אתמול כתבה דר' יפה שיר רז:
"הומלנד סקיוריטי? מה הומלנד סקיוריטי? מה פתאום מייל מההומלנד סקיוריטי?
דמיינו לכם את התדהמה שלנו – של Yaakov Ophir ושלי – כשראינו את המילים האלה מתנוססות על המייל החדש שנחת בתיבת הדואר שלנו. בין כל מכתבי התגובה למאמר שפרסמנו לאחרונה באתר בראונסטון – זה שחשף כשלים חמורים בתהליך השיפוט של כתב העת הרפואי Vaccine – המייל הזה היה ללא ספק החריג שבהם.
לרגע אפילו חשבנו שמישהו מנסה "לעבוד" עלינו.
אבל לא.
המייל נשלח מהצוות של הסנאטור האמריקאי רון ג'ונסון 
מתברר שהם קראו בעניין רב את המאמר שלנו – ורצו לדבר איתנו.
הם ביקשו לקיים איתנו שיחה מעמיקה – להבין את הפרטים, את הדינמיקה, את התהליך, ואם מדובר בדפוסים שחוזרים על עצמם.
ומהרגע הראשון היה ברור: הם עמוק בתוך חקירה שמנסה להבין את הכשלים המבניים של כתבי עת רפואיים, ומה באמת קורה מאחורי הקלעים של הפרסומים המדעיים בהם.
הפגישה – בזום, במשך כשעה וחצי – הייתה מהמרשימות והמשמעותיות שבהן השתתפנו.
הם ביקשו לשמוע מאיתנו בהרחבה על הפרשה ב-Vaccine – שבה שלחנו מכתב ביקורת על מחקר בעייתי, וגילינו שהמחברים עצמם (!) הם אלו שמונו לשפוט את הביקורת שלנו – אנונימית כמובן – והמליצו לדחות אותה. בלי גילוי נאות. בלי שקיפות.
הם ביקשו לשמוע גם על מקרים נוספים שחווינו, כדי להבין את היקף התופעה ועומקה.
סיפרנו להם על פרשת ה-ADHD – מאמר ביקורת אחר שהעברנו לכתב העת the Journal of Attention Disorders על מחקר שטען שילדים עם ADHD מצויים בסיכון גבוה לקורונה קשה, ושתרופות להפרעת קשב מגינות מפני הסיכון. במקום מענה ענייני, קיבל העורך מייל מהחוקרים – שנשלח בטעות גם אלינו – ובו נכתב: "זהירות, סיינטולוגיה לפניך". הכפשה אישית שקרית, שהספיקה ככל הנראה כדי לחסום את הביקורת שלנו. המאמר נדחה, ופורסם לבסוף בכתב עת אחר.
ולבסוף – הם ביקשו לדעת מה קרה בישראל במהלך תקופת הקורונה.
סיפרנו להם על כך שבשנת 2021 – שנת החיסונים העיקרית – לא פעלה בישראל מערכת דיווח מסודרת לתופעות לוואי; על המחקר שמשרד הבריאות הזמין לבחינת הדיווחים באיחור של שנה – ועל ההקלטה שחשפנו ביחד עם ארגון מח"צ, שבה נשמעים החוקרים מזהירים מפני ממצאים חמורים שנמצאו – אך בפועל, הדוח שפורסם לציבור התעלם מהממצאים הללו והעלים אותם.
בהמשך, לבקשתם, שלחנו מכתב מסכם עם מידע רחב יותר – לא רק מה שחווינו באופן אישי, אלא גם תיעוד שיטתי שצברנו ופרסמנו לאורך השנים כחוקרים וכעיתונאים, כולל תכתובות עם עורכים, ניסיונות השתקה, ועיוותים בולטים בתהליך השיפוט המדעי.
את כל אלה חיברנו לדפוס רחב בהרבה, שנתמך במאמרים אקדמיים שפרסמנו.
הצגנו בפניהם חומרים המעידים כיצד ביקורת מדעית עניינית נחסמת שוב ושוב – לא בגלל חולשתה, אלא כי היא מאיימת על נרטיבים רשמיים. איך פרסומים מדעיים בנושאים רגישים – כמו חיסונים, הפרעות קשב או בריאות הנפש – נדחים שוב ושוב כשהם מציגים ממצאים לא נוחים, ואיך הצנזורה וההשתקה עוברים לכל אורך תהליך השיפוט והעריכה בכתבי העת הרפואיים.
סיפרנו גם על מאמרים אקדמיים וספרים שפרסמנו, שעסקו בדיוק בנושאים הללו: מנגנוני השתקה, עיוותים בפרסום המדעי, ותהליכים שמסכנים את האמון במדע. כללנו גם ממצאים ממחקרים שבחנו את הדרכים בהן חוקרים ורופאים שהעזו לחרוג מהנרטיב הרווח – מצאו את עצמם מודרים, מושתקים, ולעיתים גם מוכפשים.
מתוך השילוב הזה – בין החוויות האישיות שלנו, לבין מחקר נרחב – ניסינו להראות להם עד כמה שיטתית התופעה החמורה שהם מתחילים עכשיו לחקור.
בסיום הפגישה, הם אמרו שיבקשו לראיין אותנו בשלב מתקדם יותר של החקירה – כאשר ייכנסו לעומק הסוגיות שדנו בהן.
הפגישה התקיימה לפני כחודש – הרבה לפני הפרסומים המרעישים האחרונים, בהם דוח הסנאט שהוביל ג'ונסון, שחושף כיצד ה-CDC וה-FDA ידעו כבר בתחילת 2021 על סיכונים חמורים לחיסוני הקורונה אך לא הזהירו את הציבור, ואזהרת ה־FDA שפורסמה השבוע, המחייבת את פייזר ומודרנה לעדכן את תוויות החיסון בשל סיכון למיוקרדיטיס ופריקרדיטיס – במיוחד בקרב גברים צעירים. (פירוט בסוף – גל)
זכינו לקחת חלק בחקירה הזו.
אנחנו מקווים ומאמינים שהחקירה המעמיקה שלהם תימשך, תעמיק, ותצלול אל השורשים של הבעיות שאותן ניסינו להאיר – ונשמח להוסיף לקחת בה חלק בכל שלב שבו נוכל לסייע."
מידע מעודד.
תודה לכם, דר' יעקב אופיר ודר' יפה שרי-רז.
.
סיכום השתלשלות חשיפת ההפרה של כללי השיפוט בכתב העת, שהאירה אי תקינות – בסוף טקסט זה
וכעת מעט על ..
דו"ח על ההסתרה של נזקי חיסוני הקורונה, לצד דרישה חדשה של FDA לציין סיכונים לאירועים לבביים על החיסונים
צילומי מסך – אתר "YNET", אתר "רופאי בריאות הציבור" , אתר וואלה
.
השבוע קיימה תת-הוועדה הקבועה לחקירות (בראשות הסנטור רון ג'ונסון) ישיבה שנקראה ״השחיתות במדע ובסוכנויות הבריאות הפדרליות: איך הסתירו גורמי בריאות הציבור מיוקרדיטיס ואירועים שליליים אחרים הקשורים לחיסוני COVID-19״.
הסנטור רון ג’ונסון, יו״ר תת-הוועדה, סיכם בתקציר הדו״ח כי התיעוד חושף 3 עובדות:
- גורמי בריאות הציבור בארה״ב ידעו על הסיכונים למיוקרדיטיס כבר ב- 2021.
- גורמי בריאות הציבור המעיטו בחשש הבריאותי הזה.
- סוכנויות בריאות הציבור בארה״ב עיכבו את הידיעה לציבור על הסיכון לאירוע בריאותי שלילי זה.
ג’ונסון פרסם למעלה מ-2,400 עמודי מסמכים שהתקבלו מפניה ל-HHS.
מרי הולנד, מנכ״לית ארגון Children’s Health Defense (CHD). ציינה כי, למרבה הצער, מאשר דו"ח זה את שהוכח כבר .. "הדו״ח מדגיש את המדע הבעייתי ואת ההסתרות הקיצוניות שהיו נפוצים בתקופת הקורונה״. הולנד פירטה מחקר עמיתים שפורסם באוקטובר 2022, שנערך על ידי חוקר בכיר של CHD קארל יבלונסקי, והמדען הראשי של CHD בריאן הוקר, שהראו כי במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ידעו על בעיות בטיחותיות שהצביעו על מיוקרדיטיס יותר מ- 3 חודשים לפני שהתריעו בפני הציבור.
ב-19 בפברואר 2021 התריעה מערכת הדיווח על אירועים שליליים של חיסונים (VAERS), שנוהלה על ידי CDC ו-FDA במשותף, הראתה ממצא חזק ומובהק סטטיסטית של השפעה שלילית של חיסון שגרם למיוקרדיטיס בקרב גברים צעירים בגילאי 8-21. אולם, CDC המתין עד סוף מאי 2021 כדי להתריע בפני הציבור.
לפי הדו״ח שפורסם השבוע, CDC התריע בפני הציבור רק ב-28 במאי 2021, בהערה מקוונת לגבי ״שיקולים קליניים״ בנושא סיכון למיוקרדיטיס מחיסוני COVID19.
הדו״ח חשף כי CDC שקלו להנפיק התרעה רשמית יותר לציבור, שתישלח לרופאים ולמטפלים בארה״ב ברשת ההתרעה הבריאותית (Health Action Network). אולם, בסוכנות פעלו בניגוד להמלצה זו.
לפי CDC רשת ההתרעה הבריאותית היא ״השיטה העיקרית של הסוכנות לשיתוף מידע מאושר על אירועי בריאות דחופים עם דוברים ציבוריים, מטפלים פדרליים, מדינתיים, אזוריים ומקומיים, רופאים ומעבדות בריאות הציבור.״
הולנד ציינה כי יידרש מאמץ רב כדי להחזיר את אמון הציבור בסוכנויות הבריאות וגורמי מערכת הרפואה, לאחר ״חוסר האחריות הקיצונית שנקטו כלפי הציבור האמריקאי.״
בריאן הוקר אמר כי הגורמים המושחתים ב-CDC וב- FDA, שהסתירו את האמת לגבי הסתרת מקרי המיוקרדיטיס כתוצאה מחיסון ה- COVID-19, צריכים לתת את הדין על העלייה העצומה בבעיות לבביות שהתגלו, במיוחד בקרב גברים צעירים.
דו״ח זה, אשר חשף תיעוד בעיות בריאות שהיה צריך להינתן לציבור לפני שנים, נחשב דו״ח ״ביניים״ כיוון ש-HHS עדיין בתהליך מסירת מסמכים לידי ג’ונסון. בינואר 2025 הוצא צו בקשה למסמכים בנושא בטיחות חיסוני הקורונה. זאת, לאחר שכתב למעלה מ-70 מכתבי פיקוח קונגרס לגורמים ב-HHS ולסוכנויות הבריאות בשנים שקדמו. במכתביו, ביקש מידע על תופעות לוואי שליליות לאחר חיסון COVID-19 והתכתבויות רלוונטיות. לדבריו, גורמי HHS בתקופת ביידן התעלמו או טיפלו באופן לא מספק בבקשות.
תחת הממשל החדש ומזכיר HHS חדש, HHS מספק מסמכים, בהתאם לצו יו״ר הועדה, שהיו צריכים להיות מסופקים לפני שנים, ללא השחרות, לקונגרס ולציבור. כך נכתב בדו"ח. דו״ח זה נבנה על עבודה של עיתונאים וחוקרים רבים שניסו לחשוף נתונים על סיכונים של חיסון קוביד COVID-19. דובר הועדה הודה ל: ברנדה באלטי, אד ברקוביץ’, בריאן הוקר, איימי קלי, זאכרי סטיבר, נעמי וולף ורבים שפעלו לחשוף את האמת על הקשר בין מיוקרדיטיס לחיסוני קוןביד COVID-19.
מהמסמכים עולה כי CDC ו–FDA לא עדכנו את תוכנית V-safe לצורך במעקב אחר בעיות לבביות
זאת, למרות שעיתונאים ומדענים דיווחו על עובדות רבות שצוינו בדו״ח, כבר ב- 2021.
הדו״ח חשף תיעוד שמראה כי גורמי בריאות הציבור הבכירים ב- HHS, CDC, FDA, ו-NIH הוזהרו באפריל 2021 כי V-safe, מערכת ניטור בטיחות, עלולה לפספס ״מקרים אפשריים של אירועים שליליים לבביים״. זאת, כיוון שלא נכללה אפשרות סימון של תסמינים לבביים ברשימת תופעות הלוואי של החיסון שמחוסנים התבקשו לדווח עליהן.
גורמים ב-CDC וב-FDA בחרו לא לעדכן את תוכנית V-safe ולא נכלל דיווח על תסמינים לבביים, צוין בדו״ח.
לפי הדו״ח, בעלי תפקידים ב-CDC וב-FDA נמנעו מהתיחסות לדיווח חסר ב-VAERS. למרות שדיווחים במערכת זו דורשים אימות לפני אישורם כפגיעות או מקרי מוות הקשורים לחיסון. גורמים שונים מראים כי מערכת זו בפועל דיווחה רק על 1% מהאירועים השליליים של חיסונים לאורך השנים.
הקרדיולוג האמריקאי, דר' פיטר מקולו, העיד בסנאט על "1,065 מאמרים על מיוקרדיטיס [דלקת שריר הלב] כתוצאה מחיסוני הקורונה". דר' מקולו ציין כי הדו"ח שפורסם כולל תקציר עם 217 מקורות לגבי סיבוך חמור – מיוקרדיטיס או נזק ללב – סיבוך שעלול להוביל לדום לב או לאי ספיקת לב וכי "רשויות הבריאות הציבוריות ניסו לטייח את זה". הכתבת שאלה אותו: "האם פקידי הבריאות בישראל לא הזהירו את המרכז לבקרה ומניעת מחלות (ה-CDC)… בפברואר לגבי מיוקרדיטיס… [בתקופה שהחיסונים] עדיין היו תחת היתר שימוש בחירום, ואז באפריל הם הסתכלו על הנתונים… מישראל ומהפנטגון ובמקום לומר את האמת לציבור, הם שתקו". הגיב דר' מקולו: "זה נכון. סקרנו את ההתכתבויות מישראל. היו שם 62 מקרים של מיוקרדיטיס כבר בתחילת 2021 [ממש לאחר תחילת מבצע החיסונים] – שניים מהם הסתיימו במוות. כיום ברור שחלבון הספייק שנוצר מהחיסון מסתובב בדם, ונמצא גם בלב בזמן שעורכים אוטופסיה. החיסון הוא הגורם הישיר לנזק הלבבי".
"יש לי תחושה חזקה שרוב הישראלים בכלל לא נחשפים למה שקורה כעת בארה"ב", כתב דר' יעקב אופיר, "ובעצם למה שקרה כאן במשך שנות הקורונה. .. .. אפילו אם האזהרות הללו נשמעות לכם מוגזמות, אני חושב שעצם העובדה שלא הכרנו אותן בזמן אמת צריכה להטריד את כולנו. הסכמה מדעת היא לא סיסמה. היא הבסיס המוסרי, ובעיניי גם המקצועי, לבריאות הציבור".
השחיתות הנחשפת רבה,
והמצב עגום.
לפני מספר חודשים פורסמו סכומי כסף אדירים שקיבלו מבקרי מחקרים רפואיים מתעשיית התרופות והמכשור הרפואי, כחלק מחשיפה האופנים בהם משחיתה התעשייה את התהליך המדעי.
מבקרי מחקרים של כתבי עת רפואיים מובילים קיבלו 1.06 מיליארד דולר מהתעשייה הרפואית בשנים 2020 עד 2022.
להלן, סיכום מקורות וקישורים בנושא
https://galweiss.com/%d7%9e%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%9e/
לאור מה שקרה לביקורת של דר' אופיר ודר' שיר-רז, ניתן לשער כי גם עורכי כתבי עת מקבלים כספים כדי להטות פרסומים בכיוון הרצוי לתעשייה (בדיוק כפי שקורה בתעשיית התקשורת והסלולר שמטה פרסומים ומונעת מהציבור מידע על נזקי קרינה לבריאות ולסביבה – לדוגמא, סיפורו של דר' ג'ורג' קארלו, קארלו הוא החוקר שזיהה לראשונה קשר בין אוטיזם לקרינה)
(נקווה שחקירות דומות ייערכו בקרוב גם לגבי השפעות ביולוגיות של חשיפה לקרינה, בעקבות התיחסויות של JFK שר הבריאות לגבי סיכוני הסרטן מוויפיי. וזה הרבה מעבר לסרטן, יש הרבה עדויות ומחקרים על נזקי החשיפה לקרינה בלתי מייננת .. כבר עשרות שנים, ועשרות אלפי מחקרים – שעוברים אותם עיוותים והטיות והטעיות, אותה הסתרה ואותה השתקה כדי שלא יגיעו לידיעת הציבור – על הדוחות המרגיעים באתר "ללא קרינה בשבילך")
והנה ..
סיכום השתלשלות הדברים בפנייתם של אופיר ושיר-רז לכתב עת מכובד, בביקורת ותקווה לשיח מדעי מכובד
מי מבקר את המבקרים: כשל אתי חמור בתהליך השיפוט של כתב עת רפואי מוביל –
דר' יעקב אופיר ודר' יפה שיר רז סיכמו ב"זמן אמת" את מה שהחל כמכתב ביקורת סטנדרטי לעורך של כתב עת רפואי מוביל והתגלה כפגיעה אתית חמורה, שמערערת על מהימנות מנגנון הפיקוח המרכזי של השיח הרפואי-מדעי
המאמר פורסם באפריל 2025 וחשף הפרת אתיקה מדעית בתהליך השיפוט של אחד מכתבי העת הבולטים בעולם בתחום החיסונים, במהלך משבר בריאות עולמי. הכל החל בשאלה לגבי מחקר שהתפרסם בכתב העת Vaccine (מהמשפיעים ביותר בתחום הרפואה). המחקר שאל אם אנשים אינטליגנטיים נוטים יותר להתחסן. מחקר פרובוקטיבי זהשנערך על ידי צור ועמיתיה (Zur et al., 2023) בקרב חיילי צה"ל במגפת הקורונה, והגיע למסקנה נחרצת: "אינטליגנציה גבוהה היא המנבא החזק ביותר להיענות לחיסון".
הכותבים חשו אי נוחות כשקראו את המאמר, עקב קפיצה מושגית ובחירות מתודולוגיות מעוררות תהייה, לאור השלכות אתיות מטרידות על רקע הקשר המחקר. לא מדובר באזרחים שמקבלים החלטות רפואיות עצמאיות בשגרה. הנבדקים היו חיילים שפועלים במסגרת היררכית נוקשה ונתונים ללחצים חברתיים ומוסדיים כבדים להתחסן. זה התרחש בתקופה רגישה, בה מדיניות התו הירוק הייתה בתוקף והפעילה לחץ נוסף על מי שבחרו לא להתחסן.
הכוטתבים שלחו מכתב לעורך כתב העת, בהתאם להנחיות הגשה. במכתב הועלו שאלות מדעיות, לצד הסתייגויות אתיות. הם תהו אם ההתנהגות שהוגדרה במחקר כ"היענות" (adherence) יכולה להיחשב כהחלטה חופשית, לאור הנסיבות בהן התקבלו ההחלטות. לטענתם, גם אם כוונת מחברי המחקר למדוד היענות רפואית – ולא ציות למסגרת – ראוי להתמקד דווקא במנה הרביעית של החיסון, שלא הייתה בגדר חובה למרות שגורמי רפואה המליצו עליה.
לפי נתוני המחקר, רק כ־0.5% מהמשתתפים בחרו לקבל מנה זו – נתון שמערער את הטענה המרכזית של החוקרים.
את המכתב סיימו באזהרה אתית רחבה לגבי טענות בלתי מבוססות, הקושרות בין הססנות חיסונים לאינטליגנציה נמוכה שעלולות לעורר זיכרונות היסטוריים אפלים מתקופות בהן קבוצות מוחלשות הוצגו כפתולוגיות והולעגו בשם ה"מדע". המכתב נשלח באוקטובר 2023 והיה תמציתי, מכבד וכתוב בקפידה כדי לעמוד בכללי כתב העת, כולל מגבלות מספר המילים והמקורות. הכוונה היתה השתתפות בדיון מדעי הוגן.
אולם, במשך זמן רב לא התקבלה תגובה. השתיקה עוררה סימני שאלה.
מדי פעם הגיעו התראות אוטומטיות, לפיהן ה"סקירות הנדרשות" הושלמו, אך תגובה לא הגיעה, והמכתב נותר ב'לימבו' מתמשך. הסטטוס השתנה שוב ושוב לאורך כחצי שנה וחזר ל"נמצא בבדיקה". היה ברור שזה לא מתנהל כשורה.
במרץ 2024 התקבלה תגובה מהעורך, שכתב כי "השופט/ים העלו מספר נקודות", וכי "אם ניתן לבצע תיקונים מהותיים במאמר שיענו על ההערות", הוא "ישמח לשקול מחדש את פרסומו". לפי תיוג ההערות, נראה כי 5 סוקרים בחנו את המכתב – מספר גבוה באופן חריג, בהתחשב בכך שמדובר במסמך של 500 מילים. ובפועל צורפו רק 3 חוות דעת. הערות של 2 סוקרים הושמטו. סוקר 3 סיפק ביקורת חיובית מאוד, ואילו סוקרים 4 ו־5 ביקרו את המאמר בחריפות, אך חוות הדעת שלהם היו זהות לחלוטין – מילה במילה – כאילו הועתקו והודבקו. חוות דעת זהות אלו כללו, ככל הנראה, מידע מבפנים. בתגובה לחשש שהעלו אופיר ושיר-רז לגבי אי-התאמות בנתונים המשלימים של המחקר, כתבו הסוקרים כי הם "מבינים [ש]גרסה מתוקנת הוגשה לעורך". זה היה תמוה. כשנשלחה הביקורת, פנו אופיר ושיר-רז לצור ועמיתיה, מחברי המחקר, וביקשו הבהרה או תיקון להצגת הנתונים הפגומה. אולם, מעולם לא נשלח תיקון ולא פורסם עדכון כלשהו באתר כתב העת. כיצד הסוקרים האנונימיים, שאמורים להיות בלתי תלויים, ידעו על גרסה מתוקנת?
למרות החשד, שלחו אופיר ושיר-רז מכתב מתוקן עם תשובה מפורטת לעורך ולסוקרים, שכלל מענה לכל נקודה ביקורתית. הם תיקנו מספר מקרים בהם הסוקרים ייחסו דברים שכלל לא נאמרו. הודגשו שוב עיקרי הביקורת: אופן מסגור המחקר, המתודולוגיה, וההשלכות האתיות.
7 חודשים נוספים חלפו ורק בסוף אוקטובר 2024 הגיע מכתב החלטה רשמי מהעורך הראשי של כתב העת Vaccine. נכתב בו כך:
"ד"ר יעקב אופיר היקר,
המאמר הנ"ל הוערך כעת על ידי מומחים בתחום, המשמשים כסוקרים עמיתים עבור כתב העת Vaccine. לאחר סקירה מעמיקה, אני מצטער להודיעך על ההחלטה לדחות את כתב היד, מבלי לאפשר הגשה מחדש. הערות הסוקרים (והעורך, אם קיימות) מצורפות מטה."
תגובות הסוקרים שהופיעו בהמשך היו קצרות וסתמיות:
סוקר 4 כתב: "ההתאמות הקלות שנעשו בניסוח כתב היד אינן עומדות ברמת התיקונים המקיפה הנדרשת לצורך פרסום. לפיכך, אני ממליץ שלא לפרסם כתב יד זה".
לא צורפה הבהרה. לא הוזכרו חוות הדעת החיוביות הקודמות. לא צורף סיכום מטעם המערכת.
רק דחייה שקטה ועמומה – שנראה כי התבססה אך ורק על חוות הדעת ה'אובייקטיבית' של סוקר 4.
אופיר ושי-רז פנו לעורך הראשי של כתב העת וביקשו, בנימוס, לקבל את מלוא חוות הדעת של 5 הסוקרים.
אך לא קיבלו כל תגובה. לכן, פנו למרכז התמיכה של המו"ל – אלסוויר (Elsevier). נציגת שירות אדיבה העבירה את קובץ הסקירות המלא. וכל פרט נוסף שעלה מהקובץ היה מטריד יותר ויותר. מה שהגיע מאלסוויר כלל, לראשונה, את הביקורות החסרות של סוקרים 1 ו־2 – ושתיהן היו חיוביות מאוד. אחת מהן קבעה כי הביקורת של אופיר ושיר-רז "כה תקפה וחשובה", עד כי היא מצדיקה בחינה מחודשת של עצם פרסום המאמר המקורי. הסוקר הציע לשקול את משיכת המאמר, אם מחבריו לא יצליחו להשיב כראוי לטענות.
עמוק בתוך קובץ הסקירות נמצאו הערות שכותרתן "לעורך בלבד". בחלק זה, סוקרים 4 ו-5 ששלחו ביקורת שלילית זהה – הזדהו בגלוי: "סקירה זו נכתבה במשותף על ידי […], כחוקרות-שותפות בעבודה הנזכרת לעיל" (השמות הושמטו במכוון, מתוך בחירה להתמקד בכשל המערכתי ולא באנשים עצמם). מחברות המאמר המקורי, שאופיר ושיר-רז ביקרו, מונו לסקור את מאמר הביקורת, באנונימיות. הן העריכו את הביקורת על העבודה שלהן עצמן – והמליצו לדחות אותה. בחוות הדעת הפומבית הן התייחסו לעצמן בגוף שלישי, כאילו היו סוקרות ניטרליות. בין היתר, כתבו: "אנו מבינים [ש]גרסה מתוקנת הוגשה לעורך" – כאילו לא הן היו אלה שהגישו אותה בעצמן. לא נראה שמדובר בטעות עריכה תמימה. וזה הוסתר מהמבקרים. מידע זה נחשף רק לאחר דרישת שקיפות מלאה, והעברת הקובץ דרך ערוץ עקיף.
התנהלות כזו היא מהווה הפרה של ההנחיות האתיות של אלסוויר. לפי דף המידע הרשמי של אלסוויר בנושא ניגוד עניינים, "על הסוקרים לחשוף גם כל אינטרס מתחרה שעלול להטות את שיפוטם לגבי כתב היד". .. "ניגודי עניינים יכולים להתקיים גם כתוצאה מקשרים אישיים, תחרות אקדמית או מעורבות רגשית-אינטלקטואלית" – זה סוג ניגוד העניינים שהתממש במקרה זה. בולטת השאלה המנחה במסמך להערכת היושרה בתהליך:
"האם הקשר, כאשר ייחשף מאוחר יותר, יגרום לקורא הסביר להרגיש מרומה או מוטעה?".
במקרה זה, התשובה חד-משמעית. מחברות המחקר המקורי הורשו לסקור בעילום שם ביקורת על העבודה שלהן עצמן – ולהמליץ על דחייתה. כל זאת, ללא גילוי נאות, ללא שקיפות, ובסתירה בוטה לסטנדרטים שהן עצמן אמורות ליישם.
לאור חומרת ההפרות האתיות, פנו אופיר ושיר-רז לעורך הראשי של Vaccine. הם ביקשו תגובה רשמית, וקראו לשקול מחדש את פרסום המכתב, או להכיר בניגוד העניינים שנחשף.
באותו יום התקבלה תשובה, אך לא מהעורך הראשי, אלא מהעורך המדעי של Vaccine, ד"ר דיור בירנס, אשר כתב:
"הסקירה והבדיקה הפנימיות שביצעה מערכת כתב העת Vaccine בנוגע לכתב היד ולמכתבים שהתקבלו, תרמו גם הן להחלטה הסופית, בנוסף לתהליך הסקירה של הסוקרים החיצוניים. לכן, ההחלטה לגבי מכתב זה היא סופית." לא ניתן הסבר נוסף ולא פורט למי מתייחסים "המכתבים שהתקבלו" – לא ברור אם מדובר במכתב הביקורת ששלחו, או במסמכים נוספים שלא נחשפו. לא הוצג דין וחשבון. לא בוצע תיקון. ולא הייתה שקיפות.
המאמר הספציפי כבר אינו העיקר.
מה שנחשף גדול בהרבה. זו פגיעה חמורה בלב המנגנון המדעי – בתוך אחד מכתבי העת המובילים בעולם.
בעידן בו אמון הציבור במדע נשחק, על התהליכים המדעיים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של שקיפות, הוגנות ואחריות. ביקורת עמיתים נועדה להבטיח סטנדרטים אלה ולוודא שביקורת תתקבל ברוח פתוחה, שטענות מדעיות ייבחנו, לא ייהדפו ולא יושתקו.
אולם, כאן מחברות המחקר שאופיר ושיר-רז ביקרו קיבלו סמכות לדון בביקורת על עבודתן. הן השתמשו בסמכות זו כדי לדחות את הביקורת בלי לחשוף את זהותן. העורך איפשר זאת. כתב העת גיבה זאת. וכל זה הוסתר מהמבקרים.
אופיר ושיר-רז פרסמו זאת כדי להצביע על כשל מערכתי חמור. כי אם זה קרה באחד מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, זה יכול לקרות בכל מקום.
מלוא הסיפור, שלב אחר שלב, עם המכתב המקורי שנשלח לכתב העת Vaccine – זמינים כאן כ-preprint.
הכותבים ערערו על ההשתקה הבוטה.
זה מקוצר מגירסה ערוכה בעברית של המאמר Ethical Collapse in the Peer Review of a Leading Vaccine Journal, שפורסם באתר Brownstone Institute.
קישור למאמר ב"זמן אמת"
