ממתיקים מלאכותיים – מומלץ להימנע

מקור צילום המסך – אתר YOVIRAL)

 

בעבר לעסתי הרבה מאד מסטיקים ללא סוכר, כלומר עם אספרטיים. .. עד שיום אחד שאל אותי חבר אם ידוע לי שאספרטיים הוא רעל, שלעולם לא מופרש מהגוף.

(מאז עולה בי תחושת אשמה, כשאני שומעת על נזקי החומר הזה, שמצטבר ברקמות הגוף ובמוח.  זה גרוע לכולנו. ולי אישית חסרים 3 גנים שמפרקים רעלים ובגופי נוטים להצטבר רעלים ומתכות רבים – מידע שלמדתי רק אחרי הפגיעה הסביבתית בגופי).

לאחרונה, הגיע לידיעתי מחקר המראה כי הממתיק הגרוע הזה עלול להשפיע על ליקויים ביכולות למידה וזיכרון וגם על חרדות.  ומכיון שבמחקר החרדה התיחסו לאיתות glutamate-GABA ולביטוי גנים באמיגדלה, עלה על דעתי שמשהו שהשפעותיו מתבטאות דווקא באיזור מוחי זה – לא טוב שבעתיים למי שנפגעו מקרינה (ומכימיקלים מתועשים אחרים). זאת, כי גם לרבים מאיתנו, שנפגעו מקרינה (ולעתים גם ממזהמים סביבתיים נוספים) יש ליקויים באיזור מוחי זה, לצד כשלים קוגניטיביים. לחלקנו יש גם חרדות רבות (לרוב שניוניות, אבל בהחלט נקשרות גם להשפעות המזהמים).

ולכן, אני מביאה מידע זה, שלכאורה אינו קשור ישירות לקרינה ונזקיה. בעיקר כתזכורת – חשוב להימנע מכימיקלים סינתטיים ככל האפשר ולשוב לאורח חיים בריא וטבעי.

 

ארגון הבריאות העולמי הצביע על קשר אפשרי בין צריכת אספרטיים וממתיקים מלאכותיים אחרים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, הפרעות מטבוליות וסרטן.

אולם, לא היתה בהודעותיו התייחסות להשפעות על מיומנויות קוגניטיביות.

 

עם זאת,

1-  מחקר שפורסם בספטמבר 2023 בכתב העת Scientific Reports, גילה כי צאצאי עכברים זכרים שצרכו אספרטיים במינונים נמוכים בהרבה ממה שנחשב בטוח בהנחיות FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) הראו ליקויי למידה מרחבית וליקויי זיכרון בחשיפה מבוקרת משך 16 שבועות.

2-  בדצמבר 2022 פורסם בכתב העת PNAS מאמר של מעבדת Bhide שהדגים קשר בין צריכת אספרטיים לתגובות חרדה בעכברים, כשההשפעות נמשכו עד שני דורות.

 

פעילות קוגניטיבית שונה מחרדה, לטענת החוקרים.  כלומר, השפעות אספרטיים רחבות ונפוצות יותר משהיה ידוע.

יש חפיפה מסוימת בין כישורי למידה, זיכרון וחרדה, בגלל המרכיב הרגשי. מעורבות רגשית מביאה לזכירה טובה יותר.  אולם, אלו פונקיות נבדלות.

בניגוד לחרדה, הנזק הקוגניטיבי עבר לדור אחד ולא נמצא בדור ה"נכדים" של העכברים הזכרים שנבדקו. ההשערה היא כי העברות בין דוריות כאלו מתרחשות עקב שינויים אפיגנטיים בזרע.

במחקר החרדה של מעבדת Bhide, חולקו העכברים ל-3 קבוצות:

• קבוצת ביקורת קיבלה מים
• קבוצה שצרכה 7% מהצריכה המקסימלית המומלצת של FDA של אספרטיים במים
• קבוצה שצרכה 15% מהצריכה המקסימלית של אספרטיים במים

העכברים נבדקו במבוך Y לאחר 4, 8, 12 שבועות, וגם במבוך בארנס אחרי 12 שבועות (על העכברים ללמוד למצוא תיבת מילוט "בטוחה" מתוך 40 אפשרויות המסודרות במעגל).  העכברים בקבוצת הביקורת (ללא אספרטיים) מצאו את הקופסה ה"בטוחה" במהירות.  לעכברים שצרכו אספרטיים לקח זמן רב הרבה יותר ללמוד את המשימה והם השתמשו באסטרטגיה אחרת עד שהצליחו למצוא את תיבת הבריחה. הם הצליחו לפצות בדרך כלשהי על הליקוי שנוצר, אך נזקקו לזמן ארוך יותר, או לעזרה נוספת.

נדגיש כי חשיפות סביבתיות לממתיקים מלאכותיים בעת הריון והנקה נחשבות כגורמי סיכון לבריאות הדורות הבאים.  ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים כי יתכן שגם חשיפות סביבתיות של גברים עלולות להשפיע לרעה על תפקוד קוגניטיבי בדורות הבאים.  ראוי כי FDA יתיחס להשפעה רב דורית של אספרטיים בהנחיות לציבור ובהערכות נזקים. אבל .. גם בנזקי קרינה הם מזלזלים ועדיין היא מסווגת כ"מסרטן אפשרי", למרות שאחרי מחקר NTP ואחרים הסיווג היה אמור לעלות ל"מסרטן ודאי" (ונזקים נוירולוגים, קרדיולוגיים ואנדוקריניים גם כן).

 

פרופ' סיגל סדצקי על מחקר NTP  2016

.

סיכומי מחקרים בעברית על נזקי קרינה בלתי מייננת – אתר "ללא קרינה בשבילך"

מחקרים ומדע על קרינה בלתי מייננת – סיכומים בעברית באתר "ללא קרינה בשבילך"

סיכום מספר מאמרים בנושא נזקי קרינה בלתי מייננת – אתר "ללא קרינה בשבילך"

.

ובכן זה לא חדש

אבל נחזור ונזכיר שוב – רעלים תעשייתיים זה רע.

ובמיוחד למי שכבר נפגעו.

 

שימרו על אורח חיים בריא – הנחיות ראשוניות לכיווני התמודדות

והנה מספר דוגמאות להתמודדות עם רגישות לקרינה

.

עוד שני מחקרים על אספרטיים וממתיקים

https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1003950

https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/CIR.0000000000000569