הפחמימה המזיקה ביותר - הרבה יותר מסוכר - מפגעי סביבה, תחלואה מודרנית וחזרה לבריאות

אני נוהגת לבחון רשימות רכיבים במוצרי מזון.
במהלך השנים ..
ראיתי שרשום "קורנפלור" ונזכרתי בדייסות לתינוקות ובמשקה סחלב חם ואהוב. זה נראה לי בסדר.
ראיתי שרשום "עמילן", או "עמילן צמחי" וחשבתי שזה בסדר, שהרי בתפוחי אדמה ובתירס יש עמילן.

טעיתי.

מדובר ב .. פחמימה המזיקה ביותר – הרבה יותר מסוכר

עמילן טבעי (באכילת תפוח אדמה או תירס מהשדה) מתאים לתזונת אדם.

העמילן המתועש – מזיק.

גם כשקוראים לו "טבעי" או "צמחי" ברשימות המרכיבים על אריזות מוצרים – זו אבקה לבנה שמגיעה ממפעל, עמילן סינתטי ומזיק.

עמילן מיוצר מחומרים שמופקים מתוצרת צמחית, אבל אינו טבעי.
עמילן מעלה את רמות הסוכר בדם הרבה יותר מסוכר. הוא גורם סיכון משמעותי לסוכרת סוג 2, לתנגודת אינסולין, לכבד שומני ולבעיות בריאות נוספות.

זה בדיוק כמו השמות הרבים מאד שיש להסוואת סוכר .. חלקם נשמעים נפלא כמו "צוף פריחת קוקוס" שזה סוכר שהפיקו מקוקוס, סירופ עולש הוא סוכר ולא הירק עולש ולא הסיבים התזונתיים שבו, וגם סילאן או סירופ חרובים או מייפל או רסק תפוחים זה בעצם תוספת סוכר .. ויש עוד שמות רבים שנועדו לבלבל את הציבור ולהסוות את העובדה שיש תוספת סוכר, בדרך כלל הרבה סוכר.
רשימה של שמות מרכיבים שנועדו להסוות תוספת סוכר נמצאת בקישור זה – על מחקר שמצא איך הסוכר מזיק למוח – מבטל את מנגנון הניקוי המוחי

נחזור לעמילן ..

עמילן מתועש, סינתטי (מסחרי) פחמימה מורכבת/ רב-סוכר המופק ממקורות צמחיים ומעובד כאבקה.מורכב מעמילוז ועמילופקטין ומשמש לשיפור מרקם, ספיחת נוזל (ג'לטיניזציה), הסמכה, ייצוב (מונע התגיישות) וכמקשר בתעשיות מזון, טקסטיל, נייר ודבקים. חלק מיוצר כ"עמילן עמיד" שלא מתעכל.

מלטודקסטרין – רב-סוכר המופק מעמילן טבעי (תירס, תפוחי אדמה או טפיוקה) בהידרוליזה. משמש בתעשייה כתוסף שכיח E1400 לשיפור מרקם, הסמכה, ייצוב, והארכת חיי מדף של מוצרים מעובדים כמו ממתקים, משקאות, רטבים וחטיפים.

עמילן תירס/ קורנפלור – משמש בעיקר להסמכת רטבים ומרקים, בייצור קינוחים כמו פודינג,אפייה (במיוחד ללא גלוטן) ולמניעת התגיישות באבקות סוכר, חומר גלם רב תכליתי בתעשייה. פחמימה מורכבת (מעמילוז ועמילופקטין).

עמילן מזון מעובד Modified Food Starch) ) עמילן מתירס, תפוחי אדמה, טפיוקה או חיטה ומשווק כ"טבעי" אך עובר עיבוד פיזי, אנזימטי או כימי כדי לשפר תכונות טכנולוגיות. משמש בתעשיית המזון כחומר מסמיך, מייצב, מתחלב או מקשר, מטרתו לשפר מרקם, עמידות בטמפרטורות גבוהות/ נמוכות והארכת חיי מדף במוצרים כמו רטבים, מרקים, מוצרי חלב, מוצרים קפואים, מאפים. מונע הפרדת מים (סינרזיס) במוצרים קפואים, משמש כמתחלב במוצרים דלי שומן, משפר מרקם במאפים.
עיבוד פיזי,לדוגמא, כולל חימום או ייבוש, למשל עמילן שמתגבש במים קרים Pre-gelatinized.
עיבוד כימי/אנזימטי כולל שינוי מבני לשיפור יציבות

מה אומר דר' אריק ברג?