אקופרסורה היא שיטת טיפול יעילה וקלה ליישום עצמי.
אקופרסורה היא שיטת טיפול במגע, שמבוססת על עקרונות הרפואה הסינית.
אותן נקודות אנרגטיות, שמחטים ננעצות בהן בדיקור סיני, מופעלות בלחץ קל ועיסוי ממוקד בשימוש באצבעות.
אקופרסורה משמשת, בין היתר, למניעה וטיפול בכאבים שונים.
בעבר פירסמתי נקודות לחיצה להקלה על כאבי ראש
אופן לחיצה:
- משך כל לחיצה בין חצי דקה לדקה.
- לחיצה יכולה להיות רציפה (ללחוץ בלי להרפות) או לסירוגין (רצף לחיצות נפרדות ועוקבות).
- ניתן לבצע לחיצות עם קצות האצבעות ומפרקי האצבעות – ואפשר ללחוץ עם מחק בקצה עיפרון, או משהו דומה.
וברוח המצב כיום,
מספר נקודות לחיצה להקלה על דיכאון וחרדה
(מקור – באבמייל)
.
נקודת לחיצה בחלק הפנימי של הרגליים, במרחק עובי 4 אצבעות מעצם הקרסול, יכולה להקל על דיכאון – עיסוי משך 1-2 דקות בכל רגל, תסייע להקלה על עייפות כרונית, חשק מיני נמוך ותופעות לוואי של טיפולי כימותרפיה.
.
נקודת לחיצה להקלה על דיכאון נמצאת בצומת שבין החלק העליון של כף הרגל והשוק, קרוב לחלקה הפנימי של הרגל, בין שריר פושט האצבעות הארוך לבין שריר כופף הבוהן הארוך. עיסוי משך 1-2 דקות בכל רגלהנקודה הזו מסייעת במקרי כאבי ראש, צלצולים באוזניים וסחרחורות – גם למניעה
.
נקודה הממוקמת באמצע הדרך בין הטבור לעצם החזה, במרחק עובי 5 אצבעות מהטבור.עיסוי משך 1-2 דקות לטיפול בדיכאון והעלאת מצב הרוחתעזור לטפל גם בכאבי בטן, הקאות ושלשולים
.
נקודת לחיצה באוזן. יש להניח אצבע על פתח האוזן, לעלות איתה מעל ל-2 הקיפולים מעליו, ללחוץ על האזור בו מתחיל השקע בחלק הרחב של האוזן.עיסוי משך 1-2 דקות יעזור להירגע לפני מטלה מלחיצה .. ויש טענות כי גם תסייע למנוע חשקים למזונות.
.
נקודה שמיקומה מיד אחרי רוחב 3 אצבעות מתחת לשורש כף היד, במרכז החלק התחתון של האמה. עיסוי משך 1-2 דקות יסייע להפחית תיאבון, להרגיע התקפי חרדה ולהתמודד עם התמכרות לעישון, אלכוהול או סמים.
.
נקודת לחיצה מתחת לאזור הזרת.עיסוי משך 1-2 דקות תסייע להפחית עצבנות ולחץ לפני משימה מלחיצהיסייע גם לשינה רגועה יותר, הפחתת הזעות לילה, סיוטים ונדודי שינה
.
נקודת לחיצה נוספת באיזור זה מועילה להפחתת כאבי ראש
(בהמשך איך מעסים נקודות לחיצה להקלה על תסמינים)
.
השאלה היא מה קורה כשמחזיקים סמרטפון וכאבי הראש נובעים מחשיפה לקרינה.
סקרים שנעשו ברחבי העולם, בתחילת המילניום, מצאו כי 3-13.5% מכלל האוכלוסייה רגישים לקרינה.
כאבי ראש (דמויי מיגרנות) הם אחד התסמינים השכיחים של רגישות לקרינה.
במקרים אלה, לחיצה תועיל בהתחלה, אך עם התגברות החשיפה לקרינה (כשרגישות לקרינה היא המקור לכאבים) התסמינים עלולים לחזור ולהתגבר.
דיאטת קרינה היא הבדיקה הפשוטה והקלה ביותר, שמומלץ לבצע לפני:
- משככי כאבים (עם תופעות לוואי)
- בדיקות קשות (יקרות ומזיקות לעתים)
הימנעות מחשיפה למשך 2-3 ימים כדי לראות אם יש הקלה בתסמינים – הנחיות לביצוע דיאטת קרינה.
נקודות לחיצה יכולות להועיל להקלת כאבי ראש גם בעקבות חשיפה לקרינה
(לאחר חזרה למקום נמוך קרינה והימנעות מחשיפה)
אקופרסורה היא עיסוי שפותח בסין העתיקה. נמצאו כ-365 נקודות שמעוררות תגובה חשמלית אנרגטית, שיכולה להשפיע על מצב גופני ונפשי. מחקרים מדעיים שבדקו תוצאות של אקופרסורה, גילו כי השיטה עובדת – בנקודות הלחיצה נמדדה תגובה חשמלית חזקה פי 100, בהשוואה לנקודות אחרות בגוף.
כאמור, ניתן ללמוד לבצע זאת לבד.
בצילום – נקודה חשובה לתפקודים רבים. בראש יש נקודות אנרגטיות רבות.
בעיקרון – כל נקודה בה יש רגישות מוגברת וכאב בעת לחץ – שווה לנסות לעסות אותה.
איך לבצע עיסוי נקודות אקופרסורה:
- תנוחה נוחה ומרגיעה
- 30 שניות עד דקה (ניתן להמשיך לעסות עד שהכאב חולף)
- לחיצות קלות או תנועות מעגליות
- כאב הראש, לרוב, חולף במהלך העיסוי או לאחריו (עד רבע שעה).
עיסוי שריר הטמפורליס
שריר הטמפורליס נמצא בצד הראש. צורתו דומה למניפה והוא נפרש בין הרקה ללסת התחתונה.
בעזרת 3 האצבעות האמצעיות (האצבע המורה, האמה והקמיצה) יש להפעיל לחץ קל (אפשרי גם טפיחות קלות או עיסוי מעגלי) על הנקודה הרכה, שבה חשים בשריר בת סגירת הלסת בחוזקה.
מקור ויקיפדיה
עיסוי מאחורי האוזניים
בעזרת האגודלים לעסות בתנועה סיבובית מתחת לעצמות הגדולות שמאחורי האוזניים.
בין העיניים
לצבוט בין האגודל ובהצבעות האמצעיות את העור שמעל האף. ללחוץ באופן שיביא להרגיש תנועה קלה סביב הגבות.
צביטת כף היד
בעזרת האגודל והאצבע המורה ללחוץ את העור שבין האגודל והאצבע המורה בכף היד השנייה.
העין השלישית (YIN TANG)
נקודה שממוקמת בין הגבות, בנקודה בה עובר גשר האף במצח. נקודה זו מועילה גם להפחתת עייפות מהעיניים.
נקודות זן זו (ZAN ZHU)
שתי נקודות סימטריות שממוקמות בבסיס הקצה הפנימי של הגבות. עיסוי האזור יקל על אף נוזל וישפר חדות ראייה. עיסוי למשך דקה, בלחיצה או בתנועה סיבובית, יגרום לכאב הראש להיעלם.
נקודות יינג קסיאנג (YING XIANG)
נקודות הממוקמות משני צידי הנחיריים בקו ישיר עם העיניים. יש ללחוץ מעט בתחתית עצמות הלחיים עד שמורגשת גומה. הנקודות מסייעות לפתוח סינוסים גדושים, מעלימות כאב ראש, מרגיעות כאבי שיניים ומקלות על לחץ, עיסוי למשך 1 דקה בלחיצה או בתנועה סיבובית עדינה, יעלימו כאב ראש.
נקודות טיאן זו (TIAN ZHU)
ממוקמות באמצע העורף, בין האוזניים לבין תחילת עמוד השידרה. עיסוי יעזור להפחתת גודש באף, הקלה על כאבי אוזניים ועיניים, כאבי ראש חזקים ומיגרנות. עיסוי של דקה עד 5 דקות ירגיע את הכאב.
נקודות שואי גו (SHUAI GU)
ממוקמות 2-3 סנטימטרים מתחילת קו השיער, באזור הרקות. גומות קטנות מתגלות בנגיעה. הפעלת לחץ על האזור תקל על כאבים באזור הרקות ועל עייפות העיניים.
נקודות הא גו (HA GU)
נקודות סימטריות הנמצאות על גב היד בין האצבע לאגודל. הפעלת לחץ תקל על כאבי גב, כאבי שיניים, מתח בשרירי הצוואר ועל כאבי וסת. ניתן לעשות עיסוי בלחיצות על כל נקודה או לעסות בתנועה סיבובית.
(מקור לחלק מהמידע – אתר שיפקה)
עוד נקודות לחיצה – מדור בריאות מאקו
.
בהרצאה על קרינה והתנהלות בטוחה עם מסכים, הגיבה ילדה "לכל הילדים יש מיגרנות, אז למה אתם אומרים שזה מהסלולרי?"
כשהייתי צעירה, לילדים לא היו כאבי ראש, ודאי שלא מיגרנות וגם לא מחלות שאינן מחלות ילדות (ויראליות).
ממתי יש לילדים מיגרנות? תמהו גם הורי הזקנים, כששמעו על מה אני כותבת.
אמא שלי היתה מורה שנים רבות ואבי רופא 60 שנה – שניהם לא נתקלו בילדים עם מיגרנות וגם לא כאבי ראש "סתם כך בלי חום או מחלה".
שאלתי גם כמה מחבריהם, רופאות ורופאים פנסיונרים. לא! בעבר כמעט לא שמעו על ילדים עם מיגרנות ועם כאבי ראש, "זה הופיע רק בשנים האחרונות במימדים מבהילים" אמר אחד הפרופסורים, יועץ בכיר למשרד הבריאות וקופ"ח כללית.
בצעירותי, מחלות "של זקנים" לא הופיעו לפני גילאי 60-70. היום יש ילדים עם סרטן, עם הפרעות קשב וריכוז, יש עלייה תלולה במקרי אוטיזם (שבחלקו דומה לדמנציה מסוג מסוים ונמצאו קשרים בין התופעות ותגובות דומות לתרופות), אפילפסיה, מחלות אוטואימוניות, הפרעות מטבוליות טרום סוכרת, אלרגיות ורגישויות. והמון המון כאבי ראש. המון.
מחלות של זקנים מופיעות היום בגילאים צעירים, לעתים בגילאי 20-30 – קוצבי לב (וגם דום לב), סרטן מסוגים שונים (כולל שנחשבו "נדירים"), שבצי מוח ומחלות ניווניות של המוח כמו דמנציה ואלצהיימר, פרקינסון, אפילפסיה וטרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות ו"סתם" בעיות זיכרון לחלקים נרחבים באוכלוסייה. .. בצעירותי, גם היה עלינו להיזהר לא להיכנס להריון – מרפאות פוריות לא היו כי בעיות פריון היו נדירות. (על דמנציה סביבתית)
זה מתחבר להגדרת "תסמונת ההזדקנות המואצת" שנותנת דר' מגדה חבס לרגישות לקרינה, להשפעת הקרינה על תאי הגוף. ככל שגוברת החשיפה לקרינה סלולרית ואלחוטית, מופיעות מחלות זקנה בשלבי חיים מוקדמים יותר ויותר.
שכיחות המחלות גוברת וגילאי התחלואה יורדים – אני עדה לשינוי במהלך חיי (בחצי מאה בה אני מבינה מה קורה בסביבתי). בעשורים אלה לא הגנטיקה השתנתה – זו הסביבה, טמבלים (אמירה של דר' ברוס ליפטון).
בהעדר מודעות ציבורית (וגרוע מזה, רפואית וממסדית) – אין מי שיציעו "דיאטת קרינה" לפני:
- בדיקות מורכבות ויקרות, שחלקן עלולות לפגוע בבריאות.
- נטילת משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות (שלא יועילו לאורך זמן אם הבעיה היא רגישות לקרינה).
קישור – "דיאטת קרינה" – בדיקה ראשונית, פשוטה וקלה
כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור
כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק
נציין כי רבים מהילדים דיווחו גם על דימומים מהאף.
ואכן, מבירור עולה כי ..
ילדים רבים מגיעים למרפאות עם שתי תלונות – כאבי ראש קשים ודימום מהאף.
כל תסמין לחוד שכיח מאד, אולם השילוב (שהופך יותר ויותר שכיח) עלול להצביע על סינוסיטיס, או נזק מוחי – ובמערכת הרפואה מדגישים כי יש להתייחס לשילוב התסמינים ברצינות.
כתבות מתפרסמות בנושא ברחבי העולם על ידי רופאות ורופאים.
שילוב תסמינים זה מוכר היטב גם לנפגעי הקרינה, לרגישים לקרינה.
כבר ב- 1998 מצא דר' אלן פריי קשר בין כאבי ראש לסלולר, והוא לא היה היחיד, כפי שפורט בתיזה של ג'סמין גיי מ- 2002. סקירות רבות נעשו מאז .. כמו זו מ- 2017
אבל ..
לרופאות ולרופאים בארץ (וברוב העולם) אין מושג כי:
- "דיאטת קרינה" היא הבדיקה הראשונה שיש לבצע כשהתלונה היא כאבי ראש (בעיקר כשהתלונות חוזרות) – בדיקה קלה ולא מזיקה.
- בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, יעלמו התסמינים כלא היו (ויחזרו כשתחזור החשיפה לקרינה – שימוש אישי, ביתי ו/או בית ספרי בסלולר וויפיי).
עדכון – מידע מכנס רפואי על נזקי הקרינה – ינואר 2021
על הכנס https://emfconference2021.com/
בסביבה עתירת הקרינה כיום, קשה מאד להבחין בקשר בין קרינה לתסמינים כי מכשירים/ סביבות/ שימוש הקשור בקרינה קשור לתסמינים, כיון שלרוב אין מצב ללא קרינה.
זה לא היה המצב ב- 1998, כאשר דר' קייל מילד, חבר המוסד הלאומי השבדי לרפואה תעסוקתית, מצא כי שימוש גובר בטלפון דיגיטלי לווה בעלייה בשכיחות כאבי ראש, עייפות והתחממות איזור האוזן. עובדי ממשל דיווחו על ריבוי כאבי ראש, ולכן, ב- 1995 הוחלט על החלפת הטלפונים. כשהוחלפו טלפונים דיגיטליים (קרינה בפעימות) באנלוגיים (קרינה מתמשכת) נעלמו התופעות הגופניות ותסמינים אלה. בעקבות זה, נערך מעקב אחר 15,000 איש בשבדיה ובנורבגיה. ככל שמספר שיחות הטלפון שביצעו (ומשך השיחות) עלה כך גברה שכיחות כאבי ראש, סחרחורות ותסמינים נוספים (לפי דיווח של דר' ג'ורג' קארלו בספרו מ- 2001).
דר' ברוס הוקינג בחן 40 משתמשי טלפון סלולרי ששהתלוננו על תחושת שריפה או כאב באיזור האוזניים, עורף או רקות, לאחר תחילת שיחה (לרוב אחרי מספר דקות ולעתים יותר). התסמינים התפוגגו לאחר כשעה מהפסקת השיחה, אך אצל חלקם נותרו מספר שעות. תסמינים אלה לא הופיעו לאחר שימוש במכשיר טלפון קווי (בחיבור חוטי/ כבל). הנבדקים תיארו כאבי ראש שונים מכאבי ראש "רגילים".
אבל היום, כאמור, גם לצוותי רפואה/ חינוך/ רווחה יש מכשירים מכל עבר ונושא הקרינה "שקוף" להם. אין מודעות ואין הבנה שזה יכול לתרום לתסמינים, ההולכים והופכים שכיחים יותר ויותר, ושכדאי לבדוק את זה לפני שמתחילים בהליכים משמעותיים ומייסרים יותר.
לפי שירותי בריאות כללית,
הסיבה הראשונה לכאבי הראש השכיחים בילדים – מיגרנות:
חיפוש בגוגל מעלה תמונה מבהילה – הרבה מאד אתרים מתיחסים לכאבי ראש ומיגרנות בילדים כתופעה שכיחה מאד.
התסמינים המפורטים באתר קופ"ח כללית לאותה "מיגרנה" (שמקורה לא ידוע ושהיא הסיבה השכיחה ביותר לכאבי הראש המאד שכיחים בילדים) – הם תסמינים, שלצערנו, מוכרים מאד לרגישים לקרינה. באוכלוסיית נפגעי הקרינה תסמינים אלה (ואחרים) נעלמים כלא היו בסביבה נמוכת קרינה וחוזרים ותוקפים עם חשיפה לקרינה.
זו אפשרות שכדאי לבדוק באופן מיידי, כי:
- "דיאטת קרינה" היא בדיקה קלה ולא מזיקה. כיבוי כל מקורות הקרינה והפסקת שימוש אישי (כן.. בעייתי למכורים, אבל מה לא עושים בשביל הבריאות? עדיף על לרוץ לקחת כדורים, לא?)
- סקרים ברחבי העולם, בשנות ה- 2000, מצאו כי 3-13.5% מהאוכלוסייה רגישים לקרינה וחווים תסמינים בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת (סלולר, וויפיי ועוד). ההערכות המעודכנות עומדות על 20-30% מהאוכלוסייה הכללית. מדובר ברבים מאד.
אולם, מערכת הרפואה בארץ לא מכירה בסיבה אפשרית זו לכאבי ראש, השכיחים יותר ויותר, גם בקרב ילדים.
יותר מזה, בכתבות לא מעטות מצאתי צילומים כאלה, ילדים כאובים עם סלולר ביד. לצערנו, רבים מהילדות והילדים מתוודים על התגברות כאבי ראש בעת שימוש בנייד, אך חוששים ש"יקחו להם" את הסלולר. ההתמכרות גוברת על הסבל, בשלבי פגיעה ראשונים (מניסיון של רוב נפגעי הקרינה).
ללא התיחסות לעובדה שכדאי לבדוק קשר בין התסמינים לחשיפה למסכים ולקרינה. רק לבדוק, לשלול שלא זו הבעיה.
זה חשוב במיוחד בקרב ילדים ..
בצילומים חדירת הקרינה למוח בוגר ומוח של ילדה, משך החשיפה זהה – יותר אדום-צהוב מראה מצב יותר גרוע (נזק לרקמות הרכות).
במוחות של ילדים הקרינה נספגת עמוק יותר..
הנה השוואה נוספת, שתועדה בהדמיה מוחית.
אבל ..
במערכת הרפואה הישראלית אין הכרה בסיבה אפשרית זו. למרות שבמחקרים נמצא כי קרינה סלולרית מרחיבה כלי דם (זו הסיבה לתחושת "חימום" שרבים חווים בעת שימוש בנייד).
הימנעות וצמצום חשיפה לקרינה לא מוצעים כבדיקה הראשונה המתבקשת כדרך למנוע או לטפל בבעיה שכיחה, שתהיה יעילה מאד עבור חלק מהסובלים – בכל גיל.
כדאי שיקשיבו במערכת הרפואה לדר' יעל שטיין מהדסה עין כרם וגם לרופאים רבים אחרים.
או ל"רופאים למען טכנולוגיה בטוחה" שהתארגנו כדי ליידע שיש נפגעי קרינה וכי הם מתרבים במהירות, ברחבי העולם. הם נותנים גם הנחיות קליניות לטיפול ברגישות וברגישים לקרינה.
אבל לא, במקום לבדוק אם חשיפה לקרינה יכולה להיות הסיבה לתסמינים, בארץ רופאים ורופאות מכוונים מיד לתת תרופות (חלקן מזיקות ועם תופעות לוואי, במיוחד לנפגעי קרינה שרבים מהם גם רגישים לכימיקלים)
סיכום מאמר בשם "מדוע ילדים סופגים יותר קרינה"
רופאים שמכירים ברגישות לקרינה ומעיזים לדבר, למרות לחצי הממסד שמשתיקים רבים
חשוב ליידע את הרופאות והרופאים שלכם בפירוט תסמינים שכיחים ברגישות לקרינה (לא כולם מופיעים אצל כולם). וכדאי להפנות למחקר של בלפום 2015 (ביומרקרים לרגישות לקרינה ולכימיקלים)
כמה רגישים לקרינה יש – הרצאתה של דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, והרחבות של פרופ' אולה יוהנסון
הקרינה (סלולרית, אלחוטית) הסביבתית גוברת בהתמדה ועימה גדל מספר נפגעי הקרינה, כולל ילדים.
עדיין אין בארץ הכרה בנפגעי הקרינה הבלתי מייננת (אפילו כנס מדעי בנושא השפעות בריאותיות של קרינה באונ' תל-אביב ביטלו ברגע האחרון ללא הנמקה, בגלל לחצים "עלומים")
חשיפה לקרינה, שהוכחה כמזיקה וכמסרטנת, פוגעת כמעט בכל מערכות הגוף.
אבל..
במערכת הרפואה בארץ מתעלמים מפגיעות סביבתיות. בארץ אין רפואה סביבתית, המקובלת במדינות נאורות.
בארץ מתעלמים מנזקי הסביבה בלחץ התעשייה – כמו שבעבר גויסו רופאים לשקר שעישון "מרחיב ריאות" ומועיל לבריאות תוך התעלמות עשרות שנים מנזקי עישון, מנזקי עופרת בדלק/ צבעים/ צעצועים/ צנרת מים, מנזקי תלידומיד, אסבסט, הזיהום בקישון וזיהומי אוויר ומים.. הדוגמאות רבות ומצטברות.
מדי יום מקבלים רופאים ורופאות פרסומים כמו הפלייר הבא – למה? כי הטיפול התרופתי אכן לא מספיק ולא יעיל. ודאי לא לנזקי קרינה/ זיהום סביבתי.
באדום מסומנים תסמינים שעלולים להיגרם מחשיפה לקרינה ו/או לזיהום סביבתי. ואת זה הכי קל לבדוק – לפני בדיקות וטיפולים מסובכים, יקרים ולעתים מסוכנים.
על נזקי קרינה והשפעות בריאותיות – מחקרים
מוחות של רגישים לקרינה מגיבים אחרת ממוחות של מי שאינם רגישים לקרינה – כפי שנראה במחקר של הוזר מ- 2017
סיכום מאמר בשם "מדוע ילדים סופגים יותר קרינה"
הפרת עיקרון הזהירות המונעת הנדרש בחקיקה סביבתית, משתיקה בעיות בריאות, כאילו התעלמות תבטל את השלכותיהן.
דוגמא עדכנית היא התנהלותו של יועז הנדל, שר חדש שנכנס "בכל הכוח" לקדם טכנולוגיות, מיד ובלי ללמוד את השלכותיהן, בלי להקשיב לאזהרות המדענים.
התקשורת מגויסת לקדם פריסת טכנולוגיה נוספת שהשלכותיה הבריאותיות לא נבדקו, שתוסיף עוד תדרים ועוד קרינה (היא לא מחליפה דורות קודמים אלא מתווספת עליהם)
ומה קרה עם הילדים עליהם כתבתי לפני שנה.. מה איתם?
לילדים המפורטים לא נמצא עדיין כל פתרון וסיוע, אין מקום, הם רדופים, הוריהם מעורערים
ונוספו אליהם עוד ילדים.
ילדים רבים סובלים גם, אך כלל לא יודעים מה מקור הסבל (כי הסביבה הביתית, הבית-ספרית ובכל מקום כל כך מוקרנת שקשה להבחין בהקלה כשמתרחקים ממקור קרינה – בהעדר סביבה נמוכת קרינה) – נשלחים לבדיקות מיותרות (חלקן מקרינות ומזיקות), מקבלים המון משככי כאבים ולעתים כדורים פסיכיאטריים, מתויגים כ"בעייתיים" ו"תשומי".. חלקם מתאבדים, מאבדים רצון לחיות, נסגרים..
ולפחות לחלקם דיאטת קרינה היתה מסייעת לעלות על מקור הבעיה ..
כי..
בסקרים משנות ה- 2000 נמצא כי 3-13.5% מהאוכלוסייה הכללית רגישים לקרינה (סובלים כאבים ומתסמינים בחשיפה לקרינה בלתי מייננת – סלולרית/ אלחוטית/ וויפיי וכו'). זה הרבה ולפי הערכות עדכניות מדובר ב- 20-30% מהאוכלוסייה (זה כבר המון). כלומר, במינימום 350 מיליון ברחבי העולם, ובארץ 300,000 שסובלים מקרינה. רובם ללא מודעות למקור "הכאב הכרוני" או ה"מיגרנה", ה"פיברו" ועוד תוויות שגויות שניתנות, כשלא מצליחים לאבחן מה הסיבה (פרופ' יוהנסון מתייחס לכך כמנגנון העלמת הבעיה של רגישות לקרינה).
וכאמור, קשה בסביבה עתירת הקרינה של ימינו לאבחן, להבחין – במיוחד כשאין מודעות, כי לא שמעו על זה. ו.. למה לא שמעו? כי יש מי שרוצים שלא תשמעו על זה, ויש גם מי שליבם גס בסובלים.
אבל.. בכל כיתה בממוצע 1-3 ילדים סובלים.
בבתי ספר קרובים לאנטנות יש יותר – כמו בי"ס אורט חולון, או בי"ס נגבה בראשל"צ שאת 60% הילדים הנפגעים, שהפכו רגישים לקרינה והגיעו עם תסמינים, גילה דר' בוריס בלר ז"ל, רופא ילדים חד הבחנה ואמיץ, שלחם לחשיפת האמת.
אנחנו מקבלים פניות מצד נפגעי קרינה קשים (מדובר ברצף – מרגישות קלה ומעט תסמינים ועד מוגבלות תפקודית קשה מאד).
במקרים הקשים נפגעי הקרינה גמורים, ללא יכולת לתפקד בעולם המוקרן ולהתפרנס, ללא מגורים, ללא תמיכה וסיוע. רבים מהם רעבים, ללא יכולת לרכוש תוספי תזונה הכרחיים ולעבור טיפולים נחוצים. חסרי כל סיכוי הם פונים אלי ולמעט הפעילים, מבין נפגעי הקרינה שהצליחו מעט להתאושש ומסייעים למתמוטטים, במקום המדינה – מחליפים רשויות טיפול ורפואה, חינוך ורווחה..
איך? איך נעזור להם (ללא שכר) כשגם אנחנו פגועים? ולמה?
למה?
זה קשה במיוחד כשמדובר בילדים .. הנה כמה דוגמאות
ילד בן 10 מקליפורניה מעיד על בעיות הלב שלו כתוצאה מחשיפה לקרינה אלחוטית מלאכותית (בארץ הורים חוששים שילדיהם ייחשפו, עקב התנכלויות ואיומים, כולל איומים בהוצאת הילדים מחזקתם)
ולמכחישים ולמתעקשים על "חרדה" ו"פסיכולוגי" .. כאילו שילדים אלה ידעו משהו על קרינה, הרי נולדו לעולם מלא בסמרטפונים וויפיי וכלל לא ידעו אחרת..
מוחות של רגישים לקרינה מגיבים אחרת ממוחות של מי שאינם רגישים לקרינה – כפי שנראה במחקר של הוזר מ- 2017
והנה מה שכתבה אם, שגילתה כי שלל התסמינים של הבן שלה נעלמו. אם זו מכה על חטא כי בהתחלה לא האמינה לבן שלה שמדובר בתסמינים כתוצאה מחשיפה לסלולר ולציוד אלחוטי. לאחר שהתחילו להאמין לילד, שידע לומר בדיוק היכן ומתי כואב לו, ולצמצם חשיפה לקרינה נעלמו התסמינים וחל שיפור ביכולת התקשורת שלו – מדובר בילד "על הספקטרום".
(קודם דחפו לו כדורים פסיכיאטריים כי הפסיכיאטרית קבעה שאלו "הזיות" – מצבו הורע. ורק אז החלו ההורים לחפש אם יש השפעות לחשיפה לקרינה וגילו – יש ויש).
כאבם של ההורים נורא אף הוא, מול הסבל הקשה של הילדות והילדים רגישי הקרינה