רכב חשמלי והיברידי – יש קרינה? ובאמת יש מיגון?

ברכבים היברידים וחשמליים יש יותר ציוד ומערכות חשמליות ואלקטרוניות ולכן יש יותר סיכוי לפליטה של שדה מגנטי בתדר נמוך. בשנים האחרונות פנו אלינו רבים שהחלו לפתח תסמיני רגישות לקרינה, בעקבות שימוש בכלי רכב חשמליים.

לדוגמא, צילום מסך של סנדרה שכתבה על כך באחת הקבוצות בפייסבוק

השבוע כתבה סנדרה בקבוצות בפייסבוק:

"ממליצה לעשות בדיקה ליד המושב של הנהג איפה שאתם מניחים את הרגל בצד שמאל . להביא את המכשיר של הבדיקה ולבדוק קרינת חשמל לשים את המזכן על low ועל מקסימום כוח כשהרכב עומד. אצלי הייתה חריגה פי 6 מהתקן וסבלתי מהרבה בעיות עד שהבנתי שזה מהרכב . ממליצה לבדוק כל רכב היברידי או חשמלי בכל הכסאות של הרכב אני לא אעלה יותר לעולם על רכב חשמלי או היברידי.

בכל רכב יש למדוד קרינה לפני הרכישה. לוודא שאת כל השידורים ניתן להפסיק, ושרמות החשיפה לשדה מגנטי על המושב לא עולות על 4, על כפות הרגלים לא עולות על 10 והשדה החשמלי נמוך ככל הניתן."

במקביל עלו בקבוצות שאלות לגבי מערכות הגנה מקרינה ברכב חשמלי והיברידי, שפורסמו בתקשורת לאחרונה.

לדוגמא, התיחסות לאחד הפרסומים על מערכות הגנה ה"מבטלת" קרינה ברכב חשמלי והיברידי

אז ככה ..

א. מדובר במיגון אקטיבי, שיטת מיגון זו יוצרת שדה מגנטי נוסף, שנועד להדוף שדה אחר, גדול יותר. להערכתנו, זה לא טוב לבריאות. סביר להניח כי רגישים לקרינה ירגישו רע בחשיפה למיגון כזה. צוותי פיתוח ומהנדסים בדרך כלל מזניחים את השדה המגנטי שנוצר בכוונה, אבל לטעמנו, בצורת מיגון זו עדיף לא להשתמש.

ב. ברור שיש יותר שדה מגנטי ויותר שדה חשמלי ברכבים חשמליים. הממוצע שלהם נמוך מהמלצה (חישוב ממוצעים מורכב, אבל בעיקרון ממוצע נמוך מ- 4 מיליגאוס), כאשר שיא המדידה נמוך מהתקן (2000 מיליגאוס). קריאת מחקרים בנושא מעלה כי נמדדות השפעות ביולוגיות החל מ- 1.6מיליגאוס. לעומת זאת, כאשר מודדים שדה מגנטי ברכב היברידי או חשמלי רואים פולסים מעל 30 מיליגאוס.

ג. למי שנושא הקרינה חשוב – יש להתיחס גם לשידור ולפליטה של קרינת רדיו בתוך הרכב. ציוד סלולרי ואלחוטי אישי מוזחר בין דפנות הרכב וחלקי המתגכת ועוצמת הקרינה גוברת. אל תשתמשו בסלולרי בתוך רכב, אם אתם רגישים לקרינה (ואם בריאותכם ובריאות ילדיכם יקרה לכם).

ד. מדדו קרינה (גלי רדיו, שדה מגנטי וחשמלי) בכל רכב לפני רכישה. ודאו כי את שידורי קרינת הרדיו אפשר לכבות וכי השדה המגנטי המקסימלי הוא 4 מיליגאוס על הכסא (עדיף נמוך ככל הניתן) ומקסימום 10 מיליגאוס באיזור כפות הרגליים.

.

---

בהתיחסות למיגון אקטיבי מקרינת רדיו ובכלל, הסביר מיכאל פלג (מהנדס מומחה לקרינה):

"מיגון אקטיבי נגד קרינה בתדרי רדיו ע"י "שידור גל נגדי" הוא לא יעיל. אם הוא עשוי באופן מושלם אז טווח ההגנה שלו הוא חלקים של אורך גל, כלומר, חלקים של 30 סנטימטר בתדר של 1GHz. וגם זה קשה באופן קיצוני למימוש הנדסי. מחוץ לטווח של אותם 30 ס"מ הגלים כבר לא יתחסרו ועלולים להוסיף קרינה נוספת.

בתדרים של רשת החשמל יש סיכוי לעשות מיגון אקטיבי אבל זה דורש מימוש מושקע ומדויק וכנראה התקנה מאוד מקצועית  בבית הלקוח, וזה כנראה כרוך בהגדלת השדות בחדרים סמוכים. לא נראה לי מעשי לשימוש ביתי."

כשביקשתי ממנו לבחון את פרסומי החברה, כתב לי כך:
"הסתכלתי על האתר שלהם. הם לא מגלים הרבה מידע טכני אבל עושים רושם טוב, ראי את המאמר שלהם המצורף. הם אומרים שהפתרון שלהם מקטין את עוצמת השדות המגנטיים בערך פי-6, ראי כאן,

Reducing Magnetic Fields Exposure of Electric and Hybrid Cars – An Innovative Solution and an Evaluation According to Different Exposure Target Levels

 ושהמערכת עולה בערך 4500 ש"ח כולל התקנה מקצועית על ידם.

זה כוון טוב. אבל גם אם הכל נכון, עדיין לא ארוץ לקנות רכב חשמלי משתי הסיבות הבאות:

1. אין רכב חשמלי שהיצרן מבטיח חשיפה נמוכה מ- 4 מיליגאוס, עדיף כמובן 2 מילגאוס. זה משהו שצריך לבדוק תקופתית, למשל בטסט השנתי, אנחנו לא שם.

2. המחקרים שגילו סרטן שנגרם כנראה על ידי שדות מגנטיים בדקו שדות בתדר של רשת החשמל שהוא 50 הרץ. התדרים ברכב חשמלי יכולים להיות בקלות גבוהים פי-10 או יותר מתדר זה. לתדר גבוה עלולה להיות השפעה בריאותית חזקה יותר. זה לא קשור לפוטונים אלא לכך שכל עלית תדר פי-2 מגדילה פי-2 את הזרמים החשמליים המושרים ע"י השדה המגנטי."

---

.

בספטמבר 2024 חשפה חברת סטארט-אפ ישראלית מערכת, שנטען כי היא מפחיתה באופן אקטיבי קרינה הנוצרת בכלי רכב חשמליים והיברידיים מסוגים שונים – פלאג אין, היברידי מסורתי ומיילד הייבריד (כולל סוללת V48) – בשיעור של 80%-90%.  (פרסום באתר אייס)

בפרסומי החברה כתוב כי "החשיפות המרביות לקרינה בכלי רכב חשמליים והיברידיים עשויות להגיע בכלי רכב מסוימים לעשרות מיליגאוס ולעיתים למאות מיליגאוס, זאת לעומת הערך המומלץ בישראל של חשיפה של מתחת ל-4 מיליגאוס בממוצע ביממה. רמות הקרינה הגבוהות יותר נמדדות ברוב הדגמים במושבי הרכב האחוריים." .. לגבי סוג הקרינה מוסבר כי זו קרינה "של שדה מגנטי ממערכות החשמל של הרכב. קרינה זו דומה מאוד לקרינה מרשת קווי מתח גבוה" ועלולה אף להגיע לרמות של עשרות ומאות מיליגאוס. רמות אלה חורגות משמעותית מההמלצות המגבילות את החשיפה לרמה של 4 מיליגאוס בלבד. לפיכך, " וכי .. "בזמן נסיעה ברכב חשמלי או היברידי, אתם ובני משפחתכם עלולים להיות חשופים לרמות קרינה גבוהות באופן משמעותי מהמומלץ."

פורסם כי החברה פועלת מול יצרניות רכב "לשילוב הפתרון כחלק אינטגרלי ברכבים חשמליים והיברידיים כבר בשלב התכנון והפיתוח.  .. הפתרון של החברה מתבסס על עקרון ה"ביטול אקטיבי", בצורה הדומה לעקרון הפועל באוזניות מבטלות רעשים (ANC). .. הביטול האקטיבי מתבסס על זיהוי הקרינה ויצירת שדה "הפוך" ומנוגד לשדה הנפלט, ובכך השדות מתבטלים זה אחרי זה כמעט לחלוטין בחלל הנוסעים. יצירת השדה ההפוך נעשית ע"י כרטיס אלקטרוני מהיר ומתוחכם". באתר החברה משווקת המערכת כ"מבטלת את הקרינה העודפת, ללא כל פגיעה בביצועי הרכב או בחווית הנהיגה! .. ביטול אקטיבי"

בכתבה באייס, צוטט ד"ר אמנון דובדבני, ראש תחום קרינה בלתי מייננת במוסד לבטיחות ולגיהות, אשר אמר כי "בכלי רכב חשמליים והיברידיים קיימת חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים, במידה גבוהה הרבה יותר מאשר בכלי רכב בהנעת דלק. לשדות אלו ישנן השפעות מוכחות על בריאות האדם, ברמות חשיפה גבוהות ותעסוקתיות –  עירור של מערכת העצבים, ויש חשש מהשפעות כרוניות בחשיפות ממושכות אשר ממשיכות להיחקר. הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן (IARC), סיווגה את השדות המגנטיים בתדרים הנמוכים כ"גורם מסרטן אפשרי בבני-אדם", בעיקר על יסוד מחקרי תחלואה של סרטן הדם מסוג לוקמיית נעורים (ALL). אי לכך, ארגון הבריאות העולמי ומשרדי הממשלה בישראל ממליצים לקיים את "עקרון הזהירות" ולהפחית את החשיפה. בישראל, משרדי הממשלה המליצו על ערך יעד ממוצע ביממה להגבלת החשיפה של עד 4 מיליגאוס".

אז .. קודם אמרו ש"אין קרינה"

וכעת למטרות עסקיות חדשות, כאשר יש אינטרס כלכלי, פתאום הקרינה גבוהה ודורשת מערכת מיגון ..

כן, הקרינה גבוהה, אבל מיגון אקטיבי אינו מומלץ, כאמור.

ברכבים היברידים וחשמליים יש יותר ציוד ומערכות חשמליות ואלקטרוניות ולכן יש יותר סיכוי לפליטה של שדה מגנטי בתדר נמוך. ויש הרבה מערכות הפולטות קרינת רדיו (תדר גבוה).

בכל רכב יש למדוד קרינה לפני הרכישה. לוודא שאת כל השידורים ניתן להפסיק, ושרמות החשיפה לשדה מגנטי על המושב לא עולות על 4, על כפות הרגלים לא עולות על 10 והשדה החשמלי נמוך ככל הניתן.

כאמור, בשנים האחרונות, פונים אלינו רבים שנפגעו מרכב חשמלי והחלו לפתח רגישות לקרינה.

שוב – חוויה של אחת מחברות הקבוצה – סנדרה  https://www.facebook.com/groups/210964529484617/posts/1662950754285980/

והנה המקרה של דלינדה – פגיעה מרכב חשמלי

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=pfbid02cogtkDTxMdPh5ME6uCdsFETPcsyE9NygUGLfW7YJMGPrmA79RoouWYAgaxSXMHt7l&id=100014054746459&locale=he_IL

ויש עוד רבות ורבים שפנו, רובם נפטרו במהירות מכלי הרכב החשמליים שפגעו בבריאותם, תוך הפסד כלכלי ותפקודי ניכר.

.

הסברים על מקורות קרינה ברכב חשמלי (ובכלי כרכב בכלל) באתר "ללא קרינה בשבילך" – https://www.norad4u.co.il/emf-sources-h/emf-in-cars/…

.

מקורות קרינה בלתי מייננת בכלי רכב – מה זה כולל?

1. כל כלי הרכב פולטים שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך מציוד חשמלי ואלקטרוני ברכב.  בכלי רכב מסוימים יותר ובאחרים פחות.  יש לבחון כמה מקורות כאלה יש וכמה קרינה מגיעה לנוסעים.
   ברכב שתוכנן נכון, רכיבים אלה יהיו ברובם בתא המנוע. רכיבים נוספים יותקנו בדשבורד המרכזי (רדיו-מערכת מוליטמדיה, ממסרים, מאוורר המזגן). הקרינה שתגיע לנוסעים קטנה יחסית (בגלל מרחק). אולם, בכלי רכב שלא תוכננו כיאות, רכיבים פולטי קרינה בתדר נמוך (ובכלל) יפוזרו ברכב – מתחת למושבים, בצמות מתח ותקשרות בצד או במרכז תא הנוסעים, מעל ראשי הנוסעים ועוד.
2. בכלי רכב חשמליים והיברידים יש יותר מערכות חשמליות. לכן, צפויה יותר חשיפה לקרינה בתדרים נמוכים ותדרי ביניים, אם הרכב לא תוכנן בצורה שתצמצם חשיפה זו לרמה נמוכה מ- 2 מיליגאוס.
3. כלי רכב חדשים מצוידים בטכנולוגיות אלחוטיות, כגון מולטימדיה עם WIFI ובלוטות' או תקשורת סלולרית, מפתח חכם, מערכות אזעקה ואיתור, מערכות ניהול ציי רכב, מערכות תקשורת בין רכיבי הרכב, ועוד. 
4. הפעלת מכשירים סלולריים בתוך הרכב תחמיר את החשיפה לקרינת רדיו בתוך הרכב בצורה משמעותית (כולל החזרים עקב רכיבי מתכת והדפנות של הרכב).
5. יש חשיפה לקרינה מאנטנות סלולריות, קווי מתח גבוה ומכ"מים בדרכים. חשיפה מאנטנות גוברת עם השנים.
6. רוב כלי הרכב בנויים ממתכות (70% בערך) ומתכת מחזירה כל מה שמשודר או מוקרן בתוך הרכב. מד קרינה לא מראה הכל (תדרי ביניים, אותות של קרינת רדיו מתחת לרמה מסוימת, או בתדרים נמוכים לא מוצגים במדידות). רגישי קרינה חייבים לכבות או להסיר מקורות של קרינת רדיו ברכב. לגבי מקור של שדה מגנטי או חשמלי – יש גם תדרים וסוגי קרינה שהמד לא מראה וגם מעבר למרחק הביטחון שהמד מראה. השאיפה היא רכב שיש בו כמה שפחות מקורות קרינה.
7. מי שמודעים לנזקי קרינה או נפגעו כבר צריכים למדוד היטב בכל רכב שרוצים לרכוש. לוודא שעל המושב אין שדה מגנטי מעל 4 (שיא , לא ממוצע. עדיף פחות מ- 2), על כפות הרגלים שדה מגנטי נמוך מ- 10 מיליגאוס. ללא צמות מתח בקורות הגבוהות והנמוכות בצידי הרכב. לוודא כי אפשר לכבות את כל השידורים בתוך הרכב, כך שהחשיפה לקרינת רדיו תהיה מינימלית (ולא להכניס סלולרי עובד לתוך הרכב).
8. נכון ל- 2024 אין רכב חשמלי והיברידי מומלץ לרגישי קרינה. וגם בכלי רכב רגילים לא פשוט למצוא רכב נמוך קרינה. נדרשת הכרה בנזקים ובנפגעים כדי שיתחילו לתכנן כלי רכב רגילים וחשמלים נכון יותר.

במשרד להגנת הסביבה טענו כי המצב בכלי רכב חשמליים והיברידים לא נורא. הסיבה היא מדידה בהתאם לתקן הרשמי הגבוה והלא מגן, תוך חישוב ממוצעים בין נקודות המדידה השונות (לא כולן רלבנטיות) ועל פני זמן המדידה. כך כל מכונית עוברת בדיקה בציון "עובר/ תקין".

מדידות עם מד קרינה ביתי מהיר יראו רמות קרינה גבוהות וחשיפה גבוהה לקרינה, בעיקר בתדר נמוך. בהשוואה, ברכבי בנזין הרמות יכולות להיות נמוכות אפילו מ-2 מיליגאוס (לא ממוצע, אלא שיאים. ראו תמונות מדידה, כפי שהראה עמיר בורנשטיין).

מה עושים?

1. מחפשים רכבים שיש בהם אפשרות לכיבוי כל הציוד המשדר ברכב.
2. מודדים את הרכב לפני רכישה. בסופו של דבר בוחרים את הרכב הכי פחות רע.
3. השתמשו במד קרינה ביתי כדי לבחור רכב הפולט כמה שפחות קרינה בלתי מייננת. בדקו את הרכב לפני קנייה.
4. דגשים למדידת קרינה ברכב (ראו גם הסברים מקיפים יותר בפסקה הבאה):
   א. קחו את הרכב למקום בו אין קרינת רדיו (מוקף עצים ללא נוף לאנטנות, כבו סלולרי ואלחוטי) או קרינה בתדר נמוך (ללא קווי חשמל בסביבה, מעל או מתחת לאדמה, לא קרוב למערכות חשמל אחרות).
   ב.כבו סלולריים וציוד אלחוטי.
   ג. בצעו את המדידות בסריקה בתוך הרכב, כל פעם זהו מקור אחר ונסו לכבות אותו (למשל בקרינת רדיו דיבורית בלוטות', משדר וייפיי, משדר סלולרי, מערכת קול עם חיבוריות אלחוטית ועוד. למשל בהקרינה בתדר נמוך, מזגן, מאוור, מושבים חשמליים, תאורת לד פנימית, מנוע של הרכב ועוד).
   אז המשיכו למדוד עד שתמצאו את המקור הבא.
5. השאיפה היא למצוא רכב בו רמות החשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך על המושבים ועל הרגלים היא הנמוכה ביותר. אני שואף לרמה נמוכה מ2 מילגיאוס על המושבים (גם לא פולסים, לא בחישוב ממוצע), ולרמה נמוכה מ10 מיליגאוס בכפות הרגלים. בנוסף בלי צמות שמעבירות מתח או תקשורת מקדמת הרכב לאחריו.
   כמו כן יש לוודא שאין שום שידור של קרינת רדיו בתוך חלל הרכב. ברוב הרכבים המודרנים יש מערכות משדרות ולכן יש לוודא שאפשר לכבות בהן את השידור או לנתקן או להחליפן במערכות שלא משדרות קרינת רדיו.
6. לאחר הרכישה, כבו את פונקציות האלחוט-WIFI-בלוטות ותקשורת נתונים בציוד אלחוטי וסלולרי בתוך הרכב, כדוגמת מערכות מולטימדיה או דיבורית אלחוטית, וכמובן טלפונים סלולריים.
7. החליפו מערכות אזעקה, קודנים, משבת מנוע ודומות שמבוססות של שידור אלחוטי או סלולרי במערכות מקבילות חוטיות. 
8. שיקלו לוותר על מערכות המבוססות על שידור אלחוטי או סלולרי אשר אין להם תחליף. 
9. רגישים לקרינה – ניתן להתקין ציפוי חוסם קרינת רדיו על חלק מהחלונות ובכך לצמצם את החשיפה לקרינה מהאנטנות בצידי הדרכים.
10. רגישים לקרינה – לבשו כובעים וביגוד חוסם קרינת רדיו 

הנחיות למדידת קרינה עצמית בתוך הרכב

1. השתמשו במד קרינה ביתי כדי לבחור רכב הפולט כמה שפחות קרינה בלתי מייננת. בדקו כל רכב לפני קנייה. וכמו במדידה של בית לפני רכישה או השכרה – דרושה מיומנות גבוהה בהפעלת והבנת מד הקרינה. מד קרינה צריך למדוד כיאות קרינת רדיו (במספר גדול של מדידות בשנייה), שדה מגנטי וחשמלי בתדר נמוך. מד קרינה מומלץ לביצוע מדידה כזו (לשימוש אישי) הוא CORNET או דומה, עם מהירות מדידה גבוה, גרף היסטוריה של 15 שניות, ומדידה של כל סוגי הקרינה.
2. קחו רכב למקום בו אין קרינת רדיו (מוקף עצים ללא נוף לאנטנות, כבו סלולרי ואלחוטי) ואין גם קרינה בתדר נמוך (ללא קווי חשמל בסביבה, מעל או מתחת לאדמה, לא קרוב למערכות חשמל אחרות).
3. כבו סלולריים וציוד אלחוטי – ודאו עם מד קרינה שאינם משדרים.
4. השתמשו בסלולרי (לא משדר) או במצלמה , או דף ועט, כדי לתעד תוצאות מדידה בסרטון או ברישום רמות קרינה.
5. התחילו לבדוק בתוך הרכב, במצבים שונים בסריקה שיטתית. בכל פעם זהו מקור אחר ונסו לכבות (למשל בקרינת רדיו – דיבורית בלוטות', משדר ווייפיי, משדר סלולרי, מערכת קול עם חיבוריות אלחוטית ועוד. למשל בקרינה בתדר נמוך – מזגן, מאוור, מושבים חשמליים, תאורת לד פנימית, מנוע של הרכב ועוד).
6. כאשר הרכב כבוי ועומד, בצעו מדידות בסריקה בתוך הרכב. זהו מקורות קרינה שמשדרים, מקרינים.
7. הכניסו מפתח והפעילו מערכות חשמל ברכב בלי להניע מנוע. בצעו שוב סריקה של הרכב וזהו את מקורות הקרינה שהחלו עכשיו לשדר ולהקרין.
8. כבו את כל מקורות הקרינה שזוהו ברכב, כדי לאפשר בשלבים הבאים למדוד תוספת קרינה בתדר נמוך (שדה חשמלי ומגנטי) בעת נסיעה (רלבטי בעיקר אבל לא רק, לשדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים).
9. הניעו את הרכב. בעמידה בצעו סריקה נוספת אחר מקורות קרינה בתוך הרכב.
10. לצד הנהג/ת, נדרש אדם נוסף המיומן למדידת קרינה והפעלת מד קרקינ, תוך תיעוד תוצאות. חזרו על המדידות ברכב בעת נסיעה במהירויות שונות (30, 50, 100 קמ"ש).
    בכל מדידה , בכל מושב של הרכב ובכל נקודה שמודדים – השאירו את המד יותר מ- 15 שניות כדי להתרשם מהרמות והקפיצות בעת הנסיעה.

.

ההמלצה של עמיר בורנשטיין לרמות קרינה ברכבים

שדה מגנטי בתדר נמוך

טוב – על הישבן, רוב הזמן בסביבות 2 מיליגאוס אבל לא יותר מ4 מיליגאוס בכל עת, על כפות רגלים לא יותר מ10 מיליגאוס.

פחות טוב – על הישבן בין 4 ל10 מיליגאוס בכל עת, על כפות רגלים בין 10 ל20 מיליגאוס.

לא טוב – על הישבן מעל ל10 מיליגאוס, על כפות רגלים מעל 20 מיליגאוס.

לגבי פולסים רגעיים, עדיף כמובן ללא פולסים.

שדה חשמלי בתדר נמוך

כמובן כמה שיותר קרוב לאפס, יותר טוב. מתחת ל10 וולט למטר זה לדעתי סביר.

קרינת רדיו

אלא אם כן אתם רוצים לנהוג ולנסוע בתוך קופסה ממתכת שבתוכה יש שידור של קרינת רדיו, הרמה הסבירה ברכב היא אפס.
כלומר בלי שום שידור של קרית רדיו ברכב, לא בלוטות', לא וייפיי, לא מודם סלולרי, ולא טלפון סלולרי.
אם יש ברכב מערכות שמשדרות יש לוודא שאפשר להפסיק את השידור לחלוטין, ואז למדוד ולוודא עם מד קרינה מהיר.

סרטון מדידת קרינה בלתי מייננת ברכב היברידי

https://www.youtube.com/embed/R6l3Us3N0uw?feature=oembedמדידת שדה מגנטי בתדר נמוך ברכב היברידי

---

בהרחבה – עמיר בורנשטיין על ..

קרינה בלתי מייננת ברכבים – כללי

כלי רכב הוא למעשה מכונה עם רכיבים חשמליים, מגנטים ולפעמים אלחוטיים. רכיבים אלה פולטים קרינה בלתי מייננת כתופעת לוואי או כחלק מתפקודם התקין.  בחלק מהרכבים עלולה להיות קרינה גבוהה מאחרים. באין רגולציה נכונה, כל מי שמודע להשפעות הביולוגיות והבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת, כדאי שימדוד בעצמו את כל הרכב שהוא שוקל לרכוש, על ידי שימוש במדי קרינה ביתיים, לפני החלטה על רכישה של רכב מסוים. רק כך תוכלו למנוע מעצמכם חשיפה מיותרת לקרינה בלתי מייננת ורק כך יש סיכוי שיבואני הרכב יתחילו לקחת את הנושא בחשבון ולא רק להשיב ש"הקרינה בתקן".

הכל "עומד בתקן"

אפשרי שהיבואנים של הרכב או היצרנים יטענו כי הרכבים עומדים בתקנים המחמירים ביותר , הם כמובן צודקים. כל מערכת שמוכנסת לכלי רכב עוברת בדיקות או פטורה מהן במסגרת חוק הקרינה ותקנות המשרדים השונים, בהתאם לאופי הפליטה והשידור, ועוצמתם.  זאת כמובן בהשוואה לתקנים של ICNIRP שהם אינם לוקחים בחשבון שום נזק ביולוגי או רפואי, או נזק ארוך טווח אחר. לכן העמידה בתקני הבטיחות, של הרכיבים הללו והפליטה של הקרינה מהם אינה מבטיחה ביטחון ואינה מבטיחה בריאות, בייחוד במקרה של רגישים לקרינה. 

נוהל מדידה לא נכון

בשנת 2017 ניסה המשרד להגנת הסביבה להציע נוהל בדיקה לקרינה בתדר נמוך ברכבים. הנוהל נדחה בסופו של דבר. אבל למידה שלו תיתן לכם מושג כמה מוטה (לא לטובת הצרכנים) התנהגותו של המשרד להגנת הסביבה. על הנוהל נסביר בהמשך.

הבעיות המרכזיות בנוהל שהוצא היו:

1. חלק מנקודות המדידה לא היו רלוונטיות (ראש) בהן תמיד הקרינה תהיה נמוכה.
2. ממוצע בין נקודות המדידה השונות (הנקודות הלא רלוונטיות מורידות את הממוצע).
3. ממוצע על פני זמן המדידה (בנהיגה יש פולסים ושיאים של קרינה מהמערכת בהתאם לתנאי הכביש והנהיגה, אבל ביצוע ממוצע על פני זמן מוריד עוד יותר את התוצאות).
4. השוואה של התצואה הסופית לחשיפה ממוצעת מותרת ביממה (המשרד מרשה עד 10 מילגיאוס ל8 שעות, אני לא הייתי ממליץ לכם להיות ברמה מעל 2 מילגאוס למשך זמן).

האם אפשר למגן?

מיגון של רכב שיש בו בעיות קרינה (ממערכות הרכב) היינו מורכב מאוד, יקר ולעתים בלתי אפשרי. לכן מומלץ לבדוק רכבים לפני רכישה (על ידי ביצוע בדיקת קרינה עצמאית) ולרכוש רכב שאין בו בעיות קרינה ואין בכלל צורך למיגון.

במקרה של רגישות לקרינה, ניתן למגן את החלונות במיגון שיצמצם את חדירת הקרינה מאנטנות סלולריות לתוןך הרכב ושיאפשר לכם לנסוע יותר זמן ועם פחות סתמינים. כמו כן אפשר להשתמש במיגון אישי.

מה עושים?

 באם נושא החשיפה לקרינה הבלתי מייננת קרוב ללבכם ואתם רוצים לצמצם חשיפה גם בנסיעה ברכבם, או במקרה שאתם סובלים מ"אי סבילות לקרינה" וכל חשיפה לקרינה גורמת לכם לכאבים והופעת תסמינים, אנו ממליצים לכם לבחור כלי רכב רק לאחר ביצוע (בעצמכם עם מד קרינה ביתי מהיר) מדידה של הרכב והבנה של הרכיבים המקרינים-משדרים בו, מיקומם ואופי הפעלתם. לאחר הערכה של רמת החשיפה תוכלו לעשות החלטה מודעת לגבי רכישת הרכב. 
את בדיקות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים, בתדר נמוך והן בתדר גבוה, יש לבצע על המושבים, באזורי הרגלים, מתחת להגה ובאזורי הראש של הנוסעים ברכב. את הבדיקה יש לבצע בסביבה שקטה מבחינת קרינת רקע.

השאיפה היא למצוא רכב בו רמות החשיפה לשדה מגנטי בתדר נמוך על המושבים נמוכה מ2 מילגיאוס, בכפות הרגלים נמוכה מ10 מיליגאוס ושאין לו שום שידור בתוך חלל הרכב. ברוב הרכבים המודרנים יש מערכות משדרות ולכן יש לוודא שאפשר לכבות בהן את השידור או לנתקן או להחליפן במערכות שלא משדרות קרינת רדיו.

באיזורי הדוושות (מיקום הרגלים)

על הכסאות (ביחוד של הנהג והילדים)

בכל איזור הקונסולה ומתחת להגהה

ביקורת על נוהל בדיקות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים 

בשנת 2010 הוקמה ועדת מומחים. הרכב הוועדה מופיע במסמך הוועדה בהמשך. הוועדה שבדקה את נושא הקרינה הבלתי מייננת ברכבים (בדגש על היברידיים) הכינה נוהל לביצוע הבדיקה. 
בנוהל בעיות רבות להלן חלק מהן:

1. הנוהל מחייב מדידה 10 ס"מ מעל המושב. הבן אדם ישב על המושב ולא באוויר. 

2. הנוהל מחייב ביצוע ממוצעים שמביאים לחוסר הביטוי של שיאי הקרינה הנמדדת ומביאים להנמכת התוצאות.

3. ביצוע ממוצעים בין נקודות המדידה מביא לירידה  בתוצאות המדידה.  

4. לבסוף מתבצע חישוב הלוקח בחשבון 18 שעות שבועיות. כל מי שגר במרכז הארץ ועומד בפקקים, או מי עובד עם הרכב נמצא ברכב יותר זמן מזה.

5. מודדים במהירות קבועה של 0 , 50 או 90 קמ"ש ללא העצה או בלימה (מצבים בהם הקרינה גבוה יותר ממצב מהירות קבועה, הן בשל העברת זרם למנועים תחת מאמץ ההאצה והן בגלל טעינה בעת בלימה). 

6. הנחת היסוד כי מחוץ לרכב אדם נחשף רק ל1 מיליגאוס שגויה לחלק נכבד מהאנשים.

7. הבדיקה מבוצעת סביב  50HZ בעוד בכלי רכב יש חשיפה גם לתדרים נוספים וגבוהים יותר. 

לקריאת הנוהל לחצו כאן…
לקריאה על ועדת המומחים לחצו כאן…

הרכב הוועדה: ד"ר אלי שטרן (יו"ר הוועדה) – מנהל המרכז להערכות סיכונים, מכון גרטנר פרופ' אברהם אלכסנדרוביץ' – הפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון אינג' משה בן – יאיר – ראש אגף הנדסה, רשות החשמל ד"ר סטיליאן גלברג – ראש אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה סא"ל ד"ר אמנון דובדבני (משקיף קבוע) – " רמ ד קרינה, מפקדת קצין רפואה ראשי מר אורן הרטל – מהנדס EMC) מדע"ר לשעבר, רפא"ל) ד"ר אלכס וילנסקי – גמלאי משרד הבריאות עו"ד נירית לוטן – "אדם טבע ודין " גב' נעמה צדקיהו (מזכירת הוועדה) – המשרד להגנת הסביבה גב' שייאלה קנדל – יועצת בטיחות קרינה ד"ר יהודית שחם – " יו ר ועדת המסרטנים, "האגודה למלחמה בסרטן.
לעניות דעתי הנוהל אינו נכון, מבוסס על הנחות יסוד שגויות ואינו מגן על הציבור. כל מדידת קרינה שתבוצע ברכב בהתאם אליו תניב תוצאה של "הכל בסדר". 

---

ננסה למנות את מקורות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים ולהסביר קצת עדותיהם. להלן סקירה עקרונית ואינה מחייבת של מקורות הקרינה הבלתי מייננת ברכבים.

קרינת ELF ברכבים רגילים

קרינת ELF, הלו היא שדה מגנטי בתדרים נמוכים מאוד, תהיה נוכחת בכל רכב מהמערכות הבאות. במקריים בהם מערכות אלו ממוקמות בצמוד לנהג ולנוסעים יחשפו אלו לרמות גבוהות יותר של שדה מגנטי בתדרים נמוכים מאשר ברכבים בהם רכיבים אלו ממוקמים רחוק יותר מהנוסעים והנהג.

1. אלטרנטור מפלג – אחראי על יצור החשמל ברכב. בחלק מהרחבים מותקן בחלק הקדמי של תא המנוע, רחוק ככל הניתן מהנהג והנוסע. בחלק מהרכבים מותקן צמוד או קרוב יותר לנהג ולנוסע. ברכבים אלה יכולה להיות שקרבה זו גורמת ליצירת שדה מגנטי בתדר נמוך אליו נחשף הנהג והנוסעים. 
   
2. מצבר סוללה בטרייה – הסוללה עצמה היא סוללת מתח ישר (DC) ולכן אינה מקור לשדה מגנטי בתדר נמוך. אם זאת רגישים לקרינה אשר רגישים גם לשדה DC אפשרי שירגישו שלא בנוח ברכבים בהם הסוללה קרובה אליהם. בדרך כלל סוללה זו מותקנת בתא המנוע בצמוד לחיבור לתא הנוסעים. לפעמים מיקום הסלולה שונה. יש לשים לב לכך ולוודא את מיקום הסוללה וקרבתו לנוסעים ולנהג.
   
3. מערכת פיקוד וממסרים – הממסרים ברכב אחראיים על פיקוד המערכות החשמליות ברכב. מתח הפיקוד היוצא ממערכות הבקרה והמחשב של הרכב מגיע לממסרים וסוגר או פותח (חשמלית) ממסרים כדי להעביר זרם חזק יותר להפעלת המערכות הדרושות. דוגמה למצב בו מופעל ממסר ברכב היא באיתות. הצליל של האיתות הוא ברוב המקרים צליל תפיסת ושחרור הממסר (צליל מכאני). בחלק מהמקרים מושמע צליל אלקטרוני דומה על ידי מערכות ברכב כדי לציין פעולת הפיקוד. הממסר הוא אלמנט מגנטי. כל סגירה או פתיחה שלו גורמת ליצירת שדה מגנטי סביבו. קופסאות הממסרים מצויות בדרך כלל ליד הנהג, או  הנוסע בצד הנהג, או צמוד לסוללה. 
   
4. מחשב ניהול – בכל כלי רכב מודרני ישנו מחשב ניהול כזה או אחר. המחשב אחראי על פעולתו התקינה של הרכב. סביב המחשב מתפתח שדה מגנטי וקרינה בתדרי ביניים. קרינה זו מהמחשב בדרך כלל אינה חזקה משום שהוא אביזר אלקטרוני והזרמים המתפתחים בו הם קטנים יחסית. בדרך כלל מותקן המחשב בתא המנוע בקרבת הסוללה.
   
5. צמיגים- חוץ מהגומי בצמיגים יש גם חוטי מתכת (מה שנותן לצמיג את החוזק שלו). חוטים אלה עשויים מחומר מוליך חשמלית ומצויים באופן טבעי בשדה של כדור הארץ (שדה DC של כ500 מיליגאוס). בגלל הסיבוב המהיר שלהם בתוך שדה הDC נוצרים בזמן נסיעה על החוטים-מיתרי מתכת בתוך הצמיגים זרמים חשמליים מושרים ואלה יוצרים שדה מגנטי בתדרים נמוכים. בדרך כלל השדות אינם משמעותיים. במצב בו הרכב עומד אין שדות מהגלגלים. 
   
6. מנועים חשמליים קטנים – מנועים חשמלים קטנים יש במספר שימושים ברכב. החל מהמנועים של המגבים עד למנוע צעד צעד שתפקידו בקרה על כניסת האוויר למנוע בסיבובי סרק. מנועים אלו, בהתאם לתפקידם וגודלם מיצרים שדה מגנטי סביבם. בדרך כלל שדה זה אינו משפיע על החשיפה של הנהג או הנוסעים, אבל יש לוודא זאת.
   
7. מערכת מיזוג אוויר, חימום ומערכת אוורור – מערכת מיזוג האוויר ברכב מחולקת לשני חלקים חשמליים מרכזיים. הראשון הוא המדחס הנמצא בדרך כלל בקדמת תא המנוע והמייצר שדה מגנטי משמעותי. בדרך כלל שדה זה לא משפיע על רמות הקרינה בצמוד לנהג או לנוסעים (אם אכן מותקן באופן מרוחק מתא הנוסעים). החלק השני הוא המעבה הצמוד למערכת האוורור של הרכב. מערכת זאת מורכבת ממאווררים שהם למעשה מנועים חשמליים המבוססים על עקרון פעולה מגנטי והפולטים שדה מגנטי בתדר נמוך. עוצמת השדה תלויה במהירות האוורור. כלומר, ככל שהמאוורר יעבוד מהר וחזק יותר, רמות השדה יתגברו. מכיוון שמערכת האוורור נמצאת בדרך כלל בקרבת הנהג והנוסע בצידו, הם יחשפו לקרינה מהמערכת. כדי לצמצם חשיפה יש להפעיל את המערכת במהירות אוורור נמוכה יחסית.
   
8. מערכות חשמל ואלקטרוניקה הפרוסות בתא הנוסעים – מערכות חשמל אלקטרוניקה לפיקוד ובקרה על מערכות הנוסעים ברכב כגון קופסאות פיקוד לכריות אויר, אפשרי שימצאו בתוך תא הנוסעים ובקרבה אליהם. רכיבים אלו פולטים מידה מסוימת של קרינה בלתי מייננת בתדרי ביניים ובתדרים נמוכים. אם הרכיבים הם אלחוטיים אזי גם קרינת רדיו. 

קרינת ELF במערכות רכב מיוחדות

1. חימום מושבים – בעיקר ברכבי יוקרה קיימת אפשרות של חימום המושבים על ידי אלמנטים חשמליים המותקנים בהם. כדי שהאלמנטים יפיקו חום מוזרם דרכם זרם חשמלי. זרם זה יוצר לא רק חום אלא גם שדה מגנטי בתדרים נמוכים בהתאם לסוג המנגנון וכמות הזרם הזורם דרכו.
   
2. מערכת כיוון מושבים חשמלית – הכיוון החשמלי נעשה על ידי מנועים חשמליים זעירים. אפשרי שמנועים אלו יפלטו שדה מגנטי בתדרים נמוכים בהתאם לאופן חיבורם, אופן פעולתם וסוג המונעים.
   
3. מערכות עצור וסע – בכמה מדידות שביצעתי ברכבים של מכרים בעלי מערכות עצור-וסע נראו רמות גבוהות יחסית של שדה מגנטי בתדרים נמוכים סמוך לדוושות בשונה מרכבים מאותו דגם ללא מערכת זו. אפשרי שהקרינה נובעת מהדוושות האלקטרוניות-מגנטיות או ממערכות אלקטרוניות מיוחדות המותקנות באזור הרגלים של הנהג כחלק ממערכת "העצור וסע".
   
4. מערכות סאונד לרכב – מערכות סאונד לרכב יכולות להיות מקור רב עוצמה של שדה מגנטי בתדר נמוך. במיוחד נכון הדבר במקרה של התקנת רמקולים וציוד הגברה רב עוצמה. הקרינה במקרה כזה תפלט הן מהכבלים, מציוד ההגברה ומהרמקולים. למשל, כדי להפיק באסים חזקים, צריך זרם חזק יחסית. זרם זה יביא ליצירת שדה מגנטי חזק סביב המוליכים, מהמגברים ומהרמקול עצמו, עד כדי מדידה של כמה מיליגאוסים בכל חלל הרכב, ובמיוחד צמוד למגבר ולרמקול הבאסים כאשר מושמעת מוזיקה.

קרינת ELF ברכבים היברידיים וחשמליים

רכבים חשמליים הם העתיד

רכבים חשמליים הם העתיד, זאת בגלל יעילות המנוע החשמלי בהשוואה ליעילות מנוע בעירה. כמו כן רכבים חשמליים עדיפים בשל מורכבות מכנית קטנה יותר בהשוואה לרכבים עם מנוע בעירה.

כרגע הבעיה בישום היא בעיקר טווח נסיעה של רכבים חשמליים אבל בעיה זו עתידה להיפטר על יד טכנולוגיות סוללות מתקדמת, טכנולוגיות טעינה מתקדתמת, וטכנולוגיות החלפת סוללה מתקדמות.

בנתיים רכבים היברידים מגשרים על הפער הזה ומציעים שיפור בצריכית הדלק בזכות שילוב מנוע חשמלי קטן.

יותר מערכות חשמליות, יותר סיכוי לחשיפה לקרינה

הבעיה ברכבים חשמלים והיברידים היא שיש יותר מערכות חשמליות. מערכות חשמליות פולטות שדות מגנטיים וחשמליים בתדר נמוך ותדרי ביניים. לכן סביר להניח שברכבים חשמליים והיברידים יש יותר סיכוי לחשיפה לקרינה זו. כמו ברכבים רגילים, סביר להניח שאם שרכב חשמלי יתוכנן מתוך הבנה שקרינה זו מזיקה בריאותית כבר ברמות נמוכות (מעל 2 מיליגאוס למשל) החשיפה של הנוסעים לקרינה זו תהיה נמוכה. בעוד שברכב שתוכנן לא נכון (רכיבים חשמליים וצמות קרובים מידי לנוסעים ולנהג) תהיה חשיפה גבוהה לקרינה זו. בנוסף גם ברכבים אלו יש לתת משקל לשידורים של קרינת רדיו בתוך הרכב.

רכבים היברידים – בעיות משני העולמות

ברכב היברידי יש גם את המערכות החשמליות והמגנטיות של רכב עם מנוע בעירה (למשל אלטרנטור) וגם את מערכות החשמל של רכב חשמלי (למשל סוללות , כבלי כוח, מנועים …) וגם מערכות יחודיות לרכבים היברידים (למשל המטען של הסוללה שעובד בזמן נסיעה) לכן, על פניו לרכיבים היברידים יש את הכי הרבה מערכות פולטות קרינה בתדר נמוך ולכן את הסיכוי הגדול ביותר לסבול מבעיות קרינה.

רכבים חשמליים – אפשר לעשות נכון

ברכבים חשמליים יש רק את מערכות החשמל הדרושות להנעת הרכב. אין אלטרנטור (מקור קרינה חזק ברכב עם מנוע בעירה פנימית) ומצד שני אין מטען מרכזי (מקור קרינה חזק ברכבים היברידים). לכן על פניו יכול להיות יותר קל לתכנן רכבים חשמליים שלא תהיה בהם קרינה, לפחות לא שדה מגנטי בתדר נמוך. הבעיה היא שממה שראיתי כרגע זה עדיין לא קורה. עדיין אין הקפדה על הנושא ברכבים אלו ועדיין יש מערכות חשמליות קרובות לנוסעים ולנהג. בהתאם לכך יש גם שדות מגנטיים וחשמליים בסביבת בנהג והנוסעים , חבל.

גם קרינת רדיו היא בעיה

גם חשיפה לקרינת רדיו היא בעיה. ולצערי הרכב אני רואה יותר ויותר חשיפה לקרינת רדיו בתוך רכבים, ביחוד כאלה שאמורים להיות מתקדמים ומעודכנים. ביחוד ברכבים חשמלים והיברידים, אם כי הבעיה הזו קיימת גם ברכבים רגילים.

לבדוק לפני רכישה

לכן בדיוק כמו ברכבים בעלי מנוע בעירה, גם במקרה של רכבים חשמליים והיברידים אנחנו מציעים למי מכם שמודע לנזקים הבריאותיים האפשריים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, למדוד את הקרינה בעצמכם לפני רכישה של רכב כזה.

לא לרגישים לקרינה

כרגע כל עוד התמונה של החשיפה לקרינה בלתי מייננת (גם שדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים ותדרים בינים וגם קרינת רדיו) ברכבים אלו לא ברורה, אני אישית לא אקנה כזה רכב ולא אוכל להמליץ על רכישה של כלי רכב כאלה למי שמודע לנזקי הקרינה (ועשה צעדים לצמצום חשיפה כגון צמצום שימוש בסלולרי והפסקת שימוש בציוד אלחוטי) וביחוד למי שכבר נפגע (רגישים לקרינה).

האם בעתיד יפטרו בעיות הקרינה?

אני מקווה כי בשנים הבאות היצרנים יקחו את הנושא לתשומת לבם ובמקום להגיד "הקרינה בתקן" ישקיעו בצמצום החשיפה כך שלא תהיה קרינה בכלל. אין לי ספק שעם תכנון נכון זה בהחלט אפשרי.

מדידות שבוצעו בארץ

כאמור ברכבים היברידיים וחשמליים יש יותר רכיבים חשמליים ומגנטים מאשר ברכבים רגילים. בדיקות שנעשו בארץ לבקשת המשרד להגנת הסביבה בשנת 2009-2010 הביאו למיפוי מקורות הקרינה מרכבים היברידיים בזמן הנהיגה. הקרינה משתנה בהתאם לנהיגת ברכב. בשל מורכבות המערכות הקרינה משתנה כל הזמן. הבדיקות בוצעו על ידי חברות לבדיקות קרינה והממצאים פורסמו באתר וואלה. גם המשרד להגנת הסביבה נדרש לסוגיה וביצע בדיקה על ידי שני מומחי קרינה. המשרד מפרסם את התוצאות של הבדיקה באתרו אבל מצניע את הסכנה תוך כדי שימושים בחישוב ממוצעים והדגשת היתרונות של כלי הרכב ההיברידיים.  הכותרת של פרסום המשרד להגנת הסביבה היא לכאורה שאין בעיה "המשרד להגנת הסביבה מעודד שימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר, ובכללם כלי רכב היברידיים, מאחר ולא הוכח כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. ", אבל לפי הממצאים (אם בוחרים לקרוא את הפרסום יש רמז לכך בנתונים הממוצעים ואם בוחרים לקרוא את הדוח המלא הנתונים כבר הרבה יותר מדאיגים) נראה כי קיימת קרינה בתדר נמוך ברכבים היברידיים הגבוהה מהקרינה הקיימת בחלק מהרכבים שאינם היברידיים או חשמליים (מכיוון שיש גם רכבים "רגילים" בהם רמות הקרינה גבוהות יחסית).

נוהל מדידה לא נכון (שוב?)

בשנת 2018 הוצג על ידי המשרד להגנת הסביבה נוהל בדיקה ודירוג של הקרינה ברכבים. ראו ביקורת על הנוהל בראש דף זה. לדעתי נוהל זה מוגדר כך שגם רכבים בהם יהיו שיאי קרינה גבוהים ותהיה חשיפה מיותרת לקרינה יקבלו בסופו של דבר ציון שימקם אותם בקבוצה הירוקה של הדירוג. כלומר נוהל זה מסתיר ומכשיר חשיפה מיותרת לשיאי קרינה גבוהים ברכבים.

1. מנועי חשמל – מנוע חשמלי למעשה מבוסס על עיקרון מגנטי. סביב המנוע נוצר שדה מגנטי בתדר נמוך בהתאם לסוג המנוע ולזרם החשמלי אותו הוא צורך. מנועי חשמל התורמים או מקיימים את הנעת הרכב נמצאים ברכבים היברידיים או חשמליים ותורמים גם לשדה המגנטי אליו נחשף הנהג ונחשפים הנוסעים.
   
2. מטענים לסוללות – ברכבים חשמליים והיברידיים מתבצעת טעינה למצברי הרכב בעת בלימה ובזמן פעולת המנוע הלא חשמלי (אם קיים). חלק מאנרגיית הבלימה מוסבת ליצור חשמל הטוען את המצברים. הטעינה מפסיקה ומתחילה כל העת בזמן נהיגה ותלוי באופן הנהיגה ברכב. בזמן טעינה יוצר שדה מגנטי סביב המוליכים, סביב המטענים והסוללות.
   
3. כבלי הולכת זרם – כבלי הולכת זרם מהסוללות למנועים וממערכות הטעינה למיניהן לסוללות. בזרם הזורם יש שינויים וסביב המוליכים יכולים להיווצר שדות מגנטיים. יש לבדוק במפרט הרכב היכן הם עוברים ולמדוד שדה מגנטי בתדר נמוך בסמוך אליהם.
   
4. מצברים מיוחדים – המצברים הללו בשונה מהמצבר ברכב רגיל אינם משמשים להתנעת הרכב אלא מאפשרים לאחסן את החשמל הדרוש להפעלת המנועים החשמליים של הרכב. מצברים אלו גדולים, חזקים מהמצבר ברכב רגיל ומיקומם הוא בדרך כלל או מאחורי ומתחת המושב האחורי או בתחתית הרכב. מצברים אלו מהווים מוקד לשדות מגנטיים וחשמליים בזמן הנהיגה ברכב.

פוסטים בנושא קרינה בלתי מייננת ברכבים היברידיים בבלוג:

http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1684772
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1654379
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1669641
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1646689
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1528968

קרינת רדיו (RF) ברכבים עצמם

1. מערכות שליטה ובקרת רכב אלחוטיות – בחלק מהרכבים יש מערכות תקשורת אלחוטיות המשדרות בתוך הרכב ממערכות בקרה אל מערכות מדידה ותפעול ובחזרה. דוגמא אופיינית לכך היא חיישני לחץ אוויר בצמיגים ברכבים חדשים. כל אחת מהמערכות הללו מתנהגות באופן שונה. בחלקן מתבצע שידור קצר חד פעמי, בחלקן מידי פעם ובחלקן שידור קבוע.
   
2. מערכת התנעת הרכב ללא מפתח – בעת האחרונה רואים יותר ויותר רכבים בהם יש כפתור התנעה של הרכב ואין צורך להוציא את המפתח מהכיס כדי להתניע.. די להתקרב לרכב והוא נפתח ומספיק לשבת באוטו וללחוץ על כפתור ההתנעה. המערכת הזו, מעבר לכך שאינה בטיחותית ומאפשרת התנעה של הרכב על ידי מי שאין לו מפתח או רשות לכך (למשל הורה שעסוק בקשירה של ילדו בכיסא הבטיחות מאחור, בעוד ילדו השני לוחץ על כפתור ההתנעה), מצריכה שידור גלי רדיו ממערכת ההתנעה האלקטרונית אל המפתח, בדגמים מסוימים כל זמן הנסיעה. השידור יהיה בדרך כלל בסמוך לכפתור ההתנעה עצמו.

קרינת רדיו (RF) במערכות רכב מיוחדות

1. דיבוריות בלוטות' – כבכל ציוד בלוטות' דיבורית בלוטות' פולטת קרינת רדיו. מעבר לכך הסלולרי משדר הן לדיבורית והן לאנטנה הסלולרית, כל זה בתוך הרכב (סרטון – https://youtu.be/cgq82cM75Z0)
   
2. מערכות מולטימדיה אם או בלי מודם סלולרי – מערכות אלו הופכות ליותר ויותר פופולריות. בחלק מהמקרים יש בהם "רק" רכיב בלוטות' במאפשר למערכת לשמש כדיבורית, לתקשר עם שלט הגה אלחוטי וכן מוצרי מולטימדיה ברכב כגון אייפון או אייפד. במערכות מסוימות יש גם מודם סלולרי המאפשר גלישה סלולרית, עדכון נתונים והרצת אפליקציות על המערכת עצמה. במערכות אלו, לא תמיד האנטנה היא אנטנה חיצונית.
   
3. מערכות מעקב ובקרת ציי רכב בעלת מודם סלולרי – מערכות אלו מאפשרות לקציני רכבים לדעת איפה נמצא כל אחד ואחד מהנהגים שלהם ומתי הם נוהגים ברכב, איפה, באיזה מהירות ונתונים נוספים. הנתונים נאספים ברכב ומועברים על גבי שידור סלולרי למחשבי החברה. קצין הרכב יכול להיכנס לממשק מיוחד ולהתעדכן במידע שנאסף. כאמור, השידור מהרכב הוא קרימת רדיו וחושף את הנוסעים והנהגים לקרינה בתלות במקום בו המודם הסלולרי מותקן.
   
4. מערכות בטיחות ובקרת נהיגה בעלי מודם סלולרי -בדומה למערכת מעקב ובקרת ציי רכב, קיימות גם מערכות דומות לשוק הפרטי. גם כאן בתלות במיקום של המודם הסלולרי ברכב קיימת חשיפה לקרינה.
   
5. מערכות איתור רכבים גנובים בעלות מודם סלולרי – מערכות אלו בעלות מודם סלולרי, אחד או יותר, משדרות את מיקום הרכב בזמן נהיגה ובזמן פעולות כניסה והנעה של הרכב. מערכות אלו משולבות לפעמים במערכות בטיחות ובקרת נהיגה או ניהול ציי רכבים. מערכות אלו נכללות בדרך כלל בדרישות הביטוח של חלק מכלי הרכב, וככל שהרכב יקר יותר יש יותר סיכוי שהן יותקנו בו.
   קישור לסרטון – https://www.facebook.com/622140490/videos/3083259028612771/
   
6. מערכות נעילה ומניעת גניבה בעלות רכיבים אלחוטיים – קודן המותקן ברכב דורש הכנסת קוד לפני שאפשר להניע את הרכב. למעשה הקודן שולט על משבת מנוע (ניתוק הצתה) ועל משאבת הדלק. בחלק מהדגמים השליטה היא אלחוטית. תדרי השידור הם בתחום הנמוך של הRF וקשה מאוד למדוד אותם. אם זאת רגישים לקרינה ירגישו לא נעים ברכב לאחר כמה דקות של שהיה בו.
   
7. מערכות ראדר לבטיחות – מערכות אלו משתמשות בראדר אקטיבי המשדר קרינת רדיו אל הדרך לפני הרכב. לא ברורה מידת החשיפה של הנוסעים לקרינה מהראדר עצמו או מרכיבים נוספים של המערכת. מערכות אלו הופכות פופולריות יותר ויותר.
8. משדרי FM לנגנים – משדרים אלה מתחברים לנגן מוזיקה ומשדרים את הקול על גבי תדר FM.
   
9. מערכות WIFI לרכב – מערכות מולטימדיה עם מודם סלולרי וטלפונים סלולריים קבועים בתוך הרכב, מאפשרים לפעמים אופציה זו של שידור WIFI בתוך חלל הרכב. אני מניח שבשנים הבאות הפונקציה הזו תהיה יותר ויותר פופולרית.
10. לאחרונה נתקלתי במערכות GPS לרכב שפלטו קרינת רדיו מהאנטנה האקטיבית. כאשר מחברים אנטנה פסיבית לאותה מערכת אין קרינה, ראו – http://norad4uh.blogspot.com/2017/06/blog-post_24.html
11. מצלמת דרך\נהיגה עם חיבוריות אלחוטית WIFI\3G\4G\5G או אחרת, להעברת הוידאו לסלולרי שלכם.

קרינת רדיו ברכב בגלל שימוש בטלפונים סלולריים, טאבלטים וציוד אלחוטי

גוף הרכב היינו 70% ממתכת. מתכת זו מחזירה קרינה רדיו-סלולר שמשודרת בתוך הרכב. בנוסף היא יכולה לחסום חלק מהקליטה אל תוך הרכב מה שיביא, במצבים מסוימים להעלאת עוצמת השידור מציוד סלולרי ואלחוטי. לכן מומלץ לא לעשות שימוש בציוד סלולרי ואלחוטי בתוך הרכב. רגישים לקרינה ירגישו רע יותר, מהר יותר כתוצאה מחשיפה לקרינה מציוד (לפעמים גם ציוד אלקטרוני שאינו אלחוטי) בתוך הרכב, בהשוואה למחוץ לרכב. לשיחות שחייבים לעשות בנסיעה מומלץ לעשותם על ידי שימוש בטלפון סלולרי קבוע, דור שלישי UMTS, ברכב המצויד באנטנה חיצונית. שימוש במכשיר כזה כמעט ולא חושף את המשתמש לקרינת רדיו-סלולר מהמכשיר (אם מותקן נכון). שימוש כזה מומלץ לרגישים לקרינה שחייבים מידי פעם טלפון באוטו לשיחות חירום או שיחות קצרות. במקרה שאתם עדיין עושים שימוש בסלולרי בתוך האוטו, עדיפה הצמדתו לחלון מאשר מיקומו בחלקים הנמוכים של האוטו. זאת בתנאי שהחלון הקדמי אינו בעל שכבת מיגון קרינה כפי שיש בחלק מהרכבים (סימון IR) על החלון.

קרינה בלתי מייננת ברכבים ממקורות חיצוניים

1. אנטנות סלולריות בצידי הדרכים – בגלל השימוש הכבד בסלולרי תוך כדי נהיגה ונסיעה, היום אפשר כבר לראות אנטנות סלולריות רבות בצידי הדרכים. הקרינה מהאנטנות בצידי הדרכים נכנסת דרך החלונות לרכב ומקשה את הנהיגה והשהיה על רגישים לקרינה. רגיש לקרינה המתחיל להרגיש את האנטנות בצידי הדרך יהיה בדרך כלל ברמה בינונית, או קשה יותר, של רגישות לקרינה. רגישים לקרינה שסובלים מהחשיפה הזו יכולים (בהתאם לחוקי התחבורה) להתקין ציפוי חוסם קרינה על חלק מחלונות הרכב (כל עוד אין מקור קרינה פנימי).
   
2. קווי מתח גבוה ומתקני חשמל בצידי הדרכים – קווי המתח הגבוהה מתוחים לרוב בצמוד לכבישים או חוצים אותם. קוים אלה פולטים שדה מגנטי וחשמלי בתדרים נמוכים. שדות אלא מהווים חשיפה לקרינה ורגישים לקרינה ברמה בינונית-קשה יסבלו מנסיעה בצמוד או מתחת לקוי חשמל.

מיגון רכבים מקרינת רדיו מאנטנות סלולריות

רגישים לקרינה רבים סובלים מהקרינה מהאנטנות הסלולריות הרבות בצידי הדרכים. עד כדי כך שיכולת הנהיגה שלהם נפגעת ומוגבלת. במקרה כזה ניתן למגן את הרכב מפני הקרינה הנכנסת אליו מהאנטנות הסלולריות דרך החלונות ברוב צידי הרכב. יש לשים לב לדרישות החוק בארץ לא לצפות את החלונות הקדמיים (חלון קדמי וחלונות של הנהג והנוסע לצידו) . עדיף תמיד לבחור ציפוי שהוא בהיר ואינו מורגש מבחינת גוון צבע ככל הניתן. התהליך דורש ידע ויכולת בדיקה ומציאה של מיגון מתאים ולפני השלבים הבאים: 

1. מיגון רכב ניתן לעשות לאחר וידוי שאין בו כל ציוד אלחוטי
2. מוצאים בעל מקצוע שעושה ציפוי לחלונות ומבקשים ציפוי על בסיס של אלומיניום (ציפוי מראה בעל גוון כסוף קל מאוד).
3. לוקחים חתיכה ובודקים מול אנטנה (גודל החתיכה צריך להיות לפחות פי 4 גדול ממד הקרינה) עם מד קרינה.
4. מחזיקים את מד הקרינה מוול אנטנה – מודדים ורושמים בצד את התוצאה.
5. מכניסים את הציפוי בין המד לאנטנה, – מודדים ורושמים את התוצאה.
6. חוזרים על סעיפים 4-5 כמה פעמים עד שברורה רמת ההנחתה (אם בכלל) של החומר, הנחתה צריכה להיות פי 10 לפחות. עם בלי הציפוי הרמה שהמד מודד היא 10, כאשר שמים את הציפוי הרמה צריכה להיות מתחת ל1.
7. מבקשים מבעל המקצוע למגן את הרכב.
8. ניתן לרכוש אצלנו ציפוי לפי מטר רץ ולהתקין אצל מתקין מקומי.