שיעורי האוטיזם בנסיקה, אך המספרים אינם זהים ברחבי העולם.
שיעור האוטיזם גבוה ביותר בקליפורניה 46.5 לכל 1000, בעוד ביוטה רק 12.7 לכל 1000.
לסביבה ולאורח החיים השפעה גדולה על מחלות ניווניות של המוח ועל תחלואה כרונית בכלל.
הבדלי מגדר וגזע בולטים באבחוני אוטיזם. כך כותב דר' מרקולה Dr. Joseph Mercola באתר הדפנדר של CHD
קישור להורדת המקור Download
.
שיעורי האוטיזם עלו ב- 26% משנת 2018 ועד 2020
בשנים אלו 1 מכל 30 ילדים בגילאי 3 עד 17 אובחנו על הרצף האוטיסטי (ASD). שיעורים גבוהים יותר אובחנו בקרב שחורים, היספנים ואסייתיים.
הנטל הכלכלי (והרגשי-משפחתי) של אוטיזם עצום. דר' מרקולה מצטט הערכות כי לאורך החיים המחיר לחברה עבור כל אדם על הרצף בממוצע 3.6 מיליון דולר (בארה"ב – lifetime social cost ). הסכומים הכוללים בארה"ב בשנים 1990-2019 הגיעו ל- 57 טריליון דולר. מוערך שיצטברו עוד 55 טריליון דולר ואף יותר עד 2060. $5.54 trillion . קישור למודל ההערכה $223 billion in 2020. מדובר בנטל אדיר על מערכות הרפואה, הרווחה, הטיפול, החינוך ועל ציבור משלמי המסים שאתגריו הולכים וגדלים.
דר' מרקולה מציין כ במחקר נמצא:
- קשר למטבוליטים של חומצה לינוליאית לאוטיזם – חשד לגבי מזון מעובד ושומני זרעים.
- הרכב מיקרוביום של תינוקות – רמות נמוכות של בקטריות רצויות, כגון Akkermansia וגם Coprococcus, נמצאו כקשורות להתפתחות אוטיזם.
- חשיפה לקרינה ממכשירים אלקטרומגנטיים יכולה להביא לאוטיזם, עקב הפרעה לתעלות סידן תלויות מתח במוח (תעלות הסידן מגיבות לאותות אלקטרומגנטיים VGCC). נקיטת צעדים לצמצום חשיפה לקרינה בלתי מייננת חיונית, לדברי דר' מרקולה.
.
.
דר' מרקולה התיחס ב- 2007 לקשר בין אוטיזם לחשיפה לקרינת רדיו ( סלולר, וויפיי, בלוטות' ושאר מכשירים "חכמים") – בעקבות ממצאים של דר' ג'ורג' קארלו ותמרה מריאה באוסטרליה ומחקרים נוספים
בנים מאובחנים בשכיחות גבוהה יותר על הרצף האוטיסטי (ASD) – 32.3 לכל 1000, לעומת אבחון של בנות 10.4 לכל 1000. אחת הסיבות היא אבחון חסר לבנות, שהתסמינים שלהן שונים.
.
בשנת 2020 אובחנו בארה"ב כ- 3.5% מכל הילדות והילדים עם אוטיזם (33 מכל 1000)
ברור שזה סביבתי. הגנטיקה לא השנתה כך בדור אחד או שניים.
דיווח של ADDM Network מראה כי בקרב ילדים לבנים בגילאי 8 השכיחות הנמוכה ביותר, בהשוואה לשחורים, אסיתיים, יוצאי הפסיפיק והיספנים בארה"ב. נמצא גם קשר למצב סוציואקונומי, בדוח של 2020 increased autism diagnoses התמונה מורכבת. בהפשטה אסכם כי במגזרים הנמוכים יותר, מבחינת הכנסה, שיעורי האוטיזם גבוהים יותר. יש השפעה משמעותית מבחינה תפקודית לגיל בו אובחנו עם אוטיזם (וזה מושפע ממעמד ונגישות לשירותים רפואיים ואחרים). גיל אבחון ראשון חציוני היה 49 חודשים, אבל בקליפורניה 36 חודשים לעומת 59 חודשים במינסטוה. כמו כן, כאשר לאוטיזם נלווים קשיים אינטלקטואליים האבחון מוקדם יותר (החציון הוא 43 חודשים לעומת 53 כשאין קשיים קוגניטיביים).
אביא מתוך מאמרו .. תחילה מתיחס מרקולה לחומצות שומן ולמיקרוביום .. ובהמשך מרחיב ומפרט באשר להשפעת הקרינה הבלתי מייננת, לה חשוף הציבור כולו (כולל עוברים, יילודים, תינוקות ופעוטות שמוחם הרך בהתפתחות מואצת וגולגולתם רכה וחדירה יותר)
.
התיחסות לבסיס ביולוגי – חומצות שומן ותזונה
בכתב העת Psychiatry and Clinical Neurosciences, התיחסו למטבוליזם של ליפידים (שומנים). דר' מרקולה התיחס למחקר שהתמקד בחומצות שומן arachidonic acid-derived dihydroxy fatty acids (diHETrE) שנמצאו בדם מחבל הטבור. חומצות אלו מקורן בחומצה לינוליאית linoleic acid). נמצא כי רמות גבוהות של מטבוליטים של חומצות שומן אלו נקשרו ליותר תסמיני אוטיזם וליקויים בתפקוד חברתי בגיל 6.
כלומר, צריכת מזון עם חומצות שומן polyunsaturated fatty acids (PUFAs) בהריון משמעותית בהתפתחות אוטיזם. חומצה לינוליאית נמצאת במזון מעובד ובמזון מהיר וג'אנק פוד. כלומר, תזונה של נשים הרות.
לימוד מקור השומנים במזון חיוני לשמירה על המוח – יש לצרוך רק שומנים בריאים כגון אבוקדו, אגוזים ושקדים לא קלויים, שמן קוקוס מכבישה קרה או שמן זית מכבישה קרה וחומציות נמוכה. וזהו. ללא שומנים מעובדים או מוקשים, ללא שמנים מזרעים. זה נכון לתפקוד מוחי גם במהלך החיים ולמניעת מחלות ניווניות של המוח, כגון אלצהיימר, פרקינסון ועוד. זה נכון גם למניעת תחלואה כרונית מודרנית בכלל ולשיקום הגוף.
.
מיקרוביום של יילודים ותינוקות – חסר בבקטריות נחוצות
בסיס התפתחות המוח ותפקודו נעוץ בשנים הראשונות – נמצא קשר בין המיקרוביום של תינוקות לבין התפתחות אוטיזם gut microbiome of infants. בקטריות רצויות כגון Akkermansia muciniphila וגם Coprococcus נמצאו בשכיחות נמוכה בקרב מי שאובחנו מאוחר יותר עם אוטיזם. בקטריות אלו חיוניות להתפתחות המוח ותפקודו התקין משך החיים, כמו גם מערכת חיסונית בכלל. microbiome and neurodevelopment.
נמצא כי זיהומים, כגון דלקות אוזניים חוזרות, ומתן אנטיביוטיקה נקשר להפרעות התפתחות נוירולוגיות בהמשך החיים. אנטיביוטיקה מפריעה לאיזון החיידקים במיקרוביום – פגיעה בבקטריות בטובות והרצויות מביא למצבי דלקת והפרעות חיסוניות, כמו גם פגיעה בהתפתחות המוח ותפקוד מערכת העצבים.
נמצאו גם בעיות מטבוליות רבות יותר בקרב תינוקות, שבהמשך חייהם אובחנו כאוטיסטים. גם בדיקות צואה חשפו בעיות מטבוליות רבות בקרב מי שיאובחנו כאוטיסטים.
בנוסף, ריכוז גבוה יותר של perfluorodecanoic acid "כימיקלים נצחיים” בחבל הטבור נקשר לסיכון מוגבר לאוטיזם. חומרים אלה מפריעים למערכת החיסונית, יוצרים דלקת כרונית ופוגעים בבראות ובתפקוד.
מסכם דר' מרקולה כי, לרוב, חיבור מספר גורמים .. כמו מזון מעובד עתיר חומצות שומן מזיקות, חיסונים, שימוש יתר באנטיביוטיקה, מזהמים סביבתיים (כימיקלים וקרינה) – מביא לתפקוד ירוד של מערכת העיכול וחוסר איזון בגוף.
.
השפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות
הציבור מוקף קרינה 24/7 – סלולרים, וויפיי, אנטנות, מחשבים, מכישירים חכמים, מונים חכמים .. לצד קווי מתח ותשתיות חשמל. חשיפה זו מובילה לבעיות תפקוד מיטוכונדריה (ייצור אנרגיה בתאי הגוף) mitochondrial dysfunction.
הבעיה נובעת מעקה חימצונית וירידה בנוגדי חימצון, לצד exposure to EMFs – חשיפה לקרינה בלתי מייננת שהאנושות יצרה. חשיפה שמביאה לבעיות תפקוד מוחיות קשות, כמו אלצהיימר, חרדות, דיכאון ואוטיזם. כך כותב דר' מרקולה.
דר' מרקולה מציין מחקר שפורסם בכתב העת Pathophysiology שמתיחס לאוטיזם כקשור להפרעות ביולוגיות הדומות לאלו הנגרמות מחשיפה לקרינת רדיו ולשדות אלקטרומגנטיים.
דר' מרטין פול גילה מנגנון נזק, הנגרם מחשיפה לסלולר וטכנולוגיות אלחוטיות נוספות – פגיעה בתעלות הסידן מונחות המתח (מגיבות לאות חשמלי) voltage-gated calcium channels (VGCCs) שנמצאות בממברנות של תאי הגוף. וריכוז גבוה של תעלות אלו נמצא במוח.
מחקרים בבעלי חיים מראים כי גם חשיפה לרמה נמוכה של קרינת מיקרוגל (סלולר, וויפיי וכו') משפיעה במידה ניכרת על תפקוד המוח, כיון ש .. התדרים המלאכותיים מפעילים את תעלות הסידן VGCC במוח ונגרמות הפרעות נוירופסיכיאטריות רבות.
דר' מרקולה מציין כי 26 מחקרים קישרו חשיפה לקרינה בלתי מייננת להשפעות נוירופסיכיאטריות EMFs with neuropsychiatric effects במחקרים משתמשים ב- 5 קריטריונים שנקבעו לאישור קשר סיבתי – הודגם כי חשיפה זו לקרינה מהסלולר ושאר ציוד אלחוטי אכן גרמו להפרעות אלה בתפקוד.
מחקר שפורסם בכתב העת Brain Sciences, דר' מרטין פול הראה איך פגיעה בתעלות הסידן מובילה לעודף סידן בחלל הבין-תאי excessive intracellular calcium . עומס סידן זה מפריע לתהליכים הכרחיים להתפתחות המוח, במיוחד בתקופת העוברות (הריון), תקופה של שיא יצירת סינפסות במוח. סינאפטוגנזה (יצירת סינפסות) הכרחית ליצירת רשתות עצביות שיסייעו לקשרים והתנהגות חברתית, כמו גם לתפקוד בכלל.
כאשר חשיפה לקרינה מפריעה לתעלות הסידן היא מביאה לחוסר התפקוד הסינפטי האופייני לאוטיזם, מסכם דר' מרקולה.
עדויות רבות משכנעות לגבי השפעת קרינה על התפתחות אוטיזם – כותב דר' מרקולה.
הוא מציין כי מחקרים גנטיים מצאו קשר בין מוטציות בפעילות VGCC לבין שיעורי אוטיזם גבוהים, שמבהירות את מרכזיות וויסות הסידן בסיבות לאוטיזם.
מחקרי בעלי חיים חיזקו השערה זו, חשיפת עוברים לקרינה בלתי מייננת הביאה להתנהגות דמוייית אוטיזם ושינויים משמעותיים במבנה במוח ובתפקודו. חולדות שנחשפו לקרינה סלולרית הדגימו אינטראקציות חברתיות לקויות לצד עקה חימצונית גבוהה, elevated oxidative stress, הדומות להתנהגויות ולביוכימיה שנמצאה בקרב בני אדם עם אוטיזם.
מחקר אפידמיולוגי (מוגבל אמנם) הראה קורלציות בין סביבות גבוהות בקרינה (ליד מכ"מים צבאיים ובקרב נשים שחיו בסביבת קרינה גבוהה) לבין שכיחות גבוהה יותר של אוטיזם.
חיבור ממצאים אלה מראה כי לא מדובר במקריות – חשיפה לקרינה היא גורם משמעותי במגיפת האוטיזם.
הימנעות מחשיפה לקרינה בתקופה זו בלתי אפשרית, אולם יש שיטות לצמצום החשיפה. חיוני לעשות זאת, אומר דר' מרקולה. על האדם ללמוד על ההשפעות השליליות של קרינה על הבריאות ולצמצם חשיפה. זה חיוני במיוחד למי שמתמודדות ומתמודדים עם תחלואה או עם הפרעות נוירו-התפתחותיות כמו אוטיזם.
.
מתוך דוח ביואינישייטיב 2012 – על קשר בין קרינה לאוטיזם (בשנה זו הוכנסו סמרטפונים לראשונה לשוק והגיעו לכל כיס ולידי כל עולל, הממצאים מתיחסים למצב לפני התפשטותם הנרחבת מאז)
.
הצעותיו של דר' מרקולה להפחתת החשיפה reduce your EMF exposure הוא מציין חיבור קווי של המחשב ושאר הציוד, העברה של המכשירים (סמרטפון ומחשב) למצב טיסה וכיבוי וויפיי. כיבוי כל חיבור אלחוטי והימנעות משימוש במוצרים "חכמים". .. מדריך בעברית – איך לחזור לקווי – אתר "ללא קרינה בשבילך"
.
שאלו אותי ..
מה יכולים לעשות הורים אחרי שכבר יש אבחנת אוטיזם ..
ובכן, עניתי, מי שקלקלו יכולים לתקן, לפחות במידה מסוימת. לגוף יש יכולת שיקום טובה כשנותנים לו תנאים טובים לחיים .. וראשת, ללא קרינה ! חשוב שימנעו המשך בעיות תפקוד ותחלואה וכמובן – נזקים בהריונות הבאים.
אצטט אם לילד אוטיסט רגיש לקרינה (ולכימיקלים סינתטיים) שסיפרה כי "האוטיזם שלו נעלם כמעט לגמרי, כשהוא בסביבה נמוכת קרינה". ועוד אמרה "האוטיסטים הבנים שבאים אליוו מתנהגים אצלנו נהדר, מפסיקים לצעוק וההתנהגויות המוזרות פוחתות מאד. זה רק כי הם בבית נמוך קרינה אבל ההורים שלהם לא רוצים להבין".
מדריך בעברית – איך לחזור לקווי – אתר "ללא קרינה בשבילך"
.
נקיטת פעולה לשיפור הבריאות – דר' מרקולה
צמצום חשיפה לחומרים מזיקים exposure to harmful substances ולקרינה בלתי מייננת – סלולרית ואלחוטית.
דר' מרקולה מדגיש את ההכרח להבין את ההשפעה העמוקה של הסביבה, לצד פרדיספוזיציות גנטיות, כדי לשפר את בריאות הציבור וכל אדם את התפקוד האישי והמשפחתי.
זה אפשרי בצעדיפ פשוטים של טיוב הבריאות – חיבור קווי לתקשורת בבית, תזונה בריאה ופעילות גופנית.
מרקולה חוזר וממליץ על הצטרפות למאבקים סביבתיים לסביבות נקיות יותר – מכימיקלים מתועשים וזיהום סביבתי, כולל קרינה, כדי להפחית חשיפות מזיקות של הציבור. ציבור שיש בו גם נשים הרות ותינוקות, חולים וקשישות.
מרקולה מסיים בהמלצה לכל אדם ללמוד על השפעות הסביבה על הבריאות ולפעול לשיפור אורח החיים כדי למנוע מחלות ולשפר את התפקוד – של כל המשפחה. תהליכי למידה והעלאת מודעות חיוניים.
עד פה ..
מסוכם ממאמרו של דר' מרקולה Mercola נדגיש כי Dr. Joseph Mercola, הוא מייסד Mercola.com ומהווה מקור מידע מומלץ לגבי בריאות בתקופתנו.
.
לכל המתווכחים לגבי הגורמים ומה "הכי חשוב" .. יתכנו גורמים שונים (ורבים) להתפתחות הסמונת נוירופסיכיאטרית זו ושאר מחלות ניווניות של המוח (כמו גם לתחלואה כרונית בכלל)
יש אינטראקציות בין גורמים (וקשה לנטר זאת במחקרים), ההשפעה משתנה מאדם לאדם – מפגעים שונים משפיעים בצורה שונה על אנשים שונים, בגלל פרדיספוזיציות גנטיות שונות, היסטוריה אישית וחשיפות למפגעים וטראומות במהלך החיים (הצטברות גורמים ונזקים כמוצג במודל "החבית העולה על גדותיה")
מודל החבית העולה על גדותיה
.
בחינת גלי העלייה בשיעורי התחלואה הנוירופסיכיאטרית מראה התאמה ל"דורות" וכניסת טכנולוגיות חדשות.
פוסט זה לא מתיימר לפרט את כל הגורמים לאוטיזם, אלא להציג את מאמרו של דר' מרקולה ואת מנגנון הנזק של החשיפה לקרינה, שהוא הביא (תעלות הסידן VGCC שגילה דר' מרטין פול). מרקולה אף לא פירט את כל מנגנוני הנזק של חשיפה לקרינה. יש עוד (שחלקם מפורטים באתר זה בפוסטים אחרים).
שאלות ודיון בנושא מה הגורם הכי משמעותי לאוטיזם (לא ניתן לקבוע כזה ברמת הידע הקיימת – אינדיבידואלי ויש ריבוי גורמים ואינטראקציות ביניהם יחד עם פרדיספוזיציות גנטיות) – בתגובות לפוסט בקבוצת 'רגישות לקרינה ישראל' בפייסבוק (ויש שם התיחסות למאובחן האוטיסט הראשון ב- 1938 – דונלד טריפלט – פסיכיאטר ליאו קנר)
שגרת החיסונים בישראל ומתי הוכנס כל חיסון – קובץ PDF להורדה בקישור זה
פוסט של דרור פירר ("לצאת מעדר הרגיל") – מזהמים סביבתיים וחסרים תזונתיים כגורמים לאוטיזם
.
פוסטים עם מחקרים, מומחים וקישורים לגבי הקשר בין אוטיזם לקרינה – בקישור זה
https://galweiss.com/?s=%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D
.
.
הדמיה מוחית – חדירת קרינה למוח בגיל 5, בגיל 10 ובבגרות
צבעי אדום וצהוב מדגימים את חדירת הקרינה ממכשיר סלולרי – ככל שהגיל צעיר יותר החדירה וספיגת הקרינה ברקמות המוח עמוקה ומפושטת יותר
מוח של ילדות וילדים סופג יותר קרינה והגולגולות יותר דקה וחדירה (מוח של צעירים גם מתפתח מהר יותר ופוטנציאל הנזק גדול
.
מדריך חוזרים לקווי – אתר "ללא קרינה בשבילך"
.
על תעלות הסידן – הסבר מנגנון נזק החשיפה לקרינה סלולרית ואלחוטית מלאכותית
https://galweiss.com/?s=%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA
.
קרינה בלתי מייננת וקרינה מייננת – הסברים ומנגנוני נזק נוספים של קרינה בלתי מייננת – מספר פוסטים
https://galweiss.com/?s=%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%AA
.
השפעות קרינה על המיקרוביום – דר' שרון גולדברג
.
מוח של ילד/ה סופג יותר קרינה – סלולרית, אלחוטית, וויפיי וכדומה
.
דר' פול הרו מסביר למה קרינה בלתי מייננת מזיקה לבריאות
.
מנגנוני נזק קרינה סלולרית ואלחוטית שיצרה האנושות רלבנטיים לעוד תחלואה כרונית מודרנית
