בכתבה בגרדיאו – מטא הפסידה מאות מיליוני דולרים בתביעה על כשלון במניעת סחר בילדות וילדים בפלטפורמות שלה – סחר מיני פדופילי בפייסבוק ובאינסטגרם.
חלק מהתביעה התבסס על תחקירים וגילויים של הגרדיאן. דיווחה קטי מקווה Katie McQue ב-6 אפריל 2026 (אינסטגרם של העיתונאית)
בעת דיווח על סחר וניצול של עובדים מהגרים, מקור סיפר למקווה על טרפיקינג גובר של ניצול מיני פדופילי. בעת ימי הקוביד הטורפים נדחפו לפעול אונליין והחלו להשתמש בפייסבוק ובאינסטגרם כדי לקנות ולמכור ילדים.
ב-2021 החלה תחקיר במשותף עם לין מקנמרה, עיתונאית זכויות אדם, שהוביל לחברת מטא, שהפסידה הרבה מיליוני דולרים בבית המשפט במרץ השנה. החברה עוד לא עברה אז מיתוג מחדש ונקראה רק "פייסבוק" ולא היה עדיין דיווחים על אופן הסחר בילדים בפלטפורמה זו.
רוב הטרפיקינג בפייסבוק ובאינסטגרם התרחש באיזורים לא ציבוריים בפלטפורמות, כמו במסנג'ר בפייסבוק ובחשבונות אינסטגרם פרטיים. סוחרי האדם חיפשו נערות ונערות לטרגוט ו"טיפוח" (גרומינג) ובהמשך פרסום לקוני מין פדופילי.
סקס טרפיקינג – סחר בבני אדם למטרות מין – הוא שימוש בכוח, הונאה או כפייה בפעילות רכישה או מכירה של פעולות מיניות אסורות, בין יש "הובלה"/ נסיעה או לא. לפי החוק הבינלאומי, ילדות וילדים לא יכולים להסכים לפעילות מינית משום סוג, כך שכל מי שמרוויח או משלם על מין עם קטינים – כולל סחר בצילומים של ניצול מיני – נחשב סוחר בבני אדם.
העיתונאיות חיפשו מקרים משפטיים ותלונות על עבירות, שכללו שימוש במדיה חברתית. עבודת נמלים שהביאה לעתים לתוצאות מעוררות תדהמה. מקווה הצליחה לאתר תמלולי מו"מ על מכירת נערות במסנג'ר של פייסבוק. הועברו צילומים של קורבנות הסחר שפורסמו למכירה בסטוריז באינסטגרם. תשלום ולוגיסטיקה נדונו גם. ואף מקרה מכל אלה לא זוהה ולא סומן על ידי מטא.
מקנמרה ומקווה פנו לעובדים לשעבר בפייסבוקובאינסטגרם, שעסקו בזיהוי והסרת תוכן מזיק. רבים מהם חוו טראומות מהתכנים להם נחשפו מדי יום. כל המרואינים סיפרו כי ניסיונותיהם לסמן מה שנראה כהסלמה בסחר במין פדופילי בפלטפורמות של מטא פעמים רבות לא צלחו וכי תוכן מזיק רק לעתים רחוקות הוסר. הם חשו חוסר אונים והאמינו כי הקריטריונים של מטא לגבי דיווח לרשויות על פשעים אפשריים היו צרים ומצומצמים מדי.
ביולי 2022 הן נסעו ל"בית בטוח" בוושינגטון DC, שדאג לנערות לא לבנות שנסחרו. מיקום הבית סודי והוא מנוהל על ידי טינה פראנדט, שורדת סחר ולשעבר חברה בועדה שייעצה לממשל אובמה לגבי סחר בבני אדם.
שעות רבות שמעו על דרכים לאיתור ולמכירת נערות בפלטפורמות של מטא, למדו איך סטוריז באינסטגרם שימשו לפרסום נערות לפעילות מינית. תיארו איך טרגטו נערות וצעירים שהזדהו כלהטב"ק, בחלק מהמקרים היו בני משפחה שותפים בסחר.
בשיחה סיפרו על נערה בת 15, שבן 43 פיתה אותה עם פנטזיות בהתכתבות פרטית באינסטגרם והציע לה סמים מחוזקים laced drugs (מהולים עם חומרים בצורה פירטית). היא מתה.
בראיון עם נציג תביעות במסצ'וסטס עלה כי פשעי סחר בקטינים ברשתות החברתיות גדל בשיעור של 30% בשנה. נציגי משטרה אישרו שהמגיפה הפכה את המצב לגרוע יותר, כיון שילדים למדו מהבית ושהו הרבה זמן אונליין. הקשר עם מבוגרים שיכולים להבחין אם משהו לא טוב קורה להם, כמו מורות ובוגרים אחרים במוסדות לימוד, נעלם. עבור פושעי הסחר נהייה קל יותר ללכוד את הצעירים הפגיעים, "לטפח" ולנצל בעת פעילות מקוונת.
נציגי התביעות ציינו כי יותר אנשים עם עבר עבריני עברו לפעול בתחום זה ברשת כי הרווחים גבוהים. המפגשים נקבעים אונליין, הכסף עובר באופו דיגיטלי והכל ללא הפרעות.
הן ריאיינו גם סוחר בבני אדם שהורשע ונאסר, שדיווח כי אינסטגרם היה הפלטפורמה המועדפת לביצוע פשעי הסחר בקטינות.
בתחקיר ניכר היה שמטא עושה מאמצים לזהות ולמנוע פשעים מסוג זה בפלטפורמות שלה. היא נתנה מענה לשאלות שהוצגו בפניה. ניכר כי היה קושי לזהות את כל הפעולות וקורבנות פוטנציאליים כדי להגיע ולטפל בהם.
התחקיר פורסם באפריל 2023. הכותרת היתה:
How Facebook and Instagram became marketplaces for child sex trafficking
(איך פייסבוק ואינסטגרם הפכו לשווקים לסחר מיני בקטינים)
בהתחלה לא היה ברור אם היתה לכך השפעה. בארה"ב רשתות חברתיות מוגנות מאחריות חוקית לפשעים שמבוצעים בפלטפורמות שלהן על ידי חוק פדרלי בשם Section 230, כל עוד אין הן מודעות לקיום תוכן זה.
אולם, לאחר כמה חודשים הבינו העיתונאיות כי החלה חקירה.
כמו כן, במקסיקו הוגשה תביעה נגד החברה על כשלון בהגנה על ילדות וילדים מניצול מיני וסחר בבני אדם בפלטפורמות שלה ברשת. התלונה היתה כי מטא איפשרה לפייסבוק ולאינסטגרם להפוך למרכזי סחר לטורפים שחיפשו ילדות וילדים. התחקיר מהגרדיאן צוטט בתביעה.
מטא הפסידה במשפט במרץ וקיבלה קנס של 375 מיליון דולרים בתביעות אזרחיות על הפרת חוקי הגנת הצרכנים המקסיקניים. מטא הודיעה כי תערער כיון שעשתה הכל כדי להגן על קטינים אונליין.
בגרדיאן המשיכו לפרסם תחקירים על ניצול קטינים ברשתות אלו. הציגו כיצד מסנג'ר ופלטפורמת התשלומים Meta Pay שימשו לסחר פדופילי – מכירה וקנייה של חומרים על ניצול מיני של קטינים.
מספר תחקירים פורסמו על Kristen Galvan, נערה מטקסס ש"טופחה" ונמכרה למטרות מין תוך שימוש באינסטגרם. קירסטן נעלמה ב- 2020. בגרדיאן פורסם כי נרצחה וכי שרידים ממנו אותרו. הרוצחים לא נתפסו.
בדצמבר 2023 מומחי הגנת ילדים וגופי אכיפת חוק ביקרו את החלטת מטא על הצפנה של מסנג'ר, שיגביר פרטיות המשתמשים במערכת המסרים הפרטית. הצפנה שתבטיח שרק השולח והמקבל יראו את המסרים, באמצעות הפיכתם לקוד בלתי קריא לכל מטרה וגוף אחר. המסרים לא ניתנים לסקירה או תצפית על ידי החברה או גופי אכיפת חוק.
מטא הגנה על החלטתה בכך שמשתמשים יכולים להתלונן על כל תוכן לא ראוי וכל פגיעה בשימוש במסנג'ר או בפלטפורמה. אולם, אדם מוסרי Adam Mosseri, מנהל אינסטגרם, העיד כי כלי דיווח עצמי פחות יעילים מטכנולוגיה זיהוי של החברה עצמה. דבריו סתרו את ההודעה הרשמית של מטא. הוא צין החלטה להימנע מהצפנת מסרים באינסטגרם אך לא כקשור לקושי להגן על ילדים בפלטפורמה.
הקושי של מטא לזהות ולדווח על ניצול קטינים בפלטפורמות שלה נדונה במשפט. הגרדיאן דיווח כי גופי אכיפת החוק הוצפו עם טיפים חסרי ערך (ג'אנק טיפס) מהחברה, שהתישו את צוותי החקירה.
יום אחרי גזר הדין במקסיקו, במשפט אחר בלוס אנג'לס מטא הואשמה כי מאפייני הרשתות פוגעים בבריאות הנפשית של ילדות וילדים, בהיותם ממכרים במכוון ומעצימים תכנים שמגבירים פגיעה עצמית, אובדנות ודיסמורפיה גופנית. מטא הודיעה כי תמשיך לערער ולהגן על פעילותה בכל מקרה ומקרה וכי היא בטוחה בפעילותה להגנה על נוער ברשתות.
עוד משפטים אמורים להיפתח. המאבק המשפטי הבא של מטא יהיה מול קואליציית 33 attorneys general, בתלונה כי החברה ביודעין עיצבה ויישמה מאפיינים שנועדו ליצור התמכרות בקרב ילדים ונוער.
הכתבה בגרדיאן
