לגבי כפר אושרים/ תהילות – הישוב נמך הקרינה שתוכנן לקום בערבה תיכונה,
כותב היום מור סגמון:
"שלום חברים.
זוהי הודעה שפרסמתי בקבוצת האנשים שהצטרפו ליישוב של תומי (לשעבר "כפר אושרים", והיום "תהילות").
משתף גם אתכם.
למיטב ידיעתי, מאז פרסום המכתב, לפחות 20 מצטרפים עזבו, והמגמה ממשיכה.
ממליץ לכל אחד ואחת לעשות את הבדיקות שלו טוב טוב, במיוחד להתייעץ עם עו"ד לפני שלב ההצטרפות החוזית לאגודה (לכשתקום).
זה נוסח המכתב שפרסמתי:רובכם כאן מכירים אותי, כי הזמנתי אתכם בהתלהבות להצטרף למיזם של תומי במפגש ההיכרות שרובכם ראיתם.
תיארתי חלום ובו קהילה נהדרת, שיוויונית, עם ערבות הדדית וסובלנות. תיארתי ישוב וקהילה המתנהלים בשיוויוניות, שקיפות ושיתוף פעולה, בדרך של הסכמה רחבה. תיארתי תכניות ליזמות עסקית מרחיקות ראות, ותיארתי בית שנוכל לבנות לנו בתקציב של 450,000 ש"ח עד 500,000 – כולל מגרש ותשתיות מרכזיות למים, חשמל, חקלאות שיתופית.
באמת האמנתי לכל מה שאמרתי לכם שם, לאחר שלמדתי על הכל מתומי, ועשיתי כמה וכמה בדיקות, שהיו אפשריות בזמנו, בעצמי.
יחד עם זאת, בתקופה האחרונה נוכחתי במספר "דגלים אדומים" מבחינתי העומדים בסתירה למה שהבנתי על הפרוייקט, ובעצם לדרך שבה שיווקנו אותו בעצמנו.הנורות האדומות האלו הובילו אותי למספר שבועות של בחינה יותר מעמיקה, שלי וגם בעזרת חברים נוספים כאן. לאחר מפגשים ארוכים מאד עם תומי ועם גורמים אחרים, היום אני לא בטוח בכל מה שאמרתי לכם. ולכן, אני מרגיש חובה לעדכן אתכם כאן בקבוצה של החתומים, שעליכם לעשות בעצמכם את כל הבדיקות והבירורים, ולא להסתמך על מה שאני סיפרתי לכם.
היום, לא הייתי מציג את מפגש ההיכרות אותו אתם מכירים.
הפער שנוצר אצלי בין החלום כפי שהצגתי אותו מפיו של תומי, לבין מה שלמדתי במהלך החודש האחרון (ולמעשה גם בעזרת חוויות שהיו לי מאז פברואר, בדיעבד) נוגע למספר נושאים, וחשוב לי לשתף אתכם, ממקום של שקיפות, את עיקרי מסקנותי – משום שאני זה שהצגתי בפניכם את החזון והזמנתי אתכם להצטרף:
· פער בין ההגדרה השוויונית של הקהילה ובין מה שקורה בפועל – הגעתי להבנה שהדרך והפתרון הם של תומי. אין שיתופיות ושיווניות בהתוויית הדרך, המוסדות והפתרונות. לפחות ככל הנוגע לאבני היסוד המהותיים. וזה חורג מעבר לתקנון, שאותו לכאורה קיבלנו מלכתחילה בתור התקנון שתומי כתב ושלא ניתן לשינוי כלל (ואני אף ניסיתי). עלו סימנים מדאיגים גם בדרך ההתנהלות ב"מעגל המעגלים", הטיפול והתמודדות של תומי באופן פרטני מול אנשים ספציפיים בשאלות מהותיות הנוגעות לכלל הקהילה, ומטרת "מעגל התקציב" כפי שהוגדרה על ידי תומי. כל הדרך למימוש הכפר ולהתנהלותו – נראית ש"תפורה" היטב בראש של תומי מהיום הראשון – וככה היא תצא לפועל (למעט מקומות ספציפיים שבהם לשאר חברי האגודה יהיה מרחב משחק, כל עוד זה בגבולות הגזרה של התכנית של תומי).
· פער לגבי ההגדרה הראשונית שבה ניתן לייצר היתכנות כלכלית ומנהלית. בשבועות האחרונים הגיע לידי מידע שלא היה קיים אצלי קודם לכן, שהעלה בי ספק באשר להיתכנות הכלכלית שהוצגה לנו. כלומר, יתכן שאכן ניתן לייצר מקום מגורים בסכום שצוין, אבל כשאנו חושבים על בניית בית למגורים, יש לנו תמונה מסויימת בראש. אני לא חושב שהסטנדרד של הבית ופתרונות התשתיות בישוב עליהם תומי חשב עולים בקנה אחד עם מה שיש לכל אחד ואחת מאיתנו בראש כשאנו חושבים על "בית". חששות אלו עולים ממספר רב של חברים וגורמים מקצועיים, וגם מכמה דוגמאות ספציפיות שקיבלנו לגבי מה יכיל הבית ואף יותר מכך – מה לא נלקח בחשבון. העובדה שתומי מסרב בעקשנות להבהיר סוגייה זו בשקיפות ובשיתוף כלל חברי הקהילה לנוכח דרישות ברורות של חברים רבים בשבועות האחרונים, תוך שהוא שולח עשרות חברים לחקור ולגלות בעצמם את הפתרונות עליהם חשב בלי לשתף ראשית במה שהגה, לא עזרה בכלל בהפגת תחושת אי הנוחות בין אופן הצגת הפתרונות אליכם, לבין איך שהם עשויים להתברר בפועל. יתר על כן, הגיע אלי מידע (לצערי לא ישירות מתומי לכלל חברי הקהילה) לגבי שאלת זמינות קרקעות סמוכות ליישוב למטרות מסחריות אחרות עליהם אנו כביכול מסתמכים – נושא זה לוט בערפל לנוכח תגובות של תומי המקטינות את הבעיה והיעדר שיתוף הקהילה בבעיה ובפתרונות עליהם תומי חושב עם עצמו.
· פער בין ההבנה שלנו לגבי שיתוף פעולה, שקיפות והכלה של המיזם בין כל החברים השותפים בו ובין מה שקורה בפועל – היעדר גישה אחידה לפתרון בעיות וצרכים של חברים בקהילה. תומי לבדו מחליט על פתרונות, ללא דיון בקהילה, גם אם לא מקובל על מי שהעלה את הצורך, וגם אם לא משוקף לכלל החברים החתומים.
· פער בין הציפיה לקהילה מכילה, אכפתית, עם לב פתוח, סובלנות וסבלנות אחד לשני, ובעיקר בטוחה (במיוחד כאשר מדובר פה ברבים אשר חוו שיח רעיל כלפיהם בשנים האחרונות), ובין מה שקרה בפועל – שיח רעיל ופוגעני של מספר אנשים, תוך שתיקה רועמת של מאות חברי הקהילה לנוכח חצייה של מה שאמור להיות קווים אדומים בשיח ובהתנהגות כלפי אנשים בקהילה סובלנית ומכבדת.
לאור כל זאת, לילך ואני החלטנו שאנו לא ממשיכים ולא רואים עצמנו חברים בכפר של תומי.
בשעה זו, אני מסיר את ההקלטה של מפגש ההיכרות מהרשת, ומבקש מכל אחד ואחת כאן שלא לעשות בו שימוש מעתה והלאה, בשום דרך וצורה.
חשוב לי להדגיש, שיתכן שהפתרון רב-המימדים שתומי יזם הוא פנטסטי, מדהים ובר ביצוע. המסקנות שלי לא בהכרח חייבות להיות המסקנות שלך, ואפשר שמה שלא מקובל עלי – יהיה מקובל עליך.
הצורך שלי לכתוב מכתב זה נובע מהפערים הגדולים בין איך שאני הצגתי את המיזם לבין איך שאני מבין אותו היום, והצורך שלי לדעת ולהרגיש שאני מעדכן במסרים ששמעתם ממני.
תודה רבה לכם, על השיעורים, החברויות החדשות וההזדמנויות שנפתחו. אין ספק שחלק גדול מכם, אנשים נפלאים באמת ושותפי-דעה לעולמי, הייתם חלק מרכזי ומהותי להיותי חלק מהכפר של תומי עד עכשיו.
אני מאחל הצלחה רבה לשותפי המיזם, ואני תקווה שהכפר יצליח ויהיה מיטיב, שופע ומזין לכל חברי הקהילה שיבחרו לקחת בו חלק.
מור סגמון"
מצער ומאכזב
אזכיר כי לפני מספר חודשים התפרסמה במאקו כתבה מעוררת שאלות ותהיות – פרסום שלילי
למרות שהתנפלו עלי מהובלת הפרויקט, ציינתי אז שחשוב לקרוא (גם אם ברור הלעג וכוונת הביטול המכוון בכתבה שמציגה ניסיון לצייר את הפרויקט ואת היזמים כהוזים וכהזויים),
זאת כי ..
חלק מהדברים שהועלו, מטרידים. והעלינו אותם גם אנחנו מיד בהתחלה.
הקמת יישוב זה דבר מסובך ודורש השקעת משאבים מגוונים ביותר והרבה חשיבה ופשרות. הקמת קהילה אנושית מאוסף אינדיבידואלים גם היא מורכבת.
העובדה שלא כל השאלות נענו הרתיעה רבות ורבים, שפנו אלי וסיפרו שוויתרו. חבל.
בפרסומי פרויקט "תהילות", ראוי היה לפרסם שמדובר בחזון חלוצי, ב"הגשמה".
הכרחי להבהיר שזה לא בדיוק "ללא קרינה" ויש הרבה סימני שאלה וקצוות לא סגורים. הדרך ארוכה היא להגשמת החלום והפפיכתו למציאות.
מהרגע הראשון התלהבתי מהפרויקט ופרסמתי אותו וקישורים השייכים לו, לצד אזהרה. בהמשך הבאתי גם כמה פרסומים שליליים – חשוב לקרוא וחשוב שתבדקו היטב.
אני בעד הפרויקט וחושבת שהיזמים אנשים טובים וליבם במקום הנכון. ממש לא נוכלים, כפי שמנסה הכתבה לרמוז. אבל המשפט שהוגדש "שלא יצפו לבוא עם מזוודה" מדויק.
אישית, שלחתי את אחותי עם יפוי כוח לחתום עבורי (אני לא יכולה להגיע לקניון עתיר סמרטפונים וקרינה) ולתת צ'ק לטובת מועצת הערבה התיכונה – מתוך רצון לתמוך בפרויקט ומתוך תקווה.
אבל, הפרויקט הזה הוא כולו חלוציות. וזה לא פשוט. זה דורש הרבה מאמץ והקרבה. תלמדו אילו קשיים ליוו ומלווים הקמת יישובים חדשים ויש שלל דוגמאות במדינה הצעירה שלנו, עד היום.
סיכום מפגש לגבי הישוב – עם קישורים
מפגש היכרות בזום – נערך ב- 3.4.2023
https://youtu.be/msXtGRi2atM
חשוב להבין את המורכבות.
ולכן, חשוב לתת במה לכל הקולות.
אנחנו גם תמיד מתיחסות ומגיבים לכתבות של הגרועים במכחישי רגישות לקרינה ונזקי הקרינה. כך ההזנה מתחזקת ומתגבשת.
אז לכל מי שנרשמו, או חשבו להירשם, נדגיש שוב כי המרחק בין החזון לנעשה בשטח גדול. גם מבחינת הקרינה.
צריך להתגבר על הרבה מכשולים ולבצע הרבה פשרות והתאמות על הדרך.
אני מאד מעריכה את היוזמה ואת מוביליה, מאד.
זו התאגדות ראשונה שהביאה מספיק משפחות סביב רעיונות נפלאים של קיימות וקשר אנושי, שכוללים גם סביבה נמוכת קרינה.
נפגעתי לפני כעשור והפכתי פליטת סביבה, הומלסית קרינה. עברתי הרבה מאד בתים, הרבה מפגעים ותלאות, והכל לבד. קשה מאד למצוא מקום נמוך קרינה וזיהום סביבתי (לי יש תסמונת משולבת – קרינה וכימיקלים ברדגה קשה). נאלצתי להמשיך לנדוד וגם הבית נמוך הקרינה שרכשתי בממון רב ומיגנתי מקרינה בהון תועפות – עם פריצות קרינה מטורפות בתכיפות גבוהה מדי, השכנים התקינו פאנלים סולאריים שגורמנים להשפעה רעה וקווי המתח בגובה חלוני בעייתיים – מצבי הולך ומנידרדר. אני מייחלת לפתרון. במהלך השנים מאז נפגכעתי ניסיתי לארגן קבצות להתישבות ואף מצאתי מקומות שונים להתישבות/ רכישה (בארץ ובעולם), שלחתי אנשים לערוך מדידות וניהלתי מו"מ, אבל .. זה לא צלח. התארגנות רגישי הקרינה סביב זה והנכונות להתאמץ ולעשות פשרות כדי לבנות מקום בטוח ונמוך קרינה היתה נמוכה. רוב המתענינות והמתענינים היו חלשים ובמאבק הישרדותי מכדי לבצע מהלך כזה. נותרתי לבד עם זה וחיפשתי פתרונות אישיים, כולל רכישת בית, שמתגלה כבעייתי יותר ויותר.
.
חיפוש מגורים נמוכי קרינה – מדריך למי שנפגעו
חיפוש מורכב, קשה וארוך כי .. אין לנו לאן ללכת – סיפורים של חיפושי מגורים בנקודת זמן מסוימת
טרגדיה אישית או מאבק חברתי? כשקרינה סביבתית פולשת למרחב פרטי וגורמת לחולי וכאב
.
עמיר בורנשטיין בדק עם אביה של עו"ד דפנה טחובר, היתכנות להקמת ישוב נמוך קרינה. מסקנתם היתה שההיתכנות נמוכה מאד. אני מסכימה עם תפיסתו – ללמד ולהנחות איך למצוא איים נמוכי קרינה באיזורים "רגילים" ולגור שם כל עוד אפשר (כמובן תוך הפסקת שימוש בסלולרי, צמצום חשיפה לקרינה אלחוטית ולימוד מהי קרינה ואיך למדוד).
אני מקווה שהיוזמה היפה "תהילות/ כפר אושרים" יצליח ושכל הקשיים ייפתרו.
אבל .. אין להתעלם מהקשיים וחשוב להבין את המרחק בין החזון למציאות ולבדוק, כל אחת ואחד מתוך מצבם ושיקוליהן.
כל זה .. בהמשך לפוסטים על ..
התארגנות לבניית קהילה חדשה, כולל ישוב נמוך קרינה – כפר אושרים בערבה
(הצילום מתוך אתר הקהילה – יוזמה של "ארגון ביחד – יוצרים עולם חדש".
נדגיש כי אין לנו חלק ביוזמה זו. פוסט זה נועד לתת מידע כללי וקישורים בנושא לכלל קהילת נפגעות ונפגעי הקרינה.
הרשמה למפגש היכרות בזום
ניזכר ב ..
סיכום פגישה שכתב מור סגמון:
"סיכום מפגש כפר אושרים, 16 בפברואר 2023, כתיבה חופשית שלי, מור סגמון.
מעבר להתרגשות הגדולה מעצם המפגש שבו לראשונה התכנסו מרבית מייסדי הכפר החדש, ערב פתיחת התהליכים הרשמיים להצטרפות, רישום והתאגדות, זכינו לראות, לשמוע ולהרגיש זו את זה. נפרש בפנינו ובליבנו ערב רב ו-"מגוון ביולוגי/חברתי" מרשים ואיכותי, המייצג את רוח כפר אושרים המזמין כל אדם חפץ חיים, אמת, גישה טבעית ואהבה בלב.
את הרעיון לכפר אושרים יזם תומי, על מנת למצוא פתרון לאשתו הרגישה לקרינה.מצאתי בתומי שילוב של יזם, פרוייקטור, דיפולמט ממולח, יסודי, ביצועיסט ונעים הליכות. נדיר מאד.
במהלך 8 החודשים האחרונים, תומי הפך כל אבן על מנת לייצר את ההזדמנות ליישוב חדש, וחדשני ברבדים שונים ויחודיים, לרבות משיכת קבוצת המייסדים ההכרחית להצלחת המיזם.לאחר שנפגש עם כ-20 ראשי מועצות אזוריות, מצא תומי בראש מועצת ערבה תיכונה אוזן קשבת, עד כדי חיבוק המיזם וזרועות פתוחות לתושבים החדשים.
זה לא דבר של מה בכך, עבור מועצה אזורית המשרתת כ-4000 אנשים ועתידה לקלוט כ-1000 נוספים בישוב חדש אחד.
"עיר אובות" עומדת לפני אישור סופי במשרד השיכון לפתיחה לשיווק חלקות ופיתוח כישוב חדש.למרות ניסיונות שיווק המתחם בעבר, הקונים לא הגיעו.
קבוצת "הראל" המנסה להקים התיישבות במקומות שונים מזה כמה שנים קיבלה אישור להקמת יישוב זמני לטובת 54 משפחות, באזור הסמוך לעיר אובות, אך עתה עולה סימן שאלה על הוצאה לפועל של זה, לאור התקדמות המיזם של "כפר אושרים". מכל מקום, אנו מעריכים שחלק מאנשי "גרעין הראל" יבחרו להצטרף לכפר אושרים.מאחר ושיווק האזור איננו משימה פשוטה כלל ועיקר, ולאור נסיונות העבר שלא עלו יפה, המומנט שיש לקבוצה גדולה מאד (אנחנו), לקבל תמיכה וקידום לבנות את הכפר לפי אורחות חיים וגישה ייחודיים – גדול מאד. על אף התנגדויות פנימיות במועצה האזורית לקידום כפר אושרים, נראה שפעולות של השבועות האחרונים הביאו לדעיכה משמעותית בהתנגדות זו.
בצד הכוונה של מייסדי כפר אושרים לרכוש "במכה אחת" מאות חלקות בהתיישבות החדשה, התושבים יאגדו עצמם כאגודה חקלאית, מה שיאפשר להם למסד את אורחות חייהם בתקנון שיחייב את כל תושבי הכפר. ההערכה היא, שאנשים שלא יזדהו ויתחברו לאורח חיים זה – לא ירצו לרכוש חלקות באופן עצמאי בתוך יישוב שכזה.
בצד זה, נעשים מהלכים לזכות באישור של "יישוב ללא קרינה" מהמשרד להגנת הסביבה, מה שיבטיח באופן סטטוטורי את אופיו של היישוב ויהווה מסננת טבעית לתושבים המעוניינים בכך בלבד.
במהלך המפגש "הרגשנו" את השטח המיועד ליישוב ולאחר מכן התכנסנו לשמוע פרטים נוספים מתומי, לקבל תשובות לשאלות ולשמוע 4 הרצאות של ספקים פוטנציאלים בתחומי הבניה והחקלאות שאנחנו נשקול לעבוד איתם.
השטח המיועד ליישוב בעל תוואי אופייני לאזור (ערבה תיכונה, ליד חצבה) ומרוחק כ-600 מטרים מכביש 90. הגישה אל השטח כיום הינה מאזור החנייה של "קרוקולוקו" – אתר אטרקציות משפחתי עם תנינים.
האזורים הסמוכים מוגדרים כשמורות מוגנות, כך שלא נראה שיקומו בעתיד מקורות התיישבות או תעשייה אחרים, למעט מסוף מטענים של הרכבת באזור צפון-מזרח בקו האווירי מהיישוב, אך במרחק גדול יחסית (כן, מתוכננת גם רכבת נוסעים לאילת שתעצור כאן).
ביום המפגש מדדתי קרינה גבוהה יחסית בשטח, שנעה בין 0.1 ל- 0.5 מיליוואט למ"ר, עם פיק שהגיע ל- 0.8.
הסיבה העיקרית לקרינה זו מקורה בתורן גבוה עליו מותקנות כמה אנטנות סלולאריות, הנמצא במרחק אווירי של כ-1000 מטר מאזור היישוב המיועד, בתחנת הדלק של עין חצבה.
לדברי תומי, מאחר והתורן נמצא בתחום המועצה האזורית, לא תהיה לנו בעיה להעתיק אותו למקום מרוחק.
אחת האופציות לבנייה אותה אנו שוקלים, מבוססת על מסגרת מכולות (4 עמודי מתכת, רצפה ותקרה), שיירכשו כחדשות. עבור החיפויים (הקירות) נשתמש בבלוקים העשויים תערובת של המפ, סיד ואוויר בעובי 30 ס"מ. מסתבר שבלוקים אלו, בנוסף ליתרונות האחרים שלהם כחומר מבודד, חסין אש, "נושם" ומונע עובש, מווסת לחות ואינו פולט רעלים, נמצא כחוסם קרינה ברמה גבוהה מאד, לפי מדידות שנעשו על ידי אשתו של תומי ומהנדסי המפעל. עוד על בלוקים מהמפ באתר הספק: https://block-it.co/blocks/
ספק אחר הציג פתרון לייצור מים מהאוויר, המבוסס על טכניקה הדומה לפעולת המאייד במזגן. פתרון זה משמש בעיקר למי שתיה באזורים בהם קיים מחסור במי שתייה נקיים בעולם, אך יכול לשמש גם את הכפר שלנו כמקור מים, ולא רק לשתייה. היבטים שונים כמו עלויות, אגירה, סינון והעשרה הוצגו ונדונו גם הם במפגש. אופן יישום הפתרון אצלנו בכפר מתוכנן להיות מעט שונה מהדרך המקובלת במקומות אחרים. אתר הספק: https://www.watergen.com/
אגב מים, תומי הסביר שאין מניעה חוקית גם על אגירת מי גשמים, כל עוד אלו "נתפסים" לפני שחלחלו לאדמה הטבעית, כך שגם כאן יש לנו מרחב פעולה לאיסוף ואגירת מים נוספים. לכך מצטרפות אפשרויות נוספות, כמו איסוף מים באמצעות רשתות, פרי פיתוח חברה גרמנית. בשל השימוש החכם במים (מחזור / מים אפורים וכד'), ההערכות מצביעות על מאזן חיובי (עודף מים) לכל צרכי היישוב, ואף למעלה מזה.
ספק אחר הציג את חיפויי הפוליקרבונט, המאפשרים חדירת אור לחלל המבנה יחד עם עמידות גבוהה מאד. חיפויים אלו מיועדים לחיפוי קירות חיצוניים שבין המכולות הצדדיות (הקירות הקדמי והאחורי היכן שקורות ברזל יגשרו בין המכולות הצדדיים), וגם באזורי התקרה, או חלק ממנה, מעל חלל מרכזי זה. אתר החברה: https://www.danpal.co.il/
רביעי ואחרון הציג אבי, חקלאי וותיק בכל רמ"ח אבריו, עם ראייה וכושר המצאה מחוץ לקופסא. אבי סקר במהירות שלל פתרונות וטכנולוגיות רלוונטיות ליישוב, לרבות מחזור טבעי של מים, גידולים יעילים בשיטות שונות ועוד. אבי ושותפו חלק מאיתנו, כך שבתור תושבי כפר אושרים כולנו נזכה למקור השראה, ידע וביצוע יוצאים מהכלל בתחום החקלאות.
השלב הבא המתוכנן כבר בשבוע הבא, הינו שלב הרישום והתשלום של 2,500 השקלים הראשונים מכל משפחה, אשר יישמרו בנאמנות עד להעברתם במרוכז למועצה האזורית ואשר יהוו את התשלום הראשון שלנו עבור ביתנו בכפר. משפחה שתוותר בהמשך תוכל לקבל בחזרה סכום זה.
מיד בסמוך, נתכנס למהלכי ביצוע נוספים, בבחינת הוצאה לפועל של המיזם: הידוק התקנון על ידי עורכי דין, רישום האגודה השיתופית, ובהמשך תחילת העבודה במעגלים השונים."
תודה רבה למור סגמון על הסיכום המקיף והממוקד.
.
כמה סימני שאלה, שהעלה עמיר בורנשטיין:
1. רמות הקרינה שמור מדד בשטח עם מד קרינה מהיר (0.5 מילי וואט למ"ר) לא מספיק נמוכות למי שכבר נפגעו מקרינה. (אמנם יותר נמוך מרוב הישובים כיום, אבל טוב זה לא).
2. כקילומטר משטח הישוב מוצבת אנטנה סלולרית על תחנת דלק חצבה. להערכתנו, הסיכוי שיורידו את האנטנה קטן. זה יקח שנים ולא מספיקה הבטחה של המועצה. נדרשות הסכמות כתובת עם בעלי הנכס, חברות הסלולר והחברה המנהלת את האנטנה וחייבים אלטרנטיבות טובות.
גם אם ירידו את האנטנה, נוסעים בכביש 90 עלולים להתלונן על בעיות קליטה ויתקינו אנטנות כדי לתת כיסוי. בתהליך הקמת אנטנות, בריאות תושבים אינה שיקול מרכזי. וכאשר מתיחסים לזה – מתבצעת מדידה עם מדים איטים בחישוב ממוצע לפי התקן (הגבוה).
המגמה הכללית של ריבוי אנטנות, בנוסף לקרבה לכביש 90 עלולות להביא להוספת אנטנות. עמיר מציין כי על הכבישים הראשיים במרכז הארץ מותקנות אנטנות כל 500 מטר. על כבישים בצפון כל 1000-2000 מטר. מגמה זו תגדל ומספר האנטנות על כבישים ראשיים יגדל בשל דרישה ובשל מעבר לרכבים חכמים עם מספר מודמים סלולריים). הכוונה היא לאנטנות סלולריות על תרנים כמו שמתקנים בארץ ובעולם ב- 30 השנים האחרונות.
3. הקמה של תחנת רכבת/ מסוף מטענים בסביבה תביא להצבת עוד אנטנות סלולריות. בכל תחנת רכבת יש אנטנות סלולריות.
4. כמעט כל תשתית שתותקן שם תלווה באנטנות סלולריות. יש לקחת את בחשבון שבגלל הטופוגרפיה בערבה, העדר גבעות ועצים, תהיה לכל אנטנה השפעה משמעותית.
5. המשרד להגנת הסביבה אכזב עד כה. כשהם אומרים "ללא קרינה" כוונתם "ללא קרינה נמדדת עם מדי קרינה איטיים בחישוב ממוצע לפי התקנים". המשרד מעדיף לשמור על חברות, תאגידים, מזהמים יותר מאשר על בריאות הציבור. מניסיוננו, יש להתיחס להבטחות של המשרד בערבון מוגבל. אם יורידו (אחרי שנים של הבטחות) את האנטנה על התחנה, תלונות על בעיות קליטה באיזור יביאו להתקנה מחדש של כמה אנטנות בצידי הישוב, כדי לגשר על הפער. יתכן שדזה יבוצע במרחק כזה שבמדי הקרינה האיטיים של המשרד להגנת הסביבה לא יקלטו קרינה (או שהקרינה נמוכה מהתקן הגבוה והלא מגן), אבל על מד קרינה מהיר, כמו CORNET, נראה מדידה וורגישי קרינה יגיבו בתסמינים.
6. מבחינת מקורות קרינה, איננו יכוטלים לנחש מה יהיה מחר. הערבה שטוחה, בלי עצים (חוסמיים קרינת רדיו), ללא גבעות והרים (עוצרים קרינת רדיו), קרובה לירדן (אין שליטה על מה שהם יעשו, כביש ראשי מספר 65 אצלם גם ירושת), מתחת לנתיב טיסה (למטוסים שנוחתים וממריאים משדות התעופה רמון ועקבה), ליד כביש ראשי (90) עם אנטנה וכבר עכשיו יש רמות קרינה לא מבוטלות
7. עצים חוסמים קרינת רדיו. הגנה אפקטיבית של ישוב מקרינה סביבתית צריכה לכלול מעטפת עצים. אבל מדובר במדבר. אין שם עצים ונטיעה תקח שנים עד כיסוי. עצים שמתאימים למדבר הם עצים מחטיים, עם מעט עלים או עלים קטנים (בדומה ליער יתיר שאינו מיטבי עבורנו כהגנה) ולכן עצירת קרינת רדיו לא תהיה מיטבית.
זה נשמע מאתגר מאד, מסכם עמיר.
נדגיש – איננו רוצים להפריע, להיפך. אנחנו אוהבים את היוזמה ומאחלים הצלחה. אישית, אני מתכוונת לסייע כמיטב יכולתי ולשים כסף.
אבל .. הרגשנו הכרח להעלות אזהרות ושאלות.
קישור לתגובתו הראשונית של עמיר בורנשטיין:
https://www.facebook.com/groups/210964529484617/posts/1264458734135186/
עדכון 28.2.23
הובא לידיעתי קישור זה המעלה שאלות
לא מכירה את מי שהעלה, לא אחראית לתוכן ולא בדקתי
אבל ..נשמע שכדאי לבדוק היטב
זה הועלה לפני המפגש, שבו כנראה ניתנו תשובות לחלק מהדברים. לא הייתי שם ולא יודעת.
אבל .. כדאי לבדוק היטב ולהבין שזו חלוציות, שדורשת הרבה השקעה (לאו דווקא כלכלית) ובדיקות ועשייה ויוזמה וחשיבה מחוץ לקופסה ולקיחת סיכונים.
לא מדובר בישוב מסודר גמור ומוכן אליו תגיעו עם מברשת השיניים והפיג'מה.
עדכון – תגובתו של מור סגמון:
"כמי שעוקב ובודק לעומק מזה מספר חודשים את הפרוייקט, השתתף בכל המפגשים, ואף נרשם אליו, אני יכול להגיד כמה דברים:
– סרטון ההשמצה האנונימי הנ"ל איננו משקף כמעט כלום על הפרוייקט. מספיק לקרוא את הכותרת: "החלום והאכזבה". באמת? כבר יש אכזבה? הפרוייקט בשלבי רישום אינטנסיביים (בתוך שבועיים נרשמו למעלה מ-100 משפחות שהפקידו בנאמנות המחאות לפקודת המועצה האזורית ערבה תיכונה, מתוך היעד של 260 עד 400 משפחות), עוד לא אושרו התכניות במשרד השיכון, עוד לא הגיעה מכולה אחת לשטח, וכבר אפשר לסכם את זה כ "אכזבה"? מיהו המאוכזב הזה? מדוע לא מזדהה?
– יש הרבה כסף שמעורב בפוליטיקה הפנימית של המועצה, יש שם התנגדויות ויש זהירות מאד גדולה מצד ראש המועצה. לא כאן המקום לפרט, אבל לאורך 9 חודשים הוא מחבק את הפרוייקט ואת היזם שלו, בכל המפגשים והתכתובות הלא פומביים.
– הכוח הפוליטי הגדול שידחוף את הכפר לקום, הוא העובדה שלראשונה מזה 70 שנה, תגיע קבוצה גדולה של 1500 אנשים להקים התיישבות גדולה במועצה אזורית ערבה תיכונה, שעד היום, הצליחה למשוך אליה פחות מ-4,000 תושבים (על שטח עצום).
– זה בהחלט מיזם מחוץ לקופסא, יצירתי ופורץ דרך. יישובים רגילים יש בארץ, לא צריך לפרוץ שום דרך בשביל לגור בהם…- אני לא רואה היום שום סיכוי שמתקרב למה שהכפר הזה מבטיח לאנשים שהם חושבים עצמאיים, אנשי אמת, אהבה וטבע, ולמי שמעוניינים לחיות ללא קרינה. אני באמת לא רואה אף מקום אחר שמתקדם לעבר הדברים האלו, אפילו ברמז, אפילו מתוך כוונה.
– עם כל הטלטלות המתרגשות עלינו בשנים הקרובות, קהילה חזקה שבה החברים מאוחדים וערבים זה לזה, היא הכוח החזק יותר כדי להתמודד עם האתגרים הצפויים. כפר אושרים מחבר קהילה חזקה ביחד עם מכנה משותף רחב וחזק, שיתוף אינטרסים הן בחיי הפרט והן בחיי הקהילה, בהיבטים תזונתיים, חינוכיים, בריאותיים ועסקיים.האם זה יהיה הצלחה או אכזבה? בעוד 10 שנים אולי נוכל לערוך סיכומים…"
תודה למור
ונזכיר כמה פרטים ..
מיקום הישוב (בקירוב)
צפון הערבה (מועצה – ערבה תיכונה), דרומית לים המלח, קרוב לחצבה
תזכורת ממה שידוע לנו ..
הכוונה שבכניסה לישוב מעבירים שיחות מהסלולרי לטלפונים קוויים שיהיו בשפע בבתים.
בבית יוכלו להשתמש בנייד ללא נתונים לפונקציות אחרות, מחשבים מייחים.
אינטרקום פנימי לשיח פנימי סישוב, כולל טלפונים ציבוריים בכל מקום.
ללא אנטנות בישוב.
אינטרנט מהיר קווי.
במצגת ציינו כי חיפשו איזורים עם קרינה נמוכה. אם תהיה קרינה מהסביבה תתקים פעולה להתקת אנטנות או מיגון להגנה על הישוב.
.
אגודה שיתופית.
בעלות על הקרקע לקהילה שיתופית – רכישה או שכירות של מבנה. אין ועדות קבלה אך הצטרפות תלויה בחתימה על מתווה משותף ותשלום דמי חברות.
הבית לא רשום בטאבו על הרוכשים, כמו בקיבוץ – הבית רשום על האאגודה ומי שחברים באגודה זה רשום עליהם.
לא למסחר ולא להשקעה – רק למגורים.
בתים משתי מכולות (לא מומלץ לנפגעי קרינה אבל זה פתיר – בטוח שאפשר לבנות אחרת).
הכוונה היא שלווה ובריאות, בלי תלות כלכלית בעולם המטורף כיום.
עדיפות למשפחות עם ילדים, אם ישאר מקום אז יקבלו זוגות ולא בודדים. (אה, יופי .. לי אין מקום שם – בישוב שמקבל את "כולם")
.
מהמידע שהארגון פרסם:
בשנה האחרונה, הוקמו תשתיות ליצירת רשת – ארגונים וקהילות עם יזמים ואנשי עסקים שפועלים לשינוי וליצירת מציאות טובה יותר בתחומים המהותיים של החיים:תקשורת, כלכלה, חינוך, בריאות, סביבה וקיימות, ועוד.
קהילה אקולוגית, מחוץ למירוץ המתיש
אחדות בלי אחידות.,
זה כולל:
-
רשת חברתית
זהו זמן לשינוי חברתי אמיתי!ביחד משיקה רשת חברתית חדשה, מרחב בטוח לביטוי עצמי שיתופי פעולה ויצירה…
-
מרכזי ריפוי
כחלק מהקמת רשת מרכזי ריפוי בכל הארץ, ארגון ביחד בשותפות עם מדיקל קרהתחיל בהכשרת מלווי ריפוי תודעה…
-
מטבע חדש
כשהכלכלה התקלקלה, מתקנים! מטבע חדש שאת הערך שלו קובעת הקהילה ולא הבנק והמדד לשווי שלו מבוסס על ערבות הדדית וחיבור…
-
אדמות
החלה הקמת רשת אדמות שממוקמות בטבע הכי יפה בארץ ובעולם. אדמות שהם מרחבים בטוחים לכולם להגיע להתנתק קצת מקצב החיים ולהתחבר מחדש.
.
אתר – קישור עדכני
https://www.to-gether.world/newyeshuv?r_done=1
פייסבוק
https://www.facebook.com/groups/togethersummit/
טלגרם
https://t.me/joinchat/ngguFWLONMoxNWQ0
הצטרפות
ראיון – דוד אייזיק (מהיזמים של כבפר אושרים המתוכנן בערבה) אצל מיכאל בלום
מעניין ויכול לעבוד. למרות שהמיקום (בערבה אין עצים ומחסומים לבליעת/ חסימת קרינת רדיו, ויש פולסים של מכמ"ים צבאיים) והבנייה (מכולות לא מתאימות לרגישי קרינה) לא אידיאליים .
על כפר אושרים אצל רפאל בן דור
ראיון נוסף על כפר אושרים
https://www.facebook.com/watch/?v=851564306079311
מצגת/ מפגש ראשון שנערך בזום:
קישורים בנושא:
מדריך חיפוש מגורים נמוכי קרינה
- .
