מבקרי מחקרים של כתבי עת רפואיים מובילים קיבלו 1.06 מיליארד דולר מהתעשייה הרפואית בשנים 2020 עד 2022.
זו השחתה של התהליך המדעי.
ביקורת עמיתים אמורה להבטיח שמחקרים אמינים, מדויקים ולא מוטים. מקצוע הרפואה מבוסס על אמון במערכת זו.
סוקרים (peer reviewers) הם מומחים בתחומם שבודקים איכות ואמינות של מחקרים לפני פרסום. הם אמורים להיות אובייקטיביים ולהעריך את המחקר ללא משוא פנים. וזו נקראת ביקורת עמיתים. כאשר סוקרים/ מבקרי מחקרים אלה מקבלים מימון מתעשייה שמושפעת מהמחקרים הנסקרים – עולה שאלה לגבי האמינות של האקדמאים שאמורים להיות אובייקטיביים ובלתי תלויים, אך מקבלים כספים מגורמים שמושפעים מהחלטותיהם.
מחקר שפורסם בכתב העת JAMA באוקטובר 2024, הראה כי מתוך 1,962 מבקרי מחקרים ב- 4 כתבי העת המובילים שנדגמו — BMJ, JAMA, Lancet ,NEJM- The New England Journal of Medicine:
- כמעט 60% קיבלו לפחות תשלום אחד מהתעשייה
- למעלה ממחצית (54%) קיבלו תשלומים כלליים כמו נסיעות, הרצאות וייעוץ (חציון של 7,614 דולר)
- כמעט שליש (31.8%) קיבלו מענקי מחקר (חציון של 153,173 דולר)
חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בדקו תשלומים שקיבלו אותם 1,962 רופאים אמריקאים, אשר ביצעו סקירת עמיתים בכתבי העת ב- 2022, ממקורות תעשייתיים. זה נבדק במאגר Open Payments של Medicare, תכנית ביטוח בריאות פדרלית של ממשלת ארה"ב. המאגר מחייב חברות תרופות וציוד רפואי לדווח על כל תשלום שהן נותנות לרופאים.
מתוך הסכום העצום של למעלה ממיליארד דולר – רוב הכסף (94%) היה בצורת מענקי מחקר למוסדות, ועוד 6% (64 מיליון דולר) הועברו כתשלומים כלליים ישירים כמו דמי ייעוץ (34.3 מיליון דולר) והרצאות (11.8 מיליון דולר). תשלומים אישיים היו משמעותיים וגדולים בהשוואה לתשלומים ממוצעים של כ-250 דולר, אשר ניתנים לרופאים עם קשרים בתעשייה.
נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתשלומים בין תחומי התמחות שונים וגם הבדלים מגדריים מובהקים. מבקרי עמיתים גברים קיבלו תשלומים גבוהים יותר (חציון 38,959 דולר) לעומת נשים מבקרות (19,586 דולר).
.
"רופאים לא צריכים להתעדכן מאנשי שיווק": השינוי בעולם שיווק התרופות | כתבה של רוני לינדר
כתב העת היוקרתי מזהיר: ענקיות התרופות השחיתו את מדע הרפואה – כתבה של נמרוד הלפרן
.
ביקורת עמיתים חיונית לקביעת רלוונטיות של מחקרים. קשרים פיננסיים שיכולים להשפיע על החלטותיהם מעוררים חשש לגבי השפעה על איכות המדע.
הבעיה היא שלרוב כתבי העת אין מדיניות ברורה ושקופה לציבור לגבי ניגוד אינטרסים בביקורת עמיתים.
לא כל תשלום מהתעשייה הוא בהכרח שוחד, השפעה לא הוגנת, שחיתות או ניגוד עניינים ישיר. לעתים, ניתן תשלום על שירותים מקצועיים נפרדים שלא קשורים ישירות להערכת המחקר המדעי, כמו ייעוץ כללי או השתתפות בכנסים רפואיים. אולם, כאשר מדובר במיליארדי דולרים, סביר להניח כי קיימת השפעה על שיקול הדעת של מבקרי המחקרים (שהם רק בני אדם).
ב-2010 נחקק חוק הגנת החולה (Affordable Care Act) והוקם מסד נתונים OpenPayments, שמחייב דיווח על תשלומים לרופאים. למרבה הצער, זה לא האיר את הערפל סביב קשרים בין תעשיית התרופות והמכשור הרפואי לסוקרים ולרופאים. בפועל יש תשלומים ישירים ותשלומים דרך מוסדות מחקר שממשיכים לתחזק את השפעת התעשייה במערכת הרפואה ובמחקר המדעי.
קשרים כלכליים עם התעשיה מעלים שאלות לגבי ניגודי עניינים בתהליך ביקורת עמיתים, במיוחד לאור העובדה שהסכום החציוני שקיבלו הסוקרים גבוה משמעותית מהחציון הכללי לרופאים אמריקאים.

.
מקור
ענקיות התרופות השחיתו את מדע הרפואה – נטען בכתב עת רפואי וותיק "בריטיש מדיקל ג'ורנל" (BMJ) ב- 2022.
אינטרסים עסקיים של חברות פארמה, רגולציה כושלת ומסחור העולם האקדמי השחיתו את הפרקטיקה של רפואה מבוססת ראיות. זה מונע קבלת החלטות הנסמכות על ממצאים מחקריים מהימנים, נכתב במאמר שכותרתו "האשליה של רפואה מבוססת ראיות".
רציונליזם ביקורתי, לפי קרל פופר, קשור ליושרה מדעית בחברה דמוקרטית פתוחה. מדע שהעוסקים בו נזהרים לא לדבוק בהיפותזות מועדפות ובוחנים ברצינות ממצאי ניסויים מוקפדים. החוקרים ג'ון גורדיני ולימון מקהנרי הזכירו זאת במאמר, שהתיחס לדריסת אידיאל זה על ידי תאגידים שרווחיהם מאפילים על טובת הכלל. הרפואה נשלטת על ידי מספר קטן של חברות תרופות גדולות, שלכאורה מתחרות ביניהן, אבל בפועל מאוחדות במאמצים להרחיב את השוק.
כתב העת BMJ נוסד לפני 180 שנים והצביע על חשיבות של סטריליזציה בניתוחים ועל הקשר בין עישון לסרטן ריאות. ב- 2022 פורסם בו מאמר שטוען כי ההפרטה, בה מצדדים חסידי כלכלת שוק, הניעה בטווח הקצר את המחקר הביו-רפואי, אולם השלכותיה בטווח הארוך שליליות וחמורות.
בעלות על מידע וידע חוסמת קידמה מדעית. הסתרת תוצאות מאכזבות של ניסויים, אי דיווח על אירועים שליליים, ואי חשיפת נתונים גולמיים עם קהילת המחקר האקדמי מביאים לתוצאות בעייתיות. המונים חולים ומתים בגלל השפעת אינטרסים מסחריים על סדר היום המחקרי, על האוניברסיטאות ועל רגולציה.
בגלל בעלי המניות, יצרניות התרופות נדרשות לתעדף מבני כוח היררכיים, לדבוק במוצרים שכשלו ולנקוט ביחסי ציבור על פני יושרה מדעית. מחברי המחקר מציינים כי אוניברסיטאות שהתיימרו להיות שומרות הסף של האמת המדעית, נאלצו לאמץ גישת שוק נאו-ליברלית ולחפש מימון על בסיס מסחרי, כיון שהמימון הממשלתי לא מספיק.
הקו המטושטש שבין רפואה לרווחים – כתבה של רוני לינדר
על הכספים שמקבלים רופאים מתעשיית התרופות – דרור פירר
מחלקות אוניברסיטאיות וסדר היום המחקרי נשלטים בידי התעשייה. חוקרים הפכו לסופרי צללים בכתבי עת רפואיים, מרצים ורופאים מקדמים מוצרים מסחריים.
השתלטות התאגידים על מחלקות רפואה באוניברסיטאות מסכנת את האקדמיה ואת בריאות הציבור. דיקנים שהגיעו לניהול בזכות מחקרים, הוחלפו במגייסי תרומות ומנהלים שנאלצים להוכיח רווחיות ומשיכת ספונסרים תאגידיים. מדענים שבחנו ביצועי תרופות באופן ביקורתי הפכו ל'מגני מוצר' (product champions) בשפת השיווק.
אוניברסיטאות לא מתקנות הצגה מוטה ומסולפת של ממצאים מדעיים, שנובעת משיתופי פעולה עם תעשייה. מי שמנסים לבקר מחקרי פארמה חווים דחיית מאמרים בכתבי עת, הפסקת מימן מחקרים, איומים משפטיים והרס קריירות.
רגולטורים מקבלים מימון ממגזר התרופות ונסמכים על ניסויים שמומנו על ידי חברות תרופות ובוצעו על ידן, בלי שיראו נתונים גולמיים ברוב המקרים. חברות תרופות "נותנות לעצמן ציונים" במקום שמוצריהן ייבדקו על ידי מומחים עצמאיים במסגרת רגולציה ציבורית.
כותבי המאמר הציעו רפורמות לתיקון המצב, כולל הפסקת מימון רגולטרים על ידי חברות תרופות, מיסוי חברות תרופות כדי לממן ניסויים עצמאיים ופרסום פומבי של נתוני ניסויים אנונימיים ברמת המטופל הבודד ושל המתודולוגיה של הניסויים.
"פרסום פתוח ושקוף של המידע הכרחי למחויבות המוסרית כלפי משתתפי הניסויים – אנשים אמיתיים שהיו מעורבים בטיפול מסוכן ויש להם זכות לצפות שתוצאות השתתפותם ישמשו בהתאם לעקרונות מדעיים קפדניים. שיקולים עסקיים לגבי פרטיות וזכויות קניין רוחני לא צריכים להשפיע על כך.
סוגיית האתיקה במחקר מדעי עלתה בעשורים האחרונים, לאחר שהתברר כי יצרניות תרופות "שיפצו" תוצאות מחקרים שעלולות לפגוע בהצלחה מסחרית של תרופותיהן. השוואות שנערכו בין ממצאי מחקרים שמומנו על ידי חברות תרופות למחקרים עצמאיים שבוצעו במימון ממשלתי או אוניברסיטאי, העלו כי הראשונים נטו לטובת האינטרסים העסקיים של מגזר התרופות.
במקביל, העמיקה מעורבות הפארמה בקביעת מדיניות בריאות הציבור, החל מפרסום מחקרים "מטעם" בכתבי עת רפואיים, דרך מימון כנסים מקצועיים וכלה ב"דלת מסתובבת" בין בכירי מגזר התרופות ומינהל המזון והתרופות (FDA) בארה"ב.
במציאות בה כמעט כל המחקרים הרפואיים ממומנים על ידי חברות תרופות, הממסד הרפואי לא מצליח לבקר תהליכים. בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" נחשף ב- 2006 כי רוב יצרניות התרופות בארה"ב משלמות לחוקרים ורופאים עבור פרסום מאמרים אוהדים על מוצריהן בכתבי עת רפואיים, וכי ב-90% מהמקרים מושמט מידע זה מהפרסום.
לדוגמא, פייזר (חברת התרופות הגדולה בעולם) הציעה לכתבי עת רפואיים עשרות מאמרים אוהדים על תרופתה זולופט באמצעות משרד הפרסום אוגילבי מקבוצת WPP, דווח הג'ורנל, בעוד ג'ונסון אנד ג'ונסון הורתה לכותבת לשפץ תוצאות מחקר על תרופה לאנמיה, לקראת פרסומו בכתב העת "קליניקל נפרולוג'י".
ב- 2001 פורסם בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס" מאמר שהמליץ על שימוש בגירסה סינתטית של ויטמין D. מחבר המאמר קיבל תשלום מחברת יחסי הציבור של אבוט לבורטוריס, שמייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.
ב- 2005 הודה כתב העת הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" כי פירסם 5 שנים קודם לכן, מחקר שבדק אם משכך הכאבים ויוקס של חברת מרק עדיף על מוצרים מתחרים. מחקר זה "שופץ" על ידי נציגי מרק לפני פרסומו, תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס. ויוקס הורדה מהמדפים ב- 2005 בעקבות נתונים שהראו כי הגדילה את הסיכון להתקפי לב – מטופלים מתו מהתקפי לב.
"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הסיר לפני יותר מעשור מאמר דעות של כותב בכיר שכלל ביקורת על הקרן הלאומית לכליות (NKF) בארה"ב, בגין מימון פעילותה מתרומות בסך מיליוני דולרים מיצרניות תרופות לטיפול במחלות כליות. המאמר פיקפק בהמלצות הקרן הלאומית לכליות בגלל קשריה ההדוקים עם מגזר התרופות, והעובדה שיותר ממחצית המימון לפעילות הקרן מגיע מהמגזר.
(זה כמובן כך גם בתעשיית התקשורת והשפעתה על תקנים ומדידות קרינה והכרה בנזקי קרינה על בריאות הציבור ועל הסביבה)
מעורבות מגזר התרופות בקביעת מדיניות בריאות הציבור בלטה לציבור במגפת הקורונה. לובי חברות התרופות בארה"ב, PhRMA, ושדולת מגזר הביוטכנולוגיה BIO הפעילו במהלך המגפה לחץ על הממשל האמריקאי למנוע ממדינות ברחבי העולם לייצר על דעת עצמן חיסונים, בטענה כי זה עלול לפגוע בתעסוקה בארה"ב ובחדשנות המדעית. ארגון PhRMA אף ביקש מהממשל לנקוט צעדי אכיפה נגד שותפות סחר של ארה"ב, כדי שהן לא ישעו באופן זמני זכויות קניין רוחני על חיסונים במסגרת המאבק במגפה.
באתר התחקירים אינטרספט נחשף כי מגזר התרופות בארה"ב, שקיבל קרוב ל-15 מיליארד דולר במענקים ממשלתיים כדי לסייע בפיתוח חיסונים לקורונה, הגיש מאות עמודים של מסמכים לנציג הסחר של ארה"ב, בהם הציגו סיכונים לכאורה של כל ניסיון לקרוא תיגר על "הגנות בסיסיות על קניין רוחני", בתגובה למגפת הקורונה.
בתחקיר של אינטרספט, מגזר התרופות התנגד לכל ניסיון לחלוק פטנטים על חיסונים או ידע טכנולוגי הנדרש לייצורם, למרות הצורך הגלובלי בהם. לשכת המסחר בארה"ב, השדולה הפוליטית של המגזר העסקי האמריקאי, הודיעו על התנגדות לקריאות לוותר באופן זמני על זכויות קניין רוחני מסוימות כדי לאפשר ייצור גרסאות גנריות מוזלות של חיסונים לנגיף קורונה.
.
ויש עוד השפעות שליליות של אינטרסים כלכליים בתחומי הרפואה .. כמו העובדה שיותר דפוסי התנהגות מוגדרים כמחלות על ידי הממסד הרפואי. כך משרד ה"בריאות" ומערכת הרפואה מתחילים לעודד שימוש בתרופות למצבים שבעבר לא הוגדרו כ"בעיה" ולא טופלו תרופתית, כמו הפרעות קשב וריכוז.
חוקרת הפסיכולוגיה ליסה קוסגרוב מאוניברסיטת מסצ'וסטס פרסמה מחקר ב- 2006, שהראה כי כל מומחי הפסיכיאטריה, שהיו שותפים לניסוח הגדרת התסמינים של הפרעות מצבי רוח והפרעות פסיכוטיות במדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM), היו בקשרים כספיים עם חברות שמייצרות תרופות להפרעות אלו. ליותר ממחצית מ-170 מומחים שהשתתפו בכתיבת ה-DSM בכלל היו קשרים כספיים עם חברות תרופות.
עוד נכתב כי חברת נוברטיס גייסה רופאים לצורך "תיקון" ממצאי מחקר על ריטלין.
דיויד הנרי וריי מויניהן מאוניברסיטת ניוקסל באוסטרליה הזהירו ב- 2006 כי חברות התרופות "ממציאות מחלות" כדי להגדיל מכירות. קמפיינים שתכליתם להגדיר כמחלות תופעות כמו בעיות בתפקוד המיני, תסמונות המעי הרגיז, "רגל עצבנית" וגיל המעבר והפסקת המחזור אצל נשים, מומנו על ידי יצרניות התרופות.
מעורבות חברות תרופות הולכת ומעמיקה במימון וארגון כנסים מקצועיים, בפרסום מחקרים "מטעם" בכתבי עת רפואיים, ובקביעת מדיניות בריאות הציבור. השפעת אינטרסים כלכליים בתחומי הרפואה והבריאות בעייתית. יותר ויותר דפוסי התנהגות ואופי, שבעבר לא חייבו טיפול תרופתי, מוגדרים היום כמחלות. חברות התרופות ממהרות לספק תרופות לטיפול ב"מחלות" החדשות.
יצרניות התרופות בארה"ב גם הצליחו במידה רבה לעקר את יכולתו של מינהל המזון והתרופות (FDA) לבלום את תאוותן למחלות חדשות ורווחיות. דו"ח שפירסם באחרונה המרכז ליושרה ציבורית (Center for Public Integrity) העלה כי יצרניות תרופות מימנו חלק ניכר מהנסיעות לכנסים של עובדי FDA – בניגוד לאיסור מפורש לכך. יתרה מזאת, עובדים לשעבר של FDA מועסקים לאחר פרישתם בחברות תרופות ובארגונים שמימנו את נסיעותיהם בתקופת עבודתם כרגולטורים.