הקלה בחסות הקורונה, זו החוויה של רגישים לקרינה (סלולר, וויפיי)
אנחנו פורחים
כי ..
1- בידוד – דבר רגיל לנו,
אני כבר 6 שנים כלואה בבידוד מוחלט.
2- לימודים מרחוק – מסייעים מאד לסטודנטים ולתלמידים בינינו.
הסבל שלהם פוחת והיכולת ללמוד – ריכוז וזיכרון – גוברת.
כמובן אנחנו לא מתחברים בוויפיי, אלא בחיבור קווי יציב ומהיר, בלי בעיות וניתוקים. יש לנו כבלים והוויפיי כבוי. ואז אין כאבים ותסמינים ואין ערפל מוחי והפרעות קוגניטיביות.
ולגבי.. עבודה מהבית.. רגישי הקרינה בכל העולם מצפים לפתרונות אלה, כמה שיותר. בהנחה שהצליחו למצוא בית נמוך קרינה – שקשה יותר ויותר למצוא. השכנים הופכים את חיינו לבלתי אפשריים, הקרינה פולשת למרחב הפרטי, ללא הסכמה (תדמו את זה לחיידקים – האויב השקוף שלכם ואולי תתחילו להבין את סיוט חיינו. מסיכה לא עוזרת.. הקרינה הסלולרית והאלחוטית הגבוהה שלכם חודרת לבית שלנו, ביתנו אינו מבצרנו בעולם היום).
3- הכל ריק ואין סמרטפונים בכל מקום, ההנחיה לשמור מרחק 2 מ' (למשל בתור) מעולה.
הרבה פחות כואב לנו מהסמרטפונים של כולם.. וכל קנייה מסתיימת הרבה יותר מהר ובלי ערפל מוחי.
4- איכון .. חחח.. תנסו לעקוב אחרי מי שאין להם סמרטפונים בכיס.
לפני 6 שנים הבנתי מה מקור התסמינים הקשים שלי. באותו רגע כיביתי את הנייד ומאז השתמשתי בו בדיוק 4 פעמים במקרי חירום רציניים ממש (תאונות דרכים וחילוץ במצב קשה מבית אליו עברתי – היה שם מפגע שלא זוהה בזמן המדידות לפני כניסתי, והיה צריך לחלץ אותי עוד לפני שהותקן בו טלפון קווי).
ברגע שרגישים לקרינה נמנעים מחשיפה לקרינה ומשימוש בציוד אלחוטי נעלמים התסמינים והכאבים האיומים.
5- אורח חיים בריא ותחזוקה קבועה של הגוף – אנחנו מאד בריאים (כל עוד לא מקרינים אותנו).
הסיכון שנפתח מחלה קשה אם נידבק ממש נמוך, ממש ממש נמוך.
6- אנחנו רגילים לטיפול ביתי ולמציאת פתרונות לבד, נמנעים מקופ"ח ובתי חולים שמפוצצים קרינה באופן קיצוני.
אפילו גבס עשו לי בבית כשהעצמות שלי נשברו מעצמן בימי קריסת הגוף הקשים כשהקרינה פגעה בי.
7- יש מלא הרצאות והצגות ושיעורים וצחוקים והופעות ותרגולים ופעילויות אונליין, תכנים נהדרים שחסומים בפנינו בשגרה עמוסת הסמרטפונים והקרינה בכל מקום (כי אינם משודרים למוגבלים כמונו). פתאום עולמנו מתעשר בזכות הסגר שהוטל על כולם.
אבל..
רגישי קרינה יקרים,
אם אין ברירה ונקלעים למצב של פינוי/ בידוד /רפואי/ בדיקות קורונה ..
עמיר בורנשטין מציין וזה חשוב:
"ראיתי במקרה חדשות ונוכחתי לראות כי הערכות של בדיקה מרחוק על ידי רופא, שיתנו לחולים קלים ולנשאים במלוניות הן אלחוטיות, אולי אפילו סלולריות.
– יש לברר ולוודא זאת.
– חשוב להנחות את הרגישים כיצד לנהוג ומה להכין במקרה שהם ידרשו להגיע לבית חולים או למלוניות הללו.
לגבי ערכת הבדיקות, צריך להבין אם אפשר להפעיל אותן חוטית. האם ניתן להפעיל לבדוק ורק אז לשדר את הנתונים, האם יש גם ערכות חוטיות וכו. (מעבר לזה אני לא יודע, כותב עמיר.. אני די מנחש כאן.).
לגבי יציאה למלונית, כדאי להכין:
סלולרי לחירום.
מד קרינה.
מטענים למד הקרינה ולסלולרי.
מחשב נייד וכבלים לחיבור חוטי.
מיגון זמני/ אישי אם יש."
ו.. בלי פאניקה.
אם צריך אז צריך ומסתדרים, לחץ מזיק יותר מהכל
מבררים בשקט איך להסתדר ולהתאים לצרכים.
כדאי לברר ולהעדיף בידוד/ טיפול ביתי ושהמשפחה תצא מהבית במקרה הצורך.
הרבה בריאות לכולנו
בצילום, אגב, זו אני בימים הקשים של קריסת הגוף בגלל רגישות קיצונית ל:
- כימיקלים (נאלצתי להיות כל הזמן עם מסיכה כבדה זו שחוסמת חלקיקים וגזים והכל. גם חיידקים חוסמת המסיכה המצוינת הזו, אבל זו ממש לא הבעיה שלי, אני בריאה לגמרי ולא נדבקת בכלום ולא מתקררת עשרות שנים. הבעיה שלי היא רק כימיקלים סינתטיים – הסביבה המזוהמת היא שפוגעת בי).
- קרינה (נאלצתי לחבוש כובע וללבוש בגדי מיגון מהבד הכחול, שרשת נירוסטה שזורה בו. בד שפותח עבור הצבא כבר לפני עשרות שנים – הם יודעים על קרינה ושימושיה, נזקיה וסכנותיה. בד זה ובדי מיגון נוספים הצילו ומצילים רגישי קרינה רבים בכך שהם מפחיתים כאבים. מאידך, לא בריא להיות איתם כל הזמן. כיום איני יכולה להשתמש בהם כי הגוף מתנגד להם ומופיעים כאבים, בגלל חסימת השדה האלקטרומגנטי של הגוף שלנו, שפעולתו אלקטרומגנטית).
(הקביים – שלבי שיקום בעקבות שבירת עצמות ספונטנית, ללא מכה, כתוצאה מאובדן סידן ומינרלים נוספים, כתוצאה ממנגנוני פגיעה של קרינה וכימיקלים. תופעה זו נמצאה בקרב חלק מהרגישים לקרינה – בעיקר נשים אחרי המנפהאוזה. הימנעות מחשיפה לקרינה ולכימיקלים היתה השלב הראשון בשיקום הגוף מכשל רב מערכתי/ קריסת מערכות. הגוף השתקם די מהר בסביבה נמוכת קרינה וזיהום)
איך החלה תיאוריית הקונספירציית שקישרה את דור 5 והקורונה?
וכיון שיש לכם זמן בבידוד..
תיזהרו מתיאוריות קונספירציה, תלמדו ממקורות מידע שונים, תצליבו מידע ותפעילו היגיון, תחקרו מי המקור ומה הרקע והאינטרסים של כל מקור, תבררו מה המחקר ואיכות המדע שמאחורי הדברים – תבדקו טוב ! תתיעצו !
תקראו מה שכותב עמיר על הקורונה וקרינה
תצפו בצילומי כנס המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב בחודש שעבר
ותקראו ספרים, כמו .. אהבה בימי כולרה (El amor en los tiempos de cólera) של גבריאל גארסיה מארקס על אהבתם של שני גברים לאותה אישה, על רקע אמריקה הלטינית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בספרדית שם הספר דו-משמעי, cólera היא מחלת הכולרה וגם כעס.