על התמודדות עם טראומה מסביר דר' דרור גרין Dror Green
(על-פי הספר 'אימון רגשי', אותו אפשר להוריד בחינם בימי המלחמה באתר 'מנדלי מוכר ספרים ברשת',
או לקרוא בתוכנת דפדוף באתר של דר' גרין – בקישור זה).
אנא שתפו – המדינה כעת בטראומה.
"טראומה אינה מחלה.
טראומה היא פגיעה קשה, כמו קטיעת יד או רגל.
הטראומה היא קטיעה של תחושת הביטחון, אותה רוכש כל ילד במשך כעשרים שנה, בתמיכה של הורים אוהבים, כשהוא מפתח לאט לאט את המיומנויות הרגשיות שלו, היוצרות תחושה של 'מקום בטוח'.
הטראומה משתקת בבת-אחת את תחושת 'המקום הבטוח', ומחליפה אותו בתחושת חרדה, המתבטאת בחוסר-אמון, בניתוק ובתגובות אלימות כלפי כל תחושה של איום.
אלו המאפיינים העיקריים של תגובה פוסט-טראומטית:
1. חרדה. זו אולי החוויה הראשונה המשותפת לכל נפגעי הטראומה. זה אינו פחד, אלא תגובה גופנית משתקת המתבטאת בלחץ בחזה, בקשיי-נשימה ובשיתוק. לעתים אלו סימפטומים המזכירים התקף-לב. החרדה מופיעה ללא כל סיבה בזמנים שונים, ובעיקר כשנדרש שינוי (יציאה מהבית, נקיטת עמדה, עשיה מסוימת וכו').
2. הצפה. זו תחושה של בהירות וריכוז פנימי עם מודעות לתחושות, והכרה בחוסר-היכולת להיענות לכל דרישה מבחוץ (פניות של אחרים, דברים 'שצריך' לעשות, טיפול באחרים ואפילו היכולת לקלוט חוויות חיצוניות כגון רעש או מראה).
3. פגיעה קוגניטיבית. ללא קשר להישגים אינטלקטואליים או לאינטליגנציה מופיעה אצל נפגעי טראומה רבים פגיעה בזיכרון, המיידי או ארוך-הטווח, ואצל אחרים מופיעה תופעה של דיסלקציה.
4. תאונות. לעתים, אצל נפגעי טראומה שאינם מודעים למצבם, מופיעה החמרה המתבטאת באוסף של תאונות: תאונות-עבודה, תאונות נהיגה או תאונות קטנות בבית.
5. משברים. אוסף הקשיים אתם מתמודדים נפגעי הטראומה מוביל בהכרח למשברים חוזרים ונשנים, הפוגעים ביכולת לקיים חיים נורמליים. המשברים מתבטאים בפירוק התא המשפחתי, בפיטורין מהעבודה, בניתוק קשרי חברות וכו'.
6. פגיעה-עצמית. אצל רבים מנפגעי הטראומה קיימת תחושה של אשמה הנובעת מתגובתם בזמן האירוע הטראומטי. הלומי-הקרב מאשימים את עצמם על שנותרו בחיים בזמן שחבריהם נהרגו, כפי שנפגעות אונס מאשימות את עצמן על שלא הצליחו להתנגד לאונס. תחושה זו מובילה גם לתבנית קבועה של פגיעה-עצמית נוספת, הגורמת לביטול הישגים בתחומי העבודה או הקריירה, בתחום המשפחתי או בתחום היצירתי. נפגעי טראומה רבים אינם יודעים להבטיח את עתידם, ונותרים בגיל מבוגר ללא פנסיה מובטחת, ללא עבודה קבועה וללא חיי משפחה תקינים.
7. כעס. הכעס מבטא את התסכול של נפגעי הטראומה ואת חוסר-האמון שהם חווים כלפי כל סמכות. הכעס יכול לבוא בתגובה לתקלה, למפגש לא נעים, לאי-הבנה או לביקורת. לעתים הכעס, כשהוא נמהל בחרדה, גורם לתגובה אלימה.
בשנים האחרונות מרבים לדבר על טראומה, בעיקר בהקשר של הלם-קרב, ורבים מציעים שיטות 'טיפול' לנפגעי הטראומה.
אבל .. הטראומה אינה מחלה, ולכן גם אי-אפשר לרפא אותה.
אי-אפשר לרפא את הטראומה באמצעות תרופות, וגם לא באמצעות שחזור הטראומה בטיפול-נפשי. הפגיעה הטראומטית משנה אותנו ודורשת מאיתנו ללמוד להשתמש מחדש במיומנויות הרגשיות שלנו, כדי לשוב ולהרגיש בטוחים בעולם. זהו תהליך ארוך הנמשך שנים, ואין לו פתרון קסמים.
הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם טראומה היא תמיכה רגשית, בעיקר על-ידי המעגל המשפחתי (הורים, בני-זוג, ילדים, קרובים) והקהילתי, השתלבות מחדש במעגל המקצועי והחברתי, ותמיכה ממסדית.
בנוסף, חשוב להימנע מהסתגרות ולהתמיד בפעילות (פעילות גופנית, פעילות יצירתית וכל דרך להרפיה גופנית כמו נשימה, תנועה, ספורט, מדיטציה, שיטת פלדנקרייז וכל פעילות קבוצתית אפשרית).
כל מי שחי בישראל חווה בימים אלו טראומה.
כעשרים אחוזים יפתחו תופעות פוסט-טראומטיות שיימשכו שנים ארוכות.
מי שיזהה כבר עכשיו את הטראומה וילמד להתמודד עם תופעותיה יוכל להקל ולמנוע את החמרת המצב.
בספר 'אימון רגשי' אני מציע תרגול יומיומי של שבע המיומנויות הרגשיות היוצרות תחושה של מקום בטוח. זהו תרגול קצר ופשוט, הדורש התמדה. בפוסטים הבאים אציג דוגמאות ודרכים להתמודדות עם הטראומה.
(אני עצמי הלום-קרב ממלחמת יום-כיפור. במשך שנים רבות התמחיתי בטיפול-נפשי ועבדתי עם הלומי-קרב)."
.
(נציין כי רגישות לקרינה בעולם האלחוטי של היום עם הניכור ואי ההבנה מצד הקרובים ביותר, אובדן יכולת לתפקד ומקום להתגורר ולעבוד, לנוע ולקיים חיים תקינים וראויים, לצד כאבים ותסמינים קשים זו פוסט טראומה מורכבת מתמשכת.
המידע שנותן דרור גרין יכול לשמש נפגעות ונפגעי קרינה גם ב"שגרה")
.
קישור – חלק 2 בהסבר של דר' דרור גרין על טראומה והתמודדות עימה
.
את הספר 'אימון רגשי' אפשר להוריד חינם (בימי המלחמה) כספר דיגיטלי באתר 'מנדלי מוכר ספרים ברשת' – https://www.mendele.co.il/product/imunrigshi/
או
באתר של דרור גרין – לקרוא בתוכנת דפדוף
קישור לספר
