מחקר חדש מוסיף לחששות שכלי רכב חשמליים מזיקים לסביבה, למרות הכוונה הירוקה של ייצורם במטרה להילחם בשינויי האקלים.
זאת, מעבר לנזקים בלתי צפויים אחרים שהתגלו.
פרסמה שאנון קלהר ב– בבטריות ליתיום נמצאו כימיקלים רעילים מסוג per- & polyfluoroalkyl substances (PFAS), אשר נאסרו לשימוש לפני מספר שנים באירופה ובארה"ב (אך בישראל לא מטופלים). בטריות אלו מספקות אנרגיה לכלי רכב חשמליים ולמוצרים אלקטרוניים רבים. אולם, למרבה הצער מזהמות בטריות אלו את האוויר, הקרקע והמים
במחקר נבדקו דגימות אדמה ומים שנאספו ב- 2022 בקירבת מפעלים במינסוטה, קנטקי, בלגיה וצרפת. נמצא זיהום ב- PFAS מסוג bis-perfluoroalkyl sulfonimides (bis-FASIs). המחקר פורסם בכתב העת Nature Communications וכתב כי רכיבי bis-FASI שנמצאו גם באוויר באותן ערים יכולים לנוע מרחקים גדולים ולזהם איזורים נרחבים, הרחק מהמפעלים. הרמות שנמצאו הפתיעו את החוקרים והיו גבוהות מהמצופה.
יש להיזהר בבחירת החומרים גם בתעשיות אנרגיה ירוקה, כדי לא לזהם את הסביבה, הזהירו נציגי רגולציה ירוקה. כימיקלים רעילים בבטריות, כולל אלקטרוליטים שמאריכים את חיי הבטריות מהווים בעיה סביבתית ובריאותית.
נעשה שימוש בסוגי PFAS, רבים, הידועים כחומרים נצחיים/ בלתי מתכלים/ לא פריקים או “forever chemicals” המשמשים כציפוי לטורבינות רוח ותאים סולאריים, גם בבטריות ליתיום. חומרים שאינם מתפרקים הנשארים בסביבה משך דורות רבים מהווים בעיה משמעותית.
זיהום של PFAS אינו בעיה רק בטכנולוגית אנרגיה "ירוקה" – תעשיות נפט וגז השתמשו בכימיקלים אלה משך עשרות שנים. כתוצאה מכך נמצאו חומרים אלה במי תהום המשמשים לשתייה (מקור 1- מידע על זיהום זה ב"דפנדר", מקור 2 – fracking operations across the country).
דו"ח 2023 של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית U.S. Environmental Protection Agency (EPA) סקר מחקרים (מועטים) של bis-FASIs, שפירטו נזקים לכבד בחולדות אחרי חשיפה לכימיקלים אלה.
הרעילות של bis-FASI לא נחקרה בבני אדם, אולם נמצא כי העור האנושי סופג חומרים רעילים כאלה. סוגי PFAS אחרים נמצאו כקשורים לסרטן, לבעיות פוריות ולנזק חיסוני. אי לכך, קבעה סוכנות הגנת הסביבה EPA גבול של 4 חלקים לטריליון של perfluorooctanoic acid (PFOA) ושל perfluorooctanesulfonic acid, or PFOS, כתקן למי שתייה ותקן של 10 חלקים לטריליון לכמה חומרים אחרים.
כמו כן, נמצא כי Bis-FASIs רעיל לשני סוגי בעלי חיים ימיים, crustacean and zebrafish, שגורמים לשינוי בהתנהגותם ובתהליכים מטבוליים.
יש להיזהר מהחלפת אנרגיה מזהמת באנרגיה "ירוקה", שהייצור שלה יזהם את הסביבה עם רעלים שאינם מתפרקים. אזהרות השמיעה החוקרת Jennifer Guelfo, Ph.D מאונ' טק טקסס ואחרים, שהזהירו לא לחזור על טעויות העבר וזיהום הסביבה בכימיקלים מרעילים.
פורסם במקור על ידי Shannon Kelleher, ב- The New Lede, העוסק בסקירת נושאי סביבה.
מחקר מצא גם כי המעבר לכלי רכב חשמליים/ פחות מזהמים גרם עוד נזקים לא צפויים
(מעבר לפגיעה בבריאות וכאבים בקרב חלק מהנוהגות והנוהגים בכלי רכב חשמליים ואי היכולת להשתמש בהם במצב של רגישות לקרינה)
כי ..
התנהגות הצרכנים, שמכוונים לנוחות אישית ולא לשמירה אקולוגית, לא נלקחת בחשבון בתכנון המוקדם.
כרגיל, יש תכנון ושאיפה להשפעות מסוימות ביישום טכנולוגיה ורגולציות .. אבל .. המציאות מתנהלת ומתפתחת בצורה שונה
והתוצאות שליליות – הפוכות מהמצופה והרצוי
יותר זיהום
יותר מכוניות
יותר כבישים וחניה, פחות עצים
(אותה מגמה גם במוצרים "ירוקים" ו"חסכוניים" נוספים כנורות לד, מקררים, מכונות כביסה ועוד)
מירב מורן ב"הארץ" ב- 21.12.2022 מציינת כי ..
ב–2009 שונתה נוסחת המס על מכוניות בישראל, שגובים אצל יבואן הרכב במעמד הקנייה. מדיניות עידוד מעבר למכוניות פחות מזהמות נקראה "רפורמת מיסוי ירוק" והציעה הטבות ברכישת רכב פחות מזהם.
המכוניות נמדדו לפי סוג הפליטות וכמות הפליטות. הוגדרו 400 רכיבים לחישוב וכל דגם קיבל ציון זיהום מ–1 ועד 15. מציון זה נגזרה ההנחה שהמדינה תיתן במסי יבוא. בראש הטבלה עמדו כלי הרכב החשמליים, שעליהם לא הוטל מס – "ירוקים כהים", אחריהם כלי רכב היברידיים המשתמשים בחשמל ובבנזין – "ירוקים בהירים", לאחר מכן כלי רכב ידניים וקטנים שצורכים מעט דלק וכך הלאה.כלי רכב גדולים וצרכני דלק כבדים – ״האדומים״ – קיבלו ציון מזהם והיבואנים שילמו מס גבוה — 83% משווי הרכב.
בישראל הכניסו לחישוב 5 סוגי מזהמים שונים, בשונה ממדינות אירופה, בהן מס הזיהום מחושב רק לפי פליטה של גזי חממה ולא כולל פליטת גזים שמפיקה המכונית ומזהמים את האוויר ברמה מקומית.
אולם ..
מחקר של ד"ר אביב שטרן מאוניברסיטת בן־גוריון, שעקבה אחר הרפורמה במשך עשר שנים, הניב מאמר בשיתוף ד"ר סתו רוזנצוויג וד"ר אופיר רובין, חוקרים בכירים במחלקה לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן־גוריון.
ניתוח הממצאים התבסס על נתונים רשמיים ומעודכנים של הרגלי הנסיעה והקנייה של בעלי מכוניות בישראל. המחקר מוכיח שמדיניות המיסוי של מכוניות לפי דרגת הזיהום שהן מייצרות לא בהכרח תרמה לאוויר יותר נקי, מסתמן שהמרוויחים העיקריים הם יבואני הרכב.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי "Environmental Pollution" וקיבל את פרס המאמר המצטיין של השנה מהטכניון ומהמרכז לחקר תחבורה חכמה בשיתוף אוניברסיטת בר אילן.. הבדיקה המדעית החלה 3 שנים אחרי הרפורמה.
שטרן, שהיתה דוקטורנטית צעירה, תהתה אם המיסוי החכם מביא לשיפור במדדי הזיהום של צי הרכב הלאומי הגדל משנה לשנה.
"דירוג הנזק מפליטות בנסיעה הוא נתון שתואם באופן ישיר את היעילות והחסכוניות של המכונית. לפיכך החלטתי לבדוק את השינויים התנהגותיים שנובעים מכך שנהג יכול לנסוע יותר ולשלם פחות. כשזיהינו את ההשפעה, הבנו שהציפיות לצמצום הזיהום עלולות שלא להתגשם במלואן", אמרה שטרן.
בראשית העשור שעבר, השוותה שטרן בין השנים שקדמו לרפורמה הירוקה לשלוש שנות הרפורמה הראשונות.
התוצאות הראו כי הושג צמצום בזיהום שמייצרים כלי רכב, אך בשיעור נמוך ב–60% מהתחזיות. נהגי מכוניות "ירוקות" נסעו הרבה יותר קילומטרים, הזיהום שפלטו בנסיעות הארוכות צימצם את היקף החיסכון שהביאה הרפורמה.
המכוניות החשמליות לא לבד.
נורת הלד גרמה לכך שאנשים לא מקפידים על כיבוי אורות.
נזכיר כי תאורה זו גם מזיקה לבריאות, לפי מחקרים ועדויות מהשטח. רבים חשים בתסמינים והפרעות שינה בגלל השימוש באור כחול ומסכים.
גם מזגנים חסכוניים לא הובילו לצמצום השימוש בחשמל, להיפך. אנשים מדליקים אותם גם כשאין צורך. מקררים חסכוניים הביאו לרכישת מקררים גדולים יותר.
הבעיה היא האדם ואי הבנה של התנהגות רוב הציבור והעדר חינוך הולם (כמו קמפיין אי קטיפת צמחי בר, או שימוש בקסדות/ חגורות בעת נסיעה שהיו מוצלחים מאד)
הבדיקה השנייה של שטרן נמשכה 10 שנים — שנתיים ביקורת ושמונה שנות רפורמה. תוצאותיה, שפורסמו בסוף הקיץ, ביססו וחיזקו את תוצאות הבדיקה הראשונה והוכיחו כי המגמה שזוהתה בתחילת הדרך נמשכה ביתר שאת: מדיניות המיסוי הירוק לא מצמצמת את הזיהום מכלי רכב בישראל. הנטייה לנסוע יותר ככל שהרכב חסכוני יותר הולכת וגוברת באופן עקבי,
סך זיהום האוויר בישראל, שמקורו בשריפת בנזין מכלי רכב, לא פוחת.
המחקר צופה שבסוף העשור הנוכחי הזיהום יגבר ולא יפחת.
כדי לנטרל השפעות של גורמים אחרים על הנטייה להשתמש יותר ברכב, הכניסו החוקרים לבדיקה רק מכוניות פרטיות ולא רכבי־חברה ובודדו את מחיר הדלק בתקופה הנבדקת.
לדברי שטרן ורובין, מודל המדידה שיצרו גם לא כלל את אלו שקונים מכונית חסכונית משום שהם יודעים מלכתחילה שאורח חייהם מכתיב נסיעות ארוכות. הבדיקות מצאו שתושבי פריפריה שבה מרחקי הנסיעה בדרך כלל גדולים, קנו דווקא כלי רכב גדולים וכבדים ומזהמים יותר, ככל הנראה משום שהם נחשבים לבטיחותיים ונוחים יותר בנסיעות הארוכות.
הממצאים כל כך מובהקים עד שלא נמצא טעם אקדמי להמשיך ולבדוק את ההשפעה בשנים נוספות.
תוצאות אלו לא צריכות להפתיע. הן נתנו תוקף להתנהגות אנושית טבעית, כפי שמסביר רובין:
״נורת הלד החסכונית גרמה לכך שאנחנו כבר לא מקפידים על כיבוי אורות כמו בעבר. נורות להט נודעו כבזבזניות ומייקרות את חשבון החשמל ולכן אנשים נטו לכבות אותן״.
רובין מפנה למחקרים בינלאומיים שבדקו השפעה של מהלכי מדיניות שנועדו להגן על הסביבה והתבססו על שיווק מוצרי צריכה חסכוניים באנרגיה.
במקרים רבים מאוד, התוצאות מאכזבות והפוכות:
מזגנים חסכנים לא הובילו לצמצום השימוש בחשמל, להיפך. הם שיחררו אנשים משיקולים כספיים ומי שקנו אותם לא כיבו את המזגנים בבית ובמשרד.
כך קרה גם עם מקררים יעילים שהיו אמורים לחסוך שליש מצריכת החשמל, ואילו בבדיקה התברר שהם חסכו בקושי 8% מהצריכה של משקי הבית שמקורה בשימוש במקרר. הסיבה, ככל הנראה, היא שאנשים הרשו לעצמם לקנות מקררים גדולים יותר, בידיעה שהם קונים מוצר חסכוני.
מחקר צרכנים בארה״ב הראה שאפילו במכונות כביסה אנשים משתמשים יותר כשהיא מאופיינת בציון אנרגטי נמוך. מי שקונה אותן נוטה להפעיל את המכונה עם מעט בגדים, והשימוש בהן גובר ביותר מ–5% בהשוואה למכונות כביסה אחרות.
מדיניות הרכב הירוקה תרמה להגברת השימוש ברכב מעוד סיבה: היא הציפה את שוק המכוניות הישראלי בדגמי רכב זולים. ליבואנים השתלם להביא מכוניות קטנות, כי הם שילמו עליהן פחות מסי ייבוא, ולצרכן הישראלי נפתחה אפשרות לקניית רכב מהניילונים במחיר שלא היה כמותו בעבר. הגורמים לגידול בקניית המכוניות אינם רק שינוי בגובה המס, אלא גם עלייה ברמת ההכנסות האישית – הציבור הישראלי הפך בעשור החולף להרבה יותר עשיר..
מאז הרפורמה, מספר המכוניות החדשות שקונים בישראל מטפס בהתמדה. בשנה שקדמה לרפורמה נמכרו 180 אלף מכוניות חדשות וב–2016 נמכרו בשנה אחת 280 אלף מכוניות חדשות. להרבה משפחות בישראל שלא החזיקו ברכב באמצע העשור שעבר יש כיום רכב, ויותר משפחות שהיה להן רכב אחד מחזיקות כעת בשתי מכוניות או שלוש.
המחיר הנמוך של המכוניות ״הירוקות״ מעודד החלפה תכופה של כלי הרכב לעסק ולמשפחה — צי הרכב הישראלי יותר חדש. נוח לקנות עוד רכב למשפחה בסכום קטן, וכתוצאה גובר גם השימוש בכלי הרכב.
בנוסף, למדינה מגיע פחות מכפי שנגבה לפני עשר שנים על דלק, מסי קנייה ואגרות שונות.
מכונית הפכה למוצר נגיש והשימוש בה זול, הניידות השתפרה. א.נשים יכולים לגור באזורים שונים בארץ ולבחור בין מקומות עבודה בלי שתהיה להם מגבלה של מרחק. גם כשגרים ביישוב מבודד כשתחבורה צבורית מגיעה רק מעט פעמים בכל יום.
עם מכונית זולה נפתחות גם האפשרויות לטייל בשעות הפנאי. את המחיר משלמים בכבישים הגדושים..בעשור שעבר ועד שפרצה הקורונה נרשמה קפיצה של 20% בקילומטרים שנסעו כלי רכב פרטיים בישראל: מ–42 מיליארד קילומטרים ברכב פרטי ב–2015 ל–50 מיליארד קילומטרים ב–2019. ככל שהרכב חדש יותר, הוא נוסע יותר קילומטרים.
״ככל שעלות השימוש ברכב מורגשת פחות בכיס. נוסעים עוד קילומטר לקניות, עוד קילומטר לחוג של הילדים", אומר פרופ׳ קרל מרטנס מהטכניון, מחבר הספר ״צדק תחבורתי״ וחוקר במכון לתחבורה חכמה. "כלי הרכב החשמלי הרבה יותר מסוכן. הנהג מרגיש שהוא נוסע בחינם. אמנם הוא לא מזהם את האוויר בנסיעה, אבל המחיר הסביבתי יהיה כבד וארוך טווח. המכונית החשמלית אמנם לא מזהמת את האוויר כשהיא נוסעת, אבל את המחיר הסביבתי משלמים בתוספת התשתיות שמשרתות את המכוניות האלה: כבישים, מחלפים, מגרשי חניה בכל מקום. המכונית שזול להשתמש בה מעודדת בנייה של ישובי מגורים והתפשטות שלהם, גם אל אזורי טבע פתוחים כי היא מאפשרת לגור רחוק ולנסוע לכל מקום במחיר נמוך וכמעט בחינם״.
החשש מהשלכות ההתפשטות שימוש במכוניות החשמליות מטריד ממשלות, ולא רק מסיבות של קיימות והגנה על כדור הארץ. כל רכב שלא צורך בנזין מפחית את הכנסות המדינה ממסי דלק. בארה״ב, למשל, 85% ממסי הדלק מופנים לתחזוקה ולהקמה של כבישיםֿ, ולפיכך בכל רכב חשמלי יושב נהג שחומק מנטל התחזוקה וההקמה של התשתית המשרתת אותו. במדינות וושינגטון, קליפורניה ואורגון החלו פיילוטים שמציעים לנהגים לקבל זיכוי במס על הדלק, אם הם מסכימים לשלם במקומו סכום נקוב קבוע לכל קילומטר שנסעו.
בישראל חושבים על פתרונות דומים. תשלום למדינה לפי מספר הקילומטרים שנסע הרכב עלול לפגוע בתושבים של אזורי ספר ופריפריה הנחשבים לחלשים, יותר מאשר בתושבי גוש דן הנחשבים לחזקים.
לדברי החוקרים, רובין ושטרן, קל יותר לשכנע את הציבור להסכים לרגולציה המוצגת כאמצעי להתמודדות עם משבר האקלים (למשל תשלום לשקיות ניילון בסופרמרקט וכלי פלסטיק חד פעמיים), מאשר להעלות מס על דלק, חרף העבודה שהוא מזהם.
תשלום לפי קילומטרים – הם מציעים לקבוע לפי נוסחה שתשלב פרמטרים חברתיים: ״מנגנון תשלום גמיש וחכם. רכב קטן ישלם לכל קילומטר פחות מרכב גדול ומזהם, שתופס יותר מקום בכביש ובחניה. החישוב הוא לכל רכב ואפשר להרחיק לכת ולחשב אותו לפי המאפיינים של הבעלים — נכה שתלוי ברכב ישלם מעט או לא ישלם כלל, ואפשר אפילו להחליט לשקלל בתעריף את רמת ההכנסה ואפילו את מקום המגורים. זו נוסחה פתוחה שניתן לשכלל בכל עת ובהתאם לכל צורך חדש שעולה״. נוסחה זו בעייתית כי היא פותחת מקום לקבוצות לחץ, מכל הסוגים, למשל רופאים ואחיות, חיילים בצבא קבע ושוטרים שיטענו שהם לא צריכים לשלם לפי נסועה משום שהם עובדי ציבורי במקצועות חיוניים..
אז ..
זיהום האוויר לא הופחת במידה שהובטחה.
ומי הרוויחו?
בקבוצת המחקר שמרכזים רוזנצוויג ורובין בפקולטה לניהול של אוניברסיטת בן־גוריון מפרקים את המיסוי הירוק לגורמים במחקרים עכשוויים. ״אחד הדברים הבולטים שקרו הוא שינוי שוק הרכב הישראלי. הנוסחה השפיעה על החלטות יבואני הרכב לגבי הדגמים שהביאו לישראל, וניכר שהם עשו את ההתאמות לצורכיהם העסקיים. בשלב זה, ומשום שהמחקרים עדיין לא פורסמו, אני מוכן להגיד רק שנוסחת המס לא פעלה בהכרח לרעת הרווחים של היבואנים ואולי להיפך״, סיכם רובין.
והזכיר כי יש בעיות נוספות בכלי הרכב החשמליים, כמו .. התקלחויות ותקלות
(מקור – צילום התקלחות רכב בכביש. הרבה שריפות ברכבי טסלה דווחו, NHTSA דיבר על מספר מבהיל של שריפות בכלי רכב אוטונומיים)
תאונה למכונית ללא נהג של טסלה – מודל S התנגש בעץ והתלקח. שני אנשים נשרפו למוות ביוסטון.
מקור https://twitter.com/MattKHOU/status/1383821809053683721
המכונית נסעה מהר, החמיצה פנייה, סטתה מהכביש והתנגשה בעץ.
ההרוגים ישבו:
- במושב הקדמי ליד מושב הנהג
- במושב האחורי
רכב זה נוטה להתלקח, מסתבר ..
NHTSA שהוא National Highway Traffic Safety Administration (מנהל ביטוח בדרכים האמריקאי) פתח את בדיקת השריפות הרבות בטסלה S כבר ב- 2019.
כדי לכבות את האש, שהתלקחה שוב ושוב ברכב שהתנגש אתמול, נדרשו 113,000 ליטרים של מים + 4 שעות.
האש היתה עזה מאד כי הסוללה שבה והתלקחה לאחר כיבוי, שוב ושוב. הכבאים פנו לטסלה לברר איך לכבות את הסוללה ..
טסלה השיבה כי מוטב לתת למכונית להישרף עד תום במקום לנסות לכבות אותה.
בעבר עלו התייחסויות לכמות הרבה של התלקחויות ושריפות מסוכנות ברכבי טסלה, לדוגמא דיווח במגזין רכב מיוני 2020
טסלה הזהירה בעבר לגבי התלקחות מחודשת של הסוללה ברכב. בניגוד לבנזין, הסוללה ממשיכה להיות טעונה באנרגיה גם לאחר כיבוי האש.
איזה יופי השחרור לאוויר של החומרים הנשרפים, המתכות הרעילות וגם סכנת ההתלקחות למה שבאיזור .. וואלה, תודה, טסלה, באמת (לא) חסרו לנו מפגעי סביבה וסיכונים בדרכים.
23 תאונות של נהיגה במצב של טייס אוטומטי (לא נהיגה אוטונומית מלאה) נחקרות על ידי מינהל הבטיחות בדרכים הלאומי של ארה"ב. זו התאונה הראשונה בה לא ישב אדם במושב הנהג. טסלה הזהירה שמצב טייס אוטומטי אינו מערכת נהיגה אוטונומית ודורשת תשומת לב מתמדת למצב הכביש.
ובעבר כבר שאלנו מי ירוויחו מזה .. ובאחד העיתונים אמרו במי כדאי להשקיע
אין בזה כל אמירה נגד מכוניות אוטונומיות, שהן העתיד (בעבר עשיתי פרויקט עבור מכוניות חשמליות – כשהייתי מנהלת ויועצת בתעשייה לפני שנפגעתי מקרינה). אבל יש לתת את הדעת על בעיות בעתיד זה:
- הסוללות:
- כימיה – התלקחות מהירה בשלל מקרים (תאונה, שריפה או חום, ואף שימוש או טעינה)
- משאבים מתכלים וכריית מתכות נדירות ורעילות – עבדות ילדים ומוות בתנאים מחפירים, הרעלת מקורות מים, מתחים פוליטיים ומאבקים על משאבים (כמו מלחמת קונגו האיומה שהרגה מיליונים בגלל כריית קולטן עבור הפלייסטיישן והסלולרים במערב), כריית קובלט לסוללות אינה טובה יותר
- זיהום סביבתי:
- שריפה – פיזור לאוויר של חומרים רעילים (מטסלה נאמר לא לכבות) ובזבוז מים
- בעת הכרייה
- פסולת – זבל והטמנת סוללות מזהמת מי תהום וקרקע
- קרינה:
- תדר נמוך של המערכות ברכב (כרגע החברות לא מכירות בזה ולא מנסות לתקן ואת מה שניתן היה למנוע, לדעת מהנדסים מומחים בשלב התכנון) – שדה מגנטי וחשמלי ברמה גבוהה מדי
- תקשורת אלחוטית- סלולרית שרוב הפיתוחים מתבססים עליה באופן בלעדי היא בעייתית:
- אי הסתמכות רק על קישוריות – רצוי שרכב אוטונומי ידע לפעול גם ללא תקשורת אלחוטית סלולרית ולא לבסס כל פעולה על תקשורת עם אנטנות סלולריות או לווין. זאת, משיקולי אנרגיה וצורך בגיבוי (עקב תקלות תקשורת, או חבלות אפשריות).
- הגברת הקרינה הסביבתית – שימוש בתקשורת סלולרית או לווינית לרכבים אוטונומיים, כפי שנעשה כיום, תגביר את ההכרח בפריסת אנטנות סלולריות כל 50 מטר.
- מחיר אנרגטי עצום – פריסת אנטנות דור 5 דורשת אנרגיה כה רבה שמחירה הסביבתי לא תואם את המשבר בו אנו נמצאים, כפי שהדגיש דר' פול בן ישי
פוסט זה אינו נגד קידמה, אלא בעד טכנולוגיה בדוקה ובטוחה, שאינה מדלדלת משאבים ולא צורכת אנרגיה רבה מדי.
מהירות לצאת לשוק ולצבור רווחים ללא בדיקה כיאות היא בעייתית. כאמור, NHTSA פתח את בדיקת השריפות הרבות בטסלה כבר ב- 2019.
טכנולוגיה שאינה בטוחה ונסמכת על אי צדק וניצול (של ילדים עבדים בני 7 שכורים ללא בגדי מיגון) אינה קידמה. קידמה אמורה לכלול מערך שיקולים וערכים רחב יותר של קיימות אקולוגית, שוויון ובריאות.
תחבורה אוטונומית זקוקה לפריסת אנטנות צפופה. תעשייה זו היא בין מנועי הצמיחה העיקריים של רשת הדור החמישי בסלולר ובחלל. זו אחת הסיבות האמיתיות לפיתוח טכנולוגיה רבת קישוריות ולקידום פריסת דור 5 (5G) – לא, זה לא באמת בשביל "להוריד סרט בשנייה" כפי שמפרסמים למשתמשי הקצה כדי שיפתחו ארנקים וימהרו לרכוש (ולא יתנגדו לעוד אנטנות מול חדרי השינה ומיטות עוללים).
על הדילמה הירוקה של דור 5 (5G) ודרישות האנרגיה העצומות כתב דר’ פול בן ישי – חובה לקרוא
רשתות הדור החמישי בסלולר ובחלל (סטארלינק של אילון מאסק) יעלו מיליארדי דולרים ויבזבזו משאבים רבים. מה המנוע העסקי האמיתי של כל זה? שואל (ומשיב) עמיר בורנשטין בפוסט מרתק ומומלץ (מסקנתו לגבי המנוע העסקי קשורה לעצות הרווח בצילום המלצתו של אסא ששון מדמרקר)
בשביל מה בכלל צריך דור 5 בסלולר ובחלל? – עמיר בורנשטין
וניזכר עוד ..
להגשמת מיזם הלווינים של אילון מאסק, לטובת אינטרנט מהיר לכל חור בעולם (סטארלינק מבית ספייס-אקס) יש צורך בתחנות קרקע/ אנטנות מסביב לעולם. הרבה אנטנות (בנוסף לאנטנות הקיימות ולאנטנות דור 5 הנפרסות במרץ בקירבת בתי מגורים).
(מקור צילום הלווינים. וקישור גם לצילומי אנטנות בויסקונסין).
בארה"ב אושרו מיליון אנטנות של ספייסX ובינואר התקבל אישור להתקנת האנטנות של ספייס-אקס בצרפת. (ואז .. בכפר קטן בצרפת, אמרו לאילון מאסק – לא! )
אנטנות ותחנות קרקע נדרשות לקליטת אותות מהלווינים ולהעברתם ללקוחות הקצה ולמסופים, המחוברים אלחוטית או בכבלים.. החברה קיבלה היתרי בנייה למבנים כדוריים בגובה 3 מ' סביב האנטנות.
בצילום אנטנות בתחנת קרקע בקונרד מונטנה, חלק ממיליון אנטנות ותחנות קרקע שאושרו בארה"ב על ידי אישור FCC – מקור)
תושבים ברחבי העולם מבקשים לעצור את הענין.
היזמויות של מאסק, כולל השבבים להשתלה במוח מבית נוירלינק, נשמעות לרבים מהם מפחידות. הם מזכירים כי ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות לא נבדקו ולא ידועות וכי סיכנוי התדרים האלקטרומגנטיים המלאכותיים נראים בשטח. לטענתם, אין צורך באינטרנט מהחלל ורישות מלא של כל מקום (ללא הסכמה וללא מפלט).
המוחים אינם טכנופובים וציינו כי הם מחוברים כל הזמן וכי יש היום מספיק אפשרויות תקשורת ולא צריך "שהכל ידבר עם הכל" (אינטרס של התעשייה לא של הציבור). בנוסף, ציינו תושבים רבים כי 500$ לצלחת ועוד 100$ מדי חודש למנוי, סכום גבוה זה מרתיע רבים.
חלקם ביקשו כי מאסק יפסיק לשחק את אלוהים – STOP PLAYING GOD
תושבים קנדים ואמריקאיים החליטו לומר לא ! ביוזמת מחאה נגד ספייס אקס ונגד רישות העולם בוויפיי, לווינים ואנטנות
המחאה נערכה ב- 19 למרץ 2021 ליד משרדי ספייסאקס. צילום הסבר של הארגון הקנדי
אילון מאסק משגר עוד ועוד לווינים לחגורה הקרובה סביב הכדור, הבית שלנו.
הוא מזן שולט ביותר ממחצית הלווינים מעל ראשנו.
בעבר גם התפוצצו רקטות, כמו "סטארשיפ" שלו, שנועדה לשאת נוסעים ומטען כבד, לאחר הנחיתה בטקסס. עוד ניסוי של החברה שהסתיים בפיצוץ (והנה התרסקות קודמת, זה קרה לא מעט בשנים האחרונות)
אילון מאסק מטריד רבים. אסטרונאוטים וחוקרי חלל הזהירו משליטת אדם פרטי בחלל. אין רגולציה בחלל.
אילון נחנק מדמעות כשנשאל על הביקורת מצד אסטרונאוטים, גיבורי ילדותו הנערצים בראיון ב- 2012 בתוכנית 60 דקות (דקה 11). נראה כמו ילד חולם.
כמה טוב היתה עושה כל האנרגיה של מאסק, לו הושקעה בשיקום ההרס ולטובת החיים ומגוון החי והצומח הנכחד בגלל השפעות הטכנולוגיה וזיהומיה.
אינטרנט עולמי הוא מטרה נפלאה לצמצום פערים והרחבת ידע, אבל חשוב לפתח תקשורת המתחשבת בהשפעות בריאותיות וסביבתיות, טכנולוגיה בטוחה.
מאסק מכוון רחוק יותר, הרבה יותר. מערכת זו אמורה לספק אינטרנט למשתמשים מחוץ לכדור הארץ, משל .. במאדים שהוא מתכנן ליישב. גם משם יתקשרו במערכת האינטרנט הלווייני שהוא פורש מעל הראשים של כולנו.
סטארלינק הודיעה כי לא תכיר בחוק הבינלאומי על מאדים, שמאסק יישב אחרי שהכדור היפיפה שלנו, שנתן לנו חיים, ייהרס לבלי יכולת שיקום .. בידי יזמים עמוסי טסטוסטרון כיבוש וחסרי התבוננות בהשלכות ולמידה מההיסטוריה האנושית, המצביעה על נזקים רבים מהתלהבויות טכנולוגיות לא בדוקות. ולא שנראה כי החוק הבינלאומי, או הלאומי איפשהו, מגן על הציבור מפני יזמים שהמצאותיהם משפיעות על כולנו.
החלל לא שייך לאף מדינה. בשנות ה־60 חתמו מדינות האו"ם על הצהרה שהחלל לא שייך לאף מדינה. בעולם קפיטליסטי זה מאפשר שכוכבי לכת יהיו בבעלות פרטית, או עסקית.
מאסק אדם פרטי, לא קשור למדינה. אדם פרטי ששולח אנשים לכוכב אחר בחלליות וציוד שבנה ולא שייך לכאן יותר, במושבה שלו, הרחק בין הכוכבים .. יחוקק כרצונו. מאסק לא כפוף כלכלית ועושה כרצונו. מושבותיו בחלל יהיו באוטונומיה כלכלית ופוליטית מהרגע הראשון.
מאסק הוא הוא החלום האמריקאי, יזם חולם ופורץ דרך, כמו דמות מ"מסע בין כוכבים". הוא גדל על הסדרה הזו. גם אני.
מאסק מיישב חלל, מרשת את העולם באינטרנט מהיר, ממציא מכוניות חשמליות .. ואני .. שבעבר עבדתי עם יזמים וחולמים, תאגידים ומשקיעים .. אני כבר לא מנהלת בתעשייה .. אני רק נפגעת קרינה, ללא חיים, ללא זכויות אדם, ללא קול. מנסה בכוחות דלים להשמיע קול מושתק של נפגעים ונפגעות. מנסה לסייע למי שאין להם ולהן כתובת ומענה, אין בארץ הכרה ואין מי שיסייע לרבים ולרבות במצבי. אני נאלצת להחליף את המדינה. וה לא תקין.
בתחילת מרץ 2021
מאסק הודיע כי יקים עיר, "סטאר בייס", סביב אתר השיגורים של ספייס אקס בטקסס, "בשטח הרבה יותר גדול מאשר בוקה צ'יקה" (עיירת חוף בדרום מזרח טקסס שהחברה רכשה כמעט את כל בתי התושבים). ספייס אקס, שנוסדה על ידי מאסק ב-2002, החלה לשגר משם ב-2019. מסמך של מינהל התעופה הפדרלי (FAA) חשף כי ספייס אקס תקדח עד חמש בארות גז טבעי באזור ותבנה תחנות כוח הפועלות על גז.
בשנה שעברה עבר מאסק מקליפורניה לטקסס. יצרנית המכוניות החשמליות טסלה מתכננת מפעל בעיר אוסטין שבטקסס.
ספייס אקס הפכה לאחת מחברות הסטארט-אפ בעלות הערך הגבוה ביותר בעולם, בזכות שליטתה בשוק השיגורים המסחריים לחלל. החברה משגרת לחלל לוויינים עבור לקוחות, ובהם צבא ארה"ב, מטיסה מטענים לתחנת החלל הבינלאומית, ובשנה שעברה נהפכה לחברה הפרטית הראשונה ששיגרה אסטרונאוטים של נאס"א לתחנת החלל הבינלאומית.
כאמור, מלבד שיגורים וחקר החלל, ספייס אקס פורשת את מיזם האינטרנט סטארלינק, שנועד לספק שירותי אינטרנט לכל פינה בכדור הארץ. שוגרו יותר מ-700 לוויינים, הכוונה להגיע ל-12 אלף לוויינים.
מאסק מונע מתוך חזון. משנה את תעשיית החלל ומשנה את האדם כישות רב־כוכבית.
אני מונעת מתוך הכרח לשרוד אחרי פגיעה קשה ממפגעי טכנולוגיה. טכנולוגיה שאהבתי וקידמתי. טכנולוגיה שפותחה ללא התיחשבות בביולוגיה. וזו אינה קידמה. את זה גם אני גיליתי רק לאחר שנפגעתי. לא ידעתי על זה לפני כן.
מאסק גם מאמין שתתרחש אפוקליפסה – מחלה נגיפית, מלחמה גרעינית, קטסטרופה קוסמית כהתפרצות שמש (הוא גם מאמין שעליו להתמזג עם המחשב כי הבינה המלאכתותית תעלה עלינו ותשליט עלינו את רצונותיה). קטסטרופה שתחריב את כל האנושות על פני כדור הארץ. ולכן, מאסק חותר ליישב את החלל. הוא הגיבור שיציל את האנושות. הוא חולם והוא מקסים, באמת. אני ממש מחבבת אותו. אבל .. הוא לא קולט שגם הוא תורם לקידום הכחדת הבריאות והסביבה .. איננו יצורים פיזיקלים בלבד .. יש פה גם ביולוגיה שברירית ו .. טכנולוגיה שאינה מתייחסת ומותאמת לבריאות אינה קידמה.
מאסק חושש מקטסטרופה ואני כבר נפגעתי ממנה. לצערי. הייתי שמחה גם להמשיך לשחק, כי גם אני הייתי כמוהו, עד שנפגעתי.
אילון מאסק משתעשע במגרש המשחק החדש מעל ראשינו .. בתחילת 2018 שלח לחלל מכונית טסלה, המשייטת מעבר למאדים, נהוגה בידי בובה המאזינה לדייוויד בואי, Space Oddity. זה גם השיר הכי אהוב עלי .. שהשפיע עלי. אבל אני לא מיישבת חלל, אני כבר לא יכולה לתפקד, אני רק נפגעת קרינה שלא יכולה לחיות יותר בעולם הזה בגלל עומס הקרינה בכל מקום.
בצילום הטסלה האדומה ששוגרה לחלל (צילום: HO/אי־אף־פי)
בטיסות ניסוי נהוג לשאת פלדה או בלוקים מבטון, אבל למאסק יש אינטרס שיווקי .. ואני חושבת על הפסולת הרבה בטבע סביבי, וכעת גם בחלל, שהיזם משליך אליו מכוניות ולווינים שנכשלו. אין ספק שזה מצטלם יפה ועובד על רבים שמתלהבים מכל ציוץ שלו – הנה הטסלה האדומה בתוך טיל פלרון בי, ממנו פרצה החוצה לאחר השיגור (צילום – איפי) .. עוד גימיק שיווקי
10 דקות לאחר השיגור לחלל, 200 ק"מ מעל פני כדור הארץ, הגיחה מתוך הטיל המכונית, עם בובה בחליפת אסטרונאוט מאזינה לדיויד בואי ("ספייס אודיטי" השיר הכי אהוב עליו וגם עלי). השקת הטיל התרחשה במקום ממנו נשלח האדם הראשון לירח. ליד ההגה נרשם don’t panic – מתוך "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". משתעשע מאסק, כאמור אין מי שמבינה אותו יותר ממני.
בענין מכוניות חשמליות – על מקורות קרינה בכלי רכב – עמיר בורנשטיין
הביקורת על מאסק מתמקדת בזיהום החלל, הפרעה לנראות ופגיעה במחקר אסטרונומי. אילון מאסק הבטיח לטפל בהפחתת הבהירות והסנוור, שמפריע לאסטרונומים ולחקר החלל.
ירון צמח בכתבה בדמרקר דחף בהתייחסות לעגנית ומגמתית לביקורת (כחלק מיח"צ לתעשייה שהתקשורת מתנדבת לעשות,ומשולמת לעשות) ".. גם חרדות קונספירטיביות על שליטה מרחוק במוחם של האנשים באמצעות, איך לא, רכיבי הדור החמישי שיותקנו בהם ובנו." ..
ובכן, לא.. לא חרדות ולא דור 5 .. אלא נפגעות ונפגעי קרינה כמוני, שהייתי מנהלת בתעשייה הזו ולגמרי מעריצה את מאסק .. אבל .. נפגעתי, קשה נפגעתי. שום קונספירציה, סבל נוראי, מוכח, בדוק.. שטובי הרופאות והרופאים, החוקרים והחוקרות מזהירים מהם. מדובר בקטסטרופה – ראו סיכום ראשון מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת.
סטארלינק היא רק אחד ממיזמי אינטרנט מהיר בכל חור בעולם. המתחרה הקרוב ביותר היא OneWeb שממומנת ע"י SoftBank. חברת OneWeb מתכננת שיגור 648 לווינים עד סוף 2022 והיעד שלה 7,000. ויש את אמזון ועוד חברות פרטיות .. כולן מתכננות לשגר עשרות אלפי לווינים.. (גם גוגל ופייסבוק הביעו ענין בעבר)
ספייסאקס SpaceX כבר השיגה אישורים לשיגור 12,000 לוויני סטארלינק במסלול הקרוב ביותר לכדור בכוונה להגיע למערכת יציבה של 42,000 תוך שנים ספורות (לפי מקור זה. אני זוכרת שדובר על 12,000 לווינים). אבל .. מי בדיוק נותן אישורים בלי לשאול אותנו אם אנחנו מסכימות ומסכימים לכך שזה יקיף אותנו, יהיה מעל ראשנו, יקרין אותנו בכל מקום?
זה אומר קרינה מלאכותית נוספת, פלישה לכל מרחב פרטי ולכל גוף, חי וצומח – ללא הסכמה ותוך הפרת זכויות האדם (והחי והצומח.. גם להם זכויות).
נפגעות ונפגעי הקרינה ההולכים ומתרבים ימשיכו לחלות, ומה יעשו? יכרו לעצמןם קבר לחיות בו מתחת לאדמה? (עד שיעולל גם מתחת לה כי גם מנהרות חופר אילון מאסק הבלתי נלאה ושכמותו) או שיכרו לעצמןם קבר להתאבד בו ולפנות נדל"ן ומקומות עבודה? אני דורשת כבר עתה המתת חסד הומנית כי חיים כבר אין לנו, נפגעות ונפגעי הקרינה הקשים גם היום כבר אין לנו היכן לגור, לעבוד, ללמוד, לחיות.
האם UN-backed International Telecommunication Union באמת מרשה ויכול להבין את המשמעות עבור כולנו? האם אכפת להם מאיתנו?
הלווינים האחרונים חמושים בקרני לייזר לתקשורת בין הלווינים ללא צורך בתשתיות קרקע. וואו.. אילון מאסק, שציין כי גדל על סדרות מלחמת הכוכבים ו"מסע בין כוכבים" .. פשוט מממש את שראה בילדותו. משחק.
כיום בסטארלינק כבר מתכוננים לשלב בטא ויכולים לספק אינטרנט ללקוחות בקנדה, ארה"ב ובריטניה. הצהרותיהם מדברות על כיסוי כמעט מלא של העולם המאוכלס כבר ב- 2021. בכתבה כבר מוכרים ומציינים 150 Mbps, במחיר $499 לצלחת לווינית ומנוי חודשי בעלות $99
רק לכוון לשמיים ולהתחבר, בלי ידע טכני. כיום לוקח כמה דקות ובעתיד שניות..הבטיח מאסק.
מסתבר שהלווינים נראים בלילות בהירים .. "שורת פנינים" .. התפייטו על דימויים
כאמור, נשמעה ביקורת מצד אסטרונומים רבים, כי נראות הלווינים מפריעה למחקר.
כמובן קיימת גם שאלת הזכויות על האוויר והמרחב מעלינו ומתחתינו.
כלל רומי הגדיר בעלם קרקע כ"בעלים כל הדרך למעלה עד גן עדן וכל הדרך למטה עד הגיהנום". זה אף מופיע בחוק התכנון והבנייה הישראלי – הבעלות בקרקע היא ממעבה כדור הארץ ועד רום השמיים, זכות על האוויר מעל המגרש ומתחת לפני הקרקע. זה חשוב בהקשר של מיזמי תשתית כמו מנהרות וגשרים, או שימושים מעורבים בקרקע. משרד המשפטים, ברשות השרה איילת שקד, ניסה להגדיר בעלות על תת-קרקע ועל זכויות אוויר, רישום חלקות תלת מימדיות – פיצול בין בעלות על תת-הקרקע לבין בעלות על פני הקרקע. זה יקל על מיזמי גשרים עיליים, חניונים ומנהרות, רכבת תחתית וכדומה. וזה משמעותי גם בכרייה, בעלות על המינרלים והמחצבים (כולל מתכות ובנים יקרות), החי והצומח, ממצאים ארכיאולוגיים, וכמובן .. האטמוספירה ודרכי השמיים ממעל .. שכעת מתמלאים לא רק במטוסים, מסורים ורחפנים .. אלא גם בלווינים, ללא הסכמתנו.
והנה ..
אילון מאסק גם חופר מתחת לאדמה כדי להניע קרונות במהירות לא מוגבלת – הייפרלופ (Hyperloop) שמתוכננת כמערכת הסעת המונים על קולית. פיתוח של רעיון תאורטי של Vactrain (שהחל בניסיונות לשנע נוסעים בשפופרת אוויר באמצע המאה ה-19).
חברת בורינג (The Boring Company) שלו מתכננת וחופרת מנהרות מתחת לערים ולרכוש פרטי וציבורי. בעומק מסוים לא ניתן לגלות חפירה, הוא אומר בראיון, הצבא הישראלי ישלם הרבה אם תצליחו לזהות חירת מנהרות.
בעלי המניות של SpaceX, שהוקמה כדי להטיס אנשים למאדים, גילו שכספיהם הופנו למיזמי כריית המנהרות (מאסק הוא שירוויח ולא הם). גם על מנהגו להעביר נכסים ומניות מחברה לחברה .. או כמו שמתואר בגלובס: "לפזר נכסים חופפים בחברות הטכנולוגיה הנפרדות שלו".
המנהרות יהוו כבישים תת-קרקעיים מהירים להקלה על הצפיפות בדרכים. למנהרת הניסוי בהותורן קליפורניה, שאורכה 3.2 ק"מ, נכנסים בחניה של Space Exploration Technologies Corp – חברה נוספתו של מאסק.
במהלך שלא דווח לציבור: SpaceX קיבלה כ-6% ממניות בורינג, "על בסיס שווי הקרקע, הזמן ומשאבים אחרים שנתרמו מאז הקמת החברה", המשקיעים לא היו מודעים לעסקת החליפין.
כשטסלה הוקמה, לווה מאסק 20 מיליון דולר מקרן של SpaceX כדי לממן תכנון וייצור מכוניות חשמליות. מאסק הוא מנכ"ל ובעל המניות הגדול של שתי החברות. SpaceX גם רכשה ב-2015 ו-2016 אג"ח בשווי של יותר מ-250 מיליון דולר מ-SolarCity, חברת התקנת קולטי השמש שהיו"ר ובעל המניות הגדול ביותר שלה הוא מאסק. ב-2016 רכשה טסלה את SolarCity, כי אחרם לא רצו לקנות אותה. בורינג גייסה 112.5 מיליון דולר ב- 2018 ואחד הבכירים והדירקטורים שלה הוא ג'ארד בירצ'ל, שמכהן גם כנשיא Neuralink של מאסק, שמפתחת ממשקי מחשב-מוח. טסלה מכרה לבורינג חלקים (של מכוניות ומכונות) בשווי של 400 אלף דולר. אבל .. המשקיעים ממשיכים להאמין במאסק.
מיזם בורינג נולד כשמאסק עמד בפקק תנועה וצייץ בטוויטר: "התחבורה מוציאה אותי מדעתי. אני עומד לבנות מכונה לחפירת מנהרות ופשוט להתחיל לחפור…". שנה אחרי זה חשף סרטון וידאו שמציג את בורינג, ובו מעליות תת-קרקעיות שמגיעות לרחוב ומעליות מורידות מכוניות למנהרה, שבה ייסעו על מגלשות במהירות של 250 קמ"ש. הולכי רגל נכנסים לאוטובוס עתידני שויורד לרשת מנהרות, שיקשרו ערים כמו וושינגטון די.סי. וניו יורק. באוגוסט 2013 נחשפה תוכנית לקרון שיכיל 28 נוסעים וינוע בצינור עם לחץ אוויר נמוך. המנוע ישאב אוויר מחלקו הקדמי של הקרון וישחרר אותו דחוס, דרך חלקו התחתון. כך לקרון לא יהיה חיכוך עם דפנות הצינור ומעט מאוד חיכוך-צמיגות עם האוויר. זניחות החיכוך אמורה, לפי מאסק, לאפשר נסיעה מהירה של הקרון בלי בזבוז אנרגיה. בדומה לרכבת, הוא לא ידרוש נהיגה בעזרת הגה, והנסיעה בצינור ייעודי תהיה חלקה ונטולת הפרעות.
מאסק תיאר את הרעיון כשילוב בין "מטוס קונקורד, רובה אלקטרומגנטי ושולחן הוקי אוויר" וב- 2017 הודיע על הסכמה למנהרת הייפרלופ טרנסאטלנטית.
גייל קינג מ- CBS נוסעת במכונית אוטומטית במנהרה עם אילון מאסק – שווה צפייה
שיטת ההסעה מתבססת על מעלית שמורידה את המכונית מהכביש אל מתחת לפני האדמה. במנהרה היא מחוברת למערכת של “פודים” שנעים על גבי מסילות במהירות של עד 250 קמ”ש. בניגוד למנהרות של רכבות תחתיות, אין צורך בתחנות מורכבות, מפלסים רבים או מנהרות רחבות, מה שהופך את תהליך החפירה לפשוט ומהיר יותר.
הייפרלופ יאפשר לעבור 570 ק"מ בין לוס אנג'לס לבין סן פרנסיסקו ב-35 דקות (במהירות ממוצעת של 962 קמ"ש, ומהירות מרבית של 1,220 קמ"ש). ההצעה הראשונית מעריכה עלות של 6 מיליארד דולר לגרסת נוסעים בלבד, ואילו גרסה המאפשרת הובלה של נוסעים ומכוניות תעלה 7.5 מיליארד דולרים.
במאי 2018 זכו במכרז למערכת תעבורה תת-קרקעית בלאס וגאס והייפרלופ היתה אמורה להתחיל לפעול בימים אלה. ראיתי מתישהו ב- 60 דקות את לסלי סטול נוסעת בקרונית עם מאסק.
הכרייה איטית ומאד מאד יקרה, מיחזור הפסולת כחומרי בנייה משמשת להפחתת עלויות (גישה שקיימת גם בשאר החברות שלו). בוידאו הבא הסבר מרתק. אני מאוהבת באילון מאסק.
הצפי הוא שעם השלמת המנהרות שייחפרו מתחת למרכז הכנסים, יוכלו לשנוע עד 4,400 בני אדם בשעה מתחת לפני האדמה – בלי לייצר רעש או לגרום לרעידות משנה על פני האדמה.
בתעלות ישונעו אנשים ברכבי טסלה אוטונומיים במהירות של עד 250 קמ”ש לשלוש התחנות שיוצבו לאורך שתי המנהרות של ה-LVCC Loop. נסיעה לאורכה של המנהרה תארך דקה – לעומת רבע שעת הליכה מקצה אחד של המנהרה לקצה השני.
ויש כמובן את נוירלינק המייצרת חיבור מוח-מחשב. .. שבבים במוח – אילון מאסק יוצר עולם חדש מופלא
אני באמת מעריצה את החלומות והיצירתיות ואת יכולותיו לממש חלומות, כל חלום.
אבל ..
אני, שהייתי חולמת ושותפה למימושי חלומות ולהנעת תעשיות (לא באותו סדר גודל, אבל בהחלט יצירתי) .. אני נפגעתי כבר מטכנולוגיה שנעשתה בהתלהבות אך ללא זהירות, ללא בדיקת בטיחות והתאמה לביולוגיה.
גיליתי שהביולוגיה שברירית.
נפגעתי מאד. גופי קרס, אני מוגבלת תפקודית בעולם של היום. וחלק מיצירותיו של אילון מאסק מאיים על יכולתי לשרוד, וגם היום כבר קשה. היום חלומי מצומצם – השגת הכרה במצבנו, הקצאת מקום ואפשרויות מגורים ועבודה, תנאי חיים וזכויות אדם בסיסיות.. לכן אני כותבת, כי היום חלומותי מוגבלים, עשייתי נועדה לשמש קול לרבות ורבים שנפגעו ונעלמו מהמרחב הציבורי, שתוקים, שקופים, וסובלים מאד. נפגעות ונפגעי קרינה, כימיקלים ומפגעי סביבה אחרים.
ומה איתנו?
סטארלינק – פרויקט רישות גלובלי – אינטרנט מהיר בפס רחב בכל מקום בעולם, והדגש על כל מקום וכל חור. לא תהיה נקודה בלי וויפיי וקרינה.
אנחנו, אזרחי העולם (אדם, החי והצומח) .. לא נשאלנו ולא הסכמנו. הקרינה פולשת לכל מרחב פרטי ומפרה זכויות אדם בסיסיות.
משקיעים, ברובם, לא מודעים לפגיעה בבריאות או לזכויות אדם שנגזלות, הם מעונינים ברווחים מהמיזם המבטיח, שהוא עדיין חברה פרטית. ספייס אקס החלה בסבב גיוס הון נוסף (ישקף לחברה שווי של כ- 92 מיליארד דולר – כפליים מהשווי בסבב הקודם לפני 4 חודשים – עד סוף ינואר 2021 יש לשכנע את המשקיעים שמוצדקת הכפלת שווי לעומת גיוס אוגוסט של 1.9 מיליארד דולר לפי שווי 46 מיליארד דולר). ספייס אקס הפכה לאחד הסטארט-אפ היקרים בזכות שליטה בשוק השיגורים לחלל המסחרי – לוויינים עבור לקוחות, כולל צבא ארה"ב, הטסת מטענים לתחנת החלל הבינלאומית, והשנה שיגור אסטרונאוטים של נאס"א לתחנת החלל הבינלאומית (לראשונה חברה פרטית).
ו .. גם מניית טסלה עלתה השנה פי 8 יחסית ללפני צירופה למדד S&P. הזינוק הפך חלק מהמשקיעים למיליונרים ושוויו של מאסק זינק ל-159.7 מיליארד דולר – המקום השני ברשימת העשירים בעולם, לפי מדד המיליארדרים של בלומברג. הכתבה בדמרקר
מעט על הטכנולוגיה הלווינית ..
יהיה שידור מהלווין !
כרגע לא ברור כמה ממנו מגיע לארץ. עמיר בורנשטין מסביר כי בטכנולוגיות הקיימות כרגע, רמות הקרינה המגיעות לארץ מהלווינים מתחת לסף המדידה שלנו,
אבל .. נראה כי ..
לא תהיה "רק" קרינה מהלווינים. התקשורת דו-כיוונית.
כלומר, יהיו משדרים מהארץ אל הלוויין. משדרים שמשולבים במכשירים ניידים או בתשתית מקומית שתתקשר אל הלווין ואל אביזרי הקצה – WIFI או סלולר וכנראה גם חוטי. משדרים אלה יפלטו קרינת רדיו – כדי להגיע ללווין וגם כדי לתת שירות לסביבה.
עמיר כבר סייע לרגישים לקרינה שעברו לגור בקנדה ובארה"ב בחורים שאין בהם שום דבר. הם נזקקו לאינטרנט לוויני – נדרשו כ-20 מטר מרחק ביטחון מהמשדר/ מקלט עד הבית, על מנת שלא תהיה קרינה נמדדת ולא תהיה עליהם השפעה.
תשתיות ציבוריות או אזוריות, שיבוססו על טכנולוגיה כזו (ואפילו אם שכנים ירצו את זה, בנוסף למכשירים האלחוטיים שיש להם) – יקשו מאד על רגישים לקרינה ונפגעי קרינה. לא ברור אם זה יהיה בנוסף או במקום רשתות סלולריות או אלחוטיות אחרות, כרגע לא ברור עד כמה. .. אבל .. עבורנו אלו לא חדשות משמחות.
הייתי מתחלפת עם אילון מאסק (ממש לא בגלל הונו – מוותרת על הכסף) ..
אני צריכה את העור העבה שלו ואת העובדה שהקרינה לא מכאיבה לו ושהוא חושב שזה טוב לעולם. (בדיוק כמו שהייתי אני עד לפני 7 שנים) ..
עם האנרגיה והתעוזה העסקית שלו הייתי משקיעה בטכנולוגיה בטוחה,
כי .. טכנולוגיה שמזיקה לבריאות אינה קידמה !
פרנק קלג, נשיא מיקרוסופט קנדה לשעבר, מדבר שנים על נזקי הקרינה הבלתי מייננת ועל הכרח בפיתוח טכנולוגיה בטוחה.
וכך גם דר' ג'ורג' קארלו, שנשכר ע"י תעשיית הסלולר "להוכיח" שאין בעיה, אך מצא את ההיפך – נזקים קשים של קרינה בלתי מייננת (למשל, אוטיזם ועוד בעיות נוירולוגיות שהולכות וגוברות), מאז הוא פועל לפיתוח טכנולוגיה בטוחה (ונרדף ע"י התעשייה)
וכך גם 'רופאים למען טכנולוגיה בטוחה' – ארגון רפואי הפועל להכרה בנפגעי הקרינה. בקישור
לאחרונה גם ..
נחשפו לציבור אלפי מחקרים המוכיחים כי הממשל ידע על נזקי הקרינה הבלתי מייננת כבר עשרות שנים – הארכיונים של דר' זורי גלזר.
אבל .. אילון מאסק, כנראה, לא היה מתחלף עם נפגעת קרינה, שהמיזם שלו יחסל לגמרי את המקומות המעטים בהם היא וחבריה נפגעי הקרינה (המתרבים מדי יום) עדיין יכולים לשהות ללא כאב.
ספק אם מאסק מכיר מישהןם כמונו – אזרחים ואזרחיות טובות וטובים, רבים מאיתנו עבדו בהי-טק והיו מנהלות ומנהלים בתעשייה. כולנו היינו בטוחים שהתקנים שומרים עלינו. טעינו. את הטעות שלנו ואת הפקרת הציבור גילינו רק אחרי שנפגענו מהקרינה המלאכותית, ההולכת וגוברת בסביבה העכשווית.
(ולא מדובר בדור 5 .. נפגענו מדור 2,3,4 ויש בינינו נפגעי דור ראשון או תשתיות חשמל, אט אט מצטרפים נפגעי מונים חכמים ודור 5)
וחבל שאילון מאסק לא מכיר אותנו שנאבקים לשרוד, לשוב לתפקוד (אם לא לחיות ולשגשג) , כי .. עם קצת מודעות יזמים כמו אילון מאסק, סטיב ג'ובס או ביל גייטס יכלו להרבות טוב
במצב הקיים .. נפגעי סביבה, ובכללם נפגעי קרינה, הולכים ומתרבים מדי יום
ועוד ..
על.. שבבים במוח – אילון מאסק יוצר עולם חדש מופלא
יישוב לנפגעי סביבה (ואני "חוגגת" 3 שנים בבית בודד)
לנפגעי קרינה קשים אין היכן לגור
כשהבית הופך עוין – פליטים סביבתיים
וגם .. איך "להרגיש" קרינת רדיו (סלולרית, ואלחוטית)
הססמה "אין עדויות שקרינה אלחוטית מזיקה" היא השקר הגדול של תקופתנו !
כך עולה מהארכיונים של דר' זורי גלזר https://zoryglaser.com/ שנפתחו לציבור.
השקרנים – הממשל, ארגוני הבריאות, מקבלי החלטות, בכירים (ומדענים "מטעם") שאמורים לשמור על בריאות הציבור, אך בגדו ובוגדים בתפקידם ופועלים רק למען התעשייה ורווחיה.
דר' זורי גלזר עבד עבור הצי, ה- FDA ועוד סוכנויות ממשלתיות. הארכיונים שלו כוללים אלפי מסמכים, המראים כי הממשל ידע שהשידור האלחוטי (קרינת רדיו/ מיקרוגל) מזיק לבריאות כבר לפני עשרות שנים. ביבליוגרפיה שפרסם דר' זורי גלזר ב- 1971 – השפעות בריאותיות של קרינת רדיו ומיקרוגל – הביבליוגרפיה בקישור
על הארכיון באתר של פרופ' מגדה חבס, שמעלה את הארכיון העצום לאינטרנט – עם מנגנון חיפוש מצוין.
קישור – הארכיון ההיסטורי של זורי על השפעות קרינה אלקטרומגנטית (מיקרוגל)
ב- 2010 קיבלה פרופ' מגדה חבס עותק של מסמך הביבליוגרפיה על השפעות וביטויים קליניים שמיוחסים לקרינת רדיו ומיקרוגל. זה היה דוח ממכון המחקר הרפואי של הצי האמריקאי. פרופ' חבס נדהמה שב- 1971 היו למעלה מ- 2,300 מקורות של מסמכים, שפירטו השפעות ביולוגיות של קרינה בתדרי רדיו ומיקרוגל מטכנולוגיות שונות, כולל ראדאר ותקשורת סלולרית, מכשירי ניווט ומכשירי תרפיה בגלי מיקרוגל וזרמי חשמל בגלים קצרים. בביבליוגרפיה נכללו מאות מחקרים ממעבדות רציניות במזרח אירופה. ולצידם מחקרים מצבא ארה"ב, הצי האמריקאי וחיל האוויר האמריקאי, כמו גם דוחות ממשלתיים ומסמכים רבים, שחלקם צוטטו בספרות מחקרית אחרת או פורסמו.
איך יתכן שארגון הבריאות העולמי ותעשיות התקשורת ממשיכים לטעון כי אין מחקר אמין המראה נזקים מקרינה בלתי מייננת, ברמות שהן מתחת להנחיות ה"בטיחות" הקיימות לגבי אפקט חימום .. ? שאלה את עצמה פרופ' חבס .. הרי ברור ש .. ידעו, גם ידעו. ידעו ויודעים.
פרופ' חבס שמחה שמצאה אוצר – מקורות ותיקים על השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית מלאכותית. מיד התקשרה לדר' זורי גלזר, שסיפר לה כי בהמשך הוסיף 9 נספחים לאותה רשימה –
6,000 מחקרים על השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה בלתי מייננת (קרינת רדיו ומיקרוגל).
מהמחקרים ברור כי חלק מהשינויים שנוצרים ברקמות הגוף מסוכנים (גם ברמות חשיפה נמוכות, שאינן מחממות). .. אבל .. התקנים לגבי קרינה בארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, יפן, ניו-זילנד וישראל, כמו גם רמות החשיפה המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מבוססים על אפקט חימום. גופים אלה ממשיכים לטעון ש"אם זה לא מחמם זה לא פוגע". ארגונים ומדינות אלו מכחישים ששדות ותדרים אלקטרומגנטיים (EMF) משפיעים על הגוף מתחת לסף החימום של קרינת מיקרוגל/ רדיו.
מדינות כמו רוסיה, בלוגריה, הונגריה, פולין, צ'כיה, שוויץ, סין, איטליה, לוכסנבורג וזלצבורג באוסטריה מאמינות כי קרינת רדיו לא מחממת יכולה לפגוע בגוף ביולוגי. במדינות אלו התקנים יותר בטוחים (אך לא מספיק).
דר' גלזר, מומחה בינלאומי בתחום ההשפעות הביולוגיות של קרינת רדיו/ מיקרוגל, שמר העתקים מכל המחקרים בביתו (במרתף, עליית הגג והמוסך). פרופ' מגדה חבס הזמינה את דר' גלזר להרצאתה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ון הופקינס במרילנד, הוא הצטרף וענה על שאלות הקהל.
פרופ' חבס הצילה את 50 הארגזים. סריקת מאות אלפי העמודים תיקח זמן רב (הכוונה לאפשר חיפוש במילות מפתח). הוחלט להתחיל בנדירים (כולל מחקרים ממשלתיים וצבאיים ותרגומי מסמכים טכניים זרים).
קישורים ..
דר' זורי גלזר בקולו באתר של The Good Fight: Stories About Being a Public Health Advocate
ו.. גם עו"ד דפנה טחובר כתבה השבוע על אלפי המסמכים בארכיון החשוב שסופסוף נחשף לציבור.
וידאו – פרופ' חבס מספרת על הארכיונים והתפתחות היסטורית של חקר נזקי הקרינה
פרופ' חבס ב- 2010 – פירוט הנושאים בין 2311 המקורות בביבליוגרפיה של דר' גלזר
ולהשוואה – הנחיות חשיפה לקרינה של ICNIRP
תודה לכל הפועלות והפועלים לחשיפת האמת
סיכום מעט מעבודתה של דר מגדה חבס – תחלואה כרונית והקשר לזיהום אלקטרומגנטי
מה קורה לכדוריות הדם בחשיפה לוויפיי WI-FI – הדגמות מצולמות של דר' מגדה חבס ושל לנה פו
פרופ' מגדה חבס עורכת הרצאות רבות לצוות רפואה על השפעות ביולוגיות ובריאותיות, נזקי קרינה ותסמיני רגישות לקרינה
כנס רפואי על השפעות בריאותיות של נזקי קרינה – 28-31 ינואר 2021
דר' אליזבת' סימור, רופאה מדאלאס טקסס, קוראת לצוותי רפואה וטיפול להירשם וללמוד:
"החשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים גוברת בקצב מהיר ומגוון התסמינים רחב. רופאות ורופאים חייבים ללמוד איך להעריך ולנהל מקרים של נפגעי ונפגעות קרינה. הכרחי כי רופאת ורופאים יקבלו הדרכה והכוונה לטיפולים מומלצים כדי לטפל במטופלות ומטופלים מורכבים אלה"
“EMF exposure is growing at a rapid pace and the list of symptoms are vast. Physicians must have a general understanding of how to evaluate and manage an EMF patient’s case. It is paramount that physicians receive the education and recommended treatment guidelines on how to best care for these complex patients.”
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
הפיצו לרופאות ולרופאים שלכןם, לצוותי טיפול, חינוך, רווחה, סיעוד, רשויות מקומיות ומקבלי החלטות .. וכמובן, הורים.
סרטון ההזמנה לכנס על נזקי קרינה אלקטרומגנטית בתרגום לעברית
28-31 ינואר 2021
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
בהעדר מודעות ציבורית (וגרוע מזה, רפואית וממסדית) – אין מי שיציעו למתלוננים על תסמינים "דיאטת קרינה" לפני:
- בדיקות מורכבות ויקרות, שחלקן עלולות לפגוע בבריאות.
- נטילת משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות (שלא יועילו לאורך זמן אם הבעיה היא רגישות לקרינה, ואף יזיקו אם יש רגישות לכימיקלים).
קישור – "דיאטת קרינה" – בדיקה ראשונית, פשוטה וקלה
דר' פיירו לרכר, מרצה ודיקן בתוכנית ההתמחות בבריאות הציבור באוניברסיטה הרפואית של וינה אוסטריה, שהשתתף בכתיבת הנחיות הטיפול האירופאיות למניעה, אבחון וטיפול בבעיות בריאות הקשורות בחשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים:
"בכל פרקטיקה רפואית, נתקלים במטופלות ומטופלים הסובלים מהשפעות בריאות חמורות, הקשורות ישירות או בעקיפין לשימוש במכשירים הניידים. יש סיכונים רבים לבריאות כתוצאה מהטלפונים הניידים וחשיפה לאנטנות".
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
בעברית – מעט מהמחקרים על רגישות לקרינה
בארץ דר' יעל שטיין, מהדסה עין כרם, פעילה בנושא
מעט מדבריה על ההיסטוריה של המחלה שלנו EHS, בתוכנית טלוויזיה על הידע הותיק שהיה ידוע בעבר אך הושכח לגבי אי סבילות לקרינה (או רגישות לקרינה) EHS ועל השפעות ביולוגיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת
מתוך הרצאתה של דר' שטיין בפורום מומחים באוניברסיטת תל אביב 2020 – כמה רגישים לקרינה יש
מדוע בישראל מתעלמים מסכנות הקרינה הבלתי מייננת? – חדשות השבת עם מיכל רבינוביץ'
על שקרים והסתרות של התעשיה:
זריעת ספק ובלבול – אסטרטגית הכחשת נזקים של תעשיות מזיקות
דר' ג'ורג' קארלו – חוקר אמיץ שיצא נגד תעשיית הסלולר ששכרה אותו כדי להכחיש נזקים ונרדף
על הטעיות מכוונות בפרשנויות "מדעיות" – פרסומים על ה"טעות" בבסיס מחקר הקרינה
שטיפת מוח ויח"צ בענין דור 5 – חוזרת על פשעי העבר, כך פועלת התעשייה
הממציא המזיק ביותר בהיסטוריה ומה ניתן ללמוד מסיפורו ומהתנהלות התעשייה
דר' ג'יימס רובין ("נוסבו") – אסון מדעי שהזיק לנפגעי הקרינה לדורותיהם
בארץ מסתובב ברשת קישור למסמך ממשלתי לגבי אמצעי לחימה לא קטלניים משנת 2002 – מסמך המעיד כי, בניגוד להצהרות כי אין נזקי מקרינה בלתי מייננת, ידוע היטב למקבלי החלטות ולמדעני הממשל (המדען הראשי) כי קרינה בלתי מייננת מזיקה (ומכאיבה) ויכולה לשמש ככלי נשק שאינו קטלני, אך פוגע ("אל-הרג"). וזה בדיוק מה שקורה לנו, נפגעי הקרינה, מהקרינה הסביבתית הגוברת. גם שאר האוכלוסייה נפגעת, גם אם לא באופן מיידי או ללא מודעות לקשר בין תחלואיהם לקרינה מהמכשירים הניידים בידיהם ובבתיהם.
סיכומים בעברית (עם קישורים):
כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק
רופאות ורופאים ישראלים שמתיחסים לרגישות לקרינה
דר' מגדה חבס – מרצה על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת לצוותי רפואה
מעט מהמחקרים הרבים על השפעות בריאותיות ונזקי קרינה בלתי מייננת
פגיעת קרינה אלקטרומגנטית בתאי הגוף – הסבר בעברית של ממצאי מחקרים
כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור
דר' ברברה דוהמן על הסיכון הגובר לבריאות נפגעי הקרינה (ולחייהם) עם פריסת דור 5
למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין, הדסה עין כרם
פרופ' חבס מספרת על ההיסטוריה של חקר נזקי הקרינה – 2010
למה נפגע הגוף מקרינה אלקטרומגנטית מלאכותית?
פרופ’ רוני זגר ממכון ויצמן בהרצאה בפורום המומחים באוניברסיטת תל-אביב, פברואר 2020 על “אותות בתאי הגוף בתגובה לקרינת רדיו”
במחקרו מ- 2007 עם ד”ר יוסי פרידמן נמצאה השפעה של קרינת רדיו על:
- מנגנוני תקשורת בין תאים ובתוך התאים
- יצירת רדיקלים חופשיים
בהרצאתו סקר פרופ' זגר את ממצאי מחקריו על השפעות קרינת רדיו (RF) ושדות מגנטיים על מערכות ותקשורת בתאי הגוף.
עמיר בורנשטין סיכם נקודות בהרצאותו:
בתאי גוף האדם כ- 8000 גריות (סטימולציות) שונות שהתאים מגיבים אליהן. מספר דומה של רצפטורים וסנסורים ממוקמים על מעטפת התא. כ-25 דרכים מאפשרות הכנסת סיגנלים (אותות) לתא.
כ- 8000 תוצאות שונות יש לגריות אלו.
קיים גם אפקט הגברה חזק. האות מחוץ לתא יכול להיות חלש מאד (לדוגמא, מולקולה אחת של הורמון). כשתגובה מתחוללת בתוך התא היא יכולה להיות גבוהה יותר פי 10 בחזקת 8 מהגורם שחולל אותה.
כשחל שיבוש במסלול של סיגנל כלשהו או בעיבוד שלו נוצרת פתולוגיה (מחלה).
בנוסף, ההשפעה מוגבלת בזמן ומשתנה בזמן.
לכן, כשיש השפעה של קרינה (גם כשהיא קטנה מאד) על מסלולים אלה – עלולה להיות השפעה גדולה מאוד בתוך התא. ההשפעה לא חייבת להיות מיידית, ולא תמיד לאורך זמן (יש למדוד בזמן הנכון, למדוד בזמנים שונים כדי להבין מתי מתרחשת השפעה).
(מקור: הארץ – לידיעת מכחישי הנזקים ממכון דוידסון)
במחקריו, פרופ' זגר התמקד ב- 4 מסלולים כאלה ובהשפעת הקרינה עליהם.
בשנות ה- 90 פותחו במעבדה שלו כלים לבדיקת השפעת הקרינה על מסלולים אלה בתוך תאי הגוף.
במחקר הראשון מצא ד”ר יוסי פרידמן כי קרינת רדיו השפיעה על מספר מסלולרי תקשורת וגרמה גם לעודף רדיקלים חופשיים בתא.
השפעה זו החלה החל מ- 0.005mW/cm2 שהם 5 מיקרו-וואט לסמ”ר רבוע (אחרי 5-10 דקות של חשיפה לקרינה). ב- 0.11mW/cm2 נמדדה תגובה משמעותית.
בתאים שנבדקו לא היו השפעות על 2 מהמסלולים האחרים – זה מוכיח שלא היה אפקט תרמי, כלומר חימום (כי אם האפקט היה תרמי – כל המסלולרים היו מופעלים).
על ממצאי מחקר זה חזרו לפחות 11 מחקרים דומים עד מועד ההרצאה.
37 חלבונים יוצרו בגרעין התא כתוצאה מהשינוי באות/ סיגנל (לפי מחקר שביצע חוקר מוערך בשם דריוס – DARIUSZ LESZCZYNSK).
במחקר המשך נבדקה השפעת קרינה בתדרים נמוכים מאוד (שדה מגנטי, 50HZ). נבדקו 12 סוגי תאים ובכולם נמדדה השפעה מסוימת. בחלק מהתאים נמדדה השפעה גדולה, בחלקם קטנה יותר. ההשפעה החלה מ- 0.5 מיקרו טסלה (נמדדה תגובה גם ברמות נמוכות יותר).
מחקרים אחרים מראים מסלולים נוספים.
כתוצאה מכך, עלתה השאלה מה משמש כ"אנטנה" – מה הגורם בתאי הגוף ש”קולט” את הקרינה?
התגלית היתה כי ה"אנטנה" הוא NADH OXIDASE. הגורם (והתוצאה) הוא רדיקלים חופשיים. את התגובה מתחילה מולקולה מחומצנת של NADH, והתוצאה היא ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים בתוך תאי הגוף.
ספרות רבה מראה כי אחת מתוצאות החשיפה לקרינה בלתי מייננת היא עודף ברדיקלים חופשיים.
אותו מכניזם מתקיים גם בקרינת רדיו וגם בשדה מגנטי בתדר נמוך.
יתכן שקיימים ערוצים נוספים בהם מופעלים ערוצי תקשורת ושיבוש פעולת התא (למשל, תעלות סידן VGCC של מרטין פול 2014).
באיור – מסלול ההשפעה של קרינה דרך NADH OXIDASE על ERK.
מהו ERK ?
בתאים חיים פועלות "מרכזיות" תקשורת שמנתבות מסרים מחוץ לתא אל גרעין התא ולאברונים. מרכזיות אלו הן קולטנים חלבוניים שממוקמים בקרום התא – קצה שלהם פונה מחוץ לתא וקצה אחר לתוך התא.
כשקולטנים מזהים מולקולות כימיות (גורמי גידול, הורמונים) או חשים גירויים פיסיים (חום, קרינה) הם מופעלים להעברת המסר לנמען בתוך התא. התאים מגיבים למסרים בייצור חלבונים שממחוללים תהליכים ביולוגיים (התרבות, התמיינות, ואפילו מוות תאי מתוכנן).
העברת מסר בהתא היא תהליך מורכב, שגילה פרופ' רוני זגר, כשעבד כחוקר במעבדה של חתן פרס נובל, אדווין קרבס, באוניברסיטת וושינגטון.
נתיבי תקשורת תוך-תאית מבוססים על שרשרת 5-8 חלבונים שקולטים מסר מחלבונים לפניהם ומעבירים הלאה (לרוב המטרה היא גרעין התא). אמצעי התקשורת הוא מולקולות זרחן שמצורפות לכל חלבון שמעביר מסר.
בכל תא יש כ-200 "מרכזיות" שמקבלות מאות מסרים במהלך חיי התא וכל אחד מחייב תגובה ייחודית. בתא פועלים סך הכל כתריסר קווי תקשורת בהם עוברים כל המסרים האלה, שמעבירים אותות שונים ומסרים ייחודיים רבים.
פרופ' זגר הראה כי מערכות התקשורת בתא יכולים להעביר מסרים ייחודיים בזכות הסתעפות הקווים הראשיים לקווי תקשורת משניים, בדומה למערכות מענה קולי בארגונים גדולים (זה נמצא יחד עם החוקר ד"ר יואב שאול ופורסם בכתב העת המדעי Biochemical Journal).
בחקר מסלול תקשורת הנקרא ERK התגלה כי יש לו 'מספרי שלוחה' שונים הקרויים ERK1, ERK1b, ERK1c, ERK1d.
מחקר נוסף העלה שכל "שלוחה" מגיבה רק למסרים שייחודיים לה.
מסלול ERK אחראי לחלוקת התא, בין השאר.
בזמן החלוקה, תא של יונק חייב לשבור אחד ממרכיביו (מערכת הגולג'י) לאלפי שברים, שנחלקים בין תאי הבת (התאים החדשים), ואז יוצרים, בכל תא בנפרד, מערכות גולג'י חדשות.
המסר שמורה לתא לבצע תהליך זה עובר רק בשלוחת משנה של מסלול התקשורת ERK, הקרויה ERK1c, ומסלול התקשורת המרכזי, ERK1, לא משתתף בתהליך זה.
חקר תהליכים אלה מסייע להבין גורמים לתקלות בתקשורת שעלולות לגרום לאי-תיפקוד בתהליכים תאיים. לדוגמא, הבנת מסלולי תקשורת עשויה לסייע בפיתוח תרופות ללא השפעות לוואי למחלות, כמו סרטן.
נחזור לממצא כי תאים חיים קולטים מסרים מטלפונים סלולריים – הממצא ממחקרם של פרופ' זגר וד"ר יוסף פרידמן.
תאים חיים מגיבים לאותות קרינה מטלפונים ניידים. נבדק תחום התדרים והעוצמות של רשתות הטלפונים הסלולריים, בזמני חשיפה של עד 45 דקות.
נמצא כי אותות תקשורת של טלפונים עוברים לתוך התא במסלול התקשורת ERK. התאים הגיבו לקרינת הטלפונים במספר "תשובות", בהתאם לשינויים בתדרי הקרינה ובעוצמתה.
פרופ' זגר וד"ר פרידמן שיערו כי בין קווי התקשורת (הטלפונית והתוך-תאית) מתווכות מולקולות של רדיקלים חופשיים, שנוצרות בתאים בתנאים פיסיולוגיים שונים. הן יכולות להשתתף בתהליכים תאיים כמו שגשוג, או תהליכים המובילים להתפתחות מחלות שונות, לרבות סרטן.
המדענים אומרים כי קרינה של טלפונים סלולריים עשויה להיות אחד מהגורמים להיווצרות רדיקלים חופשיים, שמפעילים מסלול תקשורת תוך-תאית ERK. מסלול זה, על מסלולי המשנה שלו, מאפשר לתא חי להגיב בדרכים שונות על עוצמות קרינה ותדרים שונים.
איור ממחקר המראה השפעת חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית על תהליכי חמצון שעלולים לפגוע במבנים תאיים בתאי עצב במערכת העצבים המרכזית
השפעת חשיפה לקרינה על כדוריות הדם – הדגמות מטלטלות של לנה פו ושל דר' מגדה חבס
בעבר, ציינו כי ניתן להתמקד ב- 8 פתולוגיות פיזיולוגיות עיקריות, שנמצאו כנובעות מחשיפות לקרינה בלתי מייננת – השפעות שאינן תרמיות (לא חימום).
נמצא כי חשיפה יומיומית לשדות אלקטרומגנטיים (מלאכותיים) בתדרי סלולר וויפי:
- פוגעת במערכת העצבים והמוח, ומובילה למגוון הפרעות נוירולוגיות.
- תוקפת את המערכות האנדוקריניות בגוף ופוגעת באיזון ההורמונלי.
- מייצרת לחץ חמצוני ונזק של רדיקלים חופשיים, אשר תפקידם מרכזי במחלות כרוניות רבות.
- פוגעת ב-DNA בתאים.
- מובילה לרמות גבוהות של אפופטוזיס (מנגנון המתת תאים).
- גורמת לפגיעה בפוריות של גברים ונשים.
- מביאה לשיבוש באיזון סידן תוך-תאי ולאיתות יתר של סידן.
- תורמת להגברת 15 מנגנונים שונים בגוף המשמשים לייצור וביטוי מחלת הסרטן.
הספרות מראה כי תדרים אלקטרומגנטיים מלאכותיים גורמים גם לתופעות של:
- הפרעות קצב לב מסכנות חיים.
- דמנציות מוקדמות מאד.
וקיימות עדויות לכך שחשיפות לקרינה בלתי מייננת ברחם וזמן קצר לאחר הלידה עלולות לגרום להפרעות קשב וריכוז ולאוטיזם.
מקורות – מחקרים מאמרים וסקירות מדעיות על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת
(לכל אחת מהשפעות מזיקות אלו, יש במסמך זה רשימת סקירות מדעיות, המציגות ראיות ממשיות ומשמעותיות).
התיחסות של פרופ' מרטין פול ל- 8 ההשפעות החוזרות שוב ושוב במחקרים – כשלון התקנים
הסבר שהוצג בעבר למנגנון אחר של השפעת קרינה אלקטרומגנטית אלחוטית מלאכותית על תאי הגוף
פרופ' מרטין פול חשף מנגנון נוסף של נזק ביולוגי
מחקרים רבים מראים כי חשיפות לתדרים אלקטרומגנטיים (מלאכותיים) מייצרות השפעות (לא תרמיות/ מחממות) מגוונות בגוף החי, באמצעות הפעלת מנגנון תעלות סידן – VGCC.
מנגנון זה מופעל בתאי גוף האדם ובעלי חיים ואף בתאים צמחיים, בהם מעורבות תעלות סידן דומות.
ההשפעות הביולוגיות המוזכרות למעלה, שהודגמו במחקרים חוזרים כנובעות מחשיפות לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, יכולות לנבוע מהפעלת מנגנון תעלות סידן תלויות מתח ( VGCC), באמצעות הגברת ריכוז יוני סידן (Ca2+i) בתוך התאים.
כל אחת מההשפעות הפיזיקליות המזיקות, שצוינו למעלה, נגרמת על ידי מנגנון הפעולה העיקרי של תדרים אלקטרומגנטיים (EMF) גלי מיקרו / בתדר נמוך יותר – הגורם להפעלת תעלות סידן מופעלות מתח חשמלי VGCC .
וכל אחת מהשפעות אלו נובעת ממה שמכונה downstream effects of VGCC activation (השפעות במורד הזרם של הפעלת VGCC).
חשוב לדעת ש ..
חוקרים הדגישו כי זה מראה לא רק שהשפעות אלו מתרחשות בגוף, אלא גם מהווה הסבר כיצד ומדוע הן יכולות להופיע.
הרגישות יוצאת הדופן של חיישן המתח VGCC (בתעלות הסידן בתאי הגוף) לכוחות התדרים האלקטרומגנטיים מבהירה, מעל לכל ספק, כי הנחיות הבטיחות הנוכחיות והתקנים הקיימים כופים על הציבור כולו, כולל ילדים רכים ונשים הרות, להיחשף לרמות קרינה EMF שהן בערך פי 7.2 מיליון פעמים גבוהות מדי.
רגישות זו ניתנת לניבוי על ידי מודלים פיזיקליים.
כלומר, הפיזיקה והביולוגיה מצביעות על אותו מנגנון פעולה של EMFs בתדרים שאינם תרמיים.
את הבנת ההשפעות הבריאותיות של קרינת רדיו על ידי הפעלה של VGCC אנחנו חייבים לפרופ' מרטין פול, 2013.
במאמרו החשוב סקר מרטין פול השפעות ונזקים ביולוגיים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, כתוצאה מהפעלה של תעלות סידן מבוקרות מתח (תעלות סידן בין תאיות אשר מופעלות עם שינוי במתח חשמלי, הסביר ד”ר זמיר שליט”א)
תעלות אלו נקראות voltage-gated calcium channels ובקיצור VGCC.
בסקירה נבחנות השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת, בעיקר קרינת רדיו, ומצוטטים מחקרים שונים, המדגימים נזקים לדנ"א ויצירת רדיקלים חופשיים. נזקים אלה נקשרים לרצף פעולות, לשינויים ולנזקים כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו (סלולר, וויפיי וכו').
ההשפעה הראשונה היא הפעלת תעלות סידן מבוקרות מתח. השפעה זו מתחילה שרשרת השפעות בגוף – זו השפעה במנגנון פיזיקלי.
מאמר זה עבר ביקורת עמיתים מקיפה לפני פרסומו.
כתב העת המכובד מדורג גבוה בתחום “רפואה, מחקר וניסוי”.
המאמר זכה לשבחים באתר מדעי חיצוני Global Medical Discovery web site כאחד מהמאמרים הרפואיים החשובים של 2013
קישור למחקר – אתר NCBI
איך וויפיי ותדרים אלקטרומגנטיים פוגעים בגוף הביולוגי – הרצאתו של פרופ' מרטין פול
Electromagnetic fields act via activation of voltage-gated – MARTIN PALL
מאמר על השפעות נוירופסיכיאטריות של קרינה בלתי מייננת, כולל דכאון – מרטין פול
הסבר של תמי קדים לגבי תעלות סידן תלויות מתח ותפקידן בהעברת האותות העצביים בגוף:
תאי העצב מהווים מערכת תקשורת בגוף. התקשורת מועברת כאות חשמלי שעובר לאורך העצב. כשתא העצב מסתיים, האות עובר לתא הבא, שיכול להיות תא עצב או תא שריר.
האות עובר מעצב אחד לשני (או מעצב לשריר) דרך האיזור בין התאים שנקרא סינפסה. הוא עובר על ידי חומרים שנקראים נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים).
לפני שעובר האות הם נמצאים בבועות בקצה תא העצב, וממתינים לאות שיגרום להם להשתחרר מתא העצב ולהגיע לתא הבא.
(איור – ויקיפדיה)
כאשר מגיע אות חשמלי לקצה תא העצב, כלומר לאיזור שלפני הסינפסה, מתרחש שינוי מתח חשמלי.
בדופן הסינפסה יש תעלות מיוחדות שרגישות לשינויי מתח.
כאשר מתרחש שינוי המתח החשמלי, תעלות אלו נפתחות ומאפשרות ליוני סידן להיכנס לתוך התא.
יוני הסידן שנכנסים לתא גורמים לכך שבועות הנוירטרנסמיטרים מתמזגות עם דופן התא, נפתחות, ומאפשרות לנוירוטרנסמיטרים להגיע לתא הבא ולהמשיך את העברת האות.
מכאן ניתן להבין כמה חיונית פעולתן של תעלות אלה – כמה חשוב שהן יישארו סגורות כשאין אות שיש להעביר לעצב הבא, ושייפתחו כאשר יש אות כזה.
פתיחה של התעלות, בלי שמגיע אות דרך העצב – תגרום לשחרור נוירוטרנסמיטרים ללא צורך. זה יגרום לאותות-דמה שיעברו ללא בקרה לאורך תאי העצב, ויגרמו לתופעות נוירולוגיות (כמו אפילפסיה ותופעות רבות אחרות).
גלים אלקטרומגנטיים הם שדות חשמליים ומגנטיים, שמתפשטים במרחב באופן מחזורי, ולכן הם עלולים לגרום לשינויים במתח החשמלי.
כך הם עלולים לגרום לשינוי מתח בדופן תא העצב שיפעיל את תעלות הסידן, כאילו הגיע לשם אות חשמלי, מבלי שעבר אות כזה בתא העצב.
יש בתאי העצב עוד תעלות תלויות מתח של יונים אחרים, עם תפקידים נוספים, כמו למשל "חיזוק" האות החשמלי כשהוא עובר לאורך תאי עצב ארוכים בלי לדעוך, כדי שיגיע ליעדו בלי להיעלם בדרך.
אין ספק, מסכמת תמי קדים, שגם תפקוד התעלות הללו עלול להשתבש כתוצאה מהפעלת שדה חשמלי חיצוני, מהסוג שלא היה קיים לאורך שנות ההתפתחות האבולוציונית של הגוף שלנו, כך שאנחנו לא מותאמים לתפקד בסביבה שלו.
(תמי קדים בעלת תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני בגיאופיסיקה. את הדוקטורט נאלצה להפסיק עקב פגיעה סביבתית. כמו רבים וטובים, תמי היא חלק מקהילת רגישי הקרינה והכימיקלים)
מחקרים על השפעות קרינה בלתי מייננת באתר של עמיר בורנשטין
כיצד קרינה אלחוטית גורמת להשפעות בריאותיות בהפעלת מנגנון VGCC – הרצאה של פרופ' מרטין פול
על מנגנון NO/ONOO בגוף – פרופ' מרטין פול
מרטין פול בפורום המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
צילומי ההרצאות בפורום המומחים בנושאי קרינה בלתי מייננת והשפעותיה – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
ולמה זה חשוב..?
תקני הבטיחות מבוססים על הנחה שגויה שקרינה לא מייננת (ולא מחממת) לא מזיקה
גם פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, אמרה שאין לתקנים רלבנטיות לבריאות
https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10157302716440893
ראיון של מרטין פול לשריל אטיקסון
https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/296653658422899/
