על בחירת מזון, על סוכר ועל תקנים (גם קרינה)

אני כותבת בעקבות שיחה עם Y .. מה לקנות לאכול, מהו מזון.

הטעות הרווחת היא מלכתחילה רכישה בסופר.

עדיף להתרחק מהסופר – לא לשתף פעולה עם הריכוזיות, שגורמת לנו לצרוך אוכל יקר יותר ויותר ומזין פחות ופחות. (והרפורמה לא תסייע כלל)

כשנכנסים לסופר יש תחושה של שפע ו"בחירה" – אבל זו לא בחירה באמת.

יש לסגת מרכישת מזון מעובד, שמגיע באריזות ומוכן לאכילה או הכנה מהירה. יש לרכוש חומרי גלם, כפי שהם מגיעים מהשדה.

ורצוי לרכוש מהחקלאים ישירות, או בחנויות משק קטנות (עדיף אורגני), בשר אצל קצב.

חקלאות חשובה מאד – בטחון תזונתי, שמירת עתודות אדמה, איכות ההזנה ..

וכיון שהמדינה והרשתות עושקות אותם – חשוב לרכוש ישירות מחקלאים, או לפחות בשוק וממשווקים קטנים הקרובים לחקלאים, ולא ברשתות הגדולות.

צילומי אוכל מפונפן ברשתות הם חלק מהתיחסות לאוכל כסמל (סטטוס, הנאה והצלחה וכו) .. זה ריחוק מהמזון ומבריאות, .. כי השאלה הנכונה היא מהיכן המזון, מה המקור, איך גודל, האם רוסס, איך דושן, מה הוא עבר בדרך, שינוע, עיבוד, תוספים, טחינה, עיקור והרתחה, חימום, ייבוש וערבוב .. (וכמה מהערכים התזונתיים אבדו)

לקרוא רשימת מרכיבים – הכרחי .. ואם היא יותר מ- 3-4 רכיבים שמוכרים לנו בשמם .. לא לקנות (למה את מתכוונת? שואל Y, .. נניח, E304 לא גדל על שום עץ, נכון? אבל כוסמת או לחילופין ביצה – ברור המקור)

ו .. לסוכר יש המון שמות הסוואה, המון, וזה רע רע (אההה .. Y מכור למתוק) – הרחבה בהמשך

(ולסימון המוצרים במדבקות ירוקות ואדומות בעיות רבות, עיוותים וגם שחיתות)

לא נצליח לשרוד כך, במערכת כל כך מקולקלת.

אגב, זה כך תמיד – כאשר הכסף הוא הראשון בסדרי עדיפות, הוא שמניע תעשייה ומערכות פוליטיות .. הציבור ובריאותו תמיד יפגעו – זה נכון בכל תחום:

הכימיקלים המתועשים שמרעילים את האוויר, מים, קרקע
הרפואה מבוססת הפארמה, שאינה "בריאות" אלא תעשייה של רווח מתחלואה כרונית
הקרינה המזיקה – כן, היא מזיקה – הקרינה ה"בלתי מייננת"

(וכן, משקרים לכם, בגדול וביודעין משקרים כבר עשרות שנים)

התקנים מגנים על התעשייה – לא על בריאות הציבור.

וזה כך בכל תחום.

מוזר, איך אנשים שמבינים שזה קורה בתחום מסוים שנתקלו בו לא מפנימים שזה כך בכל תחום, אמר לי אתמול חבר.

כן, טבע האדם – הדחקה והכחשה, תעזבו אותי באמש'כם .. כולם שחוקים

על תקני הקרינה והאופן השרירותי והשערוריתי בו הם נקבעו – פרופ' פול בן ישי מסביר (בעברית) – אם זה לא היה כל כך עצוב, זה באמת נורא מצחיק (כמו יצירה בידיונית מטורפת, אבל זה אשכרה ככה במציאות).

הפחתת סוכר ממזונות מתועשים ומבקבוקי שתיה – משמעות בריאותית וכלכלית

מדבקות סימון המזון לא באמת יעילה וגם כוללת הרבה עיוותים, פוליטיקה וטעויות.

סוכר ממכר פסיכולוגית (וגם חברתית) וקשה לסרב לו, או לא לקנות אותו, כשהוא מול העיניים. באמת קשה. משרדי הבריאות בעולם מחפשים "פתרונות יצירתיים" כדי לצמצם צריכת סוכר מזיקה (שעלותה למערכת הרפואה עצומה .. ישראל מובילה בכריתת איברים מסוכרת – בעולם המערבי).
אצלנו שמים מדבקות אדומות או ירוקות. בפועל זה לא עובד. חלק מהמוצרים המסומנים דווקא בסדר (למשל טחינה, נקטרים טבעיים) ומוצרים לא מסומנים רבים ממש גרועים אבל הם "עוברים" כי הם קטנים במשקל (למשל חטיפים), אבל מכילים זבל כימי ושומנים מוקשים מזיקים ממש.

ויש את הויכוח על מס נוסף למשקאות ממותקים. .. יש מדינות בהן יש כזה מס.

חוקרים מאוניברסיטת אוהיו בחנו אם זה משפיע על רכישת משקאות אלה. באוקטובר 2021 זה פורסם בכתב העת Psychological Science https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/09567976211017022

בשתי חנויות נוחות בסן פרנסיסקו, עם מס על משקאות ממותקים של 1 סנט לאונקיה (תוספת 12 סנט למשקה של 12 אונקיות) – שינו תגי מחיר על המשקאות הממותקים במהלך מחקר שנמשך 8 שבועות הוחלפו 3 תגי מחיר:

מחיר למשקה (12 אונקיות) – $1.52
ציון מחיר והודעה "SF Sugary Tax"
לחלופה 2 נוסף מסר שההכנסות מהמס ישמשו לתוכניות סטודנטים

לכל המשקאות הלא ממותקים, שלא חייבים במס, צוין מחיר בלבד – $1.40.
הישוו מכירות משקאות בתקופת המחקר לשבועיים שקדמו לו, שבמהלכה מס המשקאות הממותקים היה בתוקף, אך לא היו תגי מחיר. המכירות הושוו גם לשנתיים שקדמו למס.
נמצא כי מכירות משקאות ממותקים לא היו נמוכות יותר במהלך השבועיים שלפני תחילת המחקר, בהשוואה למכירות בשנתיים שלפני המס. המס לא הפחית רכישות של משקאות ממותקים.
בבדיקת השפעות 3 תגי המחיר במהלך המחקר, נמצא כי חלק משקאות ממותקים שנרכשו כאשר התגים הראו רק מחיר (קבוצה 1) לא היה שונה באופן משמעותי מהתקופה של שבועיים לפני המחקר.
נצפתה ירידה מסוימת של כ-10% במכירות כאשר צוין תוספת המס (קבוצה 2).
בתגים שציינו היכן יושקעו המיסים (קבוצה 3) לא הייתה השפעה משמעותית מעבר לתגים שפשוט ציינו את תוספת המס.
רוב הצרכנים שבחרו להימנע ממשקאות ממותקים בתוספת מס בחרו במשקה שלא חייב במס.

המסקנה היתה כי צרכנים סולדים ממיסים, וכשהם לומדים שלמשקה האהוב עליהם יש מס על משקאות ממותקים, חלקם פחות ירכשו אותו. בדרך כלל מחליפים למשקאות בריאים יותר, כמו מים בבקבוקים. לא נראה שהמיסים פוגעים בחנויות שמוכרות משקאות.

מחקרים נוספים מצאו כי בולטות המס הייתה יעילה בחלק מהמקרים כי צרכנים העריכו יתר על המידה את סכום המס. זה הוביל להפחתת כוונות רכישה. כשנשאלו כמה מס לדעתם פחית של 12 אונקיות מוסיפה במחיר, ההערכה הממוצעת היתה 40 סנט.
הסיקו כי ידיעה שהמס נמוך יותר היתה מביאה, כנראה, להמשך קנייה, כלומר לא יעיל במיוחד.

מחקר נוסף כילה כי כשצרכנים גילו כי מס הוא רק 12 סנט, דיווחו שיש יותר סיכוי לרכוש את המשקה. המחקר מענין מבחינה פסיכולוגית, אך ברור כי אין זו הדרך להפחתת צריכה של משקאות ממותקים.

קצת על סוכר ..