אוזניות מבטלות רעשים עלולות לגרום לבעיות שמיעה ועיבוד קול במוח

צעירים רבים חשים כי הסביבה רועשת להם מדי. גירויים אלה מציפים אותם ומעוררים אי שקט ואף חרדה. אוזניות מבטלות רעשים הפכו פופולריות, כדי לחסום חשיפה למהומת החיים המודרניים בערים.

לאחרונה עלה כי שימוש רב באוזניות שמסננות רעשים חיצוניים עלולה לגרום לבעיות בעיבוד שמע במוח וליצור בעיות "שמיעה". מומחי רפואת שמע בבריטניה טוענים כי שימוש יתר באוזניות מבטלות רעשים, בקרב צעירות וצעירים, יוצר בעיה מוחית. זה מתבטא בקושי לפענח קולות ודיבור.

צילום מסך – ישראל היום וגם וואלה

אדגיש כי מדובר באוזניות אלחוטיות, אשר גם קולטות שידורים ממכשירים ניידים ומשדרות ללא הרף. (מאוזניות רבות נמדדה קרינה גבוהה, אשר גם היא עלולה להשפיע על תפקוד מוחי ועצב השמע קרוב למיקום האוזניות. נציין כי אוזניות אלחוטיות נמכרות מאז עם "טכנולוגיה נגד קרינה" – מדובר במיגון אקטיבי לביטול – על בעייתיות המנגנונים האקטיביים בהמשך).

על קרינה מאוזניות אלחוטיות – בעקבות תחקירים בתקשורת, וגם מדידת קרינה מאוזניות

מאז ומעולם המלצנו על אוזניות חוטיות ובעיקר אוזניות אוויר, כי אנחנו כבר נפגענו מקרינה ולא נשתמש בציוד אלחוטי. כידוע, קרינת רדיו (סלולר) נמצאה כגורמת סרטן בעצב השמע. כמו כן, יש לקרינת רדיו מנגנוני נזק רבים שמשפיעים לרעה על תפקוד תאים ורקמות, משבשים תהליכים בגוף וגורמים תחלואה אט אט ובהדרגה. (סיכומים בעברית – חלק מהמחקרים על נזקי קרינה בלתי מייננת)
.

מדוע החלו להתענין באוזניות מסננות רעשים?

צעירים רבים מואשמים על ידי סביבתם כ"לא מקשיבים" או "מרחפים", כאשר בפועל התפתחה אצלם בעיה בעיבוד קולות.

בבדיקות עולה כי השמיעה תקינה, אולם קיים מצב של APD – הפרעה בעיבוד קולי/ שמיעתי – מצב נוירולוגי בו המוח מתקשה לפענח ולהבין קולות או דיבור. הבעיה היא ב"הבנת" הצלילים והקולות ולא בשמיעתם.

חלק מהמרואינים סיפרו כי בזמן שיעורים, דברי המרצה נשמעים כבליל מילים לא ברור. שהייה במועדונים, מסיבות, או מסעדות מעיקה עליהם בגלל הרעש שגורם לסוג של "הלם" ומשפיע לרעה על חיי החברה. מומחי השמע סבורים כי יש קשר לשימוש רב באוזניות מבטלות רעשים, במשך שעות מדי יום.

החשד הוא כי זה קורה בעקבות שימוש יתר באוזניות מבטלות רעשים. הקושי מתבטא בקושי להבין כיוון של צלילי או תוכן מילולי של קול אדם, לפי עדויות שנאמרו בתחקיר של BBC.

מאגודת הבריאות הלאומית הבריטית (NHS) אמרו בראיון כי קיימת עלייה במקרים של צעירות וצעירים עם בעיות שמע, שמנגנוני השמיעה האוזניים שלהם נמצא תקינים בבדיקות. הבעיה היא בעיבוד השמע במוח, ולא ליקוי באוזן.

בעבר היה מצב זה שכיח יותר בהפרעות קשב או אוטיזם, פגיעת ראש או דלקת באוזן התיכונה. כיום מתגלים סימפטומים אלה בנוער ובוגרים צעירים "נורמלים" ולכן, קיים חשד בהשפעה של גורם חיצוני/ התנהגותי – שימוש יתר באוזניות מבטלות רעשים.

רנה אלמידה, מנהלת מחקר רפואת שמע במבוגרים באימפריאל קולג', הדגישה כי יש להיחשף למגוון של צלילים, כדי שהמוח ילמד במה להתמקד. לדבריה, נפגעות יכולות ההקשבה ולא השמיעה.

ל'אוזניות מבטלות רעשים' יתרונות של שמירה על שמיעה וצמצום נזקי רעש. אבל חסימת רעשים יומיומיים כמו צפירות של מכוניות, עלולה לגרום למוח "לשכוח" איך לסנן רעשים כאלה, כי זה מתבצע על ידי אוזניות. אחת המומחיות הקבילה זאת לאדם עם רגליים תקינות שיושב בכיסא גלגלים כל הזמן ושרירי הרגליים מתנוונים והגוף "שוכח" איך ללכת.

זה מזכיר לי ניסוי שקראתי לפני עשרות שנים – חתלתולים שגודלו בחצי השנה הראשונה לחייהם בסביבה ללא קווים אלכסוניים, לא ידעו לזהות אלכסון והיו "עיוורים" לכיווניות כזו. זה פגע בתפקודם. גם תחקיר BBC מראה כי למוח מתפקד ותקין חשוב להיחשף למגוון צלילים וגירויים.

.

המצב הרפואי המכונה הפרעת עיבוד שמיעתי (Auditory Processing Disorder – APD), הוא הפרעה נוירולוגית שמשפיעה על יכולת המוח לעבד ולפענח צלילים. במוח מתרחש עיבוד אותות חשמליים לצלילים, המרתם למילים, שיתחברו למשפטים ורעיונות עם משמעות. לרוב זה נעשה ללא מאמץ מודע, אבל חלק מהציבור מתקשה בהמרת אותות עצביים חשמליים אלה למשמעות.

תסמינים מרכזיים של הפרעת עיבוד שמיעתי

  • קושי בהבנת דיבור בסביבה רועשת
  • קושי בזיהוי מקור קול וכיוון
  • קושי בהבנת דיבור מהיר
  • בעיות בזכירת הוראות שניתנו בעל פה
  • צורך בחזרה על דברים שנאמרו
  • זמני תגובה ארוכים יותר בשיחה
  • קשיים בהאזנה למוזיקה
  • אתגרים וכשלים בלמידת שפות זרות

הטענה היא כי שימוש יתר באוזניות גורם למוח "לשכוח" כיצד לעבד רעשי רקע. סביבה מלאכותית בה מקשיבים רק למה שבוחרים לשמוע, לא מתרגל את מנגנוני סינון הרעשים במוח.

ביטול רעשים קבוע עלול לגרום למוח לבסס מנגנון פיצוי יתר ורגישות מוגברת למצב שמומחיות השמע כינו "אובדן הקשבה". זה משפיע כמו שינוי הצפנה מוחית. שינוי מה שהאוזניים שומעות עלול לגרום למצב מוחי שונה ואיבוד היכולת לחזור למצב הקודם. רופאות שמע הזהירו שיתכן כי מדובר במצב שאינו הפיך. כישורי ההקשבה המורכבים במוח מתפתחים עד סוף גיל העשרה. שימוש באוזניות מבטלות רעשים ויצירת סביבה מלאכותית לאורך גיל ההתבגרות המאוחר, עלולה לעכב יכולות של עיבוד דיבור ורעש.

התמודדות עם הפרעת עיבוד שמיעתי

ברפואה הקונבנציונלית מקובל שאין מרפא ל-APD, אולם מתוך היכרות עם אפשרויות חיווט מוחי מחדש ותרגול המוח, אני מאמינה כי גמישות המוח רבה ובמקרים רבים ניתן לשפר מצבים וליקויים. אולם .. למה להגיע לשם? מניעה עדיפה על טיפול. ומי כמוני יודעת, הלוואי שהיו מזהירים אותי מקרינה ומהרעים בסביבת החיים המודרנית והיתה נחסכת ממני הפגיעה הקשה, בצמצום החשיפה לפני שנפגעתי באופן חמור.

דרכים להתמודד עם ההפרעה:
1. ישיבה קרובה למדברים ולמרצות בפגישות, לימודים ועבודה
2. בקשה לדבר בקצב איטי יותר
3. קבלת מידע חשוב בכתב
4. טיפול בדיבור ושפה
5. התאמת הסביבה האקוסטית

המלצות מניעה:
1. הגבלת זמן שימוש באוזניות מבטלות רעשים ובאוזניות בכלל (ולא להשתמש באוזניות אלחוטיות משדרות, ראק באוזניות אוויר חוטיות)
2. שיחרור אוזניים במהלך היום – ללא אוזניות
3. חשיפה מבוקרת לרעשי רקע טבעיים ומגוון גירויים
4. שמירה על עוצמת שמע מתונה
5. תשומת לב מיוחדת לשימוש בקרב ילדות וילדים, נוער ובוגרים צעירים

הורים ומורות עם כוונות טובות מציעים אטמי אוזניים או אוזניות מבטלות רעשים, אך זה כנראה בעייתי. נדרשים מחקרים מקיפים כדי להבין השפעות ארוכות טווח של טכנולוגיה זו על המוח בגילאים ושלבי התפתחות שונים.

.

ביטול רעשים משווק כטוב לבריאות האוזניים ולהפחתת מתח וחרדה, ללא צורך להאזין למוזיקה בווליום גבוה, בזכות השקט שמופק בטכנולוגיית המיסוך של גריית יתר בסביבות רועשות. תהיתי איך זה מתבצע כי .. לי יש אוזניות עבודה גדולות, שמקיפות את כל האוזניים ומבטלות כניסת כל הרעשים שיש – ביטול רעשים פסיבי.

ביטול רעשים פסיבי מתבסס על חומרים האוזניות והשכבות בהן, שמספקים אטימה פיזית לרעשים. אין באוזניות אלה אלקטרוניקה. יש אוזניות חוטיות שפועלות כך – ניתן להאזין למוזיקה ללא הפרעה חיצונית (אבל יש בהן שדה מגנטי גבוה מדי לנפגעות ונפגעי קרינה בדרגה חמורה).

לעומת זאת, ביטול רעשים ב'אוזניות מסננות רעשים' הוא ביטול רעשים אקטיבי. מדובר בטכנולוגייה של יצירת "רעש נגדי" כדי למסך רעש חיצוני. כלומר, מיקרופונים מותקנים בתוך ומחוץ לאוזניות וקולטות רעשים מהסביבה. מעבד פנימי מנתח אותם. האלגוריתם יוצר גל קול עם פאזה הפוכה. גלים אלה מתנגשים ומבטלים זה את זה, וכך יוצרים סביבה שקטה ומבודדת מרעשים חיצוניים לשמיעה המודעת.

ביטול רעשים אקטיבי (ANC) משתמש בטכנולוגיה "מתקדמת" של יצירת גלי קול הפוכים לרעשים סביבתיים. כלומר, יש שידור של גלים תת-סיפיים (שאיננו שומעים אותם במודע) שמשפיעים על הביולוגיה. למעשה, יש שידור כפול של 2 סוגי גלים שהגוף נתקל בהםם, ללא "שמיעה", אבל הגלים עלולים להשפיע על תאי הגוף גם (ואוזניות יושבות צמוד למוח, ליד עצב השמע). זה יכול להשפיע תפקודי, גם אם לא מבנית. וזה מזכיר את מנגנון ה"מיגון" מהשדות המגנטיים הגבוהים בכלי רכב חשמליים שעובדים על ביטול אקטיבי דומה, ולהערכתנו אינם טובים וודאי שלא למי שכבר נפגעו מקרינה.

איך עובד ביטול הרעשים האקטיבי באוזניות?

כדי לבטל את הרעש בתדרים נמוכים, אוזניות מבטלות רעשים מפעילה בקרת רעשים פעילה – מיקרופון מודד את צלילי הסביבה, שיוצרים צורה גלית, ומשלבות אותם בכל תוכן אודיו שהמשתמש מעוניין לשמוע. חלק ניכר מהאוזניות מבטלות הרעשים יוצרות צורת גל שמבטלת הרעשים בזמן אמת עם טכנולוגיה אנלוגית. מוצרים אחרים לבקרת רעש פעילה משתמשים בעיבוד דיגיטלי.

כדי למנוע מרעש בתדרים גבוהים להגיע לאוזן, שיש להם אורך גל קצר יותר, נדרש איתור מכשירים לגילוי קרוב יותר לעור התוף של האדם. זה יותר מסובך טכנולוגית בשביל האלקטרוניקה של האוזניות.

בפרסומי אוזניות שמבטלות רעשים מפורטת כמות הרעש שהן מסננות לפי דציבלים. זה מספר שעושים איתו השוואה בין אוזניות, אבל אינו מייצג הפחתת רעש בתדרים שונים.

ואיך להאזין למוסיקה או להרצאה/ סרטים ללא הפרעה?

ביטול רעשים אקטיבי "מנקה" רעשי סביבה והפרעות ואמור לשמר אות ושמע מקורי במוסיקה לה מאזינים, סרטים ועוד בווליום נמוך יחסית.

ביטול רעשים אקטיבי משתמש במיקרופונים שקולטים רעש סביבה ומוסיקה שמגיעה דרך האוזניות – אלגוריתמים מיוחדים מנתחים את תדרי הקול האוזניות משדרות גלי אות נגדי לנטרול רעשי הרקע ויוצרים סביבה שקטה כמו כיסויי אוזן אטומים גדולים. עד לאחרונה בתדרים גבוהים הטכנולוגיה לא הייתה בשלה והאלגוריתם לא עבד טוב. טוענים שכעת כבר יש מוצרים עם מענה גם לתדרים אלה.

מומלץ להאזין למוסיקה עם אוזניות חוטיות טובות שמכסות את כל האוזן ויוצרות בידוד וביטול רעשים פסיבי (עדיין יש שדה מגנטי ולא מתאים למי שמאד רגישים לקרינה, אבל זה גרוע פחות). נציין כי מקצועני סאונד מעדיפים אוזניות ללא ביטול רעשים אקטיבי, ללא התערבות אלקטרונית באיכות הקול וניקיון סאונד המקורי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top