אני כותבת בעקבות שיחה עם Y .. מה לקנות לאכול, מהו מזון.
הטעות הרווחת היא מלכתחילה רכישה בסופר.
עדיף להתרחק מהסופר – לא לשתף פעולה עם הריכוזיות, שגורמת לנו לצרוך אוכל יקר יותר ויותר ומזין פחות ופחות. (והרפורמה לא תסייע כלל)
כשנכנסים לסופר יש תחושה של שפע ו"בחירה" – אבל זו לא בחירה באמת.
יש לסגת מרכישת מזון מעובד, שמגיע באריזות ומוכן לאכילה או הכנה מהירה. יש לרכוש חומרי גלם, כפי שהם מגיעים מהשדה.
ורצוי לרכוש מהחקלאים ישירות, או בחנויות משק קטנות (עדיף אורגני), בשר אצל קצב.
חקלאות חשובה מאד – בטחון תזונתי, שמירת עתודות אדמה, איכות ההזנה ..
וכיון שהמדינה והרשתות עושקות אותם – חשוב לרכוש ישירות מחקלאים, או לפחות בשוק וממשווקים קטנים הקרובים לחקלאים, ולא ברשתות הגדולות.
צילומי אוכל מפונפן ברשתות הם חלק מהתיחסות לאוכל כסמל (סטטוס, הנאה והצלחה וכו) .. זה ריחוק מהמזון ומבריאות, .. כי השאלה הנכונה היא מהיכן המזון, מה המקור, איך גודל, האם רוסס, איך דושן, מה הוא עבר בדרך, שינוע, עיבוד, תוספים, טחינה, עיקור והרתחה, חימום, ייבוש וערבוב .. (וכמה מהערכים התזונתיים אבדו)
לקרוא רשימת מרכיבים – הכרחי .. ואם היא יותר מ- 3-4 רכיבים שמוכרים לנו בשמם .. לא לקנות (למה את מתכוונת? שואל Y, .. נניח, E304 לא גדל על שום עץ, נכון? אבל כוסמת או לחילופין ביצה – ברור המקור)
ו .. לסוכר יש המון שמות הסוואה, המון, וזה רע רע (אההה .. Y מכור למתוק) – הרחבה בהמשך
(ולסימון המוצרים במדבקות ירוקות ואדומות בעיות רבות, עיוותים וגם שחיתות)
לא נצליח לשרוד כך, במערכת כל כך מקולקלת.
אגב, זה כך תמיד – כאשר הכסף הוא הראשון בסדרי עדיפות, הוא שמניע תעשייה ומערכות פוליטיות .. הציבור ובריאותו תמיד יפגעו – זה נכון בכל תחום:
- הכימיקלים המתועשים שמרעילים את האוויר, מים, קרקע
- הרפואה מבוססת הפארמה, שאינה "בריאות" אלא תעשייה של רווח מתחלואה כרונית
- הקרינה המזיקה – כן, היא מזיקה – הקרינה ה"בלתי מייננת"
(וכן, משקרים לכם, בגדול וביודעין משקרים כבר עשרות שנים)
.

.
התקנים מגנים על התעשייה – לא על בריאות הציבור.
וזה כך בכל תחום.
מוזר, איך אנשים שמבינים שזה קורה בתחום מסוים שנתקלו בו לא מפנימים שזה כך בכל תחום, אמר לי אתמול חבר.
כן, טבע האדם – הדחקה והכחשה, תעזבו אותי באמש'כם .. כולם שחוקים
.
על תקני הקרינה והאופן השרירותי והשערוריתי בו הם נקבעו – פרופ' פול בן ישי מסביר (בעברית) – אם זה לא היה כל כך עצוב, זה באמת נורא מצחיק (כמו יצירה בידיונית מטורפת, אבל זה אשכרה ככה במציאות).
.
.
מדבקות סימון המזון לא באמת יעילה וגם כוללת הרבה עיוותים, פוליטיקה וטעויות.
סוכר ממכר פסיכולוגית (וגם חברתית) וקשה לסרב לו, או לא לקנות אותו, כשהוא מול העיניים. באמת קשה. משרדי הבריאות בעולם מחפשים "פתרונות יצירתיים" כדי לצמצם צריכת סוכר מזיקה (שעלותה למערכת הרפואה עצומה .. ישראל מובילה בכריתת איברים מסוכרת – בעולם המערבי).
אצלנו שמים מדבקות אדומות או ירוקות. בפועל זה לא עובד. חלק מהמוצרים המסומנים דווקא בסדר (למשל טחינה, נקטרים טבעיים) ומוצרים לא מסומנים רבים ממש גרועים אבל הם "עוברים" כי הם קטנים במשקל (למשל חטיפים), אבל מכילים זבל כימי ושומנים מוקשים מזיקים ממש.
ויש את הויכוח על מס נוסף למשקאות ממותקים. .. יש מדינות בהן יש כזה מס.
חוקרים מאוניברסיטת אוהיו בחנו אם זה משפיע על רכישת משקאות אלה. באוקטובר 2021 זה פורסם בכתב העת Psychological Science https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/09567976211017022
בשתי חנויות נוחות בסן פרנסיסקו, עם מס על משקאות ממותקים של 1 סנט לאונקיה (תוספת 12 סנט למשקה של 12 אונקיות) – שינו תגי מחיר על המשקאות הממותקים במהלך מחקר שנמשך 8 שבועות הוחלפו 3 תגי מחיר:
- מחיר למשקה (12 אונקיות) – $1.52
- ציון מחיר והודעה "SF Sugary Tax"
- לחלופה 2 נוסף מסר שההכנסות מהמס ישמשו לתוכניות סטודנטים
לכל המשקאות הלא ממותקים, שלא חייבים במס, צוין מחיר בלבד – $1.40.
הישוו מכירות משקאות בתקופת המחקר לשבועיים שקדמו לו, שבמהלכה מס המשקאות הממותקים היה בתוקף, אך לא היו תגי מחיר. המכירות הושוו גם לשנתיים שקדמו למס.
נמצא כי מכירות משקאות ממותקים לא היו נמוכות יותר במהלך השבועיים שלפני תחילת המחקר, בהשוואה למכירות בשנתיים שלפני המס. המס לא הפחית רכישות של משקאות ממותקים.
בבדיקת השפעות 3 תגי המחיר במהלך המחקר, נמצא כי חלק משקאות ממותקים שנרכשו כאשר התגים הראו רק מחיר (קבוצה 1) לא היה שונה באופן משמעותי מהתקופה של שבועיים לפני המחקר.
נצפתה ירידה מסוימת של כ-10% במכירות כאשר צוין תוספת המס (קבוצה 2).
בתגים שציינו היכן יושקעו המיסים (קבוצה 3) לא הייתה השפעה משמעותית מעבר לתגים שפשוט ציינו את תוספת המס.
רוב הצרכנים שבחרו להימנע ממשקאות ממותקים בתוספת מס בחרו במשקה שלא חייב במס.
המסקנה היתה כי צרכנים סולדים ממיסים, וכשהם לומדים שלמשקה האהוב עליהם יש מס על משקאות ממותקים, חלקם פחות ירכשו אותו. בדרך כלל מחליפים למשקאות בריאים יותר, כמו מים בבקבוקים. לא נראה שהמיסים פוגעים בחנויות שמוכרות משקאות.
מחקרים נוספים מצאו כי בולטות המס הייתה יעילה בחלק מהמקרים כי צרכנים העריכו יתר על המידה את סכום המס. זה הוביל להפחתת כוונות רכישה. כשנשאלו כמה מס לדעתם פחית של 12 אונקיות מוסיפה במחיר, ההערכה הממוצעת היתה 40 סנט.
הסיקו כי ידיעה שהמס נמוך יותר היתה מביאה, כנראה, להמשך קנייה, כלומר לא יעיל במיוחד.
מחקר נוסף כילה כי כשצרכנים גילו כי מס הוא רק 12 סנט, דיווחו שיש יותר סיכוי לרכוש את המשקה. המחקר מענין מבחינה פסיכולוגית, אך ברור כי אין זו הדרך להפחתת צריכה של משקאות ממותקים.
.
קצת על סוכר ..
תזונת האדם עברה 4 שלבים מאז התרחק האדם משאר הפרימטים: 1- אכילת בשר – לפני מספר מיליוני שנים 2- יישובי קבע, חקלאות, בחירת דגן עיקרי למאכל (חיטה ולחם באיזור שלנו לפני כ-11,000 שנים 3- גידול משק חי וצריכת מוצרי חלב 4- השתלטות הסוכר – חומר מסוכן ומזיק שהפך מרכזי בחיינו, האבולוציה משפיעה על תפקוד מערכת העיכול ומערכות נוספות בגוף בהתמודדות איתו |
תמיד צרכה האנושות סוכר, הנחוץ לגוף ולמוח. אולם, לא צרכנו סוכר מעובד וזמין, וודאי שלא בכמות כה גדולה. חשוב להבין את ההבדלים בין סוגי הסוכר מבחינה כימית וביולוגית. סוכרים יש בכל מזון, בצורות ובכמויות שונות. סוכר "לבן" מיוצר מקנה סוכר והוא דו-סוכר שמורכב משני חד סוכרים: – גלוקוז חד-סוכר נפוץ שנספג ישירות למחזור הדם וכל כמות שנאכל תגיע במהירות לדם – פרוקטוז חד-סוכר, שנספג בהדרגה וחלקו נותר במערכת העיכול ומפונה עם הצואה קנה-הסוכר מגיע מהודו. כיום כבר לא ניתן למצוא את צמח הבר ממנו בוית קנה-הסוכר, אבל צמחים ממשפחתו עדיין גדלים סביב הגנגס. קנה הסוכר נסחט לצורך הפקת מולסה (molasses), מעין מיץ שחור עשיר בויטמינים ובמינרלים (לחיך המודרני כבר אינו מתוק). זיקוק מיץ זה משמש להכנת גבישי סוכר חומים (עקב קושי להפרדה מוחלטת של המולסה מהסוכר המעובד). כיום הסוכר לבן ומורכב כמעט רק מסוכרים, ללא חומרים נוספים (ומזינים) שיש במולסה. במאה החמישית לפני הספירה הביאו הפרסים קנה סוכר מהודו ושמרו עליו כסוד. אולם, עם האימפריה האשורית, הופץ הסוד ברחבי המזרח התיכון. סביב שנת 1000 לספירה הקימו הערבים מפעל זיקוק סוכר באי כרתים. השם הערבי לסוכר מזוקק מוקשה היה קנד, מקור המילה האנגלית לממתק (קנדי). בתחילת ימי הביניים (מאות 6- 17) גודלו קני סוכר בעמק הירדן והובא לאירופה. בעמק יזרעאל נמצאו שלדים מהתקופה הצלבנית שבשיניהם חורים רבים המעידים על צריכת סוכר גבוהה (שלא נמצאו בשיניים קדומות יותר). סוכר נסחר כתבלין ואף כתרופה, אך לא כמרכיב מרכזי בתזונה כפי שהוא היום. הסוכר הגיע לאנגליה ב-1319 ולדנמרק ושבדיה מאוחר יותר. דר' אורי מאיר צ'זיק מציין כי מחיר הסוכר היה גבוה מאוד (פי 10 מדבש). בשנת 1422 באנגליה, כאשר 12 ביצים עלו פני אחד, עלה גוש סוכר בגודל אגרוף 42 פני. בהשוואה להיום – זה כמו לקנות חופן סוכר ב-420₪. |
כיום סוכר הוא אחד המזונות הזולים והנגישים ביותר, כמו קקאו, תה וקפה – מוצרים שזינקו ללב התזונה המערבית בפתאומיות. מדובר בתהליך איטי שהחל בימי הביניים והגיע לשיא במאות -19 ו-20. עד להתיישבות החקלאית השתתפו כל חברי השבט בהשגת המזון. לאחר ההתיישבות החקלאית, לפני כ-11,000 שנה, נוצר עודף סחורות ותוצרת והחל מסחר והתעשרות. כך חלק קטן מהאוכלוסייה השתחרר מהשתתפות בהשגת המזון. עם תהליכי עיור ותיעוש במאה ה-18 נוצר מעמד רחב של אנשים שלא השתתפו בגידול מזון, אך נזקקו לאוכל זול. במחצית המאה ה- 19, רק חצי מהאוכלוסייה עסק ביצור מזון. היו לכך השלכות חברתיות, אך מבחינה תזונתית – שכבת עניים שלא מייצרת מזון היתה מצע צמיחה של הסוכר הלבן כמוצר צריכה. עבדים במטעים בחלק אחד של הגלובוס יצרו מזון לפועלים עניים בחלק אחר. השקעה באוכל, הרכב משפחה וארגון המשפחה, קשר בין הזנה וזמן השתנו אף הם. בעלי מפעלים באנגליה, במהלך המהפכה התעשייתית, רצו להאכיל בזול את פועלי היצור. המזון הנדרש אמור היה לספק אנרגיה לצורך עבודתם. סוכר סיפק אנרגיה זמינה (אך חסרת ערך תזונתי) מרגע שנמצא כיצד ליצרו בזול. ההגירה הרבה מהכפר אל העיר והמעבר מחקלאות לתעשיה העבירו את מוקדי הכוח מבעלי האדמות אל התעשיינים ואנשי ההון. בערים נוצר מעמד של פועלי תעשיה נטולי זכויות סוציאליות ואמצעים להשגת מזון. לאדם הפשוט לא היתה השפעה על התפריט ובעלי ההון התרכזו בכמות ההזנה ולא באיכותה. יצור האוכל נותק מהצרכנים ונעשה במקום מרוחק ולא ידוע. אי אפשר שלא להיזכר במכונה המאכילה את צ'רלי צ'פלין ב"זמנים מודרנים" (1936). ![]() |
הפקת הסוכר דרשה עבודה רבה והיתה יקרה – הפתרון היה עבדות. ההולנדים החלו לגדל סוכר בקולוניות במאה ה-16. הניסיון להשתמש בכוח אדם מקומי כשל, עקב תמותה רבה של עבדים מקומיים. גידול קנה סוכר עתיר עבודה ובעלי המטעים נזקקו לכוח עבודה זול. עבדים נחטפו והובאו מאפריקה וכך התפתחו מטעי הסוכר הגדולים באמריקה, ואחריהם גידול תה, קפה וקקאו. ניצול עבדים בצד אחד של העולם האכיל פועלים עניים שנוצלו בתיעוש הגובר בצד אחר של העולם המודרני. עד המאה ה-18 הובאו לאמריקה 7,000,000 עבדים. בניסיון לחשב אחוזי תמותה של עבדים מתנאים וקושי העבודה, הוערך כי ב- 1700, על כל חצי טון סוכר שילם עבד אחד בחייו. לאחר מאה שנה, בשנת 1800, המחיר היה עבד אחד לייצור של כל שני טון סוכר. בין השנים 1690 ל-1790 ייבאה אירופה 12 מיליון טון סוכר. כמה חיים זה עלה? וואו. כמות הסוכר לאדם לשנה בבריטניה היתה 1.81 קילוגרמים בשנת 1700 ו-38.56 קילוגרמים בשנת 1905. היום, צריכת הסוכר באירופה לשנה גדולה הרבה יותר. מזונות מתועשים עתירי גלוקוז התפתחו במאה ה-19, כמו גם שיטה לקילוף גרעין האורז והחיטה – מה שהפך אותם לפחמימתיים יותר ובעלי חיי מדף ארוכים יותר. פחמימות הם מזונות בהם המרכיב התזונתי המרכזי הוא עמילן/סוכר. קמח לבן או אורז לבן מכונים "פחמימות ריקות" כי יש בהם רק מרכיבים סוכריים (עמילנים שדמתפרקים בתהליך העיכול לגלוקוז) והוצאו מהם סיבים תזונתיים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. |
הבעיה אינה צריכת סוכר אלא כמויות. סוכר הוא מקור אנרגיה מרכזי וזמין לגוף. רוב האבולוציה, היה האדם רעב, מערכת העיכול פיתחה דרכים בהן תוכל להכניס סוכר למחזור הדם במהירות. גלוקוז נספג מהר למחזור הדם. מעט סוכר מתחת ללשון נכנס מיד לכלי הדם ולמחזור הדם. סוכר ומלח הם הכימיקלים היחידים שהאדם מעכל באופן ישיר. מרכיב חד-סוכרי נוסף של הסוכר הלבן שמצוי בעיקר בפירות הוא הפרוקטוז, שלא נספג באופן ישיר למחזור הדם כמו גלוקוז, אלא בהדרגה. חלקו נותר במערכת העיכול. כך, הוא פחות מזיק מגלוקוז, אולם בכמויות גדולות עלול לגרום לשלשול כי אינו נספג ויוצר עודף סוכר במערכת העיכול (ומשפיע על המיקרוביום). בכל מזון טבעי יש סוכר, שמספיק לתפקוד מיטבי. אולם, בחברת השפע הסוכר זמין והפך זמין יותר כאשר הוצא מהמזון (ומוגש בנפרד או משמש לאפייה ולהכנת מאכלים). חוץ מסוכר עצמו שמוסיפים למשקאות, הציבור אוכל מזונות עתירי סוכר כמו קמח לבן, אורז לבן, שתיה ממותקת ומזונות מעובדים שמוסיפים להם סוכרים מסוגים שונים, בעיקר גלוקוז ופרוקטוז – בכמויות גדולות. |
קשה להפסיק לאכול סוכר, כי הגוף מתמכר. זו הסיבה להעדפת אורז לבן וקמח לבן, שמספקים אותה תחושה. ככל שנצרוך יותר גלוקוז כך הגוף ידרוש יותר ממנו. אכילת הגלוקוז מרובה גורמת לעודף סוכר בדם ולהפרשה לא מאוזנת של אינסולין. אינסולין הוא הורמון המופרש מהלבלב שאמור להכניס גלוקוז לתאים ולשמור על מאזן סוכר בדם. כמות רבה מדי של סוכר בדם גורמת להפרשה רבה של אינסולין. כך נוצר מצב סותר בו האינסולין הרב מנתב את כל הסוכר מהדם ונוצר מחסור בסוכר בדם. כאשר נוצר מחסור בסוכר נכנס לפעולה הורמון האדרנלין, המיוצר בבלוטת יותרת הכליה, שמופעל במצבי חירום ומטרתו לתת לגוף כוחות. הוא פועל גם כדי להחזיר סוכר לגוף. תחושה טובה שנותנת צריכת סוכר מזוקק וזמין היא אשליה זמנית, בגלל הפרשת אדרנלין שאחריו נרצה עוד סוכר זמין שיחזיר תחושה זו. כך נוצרת התמכרות, בדיוק כמו עם סמים. באנגלית זה נקרא -Sugar High (תחושת היי – אופוריה) ו-Sugar Low (צורך חוזר בסוכר). מעגל קסמים גרוע זה הולך ומתחזק. ילדים אוהבים יותר לחם לבן או אורז לבן מלחם מלא או אורז מלא בגלל עליית הצורך בסוכר. הלחם הלבן טעים להם יותר כי הוא מספק סוכר מהיר וזה חלק מההתמכרות. קילוף חיטה ואורז מותיר רק עמילנים, שהם שרשראות של גלוקוז, שתהליך פירוקם לחד סוכר (גלוקוז) מתחיל כבר בפה ולא במעיים. העדפת לחם לבן ומוצרים דלי סיבים ורבי סוכרים נובעת מהתמכרות לסוכר ומקשה על גמילה ממנו. מומלץ להפסיק צריכת סוכר מעובד ופחמימות ריקות, כולל ממתקים ומוצרים עם קמח וסוכר ואורז לבן ומוצרים מעובדים שמוסיפים להם סוכר. זה קשה בהתחלה, אבל זו הדרך. ואחרי כן ההרגשה טובה. בסופרמרקט לא קל למצוא מוצרים ללא סוכר או ללא קמח לבן וקשה לעבור בקופה בלי להתפתות לקחת איזו ביסקוויט או חטיף. באמת קשה, המערכת כולה בנויה כדי לפתץות אותנו. |
מערכת הדם שלנו נוטה לשמור על רמה של כשתי כפיות סוכר בכל זמן נתון. במסיבת יום הולדת, או סתם זלילת גלידה מול סרט, מוכנסת לגוף כמות סוכר גדולה עשרות מונים מכמות הסוכר הנדרשת כדי לשרוד. הגוף לא עומד בעומס הסוכר הרב שמוכנס לגוף. לאחר שנים של שחיקת מערכות הגוף שמטפלות בסוכר (אינסולין ואנדרנלין) עם כמויות סוכר גדולות – הן קורסות. כמות החולים בסוכרת במערב עולה בקצב רצחני. הגוף מפסיק להיות מסוגל להפריש אינסולין. תופעות הלוואי של המחלה נובעות מהעובדה שלאינסולין יש תפקידי בנייה מרכזיים בגוף שלא מתבצעים יותר. עודף סוכר לא גורם רק לסוכרת. שני ההורמונים שמטפלים במערכת הסוכר – אינסולין ואדרנלין – הם חלק מהמערכת שמתמודדת עם לחצים ומתחים. אולי זו הסיבה שמכורים לסוכר עושים בו שימוש רב עוד יותר בזמני מצוקה ולחץ. הסוכר שוחק את המערכות שאמורות לפעול במצבים אלו ופוגע ביכולת להתמודד עם מצבי לחץ. אכילת סוכר גם מעלה את רמת החומציות בדם. הגוף מנסה לאזן חומציות צוך שימוש ברזרבות מינרלים בסיסיים כמו סידן (מהעצמות ומהשיניים), או מגנזיום מהשרירים. אבל אף מינרל או ויטמין בגוף לא פועל לבד, הם חלק משרשרת מורכבת של פעולות ותגובות. כשמאזן ספיגה וניצול של סידן בגוף מופר, נגרמת תגובת שרשרת. יש טענה כי אחת הסיבות העיקריות (אך לא היחידה) לשכיחות מחלות מפרקים ועצמות באוכלוסייה היא מחסור בסידן, שנולד מצריכה עודפת של סוכר או הפרת חומציות בדם. השפעה נוספת על העצמות התגלתה על-ידי רופא השיניים החוקר ווסטון פרייס, במסעותיו בין חברות פרימיטיביות בעולם. הוא גילה שהתזונה המודרנית, שסוכר ומזונות מעובדים מרכזיים בה, גורמת להצרות עצמות הפנים והלסת ולבעיות התפתחות בדרכי הנשימה. בעיה זו נצפתה בחברות בהן המעבר מהתזונה הבסיסית לתזונה המודרנית היה מהיר. בתרבות שלנו, אצל רבים שיניים שנדחסות במרחב קטן ויש לעקור שיני בינה בגלל חוסר מקום בלסת. סוכר מוזכר ברפואות עתיקות כמייצר ליחה. הפסקת שימוש בסוכרים פשוטים בתזונה מראה זאת אצל רבים. אף סתום, מערות פנים מודלקות, לדוגמא. משנת 1979 מייצר העולם יותר סוכר ממה שהוא יכול לצרוך, וכבר החלו מנסים במקומות בהם מגדלים ומעבדים את הסוכר למצוא פתרונות לניצול אקולוגי של העודפים. בברזיל לדוגמא מפיקים מסוכר אלכוהול המשמש כדלק למכוניות. |
גמילה מסוכר והרחקתו מחיינו הכרחית. סוכר מפירות בצורתם הטבעית מספיק לפעולה תקינה של הגוף. יש לשתות תה צמחים ללא המתקה. לא לנגוע בשתייה ממותקת אלא רק במיצים טבעיים סחוטים במקום – ועדיף לשתות מים ולאכול פרי בשלמותו (עם הסיבים). בשייק פרי – חשובים יותר העלים הירוקים ומעט פירות. לא לאכול קמח לבן ואורז לבן ולא ממתקים. ניתן להשתמש תחילה במולסה שחורה, דבש חרובים וסילאן תמרים (טבעיים בלבד וללא תוספות), אבל לשאוף לצמצם ואף להפסיק לחלוטין. דבש ענבים (דיבס) לא מיוצר כיום בצורה מסחרית. דבש דבורים בריא, אך לא מבחינת הסוכרים שבו – הסוכר בו זמין לגוף יותר מזה שבסוכר הלבן והחימום שלו במשקאות חמים או באפיה הורס את מה שטוב בו (ויטמינים ומינרלים). לא כדאי להשתמש בו כתחליף לסוכר. אין ברירה – להתרגל לפחות מתוק – פירות זה שיא המתוק המותר, ותוך כמה שבועות החיך מתרגל לזה. מניסיון אישי. . (תודה לדר' אורי מאיר צ'זיק) |
