ב- 21 לפברואר 2025 נגנבו מטבעות אית'ריום מבייביט (Bybit), שהיא בורסת מטבעות ונכסים דיגיטליים גלובלית. זו פריצת האבטחה הגדולה ביותר בתולדות הקריפטו – נגנבו נכסי את'ריום בשווי 1.46 מיליארד דולר.
בגלובס דווח כי שוד הקריפטו (הגדול אי פעם) יצר אפקט שרשרת בשווי של 5 מיליארד דולר – משיכות ענק של כספי משקיעים. למעלה מ־4 מיליארד דולר נמשכו מהבורסה לאחר הפריצה ויחד עם הגניבה שווי הנכסים צנח מ־16.9 מיליארד דולר ל־11.2 מיליארד דולר.
המערכת ננעלה מיד כדי להבטיח את שלמות כספי הלקוחות. הבורסה יזמה שיתוף פעולה עם חברות סייבר מובילות והשיקה תוכנית "באונטי" (Bounty) בסך 140 מיליון דולר – תגמול שיתמרץ מומחים לסייע באיתור והשבת הנכסים הגנובים – 10% מהכספים שיוחזרו. הפעולה המיידית נועדה להראות חוסן ומחויבות לאבטחה, בתעשייה שנחשדת כפרוצה מדי. שוד משמעותי זה מבייביט הוא תזכורת לחשיבות אבטחה בפלטפורמות מסחר קריפטוגרפיות.
פורבס ואחרים התיחסו לקבוצת לזארוס (Lazarus) מצפון קוריאה כחשודה בשוד מבייביט. קבוצה שמבצעת פשעי סייבר מ- 2009 וקשורה לממשל הצפון קוריאני. היא אחראית לגניבות רבות, כמו פריצה לחברת סוני (Sony) ב-2014, מתקפת סייבר נגד בנק בנגלדש מ-2016 בה נגנבו 81 מיליון דולר, ומתקפת כופרה מפורסמת WannaCry מ- 2017 שהשפיעה על 300,000 מחשבים ב-150 מדינות. חברת מודיעין הבלוקצ'יין Chainalysis העריכה כי קבוצת לזאוס גנבה קריפטו בשווי של כ-1.34 מיליארד דולר ב-47 פריצות בשנה שעברה. ממשלות רבות הזהירו בעבר מקבוצה זו.
מעריכים כי המשטר הצפון קוריאני משתמש בכספי קריפטו גנובים מפריצות כאלו למימון צרכיו, כולל תוכנית הגרעין של צפון קוריאה.
ואיך זה קרה?
מנכ"ל בייביט בן ז'ו פרסם ברשת X כי הפריצה התרחשה בעת העברה שגרתית מ"ארנק קר" ל"ארנק חם". כלומר, בהעברה ממערכת אחסון מנותקת מהאינטרנט לארנק שמחובר לאינטרנט עבור פעולות יומיומיות. התוקפים "ארבו" לרגע בו התחבר הארנק הקר לרשת והציגו למאשרי העסקה ממשק שנראה לגיטימי. כך קיבלו גישה לארנק.
.
רבים מהללים את הקריפטו, שמפרק את מונופול המדינה על הכסף. אבל .. זה חלק מתעמולת תעשיית הקריפטו, מזכירים יונתן לזר-תלם וניצן פוזנר. בלוקצ'יין הוא שיטה לשמירת מידע באופן מבוזר, שלא מתאימה לניהול כלכלה הוגנת ואמינה. שקיפות, ביזור ואנונימיות הם ערכי הקריפטו המוצהרים, כיון שאלה יסודות הבלוקצ'יין ולא כי זה טוב לכלכלה.
הבלוקצ'יין הוצג כפתרון ללא בעיות, שיחליף את הכסף והזהב. אחרי כן דיברו עליו כבסיס האינטרנט כולו. אבל זו רק פלטפורמה לעקיפת רגולציה, שיוצרת פערים בהגנת הצרכנים והמשקיעים. שוב ושוב נשדדים סכומי עתק, המשקיעים לועגים לקורבנות, כאילו זו אחריותם להישמר. הסיסמה היא "קוד הוא חוק", כלומר, אם זה אפשרי זה חוקי.
בלוקצ'יין חביב על עולם הפשע, כלי להלבנת הון. שווקי הקריפטו הפתוחים מאפשרים להרוויח מסחר בסמים, בנשק ובבני אדם. בלוקצ'יין מבוסס על אי אמון – ביטול האילוץ לסמוך על הצד השני בעסקה. כל אינטראקציה בינאישית נתפסת כ"עסקה". אמון חיוני לקיום חברה. לדעת לזר-תלם ופוזנר, החזון האנרכיסטי הזה מתכוון לבטל את הישגי הנאורות שהושגו לאחר מאות שנים של מהפכות ומלחמות להשגת זכויות והסדרת חיי חברה נאותים.
ונניח שכלכלת העתיד תיבנה על בסיס הבלוקצ'יין, זה לא יחליף את האליטות. רבים מהמשקיעים בקריפטו הם אותם מיליארדרים שמנהלים את העולם, ובראשם האיש העשיר בעולם, איילון מאסק, שמחזיק בקריפטו, העלה את המטבע שנוצר כבדיחה והפך אוותו לנכס ממשי (דוג'קוין) ומתמרן ערך של אחזקות קריפטו רבות. אליטות לא מפנות את מקומן כל כך מהר, אלא מנכסות כל ההתנגדות, מרד ומחאה (אלא אם כורתים את ראשם). מתעשרי הקריפטו ימהרו להצטרף לעשירי העולם, גם אם במקור היו פועלים קשי יום. אותה אליטה תישאר להנהיג את העולם, תוך אפשקרות מוגברת לרמות, לתמרן, לגזול ולנצל בעזרת מטבעות ללא רגולציה.
עובדי תעשיית המין מגלים את יתרונות הביטקוין – שירה מייקין
האם המחשב שלכם נחטף לצורך כריית קריפטו ?- גיל דוד
גיוס קריפטו למאבק למען האקלים מעורר גיחוך. בלוקצ'יין הוא שיטת אחסון מידע שעיקרה ביזור ולא ייעול. דרושה אנרגיה אדירה כדי להפעיל אותה. מדובר בבזבוז משאבים עצום.
בתוכנית ב- BBC צוטטו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' שהעריכו ב- 2021 כי כריית ביטקוין צורכת 121 טרה-וואט שעה בשנה. צריכה גבוהה מצריכת האנרגיה של ארגנטינה (121 טרה-וואט שעה בשנה) והולנד (108 טרה-וואט שעה בשנה). הנזק הסביבתי של הביטקוין חמור. וזה לצד העדר תועלת חברתית, כלכלית או משקית מהמטבע. המטבע מניב רווחים רק לכורים אותו ולמשקיעים, לצד מי שצריכים מטבע ללא רגולציה לעסקאות בעייתיות ולא חוקיות.
יזמים מאמצים את הטכנולוגיה לשלל שימושים שלא זקוקים לביזור, לאנונימיות או לרשימה בלתי משתנה של נתונים. המחיר האקלימי לא מענין איש. הקריפטו אינו חזון אוטופי ולא סוציאליסטי, אלא ביטוי טכנולוגי לתאווה קפיטליסטית של עמקי הסיליקון והבורסות. כך לזר-תלם ופוזנר, ואני לגמרי מסכימה עם הניתוח שלהם.
https://www.mako.co.il/news-money/2025_q1/Article-c2d953da2733591026.htm
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001502911
