לפי הנחיות חדשות של FDA – כאשר יש בעיות נוירולוגיות אין להשתמש באמלגם בסתימות בשיניים
(וגם במקרי בעיות בכליות ולנשים שרוצות ילדים)
(מקור – האקדמיה האירופית לרפואה סביבתית)
ב- FDA כמובן לא מפרטים EHS בין ההפרעות הנוירולוגיות, אבל אנחנו (רגישי הקרינה) נכללים בקטגוריה זו. פרופ' בלפום דורש הכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולגית (המאובחנת בבדיקות, כולל הצטברות ורגישות יתר למתכות כבדות).
ברפואה פונקציונלית וסביבתית מתייחסים להכרח להפסיק שימוש ולהחליף סתימות אלו כבר שנים רבות ולא רק להפרעות אלו, אלא בכלל..
מומחים רבים טוענים כי הצטברות מתכות כבדות בגוף (ובמוח) הן הסיבה לטרשת נפוצה, לאלצהיימר, לפרקינסון, לאוטיזם ועוד.. וכמובן, לרגישות יתר לקרינה. (מקור חשוב – רופא שבעצמו נפגע מקרינה, דר' מוטר מגרמניה, שפרסם מאמרים רבים על נזקי מתכות, מנגנוני הפגיעה הנוירולוגית ועל קילציה (ניקוי). דר' אריקה מאלרי בליית מסכמת ממצאים לגבי EHS, כולל התיחסות למתכות)
סתימות אמלגם הן הסתימות ה"כסופות" שמכילות 50% כספית. כספית היא מתכת כבדה המזיקה לבריאות ולסביבה. הוכח כי כספית משתחררת מסתימות האמלגם באופן קבוע וכל הזמן, נספגת ומצטברת ברקמות הגוף.
בעיות רפואיות, שעלולות להגרם כתוצאה מחשיפה כרונית לכספית, כוללות עייפות כרונית, פגיעה בזכרון, בעיות נפשיות, הפרעות קשב וריכוז, פגיעה המערכת העיכול והחיסון, ובתפקוד בלוטת התריס, אלרגיות, אסטמה ושלל מחלות והפרעות נוירולוגיות.
חלק מהציבור רגיש יותר להצטברות מתכות בתאי הגוף, עקב פינוי לא יעיל (אצלי חסרים 3 גנים שמפרקים רעלים, אבל זה נודע לי רק אחרי הצרות) – פה נכנסת הגנטיקה שגורמת לתחלואה כזו או אחרת בחשיפה למפגעי סביבה (אפיגנטיקה).
הסבר על נזק של כספית למוח (גם מתכות כבדות אחרות עלולות להצטבר ולהזיק)
נשים בהריון, ילדים וילדות מתחת לגיל 6, במצבים של מחלות אוטואימוניות או מועדות גנטית לבעיות נוירולוגיות נחשבים כרגישים יותר להצטברות כספית בגוף.
קצת על כספית
- כמות הכספית שנחשפים אליה מאדים המשתחררים מסתימות האמלגם גדולה פי 7 בהשוואה לכמות בדגים ובמאכלי ים (שגם אותם אסור לאכול עקב זיהום גבוה במקורות הים בעולם).
- המוח נוטה לאגור כספית יותר מאיברים ומרקמות אחרים בגוף. מוערך כי פי 10 מהכמות הנמדדת בדם. המוח זקוק לכ- 18-10 שנים כדי לפנות מחצית מכמות הכספית שהצטברה בו. אצל חלקנו אין פינוי רעלים (למשל אצלי, עקב מחסור בגנים שאחראיים לכך).
- גם כמויות נמוכות ביותר של כספית עלולות לגרום להפרעה בתפקודי תאים, בעיקר במוח (הגברת שחרור גלוטמט ושיבוש וויסות הסידן בתאי העצב)
- חשיפה כרונית וממושכת לכספית נקשרה לתסמונות ולמחלות רבות, כגון: טרשת נפוצה, אלצהיימר, פרקינסון ו ALS (מחקרים הראו כי כספית נספגת במיוחד בתאי העצב התנועתיים שבחוט השידרה, חלק ממחלת ה ALS).
- כספית מתכתית כמו זו שמצויה בסתימות אמלגם משחררת אדי כספית שנספגים ברקמות הפה והאף. לעיסת מסטיק במשך 5 דק' מגבירה פי 3 את שחרור אדי הכספית. שתיית משקאות חמים מגבירה גם כן את שחרור אדי הכספית.
- כספית מעכבת ייצור פרוגסטרון בשחלות – ירידה ברמות הפרוגסטרון שכיחה משמעותית אצל נשים שלהם 10 סתימות אמלגם או יותר
- כספית פוגעת בתפקוד המערכת החיסונית ובפעילות המאקרופגים והנויטרופילים. כמו כן, מונעת הפרשת ציטוקינים ופוגעת בתפקוד תאי הדם הלבנים. זה חושף להתפתחות זיהומים ומחלות זיהומיות.
- כספית גורמת נזק לתאי הגוף במספר מנגנונים: היא מגבירה משמעותית ייצור רדיקלים חופשיים בתאים ואת חמצון השומנים בקרומי התא (על ידי היצמדות לנוגדי החמצון גלוטטיון וSOD), וכן מפריעה לתהליך ייצור החלבונים.
קיימת בדיקה גנטית לזיהוי רגישות יתר להצטברות כספית – דר' האליי מסביר על קשר בין גן APOE4 לרגישות יתר להצטברות כספית ומתכות בכלל בתאי הגוף (זה החלבון האחראי לאלצהיימר. קיימים עוד סוגי דמנציה ואלצהיימר כפי שזיהה דר' ברדסן)
בשנים האחרונות המודעות לנזקי האמלגם עולה. מספר מדינות כבר הגבילו או אסרו לחלוטין את השימוש באמלגם בסתימות, ביניהן נורווגיה, שוודיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, איטליה, יפן, שוויץ, צרפת, אוסטריה, קנדה, פינלנד וגרמניה. יחד עם זאת, האמלגם עדיין בשימוש נפוץ כחומר שחזור בסתימות, בין היתר בארה"ב ובישראל. כעת ב- FDA יש הנחיות להגביל, נקווה שבישראל יבינו ויאסרו כבר שימוש לגמרי (הגיע הזמן).
בסרטון – שחרור אדי כספית מסתימות כספית
החלפת סתימות יש לבצע רק לפי פרוטוקול מיוחד המומלץ ע"י IAOMT Safe Amalgam Removal Technique (SMART), הכולל שימוש בציוד מיוחד לצורך הגנה על הבריאות.
(עם הרדמה מקומית, כמו בביצוע סתימה רגילה. הסתימה החדשה מבוצעת בחומר חלופי שכיום נחשב בטוח לשימוש).
למעט רופאות ורופאים יש את ההסמכה והשאר (בישראל) אפילו לא שמעו על זה
פרטים, המלצות ופרוטוקולים לניקוי – בקבוצת פייסבוק ייעודית (שהוקמה הרבה אחרי שאני הוצאתי את הסתימות)
את כל הנושא אני למדתי על בשרי ..
דמנציה מוקדמת שנעלמה בעקבות הימנעות ממפגעים סביבתיים (קרינה בלתי מייננת וכימיקלים סינתטיים).
משנת 2014 אני נמנעת לחלוטין מחשיפה לקרינה סלולרית ואלחוטית (ומקורות החשמל שלי מועטים ורחוקים) ומכימיקלים מתועשים, בגלל רגישותי לקרינה. ולאחר כשנתיים גיליתי כי מוחי החל להשתקם. אולם, כאשר אני נחשפת לקרינה (ביציאות לעולם המוקרן) תוך זמן קצר מוחי מתחיל “לזייף” – מילים אובדות, איני יכולה לחשב אפילו עודף, שיקול הדעת משתבש, התנהגותי הופכת היפר-מאנית וכוללת בזבזנות, פזרנות, דברנות ווכחנות (ועם התארכות החשיפה ההתנהגות ה”עליזה” הופכת לזעם ואף לאלימות), ואני שוכחת מה היתה מטרת יציאתי (אני יוצאת עם רשימת קניות אך שוכחת אותה וחוזרת עם דברים אחרים שאינם נחוצים לי).
אין לי ספק כי הדמנציה שלי סביבתית. ואן לי ספק שכך היתה גם הדמנציה של סבתי. ואיננו היחידות. מאז 2017 אני קוראת למצבי “דמנציה סביבתית” Environmental Dementia .
כאשר גיליתי את הסיבה להידרדרות הקוגניטיבית שלי, התחלתי לחפש מה כתבו בנושא.
ב- 2017 יצאו שני ספרים בנושא:
שכנעתי את הוטצאת "פוקוס" להצטרף למהלך תרגום והתחלתי לתרגם את ספרו של ברדסן. לאחר שני פרקים החלטנו כי הוא קשה מדי לקהל הרחב ועברתי לתרגם את הספר הנגיש והמעשי של זוג הנוירולוגים שרזאי. הספר יצא בהוצאת פוקוס והקמתי קבוצה בפייסבוק (נא לקרוא את פוסט הפתיחה הכולל את עקרונות השיקום).
באפריל 2019 כתבו עלי במגזין אפוק טיימס בכתבה על מחלימים מאלצהיימר
במסע השיקום שלי למדתי הרבה מהורים לאוטיסטים (בעקבות טום ווארן, שהיה המקרה הראשון הידוע של ריפוי מוחלט מאלצהיימר מאובחן – ריפוי בעזרת רפואה סביבתית, כולל הסרת סתימות אמלגם מהשיניים + כילציה/ ספיחת מתכות כבדות מרקמות הגוף).
מעט על המסע שלי – הרצאה בכנס "מוח בריא" 2018
בהרצאה סיפרתי גם על טום ווארן (המקרה הראשון של החלמה מלאה מאלצהיימר מאובחן באמצעות ניקוי הגוף ממתכות – החלפת סתימות אמלגם וקילציה, שהיא ספיחת מתכות מהגוף)
בכנס רפואי על נזקי קרינה בלתי מייננת, ינואר 2021 למדתי על מתכת נוספת (שהוכנסה לגופי בבדיקה רפואית – הדמייה מוחית) שהרסה את בריאותי וגרמה לרגישות הקשה שלי לכימיקלים MCS ולקרינה EHS – מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה
אוגוסט 2020 – סופסוף מאמר מדעי ועדכונים רפואיים – קשר בין חשיפה למתכות לאלצהיימר ודמנציה
על דמנציה סביבתית – ואיך גיליתי את הקשר למפגעי סביבה (כולל מתכות, זיהום כימיקלי וקרינה)
קבוצה בפייסבוק בעברית לגבי הוצאה בטוחה של סתימות אמלגם – ניתן למצוא בה פרוטוקולים לספיחת מתכות (קילציה)
קיימים מספר פרוטוקולים לניקוי מתכות מהגוף, זה הליך לא קל ויש לבדוק את הנושא היטב (ממקורות אמינים) לפני ביצוע !
דברי דר' הרלינג על ויטמין C בהקשר זה – ניקוי איטי וקבוע (קילציה היא שיטה מורכבת ולעתים מסוכנת)
דר' מרקולה – פרוטוקול לניקוי הגוף מרעלים לאחר חשיפה לכספית – תרגום דר' גולדשטיין
סקירה של הארגון הבינלאומי לרפואת הפה וטוקסיקולוגיה – נזקי כספית – תרגום דר' גולדשטיין
מתכות כבדות רעילות מאד
מאז תחילת המהפכה התעשייתית ובעיקר בעשורים האחרונים הן הפכו נפוצות מאד בסביבה ומזיקות לבריאות.
מתכות כבדות מתחברות לאנזימים ולמולקולות עם קשרי גופרית וגורמות לשינויים ולהפרעות ב:
- תפקוד מערכת העצבים המרכזית
- מערכת העיכול
- איזון אקולוגי של אוכלוסיית החיידקים, השמרים והפטריות במעיים
- תפקוד מערכות הטיהור והניקוי בגוף.
מתכות כבדות נספגות בגוף בקלות יחסית ומופרשות מהגוף בקושי רב. אצל חלקנו ההפרשה כמעט לא קיימת (אצלי לדוגמא, עקב פגם גנטי). זה גורם להצטברות ברקמות הגוף. הבעיה מחריפה אצל פעוטות בגלל:
- משקל גוף נמוך
- מערכת נטרול רעלים שאינה בשלה
- ספיגה מהירה במיוחד
- רגישות גבוהה של מערכת העצבים המתפתחת
כך עלולים להיווצר עיוותים ושינויים לא תקינים שיפריעו להתפתחות מערכת העצבים והמוח.
כאמור .. כספית היא מתכת רעילה שמשבשת את תהליכי הפקת האנרגיה בתאי הגוף ופוגמת בקרום התאים. הכספית פוגעת בתפקוד הזרוע הגופריתית של גלוטתיון, האחראי על ניטור רמת הכולסטרול "הרע" (LDL), על מניעת סתימת עורקים ועל נטרול רדיקלים חופשיים. כספית משתחררת מסתימות אמלגם בשיניים בלעיסה, שחיקה, וקורוזיה של הסתימות. אדי כספית משתחררים גם בזמן קדיחה בטיפולי שיניים. כספית משמשת לייצור חומרים קוטלי פטריות בחקלאות ובתעשיית היין. ריכוזה במזון עולה עם עלייה בשרשרת המזון. ריכוז כספית בדגים (גדולים) עלול להיות פי מיליון מאשר במים בהם הם חיים. וכיום מאגרי מים וימים מזוהמים מאד במתכות כבדות (ופלסטיק ותוצרי נפט) עקב תיעוש יתר וזיהום אנושי. מזעזע השימוש בכספית בטימרוסל, חומר משמר אנטי-פטרייתי, שנמצא בחלק מזריקות חיסון לתינוקות ולמבוגרים עשורי שנים. מחקרים שונים הראו הגברת סיכון לאוטיזם ולבעיות התפתחות אחרות, במיוחד כשמדובר בתינוקות עם חולשה גנטית במנגנון פירוק הרעלים.
קדמיום – מתכת הנחשבת רעילה אף יותר מכספית. לקדמיום נחשפים מעשן סיגריות וממזהמים סביבתיים ותעשייתיים שונים. קדמיום חודר למוח בקלות כשנחשפים לאלכוהול בשילוב עם עישון (גם עישון פאסיבי). הקדמיום מצטבר גם בכליות ולגוף קשה להיפטר ממנו.
עופרת נמצאת בסביבה בכמות גדולה כיום, בגלל התיעוש (במקור היתה בכמות אפסית מעל פני האדמה). פעוטות נחשפים לה באופן יומיומי כשנוגעים באדמה מזוהמת או חול, שותים מי ברז, או נחשפים לצבעי בניין. מחקרים הראו קשר בין חשיפה לעופרת לבין פגיעה בתפקוד הנוירולוגי, ההתנהגותי והשכלי. התפקוד משתפר לאחר ניקוי העופרת מהגוף באמצעות טיפולי קילציה (Chelation). קשר זה ידוע עוד מימי רומי העתיקה, אבל זה לא הפריע ל"מומחים", "מדענים" וראשי תעשייה להוסיף ולהשתמש בעופרת ללא הרף, כולל בצעצועים, צבעים ועפרונות, צנרת מים, שימור יין, תוספי דלק, קרמיקה בכלי מזון ועוד.. קריאה חובה על הפשעים בשימוש בעופרת והתנהלות התעשייה
ויש עוד מתכות כבדות המצטברות בגוף ומזיקות לתאים ולתהליכים בגוף.
כמה גופות צריך – דליפות של רעלים מסוכנים ומתכות כבדות הן דבר שגרתי בעולם המתעוש (וגם משתחררות מחומרי בנייה בעת שריפות וכדומה)
לסילוק מתכות כבדות יש המלצות על תוספי תזונה כמו NAC, חומצה אלפא-ליפואית, ויטמין C, ושום, ו .. בעיקר הימנעות מחשיפה נוספת לרעלים. חובה לבצע בפיקוח כדי למנוע נזקים. הכרחי ללמוד להשתמש בתוספים נכון כדי שהמתכות יופרשו ולא "יטיילו" בגוף ויתישבא ברקמות אחרות.
הכילציה היעילה ביותר נעשית בהזרקה אך אינה מותרת בישראל. קיימים פרוטוקולים כיום לכילציה בבליעה של מתכות כבדות, שמומלץ לבצע בזהירות ובפיקוח ורק לאחר בדיקת רמת המתכות הכבדות בגוף (למעקב ובדיקת יעילות ההליך).
נפגעות ונפגעי קרינה רבים ברחבי העולם מבצעים בדיקות מתכות (כיום מקובל לעשות בעיקר בדיקת שיער) ופרוצדורות לניקוי מתכות מהגוף. דר' מוטר ודר' קליגנהרדט בגרמניה מובילים פרוצדורה זו.
דר' אריקה מאלרי בליית' מלמדת צוותי רפואה על רגישות יתר לקרינה
להלן דוגמאות מתוך סיכום שכתבה ב- 2014 ממצאים מחקריים של קשר לחשיפה לכימיקלים מתועשים/ סינתטיים ורגישות למתכות (הצטברות ברקמות)
וגם
פרופ' בלפום דורש הכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית
פרופ' בלפום דורש להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות)
סקירה מחקרית פורסמה במרץ 2020 בשם "רגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית, שאופיינה וזוהתה לאחרונה – איך לאבחן, לטפל ולמנוע אותה" על ידי חוקרים צרפתים מובילים:
- פרופ' דומיניק בלפום Dominique Belpomme
- דר' פיליפ איריגארי Philippe Irigaray
קישור להורדת המאמר כולו (כתב העת International Journal of Molecular Sciences, מרץ 2020)
צילום התקציר (ההדגשות שלי – גל)
תרגום חופשי לתקציר
(החלוקה בטקסט וההדגשות שלי – גל)
מאז 2009, בנינו מאגר מידע אשר כולל כיום למעלה מ- 2000 מקרים של EHS (רגישות יתר לקרינה) ו- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים) בדיווח עצמי.
ממאגר מידע זה עולה כי:
- EHS נקשר ב- 30% מהמקרים ל- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים)
- MCS מקדים את הופעת EHS בקרב 37% מהמקרים של MCS /EHS משולב.
מצבי EHS ו- MCS ניתנים לאיפיון קליני הכולל:
- תמונה סימפטומטית דומה
- מבחינה ביולוגית – דלקתיות ברמה נמוכה low-grade inflammation
- תגובה אוטואימונית שמערבת נוגדנים עצמיים נגד O-myelin
בקרב 80% מהמטופלים והמטופלות עם EHS נמצאים 1-3 ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) מובחנים של עקה חימצונית בדם פריפריאלי (כלי דם היקפיים).
כלומר, באופן כללי מטופלים ומטופלות אלה מתאפיינים בהפרעה סומטית (גופנית) אמיתית באופן אוביקטיבי.
יותר מכך, בעזרת בדיקות טומוספיגוגרפיה מוחית אולטרסונית ultrasonic cerebral tomosphygmography והערכת זרימת דם מוחית transcranial Doppler ultrasonography:
- הראנו כי קיים ליקוי בהמודינמיקה בעורק מוחי אמצעי
- איתרנו חסר בפעימות רקמתיות באיזור הקפסולו-תלמוס באונות הטמפורליות
ממצא זה מעיד על מעורבות המערכת הלימבית והתלמוס..
כל המידע הזה יחד תומך בחוזקה בכך שרגישות יתר לקרינה EHS היא הפרעה נוירולוגית פתולוגית שניתן לאבחן, לטפל ולמנוע.
כיון ש- EHS הופכת מגיפה עולמית ערמומית, אשר תוקפת מיליוני אנשים,
אנו מבקשים מארגון הבריאות העולמי (WHO) לכלול את תסמונת רגישות היתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית בסיווג הבינלאומי של מחלות.
בבקשה זו להכיר ב- EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית, מסתיים התקציר בסקירה המחקרית, שפרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגאריי בתחילת 2020.
מספר פרסומים של בלפום ואיריגארי:
הסקירה המלאה ממרץ 2020 – PDF להורדה
מחקר של בלפום, איריגארי וחוקרת נוספת מ- 2018 – עקה חימצונית ברגישות לקרינה
פרסום מ- 2016 על ביומרקרים לשתי התסמונות – EHS ו- MCS
בתחילת 2021 פרסמו חוקרים אלה, עם חוקרים נוספים מתחומים מגוונים את "הספר השחור של הגלים".
כותרת המשנה מפרטת הסכנות בטכנולוגיות אלחוטיות והדרכים להתגונן. מדריך המיועד לכולם. ספר חשוב זה מראה כי שדות אלקטרומגנטיים. במיוחד תדרי רדיו, מסוכנים לבריאות ולסביבה. (קישור )
מספר נקודות חשובות בספר :
- תדרי דור 5 (הנוספים על כל התדרים והקרינה הרבה מקודם) צפויים להיות אסון.
- שדות אלקטרומגנטיים מדכאים חיסוניות, מה שמאפשר שגשוג של פתוגנים ופנדמיות.
- אנשים עם אי סבילות לשדות אלקטרומגנטיים, במיוחד אלה עם רגישות יתר לקרינה EHS, ימצאו בספר תמיכה ואמצעים לטיפול ולהגנה על עצמם וטיעונים כדי לדרוש סיוע באמצעים משפטיים.
- המומחיות המדעית המשותפת ברמה הבינלאומית מסיימת את המחלוקות לגבי סכנות החשיפה לקרינה בלתי מייננת – יש השפעות בריאותיות וסיכונים משמעותיים.
הספר מיועד לכולם, אך בראש וראשונה למטופלים הסובלים מרגישות יתר לקרינה, סרטן, אלצהיימר, מחלות עצביות, מחלות לבביות ואפילו בעיות פיריון, שמחקרים הוכיחו לגביהם ת הנזק של השדות האלקטרומגנטיים – ממכשירים סלולריים, טלפונים אלחוטיים (DECT), וויפיי ולבסוף גם דור 5.
ספר זה מביא מידע ממדעניות ומדענים,רופאות ורופאים מוכרים מרחבי העולם. מומחים המוכיחים כי מחלות ובעיות בריאות רבות נגרמות, בחלקן, מהתדרים המקיפים אותנו בתקופה זו.
חקר החי והצומח בסביבה שמצביע על נזק גלים אלה למגוון הביולוגי.
חשיפה ממושכת לקרינה פוגמת בחיסוניות – מצב שעלול לתרום להתפשטות וירוסים ומוטציות, בבעלי חיים ובאדם. בווהאן (שם פרצה המגיפה העכשווית) יושם דור 5 לפני התפרצות קוביד 19. יתכן שגורמים סביבתיים אלה יפגעו ביכולת להתגבר ולשלוט במגיפות והתפשטות פתוגנים.
בספר נסקרים אלפי מחקרים מדעיים ומוצג מידע רפואי לצוותי רפואה וטיפול, כמו גם מידע שיועיל לעו"ד שנאבקים במפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור ובעיקר קרינה בלתי מייננת ודור 5.
הספר מציע הדרכה לנזקקים לריפוי:
- בחלק הראשון – עדויות של נפגעו ונפגעים, שסובלים מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.
- בחלק השני – פתולוגיות שונות הנקשרות וסביר כי נגרמות מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים מטכנולוגיות תקשורת אלחוטית. כולל סכנות לנשים בהריון, עוברים., יילודים ובגילאי ילדות והתבגרות.
- בחלק השלישי – עדויות מדעיות לנזקים של קרינה מלאכותית ותפקידה ביצירת פתולוגיות ומחלות.
- בחלק הרביעי – השפעת קרינה בלתי מייננת על החי והצומח בסביבה. זה מוגש כתמיכה והשלמה למידע הקודם.
- בחלק החמישי – דרכי התגוננות של יחידים בסביבה בעייתית להגנה, מאבק פוליטי למניעת המשך הפגיעה הבריאותית.
- בחלק' השישי – טיעונים של נפגעים ברמה המשפטית כחלק מהתפתחות חוק המתיחס לבריאות – תוך התיחסות לעבודה וסביבה ולהכרח ברפורמה של הנחיות ארגון הבריאות העולמי.
מעט על פרופ' דומיניק בלפום Prof. Dominique BELPOMME
חוקר סרטן מוערך מאוניברסיטת פריז. נשיא ארגון מחקר סרטן (ARTAC), נשיא החברה הצרפתית לרפואה סביבתית (ISDE-France), ממנהלי מכון לחקר הסרטן וסביבה האירופאי בבריסל ( ECERI), לצד מחקר פורץ דרך לגבי גורמים מחוללי סרטן והתפתחות גידולים, עסק גם בטיפול ומנהל קליניקה נרחבת בתחומי אונקולוגיה ורפואה סביבתית. מספר עשורים מאבחן, חוקר ומטפל באלפי נפגעי קרינה ורגישים לקרינה, חלקם מקרב חולי הסרטן ומחלקות נוירולוגיות.
שאר המחברים – מדענים מובילים:
- OLIVIER CACHARD
- PHILIPPE IRIGARAY
- FRANCOIS LAFFORGUE
- GERARD LEDOIGT
- PIERRE LE RUZ
- ANDRÉ VANDER VORST
קטע מהספר בתרגום חופשי:
המחויבות לאמת הפכה ברורה יותר מאז התפשטות וירוס הקורונה, שהדגישה כי הבריאות קודמת לכלכלה ולשאר היבטים חברתיים. אך איננו נמצאים בסוף הבעיות, כיוון שהתפרצות פנדמיות נגיפיות הן רק קצה הקרחון של מה שנתמודד עימו. פנדמיות מסוג אחר – אקלימיות, כימיות ואלקטרומגנטיות – מתפתחות לאיטן. ללא תשומת לב.
הספר מיועיד למטופלות ומטופלים שנפגעו ופיתחו אי סבילות לשדות מגנטיים, ובעיקר אלה עם רגישות יתר לקרינה (EHS), אך גם לצוותי רפואה וטיפול, למומחי בריאות, עורכי דין סביבתיים, מקבלי החלטות ופוליטיקאים. בלעדיהם לא יהיה פתרון לבעיות הבריאות הקשורות לטכנולוגיות תקשורת.
תדרי הרדיו, המשמשים לתקשורת, שונים מתדרים טבעיים. האמנם יתכן כי הצטברות תדרים מלאכותיים בסביבתנו, שיש המכנים 'זיהום אלקטרומגנטי' תהיה ללא השפעה על גופנו, בריאותנו ובכך תתרום להתפתחות תחלואה?
אנחנו עדים לפרדוקס כיום, מחד נאמר כי אין כל סכנה ובמלים אחרות – אין הוכחות להשפעה מזיקה של תדרים אלה, ומאידך, מייעצים לנו להגן על עצמנו ממנה, כאמצעי זהירות (למשל, הרחקת הסלולרי מהגוף בעלון המכשירים – גל). הבלבול עצום. אך הציבור אינו טיפש ורבים חושבים כי יש סכנה בתדרים האלקטרומגנטיים. והם צודקים.
המטרה אינה לעורר פחד או מחלוקות, אלא מתוך בחינה זהירה וקפדנית של ספרות מדעית לדווח על ממצאים ולשקף כי הקהילה המדעית הבינלאומית, כמומחיות קולקטיבית, וגופי בריאות הציבור לא יכולים להיחשב מקור אמין להחלטה על פעולה ציבורית ופוליטית ולהבטיח את בריאות הציבור.
המומחיות החדשה מזמינה את ארגון הבריאות העולמי WHO לעדכן את עמדתו, שלמרות הכרה בקיום רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית, מכחישה את העובדה שהיא יכולה להיגרם משדות אלקטרומגנטיים, בעוד היא מכירה שהם יכולים לגרום לסרטן.
לאחר סקירת אלפי מחקרים מדעיים והתבססות על קריטריוני סיבתיות של ארדגון הבריאות העולמי WHO, הספר מספק הוכחה כי תדרים אלקטרומגנטיים אכן גורמים לחלק מבעיות הבריאות ולחלק מהמחלות.
חלק ממחקריו הרבים של פרופ' בלפום
בעברית אחד ממחקריו של פרופ' בלפום ומחקרים נוספים על רגישות לקרינה (ויש עוד הרבה) https://galweiss.com/studies/
בקישור על דמנציה סביבתית – דבריו של פרופ' בלפום עם צילומים מהרצאותיו
סקירת מחקרים על מנגנונים פיזיולוגיים ברגישות לקרינה – דר’ שטיין ודר’ יודסין, יולי 2020 (תרגום לעברית)
הארכיונים של דר' גלזר הועלו לרשת – 6,000 מחקרים מדעיים שלפני עשרות שנים הוכיחו נזקי קרינה בלתי מייננת לבריאות
בסוף ינואר 2021 חל גם ..
כנס רפואי – השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת (סלולרית, אלחוטית, מלאכותית) – בסוף חודש זה
28-31 ינואר 2021
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
בין הדוברים:
ד"ר דברה דיוויס (EHT), ד"ר רונלד מלניק (בכיר במחקר NTP), ד"ר הנרי לאי (חוקר השפעות קרינה על DNA), פרופ' מגדה חבס (חוקרת EHS), ד"ר צ'רלס טיאו (מנתח מוח ידוע) ועוד.
ההרשמה בתשלום באתר הכנס https://emfconference2021.com/
דר' אליזבת' סימור, רופאה מדאלאס טקסס, קוראת לצוותי רפואה וטיפול להירשם וללמוד: "החשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים גוברת בקצב מהיר ומגוון התסמינים רחב. רופאות ורופאים חייבים ללמוד איך להעריך ולנהל מקרים של נפגעי ונפגעות קרינה. הכרחי כי רופאת ורופאים יקבלו הדרכה והכוונה לטיפולים מומלצים כדי לטפל במטופלות ומטופלים מורכבים אלה"
בהעדר מודעות ציבורית (וגרוע מזה, רפואית וממסדית) – אין מי שיציעו למתלוננים על תסמינים "דיאטת קרינה" לפני:
- בדיקות מורכבות ויקרות, שחלקן עלולות לפגוע בבריאות.
- נטילת משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות (שלא יועילו לאורך זמן אם הבעיה היא רגישות לקרינה, ואף יזיקו אם יש רגישות לכימיקלים).
קישור – "דיאטת קרינה" – בדיקה ראשונית, פשוטה וקלה
דר' פיירו לרכר, מרצה ודיקן בתוכנית ההתמחות בבריאות הציבור באוניברסיטה הרפואית של וינה אוסטריה, שהשתתף בכתיבת הנחיות הטיפול האירופאיות למניעה, אבחון וטיפול בבעיות בריאות הקשורות בחשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים:
"בכל פרקטיקה רפואית, נתקלים במטופלות ומטופלים הסובלים מהשפעות בריאות חמורות, הקשורות ישירות או בעקיפין לשימוש במכשירים הניידים. יש סיכונים רבים לבריאות כתוצאה מהטלפונים הניידים וחשיפה לאנטנות".
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
סיכומים בעברית (עם קישורים):
כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק
רופאות ורופאים ישראלים שמתיחסים לרגישות לקרינה
דר' מגדה חבס – מרצה על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת לצוותי רפואה
מעט מהמחקרים הרבים על השפעות בריאותיות ונזקי קרינה בלתי מייננת
פגיעת קרינה אלקטרומגנטית בתאי הגוף – הסבר בעברית של ממצאי מחקרים
כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור
דר' ברברה דוהמן על הסיכון הגובר לבריאות נפגעי הקרינה (ולחייהם) עם פריסת דור 5
למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין, הדסה עין כרם
השפעת חשיפה לקרינה על כדוריות הדם – הדגמות מטלטלות של לנה פו ושל דר' מגדה חבס
צילומי ההרצאות בפורום המומחים בנושאי קרינה בלתי מייננת והשפעותיה – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
ראיון של מרטין פול לשריל אטיקסון
https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/296653658422899/