מיני סדרה מטרידה (ומצוינת) בשם "התבגרות" בנטפליקס, מראה (גם) את המאבק הבלתי פוסק בטלפונים הסלולריים שבידי התלמידות והתלמידים ואת הפרעות ההתנהגות הקשות והאלימות כתוצאה מהחשיפה לרשתות החברתיות.
בראש שלי זה התחבר מיד לדיווח בגרדיאן מספטמבר 2024 על איסור שימוש בסמארטפונים בבתי הספר בבריטניה, ולכוונתו של רון חולדאי להנהיג איסור דומה בבתי הספר בתל-אביב. אחרי כן, גיליתי כי הבמאי קורא לאיסור מוחלט על רשתות חברתיות לילדים ונוער ולאיסור הכנסת סלולריים לבתי הספר.
כיום זה כבר לא חריג. ברחבי אירופה משאירים את הטלפונים החכמים בבית, כשיוצאים לבית הספר.
איך זה החל?
ב- 2018 החלה הנהלת קלווין קולג' בהולנד לחשוב על איסור שימוש בטלפונים סלולריים בבתי הספר, בהם לומדים בני נוער בני 12–18, חלק מהתלמידים הזדעזעו ושאלו אם זו המאה ה–19. הרעיון זכה לתמיכת הרוב, אבל כ–20% מההורים, המורים והתלמידים התנגדו. היו הורים שחששו שלא יוכלו להשיג את ילדיהם במשך היום, והיו מורים שטענו בעד טכנולוגיות חדשות ו"התקדמות". ההנהלה קידמה את המהלך כדי לשנות את המצב החדש, בו כל העינים היו שקועות במסכים, השיחות נעלמו, שולחנות הפינג־פונג התרוקנו וחיי החברה התאדו.
ב- 2020 בתי הספר של קלווין קולג' אסרו על שימוש בטלפונים סלולריים.
חוקרים מאוניברסיטת ראדבאוט תיעדו את המצב לפני השינוי בסקר בקרב מאות תלמידים, הורים ומורים, בשני בתי ספר שעמדו לאסור שימוש בטלפונים סלולריים בשטח בית הספר. הם חזרו לבתי ספר אלה 3 חודשים לאחר הטלת האיסור.
כ–20% מהתלמידים דיווחו על ירידה בהסחות הדעת בעקבות האיסור, והמורים תיארו עלייה ברמת הקשב והריכוז בכיתות. התפקוד הקוגניטיבי השתפר.
תלמידים רבים דיווחו על עלייה בכמות האינטראקציות החברתיות הפיזיות בבית הספר ובאיכותן. חלה ירידה בהתנהגות בריונית ברשת כי התלמידים בילו פחות זמן ברשתות החברתיות.
כ–40% מהתלמידים אמרו שהיעדר הטלפון איפשר להם ליהנות יותר מההפסקות, בעוד 37% אמרו שהם מתגעגעים לטלפון וחשים כורח ליצור קשר עם אחרים, גם כשמצב הרוח לא מתאים.
הנהלת קלווין קולג' מרוצה מהתוצאות. התלמידים חזרו לשחק ולשוחח. מספר ההפרעות בכיתה פחת.
תחילה נשקלה בקלווין קולג' הצעה לאפשר לתלמידים בוגרים לשלב טלפונים בשגרת היום בבית הספר. אך לאחר שראו את ההשפעה החיובית של האיסור, נזנח הרעיון. במוסד קיימת תחושת גאווה על כי בית הספר מתקדם ביחס לאחרים, לאחר שהטיחו בהם כי זו גישה לא מודרנית וכי הם חוזרים אחורה בזמן. הם מרגישים כי זה הפוך וכי העמידה באתגרים בדרך השתלמה. בתי ספר אחרים פנו אליהם תוך הבעת ענין בביצוע המהלך והשפעת האיסור.
מהלכים דומים נעשו בעוד כמה מדינות באירופה ..
בהונגריה צו דורש מבתי הספר לאסוף טלפונים ומכשירים חכמים בתחילת היום. בגרמניה אין הגבלות פורמליות, אך רוב בתי הספר אסרו על שימוש בטלפונים ניידים ובמכשירים דיגיטליים בכיתות, למעט למטרות חינוכיות. באיטליה וביוון תלמידות ותלמידים יכולים לשאת את הטלפונים אך אסור להשתמש בהם בכיתה. איטליה אסרה על שימוש בטלפונים ב–2007, אולם איסור זה הוקל ב–2017 ושוב הוחזר ב–2022 והוחל על כל קבוצות הגיל.
בנורבגיה מחקר הראה שיפור בהישגים ובמדדי התנהגות בעקבות איסור שימוש בסלולרים בבתי הספר.
בינואר 2024 המליצה ממשלת הולנד לבתי הספר לאסור שימוש בטלפונים סלולריים, מכשירי טאבלט ושעונים חכמים ברוב הכיתות העל־יסודיות. המלצה זו הורחבה גם לבתי הספר היסודיים במדינה.
בפברואר 2024 פרסמה ממשלת בריטניה הנחיה לא מחייבת לבתי הספר – איסור שימוש בטלפונים סלולריים לאורך היום בבית הספר. למנהלי בתי הספר הותר לקבוע איך לממש איסור זה. מערכת החינוך בפורטוגל מנסה להנהיג מספר ימים בכל חודש ללא טלפונים בבתי הספר. בחלק מהאזורים בספרד נאסר שימוש בטלפונים בבתי הספר, אך לא הוטל איסור כולל במדינה.
- הורים בתל אביב יצאו למלחמה בסמארטפונים וסוחפים את כל העיר – איתי משיח
- בעיירה באירלנד אין טלפונים חכמים עד התיכון – גרדיאן
- הגיל לקבלת סמארטפון ראשון בישראל נמוך מאי פעם – יסמין גואטה
- המקום שבו גדלים הילדים המאושרים בעולם – נטע אחיטוב
צילומי מסך מתוך כתבה של BBC על הסדרה "התבגרות" – הכותב חושב שיש לאסור על רשתות חברתיות עד הבגרות, הנזקים לנוער גדולים מדי. התיחסות מענינת בסדרה היא למשמעות הסמלים/ אייקונים, שנושאים מטען שמבוגרים לא מכירים. הדורות היום קצרים מאד ואחים ואחיות בוגרים בתיכון כבר לא מבינים את השפה של הצעירים בחטיבות הביניים, וודאי שלא אלה מהיסודי. להורים ולמורים אין מושג איך להבין את התקשורת והשפה נראית "סודית". היא לא סודית, היא פשוט אחרת, סלנג של דור. לדוגמא, מילון של דור אלפא, או אולי עדיף פה.
.
בצרפת יתקיים ניסוי ב–200 בתי ספר על־יסודיים, במסגרתו ייאסר על תלמידים בני 14 ומטה להשתמש בטלפונים סלולריים בבתי הספר. מטרת הפיילוט היא "הפוגה דיגיטלית". אם יצליח מהמלך, יורחב לכל בתי הספר במדינה. התלמידים הצעירים יידרשו למסור את הטלפונים עם הגיעם לבית הספר. זו הרחבה של חוק מ–2018 שאסר על תלמידים בבתי ספר יסודיים ועל־יסודיים להשתמש בטלפונים בשטחי בית הספר, אולם התיר להחזיק בהם.
ועדה שהקים הנשיא, עמנואל מקרון, הביעה חשש כי לחשיפת יתר של ילדים למסכים השפעה מזיקה על בריאותם והתפתחותם. בדוח בן 140 עמודים משנה שעברה, סוכם כי היתה "תמימות דעים ברורה מאוד לגבי ההשפעות השליליות הישירות והעקיפות של מכשירים דיגיטליים על השינה, על יושבנות, על היעדר פעילות גופנית ועל הסיכון להגיע לעודף משקל ואף להשמנת יתר קיצונית… כמו גם פגיעה בראייה". בדוח צוין כי שימוש יתר בטלפונים ובטכנולוגיה דיגיטלית מזיק לילדים, לחברה ולציביליזציה. הדוח המליץ על בקרת השימוש של ילדים בטלפונים ניידים לפי שלבי ההתפתחות: 1) ללא גישה לטלפונים עד גיל 11 לפחות, 2) ללא גישה לאינטרנט בין גיל 11 לגיל 13, 3) גישה לאינטרנט ללא רשתות חברתיות לפני גיל 15. הומלץ למנוע כליל חשיפה של ילדים בני 3 ומטה למכשירים דיגיטליים, אשר "אינם הכרחיים להתפתחות הבריאה של הילד". סרוואן מוטון, נוירולוג ונוירופיזיולוג וחבר בוועדהאמר כי יש להשיב את הכלי הדיגיטלי למקומו הראוי וכי עד גיל 6 אין צורך במכשירים דיגיטליים לצורך התפתחות וכי על ההורים לשוב וללמוד איך לשחק עם ילדיהם.
ממשלת אוסטרליה בשלבי חקיקה של גיל מינימלי לגישה לרשתות חברתיות (יש דיון בין 14 ל–16). הממשלה פרסמה דוח של השופט העליון לשעבר רוברט פרנץ לקראת החקיקה. לפי הדוח, הרשתות החברתיות יכולות לשמש כפלטפורמה חיובית ליצירת תקשורת, אך גם להיות ערוץ לתוכן שקרי ומזיק ופלטפורמה לבריונות, ניצול וטורפנות. הן עלולות להיות ממכרות ולגרום נזק למוחלשים ולילדים. מבקרי המהלך טוענים כי חקיקה אינה הדרך, עקב קשיי אכיפה וחשש מבידוד של ילדים שזקוקים לרשתות החברתיות כדי ליצור קשרים. ראש הממשלה, אנתוני אלבניזי הסביר כי ממשלה לא תוכל להגן על כל ילד מכל איום, אבל יש נעשה מה שניתן, וכי זו פעולה ללא מפה — "אף דור לא נתקל באתגר הזה לפני כן. זו הסיבה שהמסר שלי להורים האוסטרלים הוא שיש לנו את הגב שלכם. אנחנו מקשיבים ונחושים לפעול כדי לתקן את המצב". לדבריו, רשתות חברתיות מונעות לעתים יצירת קשרים אמיתיים וחוויות אמיתיות. הנוער האוסטרלי ראוי ליותר. מחוץ לטלפונים ועל מגרש הכדורגל וכי הגיע הזמן לעצור את זה.
זה מהלך מבורך, אבל אינו קשור לנזקי הקרינה. זה נובע מהשפעות שליליות אחרות של המסכים. חלק מהשפעות אלו קשורות (גם) לנזקי קרינה, כמו דיכאון וחרדה. אבל בכך אין (עדיין) הכרה.
וזה לא ישנה את הקרינה הגבוהה בבתי הספר, כל עוד ייעשה שימוש בציוד אלחוטי, וויפיי ומגברי קליטה.
.
בעתיד, כאשר תהיה הכרה בכך שחשיפה לקרינת רדיו מזיקה לתפקוד קוגניטיבי ולבריאות, יחדלו בבתי הספר משימוש בטאבלטים ובמחשבים ניידים וציוד אלחוטי שמתקשר ברשת וייפיי (ומקרינים) וידאגו לתקשורת קווית – חיבור עם כבלים שהוא יציב ומהיר עם אפס קרינה. אז גם תלמידות ותלמידים שנפגעו מקרינה אלקטרומגנטית יוכלו ללמוד ברווחה ובתפקוד מיטבי ללא כאבים ותסמינים, בלי ערפל מוחי וסבל.
ועוד משהו על הרשתות ..
להלן סרטון (לא קצר) שמסביר איך טיקטוק, יוטיוב, פיסבוק, אינסטה וסרטונים באורך 10 שניות הורסים את המוח. כן, זה הופך צופים שמתרגלים לתוכן זה למוגבלים קוגניטיבית (העדר יכולת קריאה/ כתיבה ועם קשב קצרצר). המונח בו משתמשים בסרטון הוא BRAIN ROT , ריקבון מוחי. מונח שהפך למושג מקצועי.
וזה עוד לפני השפעות הקרינה. יתכן שהשפעת הקרינה התורמת למצב הריקבון המוחי היא הגדלה ושינוי של צריכת גלוקוז במוח בעת חשיפה לקרינת רדיו/ סלולר (כפי שנמצא במחקר של נורה וולקוב, 2012).
הסרטון מתמקד בדור ילדי דור אלפא, שנולדו עם סלולרי ביד. כיום הם מונים 2 ביליון. הסרטון מעלה חשש מהרגע בו הם יחלו להוביל את העולם. אבל לא מדובר רק בילדים. השפעות אלו ניכר אצל כולם, כולל מי שפונים בבקשת תמיכה בנושא קרינה והתמודדות עם מפגעים סביבתיים. רובם משתמשים, ואף מכורים לסלולרי. הם מתקשרים מהסלולרי, תוך כדי ביצוע פעולות נוספות, דיבורם מוסח ולא ברור, הם מתקשים להבין הסברים או לבצע משימות פשוטות. הם חוזרים שוב ושוב על אותן שאלות שכבר נענו, כיון שלא קראו יותר מאשר מילים בודדות בתשובות. מתן קישורים למאמרים או סרטוני הדרכה לא מועילים, והם חוזרים שוב ושוב על אותן שאלות כיון שלא קראו את התוכן ולא צפו. רמת הקשב אפסית. למרבה הצער, אני עדה לכך אצל מכרי – אחרי התעסקות במסך הופך הקשב אפסי.
כבר לפני מספר שנים, מצא מחקר קנדי כי יותר מדי זמן מסך נקשר לירידה בתפקוד מוחי בילדים – כישורי שפה, זיכרון ויכולת השלמת משימות נפגעים. כך דווח ב- The Lancet Child & Adolescent Health. אחד מכל 20 ילדים בארה"ב עמד בהנחיות לגבי שינה, תרגול וזמן מסך. שליש לא מתקרבים להמלצות באף אחד מהתחומים. בממצוע גילאי 8-11 מבלים 3.6 מבלים שעות יומיות עם המסכים, כשההמלצות הן לא יותר משעתיים ביום. והיום זה ללא ספק גרוע יותר. לגבי שינה ותרגול גופני – ההמלצות הקנדיות תואמות את ארגון הבריאות העולמי, אך לגבי זמן מסך קנדה היתה המדינה הראשונה שהמליצה על הגבלת זמן חשיפה. ואכן, ככל שהילדים ענו על יותר מההמלצות, כך תפקודם הקוגניטיבי היה טוב יותר, כאשר זמן מסך היה הגורם המשמעותי מכולם. ונראה גם קשר פוטנציאלי להפרעות קשב. גם בצרפת ממליצים כבר כמה שנים למנוע מילדים מתחת לגיל 3 לצפות בטלוויזיה במסכים. בארה"ב מומלץ לאסור כל חשיפה מסכים עד גיל שנה וחצי.
מה נאמר? צמצמו שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי, לפני שהשימוש בהם יצמצם אתכם.
.
מה קורה בישראל?
בארץ גיל קבלת הסמארטפון הראשון הולך ויורד (ועימו פוחתות היכולות הקוגניטיביות – מה שהסמארטפון מבצע מתנוון, כמו כל שריר גם יכולות זיכרון וניווט וכדומה שלא משתמשים בהן – מתנוונות. כך מתרחשת דמנציה דיגיטלית (וזה עוד לפני השפעת הקרינה שגורמת להתפתחות הפרעות קוגניטיביות ומחלות ניווניות של המוח, כגון דמנציה מוקדמת, פרקינסון ואלצהיימר, כפי שהראה פרופ' מרטין פול).
אימרו לא לטלפונים הניידים בבתי הספר
עמיר בורנשטיין דיווח על ישיבה בוועדת חינוך במועצת זיכרון יעקב, סביב ההתמודדות עם השלכות שליליות של שימוש ילדים ונוער בסלולרי, ועתיד השימוש בסמרטפונים בבתי הספר. עמיר נפגע קרינה ונאלץ לשבת מוקף בסלולריים משדרים, שעונים חכמים, ומשדרים אחרים של הורים ואנשי חינוך שהתכנסו כדי לדון במצב הקשה ולא כי "הדור אינו אותו דור" , "יש אינדיקציות, סימנים ועלייה בתופעות שליליות של התמכרות והתנהגות שוליים", אך גם כמה "הם לא נגד טכנולוגיה, אבל יש אירוע חריג וצריך לנהל את האירוע". ועוד הרבה קלישאות וסיסמאות. אנשים שרואים את קצה הקרחון של השפעת הסלולריים על חיי הילדים והנוער, ומבינים שהכרחי לעשות משהו, אבל בעצמם מכורים לסלולרי ולא מבינים את התמונה הרחבה. רובם לא מבינים את תרומתם להידרדרות זו, לדהירה אל התהום.
מערכת החינוך עושה שימוש בסלולרים חכמים בכיתות. ההורים חושפים את הילדים לסלולרי בבתים. אלה ואלה תורמים להעמקת הבעיה, ובפגישה דורשים מהצד השני להפסיק.
והדיון כלל לא מתייחס לנזקי הקרינה (הרבים והמוכחים), אלא להשפעות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות.
קשה לשבת במפגש כזה, כשאתה נפגע קרינה וסובל מהסלולריים והציוד האלחוטי (וכך גם ילדיו). פגישות כאלו עולות לו (ולנפגעי קרינה אחרים) בשעות של כאבי ראש, תסמינים קשים ולילות ללא שינה.
עמיר מזכיר כי השתתף בכאלו פגישות לפני 6 שנים, בפרויקט "תסתכלו לי בעיניים". מספר הורים בשילוב המועצה הגדירו צעדים להתמודדות עם כניסת הסלולריים לחיי הילדים, במטרה לעכב את השתלטותם על חיי הילדים. מומחים נתנו הרצאה, היה כינוס, נבנה אתר, בוצעו צעדים בפועל בשטח. הושמעו הצהרות של שר החינוך, ומשרד החינוך לגבי הגבלת השימוש בסלולריים בבתי הספר.
נאסר השימוש בסלולריים בבתי הספר היסודיים של זיכרון יעקב, מנהלים עודכנו, הוכנסו סעיפים מתאימים לפרוטוקולים בבתי הספר, הצוות החל לאכוף את הנושא. הונהגו הפסקות פעילות, והורים בכיתות א-ג התארגנו כדי לא לתת לילדיהם סלולריים בכיתות אלו.
אבל הצלחה ראשונית זו התפוגגה, כי הצוות עצמו מכור לשימוש בסלולריים ומשתמש בהם ככלי ראשי לניהול סדר היום בכיתה ובבית הספר. העדר דוגמה אישית בעייתי מאד.
שימוש בסלולריים ללמידה החל מכיתות ג' והלאה היה המסמר השני בארון הקבורה של התוכנית, כותב עמיר. מתווה משרד החינוך דחף שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות בבתי הספר וגרם להורים שלא נתנו לילדיהם טלפונים חכמים בכיתה ג, נכנעו לצורך בהם בשיעורים מתוקשבים (אם אפשר לקרא לבוחן או חידות בסלולריים "שיעור מתוקשב"). קבוצות וואטאפ בהן הילדים מתכתבים לא הרף, שימשו גם להעברת חומר לימודי בהוראת המורים. לא היתה ברירה וכל הילדים קיבלו סמרטפונים.
התוכנית הידלדלה. אחרי כשנתיים שלוש בהן הורים ביקשו להגביל ולעכב את הכנסת הסלולריים לחיי ילדיהם, הגיעו הורים שלא בזה ערך. המועצה לא דחפה את הנושא ולא הקפידה על המשך ההישגים.
וכך, תוך מספר שנים נעשה שימוש בסלולרי בבתי הספר, באישור ולא באישור, מתחת ומעל השולחן, בהיחבא ובגלוי. וגם אם השימוש מוגבל במידה מסוימת, הסלולריים בתיק, על השולחן או מתחת לשולחן, משדרים ומקרינים כל היום. השימוש בסלולרי בבתי הספר נדחף ומקודם על ידי משרד החינוך. להורים ולמועצה נותרו רק סיסמאות ריקות כמה אינם נגד טכנולוגיה, וכמה המצב קשה ודורש טיפול. החלום אליו הם שואפים הוא עוד עיכוב לעוד שנה- שנתיים, לא יותר.
לילדים אין סיכוי. בכל חברה שמפתחת מוצר, תוכנה, מערכת הפעלה או התקן לסלולרי, יושבים מהנדסי UI ופסיכולוגים שיוצרים מוצר שיימכר וישמור על חיבור תמידי למכשיר והגברת השימוש. הם מתמחים ביצירת התמכרות מהירה. זומביים דיגיטליים. הסלולרי במיוחד (וגם שאר המסכים) גורמים להפרשת דופמין, תגמולים וריגושים חולפים. זה סולל נוירונים חדשים במוח ויוצר סערת תקשורת וחישה מוגברת, כבר בפעילות הראשונה, גם אם היא בשביל "לימוד". עוד ועוד שימוש מביא לעוד ועוד דופמין, עוד ועוד התמכרות (ועוד ועוד חשיפה לקרינה). איזה סיכוי יש לילדים? מה הסיכוי להגביל את זה? איזה סיכוי יש למועצה לשלוט בכך, אם מדברים על הגבלה ובפועל מקדמים עוד שימוש בסלולרי בבתי הספר ובכלל?
בחודשים האחרונים, אנחנו מלווים קבוצת פעילים מהמגזר החרדי, בוגרי ישיבות ללא לימודי ליבה (ואנגלית), שהבינו כי יש בעיה בריאותית במגזר וחיפשו את הסיבה. והבינו – קרינה. הם למדו את החומר המקצועי בריכוז ובמהירות. יכולתם לקרא טקסטים טכניים ומדעיים בלטה, בהשוואה לחוסר ההבנה שמגלים פעילים מהציבור החילוני (עם בגרות מלאה ורובם עם תארים אקדמיים). כולם צמודים לסלולרי, מתקשים כיום בריכוז וקריאה. ההבדל הוא שליוצאי הישיבות אין סלולרי חכם. וכעת הם מחנכים את כל הציבור החרדי להימנע מחשיפה לקרינה.
מסתמנת דאגה עקב ההשפעות החברתיות של התמכרות למסכים, בידוד ודיכאון, בזבוז זמן, גלישה להתנהגות שוליים קיצונית, שימוש גובר באלכוהול וסמים, החמרה של הפרעות קשב וריכוז, החמרה בהפרעות התנהגות אחרות.
ו .. גם כאבי ראש ותחלואה, אבל בלי הכרה בהשפעות הביולוגיות והבריאותיות של חשיפה לקרינת רדיו/ קרינה בלתי מייננת, שהסלולרי משדר רוב הזמן. השפעות שאינן מוכרות על ידי משרד הבריאות והתקנים לא מגנים מפניהן. השפעות שמחזקות את ההשפעות החברתיות וההתנהגותיות השליליות של התמכרות למסכים ולרשתות חברתיות.
הקרינה הבלתי מייננת נתפסת, בקרב רוב מקבלי ההחלטות והתעשייה, כבלתי מזיקה. זה לא כך.
השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת איטיות ולא קשורות ליינון החומר הביולוגי, אבל הן מתקיימות גם ברמות חשיפה לקרינת רדיו שאינן גורמות לחימום והן מצטברות. השפעות אלו מוכחות מדעית. מחקרים רבים חוזרים ומראים מנגנוני נזק, כגון פגיעה במחסום דם מוח (סלפורד 2003), יצירת רדיקליים חופשיים בתאים, עקה חימצונית, ושיבוש מערכות תקשורת בין תאי הגוף (פרידמן 2007), שינויים בצריכת גלוקוז במוח (וולקוב 2011), נזק למיאלין ולעצבים (קוריאה 2017), נזק עקיף ל- DNA (הנרי לאי 1996) ועוד, ועוד.
הטלפון החכם הוא המקור המשמעותי ביותר לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, אצל רוב הציבור. המשדרים בו קטנים יחסית, אבל קירבתם לגוף וזמן החשיפה הממושך הופכים אותו למקור החשיפה לקרינה המשמעותי ביותר. השימוש בסלולרי נקשר לעלייה בתחלואה ובנזקים בריאותיים.
עשרות טלפונים סלולריים שפועלים בכיתה בו זמנית, מגבירים חשיפה זו לקרינה בצורה משמעותית. עלייה זו אינה נמדדת בבדיקות הקרינה המוסמכות, שמבוצעות עם מדי קרינה איטיים שלרוב אינם קולטים שידורים קצרים ומהירים מהסלולריים. תוצאות בדיקות אלו מושוות לתקנים הגבוהים מדי ותמונה שגויה ש"הכל בסדר" מרגיעה את הציבור – כאילו רמת הקרינה תקינה. זאת, כאשר בפועל השימוש בסלולריים בבתי הספר, לצד התקנת מערכות ווייפיי, הפכו הכיתות לחממות קרינה, ובתי ספר למוקדי חשיפה משמעותיים לקרינת רדיו שעומדת בתקן, אבל מאד לא בריאה.
הניסיונות "לשפר קליטה ולהוריד את הקרינה מהסלולריים", כמוצע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך הכנסת והפעלת משדרים סלולריים (מגברי קליטה) נוספים לסלולריים בכיתות, לא מתיחסת לתוספת החשיפה הקבועה לקרינה מהמשדרים עצמם. מגברים אלה יוסיפו עוד קרינה ולא יצמצמו את החשיפה לקרינה. זה כמו שאנטנה שתותקן בתוך הבית תביא להפחתה בעוצמת השידור מהסלולריים של בני הבית, אבל תוסיף חשיפה לקרינה כוללת 14/7.
נזקי החשיפה לקרינה
השפעות החשיפה לקרינת רדיו עלולות להתחיל במגוון תסמינים, המופיעים אצל מי שמפתחים רגישות שהולכת וגוברת. זה יכול להתחיל בתחושת חום בפנים (הרחבת נימי דם על העור) בעת שיחה, כאבי ראש בעת ואחרי שימוש בסלולרי, דופק לא סדיר, נימולים בידיים ושלל תסמינים בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת (תסמונת הקרינה האלקטרומגנטית). עם החשיפה החוזרת ומעמיקה לקרינה, עלולים תסמינים אלה להפוך לרגישות ולמצב בריאותי ולמוגבלות תפקודית קבועים.
רוב האנשים שנפגעים מקרינה וחשים תסמינים, אינם מבינים את המקור. רבים מתקשים להאמין. מי שלא הרגיש ולא קישר, יתקשה לקבל שיש השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה ויעדיפו להאמין לרשויות ולגופים הרשמיים, שלמרבה הצער, מושפעים על יד תעשיה (לא מדובר באמירה קונספירטיבית, אלא במידע ברור ומבוסס, בדיוק כפי שקרה בעבר במאבקים להכרה בנזקי עישון, אסבסט, עופרת ורעלנים נוספים, זיהומים סביבתיים, משבר האופיאטים ועוד, מול תעשיה חזקה שמקדמת תקנים מתירנים שלא מגנים על בריאות הציבור, ומשפיעה על גופי הבריאות והתקינה העולמיים ובוחשת באקדמיה ובעולם המחקר. בעזרת הצתקשורת, מועברים לציבור מסרים מרגיעים, כאילו "הכל נבדק", כאילו הדברים בבירור כי עדיין לא ברורים הסיכונים (זריעת ספק היא טכניקה ידועה ביח"צ של גופים מזהמים), וכאילו הכל בשליטה ובסדר, כאשר בפועל רבים ממשיכים להיפגע.
בעיות ושחיתות בתקינה של מזהמים גדולים וחזקים ידועות כבר שנים מתחומי זיהום האוויר, זיהומי הקרקע והמים, זיהומי מזון, כמו גם קידום תרופות מזיקות במקום טיפולים ללא שימוש ברעלים. התקנים המתירנים הם הדרך בה ממשלות מגנות על המזהמים, כאשר תעשיה עשירה וחזקה דוחפת להחלטות ולמדיניות שאינה לטובת בריאות הציבור.
זה המצב לגבי הסלולרי.
ולילדים אין סיכוי. הכנסת סלולריים לבתי הספר, לצד אשליה שהקרינה נמוכה ולא מזיקה, מביאה למצב שכבר בכיתה ג' נעשה שימוש בסלולרי ככלי לימודי. משם לשימוש בסלולרי ככלי ראשי או יחיד, להתמכרות, להחמרה של בעיות התנהגותיות וחברתיות, לצמיחת צרכנים דיגיטליים שרודפים אחרי ריגושים, אתגרי טיקטוק ורכישות ציוד, עם קשב של שלוש שניות, הדרך קצרה מאד.
הסלולרי אינו קידמה, הוא חדשנות מזיקה. שימוש בו הוא רוע מקובל, או נדרש (Necessary evil).
וממש לא מומלץ לקדם את השימוש בו, ביחוד לא בבתי הספר.
הסלולרי אינו כלי למידה ואינו כלי יצירה. הסלולרי הופך את המשתמש למוצר ואת הילדים ואת מוחם ללקוחות שבויים, מכורים, תלותיים. לקוחות ולא יוצרים, משתמשים ולא מהנדסים. אין שימוש מושכל בסלולרי, כל שימוש הוא שימוש מסכל (את הילדים).
הורים, האבקו להפסקת השימוש בסלולריים חכמים ובציוד אלחוטי בבתי הספר. ויפה שעה אחת קודם.
מומלץ (וכואב) לצפות בסרטון זה https://youtu.be/7V6nucKFK88
קישורים:
- פרויקט "תסתכלו לי בעיניים" 2019 – https://intomyeyes.home.blog/
- מנגנוני נזק של קרינה בלתי מייננת (בדגש על קרינת רדיו-סלולר-אלחוטי) – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/rf-mechanism/
- סיכום מדעי חלקי על הקשר בין הסלולרי להשפעות בריאותיות ותחלואה – https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/cell-phone-studies/
- חוזר מנכ"ל על שימוש בטכנולוגיה בבתי הספר https://apps.education.gov.il/mankal/horaa.aspx?siduri=535#_Toc256000017
- רשימה של תסמינים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת – https://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-symptoms/
.
הורים בתל-אביב דוחפים לאיסור שימוש בסמארטפונים בבתי הספר. וכך גם ראש העיר.
משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל בפברואר 2025 בנושא "הסדרת השימוש של תלמידים באמצעי קצה לצורך למידה". מדובר בהכנה לתוכנית 2025 שנת הבינה המלאכותית במערכת החינוך, שמקדמים במרץ בתקשורת. מפרסומי משרד החינוך נראה סביר שרוב הלמידה בשימוש בבינה מלאכותית AI יבוצע באמצעות מכשירים סלולריים חכמים של התלמידות והתלמידים.
בחוזר מצוין כי בכיתות שאינן מול אנטנה סלולרית (ורמות הקליטה הסלולרית נמוכה יחסית), יותקנו מגברי קליטה. כלומר, שידור קבוע בכיתה של קרינת רדיו נוספת, אבל פחות קרינה מהניידים בעת שימוש (כי יש פחות מאמץ קליטה).
בתי הספר הפכו לחממות קרינה, כיון שכל הנוכחים עם סלולריים ומכשירים אישיים (כמו שעון ואוזניות ועוד) שמשדרים כל הזמן , גם כשהם בתיק. שיעורים מתוקשבים רבים מסתמכים על שימוש בסלולריים האישיים. בכיתות משדרות מערכות וייפיי באופן קבוע, גם כאשר אין שיעור מתוקשב. מהפיכת הבינה המלאכותית תגדיל את השימוש בסלולרי במערכת החינוך ובחלק מהכיתות יותקנו מגברי קליטה בחלק מהכיתות – הקרינה תיגבר. לגבי הערך הלימודי ימים יגידו).
