פוסט זה לא מתיחס לקרינה, כלומר .. קרינה מהשמש כן, אבל לא זו ממנה נפגענו (קרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם). עם זאת, חשוב לדעת שלמרות שהשמש ממש מיטיבה עימנו (במיוחד למי שנפגעו מהקרינה ומכימיקלים סינתטיים ובכלל מחלות כרוניות מודרניות), יש סיכונים בחשיפה לחום.
כבר שנים ידוע כי תכנון עירוני לקוי מגביר את החום בערים בישראל, שבנויות על תשתיות אספלט ובטון שיוצרות "איי חום עירוניים" – מוקדי חום קיצוני.
חום כבד נפלט מהמדרכות ומהכבישים, "נכלא" בעיר ונשאר גם בשעות הערב המאוחרות. תופעת איי החום העירוניים בולטת במיוחד בערים ים-תיכוניות שמאופיינות באקלים חם ויבש. באיזורים מסוימים הופכת השהייה בחוץ בשעות היום לבלתי נסבלת ובעלת השפעות תפקודיות ובריאותיות.
דותן פרקש מ"זווית" מדווח על מחקר חדש בחולון, שמראה השפעה של החלטות תכנוניות שהתקבלו לפני עשרות שנים על הטמפרטורה העירונית. הבחינה המדעית של התופעה בעיר הוזמנה על ידי יריב בן דב, מנהל מערך איכות הסביבה וקיימות בעיריית חולון. המחקר בוצע על ידי פרופ' עודד פוצ'טר מבית הספר ללימודים רב-תחומיים, המכון הטכנולוגי חולון (HIT), בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, ועל ידי ד"ר משה מנדלמילך וד"ר אורלי רונן.
המחקר מציג את אי החום העירוני בחולון, בוחן גורמים להתחממות העירונית, ומציע פתרונות מעשיים להפחתת עומסי החום במרחב הציבורי.
העיר חולון היא חלק ממטרופולין תל-אביב–יפו, מוקפת באזורי תעשייה, בשטחים חקלאיים ובבנייה צפופה. בשנים האחרונות נמדדה בעיר עלייה של 5-4 מעלות צלזיוס בטמפרטורות המקסימום והמינימום, בעיקר באזורים תעשייתיים, ברחובות הראשיים ובשכונות ותיקות.
העיר חולון עומדת בפני שינוי דרמטי:
- מספר התושבים צפוי להכפיל את עצמו ל-400,000 תושבים עד שנת 2040.
- שטחים נרחבים יהרסו וייבנו מחדש.
- העיר הופכת לאחד ממוקדי התחבורה הציבורית הגדולים בישראל.
העלייה בצפיפות האוכלוסייה ושינויי התשתית מחייבים התייחסות לניהול חום עירוני. המחקר נועד לתמוך בגיבוש אסטרטגיות תכנון שיתמודדו עם משבר האקלים.
לפי המחקר יש בחולון 3 גורמים מרכזיים שתורמים להתחממות העירונית:
1. ריבוי משטחים קולטי חום – הכבישים, המדרכות והקירות בבניינים סופגים את קרינת השמש במשך היום ופולטים חום חזרה בלילה. כך גם בשעות הערב העיר חמה.
2. גיזום יתר של עצים – בערים רבות בישראל גוזמים את העצים יתר על המידה. זה מוביל לצמרות קטנות שלא מספקות צל. במקום להיות מגן טבעי מפני החום, העצים הופכים לאלמנט נוי בלבד.
3. צפיפות בנייה ומחסור בצמחייה – בשכונות ותיקות, הבנייה הצפופה לא השאירה מקום לשטחים ירוקים שחיוניים לקירור העיר.
לפי מיפוי תרמי, אזור התעשייה הוא "הנקודה הרותחת" חולון. טמפרטורות הקרקע הגיעו עד 52 מעלות צלזיוס. מבנים ממתכת, קירות זכוכית מחזירי קרינה והיעדר צמחייה יוצרים אזור לוהט בשעות היום.
בפארקים עירוניים, כמו גינת הופיין שחוצה את העיר, החווה החקלאית ומקווה ישראל תועדו טמפרטורות נמוכות בכ-4 מעלות צלזיוס בממוצע. הבדלים אלה מדגימים איך שטחים ירוקים יכולים למתן את התחממות העיר.
המחקר מציע מגוון פתרונות לצמצום אי החום העירוני. חלק מהם כבר יושמו בהצלחה בערים בעולם. הפחתת אי החום העירוני היעילה ביותר מושגת על ידי הרחבת שטחי פארקים וגינות עירוניות, נטיעה מסיבית של עצי רחוב, ויצירת הצללות בנויות מעל צירי הליכה על ידי סככות או מבנים מקורים שיאפשרו מעבר מוצל.
עיריית חולון החלה ביישום פתרונות אקלימיים, כמו הקמת פארק טבע עירוני ובריכת חורף – פרויקט סביבתי המבוסס על פתרונות טבעיים, שיסייע במניעת הצפות, ישקם את המגוון הביולוגי המקומי כחלק מתכנון עירוני מותאם לשינויי האקלים.
יישום הפתרונות (הקיימים) תלוי במחויבות הרשויות המקומיות למדיניות ארוכת טווח ומבוססת נתונים, הכוללת ניטור ומיפוי אזורי אי החום. תכנון אקלימי הוא בסיס איכות החיים בעיר. עיריית תל אביב השיקה אף היא תוכנית להרחבת הצללה טבעית ולתכנון מותאם אקלים. מצפים כי ערים נוספות ייאלצו לאמץ צעדים דומים בשנים הקרובות כדי למנוע החמרה של איי חום.
נדגיש כי הצללה ועלווה מרובה גם חוסמת קרינת רדיו (סלולר, וויפיי וכו') מעשה ידי אדם. מי שנפגעו מקרינה מחפשים איזורים מרובי עצים, מסיבה זו. כמובן, שחיפוש מגורים חייב להיעשות עם מד קרינה ומפות ולפי תהליך מסודר (מדריך חיפוש מגורים למי שנפגעו מקרינה)
.
קיימת בעיה עם התחנה המטאורולוגית בבית דגן. התחנה היא ממוקדי המדידה המרכזיים של השירות המטאורולוגי הישראלי. תחנה זו נוסדה כאזור ייחוס כפרי למדידות אקלים בישראל, אך בפועל היא מושפעת מאי החום החולוני. – חום מגיע מאזור התעשייה של חולון עם רוחות המערב. לכן, נמדדות בה טמפרטורות גבוהות יותר מהצפוי לאזור כפרי. השלכה אפשרית היא הערכת יתר או חסר של מגמות התחממות בישראל. אם התחנות המטאורולוגיות לא ממוקמות כראוי, נתוני האקלים הארציים עלולים להציג תמונה מעוותת. זה עלול להשפיע על מחקרים אקלימיים, תחזיות מזג אוויר וקביעת מדיניות סביבתית. חיוני לעדכן את מיקום תחנות המדידה כדי לספק נתונים מדויקים שלא מושפעים באופן שגוי מאי החום העירוני.
(מבוסס על כתבה של זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה)
.
לחום קיצוני השפעות שליליות על הגוף והנפש, מעבר לסכנת ההתייבשות.
השפעה של טמפרטורות גבוהות לא מסתכמות בזיעה וחוסר נוחות, אלא עלולה לגבות חיים. בגלי החום הקיצוניים בשנה האחרונה באירופה ובארה"ב, מתו אלפי אנשים. מספר ההרוגים צפוי לעלות עם שינויי האקלים וגלי חום קיצוניים שהופכים שכיחים יותר.
כאשר האוויר מתחמם יותר מטמפרטורת העור (סביב 36 מעלות צלזיוס), או אם הזיעה לא מתנדפת, הגוף מתחילים לצבור חום, וטמפרטורת הליבה (ברקמות העמוקות) מתרוממת. אם עלייה זו לא פוחתת זה עלול להוביל למחלות הקשורות לחום, בקרב ציבורים מסוימים.
לחום השפעות בריאותיות על כל האוכלוסייה, אך אנשים מסוימים הם בסיכון גבוה יותר – תינוקות וילדים פגיעים במיוחד, בגלל איבוד נוזלים מהיר. תרופות מסוימות עלולות להגביר פגיעות לחום. תרופות נוגדות דיכאון ואנטי פסיכוטיות מסוימות משפיעות על ייצור זיעה ותרופות לטיפול במחלות לב כמו מעכבי ACE, עלולות לגרום להתייבשות ולהשפיע על הכליות. במצבים בריאותיים כמו סוכרת, גובר הסיכון כי תגובת הגוף לחום משתנה.
.
לקראת שרבי האביב, גלי החום המתגברים והקיץ .. חשוב להכיר את נזקי עומס החום.
הנזקים של מכת חום
מכת חום מתרחשת כשטמפרטורת הליבה בגוף עולה על 42 מעלות צלזיוס. זה עלול להוביל לאי ספיקת איברים, נזק מוחי ואפילו מוות. מכת חום עלולה לגרום לפגיעה קוגניטיבית. חולים עם מכת חום לרוב לא מבינים מה קורה איתם, היכן הם ואיך הם הגיעו לשם ועלולים לאבד הכרה. אם טמפרטורת הגוף תמשיך לעלות, הם ימותו.
.
מכת חום והתייבשות הן תופעות שונות שקשורות זו בזו. כשטמפרטורת הגוף מגיעה ל-42 מעלות מתחיל להתרחש שינוי בחלבונים בגוף. מכת חום חמורה מהתיבשות. התייבשות נגרמת מאיבוד נוזלים, בהזעה ודרך הנשימה, כאשר החוסרים לא מושלמים באמצעות שתייה. תופעה זו יכולה להתרחש גם כשקר, כאשר שוכחים לשתות, או חושבים שלא צריך לשתות במזג אוויר קריר.
- בלי מפלט, בלי הגנה, בלי ברירה: ככה נראה חום קיצוני עבור מי שאין לו – ניר חסון
- למה כשיש חום גבוה מרגישים את זה במצח? – נטע סופר צור
מכת חום מתרחשת כאשר חם ונובעת מהתחממות יתר של הגוף – כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מ-40 מעלות. טמפרטורת הגוף נחשבת קטלנית כשהיא מגיעה ל-42 מעלות. זה קורה כאשר קר בחוץ, ממחלות חום, כמו קדחת.
בטמפרטורה של 42 מעלות מתחיל שינוי במבנה החלבונים בגוף. הם מפסיקים לתפקד, לעתים נוצרים צבירים של חלבונים, ששוקעים ברקמה ונסחפים לדם ולאיברים האחרים. תהליך שנקרא "דה-נטורציה", כלומר הפרת המבנה הטבעי של החלבון. (כמו בהרתחת ביצים – ניתן לדמות את התהליך ברקמות בזמן מכת חום לבישול ביצים קשות).
הזעה חיונית לקירור הגוף, בעוד שהתייבשות מקטינה את היכולת להתקרר ומעלה סיכון למכת חום. התייבשות גם מגבירה נזקים שנגרמים בגלל מכת חום.
מכת חום מסוכנת כי זה תהליך בלתי הפיך. התייבשות ניתן לפתור על ידי החזרת נוזלים לגוף (בשתייה או באינפוזיה). אבל חלבונים שעברו דה-נטורציה אבודים. לעתים, מגיעים למיון אנשים עם מכת חום בשלב מאוחר מדי, כאשר הנזק שהצטבר גדול מדי ולא ניתן להועיל. חלק מהחלבונים שעברו דה-נטורציה יצטברו באיברים שונים. זה עלול לגרום לקריסת מערכות ומוות. כליות רגישות במיוחד לכך – חלבונים אלה עלולים לסתום את כלי הדם הדקים בכליה, ולגרום לאי-ספיקה. בבית החולים משתדלים לקרר ולהערות נוזלים כדי לשלוט בתהליך, להאט אותו ולמנוע ממערכות הגוף לקרוס. אבל מחלימים ממכות חום סובלים, לעתים, תקופה ממושכת מבעיות שונות, כולל פגיעה במנגנונים עצביים האחראים על ויסות הטמפרטורה בגוף, ואז הם מועדים יותר למכות חום בעתיד.
אז .. לא לטייל או לעסוק בספורט בעומסי חום כבדים. בעת טיולים או פעילות – לעצור ולנוח, ולשתות הרבה מים.
אנשים שהגיעו מארצות קרות צריכים זמן התאקלמות לטמפרטורות חמות – במשך שבועות הם רגישים יותר למכות חום. אנשים שהחלימו ממחלות שונות גם מועדים יותר.
חשובה ערנות וזיהוי מכת חום בשלבים ראשונים כי טיפול ראשוני ופינוי מהיר לטיפול מתקדם יסייע. ואיך לזהות? עור סמוק, תיתכן הזעה מרובה, דופק מהיר ונשימה מואצת, וגם תיתכן פגיעה מסוימת בהכרה (בלבול ודיבור לא ברור). מיד יש להושיב במקום מוצל ו/או מקורר, לתת לשתות הרבה מים ולהזעיק עזרה רפואית, או לפנות לבית חולים.
.
לטמפרטורות גבוהות יתכנו השפעות על בריאות הנפש. נמצא במחקר כי עליית טמפרטורה קשורה לשיעורי התאבדות גבוהים יותר; ב- 2018 פורסם מחקר ב- Nature Climate Change ובו נמצא כי על כל עלייה של 1°C בטמפרטורה הממוצעת החודשית בארה"ב, שיעורי התמותה כתוצאה מהתאבדויות גדלו ב-0.7%.
חום תורם גם ליותר ביקורים במחלקות מיון לבריאות הנפש. במחקר שפורסם ב- JAMA Psychiatry ב- 2022 בדקו 3.5 מיליון ביקורים במחלקה לרפואה דחופה ומצאו כי טמפרטורות גבוהות יותר בעונה החמה הגדילו סיכון לביקורים במיון לכל מצב בריאותי נפשי, כולל הפרעת שימוש בסמים, הפרעות חרדה וסכיזופרניה.
חום גבוה מזיק ללב ולכליות
טמפרטורות גבוהות מסוכנות יותר בשלל מצבים בריאותיים, החל מסוכרת סוג 2 ועד COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בעיות קרדיווסקולריות מסוכנות במיוחד, כיון שטמפרטורות גבוהות עלולות לאמץ את הלב ולהוביל להתקפי לב. זה מסכן אנשים עם בעיות לב. כרבע ממקרי המוות הקשורים לחום נגרמים משילוב של חום ומחלות לב וכלי דם.
התייבשות עלולה להביא לבעיות בכליות. ככל שהגוף מתחמם, פוחתת הפרשת שתן מהכליות, כאשר זרימת הדם פוחתת הרחק מהאיברים הפנימיים לעור ונוזל הגוף מופרש כזיעה. לאורך זמן, התייבשות כרונית עלולה להוביל לאי ספיקת כליות.
חשיפה לחום עלולה לגרום לעומס חום (heat stress) פיזיולוגי ולסיכון לעקת חום (heat strain).
בקיץ גדל הסיכון לעקת חום, בעיקר בביצוע עבודות בסביבה חיצונית (עובדי, חקלאות, יערנות ונוף, גננים, עובדי בנין וגגות, עובדי תשתיות וכבישים, עובדי תחזוקה בחצרות מפעלים תעשייתיים, חיילים באימונים צבאיים ועובדים אחרים השוהים בחוץ לצורך עבודה עלולים להיחשף לסביבה חמה ולחוות עומס חום. חשיפות שעלולות להסתיים במכת חום ואף במוות. עומס חום הוא סיכון גם לעובדים בסביבות חמות (תנורים, מקורות אש) בתוך מבנה. טמפרטורות גבוהות, קרינת חום חזקה, לחות גבוהה, תנועת אוויר מוגבלת, צריכת נוזלים נמוכה ומצב פיסי או בריאותי ירוד מאיצים פגיעה בריאותית מחום.
חלקים בציבור מודעים לאפשרות של מכת חום, עקב ידע מוקדם, אולם פחות מודעים להשפעות בריאותיות אחרות של עומס חום כמו פריחה עורית, עוויתות חום, ורפיון חום.
עומס חום פיסיולוגי נגרם כאשר הטמפרטורה הפנימית של הגוף עולה מעל הטמפרטורה הנורמלית הממוצעת שהיא 37 מעלות צלזיוס. מצב התחלתי של עומס חום נקבע כאשר הטמפרטורה הפנימית של הגוף עולה מעל 38 מעלות. חילוף החום בין הגוף לסביבה מתבצע דרך שטח פני הגוף, בעיקר. במידה פחותה זה קורה דרך הנשימה. חילוף זה מתבצע במנגנונים פיסיקליים של הולכה והסעה, קרינת חום, נידוף.
המנגנון הפיזיולוגי היעיל ביותר לאיבוד חום הוא הזעה, אם הזיעה שמגיעה לפני העור מתנדפת. מנגנונים פיזיולוגיים נוספים תומכים בכך – הרחבת כלי דם והגברת זרימת הדם כלפי העור. עומס חום נוצר כשמופר האיזון בין גורמים התורמים לקליטת חום ע"י הגוף לבין גורמים התורמים לפליטת חום.
נוסף לגורמים הסביבתיים שמביאים לקליטת חום, גם מאמץ פיסי גורם לעלייה בתפוקת הפנימית של חום בגוף וביכולתו להעלות טמפרטורה פנימית של הגוף. הטמפרטורה הסביבתית, לחות האוויר (לחות יחסית), קרינת החום ומהירות תנועת האוויר (רוח) קובעים תנאים לחילוף חום בין הגוף לסביבתו, להשגת איזון ואת יעילות חילוף זה. תנאים לחילוף חום ופוטנציאל לעומס חום מוערכים על ידי מדידות סביבתיות.
מכת חום
מכת חום מתרחשת כאשר יש כשל של מנגנוני ויסות החום בגוף והטמפרטורה הפנימית של הגוף עולה לרמה קריטית.
תסמינים של מכת חום:
– טמפרטורת גוף גבוהה
– בלבול
– עור סמוק/ אודם
– חוסר התמצאות וקואורדינציה
– עור יבש וחם, הזעה ניכרת
– כאב ראש הולם
– פרכוסים
– איבוד הכרה, תרדמת
להזעיק עזרה רפואית ובינתיים להזיז למקום מוצל וקריר, להסיר בגדים עודפים ולקרר את העור והביגוד הנותר בעזרת הרטבה במים וסחרור אוויר סביב הגוף הרטוב.
רפיון חום
רפיון חום נגרם ממצב של עומס חום מתמשך ומתבטא בתסמינים הבאים:
– דופק לב מוגבר
– הזעה כבדה
– חולשה ועייפות קיצוניים
– סחרחורת
– בחילה והקאה
– אי שקט
– נשימה שטחית ומהירה
– עליה בטמפרטורת הגוף
– ירידה בכמות השתן
להביא במהירות לחדר מיון או מוקד חירום להערכת מצב. להזיז למקום קריר ולספק נוזלים. להסיר ביגוד עודף ולקרר את העור על ידי רטיות רטובות וקרות או מים קרים.
עוויתות חום
מצב זה מתבטא בעוויתות וכאבים של שרירים כתוצאה מאיבוד נוזלים ומלחים יתר על המידה בהזעה עקב עבודה פיסית קשה בסביבה חמה. תסמינים אופייניים:
– עוויתות שרירים וכאב בבטן, זרועות ורגליים.
יש לעבור למקום קריר ולספק נוזלים המכילים מלחים, או מים עם מעט מזון להשלמת מלחים), אך לא מלח.
פריחה עורית מחום
פריחה שנגרמת מגירוי של זיעה (לרוב בצוואר, חזה עליון, מתחת לשדיים, בקיפולי המרפק ובמפשעה) ונראית כצברים של נקודות אדומות או בועיות. יש צורך לייבש את האזור. אבקות מסויימות עשויות להקל על ידי ספיגת הזיעה. אך לא לטפל במשחות או קרם קוסמטי.
חשוב להימנע מיצירת תנאים העלולים לגרום להתפתחות עומס חום פיזיולוגי. חיוני להשלים נוזלים באופן תמידי עקב סכנה לאיבוד נוזלים עקב הזעה. טמפרטורת מי שתיה מומלצת בין 10c – 16c. חשוב לארגן עבודה ומנוחה כך שיבוצע קירור הגוף, תוך הימנעות משהייה רבה מדי בתנאי עומס חום. עובדים חדשים צריכים לעבור איקלום הדרגתי לפני עבודה בסביבה חמה. אמצעים אישיים לקירור הגוף במהלך העבודה יש להתאים לאופי העבודה.-
(חלק מההמלצות מבוססות על דר' אשר פרדו מהמוסד לבטיחות וגיהות)
(הערה – אין זה מידע מקצועי, לא המלצה ולא תחליף להתייעצות עם מומחים)
אז .. שהו בטבע כמה שיותר, יחפים בשביל גראונדינג, .. היחשפו לשמש .. אבל בעונות החום – בזהירות
ושתו הרבה מים .. (גם מים הוא נושא מורכב בימינו, הנה גם דרור פירר התיחס למי הברז הבעייתיים)
העובדה הזו שציינת כאן, לא מוכרת בערך מעכבי ACE בויקיפדיה. "ותרופות לטיפול במחלות לב כמו מעכבי ACE, עלולות לגרום להתייבשות ולהשפיע על הכליות. במצבים בריאותיים כמו סוכרת, גובר הסיכון כי תגובת הגוף לחום משתנה." אולי מישהו יכניס אותה לשם ?
ושאלה לגבי המשפט הזה המופיע כאן" מכת חום מתרחשת כשטמפרטורת הליבה בגוף מגיעה ל- 104 מעלות צלזיוס לפחות. " האמנם רק ב 104 מעלות? או אולי זו טעות מקלדת?
שלוה יקרה,
אכן הטמפרטורה היתה שגיאת הקלדה – זה 42 מעלות (למעשה מעל 40 כבר יש בעיה). תודה שהערת.
לגבי מעכבי ACE – הנה מויקיפדיה
"מעכבי האנזים ACE (Angiotensin Converting Enzyme inhibitor) שייכים למשפחת תרופות שנועדו לטיפול בעיקר ביתר לחץ דם ובאי ספיקת לב, אך משמשות גם באירועי אוטם בשריר הלב ובמצבי נפרופתיה המאופיינת בהפרשה ניכרת של חלבון בשתן (פרוטאיניוריה, כגון במקרים של נפרופתיה סוכרתית). התרופה הראשונה שיצאה לשוק היא קפטופריל, והיא סונתזה על בסיס תרכובות שנמצאו בארס של נחש צפע מהמין גומצן יאררקה[1].
מעכבי ACE מעכבים את האנזים ACE (אנזים) הנמצא בגוף ושכיח בעיקר בריאות. אנזים זה הוא חלק ממערכת ה-RAAS (רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון) אשר מעורבת בין היתר בכל הקשור לשמירה על לחץ הדם. מעכבי ACE גורמים להרחבת כלי דם ובכך מפחיתים את התנגודת ההיקפית, פעולה התורמת להפחתת לחץ הדם. פעולה נוספת של מעכבי ACE במעורבותם בדיכוי מערכת ה-RAAS היא הפחתת הפרשה של אלדוסטרון, ובכך ירידה בתפוקת הלב וירידה בלחץ הדם. תרופות נפוצות השייכות למשפחה זו כוללות את הבאות: קפטופריל, אנלפריל, ליסינופריל, רמיפריל ופרינדופריל.
בישראל רשומות כיום התרופות קפטופריל (קפוטן, אסריל[2]), אנלפריל (אנלדקס, אנלפרי[3], וזודיפ-קומבו), סילזפריל (סילאזפריל, סילריל[4]) ורמיפריל (טריטייס, רמיטנס[5])."