מאמר של הנשוו ופיליפס (אלסדייר פיליפס בפייסבוק Alasdair Philips) מספטמבר 2024 –
הבנה מכניסטית של חישה מגנטית (Magnetoreception – יכולת אורגניזמים לחוש שדה מגנטי של כדור הארץ כדי למקם עצמם במרחב ולנווט) על ידי האנושות מתקפת את תופעת הרגישות לקרינה.
רגישות לקרינה קשורה לרמות קרינה סביבתית, כפי שנמדדו.
הסיבות לתסמונת הקרינה האלקטרומגנטית (רגישות לקרינה) הן חשיפה לקרינה מעשה ידי האדם, ולכן היקפיה צפויים לעלות עם הרחבת פריסת תשתיות והמשך העלייה ברמות קרינה סביבתית (והקרינה מהמכשירים האישיים והביתיים – רוב הקרינה לה חשוף רוב הציבור).
לפי מאמר זה, רגישות לקרינה היא תוצאה של העלייה בחשיפה לקרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם, בעשרות השנים האחרונות.
בגרפים המוצגים הערכה לרמות החשיפה בשנים שונות:
- בירוק – רמת קרינה טבעית
- בצהוב – רמת קרינה בשנות ה- 1950
- בכתום – רמת קרינה בשנות ה- 1980
- באדום – רמת קרינה בשנת 2024
כאמור, רמות הקרינה צפויות לעלות עוד יותר בשנים הבאות, עם המשך הפריסה של 5G וטכנוגיות סלולריות ואלחוטיות נוספות.
קישור להורדת המאמר בקובץ PDF
תקציר המאמר
רגישות לקרינה אנושית בתגובה לשדות ותדרים אלקטרומגנטיים אנתרופגניים (מעשה ידי האדם), ברמות מתחת לתקני בטיחות בינלאומיים, נחשבת בדרך כלל כ"אפקט נוסבו" במערכת הרפואה הקונבנציונלית. בתחום הרחב יותר של חקר חישה מגנטית בביולוגיה, הבנת מנגנונים ותהליכים של שדות מגנטיים מתקדמת יותר.
השיטה כללה ניתוח מאגרי מידע לזיהוי התקדמויות בהבנת חישה מגנטית בממלכת החי. נבדקו חישה של תדרים אלקטרומגנטיים ושדות מגנטיים, וצימוד עוקב (בדיקת קשר בין משתנים) של תגובות במערכת העצבית ובמוח. חלקיקי מגנטיט במוח וברקמות אחרות יכולים להתמיר תדרים אלקטרומגנטיים ושדות מגנטיים, כולל תדרי מיקרוגל. מתקבל מנגנון Radical Pair Mechanism (RPM) במוח של ציפורים ובעלי חיים אחרים שמנווטים. זהו מנגנון כימי שמסביר השפעה של שדות מגנטיים סטטיים על תגובות כימיות, בעיקר בתחום ה"ספין כימיה" (כאשר רדיקלים נוצרים בו זמנית וספינים של שני האלקטרונים מתפתחים בצורה קוהרנטית. כלומר, המנגנון מסביר כיצד שדות מגנטיים יכולים להשפיע על התנהגות רדיקלים, שיכול ללמד על תגובות כימיות שונות). זה נעשה באמצעות מולקולות חלבון קריפטוכרום (רגיש לאור) בעין. בחלק מהמקרים נמדדת רגישות יוצאת דופן, נמוכה עשרות מונים מהמשדה המגנטי של כדור הארץ. ואכן, בעיות דיסאורינציה (אובדן כיוון) של ציפורים נודדות ופגיעה במצפן הפנימי שלהן בגלל חשיפה לקרינת רדיו (כמו סלולרי ועוד ציוד אלחוטי) ידועה ומוכרת.
מחקר בין-תחומי קבע שכל צורות החיים מגיבות לשדות מגנטיים. המחקר מראה כי קריפטוכרומים של האדם מגיבים לשדות מגנטיים – רגישות אלקטרומגנטית. מחקרי פרובוקציה נכשלו לאשר רגישות לקרינה כמחלה סביבתית בגלל העדר הבנה בסיסית של המנגנונים והתהליכים המתרחשים, שהביאו למבדקים לא מתאימים ושגויים. מחקר עתידי של רגישות יתר לקרינה (EHS) צריך ליישם גישה של מחקר קוונטי על בסיס ידע ביולוגי של רגישות מגנטית של כל היצורים החיים.
קישור למאמר https://doi.org/10.1080/09553002.2024.2435329
