לקבוצת פייסבוק של נפגעות ונפגעי קרינה העלה צ', אחד החברים רגישי הקרינה, התיחסות לתוסף מגנזיום ציטראט:
"תוסף שעשה לי פלאים והעלים במידה ניכרת את תסמיני הרגישות לקרינה.
צפיתי בהרצאה באנגלית שפורסמה כאן בקבוצה בעבר וניתנו בה המלצות לנטילת תוספי תזונה שונים לרגישים בדגש של מגנזיום.
מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים וחיוניים לגופנו, והוא אחראי על כמה וכמה תפקידים ותהליכים קריטיים בגוף.
מגנזיום ציטראט הוא צורה של מינרל המגנזיום, הנקשר לחומצה ציטרית. מחקרים מראים שהוא נספג טוב יותר בגופנו, ובפרט בגופם של מבוגרים.
התוסף עוזר לווסת את ספיגת הסידן בעצמות, כך הוא מונע הצטברויות של סידן במקומות מיותרים בגוף.
אדגיש כי אני עדיין מקפיד על דיאטת קרינה ומשתדל להיחשף אליה כמה שפחות.
בריאות שלמה לכולכם"
קישור להרצאה של דר' רייה על גורמים שמעוררים רגישות לקרינה
ההמלצות לתוספים ניתנות מהדקה ה-31:00
עדכון ששלחה לי אחת הקוראות – הסרטון נסגר ואינו ציבורי יותר, חבל. אשמח אם מי שיתקלו בזה במקום אחר ישלחו קשור. תודה
.
תגובה של ה', אחת המשתתפות בדיון – רגישה לקרינה
(נדגיש – אין זו המלצה ולא ייעוץ מקצועי. זה דיווח על התנסות אישית. בכל מקרה נטילת תוספים דורשת ליווי מקצועי והתאמה אישית לפי בדיקות)
ואז .. הגיעה תגובה נוספת וראויה לתשומת לב – כותבת ג':
נשוב ונדגיש – נטילת תוספי תזונה עלולה להזיק ונדרש ליווי מקצועי והתאמה אישית לפי בדיקות.
אזהרה חוזרת
אין בכל הנכתב באתר זה כל המלצה לגבי תוספי תזונה, תרופות וחיסונים, טכניקות טיפוליות וכל אמצעי אחר.
זהו פירוט של התנסויות אישיות של מי שכבר נפגעו, לצד סיכומי מחקרים ומאמרי דעה של מומחיות וחוקרים בתחום. זאת, במטרה להעלות מודעות ולסייע להנגיש מידע בשפה העברית.
.
בפברואר השנה (2024) פורסם בכתב העת Nutrients מאמר המפרט הקשרים מהותיים של חסר במגנזיום, כגון:
אי יציבות גנומית, שחיקת טלומרים, שינויים אפיגנטיים, הפרעה בתפקוד מיטוכונדריאלי, אובדן פרוטאוסטזיס (פרוטאין והומאוסטאזיס), ירידה מהותית ברגולציה של חישת נוטריינטים, הזדקנות סלולרית, תשישות תאי גזע, תקשורת בין תאית, פגיעה באוטופגיה, דיסביוזה של המעי, דלקת כרונית.
סקירה זו מבהירה מנגנונים, שיכולים להסביר קשר של מגנזיום עם סימני הזדקנות, בלי לטעון שקטיון המגנזיום הוא הקובע היחיד או החשוב ביותר של תהליך רב-משתני זה.
Magnesium deficiency induces inflammation through several signaling pathways
במאמרו של דרור פירר על מגנזיום יש מידע גם כיצד להשיג מגנזיום דרך תזונה, משמעות בדיקות הדם ועוד
כותב דרור פירר כי מגנזיום הוא יון תוך תאי בעיקרו (98%).
רמות הסרום הן 2% מהסך הכל ונשמרות בגבול זה הודות לאיזון דינמי בין צריכת מגנזיום תזונתית, ספיגה והפרשה במעיים, הפרשת כליות, אחסון עצם ודרישות רקמות הגוף השונות.
זו הסיבה שבדיקות דם לא מהוות מדד אמין. לדברי פירר, רמות מתחת לטווח התקין יחשפו רק דלדול חמור של מגנזיום, יש להתייחס לערכים הנוטים להיות נמוכים, אפילו אלה המכונה נורמליים כלא מספקים.
מגנזיום הוא מרכיב בעל רלוונטיות פיזיולוגית קרדינלית, הוא הקטיון התאי השכיח ביותר בתאים חיים, קטיון תוך-תאי שני בשכיחותו בגוף האדם אחרי אשלגן, והמינרל הרביעי בשכיחותו בגוף, אחרי סידן, נתרן ואשלגן.
מגנזיום:
- קו-פקטור הכרחי לפעולות מבניות וקטליטיות של תגובות אנזימטיות רבות
- הכרחי לתהליך הנשימה התאית, ייצור אנרגיה, סינתזת חלבון וחומצות גרעין, וגליקוליזה (הפקת אנרגיה).
- חיוני להובלה פעילה של יונים אחרים על פני ממברנות התא
- מווסת התכווצות שרירים, קצב לב תקין, יציבות חשמלית ועירור נוירונים.
- מעורב בסינתזה מיטוכונדריאלית של (ATP) ליצירת MgATP, שהכרחי לתגובות תאים ואיתות, לרבות הפעלה מחזורית של אדנוזין מונופוספט (cAMP), המעורבת במספר רב של תהליכים תאיים ביוכימיים, מורכבים. לרבות ביטוי (RNA), סינתזה של (DNA), חילוף חומרים של גלוקוז, איתות שרירים ותאים עצביים ובקרת לחץ דם.
לרבים יש חסר במינרל חשוב זה, במיוחד בגילאים מבוגרים, עקב תכולת מגנזיום נמוכה בתזונה, הפרשת שתן מוגברת או ספיגה מופחתת במעיים בגלל מצבים פתולוגיים או השפעות שליליות של טיפולים רפואיים..
מגנזיום תוך תאי נמוך נצפה בקרב מבוגרים, גם בהיעדר שינוי מהותי של מגנזיום בסרום. זה יתכן גם בקרב צעירים יותר.
חסרים קלים של מגנזיום הם אסימפטומטיים, לרוב, וכאשר הם ניכרים, סימנים קליניים לא ספציפיים עלולים לבלבל ולהיחשב כ תסמינים נפוצים של הזדקנות.
סימנים ראשונים שיכולים להעיד על מחסור במגנזיום יהיו נטייה להתכווצויות שרירים, כאבי רגלים, בחילות, עייפות וחולשה.
מחסור במגנזיום לאורך זמן משפיע על בריאות ואורח החיים ומהווה, לעתים, סיבה קריטית במחלות שהורגות רבים.
תזונה עשירה במגנזיום או השלמה עם תוסף יכוהת למנוע מחלות ולטפל בהן.
פירר מפרט מאמרים המגבים את חשיבות מגנזיום, כולל רמות טובות למגוון מצבים ותסמינים ופעולת מערכות בגוף, כגון.
- הגנה על שרירים
- חשיבות רבה למערכת החיסון.
- הורדת שכיחות של סרטן המעי הגס (colorectal cancer) שהוא אחד השכיחים ביותר והקטלניים אם לא מאובחן בשלביו המוקדמים
- מוריד רעילות של "סוכן" כימותרפי, שנקרא Cisplatin שגורם להרס של תאים בכליה ולכשל כלייתי
- מחסור במגנזיום משפיע על בדיקות שעושים כשרוצים לאבחן דלקת (CRP serum C-reactive protein) עקב מחלות אוטו-אימוניות או זיהומים וכן במקרה של דלקת בכלי הדם.
- קורונה
- סוכרת במנגנון הערך הגליקמי בדם לדוגמה בבדיקות רמת סוכר לאחר צום ובמטבוליזם של סוכר (טרום סוכרת – Prediabetes). וכן מונע פגיעה בכלייה אצל סוכרתיים
- מחלות לב וכלי דם
- צריכה מספקת של מגנזיום אצל אנשים שעברו התקף לב מורידה סיכון למוות מכל הסיבות.
- הורדת לחץ דם גבוה (מטא אנליזה)
- אי ספיקת לב.
- שבץ מוחי (מטא-אנליזה).
- פרפור פרוזדורים.
- רעלת הריון
- הפרעות נוירולוגיות ורגשיות
- אלצהיימר ודמנציה .
- פרקינסון .
- ספקטרום האוטיזם.
- קשב וריכוז.
- דיכאונות חרדות וגם בשילוב עם פרוביוטיקה
- הפרעות פסיכיאטריות
- הפרעות שינה
- נשימה (אסתמה).
- מחלות כליה ודיאליזה.
- אובדן שמיעה.
- מיגרנות, גם בשילוב עם קו אנזים קיו 10
- בריחת סידן ולאוסטאופרוזיס אצל נשים בתקופת מנופאוזה.
- שחלות פוליציסטיות – גורמי סיכון ודברים למניעה וטיפול.
- ירידה בטסטוסטרון.
- הורדת חומצה אורית בשתן – שיגדון
- פיברומיאלגיה
מגנזיום במזון
קקאו (224 מ"ג), אבוקדו בינוני (58 מ"ג), בננה (35 מ"ג), עלים ירוקים (80 מ"ג), גרעיני דלעת (520 מ"ג), פשתן טחון (392 מ"ג), אגוזי ברזיל (376 מ"ג), מוצרי שומשום מלא (350 מ"ג), צ'יה (335 מ"ג), חמניות (325 מ"ג), קשיו (280 מ"ג), שקדים (268 מ"ג), צנוברים (250 מ"ג), כוסמת (230 מ"ג), קוואקר (235 מ"ג), קינואה (200 מ"ג).
.
מגנזיום נחשב אחד התוספים החשובים ביותר (עבר "אופנות" וטרנדים רבים אך נשאר מומלץ לדעת כולם). גם סידן, סלניום, נחושת ומינרלים נוספים חשובים. אבל לגבי מגנזיום יש הדגשה רבה יותר כי מחסור במגנזיום שכיח מאד (בערך 80% מהאוכלוסייה לפי מחקרים מסוימים סובלים ממחסור). יש חשד משמעותי כי מחסור זה חושף לנזקי קרינה מצטברים (בהסתמך על מחקריו של פרופ' מרטין פול) והיותו חסם קלציום (סידן) בתעלות סידן מסוג L , כלומר L-type calcium channel – זה עלה במחקרים ווזה תואם מאד עדויות של רגישי קרינה רבים בקבוצות שלנו.
רמות סטרס מוגברות (מכל הסוגים – פיזי, סביבתי, פסיכולוגי וכו') מביאות לאובדן מגנזיום. קשר זה הודגם במחקרים, כמו מחקר זה מ- 2020.
לא תמיד קל למלא חוסרים במגנזיום ולא כל התוספים נספגים היטב – הנה מידע של ווייד לייטהארט
masterclass on magnesium deficie)
.
מגנזיום הוא יון תוך תאי ברובו (98%) – רמתיו במחזור הדם לא משקפת דבר על הרמות האמיתיות בגוף. ולכן, מומלץ להגיע לצריכת מגנזיום יומית לפי ההנחיות למגדר. ו
מאידך, משפיע המינרל החשוב הזה ברמת התאים של כלל המערכות בגוף. הוא חיוני ליותר מ-600 תגובות אנזימטיות. לכן, חשוב לוודא שרמותיו היומיות מתאימות למגדר, כיון שמחסור עלול להשפיע במישורים רבים.
דרור פירר ציין כי בדצמבר 24 פורסמה סקירה בכתב העת Nutrient שמדגימה חשיבות של מגנזיום במניעת מחלות לב וכלי דם – טרשת עורקים, לחץ דם גבוה, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, פרפור פרוזדורים, התקפי לב ותמותה ממחלות לב.
ב- 1988 נטבע מונח "חוסר מגנזיום סמוי כרוני" כנפוץ בעולם. החוקרים ציינו כי ב- 1993 ראו לראשונה שמחסור כזה הגביר סינתזת אלדוסטרון – הורמון שגורם לכליות לשמר בגוף נתרן ומים ולאורך זמן גורם ללחץ דם גבוה. וטרומבוקסן (חומר שהטסיות מפרישות בעת דימום, כדי לגרום לעוד טסיות להגיע ובכך להעלות רמות של קרישיות ואפשרות לפגיעה בכלי הדם).
החוקרים ציינו כי מתחילת שנות 2000 התבהרה חשיבות המגנזיום לבריאות כלי הדם והלב. מחקרים בבעלי חיים, בתאים ובבני אדם הדגימו מנגנונים הכוללים: מעורבות בחילוף החומרים של שומנים, שליח לתאים, וויסות תעלות יונים תאיות – נשא ואיתות המעורבים בתנועת סידן, אשלגן ונתרן פנימה והחוצה מהתאים. מגנזיום חיוני בהתכווצות שרירים חלקים, עיצבוב הלב ובטונוס כלי דם ולחץ הדם.
המנגנונים הוסברו כך:
- חסר במגנזיום זירז דלקת- הפעלת פגוציטים (בלענים), הפעילת קולטן NMDA, איתות NF-κB ועלייה ברמות חלבון C-reactive.
- חסר מגנזיום נקשר לעליה ברמות מיני חמצן תגובתיים (ROS) וחסר של מגנזיום הראה דיכוי של נוגדי חמצון סופראוקסיד דיסמוטאז וגלוטתיון בתוך התאים.
- חסר במגנזיום נקשר להפרעה בחילוף חומרים של שומנים בדם (בעיקר כולסטרול וטריגליצרידים).
- חסר מגנזיום הראה פגיעה בתפקוד אנדותל של כלי הדם, המרכזי בשלבים הראשוניים ביצירת טרשת עורקים. תהליך בו מקרופאגים בולעים כולסטרול ושומנים שעברו שינוי ובכך הופכים ל"תאי קצף". תאים שמקדימים פס שומן, שעלול להתפתח לפלאק סיבי ומסובך = טרשת עורקים.
- מגנזיום מווסת ייצור חנקן חמצני (NO) שברמות תקינות חשוב במיוחד לבריאות כלי הדם מרפה שרירים חלקים, שולט בחדירות תאי האנדותל ובעל תכונות נוגדות חמצון. מחסור של מגנזיום גורם לייצור עודף של NO וכתוצאה מכך גם ייצור עודף של ROS.
- חסר מגנזיום מביא לעליה של סידן תוך תאי ועליית סמני דלקת, הגברת התכווצות השריר החלק בכלי דם – שינוי לרעה בטונוס כלי הדם.
בסיכום המאמר צוין כי מחקרים עדכניים הראו כי אחוז גבוה (כ-50%) של האנשים בעולם סובלים מחסר סמוי של מגנזיום, כיון שצריכה התזונתית הכוללת נמוכה מהמינון היומי המומלץ לנשים (255-320 מ"ג ליום) ולגברים (330-420 מ"ג ליום).
מקורות המזון הטובים ביותר, לפי החוקרים הם עלים ירוקים, זרעים (חמניות, דלעת וכו), דגנים מלאים, קטניות אגוזים ושקדים.
מגנזיום נחשב חיוני לבריאות הציבור.
מחקרים נוספים שדרור פירר הציג לגבי קשר זה [1][2][3][4][5][6][7][8].
מחקרים נוספים שמנה דרור פירר, ביחס למצבים והקשרים דומים
- הורדת לחץ דם גבוה (מטא אנליזה) [1][2][3][4].
- אי ספיקת לב.
- שבץ מוחי (מטא-אנליזה) [1][2][3][4][5].
- פרפור פרוזדורים.
- צריכה מספקת של מגנזיום אצל אנשים שעברו התקף לב מורידה סיכון למוות מכל הסיבות.
- רעלת הריון [1].
דר' וויליאם ריה (REA) הוא ממייסדי תחום הרפואה הסביבתית ומהראשונים להכיר בנזקי קרינה וברגישות לקרינה EHS וברגישות לכימיקלים סינתטיים מרובים MCS
מודל החבית העולה על גדותיה, שהוא מרכזי ברפואה הסביבתית, החל בעבודתו של דר' ויליאם ריה ז"ל.
דר' רייה היה מנתח לב ונפגע מחומרי הדברה וטופל ע"י דר' רנדולף, אלרגולוג שייסד ב- 1965 את האקדמיה האמריקאית לרפואה סביבתית. מאז התמסר דר' ריה לפיתוח רפואה סביבתית.
על מודל החבית ומנגנון התפתחות רגישות לקרינה – מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021.
נושא המגנזיום עלה מספר פעמים בקבוצות שלנו.
מגנזיום הוא מינרל חשוב מאד בכלל ולנו, נפגעות ונפגעי הסביבה/ קרינה, בפרט.
מומחים מדגישים כי מגגנזיום נמצא כיום בחסר אצל רוב הציבור.
מגנזיום ציטראט הוא הצורה היותר זולה של תוסף מגנזיום שנספג טוב בגוף האדם.
(המגנזיום שנמכר ומומלץ בקופ"ח – מגנזיום אוקסיד לא נספג ואף גורם לבעיות עיכול)
שקף מהרצאה של לירון לסר על תוספי מגנזיום שונים וייעודם
מגנזיום ציטרט נספג לא רע ומחירו סביר. הוא מגיע בקפסולה או באבקה ואפשר להמיסו בבקבוק מים ולשתות לאורך היום (עדיפה נטילת מגנזיום בכמויות קטנטנות מהתזונה והמגנזיום מתפרק טוב יותר בקיבה ונספג יותר טוב במעיים.
מגנזיום טראונט (MAGNESIUM THREONATE ) נספג היטב וחודר היטב למוח ומסייע לרוגע וריכוז, תוסף יעיל אך יקר ולא זמין בארץ.
ניתן גם לקבל מגנזיום במריחה על העור.
לאחר פעילות גופנית מגנזיום כלוריד למריחה על העור יספג כמעט במלואו בזרם הדם.
יש תרסיס למריחה של חברת ANCIENT MINERALS שמייצרת מגוון מוצרי מגנזיום למריחה על העור). יש גם שמן מגנזיום למריחה על העור.
ניתן להוסיף למי האמבטיה מלחי אפסון (מלח אנגלי) – אבקה לבנה ולא יקרה שניתן להשיג בבית מרקחת ובחנויות טבע. מלחי אפסון הם מגנזיום סולפט. המסת כוס או שתיים באמבטיה יהפכו את האמבטיה למרגיעה יותר, ותסייע לשחרור שרירים. המגנזיום והגופרית נספגים דרך העור (כמעט כמו במעיינות מרפא).
.
מומלץ הספר של ד”ר קרולין דין (CAROLYN DEAN) “נס המגנזיום” (THE MAGNESIUM MIRACLE)
ד”ר דין חוקרת מגנזיום כבר שנים,
ספרה נותן מידע להבנת תפקיד המגנזיום בגוף ואינספור מחקרים קליניים ואפידמיולוגיים על מינרל זה. ד”ר דין פיתחה מגנזיום נוזלי פטנטי עם ספיגה של כמעט מאה אחוז הנקרא רי-מאג (RE MAG ),טוב להשפעה חזקה ומהירה יותר של תיסוף מגנזיום או למי שמפתח תופעות לוואי (בעיקר שלשולים).
אישית, אני משתמשת בתוסף של ניצת הדובדבן – מגנזיום ציטראט עם B6 – הוא ממש יעיל לי נגד התכווצויות שרירים לאחר חשיפה לקרינה (או עודף שוקולד), תסמיני ההתכווצויות חולפים ממש מהר אחרי נטילת תוסף זה. אישית, אני משתמשת גם בצורות אחרות של מגנזיום ולא יכולה להעיד על יעילות דומה כי ההשפעה לא כזו מיידית. אוסיף כי בעבר מגנזיום ביסגליצינאט סייע לי להירדם, אך מאז המותג שינה את ההרכב והתוסף פחות יעיל עבורי.
זו לא המלצה ולא ייעוץ מקצועי, כמובן.
תמיד יש להתאים תוספי תזונה באופן פרטני ע"י אנשי מקצוע, לפי בדיקות והתאמה אישית.
.
קצת על מגנזיום – דרור פירר
https://www.facebook.com/groups/192328391233901/posts/567873967012673
