מסביב כולם עם עוזרי AI נפלאים, שיודעים לעשות הכל, כמעט הכל ..
לפעמים אני מתמלאה קנאה בהתלהבות. אני לא טכנופובית, ממש לא, להיפך, תמיד התלהבתי מטכנולוגיה. אבל לאחרונה אני מרגישה זקנה, אני לא ממש מתחברת למודלי השפה המתוחכמים ולכלי ה- AI.
אני משתמשת בחלקם מדי פעם. אני משתפרת בכתיבת פרומפטים, אבל לא מאד נהנית.
איני מדברת איתם, אני לא רואה בהם חבר, לא שותף, וודאי שלא מטפל או מורה רוחני (כפי שמזעזע אותי לראות שהמונים מצטטים צ'אטים ובוטים כאילו היו אורים ותומים ויודעי כל, חותרי האמת).
ברשתות וגם מכרי מביעים הרבה התלהבות.
חברותי כותבות עם בוטים, מתיעצות. חברי עושים איתם סרטים ומצגות נהדרים. והכל במהירות מדהימה.
המונים מגלים לחבריהם הדיגיטליים נקיי השפה המנומסים והסבלניים (שתוכנתו לרצות ולהתחנף) צפונות לב.
ועל הדרך המונים מלמדים איך, מתגאים בתוצאות מרהיבות שמעוררות השתאות באיכותן הגוברת.
אממה ..
| דרור גלוברמן מעלה טענה, שכבר שמעתי מעוד אנשים – עם כל סוכני הבינה המלאכותית הנהדרים שעשוים בשבילו דברים, שקודם גזלו זמן עבודה רב, וכל זה בכמה הנחיות קצרות .. לא התפנה לו זמן. להיפך, העומס גדל. רבים מותשים מתמיד, נשחקים. מדוע? גלוברמן מנסה להסביר ב .. אי וודאות אי וודאות שדוחקת למצות כל הזדמנות – לא רק לכסף, אלא לכל התנסות והתרחבות, כי לא ברור מודל הפרנסה מחר ולא ניתן לנוח. יש הרבה ללמוד, כל הזמן עוד ועוד. מרוב כלים ואפשרויות כל הזמן עולים רעיונות חדשים ואי אפשר לעצור. ובמילותיו של גלוברמן – "במתח בין 'הטכנולוגיה מייתרת אותי' לבין 'הטכנולוגיה מייצרת לי יותר עבודה' – הסיטואציה השנייה מנצחת". |
מחקר שפורסם בהארווארד ביזנס רוויו טוען כי
״AI לא מוריד עבודה – הוא מעלה את האינטנסיביות שלה״
במחקר נערך מעקב של 8 חודשים אחרי 200 עובדים בארה״ב.
נמצא כי ככל שאימצו יותר בינה מלאכותית, עבדו יותר שעות, יותר קשה, ביצעו יותר משימות על תחומים שהתרחבו גם כשלא התבקשו. ציפיותיהם מעצמם התעצמו עד בלי די.
אחרי תקופת התלהבות מהכלים ומהיעילות, מגיעים עומס ותשישות מחשבתית וקבלת ההחלטות ירודה.
תודה לטל זגורי שסיפר על המחקר, שגילו בו 3 תופעות:
1. עובדים פולשים לתחומי הקולגות מנהלי מוצר כותבים קוד, חוקרות מבצעות תפקידי הנדסה. AI מאפשר למלא חסר בעצמם ללא תלות באחרים.
2. טשטוש גבולות בין עבודה לבית הזנת משימות לכלי AI כשאמורים להיות בפגישות והגישו פרומפטים בהפסקות, בציפייה למכונה שעובדת בכל זמן.
3. מיקבול תהליכים שאמור לייעל ולשחרר זמן פנוי, דווקא מגדיל עומס קוגניטיבי.
בסיכום המחקר מומלץ לא להתלהב מכך שעובדים מתישים עצמם.
ההמלצה היא לחשוב על ניהול אנרגיה סביב קצב ההתעדכנות, לקצוב הפסקות, לבסס קצב התחדשות הגיוני, בריא, עם מגע אנושי וגבולות.
גלוברמן מדגיש שכמות האנרגיה שהבינה תשאב מכולנו אדירה –
לימוד, התנסות, כשלונות והתאוששויות וניסיונות חוזרים שוב ושוב. זה לא ייסתיים, זה יתגבר.
וכמה שרוצים לנצח מתחרים – אין פה ספרינטים, זהו מרתון אינסופי.
צריך לקחת נשימה עמוקה, אוויר, לתכנן, לבנות אסטרטגיה ולשמור כוחות.
בקישור כאן – שיחה של גלוברמן עם נועה לביא, שמיועדת לבני 40 פלוס שהבינה המלאכותית לא באה להם טוב, "ומצד שני לא מפחדים מקצת אפוקליפסה".
אבל ..
הדבר הכי משמעותי שקראתי בענין מתיחס ל .. משהו גדול, שישפיע על כולנו, כמו שכתב מאט שומר.
שומר פרסם מכתב אזהרה לספקני ה-AI, שממאנים להיכנס לקרביים וללמוד זאת לעומק.
מאט שומר הוא מנכ"ל חברת AI בשם HyperWrite. הוא לא מפורסם, אבל תוך כמה שעות עשרות מיליונים קראו את דבריו.
הוא אומר שאנחנו בפברואר 2020 של הבינה המלאכותית (זוכרים שכולנו שמענו על וירוס מסין אבל איש לא חשב שזה קשור אליו ושלושה שבועות אחר כך העולם נסגר והכל התהפך?).
ב-5 בפברואר 2026 שוחררו שני מודלים (קודקס 5.3 של אופן אי איי ואופוס 4.6 של אנתרופיק). ומאז הוא לא עושה את עבודתו, אלא מתאר לבוט מה הוא רוצה ואחרי כמה שעות הכל מוכן – לא טיוטה, אלא המוצר המוגמר. בלי אף תיקון.
שומר מראה ציר זמן –
ב-2022 בינה מלאכותית לא ידעה כמה זה 7 כפול 8,
ב-2023 עברה את בחינת עורכי הדין באמריקה,
ב-2024 כתבה תוכנה עובדת,
בפברואר 2026 מודל AI היה שותף ביצירת עצמו.
דריו אמודי. מנכ"ל אנתרופיק. אמר ש-50% ממשרות ההתחלה ייעלמו תוך שנים ספורות.
גם מי שבנה את קלוד קוד מפתח את זה עם קלוד קוד.
המודלים כבר חכמים יותר מכולנו יחד (וזה כולל כל זוכי הנובל) כי הם אומנו על כל הידע שרכשה האנושות בעמל רב שנים. הם שולטים בכל מה שידוע לנו יכולים להצליב ולנתח ולחשוב פי עשרות מונים יותר מהר, הם מעבדים מידע במהירות בלתי נתפסת ולא צריכים לישון ולא לאכול, לא לפטפט ולא ללכת לשירותים, הם ממשיכים לעבוד, ללמוד ולהתפתח.
הנה הטקסט המטלטל והחשוב של שומר – מסוכם ומקוצר.
העבירו גם ליקיריכם לקרוא.
מכתב לספקנים – תקציר מאמרו של מאט שומר
אני בונה סטארטאפ AI כבר שש שנים וחי את זה. וכותב לאנשים שלא חיים את זה וממשיכים לשאול מה הקטע עם AI?. הגרסה הכנה נשמעת כאילו יצאתי מדעתי. הפער בין מה שאני אומר לבין מה שבאמת קורה הפך גדול מדי. אבל זה קורה עכשיו ואני חייב שתבינו, זה אמיתי כי זה קרה לי קודם.
מה שאף אחד מחוץ לטק עדיין לא ממש מבין – הרבה אנשים בתעשייה משמיעים אזעקה כי זה כבר קרה לנו. לא מנבאים. אנחנו מספרים מה כבר קרה בעבודות שלנו ומזהירים שאתם הבאים בתור. AI השתפר בהתמדה אבל כל קפיצה הייתה מרווחת מספיק כדי לספוג אותה. ואז ב-2025, טכניקות חדשות לבניית המודלים פתחו קצב התקדמות מהיר בהרבה. ואז הוא הפך מהיר עוד יותר. ואז עוד יותר. כל מודל חדש לא רק טוב יותר מקודמו – הוא היה טוב יותר בפער גדול יותר, והזמן בין שחרורים התקצר.
ב-5 בפברואר, שתי מעבדות AI גדולות שחררו מודלים חדשים באותו יום: GPT-5.3 Codex מ-OpenAI, ו-Opus 4.6 מ-Anthropic. ומשהו התחבר. ל כמו הרגע שמבינים שהמים עולים סביבך וכבר הגיעו לחזה.אני כבר לא נחוץ לעבודה הטכנית בפועל. אני מתאר מה אני רוצה שייבנה, בשפה פשוטה, וזה מופיע. לא טיוטה שצריך לתקן. המוצר המוגמר. אני אומר ל-AI מה אני רוצה, והעבודה גמורה היטב, טוב יותר ממה שהייתי עושה בעצמי, בלי צורך בתיקונים.
הוא כותב עשרות אלפי שורות קוד. ואז פותח את האפליקציה בעצמו. לוחץ על הכפתורים. בודק את הפיצ'רים. משתמש באפליקציה כמו שאדם היה משתמש. אם הוא לא מרוצה, הוא חוזר ומשנה את זה לבד. הוא משפר בצורה מחזורית, כמו מפתח אנושי, מתקן ומלטש עד שהוא מחליט שהאפליקציה עומדת בסטנדרטים שלו, הוא חוזר ואומר: "מוכן לבדיקה." וכשאני בודק, זה בדרך כלל מושלם.
המודל שיצא בשבוע שעבר (GPT-5.3 Codex) זעזע אותי הכי הרבה. הוא לא רק ביצע הוראות. הוא קיבל החלטות חכמות. לראשונה, כמו שיקול דעת. מה שאנשים תמיד אמרו ש-AI לעולם לא יהיה לו.
זה משנה גם לכם, גם אם אתם לא עובדים בטק.
החוויה שהייתה לעובדי טק בשנה האחרונה – לצפות ב-AI עובר מ"כלי מועיל" ל"עושה את העבודה שלי טוב יותר ממני" – היא החוויה שכולם עומדים לעבור. משפטים, פיננסים, רפואה, ראיית חשבון, ייעוץ, כתיבה, עיצוב, ניתוח, שירות לקוחות. תוך שנה עד חמש.
אם ניסיתם ChatGPT ב-2023 או תחילת 2024 וחשבתם "הוא ממציא דברים" או "לא מרשים במיוחד" – צדקתם. הגרסאות המוקדמות היו מוגבלות. הן הזו. שטויות מוחלטות.זה היה לפני שנתיים. בזמן AI, זו תקופה פרהיסטורית.
התפתחות הכי חשובה והכי פחות מובנת.
ב-5 בפברואר, OpenAI שחררה את GPT-5.3 Codex. בתיעוד הטכני, הם כתבו :"GPT-5.3-Codex הוא המודל הראשון שלנו שהיה שותף מרכזי ביצירת עצמו״. AI עזר לבנות את עצמו.
מה זה אומר על העבודה שלכם?
דריו אמודאי, שהוא כנראה המנכ"ל הכי ממוקד-בטיחות בתעשיית ה-AI, חזה בפומבי ש-AI יבטל 50% ממשרות הכניסה בצווארון הלבן תוך שנה עד חמש שנים. והרבה אנשים בתעשייה חושבים שהוא שמרן. לאור מה שהמודלים האחרונים מסוגלים לעשות, היכולת לשיבוש מאסיבי עלולה להיות כאן כבר עד סוף השנה. ייקח עוד זמן עד שזה יתפשט בכלכלה, אבל היכולת הבסיסית מגיעה עכשיו. AI מתקרב לרמת ביצוע אנושית או עולה עליה בכמה תחומים.
המודלים האחרונים מקבלים החלטות שמרגישות כמו שיקול דעת. הם מפגינים משהו שנראה כמו טעם – תחושה אינטואיטיבית של מה הבחירה הנכונה, לא רק מה נכון טכנית. לפני שנה זה היה בלתי נתפס.
כלל האצבע שלי בשלב הזה – אם מודל מראה אפילו רמז ליכולת כלשהי היום, הדור הבא יהיה ממש טוב בזה. הדברים האלה משתפרים באופן אקספוננציאלי, לא ליניארי.
האם AI ישכפל אמפתיה אנושית עמוקה? יחליף אמון שנבנה לאורך שנים של מערכת יחסים? אני לא יודע. אולי לא. אבל כבר ראיתי אנשים מתחילים להסתמך על AI לתמיכה רגשית, לייעוץ, לחברות.
המגמה הזו רק הולכת להתחזק.
מה כדאי לעשות בפועל?
היתרון הכי גדול שיכול להיות לכם עכשיו הוא פשוט להקדים להבין, להשתמש ולהסתגל.
התחילו להשתמש ב-AI ברצינות
לא רק כמנוע חיפוש.
הירשמו לגרסה בתשלום של Claude או ChatGPT. זה 20 דולר בחודש. השתמשו במודל הטוב ביותר הזמין, לא סתם בברירת המחדל.
אל תשאלו אותו רק שאלות מהירות. דחפו אותו לתוך העבודה האמיתית שלכם. אם אתם עורכי דין, תאכילו אותו בחוזה ותבקשו ממנו למצוא כל סעיף שעלול לפגוע בלקוח. אם אתם בפיננסים, תנו לו גיליון אקסל מבולגן ותבקשו ממנו לבנות את המודל. אם אתם מנהלים, הדביקו את הנתונים הרבעוניים של הצוות ותבקשו ממנו למצוא את הסיפור. התחילו מהדבר שגוזל לכם הכי הרבה זמן ותראו מה קורה.
זו אולי השנה הכי חשובה בקריירה שלכם. התנהגו בהתאם.
עכשיו יש חלון קצר שבו רוב האנשים ברוב החברות עדיין מתעלמים מזה.
מי שנכנס לפגישה ואומר "עשיתי את הניתוח הזה עם AI בשעה במקום שלושה ימים" הולך להיות האדם הכי יקר בחדר.
תשחררו את האגו. השותף המנהל במשרד עורכי הדין ההוא לא מתבייש לבלות שעות ביום עם AI. הוא עושה את זה בדיוק כי הוא בכיר מספיק כדי להבין מה מונח על הכף.
סדרו את הבית הכלכלי. השנים הקרובות עלולות להביא שיבוש אמיתי לתעשייה שלכם – חוסן כלכלי בסיסי חשוב יותר עכשיו ממה שהיה לפני שנה. צברו חיסכון והיו זהירים לגבי חובות חדשים שמניחים שההכנסה הנוכחית מובטחת.
חשבו היכן אתם עומדים, והישענו על מה שהכי קשה להחליף. לדברים מסוימים ייקח יותר זמן ל-AI לעקור. מערכות יחסים ואמון שנבנו לאורך שנים. עבודה שדורשת נוכחות פיזית. תפקידים עם אחריות מורשית — תפקידים שבהם מישהו עדיין צריך לחתום, לקחת אחריות משפטית, לעמוד בבית משפט. תעשיות עם מכשולים רגולטוריים כבדים, שבהם האימוץ יואט בגלל ציות, אחריות ואינרציה מוסדית. אף אחד מאלה לא מוגן לצמיתות. אבל הם קונים זמן.
חשבו מחדש מה אתם אומרים לילדים. התסריט הסטנדרטי: ציונים טובים, אוניברסיטה טובה, עבודה יציבה, מכוון ישירות לתפקידים הכי חשופים.
מה שיהיה הכי חשוב לדור הבא הוא ללמוד לעבוד עם הכלים האלה ולרדוף אחרי דברים שהם באמת אוהבים. אף אחד לא יודע בדיוק איך ייראה שוק העבודה בעוד עשר שנים. אבל מי שסביר שישגשג הם אלה שסקרנים מאוד, מסתגלים, ויודעים להשתמש ב-AI לעשות דברים שבאמת אכפת להם מהם.
החלומות שלכם פשוט התקרבו הרבה.
אם אי פעם רציתם לבנות משהו אבל לא היו לכם הכישורים הטכניים או הכסף לשכור מישהו – המחסום הזה כמעט נעלם.
הקדישו שעה ביום להתנסות ב-AI. לא לקרוא על זה. להשתמש. כל יום, נסו לגרום לו לעשות משהו חדש. משהו שלא ניסיתם קודם, משהו שאתם לא בטוחים שהוא יכול. נסו כלי חדש. תנו בעיה קשה יותר. שעה ביום, כל יום. אם תעשו את זה בששת החודשים הקרובים, תבינו מה מגיע טוב יותר מ-99% מהאנשים סביבכם. זו לא הגזמה. כמעט אף אחד לא עושה את זה עכשיו. הרף נמוך להחריד.
זה לא טרנד. הטכנולוגיה עובדת, היא משתפרת בצורה צפויה, והמוסדות העשירים ביותר בהיסטוריה משקיעים בה טריליונים.אני יודע שהשנתיים עד חמש הקרובות הולכות להיות מבלבלות בדרכים שרוב האנשים לא מוכנים אליהן. זה כבר קורה בעולם שלי. זה מגיע לשלכם.אני יודע שמי שייצא מזה הכי טוב הם אלה שמתחילים להיכנס לזה עכשיו – לא מתוך פחד, אלא מתוך סקרנות ותחושת דחיפות.עברנו את הנקודה שבה זו שיחת ארוחת ערב על העתיד. העתיד כבר כאן.
עד כאן, – סיכום הטקסט של שומר. לטקסט המלא.
וזה הסיום:
״ .. שתפו את זה עם מי שבחיים שלכם צריך לחשוב על זה. רוב האנשים לא ישמעו עד שיהיה מאוחר מדי. אתם יכולים להיות הסיבה שמישהו שאכפת לכם ממנו יקבל יתרון״.
לא צריך לפחד, אלא ללמוד ולבנות. לבנות את את מה שבא אחרי ולא להיות בין מי שיגלו את זה מאוחר מדי.
רבים מאד התעשיית ההי-טק הזדהו עם דבריו של שומר.
מאידך, נשמעו גם מבקרים לדבריו ולהערכותיו, שבעבר התגלו כנמהרות וכמוטות וקשורות להשקעותיו ולפוזיציה שלו. הנה מ'דמרקר'. אין ספק שגועש ומרתק מה שקורה.
עולם חדש מופלא
ראיון עם דריו אמודאי מנכ"ל אנתרופיק (ומודל קלוד)
תוספת – 20 פברואר, מקוצר מדמרקר
אימוץ AI בעבודת מתכנתים מקפיץ פרודוקטיביות, לצד לחץ ושחיקה
מחקרים מצביעים גם על פגיעה ביכולת לקבל החלטות ונסיגה ביכולות הניתוח
מתכנתים ואנשי הייטק מפרסמים לאחרונה כי כלים כמו קלוד קוד או קרסר משנים את העבודה. תפוקה מוגברת של מפתחי תוכנה, לצד תשישות, עומס קוגניטיבי, ריבוי משימות, לחץ וחרדה.
אולי זה סימן אזהרה גם למקצועות ולתחומי עיסוק נוספים. כלי AI אמורים להקל ולייעל עבודה, אך מכניסים לסחרור ועבודה קשה ואינטנסיבית מאי פעם. החידושים בתכנות עם בינה מלאכותית מתקדמים בקצב מסחרר. כלי AI וכלי וייב קודינג רבים מאפשרים פעולות שלמות, שינויים בקוד קיים ויצירת קוד תוכנה חדש, או לפקח על קבוצת סוכני AI מתכנתים בבניית פרויקטים שלמים בשפה טבעית.
רגע מפתח התרחש ב-24 בנובמבר 2025, כשאנתרופיק השיקה את אופוס 4.5, ששדרג את קלוד קוד. מאז אנתרופיק כבר השיקה גרסה חדשה, 4.6.
תחושת FOMO מתפשטת עם לחץ הדדי – כולם מרגישים שאם לא יאמצו AI במהירות יישארו מאחור, ואם יאמצו — יישחקו עד קריסה.
סטיב ייג'י, מהנדס תוכנה ובלוגר התייחס לכלי בינה מלאכותית כאל "ערפדים". AI שואבת, מרוקנת וסוחטת את העובדים. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור כמויות אדירות של קוד באמצעות סוכני AI שפועלים במקביל. זה גורם לגידול בלתי נשלט בקצב העבודה ובהיקפיה. נטל תיאום, הנחיה, בדיקה וווידוא על כתפי המתכנת. הקפיצה ביכולות של קלוד קוד דרמטיות.
הוא מתאר חווייה ממכרת ומהנה, אך מתסכלת ומתישה. "מכורים לסם חדש, ואנחנו עדיין לא מבינים את כל ההשפעות שלו. אבל אחת מהן היא עייפות עצומה". מהנדס תוכנה יכול לעבוד 8 שעות ביום ובעזרת AI להיות פרודוקטיבי פי 10 אבל מלוא הערך מהתוספת ילך למעסיק, המהנדס לא מקבל שכר גבוה יותר או תגמול על התוספת בפרודוקטיביות. הוא נשאב פנימה ויישאר מותש ועייף.
קהילת המתכנתים משתפת הישגים. תחושת FOMO מתפשטת עם לחץ הדדי – כולם מרגישים שאם לא יאמצו AI במהירות יישארו מאחור, ואם יאמצו — יישחקו עד קריסה
- מעדיפים אותו אבל מפחדים שיחליף אותם: החשש של המתכנתים בהייטק בישראל – שגיא כהן
- בשבועות הקרובים יוחלפו צוותי עבודה שלמים: המאמר שמתפשט כמו אש ברשת – נעמה מורל
- כל כך קל שקשה לעצור: ה-AI דווקא מגדילה את העומס שלנו בעבודה – דיויד נאג'י
"אתה נדפק אם תעשה את זה (אתה תיסחט לחלוטין), ואתה נדפק אם לא תעשה את זה (תישאר מאחור)", כתב ייג'י, "זה מרוץ שמסתיים, לדעתי, בכך שכולם קורסים מעייפות בלי שאף אחד באמת מנצח בו".
ייג'י קורא למצוא איזון, להעלות מודעות לשחיקה, להבין את הבעיה ולוודא שהערך והפרודוקטיביות ש-AI יוצר מתחלקים בין החברה לעובדים.
סידהאנט קהארה, מהנדס תוכנה כתב "תשישות מ-AI אמיתית, ואף אחד לא מדבר על כך .. שלחתי יותר קוד ברבעון האחרון מאשר בכל רבעון אחר בקריירה שלי. הרגשתי גם יותר מותש מבכל רבעון אחר בקריירה שלי. שני הדברים האלה קשורים".
לדבריו, התופעה נפוצה בקרב מתכנתים, אף שבענף מנסים להסתיר זאת. האמת היא שאתה בוהה במסך ב‑11 בלילה, מוקף בקוד שנוצר על ידי AI שאתה צריך לעבור עליו, ותוהה איך הכלי שאמור לחסוך לך זמן בלע לך את כל היום.
אפשר לבצע מטלות במהירות מסחררת, "אבל הימים שלי נעשים קשים יותר, לא קלים יותר", הסביר "כשכל משימה לוקחת פחות זמן אתה לא עושה פחות משימות, אלא יותר משימות". ציפיות המהנדס מעצמו ואלה המופנות אליו מסביבתו עולות.
במקום בעיה אחת ביום, המפתח מטפל ב- 6 בעיות שונות במקביל. תיאום, בדיקה, החלטות — כל המשימות האלה נופלות על אדם. תפקיד המתכנת היה מחשבה על בעיות ופתרון. כיום הוא כותב הנחיות, שופט, מפקח, מתקן. "בודק איכות על פס ייצור שאף פעם לא נעצר", להגדרת קהארה.
תופעות לוואי נוספות של שימוש ב-AI, שמנה — תוצרי הבינה המלאכותית לא דטרמינסטיים כמו קוד מסורתי, לא מספקת בהכרח פלט זהה לקלט זהה. המתכנת מתקשה לסמוך על התוצרים ועל ההחלטותיה. "לא יכול לסמוך לגמרי על הפלט ולהיות רגוע", קהארה גם איבד יכולת להעלות רעיונות ולחשוב על בעיות בעצמו, בלי AI, כמו שאנשים איבדו את היכולת לנווט בלי GPS. וכמו רבים הוא מתאר מרדף בלתי פוסק אחר כלים חדשים וקצב התחדשות מטורף — שיוצר חרדת החמצה ותחושת חוסר יציבות.
תופעה נוספת שחוזרת בתיאורים השונים היא התמכרות. 'עוד פרומפט אחד ודי'.
יזם ומשקיע ניקונג' קותארי הגדיר זאת כ"חרדת טוקנים". תיאר אנשים שעוזבים מסיבות מוקדם כדי "לחזור לסוכנים", צעירים שלא שותים כי הם חוזרים לעבוד, ולפטופים פתוחים בכל מקום — בתי קפה, מדרכות, פארקים.
קותארי חש אשם כשהוא עושה משהו לא פרודוקטיבי כמו לקרוא ספר בלי להריץ כמה סוכני AI בזמן הזה. "הקול הזה בראש שאומר 'משהו יכול לרוץ עכשיו' פשוט לא פוסק .. להתעורר ולבדוק מה הסוכנים שלך הפיקו במהלך הלילה זה הדבר הראשון שעושים עכשיו. לפני הקפה וההודעות בטלפון".
תופעות אלו צצות במיוחד אצל מתכנתים, מאמצים מוקדמים של הטכנולוגיה ועושים בה שימוש אינטנסיבי. סביר שמפתחים שעובדים בארגונים בהם השימוש ב-AI מוגבל חשים זאת פחות. אבל עוד ועוד חלקים בענף ההייטק יחושו בכך.
שיחות עם מתכנתים בישראל מבהירות כי התחושות זהות.
זה עולה גם מחוקרים ומחקרים ראשוניים.
מרגרט־אן סטורי, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת ויקטוריה, כתבה על החמרה בבעיית החוב הקוגנטיבי שמאפיינת שימוש ב-AI. מתכנתים שמשתמשים ב-AI כדי לבנות תוכנות מאבדים בהדרגה הבנה של מאחורי הקלעים שלה — למה התוכנה נבנתה בצורה כזאת ואיך ניתן לשנות אותה. הם מאבדים קשר להיגיון ולהחלטות מאחורי הקוד שמפתחים.
הטענות האלה קיבלו גושפנקה ממחקר שפורסם באחרונה בידי החוקרות ארונה רנגנאתן ושינגצ'י מגי יה מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הן עקבו אחר עובדים בתחומים שונים והציעו להם מינוי עסקי לכלי AI שונים. גם הן מצאו כי הנבדקים עבדו בקצב מהיר יותר, ביצעו מגוון רחב יותר של מטלות, ועבדו יותר שעות ביום — לרוב מבלי שנתבקשו לעשות זאת.
העלייה הראשונית בפרודוקטיביות התפוגגה מהר כי העלייה בעומס העבודה גרמה לעייפות, שחיקה, פגיעה ביכולת לקבל החלטות וירידה בביצועים.
עובדים רבים ציינו כי הם מרגישים לחץ רב יותר משחשו לפני עידן ה-AI.
"חשבנו שעם AI נחסוך זמן ונעבוד פחות", אמר מהנדס שהשתתף במחקר. "בפועל אתה עובד אותו הדבר או אפילו יותר".
