בדיקות וטיפולים לרגישי קרינה – התנהלות בבתי חולים ומרפאות

נו, שוב נשאלתי על ..

בדיקת EEG

בבדיקה זו מודדים פעילות חשמלית במוח בעזרת אלקטרודות שמונחות על הקרקפת. הפעילות החשמלית נרשמת במספר שורות על נייר רציף, לזיהוי הפרעות בדפוסים של גלי המוח.

בדיקת ה- EEG לא פולשנית האלקטרודות מוצמדות לקרקפת עם משחה או דבק גועלי. האלקטרודות מחוברות למערכת הרישום.

למיטב הבנתי – זו רק קליטה, מדידה ורישום ואין בעיה בבדיקה הזו. לא נתקלתי בבעיות ותלונות מצד רגישי קרינה, אבל איני יודעת ויתכן שיש מקרים בודדים שכן יש השפעה.

.

שאלה חוזרת מתיחסת ל ..

אולטרסאונד (Ultrasound), שנקראת גם סונוגרפיה

בדיקה זו יוצרת תמונות של איברים בגוף בעזרת גלי קול בתדירויות גבוהות מסף השמיעה האנושית. בעזרת אולטרסאונד דופלר (דופלקס) ניתן לבחון זרימת דם בעורקים ובוורידים.

אין בעיה עבורנו בבדיקה זו שמשתמשת בגלי קול.  אין חשיפה לקרינה בבדיקות אולטרסאונד, שלרוב אינן פולשניות (יש מקרים בהם מוחדר המכשיר לגוף). אולטרסאונד לא מתאימה לסקירת איברים חלולים המכילים אוויר כמו קיבה ומעי הגס או להדמיית עצמות.

.

ומה עם ..

טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography )

ובקיצור –  CT

הדמיה שנותנת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. בדיקה זו חושפת לקרינה – מקרן נע סביב הגוף ומעביר קרני רנטגן בזוויות שונות.  גלאים קולטים את הקרניים שעברו דרך הגוף ושולחים אותות אלקטרוניים, מהם נוצר דימות תלת ממדי של הגוף או תמונות דו ממדיות של חתכים ספציפיים.

לצורך הגדלת איכות הדימות של רקמות רכות, כלי דם ואיברים חלולים משתמשים בחומר ניגוד, כגון יוד רדיואקטיבי שמוזרק למערכת הדם (זה מה שאני קיבלתי). זה אמור להיות מופרש תוך כמה שעות (בגוף בריא).

בבדיקה זו יש קרינה מייננת רבה. אותה קרינה שיש בצילום רנטגן (אולם בכמות גדולה בהרבה).

מידע רב לגבי קרינה זו יש באתרי בתי החולים וקופות חולים.

מדובר בקרינה מייננת (ואילו אנחנו נפגענו ומגיבים לקרינה בלתי מייננת).

 

ומה לגבי  PET-CT ?

בדיקה שמשלבת בדיקת CT ובדיקת PET , כאשר:

בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) משתמשת בקרני רנטגן מכמה מקורות בו-זמנית שעוברות דרך רקמות הגוף (כל רקמה בגוף בולעת קרינה ומחזירה קרינה באופן שונה).  חיישנים סביב הגוף קולטים את הקרינה החוזרת אליהם ותוכנת מחשב מעבדת תמונות מפורטות ומדויקות של האיברים.

PET היא בדיקת מיפוי  הזרקת חומר רדיואקטיבי לוריד (לרוב זה סוכר רדיואקטיבי  FDG) שנקשר לרקמות עם קצב חילוף חומרים מהיר (כמו גידולים ממאירים, או אזורים עם זיהום או דלקת).  תמונה של פיזור החומר הרדיואקטיבי בגוף מראה את מידת התפשטות גידולים בגוף.

שילוב הבדיקות מגביר איתור אזורים בהם עש קליטה מוגברת של FDG. לרוב מדובר בבדיקה של כל הגוף, שמוצג בחתכים (פרוסות) וניתן לעיין בכל פרוסה בנפרד או לבנות תמונות תלת־ממדיות במחשב.

לפני הבדיקה נדרשים:

  • צום של כ־6 שעות (מותרת שתית מים בלבד. אסורה שתייה מתוקה)
  • הימנעות מפעילות גופנית כ־48 שעות .
  • המתנה של כשבועיים לאחר טיפול כימי.

לאחר ההזרקה אסור לדבר, לנוע או ללעוס משך כשעה, עד שהחומר מתפזר בגוף.  לעיתים,  נוסף על חומר הרדיואקטיבי ניתן גם חומר ניגוד בשתייה כדי לשפר את תמונת המעיים.

יש לשכב על מיטת הבדיקה ללא תזוזה, כאשר היא מחליקה לתוך המכשיר (שאינו סגור כמו MRI, ולרוב אין בעיית קלאוסטרופוביה).

הבדיקה כרוכה בחשיפה לשני סוגים של קרינה מייננת:

  • קרינה רדיואקטיבית בכמות זעירה
  • קרני רנטגן

חשיפה לקרני רנטגן בבדיקות חוזרות עלולה להעלות סיכון לחלות בעתיד בגידולים (לאחר עשר שנים ויותר).

לאחר סיום הבדיקה נותר בגוף מעט חומר רדיואקטיבי. לכן, מומלץ להתרחק מפעוטות וחולים ביום הבדיקה.

חשוב לשתות הרבה כדי לסייע להפרשת החומר.

.

ויש גם ..  SPECT

רפואה גרעינית לבדיקה אבחונית המקנה תמונה תלת-ממדית – חומר רדיואקטיבי בכמות מזערית מוזרק לווריד ומצלמת גמא מציגה תמונות רקמות בחתכים שונים (בדומה ל-CT).

למשל, מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה עם חומר סימון רדיואקטיבי כדי לאבחן סוגים שונים של מחלות עצם. חומר הסימון נקלט במיוחד באזורים שבהם יש פעילות רבה של פירוק עצם או של בניית עצם.

מספר ימים לפני מיפוי עצמות אסור ליטול תרופות המכילות ביסמוט (מרכיב פעיל בחלק מהתרופות שמשמשות להקלה על כאבי בטן).

לנשים מיניקות מומלץ לא להניק כמה ימים לאחר הבדיקה – יש לשאוב את החלב ולהשליכו.

חומר סימון רדיואקטיבי מוזרק לווריד ומתפזר באיברים השונים ובעצמות. כאשר החומר מתחיל להתפרק, הוא מפיץ קרינה שנקלטת במצלמה מיוחדת  שמועברת מעל הגוף. התמונות מראות את כמות הקרינה שהצטברה בעצמות.

לעתים נדרשים כמה סבבי צילומים ובמצבים מסוימים נדרשת גם בדיקת הדמיה הנקראת SPECT, שבה צילומים מזוויות שונות מעובדים לתמונה תלת־ממדית כמו ב־CT.

(זה לוקח זמן – תביאו ספר)

מיפוי עצמות כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. כמות הקרינה בחומר הסימון קטנה ואמורה להיות מופרשת מהגוף תוך יומיים.  (לי חסרים גנים שמפרקים רעלים ויש בעיה בפירוק וסילוק חומרים אלה)

החומר הרדיואקטיבי מוזרק לווריד ואינו מוקרן ממכשיר הצילום. לאחר הבדיקה יש להתרחק מחולים ופעוטות למשך כמה שעות עד יומיים.

 

יש גם  SPECT  למיפוי מוח

חומרים שונים בודקים זרימת דם במוח, תפקוד קולטנים (רצפטורים) ופעילות של גידולים ממאירים.  מיפוי זרימת דם במוח מקובל בעיקר באירוע מוח חד ואירועים מוחיים חולפים. לאחר אוטם במוח מודגמת ירידה בזרימת הדם לאזור הפגוע (בעוד CT לרוב נראה תקין). למיפוי חשיבות רבה באבחון ובקביעת סיכוי להתאוששות. בדמנציה ומחלות ניווניות של המוח: המיפוי מאפשר אבחון והבחנה מתסמינים שאינם ממקור מוחי, או מוקדי בעיה אורגנית במוח וכמו מוקדים אפילפטיים וגידולים ממאירים).

..

ותמיד שואלים על ..

צילום רנטגן

צילום רדיוגרפי עם קרני רנטגן.  החדירה הגבוהה של קרני X יוצרת על לוח הצילום שיקוף של עצמים צפופים כגון עצמות ומתכות, בעוד רקמות רכות מאפשרות לקרינה לעבור דרכם.

צילומים אלה נפוצים ברפואה אורתופדית לאיתור תקלות או בעיות בעצמות השלד (כמו שברים, חבלות או פגמים מולדים) וברפואת שיניים (לאיתור חורים בשיניים או פגמים ברקמת השן).

מדובר בקרינה מייננת (ואילו אנחנו נפגענו ומגיבים לקרינה בלתי מייננת).

יש כיום אפשרות להזמין צילומים הביתה, במקומות מסוימים, אבל לא לכל איבר.

כמו כן, יש מרפאות עם מכשירי רנטגן עם סנסור דיגיטלי שזקוק לכמות קרינה קטנה לעומת צילום רגיל (ניתן לשאול ולברר).

בצילומים דנטליים יש לדרוש סינר עופרת.שמכסה גם את הצוואר/ גרון כולו להגנה על בלוטת התריס.

.

יתכן שבמיכשור הקיים היום יש גם רכיבים משדרים בקרינת רדיו, וויפיי ותקשורת אלחוטית (קרינה בלתי מייננת)

וחשוב לזכור כי במרפאות ומוסדות רפואיים, יש שימוש רב בציוד אלחוטי מבוסס קרינת רדיו ותדרי קרינה בלתי מייננת

 

נשאלתי גם על .. בדיקת דקסה לצפיפות עצם – שוב, זה רנטגן לזיהוי מינרלים (סידן) בעצמות, כלומר קרינה מייננת

 

אבל ..

הבדיקה הכי בעייתית עבורנו היא MRI

ובעיקר fMRI עם חומר ניגוד (ובעיקר עם גדוליניום)

למה?

זו בדיקה עם שדה מגנטי עצום (תדר נמוך), כיום יש במכשיר הבדיקה גם קרינת רדיו RF  (קרינה בלתי מייננת, לה אנחנו רגישים), לפי דיווחים ותיאורי הבדיקה (כולל בויקיפדיה).

חומר הניגוד הוא מתכת (ספציפית יש בעיה עם גדוליניום – אני נפגעתי והפכתי רגישה לקרינה ולכימיקלים בעקבות בדיקה זו).

יש לציין כי בעזרת בדיקה זו הדגימו את החריגות המוחית שיש ברגישות לקרינה – זוג החוקרים הוזר והוזר 2017

וכמה מילים על ..

דימות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging) – בקיצור  MRI.   סריקה לא-פולשנית להמחשת איברים פנימיים ללא חשיפה לקרינה מייננת. לפי ויקיפדיה שילוב של קרינת רדיו ושדה מגנטי חזק (גבוה מ-1 טסלה) משמש כדי להשפיע על ספין הפרוטונים בגרעין אטומי המימן שנמצאים במולקולות המים בגוף. שינוי תכונות הספין תלוי ברקמה (כמו החומר הלבן או החומר האפור במוח).  שליחת פולס של גלי רדיו יוצרת תנועת נקיפה (פרצסיה) של ספין הפרוטון. זה גורם לפרוטון ליצור תהודה (רזוננס) הנמדדת בסלילי הקלט במכונה. כך, ניתן לקבל הפרדה ברורה בין הרקמות השונות.

הבדיקה יעילה בעיקר לדימות מערכת העצבים המרכזית – מוח וחוט השדרה. וגם למפרקים.  בדימות MRI רואים רק רקמות רכות (לא עצמות, רק מח עצם).

דימות תהודה מגנטית תפקודי (Functional MRI) – בקיצור fMRI – שימוש ייעודי במכשיר ה-MRI למדידת פעילות מוחית. בעיבוד זה של סריקות MRI ניתן לאתר שינויים מקומיים בזרימת דם במוח, שמעידים על עוצמת פעילות עצבית (בעזרת שינוי בתכונות מגנטיות של החלבון המוגלובין, לפי מספר מולקולות החמצן שיש בו. כך רואים אלו אזורים במוח פעילים בעת מטלות שונות – קריאה, שינה או שיחה בסלולרי.  השוואת תמונות fMRI מזהה אזורים במוח שהופעלו בעת כל פעולה).

סריקה זו אינה פולשנית, אלא מבוצע בעזרת מגנט וגלי רדיו (קרינה בלתי מייננת). בבדיקת MRI אין קרינה מייננת (כמו בצילום רנטגן). זו הסיבה כי במערכת הרפואה היא נחשבת בדיקה "בטוחה", אפילו לנשים בהריון ולבדיקת עוברים.  בעקבות בעיות לאחר בדיקות עם חומר ניגוד המכיל גדוליניום (סוג של מתכת), יש הכרה ב"תגובות אלרגיות" הנגרמות ע"י גדוליניום, מצב הנחשב "נדיר". לכן, יצאה הנחיה להימנע משימוש בחומר ובמשך הזמן זה עודכן, כיום גדוליניום (כמו יוד) אינו מומלץ לשימוש במקרים של אי־ספיקת כליות.  מניסיוני ומהתיחסות בכנס הרפואי על השפעות קרינה בלתי מייננת, ברור כי עבור רגישי קרינה וכימיקלים (כמוני) גדוליניום מהווה סיכון ופוטנציאל נזק גדול.

.

מכל מקום,

בתי החולים ומרפאות מלאים אנשים  (אנשים = סלולרים/ קרינה). יש במסדרונות ובחדרים מקורות קרינת רדיו רבים, כמו נקודות גישה ומשדרי וויפיי WI-FI, אנטנות סלולריות זעירות.

גם ציוד העבודה הופך אלחוטי וסלולרי יותר ויותר. ולצוותים יש מכשירי סלולר אישיים בכיסים.

(ו .. רוב המיטות היום בבתי חולים חשמליות ופולטות קרינה בתדר נמוך)

אז .. להשתדל להימנע מבתי חולים ומרפאות.

ולברר טוב אם צריך בדיקה ואיזו

הנה גם דר' תילי פישר מבהירה שלא תמיד צריך

 

אבל ..

לעתים אין ברירה

וכאשר צריך לבצע בדיקות/ ניתוחים/ טיפולים רפואיים – לא לדחות.

גם נפגעות ונפגעי קרינה מבצעים בדיקות והליכים רפואיים.

איך?

יש להתכונן מראש:

  • טכנית:
    • להתארגן טוב כדי לקצר את הביקור ככל הניתן.
    • לידע את הצוות שנותן שירות/ טיפול ולהסביר (סיכוי קטן שיבינו) ולבקש להרחיק לפחות ניידים – בסבלנות ובנועם.
    • להשתדל לשהות במקומות בתוך בית החולים בהם יש פחות חשיפה (לקחת מד קרינה וגם קצת מיגון אישי ומיגון זמני).
    • במקרה של אשפוזים יש לנסות לבקש הנגשה.
  • חיזוק הגוף – לפני ואחרי:
    • הרבה מאד נוגדי חימצון.
    • לשתות הרבה – מים/ מיץ ירוק (לא מתוק וללא פירות, עלים ירוקים עם תפוח ירוק).
    • פעילות גופנית (קפיצות – מעולה)
    • תרגילי נשימה והירגעות
    • גראונדינג
    • אופטימיות ורוח חיובית מאד חשובים – לא להגיע עם חששות וחרדות
    • חשיבה חיובית, תקווה
    • פרופורציות ופרספקטיבה – מבדיקה אחת/ חשיפה אחת בד"כ לא קורה כלום, התגובות ידעכו והמצב ישתפר
    • תפילה למאמינות ומאמינים
    • ספר טוב או ליווי כייפי להמתנה ולא להתיחס לסלולרים מסביב (הם שם, אבל זה המצב ולא להיכנס לחרדות).

אפשר להתאושש מכל בדיקה ואפילו במהירות.

.


קרינה גבוהה במוסדות רפואיים – וכעת הטמעת דור 3


 

.

עברתי ניתוח לפני כ- 3 שנים והתאוששתי מאד מהר – בעקבות חוויותי כתבתי ..

הנחיות למצבי אשפוז וטיפולים במוסדות רפואיים

הנחיות לטיפול ברגישות ורגישים לקרינה בבתי חולים ומרפאות

קישור –   https://galweiss.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%94/

 

חשוב מאד ..

אחרי כל הליך רפואי – הרבה גראונדינג

(דר' גונאר הוזר שהדגים את החריגות המוחית של רגישי הקרינה בעזרת fMRI סיפר בכנס הרפואי בינואר 2021 כי אחרי הבדיקה היו נפגעות ונפגעי הקרינה רצים מיד החוצה ועומדים יחפים על הדשא. הוא התיחס לזה כאנקדוטה לא בדוקה, אבל פרופ' בלפום ודר' הילל בולדווין מיד אישרו שזה אכן מאד עוזר, בסביבה בה אין תשתיות חשמל מתחת לאדמה)

ו .. לא לשכוח ..

תזונה טבעית עם הרבה ירוקים (אורגניים), תוספי תזונה ובעיקר נוגדי חימצון רבים ואיכותיים, שינה טובה, פעילות גופנית, נשימות ו .. רפואת אורח חיים במיטבה.

.

סיכום התארגנות וכיווני טיפול לנפגעות ונפגעי קרינה

https://galweiss.com/%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%94/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99/

(התשובה הספציפית היא תמיד אישית – בפוסט מרוכזים עקרונות ריפוי וסוגי טיפולים שעזרו לרבים בינינו)

קישור –    https://galweiss.com/%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%94/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99/

.

איך גיליתי את הבעיה עם fMRI

כנס רפואי על רגישות לקרינה, ינואר 2021

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מהכנס הרפואי

קישור  –   ttps://ehs.org.il/%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%a0/

בהצלחה והרבה בריאות לכולנו

 

ונזכיר ..

בשוויץ יש בית חולים ללא קרינה ובמדינות נוספות יש מחלקות.

בקנדה ובשבדיה יש התחשבות – התאמת הצרכים מעוגנת בחוק ויש הנחיות ברורות.

בארץ .. לא.

מניסיוני בזמן ניתוח – למרות פניותי, לא קיבלתי התחשבות ושת"פ בבית חולים ציבורי (למרות תור זריז "דחוף" ויחס נעים ואמפתי).

מנתח ובית חולים פרטיים גם התקשו להבין.

הבקשה לבוא ולמדוד קרינה כדי לבחור חדר נתקלה בחשדנות ובסירוב, מצד הנהלת בית החולים. אחרי הבהרה כתובה ברורה והנחיות לבחירת חדר פנימי וכיבוי מערכות מקרינות – הם שיתפו פעולה. 

ואכן, הניתוח עבר בהצלחה. האשפוז היה בסדר גמור וקוצר למינימום האפשרי. כל הצוות שיתף פעולה והחדר היה באמת נמוך קרינה – חדר פנימי ללא חלונות. (בחדר הניתוח יש קרינה רבה, אבל את הסמרטפונים הוציאו וכיבו וויפיי).

חשוב לבוא בגישה חיובית ולבקש התחשבות בצורה נעימה. לא לדרוש למדוד, אלא להנחות את הצוות איך לנהוג ואיזה חדר לבחור. הם לא מבינים את מצבנו – חשוב לזכור את זה. אין להם יכולת להבין ויש לבוא בצורה חיובית וסבלנית.

על ההנחיות להיות מאד ברורות ומנוסחות כהוראות ביצוע, בלי תיאוריות ובלי מחקרים (אלא אם ביקשו). ובלי להניח שהם אמורים להבין – הם לא.

בעקבות ימים לחוצים ומו"מ שנראה משברי בחלק מהזמן .. ניסחנו אז ..

 

הנחיות לטיפול במרפאות/ טיפולים רפואיים/ בתי חולים ברגישות חמורה לקרינה (ולכימיקלים סינתטיים)

  • חדר:
    • חדר פרטי – ללא חולים אחרים וללא האורחים שלהם (ועם מינימום כניסות של צוות). אם צריך אז לשלם על זה אקסטרה.
    • חדר צדדי, רחוק מהראוטרים האלחוטיים והאנטנות הסלולריות הזעירות MICRO CELL (לרוב על הקירות, תקרה או מוחבא מעל תקרה אקוסטית)
    • חדר ללא ציוד אלחוטי, גם לא רפואי.
    • כמה שפחות ציוד חשמלי בחדר
    • כדאי לבקש לתלות אזהרה על הדלת כניסה ועל הקיר ליד המיטה
    • לנתק מיטה חשמלית מרשת החשמל
    • לשמור מרחקי ביטחון של חצי מטר מהקיר ותעלות החשמל (לפחות)
  • לא לחבר למוניטור (אלא רק כשצריך לראות ולנתק מיד אחרי)
  • לא לעשות MRI  ושום בדיקה עם קרינה מיננת/ בלתי מיננת/ שדה מגנטי/ חשמלי·
  • לבקש הזנת נתונים לטאבלטים מחוץ לחדר
  • בקשה מצוות ואורחים לא להיכנס עם סלולרי עובד/ שעונים חכמים/ מיחשוב לביש מכל סוג/ אוזניות בלוטות'
  • לקחת שמיכות מיגון חד פעמיות ומסקנטייפ למקרה שצריך למגן חלון/ קיר מקרינת רדיו
  • לקחת שמיכת מיגון מבד S240 או S190 או S200S או S138 כדי להתכסות/ להתעטף בה
  • לקחת מד קרינה מספרי ED88TPLUS או דגמים איכותיים דומים
  • לקחת מד מתריע ENV RD10 – שיהיה כל הזמן בחשמל ליד
  • שתמיד יהיה מישהו שישמור ליד, עד שהצוות יבין שלא מדובר בבדיחה ויתחיל להראות שיתוף פעולה
  • למי שבקשר איתנו – לבקש (רק לפני ניתוחים) – כרטיס עמותת רגישות לקרינה (יש עליו מעט הנחיות)
  • לנסות להשיג אישור של ד"ר יעל שטיין או אחרים בנוגע לרגישות ולצעדים שצריך לבצע
  • תוספי תזונה:
    • לקחת GABA
    • נוגדי חמצון – המון (לפני ואחרי)
    • אפשר גם מלטונין (למי שהשינה נפגעת מחשיפה לקרינה)
    • (גם משככי כאבים שעוזרים למקרים קיצוניים),
  • למצבי רגישות לכימיקלים סינתטיים:
    • לבקש (ולהביא) מצעים ופיג'מה, חלוק אישיים – כביסה ללא דטרגנטים
    • צמצום חומרי ניקוי סינתטיים (בעייתי כשצריך למנוע זיהומים.. אז לשקול לוותר כי הם לא ישתמשו בחומרים הנדרשים.. עדיף שיהיה נקי)
    • הימנעות מתרופות וחומרי הרדמה ככל האפשר
    • מזון מהבית
  • להביא שמנים אתריים (אורגניים איכותיים, רצוי תוצרת שלוס או משהו מהטובים והיקרים בבתי טבע ולא בספרפארם !!)  לחיזוק ולהרגעה – בהרחה (רוזמרין במשך היום, לימון ותפוז, אקליפטוס/ עץ התה – מעט !   אפשרי גם נגד זיהומים – אורגנו – אבל מעט ! .. לשינה בלילה – לבנדר)

ולזכור לבצע כל פעילות שמסייעת להתאושש .. תרגילי נשימות ודימיון מודרך, צ'י קונג (גם בשכיבה – אפילו רק עם הפנים א העיניים, רק כפות ידיים .. כל תנועה טובה)

ולהשתדל לחזור למקום מוגן ונמוך קרינה כמה שיותר מהר

.

ביולי 2021,

עשרות מדענים ומדעניות מובילים מרחבי העולם דרשו הכרה ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית

 

במאמר מסכם של 32 חוקרים וחוקרות מובילים בחקר תסמונת EHS, בראשות פרופ' דומיניק בלפום – דרישה ל:

  • הכרה מדעית ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית, שניתנת לאבחון אוביקטיבי (ממצאי מעבדה)
  • הכנסת רגישות לקרינה לרשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי.

”This international consensus report pleads for the acknowledgement of EHS as a distinct neuropathological disorder and for its inclusion in the WHO International Classification of Diseases”

"This is particularly the case for electrohypersensitivity (EHS) and more particularly for the so-called “provocation tests”, which do not investigate the causal origin of EHS but rather the EHS-associated particular environmental intolerance state with hypersensitivity to man-made electromagnetic fields (EMF). However, because those tests depend on multiple EMF-associated physical and biological parameters and have been conducted in patients without having first defined EHS objectively and/or endpoints adequately, they cannot presently be considered to be valid pathogenesis research methodologies. Consequently, the negative results obtained by these tests do not preclude a role of EMF exposure as a symptomatic trigger in EHS patients. Moreover, there is no proof that EHS symptoms or EHS itself are caused by psychosomatic or nocebo effects."


עוד על מחקרי הפרובוקציה השגויים, שמכחישי התסמונת נוטים לצטט (וכל החוקרות, המדענים וצוותי הרפואה המתמחים בתחום מתנגדים להם, כולל התיחסותו של פרופ' מארינו אל דר' רובין כשרלטן ולמחקריו כהונאה בשירות התעשייה תמורת הטבות כספיות)


המאמר פורסם בכתב העת למדעים מולקולריים  J. Mol. Sci. 2021, 22(14), 7321

קישורים:

https://www.mdpi.com/1422-0067/22/14/7321/htm

https://doi.org/10.3390/ijms22147321

המאמר להורדה בפורמט PDF  קונצנזוס מדעי – הכרה ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית (ביומרקרים)


מעט מהמחקרים על רגישות יתר לקרינה – תקצירים בעברית

רופאות ורופאים מלמדים על רגישות יתר לקרינה EHS


 

דרישה משותפת זו של חוקרים וחוקרות מובילים מרחבי העולם מגיעה בעקבות:


 

מתוך הסקירה המחקרית, מחודש מרץ 2020, שפרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגארי 

 

קישור להורדת המאמר כולו  (כתב העת International Journal of Molecular Sciences, מרץ 2020)

 

צילום התקציר  (ההדגשות שלי – גל)

 

תרגום חופשי לתקציר 

(החלוקה בטקסט וההדגשות שלי – גל)

מאז 2009, בנינו מאגר מידע אשר כולל כיום למעלה מ- 2000 מקרים של EHS (רגישות יתר לקרינה)  ו- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים)  בדיווח עצמי.

ממאגר מידע זה עולה כי:

  • EHS נקשר ב- 30% מהמקרים ל- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים)
  • MCS מקדים את הופעת EHS בקרב 37% מהמקרים של MCS /EHS משולב.

מצבי EHS ו- MCS ניתנים לאיפיון קליני הכולל:

  • תמונה סימפטומטית דומה
  • מבחינה ביולוגית – דלקתיות ברמה נמוכה low-grade inflammation
  • תגובה אוטואימונית שמערבת נוגדנים עצמיים נגד O-myelin 

בקרב 80% מהמטופלים והמטופלות עם EHS נמצאים 1-3 ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) מובחנים של עקה חימצונית בדם פריפריאלי (כלי דם היקפיים).

כלומר, באופן כללי מטופלים ומטופלות אלה מתאפיינים בהפרעה סומטית (גופנית) אמיתית באופן אוביקטיבי.

יותר מכך, בעזרת בדיקות טומוספיגוגרפיה מוחית אולטרסונית ultrasonic cerebral tomosphygmography והערכת זרימת דם מוחית transcranial Doppler ultrasonography:

  • הראנו כי קיים ליקוי בהמודינמיקה בעורק מוחי אמצעי
  • איתרנו חסר בפעימות רקמתיות באיזור הקפסולו-תלמוס באונות הטמפורליות

ממצא זה מעיד על מעורבות המערכת הלימבית והתלמוס..

כל המידע הזה יחד תומך בחוזקה בכך שרגישות יתר לקרינה EHS היא הפרעה נוירולוגית פתולוגית שניתן לאבחן, לטפל ולמנוע.

כיון ש- EHS הופכת מגיפה עולמית ערמומית, אשר תוקפת מיליוני אנשים,

אנו מבקשים מארגון הבריאות העולמי (WHO) לכלול את תסמונת רגישות היתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית בסיווג הבינלאומי של מחלות.


בבקשה זו להכיר ב- EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית, מסתיים התקציר בסקירה המחקרית, שפרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגאריי בתחילת 2020.


 

מספר פרסומים של בלפום ואיריגארי:

הסקירה המלאה ממרץ 2020 – PDF להורדה

מחקר של בלפום, איריגארי וחוקרת נוספת מ- 2018 – עקה חימצונית ברגישות לקרינה

מחקר של בלפום, איריגארי וחוקרת נוספת מ- 2015 – סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) לאבחון מעבדתי אוביקטיבי של רגישות לקרינה

פרסום מ- 2016 על ביומרקרים לשתי התסמונות – EHS ו- MCS


 

 

בתחילת 2021 פרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגארי, בשיתוף חוקרות וחוקרים נוספים מתחומים מגוונים את "הספר השחור של הגלים".

כותרת המשנה מפרטת הסכנות בטכנולוגיות אלחוטיות והדרכים להתגונן. מדריך המיועד לכולם.  ספר חשוב זה מראה כי שדות אלקטרומגנטיים. במיוחד תדרי רדיו, מסוכנים לבריאות ולסביבה.  (קישור )

מספר נקודות חשובות בספר :

  • תדרי דור 5 (הנוספים על כל התדרים והקרינה הרבה מקודם) צפויים להיות אסון.
  • שדות אלקטרומגנטיים מדכאים חיסוניות, מה שמאפשר שגשוג של פתוגנים ופנדמיות.
  • אנשים עם אי סבילות לשדות אלקטרומגנטיים, במיוחד אלה עם רגישות יתר לקרינה EHS, ימצאו בספר תמיכה ואמצעים לטיפול ולהגנה על עצמם וטיעונים כדי לדרוש סיוע באמצעים משפטיים.
  • המומחיות המדעית המשותפת ברמה הבינלאומית מסיימת את המחלוקות לגבי סכנות החשיפה לקרינה בלתי מייננת – יש השפעות בריאותיות וסיכונים משמעותיים.

 

הספר מיועד לכולם, אך בראש וראשונה למטופלים הסובלים מרגישות יתר לקרינה, סרטן, אלצהיימר, מחלות עצביות, מחלות לבביות ואפילו בעיות פיריון, שמחקרים הוכיחו לגביהם ת הנזק של השדות האלקטרומגנטיים – ממכשירים סלולריים, טלפונים אלחוטיים (DECT), וויפיי ולבסוף גם דור 5.

ספר זה מביא מידע ממדעניות ומדענים,רופאות ורופאים מוכרים מרחבי העולם. מומחים המוכיחים כי מחלות ובעיות בריאות רבות נגרמות, בחלקן, מהתדרים המקיפים אותנו בתקופה זו.

חקר החי והצומח בסביבה שמצביע על נזק גלים אלה למגוון הביולוגי.

חשיפה ממושכת לקרינה פוגמת בחיסוניות – מצב שעלול לתרום להתפשטות וירוסים ומוטציות, בבעלי חיים ובאדם. בווהאן (שם פרצה המגיפה העכשווית) יושם דור 5 לפני התפרצות קוביד 19. יתכן שגורמים סביבתיים אלה יפגעו ביכולת להתגבר ולשלוט במגיפות והתפשטות פתוגנים.

 

בספר נסקרים אלפי מחקרים מדעיים ומוצג מידע רפואי לצוותי רפואה וטיפול, כמו גם מידע שיועיל לעו"ד שנאבקים במפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור ובעיקר קרינה בלתי מייננת ודור 5.  

 

הספר מציע הדרכה לנזקקים לריפוי:

  • בחלק הראשון – עדויות של נפגעו ונפגעים, שסובלים מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.
  • בחלק השני – פתולוגיות שונות הנקשרות וסביר כי נגרמות מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים מטכנולוגיות תקשורת אלחוטית. כולל סכנות לנשים בהריון, עוברים., יילודים ובגילאי ילדות והתבגרות.
  • בחלק השלישי – עדויות מדעיות לנזקים של קרינה מלאכותית ותפקידה ביצירת פתולוגיות ומחלות.
  • בחלק הרביעי – השפעת קרינה בלתי מייננת על החי והצומח בסביבה. זה מוגש כתמיכה והשלמה למידע הקודם.
  • בחלק החמישי – דרכי התגוננות של יחידים בסביבה בעייתית להגנה, מאבק פוליטי למניעת המשך הפגיעה הבריאותית.
  • בחלק' השישי – טיעונים של נפגעים ברמה המשפטית כחלק מהתפתחות חוק המתיחס לבריאות – תוך התיחסות לעבודה וסביבה ולהכרח ברפורמה של הנחיות ארגון הבריאות העולמי.

 

מעט על פרופ' דומיניק בלפום    Prof. Dominique BELPOMME

חוקר סרטן מוערך מאוניברסיטת פריז. נשיא ארגון מחקר סרטן (ARTAC), נשיא החברה הצרפתית לרפואה סביבתית (ISDE-France), ממנהלי מכון לחקר הסרטן וסביבה האירופאי בבריסל ( ECERI),   לצד מחקר פורץ דרך לגבי גורמים מחוללי סרטן והתפתחות גידולים, עסק גם בטיפול ומנהל קליניקה נרחבת בתחומי אונקולוגיה ורפואה סביבתית. מספר עשורים מאבחן, חוקר ומטפל באלפי נפגעי קרינה ורגישים לקרינה, חלקם מקרב חולי הסרטן ומחלקות נוירולוגיות.

שאר המחברים – מדענים מובילים:

  • OLIVIER CACHARD
  • PHILIPPE IRIGARAY
  • FRANCOIS LAFFORGUE
  • GERARD LEDOIGT
  • PIERRE LE RUZ
  • ANDRÉ VANDER VORST

פירוט על המחברים בקישור 

פרק ראשון בצרפתית

קטע מהספר בתרגום חופשי:

המחויבות לאמת הפכה ברורה יותר מאז התפשטות וירוס הקורונה, שהדגישה כי הבריאות קודמת לכלכלה ולשאר היבטים חברתיים.  אך איננו נמצאים בסוף הבעיות, כיוון שהתפרצות פנדמיות נגיפיות הן רק קצה הקרחון של מה שנתמודד עימו. פנדמיות מסוג אחר – אקלימיות, כימיות ואלקטרומגנטיות – מתפתחות לאיטן. ללא תשומת לב.

הספר מיועיד למטופלות ומטופלים שנפגעו ופיתחו אי סבילות לשדות מגנטיים, ובעיקר אלה עם רגישות יתר לקרינה (EHS), אך גם לצוותי רפואה וטיפול, למומחי בריאות, עורכי דין סביבתיים, מקבלי החלטות ופוליטיקאים. בלעדיהם לא יהיה פתרון לבעיות הבריאות הקשורות לטכנולוגיות תקשורת.

תדרי הרדיו, המשמשים לתקשורת, שונים מתדרים טבעיים. האמנם יתכן כי הצטברות תדרים מלאכותיים בסביבתנו, שיש המכנים 'זיהום אלקטרומגנטי' תהיה ללא השפעה על גופנו, בריאותנו ובכך תתרום להתפתחות תחלואה?

אנחנו עדים לפרדוקס כיום,  מחד נאמר כי אין כל סכנה ובמלים אחרות – אין הוכחות להשפעה מזיקה של תדרים אלה, ומאידך, מייעצים לנו להגן על עצמנו ממנה, כאמצעי זהירות (למשל, הרחקת הסלולרי מהגוף בעלון המכשירים – גל).  הבלבול עצום. אך הציבור אינו טיפש ורבים חושבים כי יש סכנה בתדרים האלקטרומגנטיים. והם צודקים.

המטרה אינה לעורר פחד או מחלוקות, אלא מתוך בחינה זהירה וקפדנית של ספרות מדעית לדווח על ממצאים ולשקף כי הקהילה המדעית הבינלאומית, כמומחיות קולקטיבית, וגופי בריאות הציבור לא יכולים להיחשב מקור אמין להחלטה על פעולה ציבורית ופוליטית ולהבטיח את בריאות הציבור.

המומחיות החדשה מזמינה את ארגון הבריאות העולמי WHO לעדכן את עמדתו, שלמרות הכרה בקיום רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית, מכחישה את העובדה שהיא יכולה להיגרם משדות אלקטרומגנטיים, בעוד היא מכירה שהם יכולים לגרום לסרטן.

לאחר סקירת אלפי מחקרים מדעיים והתבססות על קריטריוני סיבתיות של ארדגון הבריאות העולמי WHO, הספר מספק הוכחה כי תדרים אלקטרומגנטיים אכן גורמים לחלק מבעיות הבריאות ולחלק מהמחלות.

 

חלק ממחקריו הרבים של פרופ' בלפום

בעברית אחד ממחקריו של פרופ' בלפום ומחקרים נוספים על רגישות לקרינה  (ויש עוד הרבה)   https://galweiss.com/studies/

בקישור על דמנציה סביבתית  – דבריו של פרופ' בלפום עם צילומים מהרצאותיו

סקירת מחקרים על מנגנונים פיזיולוגיים ברגישות לקרינה – דר’ שטיין ודר’ יודסין, יולי 2020  (תרגום לעברית)


הארכיונים של דר' גלזר הועלו לרשת – 6,000 מחקרים מדעיים שלפני עשרות שנים הוכיחו נזקי קרינה בלתי מייננת לבריאות


 

בסוף ינואר 2021  חל גם .. 

כנס רפואי – השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת (סלולרית, אלחוטית, מלאכותית)  –  בסוף חודש זה

28-31 ינואר 2021

 

אתר הכנס  https://emfconference2021.com/

בין הדוברים:

ד"ר דברה דיוויס (EHT), ד"ר רונלד מלניק (בכיר במחקר NTP), ד"ר הנרי לאי (חוקר השפעות קרינה על DNA), פרופ' מגדה חבס (חוקרת EHS), ד"ר צ'רלס טיאו (מנתח מוח ידוע) ועוד.

ההרשמה בתשלום  באתר הכנס  https://emfconference2021.com/


דר' אליזבת' סימור, רופאה מדאלאס טקסס, קוראת לצוותי רפואה וטיפול להירשם וללמוד:  "החשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים גוברת בקצב מהיר ומגוון התסמינים רחב. רופאות ורופאים חייבים ללמוד איך להעריך ולנהל מקרים של נפגעי ונפגעות קרינה.  הכרחי כי רופאת ורופאים יקבלו הדרכה והכוונה לטיפולים מומלצים כדי לטפל במטופלות ומטופלים מורכבים אלה"


 

 

בהעדר מודעות ציבורית (וגרוע מזה, רפואית וממסדית) – אין מי שיציעו למתלוננים על תסמינים "דיאטת קרינה" לפני:

  • בדיקות מורכבות ויקרות, שחלקן עלולות לפגוע בבריאות.
  • נטילת משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות (שלא יועילו לאורך זמן אם הבעיה היא רגישות לקרינה, ואף יזיקו אם יש רגישות לכימיקלים).

קישור – "דיאטת קרינה" – בדיקה ראשונית, פשוטה וקלה

 


דר' פיירו לרכר, מרצה ודיקן בתוכנית ההתמחות בבריאות הציבור באוניברסיטה הרפואית של וינה אוסטריה, שהשתתף בכתיבת הנחיות הטיפול האירופאיות למניעה, אבחון וטיפול בבעיות בריאות הקשורות בחשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים:

"בכל פרקטיקה רפואית, נתקלים במטופלות ומטופלים הסובלים מהשפעות בריאות חמורות, הקשורות ישירות או בעקיפין לשימוש במכשירים הניידים. יש סיכונים רבים לבריאות כתוצאה מהטלפונים הניידים וחשיפה לאנטנות".

אתר הכנס  https://emfconference2021.com/

תוכנית הכנס

 


סיכומים בעברית (עם קישורים):

כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק

רופאות ורופאים ישראלים שמתיחסים לרגישות לקרינה

מעט מהמחקרים על רגישות לקרינה

דר' מגדה חבס – מרצה על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת לצוותי רפואה

מעט מהמחקרים הרבים על השפעות בריאותיות ונזקי קרינה בלתי מייננת

פגיעת קרינה אלקטרומגנטית בתאי הגוף – הסבר בעברית של ממצאי מחקרים

כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור

דר' ברברה דוהמן על הסיכון הגובר לבריאות נפגעי הקרינה (ולחייהם) עם פריסת דור 5

למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין, הדסה עין כרם


 

השפעת חשיפה לקרינה על כדוריות הדם – הדגמות מטלטלות של לנה פו ושל דר' מגדה חבס

 

צילומי ההרצאות בפורום המומחים בנושאי קרינה בלתי מייננת והשפעותיה – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

ראיון של מרטין פול לשריל אטיקסון

https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/296653658422899/

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top