העטלפים בארה"ב חיוניים להדברת חרקים.
קיימים כ–1,300 זנים של עטלפים. בארץ הם אוכלים פירות, בארה"ב – חרקים – שירות הדברה טבעי.
.
פטרייה פולשת, שהגיעה לארה"ב ב–2006 על נעליים של תיירים מאירופה שנכנסו למערת עטלפים במדינת ניו יורק, פגעה בעטלפים בתסמונת האף הלבן. שכבת העור העליונה של העטלפים נפגמת מהפטריה, שהורסת להם גם את שנת החורף וממיתה אותם. תמותת העטלפים שנחשפו לפטרייה עלה על 70%, בכל האיזורים אליהם הגיעה הפטרייה. בחלק מהאיזורים נמחקו אוכלוסיות העטלפים. זה החל בצפון־מזרח ארצות הברית ועבר למערב. נמחקו בין 6 ל- 10 מיליון עטלפים בצפון אמריקה (מתוך כחצי מיליארד). אין סכנת הכחדה מיידית, אבל זה מספר משמעותי כדי ללמוד על חשיבותם במערכת האקולוגית.
עטלף אוכל מדי לילה חרקים במשקל שנע בין 40% ל–150% ממשקל גופו. עם היעלמות העטלפים, השלימו החקלאים את החסר באמצעות חומרי הדברה – כימיקלים רעילים. פרנק ניצל מצב זה של "ניסוי טבעי" – התסמונת יצרה תנאים קרובים לניסוי אידיאלי, בו נעשית מניפולציה מלאכותית על אוכלוסיית העטלפים. פרנק בדק מה היו שיעורי התחלואה והתמותה באותם אזורים.
בארה"ב יש רגולציה המחייבת דיווח לממשל בכמה חומרי הדברה משתמשים. נתוני משרד החקלאות האמריקאי והמכון הגיאולוגי שימשו לבחינת העלייה בשימוש בחומרי הדברה, באזורים בהם הכתה הפטרייה. השינוי דרמטי – עלייה של לא פחות מ–31% בכמות חומרי ההדברה באזורים בהם נעלמו העטלפים.
בדיקת תמותת תינוקות באותם אזורים חשפה עלייה ממוצעת של 8% במספר מקרי תמותת התינוקות ב–245 מחוזות בארצות הברית, בהם גדל השימוש בחומרי הדברה כתוצאה מהיעלמות העטלפים. תוספת של 1,334 מקרי מוות.
ידוע כי מעל ל- 90% מחומרי ההדברה לא נשארים בשדות, אלא מגיעים לסביבת המגורים – לאוויר שנושמים ולמים ששותים.
הזיקה הישירה בין חומרי הדברה לעלייה במספר מקרי מוות מוכרת ממחקרי עבר, שבדקו השפעה של חומרי דישון והדברה מזהמים על חיי אדם. (בפוסט הבא על חומרי הדברה ונזקיהם החמורים, הקשר לתחלואה קשה ומוות).
בעלי חוות קטנות יכולים להשתמש בחומרי הדברה אורגניים, אומר פרנק, אבל בשדות גדולים על שטח אדיר של ייצור מזון בכמויות אדירות, חומרי הדברה כימיים משמשים למילוי החלל שנוצר עם היעלמות העטלפים.
כרמן מסרליאן, אפידמיולוגית רבייה מהרווארד, שחוקרת השפעה של הסביבה על פוריות, הריון ובריאות הילד, ציינה כי היקף המחקר ההולך וגדל מראה השפעות בריאותיות מכימיקלים רעילים בסביבה, גם אם לא מצליחים להציג קשרים סיבתיים באופן מדויק. זו בעיה בהוכחת סיבתיות, כמובן (מבחינה מדעית או משפטית, במקומות בהם יש צורך להוכיח סיבתיות).
.
קורלציה (מִתְאָם/ קשר) אינה מוכיחה סיבתיות
במחוזות שבהם נרשמה פגיעה קשה באוכלוסיית העטלפים לא נמצא שינוי בתמותת התינוקות בתאונות או ממעשי אלימות, אלא עלייה ממוצעת של כ- 8% בתמותה ממחלות או מומים מולדים, בהשוואה למחוזות שאוכלוסיית העטלפים שלהם לא נפגעה מהמגפה.
הנתונים מראים מִתְאָם ולא סיבתיות. תיאורטית, קיימת אפשרות שגורם אחר אחראי לעלייה בתמותת התינוקות, או לחלק ממנה. לדוגמא, אולי היעלמות עטלפים מעלה את שיעור התחלואה במחלות שמעבירים חרקים, או שריבוי חרקים מאביקים תורם להגדלת כמות האלרגנים באוויר.
עם זאת, יש סיבות טובות לחשוד כי חשיפה מוגברת לחומרי הדברה פוגעת בבריאות ומסכנת הריונות ותינוקות, בין השאר לפי מחקרים אחרים שמצאו עלייה בתמותת תינוקות באזורים או בתקופות של שימוש מוגבר בכימיקלים כאלה. מחקרים נוספים מצאו סיכון מוגבר למומים מולדים בעקבות חשיפה גבוהה לחומרי הדברה. מאידך, במחקר של פרנק היבטים אחרים שקשורים בבריאות תינוקות, כמו משקל גוף בלידה, לא היו בקורלציה עם הפגיעה באוכלוסיית העטלפים. פרנק משוכנע כי נתונים מעידים על קשר סיבתי. ההופעה הפתאומית של הפטרייה, כאשר לפני הגעתה לאיזור לא היה הבדל בתמותת התינוקות ולא מגמה של עלייה בתמותה, והתפתחות העלייה בתמותה לאחר התפשטות המגפה בקרב עטלפים במחוז מסוים, היא בסיס להסקה של קשר סיבתי, לדבריו. ניתוח נתונים על בסיס דו-שנתי, ולא שנתי, כפי שהציג בנספח של המאמר, מראה מובהקות סטטיסטית גבוהה יחסית.
אתר Vox סקר את המחקר וציין כי למרות שהמחקר לא מוכיח בוודאות כי הירידה במספר העטלפים גרמה לעלייה בשימוש בחומרי הדברה ובתמותת תינוקות, נשללו גורמים רבים שיכלו להסביר את המגמה. פרנק מצא כי ככל שהפגיעה באוכלוסיית העטלפים הייתה קשה יותר – יותר עטלפים מתו והמחלה התפשטה ביותר מערות – עלה שיעור תמותת התינוקות.
הראיות מספיקות כדי להבין שיש לצמצם שימוש בכימיקלים אלה. וזה כולל ממצאים לגבי פגיעה בדבורי דבש ובחרקים מועילים אחרים, זיהומי קרקע, אוויר ומים, ותרומה להיווצרות חרקים עמידים.
פרנק טוען כי מחקרו מראה כמה חשובה הדברה ביולוגית, כמו עטלפים. כשהם מתו, נאלצו להשתמש בחומרי הדברה סינתטיים שיש להם מחיר חמור. המחקר מצביע על חשיבות של אינטראקציות בין מינים לשמירה על יציבות של מערכות אקולוגיות. כשמערכת אקולוגית מתערערת, יש לכך השלכה על מינים רבים וגם על האדם.
אז מה היה לנו?
מחלה פטרייתית (שהגיעה בגלל בני אדם) הרגה עטלפים, העטלפים הפסיקו לאכול חרקים, החקלאים השתמשו ביותר חומרי הדברה כדי למקסם רווחים ולהבטיח מזון זמין במחיר נמוך, השימוש העודף בחומרי הדברה הוביל למוות של יותר תינוקות. עצוב מאד, וזו מציאות חיינו.
שינויים רבים במערכות אקולוגיות דווחו בשנים האחרונות. מחקר חשוב הראה כי משנת 1970 חלה ירידה של 69% בשיעור תפוצת בעלי החיים בכדור הארץ.
דו"ח של קרן הסביבה של ארגון האו"ם הראה ירידה חדה במגוון הביולוגי של בעלי חיים בקצב מהיר יותר מאי פעם בהיסטוריה. כמיליון זני בעלי חיים שונים בסכנת הכחדה.
לנוכחות בעלי החיים בסביבה השפעה משמעותית על חיי המין האנושי ובריאותנו.
דוגמא מענינת ומפתיעה מגיעה ממחקר מאוניברסיטת וויסקונסין ב–2022, שהראה קשר בין נוכחות זאבים לתאונות דרכים כתוצאה מהתנגשות של מכוניות ואיילים. עלייה בנוכחות הזאבים במחוזות שונים בוויסקונסין הובילה לירידה של 24% בשיעור תאונות הדרכים. ההסבר – האיילים חששו מזאבים והתרחקו מהכבישים לתוך יערות.
פרנק פרסם במגזין "American Economic Review", מחקר נוסף המראה קשר ישיר בין ירידה במספר הנשרים לעלייה במספר מקרי המוות בהודו, בשיעור שהגיע לכ–100 אלף מתים בשנים 1988–2005.
ב–1993 הודו אישרה ייצור גנרי של תרופת וולטרן ומחירה הוזל מאד. רבים מהחקלאים להשתמש בגרסה החדשה והזולה לטיפול בחיות משק שסבלו ממגוון מחלות. בהודו יש למעלה מ–500 מיליון חיות משק. פרות רבות מומתות כי אין להן ביקוש. גוויותיהן מושלכות למזבלות ענקיות שמאות מיליוני נשרים אוכלים בהן בשר. קבוצת נשרים מחסלת פרה עד העצם תוך 40 דקות. נשרים שפעלו כשירותי הדברה וטיהרו את הסביבה מווירוסים ומחלות של פרות מתות. אבל השימוש בוולטרן שינה את המצב. שרידי תרופת וולטרן מבשר הפרות פגעו בכליות של הנשרים והובילו למותם תוך שבועות. החל מ–1996 הבינו כי משהו פוגע בנשרים, אבל רק ב–2004 הבינו מה הגורם לפגיעה. שלושה זנים של נשרים נפגעו במיוחד בגלל חשיפה לוולטרן בפגרי פרות. ב–1994 היו כ-4 מיליון נשרים מאותם שלושה זנים, ב–2004 נשארו אלפים בודדים. זה נחשב אחד מאירועי תמותת הציפורים המהירים ביותר בהיסטוריה.
עיקר הנזק נגרם כתוצאה מפגרי הפרות, שהפיצו וירוסים, בקטריות ושאר מחלות זיהומיות שהגיעו למקורות השתייה באזורים סמוכים. נמדדה עלייה של 4% בשיעור התמותה באזורים, בהם פחתה אוכלוסיית הנשרים. ב–2005 נחקק חוק האוסר על שימוש בוולטרן בבעלי חיים, אבל בהעדר אכיפה ממשיך השימוש בתרופה.
בעלי חיים משנים התנהגות כתוצאה מנוכחות של בעלי חיים אחרים האותו איזור – אקולוגיה של פחד, מסכם צח יוקד את הכתבה המרתקת בהארץ.
.
קרינה מעשה ידי האדם משפיעה אף היא על החי והצומח (ועל בריאות האדם).
מחקרים רבים מראים כי הקרינה האלקטרומגנטית הגוברת בסביבה גורמת לנזקים מחרידים בכל החי והצומח וסביבת כדור הארץ.
לדוגמא, פגיעה במערכות הניווט של דבורים בגלל הקרינה הסלולרית, שגורמת להיעלמות דבורים. מדובר בבעיה חמורה כי דבורים נחוצות להאבקה – בלעדיהן אין מזון. לפני שנים כבר דווח כי להקות שלמות של דבורים נעלמו מן הכוורות כשהן מותירות מאחרו רק את מלכת הדבורים, את הביצים ומספר דבורים פועלות לא בוגרות. לא ניתן לאתר לעולם את הדבורים שנעלמו מן הכוורת. מדענים מאוניברסיטת לנדאו העלו השערה כי קרינת רדיו מהמכשירים הסלולריים מפריעה למערכות הניווט הפנימיות של הדבורים ומונעות מהן למצוא את דרכן חזרה אל הכוורות. צוות מדענים גרמניים טען כי התנהגות הדבורים משתנה כאשר הן נמצאות סמוך לקווי מתח גבוה.
בנושא זה,
סקירת מחקרים רבים על פגיעת הקרינה המלאכותית בחי ובצומח – דר' הנרי לאי ובלייק לוויט, 2021
חלק 3 – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34563106/
חלק 2 – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34243228/
חלק 1 – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34047144/
סקירה מחקרית נזקי קרינה – 2023 Henry Lai and B. Blake Levitt – להורדה
השפעות ביולוגיות של קרינה מלאכותית נחקרות בשנים האחרונות ומתגלות תופעות מסוכנות כגון:
- שגשוג חרקים ווירוסים – ריבוי מהיר ומוטציות רבות
- עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה
- סיכוני זיהום ותחלואה אנושית – בעיה בביצוע ניתוחים
- ו .. נמצא גם קשר לרגישות לקרינה (מחלת ליים, מחלת עובש)
השפעת קרינה על המיקרוביום – דר' שרון גולדברג בסקירת ספרות מדעית
ונחזור לכימיקלים – חומרי ההדברה ..
חומרי הדברה מזיקים מאד, עלולים להיות קטלניים. והם מגיעים לצלחת, למי השתייה ולאוויר שאנו נושמים.
במחקר של משרד הבריאות הצרפתי נמצא כי הסיכון לחלות בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין – נמוך ב-%86 בקרב אנשים שאוכלים מזון אורגני לעומת אנשים שצורכים מזון רגיל.
בישראל השימוש בחומרי הדברה הוא מהגבוהים בעולם – והיא במקום הראשון בעולם בתחלואה בסוג סרטן זה.
כתבה ב- YNET על חומרי הדברה בישראל
על הקשר בין חומרי הדברה וסרטן נעשו מחקרים רבים. כמה פורטו ב כתבה של דר' דלית דרימן בוואלה
חומרי הדברה מעלים סיכון לסרטן? שואלת דר' דרימן
קיים ויכוח מדעי על השאלה אם חומרי הדברה מעלים סיכון לסרטן, כולל התיחסות למזונות עם שאריות חומרי הדברה. ומגורים בסביבה שלידה מרוססים שדות בחומרי הדברה. מחקר שפורסם בספרות הרפואית מתייחס בעיקר לסוגיה השנייה. דר' דרימן פרסמה את עיקרי תוצאות המחקר ומשמעותם.
במחקר בדקו קשר גיאוגרפי בין שימוש בחומרי הדברה, לבין שכיחות סוגי סרטן שונים באותם איזורים. הבדיקה ירדה לרמת המחוז הגיאוגרפי והקהילה בו, ברחבי ארה״ב. עיקרי מסקנות המחקר כפי שכתבה ד״ר דלית דרימן:
״תוצאות המחקר מדאיגות ומאירות עיניים. החוקרים מצאו ששימוש גבוה יותר בחומרי הדברה קשור עם שכיחות מוגברת של מספר סוגי סרטן, כולל לוקמיה, לימפומה שאינה הודג’קין, סרטן שלפוחית השתן, סרטן המעי הגס, סרטן הריאות וסרטן הלבלב. במקרים מסוימים, הסיכון לסרטן הקשור לחשיפה לחומרי הדברה היה דומה לסיכון הקשור לעישון, שהוא גורם מסרטן ידוע.״
הנתונים מאוד מדאיגים. ויש מחקרים נוספים שמחזקים ממצאים אלה – לא רק לגבי סרטן, אלא לעוד תחלואה קשה. מספר דוגמאות מדאיגות:
- בעיתון רפואי – מחקר לגבי קשר אפשרי בין חומרי הדברה ורעלים נוספים לבין מחלת ALS.
- חשש מדעי כי חשיפה לחומרי הדברה במהלך החיים מעלה סיכון לאלצהיימר.
- ד״ר גיל יוסף שחר הציג נתונים מדאיגים לגבי קשר אפשרי לאוטיזם, לצד צעדים לצמצום הסיכון.
בדיקות שנעשו בארץ מראים בעיה חמורה בתחום זה.
לדוגמא, בקישורים הבאים מאמרים עם נתונים, והמלצות כדי להפחית את הסיכון.
- חומרי הדברה בירקות ופירות – המצב בארץ ומה ניתן לעשות.
- חריגות גבוהות של חומרי הדברה במזון בארץ. מתוך אתר רפואי בישראל. כולל המלצות מעשיות.
אז ..
בפוסט הבא – פירוט על חומרי הדברה
ובינתיים .. תשתדלו לאכול אורגני ולא לרסס נגד חרקים או קוטלי עשבים
