אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה (10%) בקרב נשים בגיל הפוריות. בקבוצות הרגישות לקרינה ולכימיקלים סינתטיים יש שכיחות לא מבוטלת של נפגעות קרינה/ זיהום סביבתי שסובלות מאנדומטריוזיס.
השימוש במונח "סובלות" נכון שבעתיים במחלה המייסרת כמו אנדומטריוזיס, שבה רקמה כמו זו המרפדת את הרחם צומחת גם מחוץ לרחם (בשחלות, חצוצרות, מעיים). הסיבה לתופעה זו לא ידועה, אולם עודף ברמות האסטרוגן נמצא כקשור להחמרת המצב.
אנדומטריוזיס כרוכה בכאבים ותסמינים מתישים שפוגעים בתפקוד וביצועים בעבודה ולימודים, מחבלים ביחסים ובאיכות החיים ומגבילים פעילות יומיומית.
מחקרים בדקו השפעת מתכות כבדות על סיכון לאנדומטריוזיס. מתכות שנפלטות לאוויר, למקורות מים ולקרקע מתעשייה מזהמת, חודרות לגוף דרך עיכול מזון, שתיית מים, ספיגה דרך העור ובשאיפה.
הצטברות מתכות ברקמות הגוף מגבירה עקה חמצונית (עודף רדיקלים חופשיים) בגוף, פוגעת בפעילות נוגדת חמצון ותורמת שינויים פוטנציאליים בביטוי גנים.
לכך עלולות להיות השפעות שליליות על תפקוד נוירולוגי, כמו גם על רבייה ותהליכים ביולוגיים נוספים.
חלק מהמתכות הנספגות בגוף עלולות להשפיע על ייצור הורמוני רבייה נשיים ולגרום להפרעות מטבוליות.
בחרתי להביא מחקרים שסקר דרור פירר – הקשר למתכות כבדות, כיון שפנו אלי לאחרונה כמה נפגעות קרינה שסובלות מאנדומטריוזיס ולא תמיד מבינות את חשיבות השמירה על אורח חיים בריא.
(זה גרם גם לי לשקול לחפש שוב דרך יעילה לקילציה/ ניקוי הגוף ממתכות, שגם אני לא הצלחתי לבצע שוב, לאחר שהכבד והכליות שלי נפגעו בקילציה לפני 14 שנים כשגופי קרס עם רגישות קיצונית לקרינה וכימיקלים בעקבות בדיקת fMRI עם גדוליניום. לאחרונה הדגיש בפני רופא השיניים כמה זה חשוב ועדיין התקשיתי לבצע זאת).
הצטברות מתכות כבדות בגוף היא אחת הסיבות הידועות גם לחלק מהמקרים של רגישות לקרינה (וגם לכימיקלים מתועשים).
בהפשטה ניתן לומר כי הצטברות מתכות כבדות בגוף עלולה להגביר רגישות לקרינה אלקטרומגנטית (EHS) כיון שהן פועלות כאנטנות קטנות ו/או משבשות תהליכים ביולוגיים (כמו אלה שיפורטו להלן בהקשר של אנדומטריוזיס). זה מוביל לתסמינים השכיחים של כאבי ראש, עייפות ובעיות שינה וקשיי ריכוז.
רמות גבוהות של מתכות כבדות עלולות ליצור תגובתיות יתר לשדות אלקטרומגנטיים (EMF) בסביבה, כמו קרינה סלולרית, וויפיי, בלוטות' וטכנולוגיות אלחוטיות נוספות (כולל ציוד חשמלי).
תסמונת הקרינה האלקטרומגנטית (רגישות לקרינה) היא רצף ואצל כל אדם מתפתחים תסמינים שונים ובעוצמה שונה, בתגובה לתדרים שונים.
ממצאי המחקרים והמלצות לפעולה, שמפורטים להלן מתאימים גם לתסמונות סביבתיות נוספות, ולא רק לאנדומטריוזיס.
הקשר בין אנדומטריוזיס למתכות כבדות (זיהום תעשייתי)
בספטמבר 22 פורסם בכתב העת Science of the Total Environment, מחקר שבדק 4 מתכות כבדות: עופרת, ארסן, קדמיום וכספית. מתכות אלו נקשרו להפרעות בתפקוד מערכת הרבייה, כולל הפרעות מחזור, תוצאות הריון שליליות, נזק ל- DNA, חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי וסיכון גבוה יותר לסרטן שד ולסרטן רירית הרחם. מתכות אלו נחשבות כמשבשות אנדוקריניות (EDC's).
ריכוזי מתכות כבדות בדם ובנוזל זקיק השחלה נבדקו בקרב נשים עם אנדומטריוזיס וללא המחלה בקרב למעלה מ-600 נשים בהליך הפריה חוץ גופית ראשונה.
לכל 234 המקרים שסבלו מאנדימטריוזיס לא היו הפרעות גנטיות, מטבוליות, נוירולוגיות או אוטואימוניות.
לכל 217 הנשים בקבוצת הביקורת נמצאה אי פוריות של הגבר ללא הפרעות רפואיות אחרות.
גיל ממוצע 31 ואינדקס מסת גוף ממוצע סביב 21. יותר משליש היו עם היסטוריה של עישון פסיבי.
במחקר נעשה שימוש בשיטה אנליטית חדשה כדי להבין כיצד מתכות כבדות משפיעות על סיכון למצב זה.
נמצאו עקבות של ארסן, קדמיום, עופרת וכספית ב-95% עד כמעט 100% מדגימות הדם ומעל 90% מדגימות בנוזל הזקיק. הריכוזים בדגימות הדם היו גבוהים משמעותית בקבוצת החולות, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
עלייה בסיכון לאנדומטריוזיס בהשוואת שליש הנבדקות עם הריכוז הכי נמוך עם שליש הנחקרות שבדמן הריכוז הכי גבוה דרמתית בכל המתכות:
– לגבי ארסן – העלייה בסיכון היתה פי 5.
– לגבי קדמיום ועופרת — העלייה בסיכון היתה פי 3.
– לגבי כספית – העלייה היתה פי 13.
הבדל דרמתי זה התקיים גם לאחר התאמות משתנים של גיל, BMI, מחזור ווסת, דיסמנוריאה, מספר הריונות ורמות הורמונים וגם סמן גידול האפיתל בשחלה CA125.
בבבדיקת הצטברות בנוזל הזקיק, הסיכויים המתואמים לסיכון לאנדומטריוזיס גדלו, בהשוואת שליש הנחקרות עם הריכוז הנמוך ביותר לשליש עם הריכוז הכי גבוה:
– פי 2 עבור ארסן, עופרת וכספית
– פי 3 עבור קדמיום
העלייה בסיכון לאנדומטריוזיס בהשוואת השליש עם הריכוז הנמוך ביותר לשליש הגבוה ביותר השתנתה בין פי 3.6 ב קדמיום לפי יותר מ-60 ברמות כספית בקבוצה מגיל 30 ומעלה.
קיימת השערה כי השפעת מתכות כבדות על אנדומטריוזיס מתווכות על ידי אסטרדיול, שפועל באמצעות קולטני אסטרוגן (ER) שמעודדים שגשוג תאי רירית הרחם. כך מוחמרים תסמיני אנדומטריוזיס.
מנגנון נוסף עשוי להיקשר לעקה חמצונית הנגרמת מהצטברות מתכות בגוף. זה קורה בגלל הגדלת ריכוזי מולקולות מחמצנות, כמו גם עקב הפחתת קיבולת נוגדי החמצון. כך מתרבים תאי רירית הרחם ופולשים לאיברים מחוץ לרחם.
קדמיום עלול לפעול בשתי דרכים אלו, בעוד כספית ועופרת גורמות לדחק חמצוני.
כספית הראתה גם, כמו קדמיום, השפעות אסטרוגניות, אבל לעופרת תיתכן השפעה אנטי-אסטרוגנית.
ארסן ידוע כמשבש אנדוקריני עם פעילות אסטרוגנית במבחנה. נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשר פעילות במקרי אנדומטריוזיס.
הסיכום במחקר זה התיחס למתכות כבדות אלו, כשהן בנפרד ובמיוחד כשהן בתערובת, כמעלות סיכון לאנדומטריוזיס.
מחקר שנעשה באוניברסיטת Michigan State ופורסם ביולי 23 בכתב העת Human Reproduction, מצא כי לנשים עם היסטוריה של אנדומטריוזיס היו ריכוזים גבוהים יותר של קדמיום בשתן, בהשוואה לנשים שלא אובחנו.
קדמיום הוא מתכת רעילה ומטלואסטרוגנית (metalloestrogen), כלומר יכולה לפעול בגוף כמו הורמון האסטרוגן (על קולטני אסטרוגן). אין המחקר הראשון שבחן קשר בין קדמיום לאנדומטריוזיס, אך מחקר זה מדד קדמיום שנמדד בשתן, בהתיחסות לחשיפה ארוכת טווח ( 10-30 שנים).
במחקר בדקו נתונים מסקר בחינת בריאות ותזונה לאומית (NHANES) מהשנים 1999-2006. בניתוח התמקדו באוכלוסייה של נשים בגילאי 20-54 עם מידע על אבחון אנדומטריוזיס. הנתונים חולקו לפי רמות הקדמיום לארבעה רבעונים – הרבעון הראשון כלל את החשיפה הנמוכה ביותר והרביעי את החשיפה הגדולה ביותר לקדמיום.
נמצא כי לנשים ברבעון השני והשלישי סיכון גבוה פי 2 לאנדומטריוזיס לעומת רבעון ראשון. נמצאה עלייה של 60% בשכיחות אנדומטריוזיס בשתן הרבעון הרביעי (בהתיחסות לריכוזי קדמיום בשתן).
https://msutoday.msu.edu/news/2023/Cadmium_endometriosis_linked
דרור פירר מביא עוד מאמרים על קשר בין מתכות כבדות לבעיות במערכת הרביה הנשית:
The association between heavy metals, endometriosis and uterine myomas among premenopausal women: National Health and Nutrition Examination Survey 1999–2002. March 2008
Metalloestrogen cadmium stimulates proliferation of stromal cells derived from the eutopic endometrium of women with endometriosis. 2013 Dec
Impact of heavy metals on the female reproductive system. 2015
Decreased zinc and increased lead blood levels are associated with endometriosis in Asian Women. 2017 Dec
Copper and lead exposures disturb reproductive features of primary endometrial stromal and epithelial cells. April 2020
Does Exposure of Lead and Cadmium Affect the Endometriosis. 2021 Aug
Environmental and occupational exposure of metals and female reproductive health. 2021 Sep
מזהמים תעשייתים אחרים שעלולים לגרום לבעיות במערכת הרביה הנשית הם
דיוקסין, BPA, PFAS, PCBs ותחליפיו
Dioxins and endometriosis: a plausible hypothesis. 2002 Jan
Increased levels of polychlorobiphenyls in Italian women with endometriosis. 2006 May
Endometriosis and organochlorinated environmental pollutants: a case-control study on Italian women of reproductive age. 2009 Jul
Effects of Prenatal Environmental Exposures on the Development of Endometriosis in Female Offspring. 2016 Sep
Perfluoroalkyl substances and endometriosis in US women in NHANES 2003-2006. 2016 Aug
A case-control study of bisphenol A and endometrioma among subgroup of Iranian women. 2017 Jan
Environmental and occupational exposure to bisphenol A and endometriosis: urinary and peritoneal fluid concentration levels. 2017 Jan
Perfluoroalkyl substances and endometriosis-related infertility in Chinese women. 2017 Mar
Associations between internal exposure levels of persistent organic pollutants in adipose tissue and deep infiltrating endometriosis with or without concurrent ovarian endometrioma. November 2017
Use of a Mouse Model of Experimentally Induced Endometriosis to Evaluate and Compare the Effects of Bisphenol A and Bisphenol AF Exposure. 2018 Dec
Association of Urinary Levels of Bisphenols A, F, and S with Endometriosis Risk: Preliminary Results of the EndEA Study. 2020 Feb
Bisphenol A Exposure Enhances Endometrial Stromal Cell Invasion and Has a Positive Association with Peritoneal Endometriosis. 2020 Feb
BPA modulates the WDR5/TET2 complex to regulate ERβ expression in eutopic endometrium and drives the development of endometriosis. 2021 Jan
מזהמים סביבתיים אלה מעלים דלקתיות בגוף [1][2][3]
להפחתת סיכון ולשיפור מצב התסמינים נדרשת צריכה של נוגדי חמצון ומווסתי דלקת רבים, כגון:
- פירות וירקות [1] –
- תזונה עשירה בנוגדי חמצון [1].
- צמחי מרפא – מאמרים מרכזים [1][2][3].
- פיטואסטרוגנים הנמצאים בפשתן [1][2][3].
- ויטמינים ומינרלים
- אומגה 3 [1][2].
- בפברואר 2026 פורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition בדיקה של פוטנציאל טיפולי של חומצות שומן מסוג אומגה 3 כטיפול משלים לטיפול קונבנציונלי באנדומטריוזיס. מחקר קוהורט בקרב 289 מטופלות הישווה תקופת טיפול סטנדרטי לתקופה עם תיסוף אומגה 3 במינון חציוני של 900 מ"ג ביום (EPA ו-DHA) למשך 12 שבועות. נמצא כי הוספת אומגה 3 הובילה לירידה כפולה בעוצמת הכאב הכללי בהשוואה לקבוצת ביקורת עם הפחתה של 3 נקודות במדד כאב, לעומת 1.5 נקודות בלבד בטיפול הרגיל. ברובד הביולוגי, נמדד צמצום משמעותי של ציטוקינים דלקתיים – חלבונים קטנים המשמשים כצמתי תקשורת של מערכת החיסון ומניעים תהליך דלקתי, כולל IL-6, TNF-alpha ומדד CRP (חלבון מגיב C שמעיד על רמת הדלקת בגוף). הירידה במדדי דלקת תורגמה לשיפור קליני מובהק באיכות החיים של המטופלות, ברמה הפיזית וברמה המנטלית. סיכוי לשיפור משמעותי בכאב היה גבוה פי 3 בקבוצת תיסוף אומגה 3. המחקר הסיק כי חומצות שומן אלו מווסתות תגובה חיסונית באגן, כך הן מסייעות להפחתת נטל דלקת וכאב כרוני שאופייני למחלה.
- חיזוק מיקרוביום [1][2][3][4][5][6][7] על ידי פרוביוטיקה [8] ותזונה פרהביוטית.
- פוקוידאן (אצות חומיות) [1].
- ניהול מתחים.
סקירה מקיפה פורסמה בינואר 26 בכתב העת Nutrients, על ראיות מחקריות עדכניות לגבי השפעת אורח חיים ותזונה על התפתחות אנדומטריוזיס.
נותחו עשרות מחקרים קליניים ומטא-אנליזות כדי לגבש פרוטוקול טיפולי משלים המבוסס על מדע.
נמצא כי צריכת בשר אדום בכמות של שתי מנות ביום מעלה סיכון להתפתחות המחלה ב-56% בהשוואה לצריכה מופחתת, דיאטה ים-תיכונית עשירה בנוגדי חמצון הפחיתה משמעותית רמות כאב שמלווה מחזור וכאב ביחסי מין (Dyspareunia).
נמצא כי תוסף NAC (N-acetylcysteine) שיפר פוריות (75% הריונות ספונטניים תוך חצי שנה) וצמצם גודל ציסטות בשחלה. נמצא כי שילוב ויטמינים C ו-E הפחית באופן מובהק סממני דלקת כמו IL-6 בנוזל התוך-בטני. מלטונין במינון של 10 מ"ג הוריד צורך במשככי כאבים ב-80%.
התערבויות אלו פועלות באמצעות ויסות "מיקרו-אקלים" דלקתי והפחתת רמות ROS (רדיקלים חופשיים – מולקולות לא יציבות שמזיקות לתאי הגוף) ועוצרות שגשוג רקמה פתולוגי מחוץ לרחם.
זהו תיקוף מחקרי וקליני להשערת הקשר בין חשיפה למזהמים סביבתיים לבין החמרה במצב דלקת באנדומטריוזיס.
מחקרים קודמים התמקדו בנזק ישיר של מתכות כבדות כמו כספית וקדמיום על יצירת עקה חמצונית.
הסקירה מציעה גם דרך פעולה – הוכחה כי תזונה וריבוי נוגדי חמצון יכולים לצמצם נזק מרעלנים ולשפר תפקוד הורמונלי ומטבולי ולצמצם נגעים של מחלה זו באיברי הגוף.
ללא ספק – קילציה איטית ונכונה, בליווי מקצועי, יכולה מאד לסייע.
אני לא סובלת מאנדומטריוזיס, אבל כן מתסמינים רבים הקשורים בהצטברות המתכות הגבוהה ברקמות גופי (עדיין, דבר לא הופרש משך עשרות שנים כי חסרים לי 3 גנים האחראיים לפירוק וסילוק רעלים). נראה לי שאנסה לגייס כוחות ולבחון את הנושא שוב. בהחלט מומלץ, במיוחד אם אתן צעירות והחיים לפניכן.
נציין כי תוספי תזונה של חומצת שומן אומגה 3 ומלטונין משפרים תסמינים ומונעים חלק מנזקי קרינה במוח. כך ציינה דר' דברה דיוויס במקומות שונים, כמו בהרצאתה בכנס המומחים באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2020 . אז הזכירה את בלוטת התריס, בין שאר הנזקים לבריאות.
שם ההרצאה "דור 5, קרינה אלחוטית ובריאות, סקירה מדעית ועדכוני מדיניות". ניתן לצפות בקישור הבא:
https://video.tau.ac.il/events/media/k2/videos/10177.mp4?_=2
לפי מחקר זה (ממנו לקוח הצילום על השפעות אומגה 3 ומלטונין) .. יש הגנה מנזקי קרינה על המוח מתיסוף של אומגה 3 ומלטונין. אין זו המלצה וכל נטילת תוספי תזונה דורשת האתמה אישית וליווי מקצועי.
בהצלחה, הרבה בריאות.
(דרור פירר הוא תזונאי, שמפרסם הרבה מידע מדעי על מצבים רפואיים ואתגרי בריאות, מציע פרוטוקולי אורח חיים להתמודדויות למצבים שונים ומטפל ברבים)
הנה ההסבר שלו על שחלות פוליציסטיות
