מה קורה כשמציאות מדומה מרגישה אמיתית מדי ובסיטואציות חברתיות (וירטואליות) יש השפלה והטרדות?
המטאברס, אינטרנט במציאות מדומה, בשלביו הראשונים, אך נשים ונערות כבר סובלות מהטרדות, תקיפות מיניות ואונס.
הבעיה, כרגיל, היא טבע האדם.
גם טכנולוגיה שמטרתה חיובית, תמיד תהיה מנוצלת גם לדברים רעים ביותר, פשעים ונזקים.
מציאות מדומה מסייעת לטיפול בהלומי קרב, בפוביות, בחרדה חברתית ועוד בעיות. זה נעשה בשינוי הסביבה בצורה מבוקרת והדרגתית. זה מצוין.
אבל היישום של טכולוגיות רבות לעתים קרובות נעשה בפראות וחיפזון וללא מחשבה ובדיקה מספקות
וכבר עלו תהיות מה יקרה כשיתאהבו בדמויות בעולם הוירטואלי ולא ירצו לחזור למציאות (זה כל כך אמיתי שזה בהחלט יתכן, והרי כבר היום יש אנשים שמנהלים חיים עם בובות וממתינים לרובוטי סקס עם בינה מלאכותית).
סדרה בכאן 11 (נמצא בכאן בוקס) הנקראת "שם קוד" מטפלת בנושא.
קצר, מעורר מחשבות ושווה צפייה – שם קוד, כאן 11
.
התאהבתי בבוטית – פרק 1 בסדרת כתבות בשם "עידן הבדידות", כאן 11
.
בדצמבר 2021 חוקרת בריטית בשם נינה ג'יין פאטל נכנסה למשחק ווירטואלי "הורייזון וניוס VR". תוך דקה הותקפה האווטארית שייצגה אותה. מספר דמויות אווטאר גבריות מיששו את גופה באגרסיביות וסירבו בלעג לבקשותיה לחדול מזה. "הכל קרה כל כך מהר. קפאתי. .. זה היה סיוט".
חוקרת צעירה של עמותת SumOfUs האמריקאית נכנסה לעולם וירטואלי אחר של הורייזון. האווטארית שלה הוזמנה על ידי משתמשים ל"מסיבה" ב"חדר" פרטי. שם התבקשה לבטל הגדרת בטיחות שמונעת מאחרים להתקרב אליה. היא נאנסה על ידי אחד האוואטרים הגברים, שני נכח ב"חדר" ואחרים צפו מהחלון. החוקרת דיווחה כי חוותה תחושה פיזית מוזרה דרך הבקר שבידה והחוויה היתה איומה כמו בחיים.
עמותת SumOfUs מנסה לפעול לריסון תאגידים ופרסמה דו"ח בנושא.
אבל זה לא חדש ..
ב- 1993 תיאר Village Voice אונס וירטואלי במשחק LambdaMOO, כששחקן השתמש בתת-פונקציה כדי לאלץ דמויות אחרים לבצע מעשים מיניים.
משחק בשם Rape Day, שאיפשר לאנוס דמויות, יצא לשוק ב- 2019 עד שנאסר במדינות רבות.
ב-2016 התלוננה משתמשת במשחק חץ וקשת QuiVR כי שחקן מישש אברים מוצנעים באווטאר שלה ורדף אחריה.
מטא מפעילה את עולמות הורייזון, כבסיס למטאברס העתידי. מ- 2022 הם מוצעים לציבור מעל גיל 18 בארה"ב ובקנדה. מאז חלה עלייה אדירה בהטרדות ותקיפות מיניות, לצד התעללות מילולית, השמצות גזעניות ופלישה למרחב אישי בהמוני אפליקציות, שנגישות באמצעות משקפי אוקולוס קווסט של מטא.
זה מעלה שאלות לגבי טשטוש הגבול בין מציאות לדיגיטל – משפטית, חברתית, חינוכית ופילוסופית.
חברות הטכנולוגיה בעולם משקיעות במטאברס מיליארדים. לפי אתר Insider, הפרסומים על ההטרדות הניעו משקיעים גדולים בפלטפורמה לדרוש ממטא לפרסם דוח שיבחן את הנזקים הפוטנציאליים שלהן. המגזין דיווח כי נטשה לאמב, מנהלת משותפת באחת הקרנות הללו, ארג'ונה קפיטל, ביקשה "לשקול אם זה רעיון טוב או לא לפני שאנחנו זורקים כסף טוב אחרי כסף רע".
ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, אפשר להסיר פוסטים, תמונות וסרטונים פוגעניים (חלקית), אך בעולמות הווירטואליים אונליין אופציה זו לא קיימת.
מטא מציעה הגדרות בטיחות המכונות "גבול אישי" שניתנות להפעלה בהורייזון. בנוסף, הבטיחה לשפר עם הזמן.
אולם, ניק קלג, נשיא לעניינים גלובליים במטא, כתב כי המטאברס לא יהיה שונה מעולמנו הפיזי. "אנשים שרוצים לעשות שימוש לרעה בטכנולוגיות תמיד ימצאו דרכים לעשות את זה".
מקוצר מדיווח ב- YNET https://www.ynet.co.il/digital/technology/article/h1tg7iwoq
