תרופת בצל ושום מהמאה התשיעית חיסלה חיידק טורף עמיד לאנטיביוטיקה

משחה בת 1000 שנים לזיהומי עיניים, שנוסחתה נמצאה בכתב יד מאובק, יכולה להתמודד עם חיידקים עמידים. כך דיווח צוות מחקר מאוניברסיטת נוטינגהם.


https://www.nottingham.ac.uk/news/pressreleases/2015/march/ancientbiotics—a-medieval-remedy-for-modern-day-superbugs.aspx

בעוד חברות התרופות משקיעות מאמצים ומשאבים כבר שנים לפיתוח אנטיביוטיקה חדשה וחזקה יותר, ריפוי טבעי שעבד לפני אלפי שנים, עדיין עובד ביעילות, וללא תופעות לוואי.

המשחה היתה מקובלת בתרבות הסקסונית ועשויה משום, בצל, יין וחלקים ממעי פרה.

תרופה זו חיסלה כמעט לחלוטין (90%) סופרבאג מודרני – MRSA שהוא חיידק עמיד לאנטיביוטיקה.

חיידק MRSA הוא סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין (Methicillin-resistant Staphylococcus aureus). הוא שייך לחיידקי Staphylococcus aureus שהם בעלי עמידות נרחבת כנגד אנטיביוטיקה. חיידק MRSA אינו מהווה סיכון לאוכלוסייה הרגילה, אבל הוא זיהום נפוץ בבתי חולים. עמידותו בפני מרבית סוגי האנטיביוטיקה הופכת אותו לאיום משמעותי על מאושפזים (בייחוד מדוכאי חיסון).

כ-5,000 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום, שנדבקו בו בבתי חולים. זיהום משני זה (כתוצאה מהאשפוז) קוראים זיהום נוזוקומי (Nosocomial infection). ב- 2019 פורסם על עלייה של 10% בתמותה מחיידקים עמידים תוך 4 שנים. דו"ח של משרד הבריאות חשף כי ב־2018 היה מספר הנפגעים כ- 13.5 אלף וכי זיהומים אלה הפכו לגורם המוות השלישי בשכיחותו בישראל.

כ- 10% מהמתאשפזים בבתי חולים במדינות מפותחות נדבקים בזיהום. אחד מגורמי הזיהום הנפוצים הוא חיידק MRSA, שגורם לסיבוך שכיח. ברוב המקרים מדובר בחיידקים עמידים לטווח רחב של תכשירים אנטיביוטיים – מצב שמעורר חשש רב. הזיהומים השכיחים ביותר בבתי החולים כוללים דלקות בדרכי השתן, דלקות ריאה, אלח דם, וזיהומים בפצע ניתוחי.

בתחילת 2025 פורסם כי גובר החשש מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, שמתפתחים כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. מלחמה זו גבתה חיים של עשרות אלפי בני אדם, אך מאיימת על המונים גם מכיוון אחר – זירוז התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

במערכת הרפואה יש הנחיות המיועדות לצמצם את עומס החיידקים העמידים בבתי החולים ואת סכנות התפשטותם, באמצעות: הגבלת שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, טיפול נכון בצנתרים כמו צנתר שתן והפחתת השימוש בהם, מניעת זיהומים בפצע ניתוח על ידי מתן אנטיביוטיקה מונעת חד פעמית לפני ניתוחים מסוימים, מניעת העברת חיידקים עמידים בין החולים על ידי שמירה על חיטוי ידיים בקרב הצוות הרפואי והקפדה על ניקיון סביבת החולה.


התרופה העתיקה נמצאה בכתב יד בשם Bald's Leechbook, כתב יד רפואי מימי הביניים, שכולל הוראות הכנת תרופות רבות.

חוקרת מאוניברסיטת נוטינגהאם תרגמה את המתכון למשחת העיניים. צוות המחקר רקח את התרופה ובחן את יעילותה על חיידקי MRSA. הם חשבו שתהיה למשחה השפעה אנטיביוטית קלה ונדהמו מהתוצאות (חיסול 90% מהחיידקים). כעת הם מעונינים לבדוק את כל התוכן בכתב היד הרפואי העתיק (שנמצא בספרייה הלאומית הבריטית), מתוך השערה כי טמונים עוד אוצרות נגד זיהומים בקטריאליים. תרופות שנוצרו והיו בשימוש מאות שנים, תוך תצפיות על יעילותן, הרבה לפני שחיידקים ויצורים מיקרוביאליים התגלו (לפני המצאת המיקרוסקופ).

אותם זה הפתיע.

מי שאמונים על ריפוי טבעי לא הופתעו כלל.

בטבע יש כוחות ריפוי אדירים. יש לחזור לידע הקדום, שהושכח ביהירות הרפואה המודרנית, ולהשתמש בחומרים מהטבע שיכולים לעורר את הגוף להתגבר על סיכונים ואיומים ולרפא את עצמו.





עדות אישית על שום וכרוב ועוד נוגדי חימצון מהטבע – תזונה טבעית טרייה

אותי שום הציל – ממש הציל את חיי ואת בריאותי (יותר מפעם אחת). שום חיסל לחלוטין פרזיטים רבים ומצב של מעי דולף ורגיז ואי תפקוד מוחלט של מערכת העיכול, מהם סבלתי לפני עשרות שנים. התגברות על מצב זה היה השלב הראשון והחשוב ביותר בהצלחתי להתמודד עם חולי קשה ולשקם את גופי מכשל רב-מערכתי על סף מוות. לאחר שכל התרופות והידע הרפואי כשלו בטיפול בי (שכבתי עם מעיים מדממות בבית חולים מוביל והרופאים הרימו ידיים) החלטתי לנסות שום – התרופה של הודו נגד טפילי מעיים. אמרו לי שמצב המעיים שלי כה חמור, שאין סיכוי שהמעיים שלי יתמודדו עם חומר קשוח כמו שום. באותה תקופה לא היתה לי ספיגה בכלל – שום חומר הגוף שלי לא הצליח לעכל והוזנתי תוך ורידית, עם ניסיונות לייצב את המעיים בעזרת דייסת קונג'י (אורז מבושל בהמון מים הרבה שעות – דייסת ריפוי סינית) וגם אותה הגוף שלי סירב לעכל. חשבתי לעצמי .. אז במקום 30 שלשולים ביום יהיו 60? מה זה כבר משנה .. החלטתי לנסות. התגובה הראשונית אכן היתה קשה, השלשולים והכאבים התגברו מאד. אבל אני עקשנית והתמדתי. תוך שבוע החל שינוי, לאחר שבועיים השיפור כבר היה מורגש ותוך חודש המעיים שלי הבריאו. השלב הבא היה מרק כרוב ומיץ כרוב לריפוי המעיים. זה עבד כמו קסם. אני גאה בעצמי שחשבתי על זה (לבד), מתוך הרבה קריאה ולימוד עצמי והחלטה שאין לי מה להפסיד. מאז .. בכל פעם שגופי נחלש, שם הוא הדבר שהגוף שלי מבקש – שום טרי בכמות מוגברת. אצלי זה תמיד עובד מצוין. ודאי במצבים דלקתיים. גם בצל אני מחבבת ומרגישה שהוא מאד מועיל לבריאותי. אציין שאמי בחודשיה האחרונים, הקשים מאד, ביקשה שנחתוך לה בצל טרי עם מלפפון, זה היה הדבר היחידי כמעט שהכניסה לפיה מתוך הרגשה שזה מה שהגוף שלה צריך.

ובהקשר זה, צילום הודעה שנשלחה אלי אתמול מרגישה לקרינה (שגם בנה רגיש לקרינה), שירקות שהמלצתי לה לאכול טריים סייעו להתמודדותם עם תסמיני הרגישות לקרינה. ירקות ופירות, המכילים נוגדי חימצון, ומזונות טבעיים נוגדי דלקת טובים מאד להתמודדות עם תסמיני הרגישות לקרינה ולחיזוק הגוף

היפוקרטס (370-460 לפנה״ס לערך) אמר: ״יהיו מזונותיך תרופותיך, ותרופותיך מזונותיך״.

הרמב״ם תיקן: ״עשה מזונותיך תרופותיך ולא תרופותיך מזונותיך". תיקון שמתייחס לתפיסת החיים ובריאות הגוף, לצד בריאות הנפש ומימוש רוחני. הרמב״ם הבין כי מדובר בבחירה אקטיבית בהזנה כתרופה למצבים שונים בחיים. עשייה זו כוללת התארגנות, הבחנה, בירור ויצירה, שמונעת מהרצון לקדם בריאות. תרגול של לעשות ולברר את ההזנה והרפואה שמתאימה לנו, מביא לתיקון הברירה הטבעית ולשיפור האדפטציה (הסתגלות).

על יכולות הריפוי של שום ובצל .. בהמשך מאמר זה.


איך להתמודד עם רגישות לקרינה – הסבר חשוב עתיר מידע מניסיון של מתמודדים והרבה קישורים. מומלץ לקרוא, לחזור וללמוד, לבצע צעד אחרי צעד.



הנוסחה העתיקה למשחה כללה הוראות אלו:

חותכים וכותשים שום ובצל בכמויות שוות בתוך כלי מתכתי, למשך 2 דקות. מוסיפים מעט יין אנגלי (מגידול טבעי בכרם עתיקה מאותו איזור ליד גלסנטוברי). ממיסים bovine salts (מלחי מרה מבקר) במים מזוקקים ומוסיפים ואז שומרים משך 9 ימים בטמפרטורה של 4 מעלות בכלי מתכתי (שהיה מקובל לפני 1000 שנים). מסננים דרך בד.

חוקרת ימי הביניים Christina Lee, PhD ידעה כי לאנשי התקופה היה ידע ומטודות חקירה ופיתוח תרופות, אולם לא היתה בטוחה שזה יוכל להתמודד עם חיידקי התקופה כיום. האתגר היה איך להכין את התרופה, כיון שהצמחים היום אינם אותם צמחים שהיו לפני 1000 שנים, ואיכות הקרקע שונה, האוויר והמים כיום מזוהמים יותר והגידולים מדולדלים מינרלים. הצוות בחר צמחים מודרנים, שמבחינת ניתוח הכימיקלים נראו המתאימים ביותר.

המתכון גם לא כלל כמויות יחסיות והצוות החליט לנסות לערבב כמויות שוות. כמו כן, הכלים שונים והחומרים מהם הם עשויים לא ידועים לנו ויכולים להשפיע על התרכובת. המתכון התיחס לכלי מתכת כלשהו, וצוות המחקר החליט להוסיף רצועה של נחושת גופרתית לכלי הערבוב.

סרטון מאוניברסיטת נוטיגהאם על התרופה הטבעית

הממצאים הראשונים הראו המתה של חיידקי סטאפילוקוקוס, בעוד כל אחד מהמרכיבים של המשחה לחוד לא גרם לכך. אז פנו לחוקרת מטקסס בשם  Kendra Rumbaugh, PhD, שמנהלת מחקרים על מרכיבים אנטימיקרוביאליים. היא בדקה את זה על רקמות מעכברי מעבדה, שזוהמו בחיידקי סטפילוקוקוס ומתו. מהרקמה המתה הפיקו חיידקים ועליהם נבדקה ההשפעה של:

  • טיפול אנטיביוטי מקובל
  • התרופה מימי הביניים

נמצא כי התרופה הטבעית הרגה 90% מחיידקי הסטפילוקוקוס. האנטיביוטיקה הרפואית (המקובלת לשימוש) כלל לא השפיעה. זו המשמעות של חיידק עמיד.

בשלב הבא מתחיל המחקר הביוכימי לזיהוי המרכיבים היעילים נגד החיידק.

בספרייה הלאומית לרפואה יש  354 מאמרים החל משנות ה-40 במאה הקודמת, שחקרו אליצין – החומר האנטיבקטריאלי הפעיל בשום.


על המחקר כתבו הרבה, לדוגמא..

  • כתבה ב- PBS

https://www.pbs.org/newshour/health/centuries-old-potion-made-bile-garlic-stop-mrsa

  • כתבה ב- BBC

https://www.bbc.com/news/uk-england-nottinghamshire-32117815

  • כתבה באינדיפנדנט

https://www.independent.co.uk/news/science/revolting-recipe-from-the-dark-ages-may-be-key-to-defeat-mrsa-a115996.html

  • נשיונל ג'אוגרפיק

https://www.nationalgeographic.com/science/article/anglo-saxon-mrsa

  • דיווח באתר סיינס אלרנט

https://www.sciencealert.com/1-000-year-old-onion-and-garlic-remedy-kills-antibiotic-resistant-bugs


שום ובצל ידועים כחומרי מרפא חשובים.

ועדיין, כשחוקרים אותם מספר פעמים לאורך שנים והתוצאות שוב ושוב מראות כי הם יעילים יותר מתרופות – זה מדהים.

אכילת ירקות ממשפחת השום והבצל נמצאה כמונעת סרטן. שום ובצל מסוגלים לחסל חלק מסוגי הסרטן.
מדובר על אכילתם במצב טרי, לא מבושל או אפוי
(אם כי הם טעימים מאד בבישול ואפייה. נציין כי טיגון שלהם לא מומלץ ואף עלול לפגוע בבריאות – כתבה במעריב בעקבות מחקר על סיכונים בריאותיים עקב טיגון בצל ושום).

עיקר היעילות מיוחסת לריכוז גבוה של פלבונולים (נוגדי חמצון) ופיטוכימיקלים נדיפים, שנקראים "אורגנו-סולפור". הם גם אחראיים לטעם המובחן והמתמשך בפה. פיטוכימיקלים אלה יכולים גם לסייע במניעת מוטציות גנטיות, התפשטות תאים סרטניים וצמיחת גידולים. תרכובות אלו גם מסוגלות לספוג רדיקלים חופשיים, שעלולים להזיק לתאים באיברי הגוף, לגרום למחלות ובעיות רבות, כולל סרטן.

שום הוא צמח ממשפחת Allium הכוללת גם בצל, שאלוט וכרישה.

כל פקעת שום מכילה בערך 10-20 שיניים.

היתרונות הבריאותיים של השום נובעים מהיווצרות תרכובות גופרית, כאשר קוצצים, מועכים או לועסים.
התרכובת הידועה ביותר היא allicin. אליצין הוא תרכובת לא יציבה, שקיימת לזמן קצר בשום טרי לאחר חיתוך או כתישה. תרכובות אחרות בשום כוללות diallyl disulfide ו-s-allyl cysteine.
שום הוא מקור טוב לחומרים מזינים, כגון: מנגן, ויטמין B6, ויטמין סי, סלניום וסיבים תזונתיים.


בפורטו ריקו שיעורי סרטן השד נמוכים בהשוואה לארה"ב. לכן, היא מוקד של מחקר. סופריטו הוא תבלין מרכזי במטבח הפורטוריקני. שום ובצל הם מרכיביו העיקריים ונחקרה יכולתו לצמצם סיכון לסרטן שד. באוניברסיטת Buffalo ואוניברסיטת Puerto Rico בדקו קשר בין צריכת בצל ושום וסרטן שד בפורטו ריקו. הממצאים פורסמו באוגוסט 19 בכתב העת Nutrition and Cancer. מחקר Atabey (על שם אלת הפוריות הפורטוריקנית) בחן סרטן שד, בצורת חקר מקרה-ביקורת, בשנים 2008-2014 בקרב 314 נשים עם סרטן שד, 346 נבדקות ביקורת.

בקרב נשים פורטוריקניות נמצא כי צריכה של בצל ושום, נקשרה לסיכון מופחת לסרטן שד. מ שצרכו סופריטו יותר מפעם אחת ביום, הראו ירידה של 67% בסיכון, לעומת נשים שמעולם לא אכלו את התבלין. בסיכום המחקר צוין כי גם מחקרים בצרפת, מקסיקו, טייוואן וסין מצאו קשר הפוך בין צריכת בצל ושום לבין סרטן שד.

סופריטו ותבשיל בשם "גויסוס", ושלל מנות המבוססות על שעועית ואורז, פופולריים במטבח הפורטוריקני.


שום גדל במקומות רבים בעולם והשימוש בו מרכזי בתרבויות רבות, כולל מצרים, יוונים, רומאים, סינים והודים. כיום הוא גם מגודל בישראל.

בצל ושום עשירים בפלבנולים ובתרכובות אורגנוסולפר:

  • שום מכיל תרכובות כגון S-allylcysteine, diallyl sulfide ודיallyl disulfide,
  • בצל מכיל alk(en)yl cysteine sulphoxides.

תרכובות אלו נמצאו כבעלות תכונות אנטי קרצינוגניות – במחקרים באדם ובבעלי חיים.
https://publichealth.buffalo.edu/home/news-events/latest-news/past-news.host.html/content/shared/university/news/news-center-releases/2019/09/031.detail.html

מחקרים נוספים, שהביא דרור פירר:

עוד על שום – דרור פירר מאתר "לצאת מעדר הרגיל" (בריאות מודעת טבעית).


שום סייע בסילוק עופרת מהדם ביעילות רבה יותר מתרופות

עובדים במפעל ליצור בטריות סבלו מהצטברות עופרת בדם, עם סימפטומים כמו איריטביליות, כאבי ראש, ולחץ דם גבוה. חילקו אותם לשתי קבוצות:

  • קבוצה אחת קיבלה שום (1.2 מ"ג אליצין – 3 פעמים ביום).
  • קבוצה שניה קיבלה תרופה d‐penicillamine שבין היתר מיועדת לסילוק מתכות כבדות.

המתכות סולקו בשתי הקבוצות ברמה זהה, אבל השום הראה עדיפות והשפעה נוספת – ירידה משמעותית בסימפטומים מהם סבלו הפועלים וכל זה ללא תופעות לוואי (שהיו בתרופה הסינתטית). קישור – למחקר.

מחקרים נוספים לגבי יעילות שום בסילוק עופרת ומניעת פגיעתה [1][2][3] – הביא דרור פירר.

במחקר שפורסם באפריל 2020 בכתב העת  ACS Omega מראים 17 רכיבים פעילים בשום (אורגנו פוספור), שהצליחו למנוע חדירת קוביד-19 לתאי אדם דרך רצפטור ACE2

Figure 5. 3D-docking results with simultaneous interaction of all 17 substances (17T = T1–T17) in the garlic essential oil with (A) ACE2 protein and (B) PDB6LU7 protein of SARS-CoV-2.

השפעות אנטי וויראליות של שום ידועות אלפי שנים. שום יכול למנוע ולטפל כמעט בכל המחלות שנחשדות כגורם סיכון לקוביד-19 (לב, סוכרת, סרטן) – פירוט כאן.

דרור הביא גם מאמר סקירה מפברואר 2014 פורסם בכתב העת Avicenna J Phytomed מסביר שכדאי להוסיף שום לתפריט – טרי וכתבלין.

ועוד מאמר סקירה מאוגוסט 24 בכתב העת Frontiers in Nutrition מציג תוצאות מ-12 ניסויים קליניים ו-10 מחקרים תצפיתיים על השפעות בריאותיות מגוונות של צריכת שום גולמי. זה כולל שיפור בפרופילי שומנים, ויסות לחץ דם, פעילות נוגדת קרישיות יתר, מצב נוגד חמצון ומטבוליזם של גלוקוז.

מחקרים תצפיתיים דיווחו על הקשר של צריכת שום גולמי עם שיפורים של תוצאות בריאותיות חשובות, כולל סיכון לסרטן, מחלות לב וכלי דם, הומאוסטזיס של אינסולין ותפקודי כבד.
היתרונות הפוטנציאליים לבריאות האדם שנצפו בהתערבות ובמחקרי תצפית יכולים להיות מוסברים על ידי מגוון מנגנונים כאשר הדומיננטיות קשורה בעיקר לתרכובות הגופרית האורגניות ולאליצין.

  • ההגנה הקרדיווסקולרית נובעת מהפחתת רמות השומנים, הפחתת עקה חמצונית, השפעות נוגדות טסיות דם, עיכוב אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים), שמירה על שכבת תאי האנדותל, הפחתת דלקת והפחתת חמצון שומנים.
  • ההשפעות האנטי-סרטניות מתרכובות שום נובעות ממגוון רחב של מנגנונים, כגון שינוי חדירות המיטוכונדריה, עיכוב אנגיוגנזה, ניקוי רדיקלים חופשיים ומניעת היווצרות תוספות DNA, הפעלת אנזימים לניקוי רעלים מסרטנים, ויסות שגשוג תאים ואפופטוזיס, שמירה על יציבות כרומוזומים ותגובה חיסונית, שינוי היסטונים המעורבים באריזת ה-DNA, עיכוב הפעלה מסרטנת ושינוי התלות בפירוק חלבון בפרוטאזום (פירוק חלבונים שאינם דרושים או פגומים).

תפקודים אלה תלויים במינון. חשוב להקשיב לבטן. בבני אדם, שום בכמות גדולה עלול לגרום לגירוי בקיבה ולתופעות לוואי, כולל אי ​​נוחות במערכת העיכול וריח גוף חריף. אני לא הקשבתי לזה, מתוך אמונה פנימית שזה יועיל לי ושהשוק הראשון יחלוף, אצלי זה עבד. אני יודעת שיש אנשים שאצלם התגובה לשום חריפה ויש רגישויות. אז .. בזהירות.

ביחס לשום והשפעותיו המיטיבות, מפרט דרור פירר:

  1. מחלות קרדיומטבוליות
    • משפר טרשת העורקים על ידי וויסות פרופטוזיס השותף לייצור פלאק והפחתת חמצון שומנים [1].
    • מוריד לחץ דם [1][2], מאזן כולסטרול [1][2][3] וטריגליצרידים, "מדלל" דם בכך שמונע הצמדות של טסיות והצטברות שלהן [1][2].
    • מונע תסחיפים ופגיעות מוחיות (שבץ) [1].
    • סוכרת – מוריד רמות סוכר בדם [1][2][3][4][5].
    • *** תוספת מאי 24
      במחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת Nutrients, קבוצת חוקרים בסין ערכה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה כדי לחקור את ההשפעות של השום על רמות השומנים והסוכרים בבני אדם.
      במחקר הנוכחי, נערכו חיפושים בארבעה מאגרי מידע – Embase, PubMed, Cochrane Library ו-Web of Science עד פברואר 2024 תוך שימוש במונחים הקשורים למטבוליזם של שום, גלוקוז ושומנים.
      הקריטריוני כללו היו ניסויים קליניים אקראיים במשך שבועיים, שדיווחו על תוצאות כמו המוגלובין מסוכרר (HbA1c), גלוקוז בצום (FBG), TC, HDL-C, LDL-C ו-TG, בהשתתפות מבוגרים בני 18-80, עם קבוצת ביקורת פלצבו. החרגות כללו התערבויות שאינן קשורות לשום, תוספי מזון משולבים, נשים בהריון, מחקרים לא קליניים ונתונים לא מלאים.
      בסופו של דבר, הניתוח כלל 22 מאמרים הכוללים 29 ניסויים. ובסך הכל המחקרים כללו 1,567 משתתפים ממדינות שונות, כולל קנדה, ארצות הברית, קוריאה, איראן, פקיסטן, הודו, ישראל, רוסיה, פולין, ברזיל ודנמרק. תקופת ההתערבות בשום נמשכה בין 3 שבועות לשנה. למשתתפים היו מצבים בריאותיים שונים כגון יתר שומנים בדם, סוכרת מסוג 2, מחלת עורקים כליליים, מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, אוטם שריר הלב, השמנת יתר, יתר לחץ דם, תסמונת שחלות פוליציסטיות, וחלקם היו מבוגרים בריאים. רוב הנבדקים לא קיבלו תרופות במהלך המחקר, בעוד שחלקם המשיכו בטיפול התרופתי היומי.
      תכשירי השום כללו אבקה, שום גולמי, שמן, תמצית שום מיושן ותוספי מזון בציפוי אנטרי, במינונים יומיים משתנים.
      הממצאים הראו ירידה משמעותית ברמות ה-FBG (סוכר בצום), רמות HbA1c, כולסטרול כולל (TC), כולסטרול "רע" (LDL-C) והעלאת הכולסטרול ה"טוב" (HDL-C).
      ניתוח Trim and fill אישר את החוסן של התוצאות. ניתוחי רגישות הצביעו על כך שאי הכללה של כל מחקר בודד לא השפיעה באופן מובהק על גדלי ההשפעה הכוללים, דבר המאשר את היציבות והאמינות של הממצאים.
  2. אנטי סרטני – מניעת שינויים של DNA, מניעת מוטציות של תאים, טיהור רדיקלים חופשיים, שמירה על חלוקת תאים מאוזנת, והשפעה על היווצרות של כלי דם חדשים.
  3. הגנה על הכבד מפני רעלים (מתכות, ותרופות לרבות פרצטמול, זיהום עופרת, קדמיום, כספית, ניקל וכרום) [1][2][3][4][5][6][7][8]
  4. אבנים בכיס מרה.
  5. חיזוק מערכת החיסון וויסות דלקת (אימונומודולטורי) [1][2].
    • אנטיביוטי – למגוון רחב של חיידקים לרבות סלמונלה, אי קולי, קלוסטרודיום והליקובקטר. ובמקביל הוא גם משמש כמזון פרהביוטי לשגשוג החיידקים הטובים.
    • אנטי טפילים חד תאיים לרבות קנדידה.
    • אנטי פטרייתי לרבות קנדידה.
    • מחלות "ווירליות" לרבות שפעת, רינווירוס, ציטומגלווירוס, איידס, הרפסים, רוטה וגם קוביד-19 [2][3][4][5][6][7].
    • יבלות [1].
  6. דמנציה ואלצהיימר [1][2].
  7. טסטוסטרון נמוך.

מחשבות על "לעשות" את מזונותינו לתרופותינו ואת תרופותינו למזונותינו ..

ברפואה האלופטית (כמו המערבית המקובלת), כאשר יש תסמין לוקחים חומר/ צמח/ תרופה להרגעתו. זה יכול להיות צמח מריר כמו אשבל, קורידליס או נגיד פסיפלורה.

ברפואה המונעת, יזוהו מאכלים ו/או צמחים שכדאי לשלב בהזנה היומית, כדי למנוע את הופעת התסמין. למשל, לשלב יותר עלים מרירים, לשתות מים בכמות מספקת ולשמור על שגרת תרגול גופני.

רפואת אורח חיים נועדה לבסס מערך חיים בריא, שימנע חולי וישמור על תפקוד מיטבי לאורך החיים,, ברמת הגופנפש.

ויש גם גישות של רפואה ההתפתחותית, המכוונת לפיתוח תודעה ובחירות מחודשות, כגון החלפת עבודה עם פחות סטרס, חקר העולם הפנימי, פיתוח כישורים חדשים שיתרמו לשגשוג. מעבר להתמודדות עם תסמינים ותפקוד גופני ונפשי תקין, רפואה התפתחותית מדגישה גם צדדים רוחניים.


על תזונה ים-תיכונית – דרור פירר "לצאת מעדר הרגיל" (בריאות מודעת טבעית)
https://superfoodvegan.co.il/2020/01/05/%d7%93%d7%99%d7%90%d7%98%d7%94-%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%a1%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%94/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top