוז ובהשלמת משימות

– בלבול, ערפל מוחי, קשיי התמצאות בזמן או במרחב

– בעיות בהבנת דימויים חזותיים ובניתוח יחסים מרחביים

– בעיות באוצר מילים, אובדן מילים, החלפת מילים בפשוטות הגדרות "עקומות"

– מיקום חפצים לא במקומם ובעיות באיתורם, או בשחזור מהלכים, אובדן חפצים

– נסיגה מאינטראקציות חברתיות ומעבודה, מבוכה חברתית, קשיי הבנה, הסתגרות

– שינויים במצבי רוח ובאישיות, קשיי הכלה, תוקפנות, נטייה למחשבות פרנואידיות (כתוצאה מהחששות ואובדן שליטה)

כאמור, סימפטומים אלה קיימים גם בקרב רגישות ורגישים לקרינה.  אולם, כאשר יש הימנעות משימוש בציוד אלחוטי ומחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מלאכותית (בגלל הסבל הגופני) המצב משתפר בהדרגה.  ככל שזה נעשה בשלבים מוקדמים יותר לאחר זיהוי הסיבה להידרדרות הקוגניטיבית, כך השיפור טוב יותר.

עם זאת, ההשפעות הקוגניטיביות והבריאותית לטווח ארוך מחשיפה לקרינה אינן ידועות, עדיין.  ולמעשה, אינן נחקרות עקב:

  • קושי להפריד ממשתנים אחרים בעולם של היום
  • התפיסה כי חשיפה מכוונת לקרינה בניסויים אינה אתית, בעוד חשיפת כל הציבור נעשית בגדול –  הניסוי הגדול ביותר בבני אדם, ללא הצגת הסיכונים מראש וללא הסכמה מדעת.  זה לא אתי, אבל מאד כלכלי (למעטים השולטים בתעשייה, ויהרוס את כולנו כלכלית בהמשך). להלן דברי דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם בנושא אי אישור מחקרים ובדיקות של טכנולוגית דור 5 ואי נקיטת עיקרון הזהירות המונעת

 

הבעיה העיקרית:

– ציוד ביתי אלחוטי, מבוסס וויפיי וקרינת רדיו – שאת כולו ניתן היה לחווט (כולל במשרדים ובמוסדות חינוך)

– הצטברות חשיפה מתמדת למקורות קרינה אלחוטית ברחובות ערים "חכמות", במוסדות חברתיים וציבוריים, בבתי ספר, מקומות עבודה ובתי חולים, בכל מקום.. (בכל מקום בו אתם קולטים בנייד יש קרינה !! וגם כשאינכם קולטים לרוב יש קרינה מסוג אחר כגון רשתות אחרות, תדרים שונים, מכ"מים צבאיים ועוד).. איננו קולטים קרינה בחושים המוגבלים שלנו, ולכן, אין מודעות לכמה גבוהה הקרינה האופפת את כולנו בכל מקום. וזה רע.

הצטברות השפעות החשיפה התמידית (והגוברת) לקרינה (שאינה אחידה, אלא משתנה ובכך "משגעת" את תאי מערכת העצבים הגוף הפועלים ומתקשרים באותם תדרים חשמליים) הינה הדרגתית.. הרגישות, התחלואה, הנזקים מצטברים אט אט. אינה השפעה מיידיית. ולכן, קל לנציגי התעשייה להכחיש את הנזק. וכך אנחנו דוהרים למחלקות האונקולוגיות והנוירולוגיות, ותתפלאו גם קרדיולוגיות.. כמות קוצבי הלב שמושתלים בגוף של בני 30 ואף 20 בצמיחה קיצונית.. ולא מדברים על זה.. הפרעות קצב הלב? למה? מדובר שוב בתדרים אלקטרומגנטיים של איברי הגוף ותאיו.. הדומים לתדרי המכשירים שגורמים לטעויות ולשיבוש מערכות ביולוגיות.

 


גרפים – עלייה בהיארעות אלצהיימר ודמנציה

הגרף מראה עלייה בשכיחות אלצהיימר.. תחילת העלייה משנות ה- 20 מכניסת רדיו, ראדאר, טלוויזיה, מיקרוגל, מחשבים בשנות ה- 80 ואלקטרוניקה מסוגים שונים, הרבה מיכשור חשמלי בבית.

ועוד גרף, לדוגמא.

שינוי בקצב העלייה בולט משנת 1980 ועד ימינו.. עם כניסת טלפונים אלחוטיים, טלפונים סלולריים, וויפיי, WiMax, RFID, מונים חכמים, ומכשירים ביתיים אלחוטיים רבים, כולל מחשבים ומדפסות, אייפדים, טאבלטים, חיישנים עם תקשורת RF וויפיי במכשירים רבים.

וזה דומה לעלייה בשיעורי אוטיזם (וגם לשיעורי העלייה בפרקינסון, טרשת נפוצה, אפילפסיה והפרעות קשב וריכוז) – מחלות ניווניות של המוח וגם עלייה בשיעורי שבץ מוחי, בגילאים צעירים יותר ויותר

הטבלה מאתר אמריקאי ממשלתי רשמי – עלייה משיעור אוטיזם של 1:10,000 ל- 1:36 ב- 47 שנים.


והנה יותר מעודכן (תחילת 2024) – נתונים מה- CDC

 

נדרש מחקר אמיתי בנוגע לקשר בין נזקי קרינה ורגישות לקרינה לבין אלצהיימר, כמו גם אזהרה וחינוך הציבור. ו.. הפסקת טירוף הגברת הקרינה (כמו הכרזת זירוז פריסת דור 5 בסלולר והאינטרנט של הדברים כ"עדיפות לאומית".. שעלולה להפוך לבכייה לאומית, בכייה לדורות)

 

היה צריך לבחון את שיעורי האלצהיימר בחברות ילידיות, לפני ואחרי חדירת הציוד האלחוטי וחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

 

כאמור, התאוריה של בלפום מעוררת חשש, כשממתיחסים גם למחקר של סלפורד, שהראה דליפת מחסום דם- מוח (BBB) לאחר חשיפה לקרינת רדיו. בחומר שדלף מהדם למוח היו גם רעלנים – החשש הוא שהם גורמים בטווח הזמן הגדול להרס של הרקמה של המוח.

צילום ממחקרו של סלפורד – חתך מוחות לפני ואחרי חשיפה לקרינה סלולרית



לגבי אורח חיים – חשיבות המיקרוביום במעיים ותזונה

https://www.facebook.com/groups/1738030676243401/permalink/3605042059542244

סיכום שלבים חשובים בשיקום –  רפואת אורח חיים

https://www.facebook.com/groups/1738030676243401/permalink/3236315489748238


.

קישורים והרחבות בהמשך ..


מספר דברים שהחלטתי להעלות מתוך טקסטים שממצאתי בחיפושי ..

Belpomme D, Campagnac C, Irigaray P., Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder. Rev Environ Health, vol. 30, no. 4, 2015, pp. 251-71.

 

Igor Belyaev, Amy Dean, Horst Eger, Gerhard Hubmann, Reinhold Jandrisovits, Markus Kern, Michael Kundi, Hanns Moshammer, Piero Lercher, Kurt Müller, Gerd Oberfeld*, Peter Ohnsorge, Peter Pelzmann, Claus Scheingraber and Roby Thill, EUROPAEM EMF Guideline 2016 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses, Rev Environ Health 2016.

 

“On the one hand, there is strong evidence that long-term exposure to certain EMFs is a risk factor for diseases such as certain cancers, Alzheimer’s disease, and male infertility. On the other hand, the emerging electromagnetic hypersensitivity (EHS) is more and more recognized by health authorities, disability administrators and case workers, politicians, as well as courts of law.”

“We recommend treating EHS clinically as part of the group of chronic multisystem illnesses (CMI), but still recognizing that the underlying cause remains the environment. In the beginning, EHS symptoms occur only occasionally, but over time they may increase in frequency and severity. Common EHS symptoms include headaches, concentration difficulties, sleep problems, depression, a lack of energy, fatigue, and flu-like symptoms. A comprehensive medical history, which should include all symptoms and their occurrences in spatial and temporal terms and in the context of EMF exposures, is the key to making the diagnosis.”

“The primary method of treatment should mainly focus on the prevention or reduction of EMF exposure, that is, reducing or eliminating all sources of high EMF exposure at home and at the workplace. The reduction of EMF exposure should also be extended to public spaces such as schools, hospitals, public transport, and libraries to enable persons with EHS an unhindered use (accessibility measure). If a detrimental EMF exposure is reduced sufficiently, the body has a chance to recover and EHS symptoms will be reduced or even disappear.

“There is increasing evidence that EMF exposure has a major impact on the oxidative and nitrosative regulation capacity in affected individuals. This concept also may explain why the level of susceptibility to EMF can change and why the range of symptoms reported in the context of EMF exposures is so large. Based on our current understanding, a treatment approach that minimizes the adverse effects of peroxynitrite – as has been increasingly used in the treatment of multisystem illnesses – works best. This EMF Guideline gives an overview of the current knowledge regarding EMF-related health risks and provides recommendations for the diagnosis, treatment and accessibility measures of EHS to improve and restore individual health outcomes as well as for the development of strategies for prevention.”

.

פרופ' אולה יוהנסון ציין כי מידע נוסף על קשר בין קרינה לאלצהיימר ניתן למצוא בדוח אינשייטיב 2012

To explore the science on EMF effects (including ELF and RF) associated with Alzheimer’s, see BioInitiative Report 2012, Section 10: Effects on EMF from Wireless Communication Upon the Blood-Brain Barrier, and Section 13: Evidence for Effects on Melatonin: Alzheimer’s Disease and Breast Cancer. www.bioinitiative.org

 

מתוך דבריו של  דר' ג'ואל מוסקוביץ, Joel M. Moskowitz, Ph.D. מנהל מרכז בריאות משפחה וקהילה בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

Studies, empirical observations, and patient reports clearly indicate interactions between EMF exposure and health problems. Individual susceptibility and environmental factors are frequently neglected. New wireless technologies and applications have been introduced without any certainty about their health effects, raising new challenges for medicine and society. For instance, the issue of so-called non-thermal effects and potential long-term effects of low-dose exposure were scarcely investigated prior to the introduction of these technologies. Common EMF sources include Wi-Fi access points, routers and clients, cordless and mobile phones including their base stations, Bluetooth devices, ELF magnetic fields from net currents, ELF electric fields from electric lamps and wiring close to the bed and office desk. On the one hand, there is strong evidence that long-term-exposure to certain EMF exposures is a risk factor for diseases such as certain cancers, Alzheimer's disease and male infertility. On the other hand, the emerging electromagnetic hypersensitivity (EHS) is more and more recognized by health authorities, disability administrators and case workers, politicians, as well as courts of law. ..

מתוך     https://www.saferemr.com/2014/10/electromagnetic-hypersensitivity_30.html

 

דר' מגדה חבס – חוקרת רצינית בתחום, מפרטת מחקרים שבחלקם מצוין גם אלצהיימר ודמנציה כסיכון ממשי בחשיפה לקרינה בלתי מיננת .. ..

https://magdahavas.com/international-experts-perspective-on-the-health-effects-of-electromagnetic-fields-emf-and-electromagnetic-radiation-emr/

 

https://www.radiationresearch.org/images/rrt_articles/Dr_Erica_Mallery-Blythe_EHS_A_Summary_Working_Draft_Version_1_Dec_2014_for_EESC_Brussels.pdf

 

EUROPAEM EMF Guideline 2016 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses

.

(מחקר אחד מתוך רבים על השפעות נוירולוגיות של וויפיי בקרב צעירים)

 

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

 

לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית 

רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון

 

מהם תדרי ביניים IF

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top