חקיקה מנסה לשחרר מהראוטר של ספקית האינטרנט – רפורמת הסיבים

לקוחות האינטרנט בסיבים האופטיים יכולים לסרב לשלם שכירות של ראוטר/ נתב ולחבר ציוד פרטי. כך נקבע החודש. עידן בן טובים מסביר ב"גיקטיים" למה חשוב להתיחס.

מאז נכנסה בזק לשוק הסיבים, ברוב האיזורים נפרסו סיבים אופטיים.

מעבר לתשתית החדשה כלל גם את מחיר הציוד – תשלום חודשי של עשרות שקלים על ציוד שאינו טוב או זול בהכרח. זה השתנה והחל מהחודש אפשר לרכוש ציוד תקשורת ולהשתמש בו בכל אחת מחברות האינטרנט.

אבל .. ברפורמת הראוטרים, שיזם יועז הנדל, שר התקשורת לשעבר. בראשותו הכריז משרד התקשורת על "שימוע לסיווג ציוד תקשורת ביתי ברשתות נייחות" והודיע לחברות התקשורת בישראל שיאפשר לצרכנים לרכוש ציוד קצה פרטי, במקום לשלם שכירות על ראוטרים שנבחרו על ידי החברה. חלפו שנים של דיונים וביוני האחרון נכנסה לתוקף החלטה, לפיה ניתן לרכוש ציוד פרטי ולהחזיר לחברות האינטרנט את הראוטר שלהן.

משרד התקשורת פישר בין צרכי הציבור לצרכים של חברות התקשורת. החל מהחודש, מחויבות חברות התקשורת לפרסם את רשימת הציוד שהן תומכות בו באתרי האינטרנט שלהן. ניתן לרכוש ציוד זה מכל מקור ולחברו כדי לקבל גישה לאינטרנט של כל ספקית.

יעלות רכישה של ראוטר נמוכה יותר משכירות חודשית, בטווח של שנתיים- שלוש.

יתרונות נוספים כוללים:אפשרויות התאמה גבוהה יותר לצרכים אישיים, וגם לרשת תוך שליטה ביותר הגדרות, התקנת VPN, הפניית פורטים נוחה, קבלת עידכונים תכופים יותר ועוד. ולנו, שנפגענו מקרינה, הכי חשוב – אפשרות כיבוי כל שידור אלחוטי ואופציות "בית חכם". בציוד פרטי השליטה מלאה. מאידך, תקלות לא יטופלו על ידי ספקית התקשורת (למעט תקלות איזוריות בתשתית שלה). ספקיות האינטרנט משקיעות בציוד ובמערכות שלהן כדי שיוכלו לספק שירות ותמיכה מדויקים, וחלק מהבעיות נפתרות מרחוק. החברה יכולה להתחבר לראוטר שלה ולראות עוצמת אותות, לוודא שאין התנגשות ולבצע פעולות דיאגנוסטיקה כדי לאתר בעיות.

בציוד פרטי, החברה אחראית רק עד נקודת החיבור הראשונה ולא יכולה לראות נתונים מהראוטר.

גם על "שירותי סייבר" של ספקיות האינטרנט יש לוותר בחלק מהמקרים כי שירותים אלה מובנים בתוכנת הראוטר של הספקית. בתקלת חומרה ודאי שהאחריות של בעלי הציוד ולא יוחלף נתב אם אחת מיציאות ה-LAN תקולות, לא יגיע טכנאי לבדוק תקינות ציוד והחברה תפעיל טכנאי רק במקרה של תקלה בסיב עצמו או בתשתית. כל השאר – על מי שרכש נתב פרטי.

השכרה יותר יקרה בהסתכלות צרכנית, אבל .. ציוד שנרכש לא יתאים לטכנולוגיה חדשה (כמו Wi-Fi 7) שתדרוש נתב חדש. במודל השכרה ניתן לשדרג ציוד.

חשוב להבין שלא כל ראוטר או "גשר" (ברידג') נתמכים על ידי הספקיות, אלא אם הן בדקו אישרו שהוא עובד ברשת שלהן. כל חברה עובדת עם OLT (Optical Line Terminals) של חברות שונות בתקנים שונים, כך שהרשימות לא ענפות ומופיעות בתחתית אתרי ספקית, להלן:  

בזק (גם יס),  הוט,  פרטנר,  סלקום  ורימון.

הרשימה מבלבלת, כותב עידן בן טובים. יש שתי עמודות חשובות ברשימות, שיש לבחון לפני השוואת מחירים וחברות: סוג הציוד והטכנולוגיה שלו. בטכנולוגיה חשוב לדעת באיזו תשתית סיבים נמצאים כרגע: GPON – הנפוצה ביותר בישראל, או  XGS-PON – התשתית החדשה שמסוגלת להגיע לקצבי הורדה והעלאה מהירים יותר. בחלק של סוג הציוד, רואים בעיקר 3 סוגים חוזרים:

1- SFP ONT –  לא לכל נתב פרטי עם מודם או חייגן ניתן להכניס סיב אופטי שהספקית התקינה. בחלק מהנתבים יש "הכנה לסיבים", שנקראת SFP Cage, שאליו אפשר להכניס את המודול SFP ONT, שיחבר בין הראוטר-מודם לסיב, וכך לא צריך להשתמש בראוטר-מודם של ספקית התקשורת. היתרון הוא שמדובר במודול קטן יחסית שלא צריך גם חיבור לחשמל.

2- Bridge ONT – מגשר בין הסיב לראוטר. נדרש ראוטר שמכיל חייגן והמגשר יתחבר בצד אחד לסיב, ובצד השני לחיבור LAN בראוטר-מודם. זו אחת האפשרויות הפשוטות והזולות להתקנה שתתאים לרוב הראוטרים-מודמים הקיימים. ברידג' הוא מעט יותר יקר, ומצריך גם חיבור לחשמל.

3- CPE GW ONT – השם מסובך אך זו האפשרות הפשוטה ביותר. יקרה יותר אבל עדיפה לרוב הציבור כי זה ראוטר-מודם שהוא פיתרון כולל. המכשיר אליו מכניסים את הסיב האופטי, יודע לתקשר מול הספקית ו…זהו. אלה מכשירים שהספקיות מזדרזות להתקין ולגבות עליהם עשרות שקלים בחודש.

לא מעט מהמכשירים שמופיעים ברשימה של הספקיות, הם מכשירים שלא ימצאו בחנויות או אפילו בחיפוש בגוגל, כי חלקם הם מכשירים של הספקיות עצמן (חלק משמות גירסאות קושחה אפילו מציינים את שם החברה).

אז .. מה עושים?

כותב בן נעים שאם הציוד שמעוניינים בו אושר על ידי הספקית, יש לוודא שבחברה רושמים את הציוד כדי שיפעל מול הרשת. בן נעים מציין כי קיבל דיווחים שטלפון לתמיכה הטכנית של בזק, מתן הקוד הסיריאלי של המכשיר שמחברים, ותוך דקות ספורות הרשת עבדה. לעומת זאת, היו דיווחים של קוראים שניסו להפעיל ציוד קצה בפרטנר והתבקשו לתאם ביקור טכנאי לצורך הפעלה – החוויה תשתנה, כנראה, מספקית לספקית, בהתאם לרמת השירות.

הרפורמה רק החלה ולא כל נציגי השירות מנוסים מספיק בתהליך ונדרשת סבלנות, מזהיר בן נעים.

מקור – גיקטיים

.

לדעתנו,

כרגע זה מורכב מדי ליישום לרוב האנשים (גם לי ואפילו עמיר בורנשטיין טוען שמורכב מדי עבורו בשלב זה).

רצוי להזמין מומחה רשת ולבקש ממנו (או ממנה) לבחור עבורנו ציוד (בתשלום) לפי הדרישות והצרכים האישיים שלנו (כמו כיבוי וויפיי וכל שידור). ואז .. להתקין.

יתכן שעם הזמן, חנויות יפרסמו ציוד שמתאים לספקיות השונות עם מפרטים ונוכל לבחור ראוטר עם כפתור כיבוי לוויפיי ועוד איפיונים שנדרשים לנו.

ההמלצה שלנו, בנקודת זמן זו – להתקשר רק עם חברה שנותנת ראוטר עם כפתור כיבוי (פיזי ולא רק דרך אפליקציה) ושלא משדרת סתם.

.

וכיון ש .. עדיין מגיעות שאלות לגבי סיבים אופטיים, נבהיר שוב ..

סיבים אופטיים זה נהדר. בסיב עצמו אין קרינה.

(סיב = חוט בעברית, חיבור קווי)

אבל ..

בראוטר שמקבלים, על פי רוב, ובציוד הנלווה יש שידור WIFI או אחר. נפגעות ונפגעי קרינה חייבים לבדוק היטב עם נציגי החברות לפני התקנה שבציוד יש אפשרות לכבות את השידורים על ידי כפתור חיצוני. הבעיה היא שנציגים אלה בדרך כלל לא מבינים הרבה בנושא, אין להם מושג בקרינה או שידור או בצורך לכבות אותה והם בעיקר רוצים למכור.

כשמותקן הציוד יש לכבות ולוודא עם מד קרינה שאין שידור.

ראוטרים רבים שמוצעים בחברות התקשורת, מגיעים עם מגדיל טווח ופולטים תדררי וויי פיי. כיבוי דורש פנייה אקטיבית לשירות הטכני כדי לחבר את הבית בצורה קווית בלבד. אולם, מספר מקרים מרים לימדו אותנו כי הכיבוי אינו מוחלט ובכל "אתחול" החיבור האלחוטי חוזר וכדומה .. תאונות הקרינה והתסמינים הלכו ותהגברו. .. אז .. יש לנטר ולמדוד באופן קבוע את הראוטר על מנת לוודא שאינו ממשיך לשדר.

בנוסף, יש טענות כי כיום עדיין אין צידוק לעבור לסיב, כי בזק והוט נותנים מהירויות טובות גם בטכנולוגיות שאינן סיב. כאשר המערכת עובדת ונמוכת קרינה. אם אין הכרח – אין צורך לשדרג לשירות שהציוד שלו עוד לא ברור וידוע לנו.