הונאה ממוסדת (גם) בתחום הקרינה הבלתי מייננת

מקוצר ממאמר של עמיר בורנשטיין, שאני מסכימה עימו בנושא

בעשורים האחרונים מתגלות עוד ועוד הונאות ממוסדות, שהתנהלו במערכות ציבור, בריאות, סביבה, מדע ושלטון בעולם.
ההונאה בנושאי נזקי העישון מוכרת יחסית – חברות הטבק הקימו גופי מחקר שמצאו איך עישון וצריכת טבק "מועילים", השפיעו על נציגי מדע, מחקר ורפואה, השפיעו על דעת הקהל ועל הרגולציה.
הדוגמאות להונאות כאלו רבות בתחומי בריאות וסביבה רבים, גם מהשנים האחרונות. ואני בטוחה שחלקם מוכרים לכולכם.

גם בתחום הקרינה הבלתי מייננת קיימת הונאה כזו כבר עשרות שנים. היא כוללת גופי מדע, גופי תקינה, את ארגון הבריאות העולמי, משרדי ממשלה ברחבי העולם, אנשי מדע ומחקר, רפואה, הנדסה, ואת רוב הציבור.

בכל אחד משלבי ההונאה, אין כוונת זדון, אלא הרבה אינטרסים כלכליים ואחרים, הנחות יסוד שגויות, ידע חלקי והבנה חלקית, העדר העמקה ורצון לקדם את פיתוחים, תעשיה וכלכלה כ"קידמה", לצד הכחשה, יכולת השפעה מוגבלת, כסף רב של התעשיה, ורצון של רבים לעשות את הטוב ביותר האפשרי ב"חוקי המשחק" בלי לפגוע בקידמה. זה ביחד מקדם פעולות שהן חלק מהונאה, בלי שהפרטים הפועלים יהיה רעים ברובם, הם באמת מתכוונים לטוב.

ההונאה מרובת שלבים

מחקרים שלא מוצאים השפעה (חלקם מוטעים, חלקו תוכננו שלא למצוא השפעה) מזיקה של קרינה בלתי מייננת
באירופה מוקמת וועדה במימון התעשיה ומשרד התקשורת הגרמני (ICNIRP)
ICNIRP קובעת תקן גבוה, לא מגן בריאותית שמבוסס על הנחת היסוד שאין השפעות בריאותיות לקרינה בלתי מייננת (בקרינת רדיו, למשל, הרמה שדו"ח ביואנישיאטיב 2012 מראה השפעות ביולוגיות ובריאותיות משמעותיות היא 0.003 מיקרו וואט לסמ"ר כשהתקן מתיר גם רמה של 000 ו 1000 בהתאם לתדר).
בארה"ב התקן נקבע ישירות על ידי משרד התקשורת האמריקאי FCC והוא יותר גבוה מתקן ICNIRP.
התקן מכסה קרינה מאנטנות (קרינת רדיו), קרינה מטלפונים סלולריים (SAR) וקרינה ממתקני חשמל (שדה מגנטי בתדר נמוך), להלן "התקנים"
התקנים קובעים לא רק רמות חשיפה "תקינות" אלא גם איך לבצע מדידות, איך מדי קרינה צריכים לעבוד (ממוצע על 6 דקות בקרינת רדיו מאנטנות) ואיך לכייל אותם (למשל, בקרינת רדיו מול מקור קרינה קבוע, המשדר אות יחיד, בתדר אחד, ב100% מכל שנייה).
תקנים אלה מומלצים לארגוני בריאות בינלאומיים על ידי ICNIRP
ארגון הבריאות העולמי מקים גוף למחקר קרינה בלתי מייננת (WHO EMF PROJECT), הגוף מנוהל פרק זמן מה על ידי אותו אדם שניהל את הוועדה שקבעה את התקנים (ICNIRP), ואחרי כן על ידי מי שנחשבת מושפעת תעשייה
WHO EMF PROJECT מקבל את התקנים שהומלצו ב- ICNIRP וממליץ למדינות לקבלם כלשונם
מדינות מבססת תקנים על התקנים הגבוהים והלא מגנים של ICNIRP בהמלצת ארגון הבריאות העולמי WHO (בארה"ב לפי FCC) כאילו תקנים אלה מקדמים בריאות ומגנים בריאותית, בעוד התקנים מגנים רק מההשפעות אקוטיות של קרינה, כמו חימום ברמות מאוד גבוהות של קרינת רדיו, והפעלה של שרירים ברמות גבוהות של שדה מגנטי בתדר נמוך.
בישראל הגוף האחראי על התקנים לחשיפה לקרינה בלתי מייננת, שמקבל ומאשר תקנים לא מגנים בריאותית של ICNIRP ושל ארגון הבריאות העולמי WHO הוא המשרד להגנת הסביבה (בגיבוי משרד הבריאות).
בישראל התקנים מוצגים כ"מחמירים" ונגזרים מהם המלצות שהן לכאורה "יותר מחמירות" אבל עדיין לא מגנות בראותית וגבוהות. זה מאפשר לתעשיה לפעול כמעט ללא הפרעה. בפועל התקנים מגנים על התעשיה ולא על בריאות הציבור והסביבה.
התקן בישראל לקרינת רדיו הוא למעשה התקן של ICNIRP\WHO עם ההמלצה (המלצה לא מחייבת) לא לעבור 10% ממנו במקומות שאנשים נמצאים.
גם בשדה מגנטי בתדר נמוך התקן של ICNIRP\WHO הוא התקן, עם המלצה (המלצה לא מחייבת) לא לעבור ממוצע של 4 מיליגאוס ל24 שעות. מה שמאפשר חשיפה של אדם ל10 מיליגאוס למשך 8 שעות.
גופי מדע מקומיים, מומחי רפואה והנדסה (לרוב ללא נגיעה לחקר השפעות קרינה), מצדדים בתקנים שלדעתם "מבוססים מדעית" ופועלים מול כל ביקורת, כמו גם בחדירה לתקשורת והשפעה על דעת הקהל תוך אמירות כמו "התקן מבוסס מדעית", "התקנים מגנים מכל נזק ידוע", או "השימוש בטוח", או "לא נמצא הוכחה חד משמעית לסיכון" וכו. לרוב, זה נעשה בהתבסס על הנחה (שהופרכה כבר) כי קרינה לא מייננת לא יכולה לפגוע ב- DNA, ומתוך גישה של "המדע בדק ואני מאמין בתהליך המדעי". זאת, כאמור בניגוד למחקר שמראה אחרת.
גורמי רפואה, רופאות ורופאים ועובדי מערכות הבריאות לא מכירים בנזקים של קרינה בלתי מייננת. מי שמנסים להעלות שאלות מושתקים, מאוימים ואף מאבדים את מקום עבודתם. אחרים לא מעזים לכתוב אפילו תלונות שעולות מצד נפגעות ונפגעים שמגיעים למרפאות.
הציבור והצרכנים, מקבלים רושם ממקורות "ברי סמכה רבים" ומקורות רשמיים, כי החשיפה לקרינה בלתי מייננת, והשימוש בציוד אלחוטי וסלולרי לא מזיק בריאותית בשום צורה וכי אין כל סיבה לדאגה. אין מודעות ואין יכולת הבנה של הסיכון הבריאותי האמיתי.

ידע בנושא הקרינה הבלתי מייננת והסבר מונחים

הונאה עולמית ממוסדת ומסודרת (גם) בתחום הקרינה הבלתי מייננת

הונאה אקדמית – רופאים, מדענים ומהנדסים לומדים שהקרינה בטוחה

התפיסה השלטת היום באקדמיה היא שקרינה בלתי מייננת אינה חזקה מספיק (ולא חשובה העוצמה שלה) כדי להוציא אלקטרון ממסלולו מסביב לאטום (ליינן) וכי אינה חזקה דיה כדי לשבור קשרים בין מולוקולות של חומר (למשל DNA). לכן, מסקנתם שלא יתכן שקרינה זו מסוכנת. זה מה שמלמדים בבתי הספר לרפואה, הנדסה ומדע.
זו הדעה הנחשבת נכונה וכל מי שמחזיק בדעה שונה, או מטיל ספק ורוצה לשמוע עוד שעות ועוד מחקרים – מושתק, נדחה הצידה, מורחק, או מקוטלג כ"טועה ומטעה", מפיץ "פייק", "קיצוני" או "שרלטן". זאת למרות שידועים היום מספר מנגנוני נזק עקיפים לקרינה בלתי מייננת שהודגמו שוב ושוב במחקרים.

לחץ אקדמי זה קיים גם אחרי שלב הלימודים, כל מחקר שמוגש ולא מצא נזקים או השפעות מתקבל בתרועות, החוקרים מקודמים ומקבלים מענקים לביצוע מחקרי המשך שיציגו אותה דעה או מסקנה. לרוב, מחקרים כאלה מקבלים מימון מצד התעשיה, גם כשהם סובלים מכשלים.
לעומת זאת, מחקרים שמוצאים השפעות, תחלואה ונזקים של קרינה בלתי מייננת, מבוקרים, נדחים על ידי גופי פרסום, נדחקים לפינה, לא מתקבלים ולא מתחשבים בהם בבחינה מחודשת של המצב או התקנים.
קיימתהעדפה לחוקרים ולמחקרים שלא מצאו סיכון או השפעה.
למרות זאת הגוף המדעי המראה השפעות ונזקים של קרינה בלתי מייננת הולך וגדל.

אין כוונת זדון

בכל אחד משלבי ההונאה, אין כוונת זדון. זה ברור.
יש הרבה אינטרסים כלכליים ואחרים, יש הנחות יסוד שגויות ולא מעודכנות, קיים ידע והבנה חלקיים וסירוב להתעדכן ולחקור נושא מורכב (רב-תחומי) ומסובך, רצון לקדם פיתוחים ואת התעשיה והכלכלה, הכחשה וקושי לקבל רגשית שיש נזק ממה שחדר כה עמוק לשימוש כל הציבור כולו (מגיל מאד צעיר ובעצם חשיפה כבר בהריון וינקות), יכולת השפעה מוגבלת, מימון של התעשיה, ורצון של רבים לעשות את המיטב במסגרת "חוקי המשחק" בלי לפגוע ב"קידמה". לפעמים יש קבלה של "רע הכרחי" והרמת ידיים, כי אי אפשר בלי סלולר/ חשמל/ תקשורת אלחוטית/ קרינה ..
וכל זה יחד מאפשר לרבים לפעול כחלק מההונאה, מתוך כוונות טובות ואמונה בקידמה. ולרוב המזל, הם מקדמים מצב רע, תחלואה והתעלמות ואף התעללות בציבור מתרחב של נפגעות ונפגעים.

הציבור קונה את השקר ורוכש עוד מוצרים מבוססי קרינה

הציבור לא מבין את נושא, לא מבין מהי קרינה, לא יכול ללמוד את המחקר בתחום, לא מודע לנזקים ונוטה לקבל "דעת מומחים" ומשרדי ממשלה שהקרינה לא מזיקה והשימוש בטוח.
הציבור רוכש ציוד סלולרי ואלחוטי ומשתמש בעוד ועוד מיכשור משדר ומקרין ללא חשש וללא הבנת הסיכון האפשרי.
הציבור רוצה להאמין בתקנים, רוצה להרגיש שהכל בסדר, שיש מי ששומרים עליו. שהממשלה לא תסכן אותו ושלא יכול להיות שהוא מסכן את עצמו ואת ילדיו.
בכל מאבק נגד מקור קרינה, חלק מהציבור טוען ש"הכל בסדר" ו"עדיף ככה". רוב הציבור מאמץ תקנים ואת עמדת הממשלה ש"הכל בסדר, הכל נבדק, והכל תקין".
הציבור מכור לשימוש בסלולרי ובאלחוטי וגם כשכבר נפגעו, רבים לא מסוגלים להפסיק שימוש בסלולרי ובאלחוטי הנוח ואף לא מבינים שיש אפשרות לחזור לשימוש בטכנולוגיות קוויות שאינן מקרינות. הציבבור לא זוכר שיש כזו אפשרות. רבים גם מתקשים לקבל את הצורך להתרגל מחדש לחיבור לקיר עם שקע כדי לצמצם חשיפה לקרינה.
הציבור הופך שותף להונאה.
בכל רכישת מכשיר סלולרי ואלחוטי, ההונאה מתחזקת (גם כאשר יש תחליפים חוטיים ללא קרינה).

תוצאות – בדרך כלל "הכל בסדר" ו- "קרינה תקינה"

בהצבת אנטנות סלולריות, מבוצ סקר קרינה מקדים (חישוב תיאורטי) ואחרי ההקמה בדיקות קרינה בשטח. הבדיקות ברוב המוחלט של המקרים "נמוכות מהתקן" ונחשבות "תקינות".
כל תלונה לרשויות או למשרד הגנת הסביבה (שהציבור מאמין שהוא לטובתו ושומרים על הבריאות) לגבי הקמה של אנטנה מול חלון חדר ילדים, מראים לכם דוח מדידת קרינה ואומרים "נבדק והכל בסדר, אין סיכון".
הממ .. הרשויות לא לטובתכם, והתקנים מגנים על המזהמים ולא עליכם.
הונאה.

כשמול החלון מוצבת אנטנה סלולרית ומתחילים כאבי ראש, מזמינים מודדים מוסמכים (שהוסמכו על ידי המשרד להגנת הסביבה ועובדים לפי התקנים הלא מגנים). עושים בדיקה, לפי התקן, עם מד איטי שעושה ממוצע – התוצאה תמיד תהיה "הקרינה נמוכה מהתקן" ויגידו "הכל בסדר".ץ
אבל אתם תמשיכו לסבול ולהפוך להיות חולים יותר ויותר. אני יודעת, הייתי שם, כך נפגעתי.

כשאתם קונים סלולרי, שנבדק לבטיחות קרינה ותוכלו לקבל תוצאות בדיקות SAR, בפועל הסלולרי יכול לשדר רמות שונות של קרינה (בהתאם לתנאי שימוש או תנאי הקליטה) גם ברמות שיגרמו לכאבי ראש בעת השימוש ויגרמו להשפעות נוספות ולנזקים.
כשקונים ציוד אלחוטי לבית, הוא נבדק לפי תקני בטיחות (אולי), ועדיין חלק מהציבור יחוש תסמינים בצמוד אליו או בחשיפה כרונית.

ליד מתקן חשמל , כמו קו חשמל 220 או קו מתח גבוה, מודד קרינה מוסמך שיבדוק את הקרינה ימצא רמה רגעית של 8 מיליגאוס, אבל יפעל לפי המלצות המשרד להגנת הסביבה ויעשה הערכה או מדידה של מספר שעות ביום. כך ממוצע ל- 24 שעות יהיה נמוך מ- 4 מליגאוס ויקבע "הכל בסדר" ו"הקרינה תקינה". התקן הוא ברמה של 2000 מיליגאוס לחשיפה רגעית, כך שמבחינה זו תמיד רחוקים מהתקן של ICNIRP לחשיפה לשדה מגנטי.
כן, ככה זה.

כשמתחילים לסבול – מגלים כמה אנחנו לבד

כשנפגעים והופכים רגישות ורגישים לקרינה, מעטים יאמינו, מעטים יתמכו בגלל האמונה המוקדמת וכתוצאה מההונאה.
אתם לבד. לבד.
לא רופא/ה (מלמדים אותם שהקרינה הבלתי מייננת לא יכולה לפגוע ב- DNA בצורה ישירה ולכן לא מזיקה), לא מהנדס/ת (אותם מלמדים שהקרינה לא פוגעת ב- DNA כי אינה חזקה מספיק להוציא אלקטרון מסביב לאטום או לנתק קשרים במולקולות ולכן לא מסוכנת, למרות שיש מנגנוני נזק עקיפים שלא מלמדים אותם), לא מודד מוסמך (רובם לא, מעטים יאמינו אבל לא יוכלו לסייע), לא משרד הגנת הסביבה, לא משרד הבריאות, לא חברת החשמל, ולא חברות הסלולר או המזהמים.
ולעתים, גם חברים ומשפחה יתנכרו. גם מורים וחברים לעבודה, וגם רופא/ת משפחה שמכירים אתכם שנים.

מה עושים? לוקחים אחריות

עליכם לפעול ללמידה – מהי קרינה, סוגי קרינה ואיך למדוד (קונים מד קרינה ביתי מהיר כדוגמת ה ENV RD100 אצלי ומתחילים למדוד), ואיך לצמצם חשיפה ולבצע מיגון, איך להתמודד עם רגישות לקרינה.

דבר ראשון – הפסיקו שימוש וצמצמו חשיפה

אצל רוב האנשים רוב החשיפה היא לקרינה מהסלולרי האישי, אחרי כן מציוד אלחוטי ביתי.
רק אחר כך מגיעה חשיפה מקרינה מאנטנות ותשתיות חשמל.
דבר ראשון – לצמצם ולהפסיק שימוש (לפחות בבית) בציוד אלחוטי וסלולרי.
חשוב – מדריך ראשוני לצמצום חשיפה מהיר וקל.

הפסקת שימוש בציוד וטכנולוגיה פולטת קרינת רדיו, מעבר לציוד וטכנולוגיות קוויות חוטיות, לימוד נושא הקרינה והרגישות לקרינה, מדידה עצמאית של הקרינה, צמצום חשיפה, שימוש במיגון כאשר יש צורך, זו הדרך להתרחק מההונאה הממוסדת בתחום הקרינה הבלתי מייננת.