חברה ממדינה רחוקה כתבה על הכיווץ בימים האחרונים,
חברה גיורת, שנאלצה לחזור למולדת שעזבה כשעלתה אלינו, בגלל פגיעה מקרינה ואי יכולת תפקוד ופרנסה – שם קל יותר למצוא מגורים נמוכי קרינה וגם יש קצבה ממשלתית למי שנפגעו
חברה יקרה, שחסרה לי מאד, סיפרה שחזרה לצייר ושאלה .. למה קוראים לכן הציור .. כן ..?
חברה גיורת מוכשרת, שלמדה עברית לבד עוד לפני עלייתה (במהלך הגיור), והשתלטה על השפה בצורה מדהימה, על דקויותיה. תוך שנים ספורות כתבה נפלא בעברית עשירה, ללא אף שגיאה .. לא היה סיכוי שתתבלבל ותכתוב קן (קן לציפור אבל כן לציור)
ולא אתפלא אם היא מכירה את "קן לציפור בין העצים ובקן לה שלוש ביצים .." למרות שגדלה על שירים בשפה אחרת. היא שולטת בשירים ופזמונים ישראלים ואוהבת אותם יותר מאלה שבשפת האם שלה
(ומתגעגעת אלינו מאד, כואבת איתנו מרחוק)
בלחץ ימים קשים אלה שמחתי על המטלה – להסביר את מקור המילה – כן
כן ציור, כמו כן אהיל, או כן מנורה הוא בסיס, יסוד, מעמד, מסגרת שניתן לשים בה או עליה דבר מה לסמיכה/ תמיכה. יש גם כן ספרים, כן תווים, כן טילים. ויש כן לפסל או לעמוד – שהוא גוש פשוט לא מעוטר שמוצב לסמך – פדסטל
זה מגיע מהמקורות:
"על השלַבִּים כֵּן מִמָּעַל" (מלכים א, ז, 29)
"וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ" (שמות ל 28)
"נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל-יְחַזְּקוּ כֵן-תָּרְנָם בַּל-פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד-שָׁלָל" (ישעיהו לג, 23)
כַּן היה בסיס לכיור באוהל מועד – היו עשר מְכוֹנוֹת – מילים מהשורש כו"ן. מכונות אלו היו עשויות נחושת ושימשו כבסיס לכיורים בבית המקדש "וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִּיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת… כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת" (מלכים א ז, לח). בסיסים אלה ניצבו על אוֹפַנִּים (גלגלים). שם הבסיסים הללו – מכונות – מימי שלמה המלך התגלגלו לתיאור מכונות התעשייה בעת החדשה ולמכוניות בכבישים.
ביוונית העתיקה המילה מֵכָנֶה (mechane) הוא מתקן מעשה ידי אדם שנועד לתכלית מסוימת. המילה חדרה ללשון חז"ל – מוּכְנִי – זה מכשיר או חלק של מכשיר. ביוונית הכוונה בעיקר מתקן הרמה. למשל, דֵּאוּס אֵקְס מָכִינָה (deus ex machina = אֵל מתוך מכונה, או מחוץ למכונה במובן של מנגנון/ מכניקה) – ביטוי מהתיאטרון היווני הקדום שהתגלגל ללטינית ומתיחס להופעה פתאומית של האל מעל הבמה באמצעות מתקן הרמה, והופעה חיצונית זו מתירה סבך בעלילה. מושג זה משמש לתיאור מצב בדרמה, בו מוכנס גורם שלא נובע משרשרת סיבתית עלילתית כדי לפתור בעיות עלילתיות. בכיפה אדומה מופיע צייד שמציל את הגיבורות והופעתו לא נובעת סיבתית משרשרת האירועים. הביטוי כיום מתייחס למצב בו מצפים לסיוע חיצוני דאוס אקס מכינה כי לא פתרו בעיה בעצמם.
המילה היוונית מֵכָנֶה הגיעה לשפות אירופה – machine באנגלית , ־máquina בספרדית – במשמעות שהתרחבה עם הטכנולוגיה. ונגזרו ממנה מילים כמו מֵכָנִי, מֵכָנִיקָה ומֵכָנִיזְם.
עם התחדשות העברית המילים העתיקות – מֵכָנֶה היוונית ומכונה העברית נקשרו יחד. המילה 'מכונה' קיבלה את משמעות המילה היוונית בגלגול מודרני אירופי. יעילות מכונת דפוס בעיתון המגיד תוארה ב- 1857: "מכונה (מאשינע) אשר מאליה תמלא מלאכת ארבעה זעצער [סַדָּרִים השׂמים את אותיות העופרת] יום יום".
המילה המקראית מכונה קיבלה משמעות חדשה בהתיחסות למילה לועזית דומה. (לדוגמא, מַסֵּכָה – בתנ"ך זה פסל מתבנית יצוקה וכיום כיסוי לפנים לפי mask / גָּאוֹן – בתנ"ך גאווה ורוממות, בהמשך תואר ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן במיוחד לפי genius).
מכונות ממלאות היום את חיינו הממוכנים – מיכּוּן מחליף עבודת כפיים במכונות, מהלך של נוחות ויעילות, שמדאיג לא מעט אנשים.
בראשית המאה העשרים החלו לכנות את האוטומוביל "עגלה מכונית" (מכונית כשם תואר). ב־1909 נכתב בעיתון "הצבי" של בן־יהודה: "המלכה מרגריתה, אמו של מלך איטליה, תסע בקרוב למדינת יפן. בנסיעתה זו תקח אתה עגלה מכונית לעבר בה לארך הארץ ולרחבה".
צירוף זה התקצר לשם העצם מכונית. ובאותה צורה התחדשו שמות כלי תחבורה בסיומת ־ית: מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, מְכָלִית, חֲלָלִית, כַּבָּאִית, מִטְעָנִית (טנדר), הֶסֵּעִית ('שאטל'), מְפַנִּית שֶׁלֶג, מִשְׁלוֹחִית ('ואן' מסחרי), צַוְתָּאִית (carpool), תִּיּוּרִית (רכב לתיור).
חידוש המילה מכונית מיוחס לאיתמר בן אב"י, שייחס את התפשטות המילה לשיר הילדים "המכונית" של ביאליק שפורסם בתרצ"ג (1932): קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר, / קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר. / קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר! / קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר, / מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר. / … הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ / הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה / גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה ..
(שפה כה יפה – העברית)
חברה אחרת קראה ושאלה מה מקור המושג "מכנה משותף בחשבון" ..
מכנה הוא מִספָּר שמצַיֵין לכמה חלקים מחוּלק השָלֵם (נכתב מתַחַת לקַו השֶבר – כמו 6 בשֶבר 3/6 שזה בעצם 1/2 חצי – שלוש שישיות)
זה מגיע מתרגום המושג באנגלית: denominator, משמעות שנגזרה מהפועל denominate שמשמעותו 'לכנות בשם', לתת שם.
מכנה משותף הוא מכנה שיהיה זהה בכל השברים בתרגיל. ניתן להגיע למכנה כזה בצמצום או הרחבה של שבר – פעולות כפל או חילוק. אפשריים מספר מכנים משותפים נכונים.
בהשאלה מהחשבון – ביטוי שמתיחס לצד שווה, לתכונה או רעיון שמשותפים לגורמים שונים
אגב, מכַנֶה בעברית זה גם משַיֵם, נוקֵב, נוקֵט לָשון, נותֵן שֵם, קורֵא בשֵם (ומאותו שורש – כינוי וכן הלאה)