רות ליאת פלץ היא נטורופתית ויועצת לאורח חיים בריא, חרדית.

בשנות ה- 30 לחייה חזרה בתשובה, נישאה ועברה עם משפחתה לירושלים, לשכונת מאה שערים.

רות ליאת היקרה פנתה אלי, מלאת אהבה ואור, וסיפרה כי המידע באתר זה מסייע לרבות ורבים, שאין ביכולתם לצפות בסרטונים ולהתחבר לרשתות החברתיות, כי הם משתמשים בטלפון כשר.

לאחרונה פורסמה על רות ליאת פלץ כתבה באתר "הידברות".

מתוך הכתבה על חייה בירושלים עם רגישות לקרינה (בדרגה בינונית):

".. החיים בעיר עמוסת מאות אנטנות סלולריות, התגלו לפני שנה כהרסניים עבור רות. "כאשר התסמינים הקשים הופיעו, הייתי מודעת לנושא הקרינה, אך לא לעומק, ולא שייכתי את זה למה שקורה אצלי. רק אחרי תקופה ארוכה של סבל, ואחרי שראיתי ששום טיפול לא עוזר לי, הבנתי שיש כאן משהו אחר", היא אומרת. "בהשגחה פרטית גיליתי שאני סובלת מרגישות לקרינה בעיקר בחוץ, וכן רגישה לקרינה של מכשירים חכמים. כמה שעות אחרי שאני יוצאת לרחוב או עוברת ליד אנטנה סלולרית רצינית, מופיעים אצלי התסמינים המבהילים".

זה מגביל מאד את החיים

"נכון, ובכל חודש אני מגלה מה כבר אין באפשרותי לעשות. על רוב האירועים אני מוותרת, עושה סידורים וקניות דרך הטלפון, ונעזרת במשלוחים. זה לא קל, אבל המחיר שאני משלמת בזמן יציאה מהבית, הוא לצערי גבוה יותר. לשמחתי, תמיד אהבתי להיות בבית, כך שיחסית לאחרים אני מצליחה להתמודד עם זה, ובכל זאת – זו מציאות לא פשוטה כלל".

מהי בעצם הקרינה שאת נפגעת ממנה?

"קודם כל אסביר באופן כללי. קרינה היא זרם חלקיקים או גלים שיוצאים ממקור מסוים, נושאים בתוכם אנרגיה, ומתפשטים ממנו לכיוון מסוים. היא מתחלקת לשני סוגים: הסוג הראשון הוא קרינה מייננת, שהיא בעלת אנרגיה חזקה, הגורמת לשבירה של מולקולות בגופנו וליצירת מחלות שונות. קרינה זו מגיעה מחומרים רדיואקטיביים, מכשירי רנטגן ועוד, והחשיפה אליה מוגבלת ביותר.

הסוג השני, הוא קרינה בלתי מייננת, כזו אשר אינה משנה את הרכב החומר דרכו היא עוברת או שאיתו היא באה במגע. דוגמאות לקרינה כזו הן קרינת רדיו-סלולר הנפלטת מאנטנות, מכשירים ניידים ואינטרנט אלחוטי (וויי-פיי), וכן קרינה מגנטית וקרינה חשמלית הנפלטות מעמודי חשמל, וכן ממכשירי חשמל שונים בזמן שהם פועלים".

אם קרינה בלתי מייננת לא מזיקה לגוף, למה בך זה פוגע?

"כי כאשר נחשפים לרמות גבוהות של קרינה כזו באופן תמידי ומתמשך, גם היא יכולה ליצור נזק בגוף. זה כמו טיפות מים מטפטפות, שיוצרת חור באבן ברבות השנים. חשיפה ארוכת טווח יוצרת רדיקלים חופשיים – מולקולות הרסניות הפוגעות בכל חלקה טובה בגוף, ודבר זה מוביל עם הזמן להתפתחות של מחלות שונות".

מה אפשר לעשות כדי להימנע מחשיפה לקרינה?

ישנם כמה צעדים פשוטים יחסית שכמעט כל אחד יכול לבצע: להתחבר לתשתית אינטרנט חוטית עם מודם, כזו שדורשת קו של בזק, ולהשתמש רק בה. להשתדל לבצע את שיחות הטלפון מהמכשיר הקווי הביתי, המחובר באופן חוטי. אם בכל זאת מדברים עם הנייד, לקנות אוזניות אוויר בלבד, אשר שונות מאוזניות רגילות או בלוטוס, בכך שהן כמעט ולא פולטות קרינה. בלילה שמים את המכשיר הנייד על מצב טיסה, ומניחים אותו על הרצפה ולא ליד הראש. לא מטעינים מכשיר ליד הגוף בגלל הקרינה החשמלית הנפלטת ממנו בזמן הטעינה, וזה כולל גם טלפונים כשרים. שומרים מרחק של 60 ס"מ מכל מכשיר חשמלי בבית בזמן שהוא פועל, עד כמה שניתן. זאת בגלל קרינה חשמלית מגנטית שהמכשירים האלה פולטים בזמן פעולתם. ממיקרוגל יש לשמור מרחק של 9 מטרים, ובכלל עדיף להוציאו מהבית, בגלל הנזק שנגרם דרכו למזון.

צעדים פשוטים ולא פשוטים, כי התרגלנו כבר לנוחות של הנייד

"נכון, ובסופו של דבר הבחירה היא בידי כל אדם, אבל צריך לפחות להיות מודעים למחיר בבריאות. זאת עד ביאת משיח צדקנו, שיביא עימו טל של רפואה מן השמיים, ואנחנו מחכים לו בכל רגע שיבוא". .. "

לראיון המרתק על תהליך החזרה בתשובה והחיבור הרוחני של רות ליאת פלץ באתר הידברות https://www.hidabroot.org/article/1160474

רות ליאת שלחה לי מה ש"הידברות" הורידו וסירבו לפרסם בגלל "קונספירטיביות", אבל היא אומרת "הכל מגובה במחקרים". הנה התוכן המצונזר בשלמותו, לא נגענו:

" "עשרות אנטנות סלולריות בכיתה אחת": רות ליאת פלץ בראיון מרתק על נזקי הקרינה

היא החלה להרגיש כאבי ראש קשים, דפיקות לב נמרצות ועוד שלל תסמינים מבהילים, עד ליום בו הבינה רות ליאת פלץ כי היא נפגעת קרינה. כיום היא מנסה להעלות את המודעות לנושא, ומסבירה מדוע כמעט כל אחד מאיתנו נחשף לעשרות אנטנות סלולריות ביום.

"זה התחיל בחולשה של מחלת הנשיקה, בה ניסיתי לטפל בעזרת ניקוי רעלים ועוד שיטות טבעיות", מתארת רות ליאת פלץ, נטורופתית ויועצת לאורח חיים בריא, את התהליך הכואב שעברה. "הטיפול עזר לתקופות קצרות, עד לקריסה הבאה, ואני לא הבנתי למה. בהמשך, בכל פעם שיצאתי עם הילדים שלי לגן השעשועים, הרגשתי חולשה וכאבי ראש קלים. אולם מהר מאד זה הפך לפיצוצי ראש, ואליהם התווספו גם צפצופים חזקים באוזניים, דפיקות לב נמרצות, מערכת עיכול לא רגועה, ותחושת חוסר נוחות בגוף. הדבר המעניין הוא, שהתסמינים הופיעו לאחר שהות ממושכת ברחבי השכונה בה אני גרה – שכונת גאולה בירושלים, ואילו כאשר נשארתי בבית לכמה ימים – הכל עבר. במשך תקופה ארוכה לא הבנתי מה קורה איתי, עד שנחשפתי לאתר המדבר על רגישות לקרינה. הייתי מודעת לנושא זה עוד קודם, אך לא ידעתי שישנו מושג בשם 'נפגעי קרינה'. לאורך כמה ימים ישבתי לקרוא בפה פעור את הכתוב באתר, לא האמנתי שזה יכול להיות קשור אליי, אבל העובדות דיברו בעד עצמן".

רות גילתה לפני כשנה כי היא סובלת מרגישות לקרינה, וכי בכל פעם שהיא יוצאת לרחוב או עוברת ליד אנטנה סלולרית גדולה מופיעים אצלה התסמינים המבהילים במיידית או לאחר מספר שעות , תלוי בזמן השהות. משם החל המסע שלה אל עבר אורח חיים חדש שאימצה, אשר נושא בחובו מחירים לא קלים. הכאב על דרך החתחתים שהיא עוברת הוביל אותה לחקור את התחום עם מומחים לנושא, מדענים ורופאים, ובעיקר בקרב מטופליה הרבים. התוצאות המבהילות לא איחרו לבוא.

מאות אנטנות בכיתה אחת

כמה שנים לאחר נישואיהם, עברו בני הזוג לירושלים. אלא שהחיים בעיר עמוסת מאות אנטנות סלולריות, התגלו לפני שנה כהרסניים עבור רות. "כאשר התסמינים הקשים הופיעו, הייתי מודעת לנושא הקרינה, אך לא לעומק, ולא שייכתי את זה למה שקורה אצלי. רק אחרי תקופה ארוכה של סבל, ואחרי שראיתי ששום טיפול לא עוזר לי, הבנתי שיש כאן משהו אחר", היא אומרת. "בהשגחה פרטית, הגעתי לאנשים שונים שנפגעו מקרינה, וכן לרופאה המתמחה בנושא, אשר עזרה לי רבות. מבחינתי, אני חייבת לאנשים האלה את חיי. מה שגיליתי בעזרתם הוא, שאני סובלת מרגישות לקרינה בעיקר בחוץ, וכן רגישה לקרינה של מכשירים חכמים. כמה שעות אחרי שאני יוצאת לרחוב או עוברת ליד אנטנה סלולרית רצינית, מופיעים אצלי התסמינים המבהילים".

בהתחלה עוד היתה יכולה רות להשתמש במד קרינה כדי להימנע ממעבר באזורים בעייתיים, אך בהמשך גם אפשרות זו נעשתה מוגבלת. "עם הזמן נוספו אנטנות רבות בעיר, וחלקן עברו לדור 5, מה שהחמיר את מצבי עוד יותר. בשלב זה הבנתי שעדיף לי להישאר בבית, מאשר לעבור סבל מחוצה לו. כיום אני מכירה כמעט כל רחוב בירושלים החרדית, היכן יש אנטנות וכמה קרינה הן פולטות. אני מתעדכנת גם בכל אנטנה חדשה שמוסיפים, ויכולה בעצמי לעזור ולייעץ לסובלים אחרים לגבי השהות שלהם ברחובות".

תסמינים נוספים שהתגלו אצל אנשים בעולם בעת חשיפה ארוכת טווח לקרינה הם חולשה ממושכת, כאבי ראש, מיגרנות, בעיות בעור, בעיות שינה, פיברומיאלגיה, כאבי פרקים ועצמות, בעיות זיכרון, דמנציה, השמנה, בעיות בעיכול, סרטן, סוכרת סוג 3 – שהיא סוג חדש הנוצר דווקא מהמצב הזה, ועוד".

האם יש רמת קרינה אליה מותר להיחשף?

"הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), בתמיכה של ארגון הבריאות העולמי, קבעה כי מותר להיחשף לבין 4,000-10,000 מיליוואט של קרינה למ"ר. המשרד לאיכות הסביבה בישראל קבע תקן נמוך פי 10, הנע בין 400-1,000 מיליוואט למטר מרובע. אלא שמנגד, נעשו אלפי מחקרים מדעיים בכל העולם, המוכיחים כי רמת התקנים האלה היא גבוהה מאוד, ועלולה להביא לנזק מבחינה בריאותית. מחקר משנת 2010 מצא כי כבר בחשיפה לרמה של 0.03 מיליוואט למ"ר מתחילים כאבי ראש, רגזנות ובעיות ריכוז לילדים ונוער. מחקר נוסף מאותה שנה הראה כי חשיפה ל-0.05 מיליוואט למ"ר של קרינה גורם לבעיות שינה. בין 2-80 מיליוואט למ"ר הופיעו פי 2 מקרי לוקמיה אצל ילדים, ובין 13-50 מיליוואט למ"ר הופיעו מקרי לוקמיה רבים יותר גם אצל מבוגרים. אלו רק מחקרים בודדים מבין אלפים, ואפשר לראות עד כמה התקנים שנקבעו על ידי הארגונים השונים רחוקים מהם. כל זה במחקרים שנעשו לפני כ-12 שנים ויותר, אז מה נגיד על התקופה הנוכחית, בה נוספו דורות 4 ו- 5, המייצרים כמויות קרינה נוספות על פני הדורות הקודמים? בנוסף, בחוברת ההוראות של המכשיר הסלולרי כתוב לא להצמיד נייד לראש. מישהו שם לב לזה בכלל? מנתחי מוח מכל רחבי העולם מתריעים על כמויות עצומות של גידולים ראש ממאירים בשנים האחרונות, וישנם מחקרים המראים על קשר בין הדברים.

השאלה היא, לאיזו כמות קרינה אנחנו חשופים?

"מכשיר סלולארי חכם פולט קרינה שהיא בין 100-1,000 מיליוואט למ"ר בכל רגע נתון, בגלל תוכנות להורדת נתונים המופעלות בו באופן קבוע. בזמן שהמכשיר הוציא שיחה, מדדתי 1,800 מיליוואט למ"ר בחלקו האחורי ועוד כמה מאות בחלקו הקדמי. אנטנה סלולרית ממוצעת במרחק של מטרים ספורים מהאדם פולטת 30 מיליוואט למ"ר, וככל שמתרחקים ממנה יורדת רמת הקרינה. המשמעות היא, שמכשיר סלולרי פולט קרינת רדיו-סלולר בעוצמה של עשרות אנטנות סלולריות בו זמנית, וגם מכשיר נייד כשר ללא אינטרנט, פולט את אותה רמת קרינה בזמן שיחה. אם מחשבים כמה קרינה יש בכיתה של 30 תלמידים, שלכל אחד מהם יש מכשיר נייד עם חיבור אינטרנטי, הרי שזה כמו עשרות אנטנות בכיתה אחת על הילדים. כולנו חיים עם זה מידי יום, בלי לשים לב לנזקים המצטברים. כמו כן, צריך לדעת כי בבית ממוצע כיום, עם אינטרנט אלחוטי, טלוויזיות חכמות וטלפונים ניידים יש רמת קרינה של לפחות 1 מיליוואט למ"ר, והמספר הולך ועולה ככל שמשתדרגים עם הטכנולוגיה הביתית".

אבל לא נראה שכל הציבור נפגע מזה?

"כמויות הנפגעים ברחבי העולם הולכות וגוברות. בסקר האוכלוסיה הכללית בטיוואן נמצאו כ-13.5% רגישים לקרינה, ובעולם כולו הטווח שנמצא הוא בין 3%-13.5%. בישראל הנושא איננו מפותח דיו, ולכן קשה לדעת כמה סובלים מזה בלי להיות מודעים לכך. במסגרת עבודתי כנטורופתית, ובעקבות הספר שכתבתי – 'רזי התזונה' -, יש שם פרק על נזקי הקרינה, פונים אליי מידי שבוע עשרות מטופלים מכל הארץ, ואחרי תשאול מפורט שאני עורכת להם, אנחנו מגלים שאצל חלקם הסיפור קשור לקרינה. בתקופת הסגרים, למשל, דיברתי עם נערה בת 14 שהתלוננה על אקזמות בלתי פוסקות באוזן ימין, שלא עזרה להן שום תרופה. שאלתי אותה אם באוזן הזו היא שומעת דרך המכשיר הנייד את כל השיעורים שהיה עליה להאזין להם במסגרת הלמידה מרחוק, והיא ענתה בחיוב. לכן הצעתי לה להפסיק עם שמיעת השיעורים ולעבור לטלפון קווי ביתי. וראו איזה פלא – אחרי תקופה קצרה, בלי שום תרופות, האקזמות באוזן חלפו. אישה אחרת, בסביבות גיל 30, התקשרה אליי מבוהלת וסיפרה על דפיקות לב חזקות שתוקפות אותה מידי פעם. כל הבדיקות הרפואיות שנעשו לה הראו כי מצבה הרפואי הוא תקין, אולם היא לא היתה רגועה. חקרתי אותה היכן היא נוהגת ללכת ברגל, וגיליתי כי אותה אישה עולה בכל יום את רח' פינס בירושלים, אשר באמצעו מוצבת אנטנה גדולה. לפני שנה היתה רמת הקרינה שם 3 מיליוואט למ"ר, ומאז היא הועלתה ל-30 מיליוואט למ"ר. הצעתי לה להפסיק ללכת באותו רחוב, והתופעה המבהילה של דופק מואץ פסקה באופן מוחלט".

גם בתה של רות התגלתה כסובלת מקרינה. "החלו להופיע אצלה השנה כאבי ראש, נדודי שינה וחולשות ללא הסבר, עד שמדדתי קרינה בכיתה שלה, ומצאתי כי היא היתה ברמה של 10 מיליוואט למ"ר. מול אותה כיתה, הבנויה על גג בית הספר, עומדות שתי אנטנות סלולריות. לכן מיגנו את הכיתה בצורה פשוטה – על ידי רשת יתושים מברזל ששמנו על החלונות והצמדנו אותה עם אזיקונים לסורגים, ואז כל התסמינים עברו. רק כדי להבהיר, בתי סבלה מ-10 מיליוואט למ"ר, כאשר הסף המותר לחשיפה על ידי המשרד לאיכות הסביבה נע בין 400-1,000 מיליוואט, והסף המותר על ידי הארגון העולמי הוא פי 10 מזה".

זאת אומרת, יכול להיות שחלקנו כבר נפגעים, אבל לא מודעים לכך?

"בהחלט. וישנם שאלונים ברורים ומפורטים באתר אינטרנט בשם 'רגישות לקרינה', אשר דרכם אפשר לבדוק את רמת הרגישות. אבל חשוב לדעת, ברגע שאדם נפגע אין דרך חזרה, עד כמה שידוע לנו. המדענים מתארים זאת ככד חרס שנשבר והדביקו אותו בחזרה. לי היום כבר כמעט ואין אפשרות לצאת מהבית, ואם אני עושה זאת לזמן רב – הסבל שלי הוא גדול. זכורה לי, למשל, פעם אחת, בה עדיין לא הייתי מודעת למצבי, ונסעתי להביא את הבנים שלי מתלמוד התורה. באחד הרחובות הרגשתי שהפנים שלי מאדימות, קשה לי לנשום וכי אני עומדת להתעלף ברכב. מסתבר שנסעתי מול אותה אנטנה ברחוב פינס בירושלים, שרמת הקרינה היוצאת ממנה היא גבוהה מאד. גם ביום שאחרי הרגשתי שבר כלי, עד שהצלחתי לחזור לעצמי. כאשר אין קרינה סביבי, בתוך הבית, אני בריאה לגמרי, אך נעשית נכה ומוגבלת בעת חשיפה אליה, אחרי שהייתי חשופה לקרינת-סלולר לאורך שנים ונפגעתי באופן שאין כרגע דרך חזרה ממנו. לכן חשוב להיות מודעים לנזק לפני שמגיעים למחירים הכואבים, ואפשר לשנות את אורח החיים בצעדים פשוטים יחסית, כדי לא להגיע לרמת הפגיעה שאני הגעתי אליה".

נוחות או בריאות?

באופן כללי, מסבירה רות, יש שלוש רמות פגיעה מקרינה. "יש רמה קלה, בה מופיעים כאבי ראש, כאבים ביד ועוד, רמה בינונית בה התסמינים קשים יותר, ורמת פגיעה קשה – בה אפילו חשיפה מועטה לקרינה מביאה לתסמינים קשים באופן מיידי. הכרתי, למשל, אישה שהייתה מכורה לטלפון חכם, והשתמשה בוואצאפים במשך שעות רבות ביום. בהתחלה רק כאבה לה היד, אבל המצב המשיך להחמיר, והיא הגיעה לקריסה מלאה ולמצב סיעודי. אותה אישה לא הבינה מה קורה איתה, עד שפגשה במטפל טבעי, אשר הצליח לאבחן אותה כנפגעת קשה מקרינה. הוא הסביר לה כי עליה לשמור מרחק מכל מכשיר פולט קרינה שהוא, כולל המכשיר הסלולרי, וכך היא עשתה למשך 3 חודשים. בנוסף, היא נסעה להיות במקום בטבע בחו"ל, והבריאה לחלוטין. אלא שבסיומה של אותה 'דיאטת קרינה' היא ניסתה לחזור שוב למכשיר הנייד. ברגע שהיא נגעה בו, הגוף שלה קרס שוב באופן מיידי. מצב זה הוכיח לה באופן ברור את רמת הרגישות הגבוהה אליה היא הגיעה. אותה אישה שיקמה את עצמה מאז וכיום מטפלת בנפגעי קרינה נוספים, אך היא כמעט ולא יוצאת מהבית בגלל מצב הקרינה בחוץ".

איך זה שאנחנו בקושי שומעים על הנושא הזה?

"צריך לזכור שמדובר בנושא חדש יחסית, כי כל נושא המכשירים הניידים התחיל רק לפני כ-30 שנה בערך. לידיעה כללית, לקח 40 שנה של מאבק עד שהעולם הגיע להכרה של נזקי הסיגריות ועשה שינוי בנושא, אז ברור שכאן צריך עוד זמן. סיבה נוספת היא שהרצון להתקדם לטכנולוגיות חדשות, וסכומי הכסף הגדולים המתגלגלים סביב זה, מביאים לידי כך שמחקרים בתחום המראים על פגיעה מקרינה נדחקים הצידה ולא מקבלים את הכבוד הראוי להם. אלא שנפגעי קרינה כבר קיימים, ובמדינות מסוימות, כמו שבדיה למשל, הם אפילו מוכרים על ידי הביטוח הלאומי לצורך קבלת קצבת נכות ותמיכה במיגון לבית ועוד. בנוסף, קיימים כיום בעולם מקומות לריפוי של אנשים כאלה, וגם אני באופן אישי חולמת להקים חוות בריאות לבעיות קרינה ובעיות נוספות בעזרת ה'".

מה לגבי הציבור החרדי, האם הוא נפגע מזה פחות?

"אין לדעת. לצערנו קיימות עשרות אנטנות סלולריות בריכוזים חרדיים. בנוסף, המכשיר הכשר פולט קרינה רבה בזמן שיחה, ובמנוחה הוא פולט קרינה פעם בכמה שניות, כך שזה לא נקי לחלוטין. זאת לעומת טלפונים חכמים, הפולטים קרינה ללא הפסקה גם במנוחה, בגלל תוכנות הורדת נתונים פעילות במכשיר. אך כיום חלק גדול מהציבור החרדי כבר משתמש באינטרנט אלחוטי ובמכשירים חכמים בדרך כזו או אחרת, אז קשה לומר עד כמה רמת הפגיעה היא שונה מזו של שאר הציבור". "

להורדה – קובץ עם סיפורה האישי של רות ליאת והנחיות התמודדות – רפואה שלמה ונזקי קרינה – רות ליאת פלץ

תודה והרבה בריאות, רות ליאת

לכתבות התזונה והבריאות של רות ליאת פלץ באתר הידברות

השמנה = רעלים בגוף – כתבתה של רות ליאת פלץ באתר EATWELL

מפת האנטנות בירושלים – המשרד להגנת הסביבה

איך להשתמש במפת האנטנות של המשרד להגנת הסביבה – אתר "ללא קרינה בשבילך"

איך נראות אנטנות דור 5 בישראל – תיעוד מירושלים, מרץ 2021

רגישות לקרינה היא תסמונת (או "מצב" בריאותי, הפרעה). מדובר באוסף תסמינים ("לא ספציפיים" בשפה הרפואית) ולא במחלה מוגדרת וברורה.

למרות שהגורם אחד (חשיפה לקרינה בלתי מייננת), התסמינים שונים, חומרתם שונה והתדרים אליהם מגיבים שונים אצל כל אחת ואחד (כנראה בגלל שונות גנטית – איברים ומערכות פיזיולוגיות עם רגישות שונה מלידה ו/או בגלל היסטוריה אישית, השפעות סביבה ואורח חיים).

למרות השונות האישית, קיימות הנחיות פעולה מומלצות:

צמצום חשיפה לקרינה כשלב ראשון (הכרחי להרגעת התסמינים ואפשרות לריפוי הגוף).
אורח חיים בריא וחיבור לטבע שיעיל ברוב המקרים. מומלץ לקרוא וללמוד

אולם, גם דרכי ההתמודדות והשיקום אישיות ומגוונות.

רופאות ורופאים מלמדים על רגישות יתר לקרינה

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מהכנס הרפואי, ינואר 2021

בניית עמדת עבודה לנפגעי קרינה בלתי מייננת (EHS)

להלן מספר דוגמאות להתמודדויות של חברות וחברים בקהילת "רגישות לקרינה ישראל":

דביר

דביר ציין באחד הפוסטים בקבוצת הקהילה בפייסבוק את השלב החשוב ביותר, השלב ההכרחי לשיקום – צמצום חשיפה לקרינה. במקרים קשים נדרשת הימנעות מוחלטת בהתחלה כדי שהגוף יוכל להירגע ולהתחזק.

דביר גם מטייל הרבה בטבע, מנגן ושר, מצלם דברים ופינות יפים ומשתדל להתמקד בצדדים טובים וחיוביים בחיים.

שרית

שרית, חברה חדשה בקהילת נפגעי הקרינה, נמנעת מחשיפה לקרינה ובוידוי אישי מזהירה מנזקי וויפיי

רותם

רותם פירטה את מאמציה ללמוד לנהל את הרגישות לקרינה, כחלק ממסע ההתמודדות והשיקום שלה, כדי לסייע לאחרים.

בפוסט אישי של רותם עם שלבי התמודדותה היא מספרת על צמצום חשיפה לקרינה, פירוט תוספי תזונה ופעולות לשיפור אורח חיים (בכיוון טבעי ובריא), חשיבה חיובית והתפתחות רוחנית ועוד – רותם מפרטת מה שסייע לה להתגבר ומסייע לה לתפקד בהצלחה.

מומלץ לקרוא על דרכה של רותם – קישור לפוסט של רותם

קישורים מועילים לשיפור הבריאות – בעברית

תרגילים יעילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה

ואלרי

ואלרי עובדת בשירותי הבריאות, אך מזור לתסמינים שהתפתחו במרפאה עתירת הקרינה, לא נמצא שם.

מה שסייע לה זה למידה למדוד קרינה, צמצום חשיפה לקרינה (כולל במרפאה בה היא עובדת) ומיגון אישי וביתי (ואלרי תפרה פרח יפיפה על כובע מיגון בסיסי ונראית אופנתית כתמיד. לחילופין היא משתמשת בכובעי כיפה כ"בטנה" תחת כובעים מעוצבים ונהנית להתעטף בצעיפי מיגון רכים). ברכב שלה נותקו מערכות אלחוטיות שמשדרות והודבקו מדבקות המפחיתות את חדירת הקרינה על חלונות צדיים ומאחור.

ואלרי שומרת על תזונה טבעית אורגנית צמחית ברובה, מתרגלת צ'י קונג באופן יומיומי (היא למדה להיות מדריכה), וגם עושה גראונדינג, נחשפת לשמש ומשתתפת בפעילויות ריקוד ויוגה צחוק.

ובנוסף, זריקות ארניקה בעמוד השדרה בגב (סדרת טיפולים עזרה לתקופה מסוימת אך נדרשה חזרה על הטיפולים), ושיטת DNRS (חיווט מוחי מחדש שדורש מחויבות והתמדה – היטיב מאד את מצבה למשך כחצי שנה, אולם חשיפה לקרינה גבוהה יותר, בזמן חופשה, גרמה להתגברות התסמינים מחדש – היא חזרה לתרגול מוגבר ומתנסה בטיפול הורמונלי ובשיטות חדשות של חיווט מוחי כדי להפתית את התסמינים ולשפר שוב את תפקודה).

ברוך

ברוך היה בן 7 כשהתגלה בגופו סרטן נדיר, אחרי ש"שנתיים לא גדל בכלל".

נהגתי לתרגל איתו ועם אביו צ'י קונג, כשרק גיליתי שאני רגישה גם לקרינה ולא רק לכימיקלים. בוקר אחד, כששתינו מיץ ירוק, אמר אביו שהבחין כי ברוך ואני עושים תנועת כיווץ קטנה במקום מסוים בביתם. שלפתי את מד הקרינה וגילינו פריצת קרינת רדיו מהשכנים באותו איזור.

רק אז הבינו למה מגיל צעיר מתרחק ברוך כשמפעילים את המיקרוגל וכאשר משוחחים בסלולר ("חשבתי שהוא לא אוהב רעש" אמרה אימו). ברוך התוודה אז שגם כואב לו ליד חדר המחשבים בבית הספר וליד בית הכנסת (מול אנטנה). מיד רכשו מד קרינה, ביטלו כל מקור קרינה בבית, נאסרה הכנסת מכשירים משדרים והכל חווט. ברוך גם עבר לחינוך ביתי.

בגיל 9 ברוך היה בריא לחלוטין, ללא סימני סרטן. הוא גבה והתחזק וכבר יכל להדריך צ'י קונג. תזונה טבעית אורגנית מוקפדת, שהייה רבה בטבע יחף, הרבה מאד צ'י קונג (אבא שלו מורה מוערך בתחום) והימנעות מחשיפה לקרינה ולכימיקלים, לצד תוספי תזונה והקפדה על שינה הצילו אותו.

אלי

אלי לובש בגדי מיגון לכל מקום ובביתו הכל מחווט. אלי לא עושה כל שימוש בציוד אלחוטי או סלולרי.

כעת הוא מתכנן בניית גדר מיגון (רשת יתושים מאלומיניום + צמחיה), בתקווה שתצליח לחסום את הקרינה הגבוהה המגיעה מכיוון אנטנה ליד היישוב, בו הוא מתגורר בצפון הארץ.

דריה

דריה היא צעירה מוכשרת בת 30, שהצליחה תוך שנה לשפר את מצבה ולחזור לתפקוד בצורה מרשימה, כולל הצטיינויות בלימודי התואר השני ובשעות תרגול שהיא נותנת. כאשר היא באוניברסיטה, היא אוכלת לבדה בחדר מדרגות מוגן מקרינה כדי להתאושש. בספרייה היא יורדת עם הספרים למרתף נמוך הקרינה ולומדת שם. היא מעדיפה לצלם את המאמרים וללמוד בבית.

דריה נקטה פעולות רבות מאד לשיקום בריאותה. בשלב הראשון למדה למדוד קרינה, עברה לבית נמוך קרינה ונמנעה באופן מוחלט מחשיפה לקרינה. במקביל טופלה על ידי רופאים ורופאות סביבתיים (ניתן להיות בקשר עם גורמי טיפול מחו"ל, כיון שבישראל אין התמחות כזו. רופא סביבתי בולט הוא דר' מוטר).

דריה פירטה את המסע שלה – החלפת מקום מגורים ואיתור מקום נמוך קרינה, מיגון אישי וביתי, אופן שימוש בטוח בטכנולוגיה ותקשורת, קשיי ההתמודדות עם הקרינה באוניברסיטה, בדיקות, תזונה טבעונאית אורגנית, הוצאת סתימות אמלגם, קילציה, תוספי תזונה ועוד – בפוסט שהעלתה. בין השאר, תיארה דריה התמודדות באוניברסיטה (בקשות להקלות שלא נענו, התבודדות ואכילה בחדרי מדרגות מוגנים להתאוששות בין שיעורים, קריאה במרתף הספרייה בו אין קרינה וההקלה הגדולה בימי הקורונה והלמידה מרחוק). דריה ציינה כי היא מצמצמת נסיעות ובטח שבתחבורה הציבורית ומעדיפה לצעוד ברגל דרך איזורים מיוערים, שיש ליד ביתה, למרות ה"עיקוף" ולעעתים משלמת לאנשים כדי שיסיעו אותה ברכב הממוגן שלה, בעוד היא עטופה בבגדי מיגון מאחור. "אני עושה הכל כדי להימנע מתחבורה ציבורית" הדגישה.

(ק ישור לתרגום מקוצר של כילציה לפי אנדרו קאטלר – נדרש ליווי מקצועי, רצוי לקרוא את הספר המלא שאינו בעברית)

כאשר ביקשתי לפרסם את פירוט דבריה, החלו חברות וחברים בקהילה לשאול על תוספים ועל בדיקות מיוחדות שעשתה (לא בארץ – ניתן לשלוח דגימות למעבדות בחו"ל). אז הסתבר ש"מאז למדה עוד", גילתה שחלק מהתוספים עלולים להיות בעייתיים והמשיכה בשיפור דרך התמודדותה. הפוסט הוסר לצרכי עדכון.

אני מביאה תיאור זה בגלל מסר חשוב – מדובר בתהליך, התפתחות ולמידה מתמדת. התמודדות עם רגישות קשה לקרינה וניהולה דורשים תחזוקה של הבריאות באופן תמידי – כך ניתן לתפקד ולהרגיש טוב.

ובכלל .. המצב דינמי ויש לקבל כי החיים הם שינוי וכל הזמן לומדים דברים חדשים.

אדיר

אדיר, ילד בן 10, גילה בעצמו שהוא רגיש לקרינה ושתסמיניו נעלמים כאשר הוא מתרחק ממקורות קרינה. במיוחד בכה על כאבי ראש קשים, פגיעה בזיכרון (מדובר בילד מחונן שחשש כי "המוח נעלם") וצריבה בעור הקרקפת,

בהתחלה הוריו לא האמינו לו (הם לא ידעו שיש כזה דבר). אדיר, שנולד לעולם רווי קרינה, נלקח לפסיכיאטרית וקיבל כדורים אנטי-פסיכוטיים נגד "הזיות". רק לאחר שהמשיך להתעקש כי התסמינים מתחזקים ליד מכשירי הסלולר והוויפיי בבית ובבית הספר (ונעלמים כשהוא מתרחק מהם), החלו הוריו לחקור את הנושא וגילו את קהילת רגישי הקרינה.

הם רכשו מדי קרינה, למדו את הנושא, עברו לבית נמוך קרינה שלקח כמה חודשים למצוא, הוציאו מהבית מקורות קרינה ומכשירים משדרים ותאורה לבנה (שמפריעה לאדיר), שמרו על ריחוק מקווי מתח ומציוד חשמלי, תפרו לאדיר בגדי מיגון וניסו בכל כוחם למצוא לו מסגרת חינוכית נמוכת קרינה (ולצערנו, זה לא הולך).

כאשר אדיר שוהה בסביבה נמוכת קרינה (סלולרית/ וויפיי/ תשתיות חשמל ומיכשור חשמלי) תפקודו משתפר, מצב רוחו והתקשורת איתו קלים ונעימים, הוא מצייר ויוצר מוזיקה, אך מתגעגע לבית הספר (אליו אינו יכול להתקרב). מזון עתיר נוגדי חימצון, כמו גם קפיצות ופעילות גופנית, טבילה במים, הארקה (גראונדינג) וחשיפה לשמש שיפרו את מצבו (בעיקר לאחר התגברות תסמינים כשעבד על המחשב – בחיבור קווי).

כאשר אדיר יוצא לפעילויות בחוץ (לבוש בבגדי מיגון, מוסע ברכב עם מיגוןן קרינה לפעילויות באיזורים נמוכי קרינה) הוא שמח ואנרגטי. זמן ממושך, טעו הוריו לראות בכך "הבראה", אולם לאחר מספר שעות התגברו התסמינים והתקפות זעם. תופעה זו נובעת מפרצי אדרנלין בעת חשיפה לקרינה. הגוף מזהה מצב "חירום" ("בריחה/ מלחמה"). האדרנלין גורם לעוררות הנחווית כ"שמחה" ומאפשרת תפקוד זמני, אולם, בהמשך מביאה החשיפה לקרינה להתגברות תסמינים (דימום מהאף, כאבי ראש, צריבה והתנפחות קרקפת ועוד). לאחר מספר שעות, נעלמת תחושת האנרגטיות הנעימה מהאדרנלין והצטברות הורמון הלחץ (קורטיזול) גורמת לכך ש ה"שמחה" הופכת לזעם. התנהגותו תואמת נפגעי פוסט-טראומה, כמו שחווים רגישים לקרינה רבים, ילדים ובוגרים.

לאחר כשנתיים של הימנעות מקרינה, גופו נרגע ואדיר למד לנהל את רגישותו. לאחרונה גילו כי הבעיה העיקרית של אדיר ממוקדת בקירבה לחשמל (שדה מגנטי ושדה חשמלי) – בסביבתו מקפידים כי לא יהיה חשמל, זרם למיכשור הכרחי מובא בחיבור עוקף, בלילה מנתקים הכל ויש אפשרות לניתוק מהיר בלוח החשמל הביתי. טיפולים, תרופות ותרגילים שונים לא הועילו, אך טיפול בסוסה ורכיבה בחווה נמוכת קרינה מועילים לו (לדבריו "הסוסה זה גראונדינג").

בן

בן רד, שדר המוזיקה הותיק, בפוסט על רגישותו לקרינה

בן שוהה הרבה בטבע, בחוף נמוך קרינה המוגן על ידי מצוק, בין סלעים, עושה הרבה הליכות, שחייה וגראונדינג.

לצערנו, בפברואר 2021 הודיע רד כי הוא מפסיק לשדר את תוכניותיו האהובות ב"כאן 88" ו"כאן גימל" עקב אי יכולתו לתפקד באולפן החדש עתיר הקרינה. הוא יקליט אותן בביתו ויעביר לשידור.

שלווה

שלווה נשמרת מקרינה ולא משתמשת בציוד אלחוטי מאז החלה להרגיש כאבים כשהשתמשה בטלפון סלולרי. ואכן, מצבה לא מידרדר. שלווה מתרגלת מדיטציה טרנסצדנטלית, מקפידה על תזונה טבעונאית, מנביטה קטניות ומגדלת עלים ירוקים בעציצים (אורגניים לניקוי רעלים). היא מאמינה בגישה האיורוודית, לומדת צ'י קונג, משתמשת בשמנים ארומטיים (ארומתרפיה) ושלחה לנו תזכורת:

יהודית

יהודית, שהיתה כל חייה ספורטאית, מורה ומומחית לתנועה ולשיטות טיפוליות מגוונות (כולל פלדנקרייז, מחול, אינטליגנציה תנועתית ועוד) ומפתחת תרגילים מענינים.

יהודית רגישה לקרינה, שדרגת רגישותה השתנתה במהלך השנים, רוב השנים ניהלה את הרגישות היטב, אך בעקבות תאונה וניתוח שהסתבך, יכולתה לפעילות גופנית הוגבלה. בנוסף הותקנו מונים "חכמים" בבנין בו היא מתגוררת ורמת החשיפה שלה לקרינה גברה מאד לאחרונה ועימה גם תסמיני הרגישות לקרינה. כהרגלה, יהודית לא נכנעה לכאבים ולמגבלות. מיד התעשתה והחלה לחפש פתרונות – מיגון מוגבר בחדרי הבית, לצד תרגול מותאם למגבלותיה והרחבת היכולות מדי יום. יהודית לומדת ומפתחת תרגילים ושיטות טיפוליות ונמצאת במגמת שיפור תמידי.

יהודית "פריקית של בריאות", פועלת ללא הרף לשיקום התפקוד והגוף שנפגע "בעבודה יומיומית סיזיפית שווה שממלאת תקווה ושמחה" וחולקת עם אחרים את הידע שלה.

יהודית מקפידה על תזונה טבעית אורגנית, תנועה, טיפולים טבעיים, פעילות גופנית, מדיטציות, מלחי שוסלר וארומתרפיה, עבודה קולית ועוד.

יהודית היקרה, שתמיד משתפת בגילוייה ומלמדת שיטות טיפוליות ללא תמורה, נחלצה לעזרת נפגעי קרינה חדשים והעלתה סדרת סרטונים קצרים של תרגילים, שמצאה (או פיתחה) כמועילים להתמודדות עם תסמינים ושיפור הבריאות.

נועה

תרגילים שמפחיתים ערפל מוחי ומאוששים מהר יותר אחרי חשיפה לקרינה – חיבור 2 צידי המוח. את התרגילים האלה של דר' דפ הביאה לקהילה נועה.

נועה התגיירה והגיעה לארץ עם עברית מדהימה שלמדה לבד. היא הפכה רגישה לקרינה בעת עבודתה מול אנטנה ברעננה ונאלצה לעבור למקום נמוך קרינה. נועה מצאה עבודה שהתפקוד בה לא היה לה קל, עקב חשיפה לקרינה בדרכים ובבתי מטופלים. לצערנו, לאחר 6 שנים ואהבה רבה לארץ ולעם ישראל, נאלצה לחזור למולדתה – רק בגלל רגישותה לקרינה, התסמינים המגבילים והקושי להתפרנס בארץ עם מוגבלות תפקודית זו. מוגבלות תפקודית סביבתית שאין בה הכרה במדינת ישראל. כיום מתקיימת נועה בעזרת קצבה ממשלתית בבית נמוך קרינה באיזור כפרי בגרמניה.

נועה החלה את התתמודדותה עם הרגישות לקרינה בהימנעות משימוש בציוד אלחוטי. את הגוף שמצבו הידרדר שיקמה בשינוי אורח חיים – תזונה טבעית אורגנית, שלמדה מחברות בקהילה, מספרים ומהרצאות ברשת, תרגול צ'י קונג יומיומי, דימיון מודרך, מדיטציה ותרגילי נשימות.

לצערנו, כאשר השתפר מצבה מחקה את הפרופיל ואת הפוסטים היפיפיים שלה (בעבריח מושלמת), מתוך תחושה שניתוק מהרשת יסייע לה לשמור על עצמה ועל ריפוי. מצבה הרגשי (עקב פגיעה נוירופסיכיאטרית מוכרת בתסמונת EHS – שבסיסה פיזיולוגי) גרם לה לוותר על תוכניותיה להיות פעילה בתחום ולסייע לאחרים. היא מחויבת לתחזוקה עצמית יומיומית – שעות של תרגול צ'י קונג מדי יום, טיולים בטבע, עבודת אדמה (גידול ירקות ועלים ירוקים), חשיפה לאור השמש ותרגילי מדיטציה והירגעות.

בתחילת מסע השיקום שלה, לאחר שקראה על טיפולים ודרכי שיקום (כמו דבריו של דר' מוטר), נתקפה נועה חרדות שלא תצליח להבריא עקב מגבלות כלכליות (העדר יכולת לממן הוצאת סתימות אמלגם, לרכוש פילטר מים, להזמין תוספי תזונה יקרים ולבצע קילציה/ ספיחת מתכות). עקב הפגיעה ביכולת הפרנסה שלה בגלל תסמיניה הקשים בכל חשיפה לקרינה, היו שלבים בהם נאלצה אף להיעזר בתרומות מחברי הקהילה.

נועה השקיעה את מאמציה הכלכליים ברכישת מד קרינה ואמצעי מיגון אישיים (לצד מגורים נמוכי קרינה), אך היתה מתוסכלת וחרדה שלא תצליח להשתקם עקב חסרון כיס. הרגעתי אותה אז והפניתי אותה לתרגול צ'י קונג (שניתן ללמוד אונליין), תזונה נכונה, שיקום מחזורי שינה, מגע בטבע ותרגילי נשימה והירגעות. וזה עבד. זה עבד כי המשמעת העצמית של נועה מופלאה (לחינוך גרמני יש גם יתרונות).

התפקוד שלה השתפר במהירות. נועה למדה תזונה טבעית בריאה (מחברות בקהילה, מספרים וממידע ברשת) והשקיעה במזון אורגני. תזונתה טבעונאית הכוללת צום לסירוגין. נועה פעלה לשיקום מחזורי שינה והחלה בתרגול צ'י קונג לפי שיטתו של מאסטר מינגטונג והתפתחה למאסטרים ושיטות אחרים, כמו דר' פאנג. לדוגמא, לפני ואחרי כל ביקור בית אצל מטופליה תרגלה צ'י קונג במובלעות נמוכות קרינה ברחבי העיר.

כיום נועה לומדת גישות שונות של חיווט מוחי מחדש, כגון ג'ו דיספנזה ורוי וויליאמס – הכל אונליין. נועה לא מפסיקה לנסות שיטות ולשפר את מצבה. אבל חייבת לחיות במקום נמוך קרינה, מוגן ורגוע כדי להימנע מהתגברות תסמינים (בעיקר הפרעות קשות בתפקוד הלב).

קישורים מועילים לשיפור הבריאות – בעברית

תרגילים שנמצאו כיעילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה

חני

חני היתה במצב קשה, פיברומיאלגיה עם רגישות לכימיקלים ולקרינה. היא נאלצה להשתמש בכסא גלגלים מרוב חולשה. חני ניסתה הכל (בעלה רופא) .. אבל מה שסייע לה להשתקם, לבסוף, היו מיגון הבית והימנעות מחשיפה לקרינה, תוספי תזונה מעולים והתחייבות לתרגול צ'י קונג מספר פעמים ביום.

מאז חזרה מסין, חני מחויבת לשמירה על בריאותה ומתרגלת באופן יומיומי. לדבריה, היא מתחברת לשדות הצ'י העולמיים שמזינים אותה.

כחלק מהשיקום התנתקה מהרשת החברתית הוירטואלית. היא חיה בסביבה טבעית ככל האפשר ומתרחקת מאמצעים מלאכותיים ומהעולם הדיגיטלי וחזרה להתפרנס מציור.

מיה

מיה היא דוגמא מעוררת הערצה של חזרה לתפקוד מלא תוך שנה, אולם גם מיה חיה בבית נמוך קרינה ומתחזקת את בריאותה בנחישות רבה לא הרף, ולא חזרה להתנהגויות "פרועות" וחסרות גבול כמו לפני פגיעת הקרינה בגופה. פוסט המתיחס להבראה של מיה.

קישור להופעתה של מיה בתוכנית של רוני קובן, כאן 11

הופעתה של מיה אלחלל בועדת הכנסת

מיה מתעסקת באריכות חיים ואיכות חיים, היא עתידנית בריאות, שיצאה לחקור את הנושא עם פגיעתה.

לאחר שלב צמצום החשיפה לקרינה באופן מוחלט, פנתה מיה לבדיקות מקיפות של רפואה פונקציונלית (לאחר שרפואה קונבנציונלית הכזיבה כמו אצל כל שאר חברות וחברי הקהילה).

לאחרונה השלימה מיה את כל דרישות ההסמכה כמודדת קרינה רשמית, אשר מודעת גם לנזקי קרינה והשפעות הבריאותיות (שהתקנים אינם מגנים מפניהם).

מיה אוכלת מעט (צום לסירוגין), מתמקדת בתזונה קטוגנית ובמזון טבעי אורגני, מקבלת העשרה תזונתית, עירויים של נוגדי חימצון/ ויטמינים/ מינרלים/ חומצות אמינו, הוצאת סתימות אמלגם וקילציה, אמבטיות קרח וחשיפה לקור עם נשימות (לפי שיטת ווים הוף), תנועה רבה ופעילות גופנית מגוונת (כולל אקרובטיקה), יציבה נכונה, שיקום מחזורי שינה, הארקה/ מגע באדמה (גראונדינג), חשיפה לאור טבעי ושהייה בטבע, נשימה נכונה, תרגול הכרת תודה ושינוי מחשבתי/ רגשי, ניהול סטרס, קרניו סקרל לעצב הוואגוס, ניקוי רעלים, סאונות, תוכנית אריכות ימים של מיינד-ואלי. מיה ניסתה הרבה דברים נוספים כמו תאי לחץ ועוד.

עמיר

עמיר בורנשטין מהווה את עמוד התווך של קהיחלת הרגישים לקרינה בארץ. מסעו בממלכת הקרינה ונזקיה החל בשנת 2004, כאשר החל לסבול מאד וגילה כי המקור הוא קרינה (הוא ניהל מעבדה בהי-טק). באותם ימים היה המידע מועט וקשה היה למצוא חברים לצרה. הידע הטכני שלו עזר לו לנתח ולהבין את המצב, ללמוד למדוד ולבחון יעילות של מכשירים ומוצרים שונים.

עמיר פיתח את תוכנית ארבעת השלבים להגנה מקרינה, עוזר לרבים, שנים הוא מרכז ומתרגם מידע, מפתח מוצרים מועילים ובודק יעילות מוצרים מרחבי העולם ומנגיש אותם לקהילת הרגישים לקרינה, בארץ ובעולם, עם הסברים מפורטים וברורים. הוא עונה לשאלות ותומך ברבים.

בקישור מסע השיקום האישי של עמיר. בקצרה, עמיר נמנע מחשיפה לקרינה, משתמש במיגון אישי וביתי ונוטל תוספי תזונה (בתזונתו דגש על נוגדי חימצון). בנוסף, טופל בשיטת IPEC כדי להכחיד את החלק המנטלי החרדתי, המתפתח כתוצאה מהסבל הפיזי הקשה – בדרך זו הפחית את רגישות היתר (דרגה 3) לרגישות פיזיולוגית בלבד (דרגה 2) וחזר לתפקוד.

עמיר נותן הרצאות רבות ברחבי הארץ וסיפורו הופיע בכתבות רבות.

מעדכן עמיר באפריל 2020:

"אני כבר כמעט לא יוצא מהבית, אין כל כך בשביל מה, הכל מגיע אלי, מה אני צריך לצאת ולסבול. סידרתי את החיים שלי סביב הבית, בינתיים זה עובד לי לא רע..יש ימים שאני יוצא לדואר לשלוח חבילות ויש מעט ימים שאני יוצא לסידורים.לנסיעות מחוץ לעיר יש לי אוטו נמוך קרינה ממוגן וגם מיגון על הראש.כדי להתאוורר. יש לי כבר חצי שנה אופנים חשמליות (נמוכות קרינה ובקרוב אוסיף שם מיגון על הסוללה ועל הבקר כדי להוריד עוד יותר את הקרינה מהן) שמאפשרות לי לצאת לטיולים ואפילו לנסיעות שירות בישוב (זכרון יעקב). בזמן הרכיבה יש לי מיגון מלא על הגוף, הראש והפנים.

תחבורה ציבורית היא כאמור וכמובן מחוץ לתחום.שהייה ליד אנשים עם סלולרי, מכאיבה ומיותרת. .לא כולם מסוגלים לעבוד מהבית (השנה האחרונה הוכיחה אולי לעוד אנשים שזה לא כל כך "לא אפשרי") אבל אני בהחלט ממליץ למי שרגיש לקרינה שינסה לסדר לעצמו כמה שיותר זמן בבית , או במקומות נמוכי קרינה, וימנע ככל הניתן ממקומות עם קרינה ועם אנשים נוסעי סלולרי מקרין ומשדר.למי שרק מודע לסיכון אבל עדיין לא מרגיש מהקרינה ממש רע, מספיק יהיה כנראה לצמצם שימוש ולנקות את הבית מקרינה"

גל

סיכום מסע השיקום שלי בנקודות. שיקמתי את גופי פעמיים מקריסת מערכות (בפעם הראשונה בשנות ה- 90, הייתי עם תסמיני רגישות קשה לקרינה ולכימיקלים, אולם בלי הבנה שזה הגורם ל"פיברומיאלגיה" ושלל בעיות אוטואימוניות מהן סבלתי אז. בתקופת הקריסה נמנעתי לחלוטין מציוד אלחוטי ומחשמל בגלל שכאב לי מאד, אולם לא הבנתי שאסור לי לחזור להשתמש בהם. בפעם השנייה הבנתי מה המקור לסבל – מפגעים סביבתיים – מאז איני יכולה לחזור להשתמש בציוד אלחוטי ובכימיקלים מתועשים, ה"מחיר" מיידי)

דרך השיקום שלי מכשל רב מערכתי (על סף מוות) שלב א

שיקום גוף ומוח בקריסת מערכות שנייה (בגיל 51) – חלק קטן מאד מהמסע שלי בסבב השני של קריסת מערכות – הרצאה בכנס "מוח בריא" 2018

ריכוז סעיפי השיקום שלי בשקפים העיקריים במצגת מהכנס בפוסט אחד בקבוצת אלצהיימר/ דמנציה, אני מאמינה ברפואה פונקציונלית ורפואת אורח חיים (אורח חיים טבעי בהתאם לאבולוציה שעיצבה את גופנו לפני מאות ועשרות אלפי שנים).

התיחסות אחת לטכניקת החיווט המוחי שהמצאתי לעצמי (התועלת מושגת רק לאחר הימנעות מחשיפה לקרינה ולכימיקלים להרגעת הגוף ותסמיניו ובמקביל לשיקום הגוף, מומלץ בדרכים טבעיות), התיחסות שנייה – הסבר התהליך

ריכוז שקפים הכוללים את הסעיפים ההכרחיים בשיקום שלי

שלבים ופעולות אלה הביאו לשיקום גופי שקרס וחזרה לתפקוד שלא ניתן היה לדמיין (הורדת רגישות קיצונית – כשל רב מערכתי על סף מוות כתוצאה מרגישות קיצונית לקרינה ולכימיקלים סינתטיים, כולל דמנציה מוקדמת שהגיעה למצבים קשים והרסה קריירה מצליחה). קישורים רלבנטיים

כיום אני יוצאת ללא בגדי מיגון, נותנת הרצאות ויכולה לתפקד שעות בעולם המוקרן, הפחתתי את רמת הרגישות הקשה (דרגה 3 קיצונית) לדרגה 2 עם מעט מאד כאבים (אך עם תסמינים אחרים שמעידים על נזק מקרינה – למשל, חוסר שינה ודימומים).

כל זה אפשרי רק כל עוד יש לי מקום מגורים נמוך קרינה כדי להתאושש בו ותחזוקת בריאות קבועה, כולל העשרה תזונתית רבה ויקרה, מגע באדמה, טבע וחשיפה לשמש, פעילות גופנית ותנועה רבה, מזון אורגני, צמצום סטרס וניסיון לשקם שינה (עדיין אתגר – כל יציאה ו/או חשיפה לקרינה מבטלת לי את השינה למשך ימים).

לאחרונה, גיליתי כי מלטונין בכמות גבוהה ואומגה 3 בכמות רצינית מסייעים להפחתת תסמיני הרגישות לקרינה, לדחיית הופתעם ולהתאוששות מהירה יותר (זה תואם מחקר שהציגה דר' דברה דיוויס – בהרצאה בכנס המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020).

(בכנס הרפואי בינואר 2021 בהרצאות על מנגנון התפתחות רגישות לקרינה גיליתי מה היה הטריגר שלי לרגישות כה קשה לקרינה ולכימיקלים)

מני

מני היקר שלנו פועל לידע את הציבור בנזקי קרינה ובדרכים לצמצם אותה. הוא התראיין בכתבות שונות ששודרו בטלוויזיה ובעיתונות, כותב מכתבים למנהיגי ציבור ולחברי כנסת, לרשויות מקומיות וראשי תעשייה, למערכות חינוך ועוד. למשל, הסביר במקומון איך גילה את רגישותו ומה הוא עושה כדי לנהל את המצב ולתפקד.

מני צמצם את החשיפה לקרינה (משתדל להימנע כליל), משתמש במיגון אישי וביתי (וברכב), נוטל מספר תוספי תזונה (בעיקר נוגדי חימצון), משתדל לאכול בריא ולתרגל צ'י קונג באופן קבוע ("צ'י קונג עושה לי כל כך טוב").

קישור לבלוג האישי של מני – קורא בקרינה.