שלום רב,
אנו פונים בעקבות הצעת משרד התקשורת לתיקון בחוק הבזק (טלגרף אלחוטי), שיאפשר פריסה מהירה של אנטנות מול בתי תושבים, שישדרו בקרינת רדיו בתדרים של 60GHZ, בעוצמות שידור של 10W ( לפי המופיע בטיוטה)
אנחנו מייצגים קהילה של נפגעי קרינה ורגישים לקרינה בלתי מייננת, אשר הולכת וגדלה בהתמדה.
רגישים לקרינה סובלים מתסמינים פיזיים מגבילים בזמן חשיפה לקרינה בלתי מייננת, הנפלטת מציוד סלולרי ואלחוטי ומאנטנות סלולריות, ברמות שנחשבות נמוכות יחסית לתקני הבטיחות הנהוגים בישראל. חלק מהנפגעים חווים מוגבלות תפקודית קשה ביותר בסביבה העכשווית.
אנשי קהילת הרגישים לקרינה ונפגעי הקרינה, בישראל ובעולם, משתדלים לצמצם חשיפה לקרינה בלתי מייננת כדי להימנע מתסמינים קשים ומגבילים ועושים שימוש רק בציוד חוטי ובחיבור קווי. חלקם נאלצים לעבור מקום מגורים, או להתאים את ביתם כדי לצמצם חשיפה לקרינה ככל הניתן. ובנוסף, משתמשים במיגון לצמצום פלישת קרינה מהסביבה החיצונית.
על קהילה זו נמנים מאות רבות של חברים, ואנו עונים לפניות מצד אלפים, אשר חשים תסמינים קלים בזמן שימוש במכשירים ניידים. מספרם האמיתי של הרגישים לקרינה ונפגעי הקרינה באוכלוסייה גבוה הרבה יותר. אולם, עקב העדר מודעות ואבחון חסר של התופעה בציבור הרחב ובמערכות הרפואה, אין נתונים רשמיים על היקף התסמונת בארץ.
כל פריסה של תשתית או ציוד אלחוטיים נוספים, בטכנולוגיות וותיקות או חדשות, תהווה פגיעה קשה בנפגעי הקרינה הבלתי מייננת וברגישים לקרינה. רבים יפגעו ורגישים לקרינה יוגבלו עוד יותר לבתיהם. הקושי להתנהל במרחב הציבורי יהפוך קשה אף יותר ממה שהוא היום. נסיעה בדרכים, שהייה בחללי עבודה ולימודים יהפכו יותר קשים, ואף בלתי אפשריים, עם כל פריסה ושימוש בטכנולוגיה חדשה או נוספת.
נדמה כי בחסות מצב החירום בשל מגפת הקורונה, מבוצעת פריסה מואצת בטענה כי הרשתות לא עומדות בעומס. שאלתנו מדוע לא לפרוס רשתות תקשורת קווית חוטית ולשפר רשתות חוטיות-קוויות קיימות כדי שיעמדו בעומס? מדוע לפרוס ולעבות רשתות אלחוטיות-סלולריות ולהגדיל את החשיפה של הציבור, כולל ילדים רכים, נשים הרות וחולים רבים, לקרינה? מדוע לפגוע עוד בציבור נפגעי הקרינה? היכן עקרון הזהירות המונעת ועקרון מניעת הנזק?
בשנים האחרונות נעשו מאמצים גדולים לפרוס רשתות סלולריות ואלחוטיות רבות בבתי ספר, בערים, בבנייני מגורים. בעשור האחרון גדל גם השימוש בציוד סלולרי ואלחוטי אישי. כתוצאה מכך, רגישי הקרינה נאלצים להתרחק מאנשים, בכל מקום, כדי להימנע מהתסמינים והכאבים הנגרמים מחשיפה לקרינת מכשירי הטלפון הנייד, מאוזניות אלחוטיות, משעון חכם ועוד.
בניגוד לתפיסה כי טכנולוגיה חדשה מביאה להקטנת החשיפה לקרינה, בפועל החשיפה הסביבתית והאישית של הציבור הולכת וגדלה בשנים האחרונות. אנחנו מודעים לעלייה המתמדת ברמת הקרינה, מכיוון שאנחנו נאלצים להשתמש במד קרינה. יותר ויותר אנחנו חיים כפליטים בארצנו, כואבים ומוגבלים יותר ויותר. כלואים בבידוד, סגורים בבתים נמוכי קרינה וממוגנים (אם התמזל מזלנו והצלחנו למצוא כאלה). הקריירות והתפקוד שלנו בשוק העבודה ובלימודים נפגעים מאד ואף נהרסים כליל ומצבנו הולך ומידרדר.
נציין כי רובנו אנשים ונשים עם תפקוד מרשים, הצלחות אקדמיות ותעסוקתיות ותפקוד משפחתי ואזרחי למופת. רובנו גם אוהבי טכנולוגיה ולא היה לנו מושג כי הקרינה מהמכשירים האישיים והביתיים, מהם נפגענו, עלולה להזיק לנו וכי התקנים אינם מגנים עלינו ועל בריאותנו.
לאור זאת, בקשתנו בשעה מורכבת זו:
- להכיר מידית ברגישים לקרינה ובנפגעי הקרינה כבעלי מוגבלות תפקודית.
- להפסיק לפגוע בזכויות היסוד שלנו, לפי חוק כבוד האדם וחירותו – זכות לביטחון ולבריאות, לפרנסה ולחופש עיסוק, למרחב ולתנועה, לשוויון ולנגישות, לדיור ולפרטיות (ללא פלישת קרינה), לחברה ולתרבות, לכבוד ולרמת חיים וזכות לטיפול רפואי ולחינוך הולמים. בהתאם לאמנת האו"ם לאנשים עם מוגבלות משנת 2007.
- להתייחס לאוכלוסיית הנפגעים מקרינה בכל החלטה על פריסה חדשה או מחודשת של תשתיות וציוד אלחוטי.
- לקבוע תקני חשיפה לקרינת רדיו פי 10000 נמוכים מהתקן המקובל היום.
- לפעול בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ביחס לכלל האוכלוסייה, ובהתאם לעקרון אי גרימת נזק בכל הקשור לרגישים לקרינה ונפגעי הקרינה הבלתי מייננת.
- לבצע כל זאת לפני אישור או פריסה של כל טכנולוגיה אלחוטית או סלולרית חדשה ולפני עיבוי של כל טכנולוגיה אלחוטית וסלולרית קיימת.
תגובה להצעת תיקון לחוק הבזק-טלגרף אלחוטי – עמותת רגישות לקרינה ישראל – מרץ 2020
להוספת תגובתכם באתר משרד המשפטים (ניתן זמן קצר מאד – עד סוף היום – 30.3.2020 – בלבד)
מתוך תגובתו של פרופ' סטיליאן גלברג לשאלה לגבי ההצעה לתיקון חוק הבזק:
"מדובר על הודעה של משרד התקשורת על כך שמי שישתמש בתדרים שבין 57 גיגה-הרץ עד 66 גיגה-הרץ לא יהיה חייב לשלם אגרת תדרים למדינה.המשתמש עדיין יהיה חייב לקבל רישיון ממשרד התקשורת לתת שרות לצד ג', היתרים ממשרד להגנת הסביבה והיתרי בניה.
הדבר נועד לעודד ספקי שרות לתחליף תקשורת קווית בעיקר אצל הבדואים מאחר שבזק וחוט לא מעבירים תשתיות לישובים לא מוכרים.אין זה קשור לדור 5, ל-IOT או עיר חכמה וממש לא קשור לקורונה מאחר שהרצון לספק שרותי אינטרנט לישובים אלה התחיל מזמן.
בשלב זה המכרז לתדרים של דור 5 הינו לתדרים שבין 3.5 גיגה-הרץ ל-3.8 גיגה-הרץ ואף אחד עוד לא ניגש.
חבל שמשרד התקשורת לא הבהיר את הנושאים מראש.
רק טוב, סטליאן".
(הממונה על אגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה, פרופ' סטיליאן גלברג)
ולתשובתו של פרופ' גלברג מגיב עמיר בורנשטין:
"אני מכבד את התגובה של סטיליאן, אבל מההיסטוריה אנחנו למדים שמה שמתחיל כמקרה קצה מוגבל (רק לישובים מבודדים ורק ללא דמי רשיון) מורחב עם הזמן למשהו גדול הרבה יותר.
הטכנולוגיה המדוברת יכולה לתת שירות לשכונות שלמות בתוך ערים.
לפני כמה עשרות שנים הוכנס תיקון לחוק הבז"ק שמאפשר התקנה של מערכת שידור אלחוטית בין שתי נקודות כדי להתגבר על מכשול שלא מאפשר לפרוס כבל חוטי ללא אישורים של וועדות הבנייה (עדיין היה צריך אישור בדיקות קרינה). למערכת קראו "מתקן גישה אלחוטי". בשנות ה- 2000 ניכסו לעצמן חברות הסלולר את השם הזה והחלו לקרוא לאנטנות סלולריות מוקטנות אבל לא נמוכות קרינה "מתקן גישה אלחוטי" והחלו להציב אותם בהתאם לפטור. מתקני הגישה הסלולריים שידרו בפיזור רחב ולא נקודה לנקודה כמו המתקנים המקוריים, אשר לטובתן ניתן הפטור.
מכיוון שבדיקות הקרינה מבוצעות על פי תקן גבוה ולא מגן – הן עברו ונתנו את ה OK האחרון למתקנים הללו. האנטנות הותקנו על גגות בתים בלב שכונות מגורים וגרמו להופעת נפגעים ולרגישים לקרינה.
במשך השנים הוגשו כמה בג"צים בנושא ובית המשפט משך את הדיון במשך שנים, מאפשר בפועל את המשך המצב בשטח ואת המשך הפריסה הלא מרוסנת ללא אפשרות של האזרחים להתנגד בוועדות הבנייה. בסופו של דבר הוסדר מעמדן של מתקנים אלו על ידי השר. והיום מותר לחברות הסלולר להתקין אנטנות במתכונת זו, ב 10 אתרים בשנה לכל חברה.
כך פטור נישתי הופך להתנהגות פרועה שלא מופסקת, ובסוף מוסדרת בצורה שמטיבה עם החברות.
מבחינת קרינה עושה רושם כי המערכת תשדר אות סריקה אל כל הגזרה בה היא פועלת כדי לקבל בחזרה את מיקום של נקודות הקצה שלה (לא ברור כמה פעמים בשנייה תתבצע סריקה זו) וזה הופך אותה למערכת שמשדרת בעצם לגזרה שלמה ולא נקודה לנקודה קלאסי.
מכיוון שכך היה, כך גם יהיה.
אנחנו כנפגעי קרינה צריכים להמשיך לדרוש, לפני כל פריסה של תקשורת אלחוטית וסלולרית בכל מתכונת שהיא, הכרה בנזקי הקרינה, הכרה בנפגעי הקרינה וקביעה של תקן מגן הנמוך פי 10000 מהתקן הקיים היום"
עדכון
כצפוי, ולמרות התנגדויות רבות (אע"פ שהזמן שניתן להתנגדויות היה קצר מאד), שר התקשורת אישר את תיקון צו הטלגרף האלחוטי המאפשר פריסת טכנולוגיית גלים מילימטריים – נקודה לנקודה.
המטרה המוצהרת – לאפשר לספקי תשתית, בזק והוט, לפרוס תשתיות ליישובי ספר, עם מיקוד בפזורה הבדואית.
הודיעו כי בתחילת מאי המשרד אמור לקבל החלטה לגבי פתיחת שוק התשתיות לתחרות. אז יוכלו לפרוס גלים מיליטריים קצה לקצה במקומות אליהם לא נכנסות החברות הגדולות, ללא צורך בהיתר/ רישיון למכשירים אלחוטיים הפועלים בפסי תדרים אלה.
המשרד לאיכות הסביבה הגיב כי "מדובר על תקשורת מנקודה לנקודה באלומה צרה, כך שמראש אין מצב של חשיפה. כמו בחשיפה לאלומת לייזר, חשיפת העין לאלומת קרינת רדיו כזו היא מסוכנת". לטענתם, טווח התדרים בו פועל ציוד גלים מילימטריים לא חודר עצמים ונחשב בטוח לשימוש. טכנולוגיה זו קיבלה אישורי רגולטור בריטי ואמריקני ובשימוש לפחות שני עשורים במקומות שונים בעולם.
