גל רכישות טלפונים לוויניים בגלל החשש ממלחמה וקריסת רשתות תקשורת

החשש ממלחמה איזורית ופגיעה בתשתיות, הביא לרכישות של גנרטורים.

ואז הגיע גל קניות של טלפונים לוויניים, שתודלק בחשש לקריסת מערכות התקשורת הסלולריות.

זה החל בקרב בעלי תפקידים וזלג לשוק הפרטי.

התענינות בטלפון לוייני החלה באוקטובר, עם תחילת הלחימה, לדברי עודד לבנוני, ד"ר לביולוגיה ואקולוגיה ויבואן של טלפונים לוויניים הראשונים בישראל. ההתעניינות מגיעה מבעלי עסקים הרוצים להבטיח יכולת תקשורת מול גורמים בחו"ל: מקור – כתבה של איתי גל במעריב (כולל פירוט מכשירים ועלויות – מרגיש מאד שיווקי)

החשש המרכזי מפני קריסת התקשורת הסלולרית, לא מתייחס לפגיעת טילים, מבהיר לבנוני, אלא לעומס שיחות – בעת אסונות גדולים, כגון רעידות אדמה או צונאמי, כולם מנסים להתקשר והרשת קורסת.

בעוד רשת סלולרית בנויה על תקשורת בין הטלפונים הניידים לבין אנטנות קרקעיות רבות, רשת לווינית מקשרת בין הטלפון הלוויני ללווינים שנעים בשמים.

יש שני סוגי לווינים המתקשרים עם הטלפונים הלוויניים:

1- לווינים במסלול נמוך – נעים בגובה של כ-700 קילומטרים במהירות גבוהה, מקיפים את כדור הארץ תוך כ- 4 שעות.

2- לווינים בגובה רב – 36 אלף קילומטרים. נמצאים בנקודה קבועה ומכסים אזור מסוים בכדור הארץ.

כחמש חברות גדולות ועוד חמש חברות בינוניות/ קטנות משגרות לווינים ומתפעלות רשתות תקשורת לווינית. לכל חברה סוגי לווינים שונים, מספר לווינים שונה המכסים אזורים שונים בכדור הארץ. בהתאם לכך – גם איכות תקשורת לווינית שונה.

טלפונים לוויניים – חסרונות

מעבר למחיר גבוה (מאד), שימוש בטלפון לוויני מחייב להיות בחוץ. בניגוד לאורך גל קצר של תקשורת סלולרית שיכול לעבור דרך מבנים, טלפונים לוויניים עושים שימוש באורך גל ארוך שלא עובר חומרים רבים. נדרש קו ראייה של הלוויין, כלומר, שימוש תחת כיפת השמים. בעיר צפופה קשה לעתים למכשיר הלוייני לקלוט את הלווין שמעליו, ויש צורך לזוז כדי לשפר קליטה. יש שמתקינים אנטנה חיצונית למבנה לשיפור הקליטה הלווינית.