.
צה"ל לא מצליח לשלוט בפקודות שלו עצמו על שימוש החיילים בטלפונים האישיים בשדה הקרב. השבוע הוגשה לבית הדין בהאג עתירה ובה שמות של כאלף חיילי צה"ל המואשמים ב"פשעי מלחמה" וב"רצח עם", המתבססת על התיעוד של החיילים את עצמם בעזה.
זה עוד פוסט על נזקי הטכנולוגיה שהולכים ומתרבים.
ואם בנזקי הטכנולוגיה ותכנים ברשתות חברתיות עסקנו .. נזכיר כי ..
מדינות רבות בארצות הברית תובעות את טיקטוק – פגיעה בנוער וילדים, לצד חשש מריגול ומעקב
קואליציה דו-מפלגתית של תובעים כלליים ממדינות רבות בארה"ב תובעת את טיקטוק.
התביעות מתייחסות לגלילה האינסופית בתכני טיקטוק ולסרטוני אתגר, שלעתים מעודדים התנהגויות מסוכנות.
טיקטוק מואשמת בהפעלת אלגוריתם ש"לוכד" וגורם להשתמש בה במשך שעות, עם מאפיינים ממכרים שמובילים להפרעות בדימוי הגוף, דיכאון, חרדה ועוד.
דובר טיקטוק הגיב כי החברה לא מסכימה עם הטענות ש"אינן מדויקות ומטעות".
טיקטוק עשויה להיחסם בארה"ב בתחילת השנה הבאה, אם חברת האם הסינית, ByteDance לא תמכור אותה לחברה אחרת. המחוקקים בארה"ב הביעו חששות לגבי ביטחון לאומי כיון שהמשטר הקומוניסטי הסיני עלול לרגל אחרי האמריקנים בעזרת האפליקציה.
מקור – אתר NTD –
צילומי מסך מתוך כתבה מצולמת
פוסטים על נזקים לבריאות נוער וילדים בשימוש בסמרטפונים ורשתות חברתיות
" דור i " נולדו לעולם עם טלפונים ניידים.
דור זה פחות חברתי ויותר מועד לדכאונות, חושפת החוקרת דר' ג'ין טווינג
והקשר לסמרטפון ברור, היא אומרת.
דר' Jean Twenge, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת סן דייגו, מכנה "iGen" את ילידי 1995- 2012.
קישור – רשימת מחקריה של דר' טווינג
הכתבה ב- CNN מתיחסת לצעירים, שגדלו עם סמרטפונים, וחיים בעולם עם פחות קשר עין, פחות מרד, פחות קשרים וחברים, פחות דייטים וסקס, פחות שינה, פחות כישורי חיים, פחות מוכנות לבגרות ו .. הרבה פחות שמחה.
https://edition.cnn.com/videos/tv/2017/09/15/smartphones-the-new-teen-mental-health-crisis.cnn
לדברי החוקרת, השינוי החל ב- 2007 וגבר ב- 2012 עם כניסת הסמרטפונים, וממשיך לגדול בהתמדה מאז.
שינוי שכלל:
- גידול בדיווחים של נוער על דכדוך, עצב, דיכאון, ירידה בשמחה, יותר אזפוזי בגלל בריאות מנטלית, פחות חברים ובדידות.
- עלייה של 50% (בארה"ב) בדיווחוים על תסמינים הקשורים בבריאות נפשית מאז, לצד עלייה בשיעורי ההתאבדות וניסיונות התאבדות.
הצעירות והצעירים חשים חסרי תקווה וחסרי יכולת.
הצעירים אומרים לנו כי הם סובלים, מדגישה דר' טווינג.
לטענתה, הנתונים נראים קשר לכניסת הסלולרי ואחריו הסמרטפונים – זה קרה במקביל החדירה הגדולה של הסלולרי לרוב הציבור ולשימוש של ילדים ונוער.
זהו המשבר הגדול ביותר של בריאות נפש מאז עשורים רבים, מזהירה החוקרת, שלאחרונה פרסמה ספר על מצבו של דור זה
מספר שקפים מתוך מחקריה:
חוסר שינה
פחות יציאות וחברה
פחות דייטים
יותר תחושות בדידות
בשנים האחרונות יש יותר ויותר ממצאי מחקרים ופרסומים לגבי נזקי ההתמכרות לניידים ולרשתות חברתיות, בעיקר בקרב נוער, (ובעיקר בנות) ..
זהו פוסט מודאג .. בלי אף מילה על קרינה
האם הסמרטפונים הרסו את הדור הצעיר?
שאלה אותה פרופ' לפסיכולוגיה, החוקרת נוער עשרות שנים, כשדיווחה על מחקר מטלטל והציגה את השינויים הקיצוניים מאז נכנסו הסמרטפונים ב- 2012
תרגום לעברית של מאמר מכתב העת אטלנטיק, 2017
וניזכר גם ב ..
וול סטריט ג'ורנל חשף מחקרים פנימיים של פייסבוק שמצאו כי השימוש באינסטגרם פוגע בדימוי הגוף העצמי של אחת מכל 3 נערות – מגביר חרדות, דיכאונות ונטיות אובדניות.
למעלה מ-40% ממשתמשי אינסטוש הם בגילאי 22 ופחות. נוער אמריקאי מבלה 50% יותר זמן באינסטגרם מאשר בפייסבוק.
בפייסבוק, חברת האם של אינסטגרם ועוד רשתות, ידעו על זה ובחרו לא לשנות את האלגוריתם כדי לא לפגוע בהכנסות.
צילום מסך מכתבה בדמרקר – במקום לחוות את הדבר עצמו (על הבמה מולן), המיקוד של רוב הקהל בצילום. ההתרחשות מתווכת דרך מסך קטן, כי תיעוד הפך חשוב מהקשבה והפנמה.
אינסטגרם החלה כפלטפורמה לשיתוף תמונות – נוף, אמנות, אוכל .. עם הזמן, האלגוריתם הביא יותר נערות עם לבוש חושפני יותר ויותר ויותר. (למידת מכונה שמתכונתת לזהות מה "יחזיק" אנשים וימקד תשומת לב וישאיר יותר זמן ביישום .. הכל משיקולי רווח, המסחר הוא בתשומת לב).
האלגוריתם מזהה מראה "אידיאלי" כיותר ממקד ומושך, יותר "נתקעים" עליו, יותר מגיבים (לייקים) ומפיצים. ואת זה האלגוריתם מפיץ יותר. כך הצילומים המגיעים לכולם ומשפיעים על ההרגשה של כולנו כלפי עצמנו והעולם .. כוללים גוף רזה, פנים אחרי פילטור (עצמות לחיים גבוהות, שפתיים עבות, עיניים מלוכסנות .. בפילטרים). כך כולן נראות אותו דבר – באינסטגרם. וזה זוכה ליותר הפצה ולייקים.
אבל .. מבט במראה מגלה לנערות כי אינן נראות כמו עצמן בתמונות עם הפילטרים.
ואז .. הן גודשות מרפאות פלסטיקה ומתנתחות כדי להתאים לפילטרים
(גם נערים משתילים "קוביות" בבטן ומקטינים "שדיים" .. אבל פחות מתמכרים לניתוחים וטיפולי יופי בלתי פוסקים).
אינסטגרם והטיקטוק מסוכנים לדורות הבאים, לבריאות הנפשית. קידוש משהו חיצוני, צמצום מלל ומוקד של ויזואליה חיצונית וכמות לייקים כמדד הצלחה .. לא מאפשרים הכוונה וחינוך .. כי אין לזה כוח מול האלגוריתמים.
פיצ'רים רבים יותר ויותר משווקים לייחצון עצמי, לליטושים ויצירת פילטרים מותאמים אישית. הנערות מעצבות עצמן כאני אידיאלי (חיצוני בלבד) ככלי לערך עצמי וחברתי. זה מעלה חרדות ודיכאון ודימוי עצמי נמוך, וגם התאבדויות, התמכרויות ותופעות שליליות נוספות
לחוכמה אין ערך בעולם הצעיר הזה, עולם חדש מופלא (רובן לא קראו את זה, כמובן, וגם לא יקראו את מהפכת הקשב של מיכה גודמן).
המראה המפולטר מושך לייקים ופניות (גם מגברים), זה מביא לאכזבה במפגשים ודייטים. בעקבות זאת, בחיים האמיתיים. לאחר חוויות דחייה – יש מי שקיומן מצטמצם רק למסך ולפילטרים (וניתוחים) כדי להגשים מראה לא אפשרי (ובכל צילום בגדים אחרים, תנוחה מתוכננת ומוקפדת ואיפור מושלם .. כולל איפור בעת שינה, שלעולם לא "תיתפסנה" לא מושלמות). הן לא מעיזות להראות את עצמן האמיתי.
מראה "נכון" גורם לריגוש ברמה פיזיולוגית (הפרשת דופמין שהוא תרגמול פיזי, הנאה ומיקוד תשומת לב) תמונות אמיתיות לא – כך האלגוריתם מנצל את המנגנונים הביולוגיים פסיכולוגיים לשאיבת תשומת לב, אך מגביר תופעות שליליות ביותר.
מה נחשף?
המחקרים הפנימיים שערכה פייסבוק בשנים האחרונות, מראים כי ההנהלה ידעה היטב מהם הנזקים שגורמת אינסטגרם לצעירים, ובעיקר לצעירות.
"אנחנו גורמים להחמרה בבעיות דימוי גוף אצל אחת מכל שלוש נערות", צוין במצגת פנימית מ-2019, מחקר שמצא גם כי 14% מנערים בארה"ב דיווחו כי שימוש באינסטגרם פגע בדימוי העצמי שלהם.
במצגת פנימית אחרת נכתב כי בקרב נוער עם מחשבות אובדניות, 13% מהבריטים ו-6% מהאמריקאים "מאשימים את אינסטגרם בהתגברות רמת החרדה והדיכאון".
אבל פייסבוק המשיכה לפרסם כי ההשפעות השליליות של אינסטגרם על נוער זניחות ומנעה פרסום ממצאי מחקרים אלה, או העברת הממצאים לחוקרות ומחוקקים שביקשו לעיין בהם.
בתגובה לחשיפה של הג'ורנל, כתבה קרינה ניוטון האחראית על מדיניות ציבורית באינסטגרם, כי החברה בודקת איך לגרום למשתמשים לא לשקוע בפוסטים שעלולים להזיק. "יש לנו אופטימיות זהירה כי דחיפות עידוד יסייעו להפנות לתוכן שמעורר השראה ומעודד, ויגרום לשינוי חלק זה בתרבות של אינסטגרם שמתמקד במראה החיצוני".
פייסבוק גם מכריזה כי שלושת מיליארד משתמשיה נהנים מחופש ביטוי זהה, בעוד מסמכים שהגיעו לידי הג'ורנאל מראים כי פייסבוק מפעילה מדיניות שונה כלפי "אליטה" – ספורטאים, פוליטיקאים וסלבריטאים, שפוטרת אותם מניטור התוכן של הרשת. תוכנית "סודית", המכונה בחברה "XCheck" וקובעת כללים מיוחדים למיליוני חשבונות VIP בפייסבוק ובאינסטגרם.
מדברים על זה כבר שנים. המחקרים מזהים את ההחמרה במצב הנפשי וזה רק הולך וגובר.
תחקיר של הגרדיאן לגבי תכנים מעודדי הפרעות אכילה בטיקטוק,גילה כי למרות איסור תכנים אלה והסרתם באמצעות בינה מלאכותית ובדיקות ידניות, עשרות האשטגים ברשת מעודדים אנורקסיה. לדוגמא, לסרטונים עם האשטאג skinnycheck# או האשטאג size0# מיליוני צפיות.
את המדיניות עוקפים ומשתמשים בהאשטגים פופולריים שנחסמו, בכתיבתם בשגיאות כתיב מכוונות. שורת החיפוש בטיקטוק משלימה אוטומטית האשטגים שגויים, לפי התחקיר.בגרדיאן
כשצפו דרך הפלטפורמה בתכנים הנוגעים לדיאטה, תוך כמה שעות האלגוריתם החל להמליץ על תכנים שמקדמים הפרעות אכילה. למשל, האשטאגים כמו Iwillbeskinny# שמקדמים תוכן לא בריא.
הפילטרים בטיקטוק עלולים גם לגרום לדימוי גוף שלילי בקרב נערות צעירות מאחר שהם קיצוניים יותר.
תסמונת טיקטוק – נערות פיתחו טיקים ועוויתות דמויות טורט. החשד – צפייה בטיקטוק.
.
שווה לצפות בפאולה בשני הקטעים שלה ב"הערב עם שי שטרן" .. החל מדקה 28:00 עד הסוף
על התמכרות לרשתות ועיוות הדימוי העצמי, דימוי הגוף, הפרעות אכילה ועל התאבדויות שעולות פי 4 בקרב נערות עם הכניסה לאינסטגרם
על האלגוריתם שמקפיץ דיאטות ל"פער ירכיים" (רווח בין הרגליים) – כשאת מתעכבת רגע על הדוגמניות שמדברות על זה ומשם הדרך לאשפוז עקב הפרעות אכילה קצרה יש קשר ישיר ומוכח
ועל "רגילופוביה" דיברה פאולה – כבר לא מפחדים משומן אלא ממראה רגיל לחלוטין, כי שטופים בצילומים של מודלים לא אפשריים (מעטים, שצילומיהן עוברים עיבוד וליטוש פוטושופ).
.
בחדשות 13 באותו ערב (9.10.2021) היתה גם כתבה על דימוי גוף ירוד בקרב גברים, בגלל הרשתות. כולל גברים שנראים מדהים לפי הקריטריונים הרצויים, כמו אורן יצחקי, מדריך כושר שרירן שהאלגוריתם מפיץ את תמונותיו כמודל וכולם מקנאים בו, חוץ ממנו – הוא לא מרוצה ורואה במראה משהו אחר.
בספטמבר פורסמה כתבה בהארץ שכותרתה "בדור האינסטגרם גם הם בודקים כל גרם: תשעה גברים מדברים על דימוי גוף".
על ההשוואה לאחרים אמר אחד המרואינים:
"אני חושב שהנקודות שבהן אני מרגיש נחיתות, או חוסר ביטחון, הן לא בדימוי גוף. מה שנמצא אצלי בעומקים זה למה אני לא מצליח כמוהו, למה אין לי כסף כמוהו, למה אני לא יכול לקנות את הבית כמוהו. למה אני לא עושה אקזיט. זה מה שבאמת יושב עלי, לא אם אני שמנמן יותר או פחות."
חייל בן 21 אמר:
"אין אדם אחד שאני מכיר שלא אמר לי שהוא שונא את הגוף שלו. אנשים שמשרתים איתי נכנסים לדיכאונות מהאינסטגרם. רק באחד על אחד חברים אומרים לי "תקשיב, אני שונא את איך שאני נראה". אלה אנשים שנראים טוב, אבל מה שמטריד אותם זה שאחרים באינסטגרם נראים יותר טוב מהם. מי שחזק באינסטגרם הוא מי שחושף יותר עור, מה שמביא ליותר עוקבים ובהמשך זה מיתרגם לכסף ופרסום. אנשים מתעשרים מלהתפשט באינסטגרם".
תומר קמרלינג פרסם כתבה במאקו שכולה קינה על דימוי גוף נוראי ושנאה עצמית של מי שמכור לאימונים, שומר על דיאטה רצחנית ומתבייש להוריד חולצה למרות השרירים והריבועים בבטן ואף טיפת שומן. לדבריו, הבעיה שמיוחסת בעיקר לנשים רווחת מאד גם בקרב גברים, רק בשקט.
צילום מסך מהכתבה של תומר קמרלינג
.
אגב, פאולה וליאון לאחרונה הופיעו בתוכנית שלהם ללא איפור. הצהרה נהדרת, חשובה נראו סבבה לגמרי, טבעיים, אדם. הם שאלו את הצופות והצופים אם להמשיך כך. התגובות חיוביות ברובן.
אין לי דבר נגד כל אחת ואחד שיבחרו להתנתח או למרוח או להקפיד על דיאטה ותרגול כדי להרגיש טוב. אבל .. זו לא רק בחירה אישית, שהיא סבבה כדי להרגיש טוב. זו תרבות מסלילה, זו תעשייה צינית ואכזרית שפוגעת ברווחה, בשלמות העצמית ובאושר למטרת רווח.
צפו בפאולה, מדקה 28:00 עד הסוף
האם הסמרטפונים הרסו את הדור הצעיר?
שאלה פרופסור לפסיכולוגיה החוקרת נוער עשרות שנים, כשדיווחה על מחקר מטלטל והציגה את השינויים הקיצוניים מאז נכנסו הסמרטפונים ב- 2012
(2017 – כתב העת אטלנטיק)
טוב להיות זקנה מכוערת ושקופה, הגבתי. באמת כיף (אחרי עשרות שנים של הטרדות מיניות הגיע השקט שחיכיתי לו, כשגופי הזדקן בבת אחת עם התפרצות רגישות לקרינה בגיל 51) .. (צילומי הבית בפוסט על הגברת הקרינה הסביבתית הביאו לי גל פניות מגברים .. חח)
אולם, לצעירות קשה ותגובות ברשתות החברתיות עלולות להיות אכזריות ולערער את הבטחון העצמי, כפי שגילו נערות שהדגימו שליטה בטכניקות איפור, שגולשים הגיבו למראן הטבעי כ"כיעור דוחה" חלקן לקו בדיכאון. אחרות חשות חוסר בטחון ולא מסירות איפור בנוכחות אחרים, גם לא בזמן השינה.
ויש המגיעות למצב של עשרות ניתוחים פלסטיים, אינספור טיפולי יופי והזרקות במטרה להשיג מטרות לא אפשריות. רבות מגיעות עם תמונות של סלבס (או בובות) ומבקשות להיראות כמותן.
תעשיית ה"רפואה" הפלסטית, שהיא חלק מקפיטליזם דורסני ומדיכוי פועלת בצורה לא אתית ובניגוד לשבועת הרופאה שלא לגרום נזק. המטרה היחידה של "רפואה" זו היא רווח. זו תעשייה שבמכוון מערערת בטחון עצמי ותחושות חוסר בגלל תאוות בצע.
הנה דוגמא, בחורה יפנית שעברה עשרות ניתוחים. תופעה שהולכת ומתגברת.
והנה בחורה שעברה 100 ניתוחים כדי להיראות כמו ברבי. רופאות ורופאים הסכימו לנתח אותה שוב ושוב, ואולי גם עודדו את התהליך, שאינו בריא לגוף (וברוב המקרים גם לא לנפש).
ניתוחים הם פרוצדורה מסוכנת הכרוכה בהרדמה ובסטרס לגוף (והתאוששות ממושכת וכואבת). ניתוחים רבים מסתיימים במפחי נפש ודורשים תיקונים יקרים. לעתים לא ניתן לתקן נזקים.
אין לי ביקורת כלפי אף אישה (או גבר) הבוחרת לשנות מראה חיצוני, להתנתח או כל פעולה אחרת. אני מתיחסת לתהליך החברתי ההרסני שפוגע בבריאות נפשית וגופנית. וזה כולל "תעשיות" שאמורות להיטיב ולהבריא אותנו ולא להזיק.
"ראי ראי, היש יפה ממני? תפקיד המדיה בהתפתחות הפרעות אכילה" – כתבה יעל לצר. "האופנה חזקה מכל רודן" לפי פתגם לטיני. שכיחות הפרעות אכילה בערב עלתה בעשורים האחרונים וכיום מגיעה לממדי מגיפה, בעיקר בקרב נערות ונשים צעירות. ההשלכות קשות בתחומי חיים רבים, בעיקר בשל התחלואה הפיזית והנפשית ושיעורי התמותה הגבוהים. האטיולוגיה לא ברורה ובעבר נטו לראותה כקשורה בשילוב גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, משפחתיים ותרבותיים.
מסרים ונורמות חברתיות-תרבותיות, ביחס לאידיאל הרזון, משפיעים משמעותית על התפתחות וקיבוע הפרעות אלו. מסרים המועברים דרך אמצעי התקשורת ומשפיעים בעוצמה רבה בעיקר בגילאי ילדות ונערות. כשמסרים אלה מופנמים בגיל צעיר, הם עלולים לגרום לעיוות המציאות ביחס לתפיסת הגוף, לאי-שביעות רצון ממבנה הגוף וצורתו ולחיפוש דרכים לוויסות משקל. אלה מובילים לפגיעה בדימוי הגוף ובערך העצמי, ובמקרים מסוימים להתפתחות הפרעות אכילה.
.
הטכנולוגיה מבטיחה שניתן הכל ו .. מיד ..
אך לא כך החיים, לא הגוף, לא יחסים וקשרים (עם עצמנו ועם הזולת), לא הבריאות ולא הסביבה ..
כל אלה דורשים פיתוח הקשבה והתבוננות אמפתית, סבלנות והתמדה למרות קשיים ואתגרים, נכונות לסליחה והכרת תודה. וכל זה לא תואם את הבטחת מיידיות הטכנולוגיה.
"אין לי סבלנות" אמרה לי הרגע צעירה שנאבקת בנזקי הטכנולוגיה ובריאותה מעורערת מאד, "אין לי כוח" אמר לי אמש בחור במצב קשה משלה .. כשבפעם האלף חזרתי על שלבי הריפוי, הרב מימדיות של המסע. צר לי, התמדה זה הסוד. ואין פתרונות קסם.
.
נזכרתי בעוד נזקי סמרטפונים (ולא קרינה) ..
בעבר נתקלתי במגזין "את" בכתבה שפתחה בססמה ..
"סמסת" – אאוט, "סלפפת" – אין !
"כ-16 שנה לאחר שהתגלתה מחלת המפרקים הנוצרת מסימוס המוגבר, שאף זכתה לשם המדעי "texting tendinitis" במדיקל ג'ורנל האוסטרלי, מתגלה מחלה חדשה – אף היא תוקפת את מפרק היד של משתמשי הנייד. את השם העברי לתופעה הענקנו אנחנו, סתם כי זה נשמע הרבה יותר חמוד מאשר שם גנרי כמו 'מחלת הסלפי'.
(ולא מדובר על ההפרעה הנפשית החדשה שהוגדרה שמכונה תסמונת הסלפי או סלפיטיס, המתיחסת להתמכרות לצילום אובססיבי – גל)
כותבת אופיר סגרסקי: "לפי מגזין "סאן" הבריטי, יותר ויותר בני דור המילניום זקוקים לניתוח במפרק כף היד בעקבות שימוש בטלפון לצילומי סלפי. נפגעת קשה של המחלה היא לא אחרת מאשר קים קרדשיאן, שבמהלך חופשה בת ארבעה ימים במקסיקו צילמה כ-6,000 (!) תמונות סלפי, לאחריהן סבלה מכאבים עזים ונאלצה לשכור "עוזר סלפי" על מנת לאפשר לה מנוחה במפרקי כף היד. הראשון להצביע על התופעה היה הרופא המנתח ד"ר ראג' רגוואנסי מבריטניה, שהבחין בעלייה במספר המילניאלז הסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית – הפוגעת בידיים ובאצבעות."
התסמינים שפורטו בכתבה – דקירות מחטים באצבעות, בכפות הידיים או בזרועות, חולשה באגודל, או .. היעדר תחושה.
"חלק מהתופעה המביכה של שנות האלפיים", ממשיכה אופיר סגרסקי. .. "אגודל אייפון", מסביר המנתח, הוא .. אגודל כואב. "שימוש ממושך באגודל לצורך הקלדה הינו גורם משמעותי לכאבים באזור זה של כף היד עקב דלקת שעלולה להיווצר במפרקים או בגידים". לדבריו, המחלה נגרמת מכיפוף חוזר ונשנה של מפרק כף היד בכדי ללכוד סלפי מושלם. "מהדברים האלה עולה כי אלה המסתפקות ב-2-5 פריימים פר סשן סלפי אחד ביום – יכולות להירגע. לעומתן, מכורות הסלפי שקרובות יותר למספרים של קרדשיאן עשויות לרצות לחזור לנוקיה עם הסנייק בתום קריאת הכתבה. במקרים קשים, בהם משככי כאבים אינם פותרים את הבעיה, תזדקקו לדברי הד"ר לזריקות סטרואידים או אפילו ניתוח, במסגרתו נחתכת התעלה הקרפלית כדי להקל על לחץ ונפיחות בעצב."
"אם לשים רגע בצד את הפחד מניתוחים, המחשבה על אישפוז כתוצאה מצילומי סלפי מופרזים משפילה ברמות של מוות כתוצאה מחניקה אירוטית. אז נא להחליף את תנוחות החזקת הטלפון, למתוח איברים ובעיקר – בואו נזכור לקחת מהמכשיר מנוחה. זה באמת לא כזה קשה." מסכמת אופיר במגזין "את".
פציעות סמרטפון, כאבים ונזקי גוף – פוסט חשוב, בלי אף מילה על קרינה
(במאמר מוסגר – כאבים, נפיחויות ונוקשות מפרקים בידיים של נפגעות ונפגעי קרינה דורשים לעתים שימוש בכפפה המנחיתה את הקרינה או צמצום מגע בעכבר שהוא בחיבור חוטי ומכשירים אלקטרוניים חשמליים, וודאי שנמנעים ממגע במכשירים אלחוטיים. חשיפת היד והמפרקים לקרינה בלתי מייננת במגוון תדרים מגבירה כל בעיה אורטופדית של היד בגלל אחיזה ושימוש במכשיר)
ובדיוק כאשר רפרפתי של המילים של אופיר לגבי מחלת הסלפי ..
לפני פסח הקריאה סיוון רהב מאיר (12:15) מבחן שכתב ניר אביעד – בדיקה אם יצאנו מעבדות לחירות, ואולי לא .. היכן אנחנו ברצף שעבוד והתמכרות, היכן אנחנו בין עבדים לבני ובנות חורין .. לפי הכותב, עבדים היום הם אלה הנכנעים למזון מעובד, לנייד, לרשתות החברתיות ועוד. .. דומה לפוסט שכתב לביא פרצ'יק בברכתו לפסח עם האיור הנפלא שעשה
(ונעזוב כעת את השלכות מנשאי תינוקות, הנקה והאכלת עוללים בסמיכות לסמרטפון – לא רק קרינה, אלא בעיקר פגיעה התפתחותית בתקשורת עקב העדר קשר עין, מיקוד ורצף שיחה)
כי .. אם כבר סלפי ..
יש יותר ויותר דיווחים על תאונות, פציעות ומקרי מוות (מטופשים ומיותרים) כתוצאה משימוש בנייד ובגלל סלפיז.
מחקר חושף סיבות מוות של מטיילים בארצות הברית – במקום השני נפילה מצוק בגלל סלפי, דווח משה גלעד.
נפילות מגובה הן סיבת המוות המובילה בפארק יוסמיטי, חלקם מנסים לטפס על המצוק התלול אל-קפיטן, אבל תאונות רבות הן של מטיילים הניגשים לקצה מצוקים בשביל סלפי (סיבת המוות השנייה היא טביעה).
צילום כסיבת מוות של מטיילים באתרי טבע היא תופעה שצוברת תאוצה בעשור האחרון. בשנה האחרונה סטודנט נפל מצוקי מוהר באירלנד, אישה טבעה במהלך סלפי באגם בצ'ילה וגבר נהרג באנגליה כשברק פגע במוט סלפי שהיה מונף מעל ראשו.
בכתב עת לרפואת המשפחה קיבצו מקרי מוות בגלל סלפי בטיולים – בשנים 2011-2017 מתו 259 שצילמו את עצמם, לרוב גברים צעירים שעסקו ב"פעילות מסוכנת" לצורך סלפי. למעלה ממחצית הנשים מתו בזמן סלפי בפעילות "לא מסוכנת". (סרטון המדגים סלפיז מסוכנים)
עיתונים רבים מזהירים כבר שנים מצילומי סלפי שהורסים חופשות (כתבה עם מספרים ודוגמאות)
ותמרורים האוסרים סלפיז צצו במקומות רבים
אולם,
בשגרת היומיום בערי העולם הבעיה חמורה אף יותר.
כמות תאונות הסלפי עצומה. הצילום למעלה הוא מפאריז, 2014. מופיע בויקיפדיה, בערך המפרט רשימה של מקרי מוות ופציעות מסלפיז
קנס על שימוש בסלולרי בעת חציית כביש יושת על הולכי והולכות רגל שיתפסו, דווח ניר בן טובים לפני חודשים ספורים.
משרד התחבורה מעביר תיקון לפקודת התעבורה וכללי האכיפה. האיסורים יחולו על חציית כביש, במעבר חצייה או לא, ועל כל מכשיר תקשורת (כולל שעון "חכם").
(ב- 2014 אישרה ועדת השרים לעינייני חקיקה הצעת חוק דומה, שהגיש ח"כ חמד עמאר. ההצעה נקברה בהליכי החקיקה).
(התמרור צולם באחד ממסלולי סמס במדרכות להגנה מפני משתמשי הסלולר מוסחי הדעת ועליהם)
רשויות בכל העולם מחפשות פתרונות למפגעי "זומבים סלולריים"
(מכורים שדבוקים למסך שלא מבחינים בנעשה סביבם – נפצעים ופוגעים באחרים)
פתרונות שונים הוצעו בשנים האחרונות ..
קנסות
לדוגמא, בניו ג'רזי, ניו-יורק, ולהלן בהונולולו (ועוד פתרונות)
הכוונת תנועה כדי למנוע פגיעות, תוך אכיפת איסור שימוש בסלולר (וקנסות)
ובישראל – פרסום קנס מ- 2016 (ללא אכיפה)
ריפוד עמודים
"כריות" גדולות למניעת פציעות וירידה לכביש – לונדון
מסלולי סלולר
ובעצם מסלולי "זומבים סלולריים" במקומות רבים בעולם
מסלולי סמרטפון בקניונים בארה"ב – נועד למנוע נפילות ופציעות, אך בעיקר למנוע הפרעה לקונים אחרים
בבריטניה – מסלולים איטיים ל"זומבי סמרטפון" ('Smartphone zombies'), שהתנהגותם נחשבת כסיבה לעלייה התלולה במקרי מוות ופציעות קשות במרחב הציבורי.
איסור מוחלט
ביפן – העיר יאמאטו אסרה על שימוש בסלולר במרחב הציבורי
איסור שהגיע בגלל ריבוי זומבים ומכורי סמרטפון יפניים
תמרורים – תזכורת להרים ראש ולהסתכל
("טלפונים למטה" או "עדכוני פייסבוק אחר כך" נכתב על חלקם)
תמרורי מדרכה
תזכורת להרים ראש/ להסתכל לשני הצדדים לפני חציית כביש
רמזורי מדרכה
בעקבות הולנד וגרמניה, גם בתל-אביב נוסה רמזור מדרכה כפיילוט
רמזור המדרכה ברחוב בלוך בתל אביב – "בחינה לצמצום הסיכון של התופעה הקיימת" (צילומים – דוברות עיריית תל אביב, 2019)
הפיילוט לא צלח ואף עורר זעם .. "אוי ואבוי שנותנים במרומז לגיטימיות לחצות את הכביש כשהעיניים תקועות במכשיר הנייד. זה בכל מקרה מסוכן" כתב אחד התושבים הרבים, שתקפו את העירייה על עידוד התנהגות לא זהירה (והפרת חוק). דוברות העירייה מסרה: "העירייה ערה לתופעה כי הולכי הרגל מקדישים תשומת לב מוגזמת לסמארטפון תוך כדי התהלכות במרחב הציבורי – בחרה לבדוק כיצד ניתן להתמודד עם התופעה על מנת למזער את הנזקים והמפגעים האופציונליים". לכתבה https://col.org.il/news/117226
"מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל" (בפייסבוק) יצאו נגד – "החוק אוסר שימוש בסלולר בעת חציית מעבר חצייה! אסור לקרוא להולכי הרגל ולרוכבים להמשיך להשתמש בסלולר בעודם חוצים. הרמזורים הללו – טובים לכשעצמם, מאפשרים המשך שימוש בסלולר תוך כדי חצייה. חלילה יפספסו הודעה כלשהי. אבל עלולים לפספס את החיים!" – דווח ב"סרוגים"
עו"ד אלירן בלוטמן, מומחה לדיני תעבורה, טוען כי התיקון מיותר – קיימת תקנת חוק האוסרת על הולכי רגל לרדת ממדרכה ולחצות כביש ללא תשומת לב. אולם, "שיעור ניכר מההרוגים הם קטינים שלא ניתן לקנוס אותם .. התיקון צפוי ליצור עומס בלתי נסבל על בתי המשפט .. יסתיימו בזיכוי או בהסדר טיעון מקל, וזאת תוך בזבוז זמנו היקר של בית המשפט".
ב- 2020 נהרגו 81 הולכי רגל, כרבע מהרוגי תאונות הדרכים – מחציתם ילדות וילדים או אזרחים ותיקים. מומחים מעריכים כי לשימוש הגובר בסלולרי בזמן חצית כביש, חלק לא מבוטל בקטל זה (כמוצג בצילום המסך הבא – מתוך כתבה ב- BBC אחת מיני רבות).
שנים מתיחסים להסחת הדעת הסלולית והחמצת ה"חיים". בסדרה של מרטין סקורסזה, שהועלתה לאחרונה בנטפליקס, .. פראן ליבוביץ" תארה שכמעט נדרסה ע"י נער צעיר על אופניים – מסמס ביד אחת, אוכל פיצה ביד שנייה ונוהג את האופניים עם המרפק – ברחוב ראשי בניו-יורק. .. חידה להורים, מה תוחלת החיים של הנער?
(צילומי מסך מתוך הסדרה – פראן ליבוביץ' לא נזקקת לסלולר "יש לי כתובת")
ודוגמאות לרוכבי אופניים וסלולר
רמז לגבי תוחלת החיים .. בצילום השמאלי התחתון
רבים סוברים כי תיקון פקודת התעבורה (מתחילת הפוסט) לא יפחית את מספר הולכי הרגל שנהרגים בחציית כביש וכי על המשטרה לתפוס נהגים שלא נותנים זכות קדימה ולא מאטים כנדרש. לפי עו"ד בלוטמן, ב- 2020 נרשמה עליה של 7% באכיפה נגד אי מתן זכות קדימה. לדבריו, "רבים מהולכי הרגל כלל לא חוצים את הכביש – אלא מתהלכים בו באדישות .. הגיעה העת לייצר הרתעה אפקטיבית בדמות העלאת הקנס ל-1,000 שקלים תוך עיבוי האכיפה".
אך ..
הבעיה רווחת גם בצד שמאחורי ההגה, הצד הקוטל. וזה חמור יותר.
חשוב מאד לאכוף תקנות נגד מי שנוהגים לאט מדי, עוצרים במפתיע, סוטים וחוסמים חצאי נתיבים, עקב שימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה – הסחת דעת סלולרית בנהיגה
התיחסות לתקנות ולזהירות הנדרשת בנהיגה – באתר תנודע
ה"מלחמה הסלולרית" בין גורמי האכיפה למסמסים בנהיגה ניתשת שנים.
לדוגמא, סרטון אחד מקמפיין נגד שימוש בנייד בנהיגה מ- 2010
ב- 2018.. אחרי הכרזה על הפעלת רחפנים כדי להילחם בשימוש בנייד בזמן נהיגה, הודיעה המשטרה על הצבת עשרות מצלמות ניידות ש-WAZE לא מתריעה על מיקומן. רבים תהו אם הסטת מבט "לרגע" לעבר הטלפון בעמידה ברמזור אדום, היא עבירה. בראיון ל"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין, ציין מפקד סיירת האופנועים הארצית של אגף התנועה במשטרה, סנ"צ ערד זיתוני "אנחנו לא מחפשים את הנהג שעצר באדום והוא מסמס, לא נדווח גם נגד זה שעונה לטלפון. למרות שמדובר בעבירה".
בעולם כולו מזהירים נהגים מה"זומבים הסלולריים" בתמרורים שונים, מבדרים יותר ופחות
מופצים אינספור סרטונים "מצחיקים" על תאונות (ופציעות) רבות מהיסח הדעת הסלולרי בהליכה
וגם קריקטורות רבות
האסוציאציה שלי היא סרט הזומבים "סלולרי" מ- 2007, בעקבות ספרו של סטיבן קינג מ- 2006 שאפו לקינג, שחזה מצב מטורף הרבה לפני שרוב האנושות שיערה את עומק ההתמכרות הסלולרית והשלכותיה.
אבל .. לצערי, למרות שכנפגעת קרינה נהניתי מכמה סצינות, הסרט גרוע.
עם זאת, .. ביקורת קטלנית מ- 2017 על תסריט "סלולרי" משתלחת בסרט שנעשה לפני הסמרטפונים כ"פחד מסלולרים" (האייפון הראשון הוצג ב- 2007). הביקורת מתעלמת מנזקי ההתמכרות והשימוש המוגזם במכשיר – ברמה האישית (גופנית ורגשית), החברתית והסביבתית (וכמובן מתעלמת מהקרינה). התעלמות והשתלחות כמיטב הגישה השולטת בתקשורת כבר כמה שנים ומשרתת את התעשייה.
העלילה מתחילה בצליל מחריש מהסלולריים שהופך את המשתמשים לזומבים. בשונה מסרטי זומבים, קינג כתב על ווירוס סלולרי רצחני, ללא הדבקה או גופניות מתפרקת מגעילה וללא קניבליזם. אבל למרות אופיו הטכנולוגי של הווירוס, מוחמץ רעיון התעתוע בתודעה האנושית. הסכנה לא ברורה ומהווה ביקורת מגושמת על השעבוד לטכנולוגיה הסלולרית, שהופכת אותנו לעדר נטול בינה.
חבל שארז דבורה, המבקר, מפגין גילנות ומשתלח בסטיבן קינג ה"זקן" כטכנופוב – "השתקפות של פחדים מהטכנולוגיה באופן שהיה אנכרוניסטי גם בעשור שעבר – רגע לפני הופעת האייפון הראשון, ועל אחת כמה וכמה בזמן ההווה". הוא מתיחס ליצירה מענינת – "לפני 10 שנים כבר נעשה סרט אימה פוסט-אפוקליפטי .. על סיגנל משנה תודעה. קראו לסרט, באופן מאוד ראוי, "The Signal" והוא נעשה מתוך עמדה מודעת ומעודכנת של יוצרים צעירים. קינג נחשב "זקן" ולא חובב טכנולוגיה סלולרית .. לא שייך לדור שיכול להציג דימוי קולע של סכנותיה המוקצנות בז'אנר האימה. בכל הקשור לממד הפוסט-אפוקליפטי". מעבר לגילנות, ארז דבורה לא מדייק – הסרט "סיגנל" נעשה ב- 2014, כלומר 8 שנים לאחר הספר "סלולרי" של סטיבן קינג, שבאמת הקדים את זמנו (לפני האייפון ועידן הסמרטפונים הממכרים). הביקורת – 13/02/2017
אז כן ..
הסלולרי גורם להתמכרות, שמדאיגה מומחים רבים
אולם, מעבר לפציעות (שחלקן קטלניות) בגלל היסח הדעת
יש עוד סוגי פגיעות:
- גופניות:
- פציעות בגלל תנוחות וצוורת השימוש במכשירים
- הפרעות ראייה ובעיות עיניים
- רגשיות – תחושות בידוד, דיכאון, אובדנות, החמצה והעדר אושר
- תפקודיות והתנהגותיות – התמכרות (נומופוביה), החמצת חיים, פגיעה ביכולות תקשורת, אינטימיות והתחברות, דמנציה דיגיטלית
- חברתיות – בדידות וניכור, אלימות והקצנה, חשיפה לתכנים לא הולמים, פייק ניוז
- פגיעה סביבתית
(בקרוב אמלא את הסעיפים בקישורים ומאמרים – בלי נדר)
ואני .. מה?
איך הגעתי מניהול וייעוץ לתעשייה (גם תקשורת וסלולר) לכתיבה פה .. מעט מחייה של נפגעת קרינה
כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק
