המושג IoB (אינטרנט של הגופים) מייצג שינוי בטכנולוגיות בריאות – חיבור מכשירי ניהול בריאות לאינטרנט. לדוגמא, קוצבים שמשדרים נתוני פעילות לבבית לשירותים רפואיים, משאבות אינסולין שמתאימות מינון לרמות סוכר בזמן אמת, גלולות "חכמות" מתוזמנות, שבבים מושתלים ומוניטורים חכמים שמנטרים סימנים וביומרקרים ומתריעים על חריגות למשתמשים ולצוותי הרפואה שמטפלים.
זה יאפשר רפואה מותאמת אישית בצורה מדויקת ומהירה, זמינה בכל מקום ובכל עת.
לדוגמא, שעונים חכמים של Kaiser Permanente מאפשרים לאנשים אחרי התקפי לב לשתף נתונים רפואיים באופן רציף וזה מביא לשיפור פיקוח ותוכניות שיקום לבבי.
אינטרנט של הגופים – Internet of Bodies משלב מכשירים מקוונים שמפקחים ובאינטראקציה עם גוף ביולוגי, עם פוטנציאל של התערבויות רפואיות מיידיות ומרחוק. יש לכך יתרונות בניהול מצבים כרוניים, מניעת הידרדרות ואשפוזים, אך יש גם סיכונים מבחינת פרטיות ואבטחת מידע (סייבר סקיוריטי). כותבת Nahla Davies. נדרשת רגולציה וסטנדרטים אתיים כדי להגן על מידע אישי.
בסרטון מפורטים 3 השלבים של יישום האינטרנט של הדברים
(ואף מילה על קרינה .. )
דיוק במינונים וטיפול מושג בעזרת גלולות דיגיטליות המצוידות בחיישנים שנותנים מידע מדויק על המצב הגופני ומשדרים מידע לצוותי רפואה – אמור להפחית טעויות ולשפר טיפולים.
איסוף מידע בקנה מידה עצום משפר ניתוח והבנת מצבים רפואיים וניבוי מהלכי טיפול (וחולי) בצורה מדויקת יותר.
לדוגמא, מדי חום חכמים במרכז רפואה ציבורית בשנגחאי במגיפת קוביד-19 איפשרו פיקוח והתערבות מהירים בעזרת ניתוח מגמות רחבות במדדים אלה.
אלה חלק מהיתרונות ..
וכן, זה מזכיר את האינטרנט של הדברים – חזון חיבור כל החפצים והשירותים לאינטרנט לקישוריות אחת שלמה ואוטונומית שתאפשר דיוק ונוחות (דור 5 בסלולר 5G הוא חלק מחזון זה). אותה תפיסה פועלת כעת על הגוף ובתוכו – חיבור כל הגופים לאינטרנט לשיפור הרפואה. זה החזון. זה החל בשעונים ומשקפיים חכמים וזה ממשיך לשבבים של נוירלינק (אילון מאסק) שמושתלים במוחות חיים.
(כתבה ב"אנשים ומחשבים" על השתלת השבב במוח ויצירת ממשק מוח-מחשב BCI)
זה מיועד לשפר את הרפואה ואת שירותי הבריאות.
אבל ..
מכשירים מקוונים אלה חשופים לאיומים חדירה ופריצות גורמים זרים, שעלולים לסכן פרטיות מידע וגם בטיחות. האקרים וגורמים עוינים עלולים לחבל במידע (שינוי רישומים רפואיים ו/או טיפולים ומינונים) ולהביא לתוצאות שליליות ומסכנות חיים. ניתן לנצל מידע רפואי במערכות מקוונות חדירות במגוון דרכים ולגרום לנזק.
הקישוריות היא הענין. הבעיה אינה דווקא מכשירי רנטגן מצוידים בוויפיי או קוצבי לב/ מוח, אלא תשתיות תקשורת של ספקי שירותים רפואיים או מפעלי הייצור. מערכות ניהול דיגיטליות או אפליקציות תקשורת פנימיות עלולות להפוך מטרה לפריצות דרך החיבור לרשתות האינטרנט של הגופים.
התקפות מניעת שירות ( DoS) עלולות להפריע לתפקוד המערכות, לעכב טיפולים ולסכן חיים.
גניבת מידע עלולה להביא לשימוש במידע רפואי אישי למטרות שליליות (החל מהונאות ביטוח ועד סחיטה, השפעה על התקדמות מועמדים לתפקידים שונים או הנהגה). כל זה מצריך השקעה משמעותית באבטחת מידע, לצד תוכנות עדכון תמידי וטיפול זהיר במידע.
התקפות סייבר על מערכות רפואיות ישפיעו על פרטיות ובטיחות מטופלות וחולים. לכך, יש גם השפעות פסיכולוגיות על מטופלים וחולות, שעלולים לאבד אמון בשירותי הרפואה ואף לחוות חרדה ולחץ לגבי שמירת המידע האישי ואמינות הטיפול שהגיע אליהם בצורה מקוונת.
אכיום משתמשים בפרוטוקולי הצפנה, אימות רב שלבי וזיהוי איומים בזמן אמת כדי להגן על תקשורת בין מיכשור רפואי מקוון למערכות רפואיות ולהבטיח את שלמותן ואת סודיות המידע הרגיש. לאמצעים אלה מגבלות. רבים מהם חסרים הגנה מספקת, לצד העדר סטנדרטים של אבטחת מידע בתעשייה כולה.
יותר מזה, יצרנים רבים (חומרה ותוכנה) לא פועלים לפי הנחיות אבטחה ומשתמשי הקצה לא מודעים לכשלים. קיצורי דרך עלולים לחשוף מערכות IoB להתקפות כמו עיכובים ומניעת שירותים DoS ולשבירת קישורים ומידע, לצד השתלטות על חשבונות, זיופים וגניבת מידע.
לדוגמא, מכשירים לבבים מושתלים של St. Jude Medical נמצאו חשופים לפריצות ולריקון בטריה ומתן שוקים ללא צורך או באי התאמה לצרכים רפואיים. כמו כן, התקפות סחיטה על מערכות רפואה ובריאות הביאו לדחיית טיפול חיוני ולעלייה בשיעורי מוות.
יש לשמור על פרטיות HIPAA מידע רפואי באו]ן כללי, אך יישום והגנה על מכשירי אינטרנט של הגופים רחוקה מאופטימלית, שחובבי גאדג'טים ישמח להוריד כדי לנטר סמני בריאות ו.. לאחסן ב- Sharepoint או באחסוני Google Drive כרת מקומי. אולם, המשתמשים הממוצעים כלל לא יוכלו לאבטח מידע רפואי כהלכה (HIPAA).
שיפור אבטחת מידע של אינטרנט של הגופים דורש שיצרנים יפתחו סטנדרטים ומטודות אבטחה והגנה קפדניים, תוך עדכונים וניטור קבוע – הערכות אבטחה שגרתיות. משתמשים צריכים לקבל אזהרות והנחיות לסיסמאות חזקות וייחודיות במכשירים אלה ולשמור עליהם.
עולם חדש מופלא.
ומאחורי הכל עומדת אותה חשיבה שיווקית (כך מפתחים שירותים ומוצרים), שכיום נקראת אף היא IOB – האינטרנט של ההתנהגויות, שבעבר כונתה "פרסונליזציה". בתחזיות האסטרטגיות של גרטנר לשנת 2020 והלאה – סומן ”אינטרנט של ההתנהגויות” כמה שיהפוך להיות למשמעותי יותר ויותר. הסבר בעברית על האינטרנט של ההתנהגויות IOB.
כמי שהיתה מנהלת בתעשיה, מומחית לניתוח התנהגות צרכנית ולפיתוח מוצרים ואסטרטגיות, אני מתלהבת מפיתוחים כאלה ברמה האינטלקטואלית (כן, זה עדיין מענין אותי). .. אבל .. כיון שנפגעתי בעצמי מקרינה ומטכנולוגיה מעשה ידי האדם, ובעקבות זאת הכרתי רבות ורבים כמוני (שלרוב כלל לא מודעים למקור הסבל והתסמינים המגבילים שפוגעים בתפקוד ובאיכות החיים) .. אני מעלה גם את שאלת הקרינה, שלמרבה הצער איש בתעשייה (עדיין) לא מתייחס אליה.
(מלבד דר' ג'ורג' קארלו שניסה לחשוף את האמת, כשנשכר לערוך מחקרים עבור תעשית הסלולר, אבל מאז הוא נרדף)
(גם לגבי נזקי טבק, עופרת, אסבסט, זיהומי מים וקרקע, חומרי הדברה, אופיאטים, דליפות מכורים אטומיים ואפילו הכרה בנפגעי הירושימה ונגסקי .. הכרה בנזקים ארכה עשרות שנים, אחרי הרבה הכחשות מצד התעשייה, שגייסה "מומחים" לתמוך בדעתם. .. מקרה מרתק ומומלץ לקריאה הוא עופרת, שנזקיה היו ידועים כבר ברומי העתיקה אבל הוצאה משימוש רק בשנות ה- 80 במאה הקודמת אחרי הרבה מאד נפגעות ונפגעים, כולל הרבה מהדמנטים המתרבים בתקופתנו ורדיפתו של החוקר האמיץ שנאבק לחשיפת האמת).
אישית, איני יכולה להשתמש במוצרים רפואיים אלחוטיים שמשדרים. חלק מרגישי הקרינה יכולים להשתמש במכשירים, שאוספים נתונים באינטרקציה עם הגוף, ופעם ביום או בשבוע משדרים נתונים באופן יזום ונשלט ולזמן קצר. אבל המקרים הקשים יותר (או שלבים קשים יותר) של רגישות לקרינה מתקשים לבצע גם את זה.
.
אסיים בנימה אישית כואבת לגבי קוצבי לב ומיכשור רפואי מתוחכם,
אמי נפטרה השבוע – קוצב מלאכותי עינה אותה זמן ממושך ולא נתן לגוף שלה (שקרס לגמרי) למות. קוצב הלב שימר "בחיים" גוף גמור באופן מלאכותי וגרם לה לסבל רב. זה היה צד שאיש מהמערכת לא חשב עליו כשהשתילו אותו בגופה בגיל מבוגר מאד (אחרי החיאה – הזמן הטבעי בו היה גופה אמור למות) ..
אני שמחה שאמי הצליחה להשתחרר בזכות חוכמתה (שנותרה צלולה וחדה עד הסוף) ובזכות הבנתה שהרדמה תאפשר לה להתעלם מהכאבים הקשים, אך גם לאותת לריאותיה לדעוך ולהאט עד שיפסיקו לפעול. עצוב לי שהחכה מאיתנו, אך אני שמחה כי נגאלה מייסוריה. סבל נורא שנגרם בגלל יישום פזיז וללא חשיבה של מיכשור רפואי מתקדם.
היי שלום, אמא שלי אהובה. יהי זכרך ברוך ומנוחתך עדן.
מאחלת לכולנו הרבה בריאות
.
על בינה מלאכותית והאינטרנט של הגופים
נחשפו האנשים הראשונים שהושתלו במוחם שבבים – פוסט בעברית על השבבים של נויראלינק
"לנוע מהר ולשבור דברים" – יישום טכנולוגיה ללא בדיקה ו.. נזק משני – האופן בו פועלת התעשייה והקורבנות בדרך להשלמת החזון
גל יקרה
צר לי על הכאב שלך על אובדן אימך, ויחד עם זה מותה, אחרי סבל רב, הוא ברכה. טוב להתאבל על לכתה ולהרגיש עמוקות את חסרונה, בידיעה שהיא נגאלה. שתהה מנוחתה עדן וזיכרה מבורך.
נכון, איננו מכירות, אבל הניוזלטר שלך תמיד מענין. התגברתי על רוב תסמיני הרגישות ל-EMF אחרי שהחלמתי מ-Lyme Disease, וניקיתי רעלים ועובשים, אבל אני ממשיכה להגן מהתדרים ומתרחקת כמה שאפשר מכל התכסיסים של העולם המקוון. למדתי הרבה מ-Nick Pineault, ומ-Dr. Klinghardt ומאחרים, ואני מאוד מעריכה את תרומתך בנושא דרך הניוזלטר וגם דרך פייסבוק ובקבוצה של עמיר בורנשטיין. תבורכי על כל מעשיך והנתינה הנפלאה שלך.
תודה על תגובתך ומילות הנחמה, גבריאלה יקרה.
אני מקבלת בהקלה ובשמחה את מותה של אמי, שנפטרה בשיבה טובה ונגאלה מייסוריה הקשים בתקופה האחרונה. אני מודה לה מאד על קשר מיוחד ויוצא דופן שבנינו משך עשרות שנים. זכיתי באמא מיוחדת מאד ובאהבה נדירה. מותה אינו טראומטי, אלא מתבקש וטבעי עקב גילה המתקדם (בשונה מהמיתות הרבות סביבנו בשנה איומה זו). אבל אני חשה עצב על לכתה – תהליכי פרידה ואבל טבעיים.
אני שמחה לשמוע על התגברותך על התסמינים והלמידה להתמודד, וגם על המשך שמירת גבולות והימנעות ממפגעים גם אחרי ההתגברות והשיפור במצבך.
ניק פינו ודר' קלינגהרדט הם מקורות מידע מצוינים, שאני מאד מעריכה. היום כבר יש יותר ויותר מקורות מידע טובים, שמעלים מודעות בעולם ומסייעים. זה מאד משמח (המצב היה שונה כשאני נפגעתי).
אני שמחה גם שאת קוראת (הגעת לסוף הפוסט וגילית שאמי נפטרה). מדי פעם אני מקבלת תגובות מקוראות וקוראים שמעולם לא פגשתי שמודים לי על התכנים, שאני מנסה להנגיש. זה מחמם לב ומשמח אותי.
שאי ברכה, גבריאלה.
תודה והרבה בריאות