בסוף 2022 פרסמה זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה כי מחקר שבדי מצא שריכוז התרכובות הכימיקליות הרעילות שאינן מתפרקות ( PFAS) בגשמים עבר את נקודת האל-חזור. "גשמי ברכה" הוא מושג שאין לו יותר קשר למציאות.

מחקר שוודי מצא שכמות PFAS, כימיקלים מעשה ידי-אדם שעלולים לפגוע בבריאות, נמצאת במשקעים שונים ועברה את נקודת האל-חזור. לא ניתן כבר להוציא תרכבות PFAS מחיינו. המקורות הסביבתיים הבסיסיים – מי שתייה, מי פני השטח וקרקעות – סובלים מזיהום בלתי הפיך.

מהן תרכובות PFAs (חומרים אורגניים מופלרים) הנקראות "כמיקלי נצח"?

תרכובות פראפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות PFAS (או Per and Polyfluoroalkyl Substances) הן קבוצת כימיקלים סינתטיים, שנמצאים במוצרים רבים כמו טלפונים, ציפוי לסירים, כלי מזון מפלסטיק, עטיפות מזון מהיר/ מעובד, בגדי טיולים, קוסמטיקה, מוצרי היגיינה ועוד.

(מה לעשות? שלחו לי שאלות מי שקראו רק כותרת .. בהמשך יש רשימת צעדים מעשיים – "איך ומה לעשות כדי להתגונן .. )

לכימיקלים אלה יש קשר כימי בין פחמן, פלואור וחומצה. לכן, יש להם 3 תכונות במקביל:

הם חזקים ולא מתפרקים בסביבה באופן טבעי.
אין כמעט חומר (כמו מים או שומן, לדוגמא) שיכול להידבק או להתחבר איתם – לכן, הם דוחי-מים ומעכבי-בעירה וגם נעים בקלות במקורות מים.
לא ניתנים לנטרול – חומרים אלה, שנמצאים בהרבה מוצרים שרוב הציבור צורך ביומיום, מצטברים בקרקעות, נשטפים באמצעות גשמים או דרך נהרות ונחלים ומגיעים לאוקיינוסים. כיון שאינם מתפרקים, PFAS חוזרים לאטמוספירה, בהליך אידוי וחוזרים לקרקע ולצמחיה במי גשמים. בייצור מוצרים רבים נפלטים PFAS לאטמוספירה והם חוזרים בגשמים. נוצר מעגל אינסופי שמזהם עוד ועוד עם "כימיקלי נצח" (Forever Chemicals).

צוות המחקר השבדי ניתח נתונים ממחקרים קודמים רבים, בהם נבדקו משקעי גשם וקרח, קרקעות ומים עיליים (מים מתוקים ממקורות על פני השטח, כמו אגמים ונחלים). כימיקלי PFAS נותחו במכשיר ייחודי, והדוגמיות נשמרו היטב כדי שלא יזדהמו. מסקנות המחקר מתקפות את הכינוי "כימיקלי הנצח". לא ניתן להיפטר מהם.

(קישורים למקורות בסוף)

כימיקלים נצחיים (לא מתפרקים ולא מתכלים) מצטברים בגוף ובסביבה

ריכוזי כימיקלי PFAS שנמדדו במי הגשמים ובקרקע עולים על המלצות סביבתיות של ארגון EPA (סוכנות הסביבה האמריקאית), האיחוד האירופי וממשלות דנמרק והולנד.

טענת החוקרים היא שנחצה "גבול פלנטרי" חדש. גבול פלנטרי הוא הערכה של מרחב בטוח לאנושות בתחומים סביבתיים שונים. חציית גבול כזה עלולה לסכן את המין האנושי. לטענתם, הגענו לנקודת אל-חזור מבחינת ריכוז חומרים אלה בקרקעות ובמי הגשמים. כימיקלים אלה הפכו "גלובליים", כלומר, הם נמצאו כמעט בכל נקודה בעולם.

מצב זה בעייתי לכולנו. PFAS עלולים להזיק לבריאות. זוהה קשר אפשרי בין חשיפה לריכוזים גבוהים של חומרים אלה לבין סוגי סרטן שונים, אי-פוריות, פגיעות בעוברים, השמנה ועוד (קישורים והרחבות בהמשך).

כמעט לכולנו יש כיום במחזור הדם כימיקלים אלה, שמצטברים ברקמות הגוף, כיון שאינם ניתנים לפירוק. חשיפה גבוהה לחומרים אלה ידועה כמסוכנת לבריאות ולסביבה מספר עשורים. מידת הסכנה מתבהרת יותר ויותר ועימה החמרת ההמלצות.

בשנים האחרונות ריכוז PFAS מקסימלי שמותר לחשיפה לפי EPA הולך ויורד. ביוני האחרון הוחמרו ההמלצות – עד 4 פיקוגרם (טריליונית הגרם) לליטר עבור סוג אחד של PFAS (כשתי טיפות מים מתוך מיליארד טיפות בבקבוק חצי ליטר). כמעט כל החומרים הללו כבר הוגדרו כאסורים לשימוש במדינות רבות.

חשיפה לחומרים אלה לא גורמת בהכרח לחולי. סכנה מיידית לחולי בגלל חשיפה ל-PFAS קיימת בעיקר בחשיפה לריכוז גבוה מסף ההמלצות. אין סכנה מיידית, אולם חומרים אלה מצטברים בגוף החי והצומח ובסביבה ועם הזמן ישפיעו יותר ויותר (תחלואה כרונית). חציית הגבול המומלץ מלמדת על היקף תפוצת חומרים אלה בסביבה ורמת החשיפה הגוברת.

סקר של רשות המים מעיד שב-16% מקידוחי המים שנבדקו בישראל נמצא זיהום של PFAS. בעקבות סקר זה אף נסגר אחד מאתרי הקידוחים.

הרגולציה בישראל פחות מחמירה מהמלצות EPA, אך דומה לסטנדרטים קנדיים. לטענת דר' רדיאן, יש יתרון בישראל בנטרול החומרים ממי השתייה. מתקני ההתפלה מוציאים חלק גדול מהכימיקלים מתוך המים (הטובים והרעים). בישראל ניתן לדאוג שהמים שמגיעים לברזים יהיו נקיים באופן יחסי למדינות רבות אחרות.

יש אפשרויות להגן על הבריאות בעזרת פעולות כימיות לפירוק כימיקלים אלה, כפי שעולה ממחקר שרדיאן השתתפה בו. מדו"ח רשות המים עולה כי משרד הבריאות והרשות מקדמים רגולציה שמגבילה שימוש בתרכובות אלו.

בנוסף לשיטות "מלמעלה", כולנו יכולים לעבור לצריכה חכמה יותר. צמצום מוצרים המכילים כימיקלי נצח חיוניתב ביותר – הרשימה בהמשך (מוצרי פלסטיק וניילון, טפלון, חד-פעמי, עטיפות של מוצרי מזון מהיר, דלקים וטקסטילים ועוד ועוד). מבחינת מוצרי מזון – כימיקלים אלה נוטים להצטבר בעיקר בבשר ודגים. צמחונים וטבעונים חשופים פחות, ככל הנראה, לפי מומחים שונים. יש הצעות לסימון מוצרים כדי שצרכנים יוכלו לדעת באלו מוצרים יש כימיקלים כאלה ולצמצם חשיפה. מומלץ לבחור בהנהגה שמתיחסת לשיקולים סביבתיים ולהיאבק במזהמים.

חשיפה לתערובת "כימיקלים לנצח" (PFAS) מובילה לשינויים בתהליכים ביולוגיים הקשורים למחלות רבות

חומרים אורגניים מופלרים (PFAs) יכולים לדכא את יכולת תאי הדם הלבנים להשמיד פולשים

קבוצות כימיקלים החשודים (וידועים) כיוצרים הפרעות אנדוקרינית (הורמונים)

כבר שנים רבות נמדדת עלייה מדאיגה בריכוזי PFAS בחומרי הדברה

ביולי 24 פורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives מחקר של קבוצת EWG, בו נמצא כי PFAS ("כימיקלים לנצח") מוספים למוצרי הדברה, מזהמים מקורות מים ומסגנים את בריאות החי והצומח, וגם את בריאותנו. בפרסום זה, לראשונה, נסקרה הכנסת PFAS לחומרי הדברה בארה"ב.

חומרי הדברה שמכילים PFAS משמשים בעיקר בגידול יבולים נפוצים (תירס, חיטה, קייל, תרד, תפוחים ותותים). הם נמצאים בשימוש נרחב גם בהדברה/ ריסוס נגד פרעושים בחיות מחמד ובתרסיסים קוטלי חרקים שמשתמשים בהם בבתי מגורים. " כימיקלי נצח" PFAS מוספים לחומרי הדברה כדי להגביר יציבות של רכיבי הדברה ולשפר את יכולתם להרוג אורגניזמים חיים.

במאמר נתונים על מקורות PFAS במוצרי הדברה. המקורות נעים בין מרכיבים שנוספו במכוון לחומרי הדברה, ועד זיהום שנובע מזליגה ממיכלי אחסון מופלרים. לפי הערכות, -20-30% ממיכלי הפלסטיק המשמשים לחומרי הדברה ודשנים – מופלרים.

ממצאי המחקר העיקריים:

המרכיבים הפעילים בחומרי הדברה תורמים לריכוז PFAS במוצרים. מתוכם 66 רכיבים פעילים שאושרו לשימוש בארה"ב.
14% מהחומרים הפעילים של חומרי הדברה בארה"ב הם PFAS. כשליש מהרכיבים הפעילים אושרו בעשור האחרון (הפרסום היה ב- 2024).
PFOA ו-PFOS נחשבים רעילים ביותר מקטגורית PFAS. חומרים אלה נמצאו בחלק ממוצרי הדברה, כנראה כתוצאה מזליגה ממיכלי פלסטיק מופלרים, לצד מקורות לא ידועים נוספים.
מרכיבי PFAS ממוצרי הדברה נמצאו בנחלים ובנהרות ברחבי הארץ.
חומרי הדברה כוללים PFAS ממספר מקורות. מיכל בודד עשוי להכיל תערובת של PFAS שונים.
הרגולציה של חומרי הדברה לא מסוגלת לזהות סיכוני PFAS בחומרי הדברה ולא יכולה להעריכם כיאות.

סיכום המחקר מביע דאגה – "חדשות אלו מפחידות מאד. חומרי הדברה הם מהמזהמים המפוזרים ביותר בעולם. הכנסת PFAS לחומרי הדברה עלול לגרום יותר מחלות כרוניות לדור הבא. הסוכנות להגנת הסביבה חייבת להתיחס מיד לאיום זה שמתעצם במהירות. .. PFAS מסכן לא רק עובדים וקהילות חקלאיות, אלא גם את מקורות המים – נגר חומרי הדברה עלול לזהם את אספקת מי השתייה".

"אין דרך טובה יותר להרעיל אנשים ואת הסביבה, מאשר לרסס חומרי הדברה עמוסי PFAS על גידולי החקלאות ובבתים. האשמה למשבר הזיהום הזה מוטלת על כתפי EPA"

חלק מהנזקים מתגלים בתפקוד מערכת החיסון האנושית, כגון תגובת נוגדנים מוחלשת וסיכון מוגבר למחלות זיהומיות. כי 40% מהמרכיבים הפעילים המסווגים כאימונוטוקסיים על ידי סוכנות EPA הם PFAS.

אממה .. מה עושה הרגולציה?

מ- 2012 החלה סוכנות EPA לוותר על דרישות מחקר אימונוטוקסיות לחומרי הדברה. זה מגביל את יכולתה של הסוכנות לזהות נזקים כאלה.
במאמר צוין כי הרגולטורים האמריקאיים עקבו אחר נתיבי המים של המדינה לאיתור זיהום רק לגבי 13 מתוך 66 המרכיבים הפעילים של PFAS שאושרו לשימוש בחומרי הדברה בארה"ב. 12 מתוך אותם 13 שנבדקו – נמצאו בנחלים ובנהרות אמריקאים. חלקם זוהו בריכוזים גבוהים ברחבי המדינה.

נמצא גם כי הפיקוח האמריקאי על חומרי הדברה לא מפסיק ולא מונע נזקים מתמשכים (ארוכי טווח) שנגרמים מחשיפה למרכיבי הדברה כגון PFAS. בגלל זה הרגולטורים ממעיטים בהערכת הסיכונים בחומרי הדברה ונוטים להקל מדי. כך חושפים את הציבור לסיכונים בריאותיים גדולים.

סיכום המחקר ממליץ על פיקוח מיטבי על חומרי הדברה PFAS, באופן מיידי:

להפסיק הפלרת מיכלי פלסטיק.
לדרוש בדיקות אימונוטוקסיות איכותיות לרכיבים פעילים ו"אינרטיים" של PFAS.
הרחבת תוכניות הניטור הסביבתי והניטור הביולוגי על ידי ממשל ארה"ב, כך שיכללו את כל חומרי ההדברה של PFAS.
על סוכנות EPA להעריך השפעות מצטברות של תוצרי לוואי מופלרים, שמשותפים למספר מרכיבים פעילים של חומרי הדברה.
https://www.ewg.org/news-insights/news-release/2024/07/new-study-finds-alarming-rise-persistent-forever-chemicals

גוף זה פרסם כי יותר מ-1,400 חומרי הדברה מכילים PFAS. משום מה, הם מאמינים שהרגולטורים דואגים לבריאות הציבור, בעוד הרגולטורים שומרים בעיקר על התעשייה ועל אינטרסים של בעלי המניות.

למרבה הצער, גם כלי אחסון למזון ומשקות שעשויים םפלסטיק מפרישים PFAS למזון, כולל כלים חד-פעמיים, עטיפות מזון מהיר, קרטוניות משקאות ועוד.

איך ומה לעשות כדי להתגונן ..?

עלינו לעבור לשימוש באורגני אקולוגי כדי לשמור על בריאותנו ועל הסביבה.

להלן מספר הנחיות שדרור פירר המליץ עליהן ואני מצטרפת להמלצתו:

צמצום והימנעות מחומרים בעיתיים אלה (במיוחד בהריון, הנקה וילדות):
- הנקה עדיפה על בקבוקים. ואם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
- לבחור רק מוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי) – עם רשימת מרכיבים ברורה ומובנת, ורצוי בלי יותר מדי מרכיבים. אפשר ללמוד להכין לבד ממוצרים טבעיים (הרבה יותר זול).
- לסנן מי ברז (פילטרים איכותיים מתחת לכיור). וביציאה מהבית לקחת מים בבקבוקי זכוכית או נירוסטה ולא בפלסטיק. נושא המים סבוך בעולמנו, צר לי.
- להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/ במבוק/ קרטון. בהתאם למוצר. לא פלסטיק.
- להשתמש בביגוד ואריגים טבעיים (כותנה, פשתן, קנבס). להימנע מאריגים דוחי מים ושמן או מעכבי בעירה.
- להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (באיכות מזון/ רפואי). מומלץ ליצור צעצועים – זה יצירתי ונחמד ויש באינטרנט שלל רעיונות והדרכה איך ליצור מעץ וקש או בדים וחומרים טבעיים זמינים.
- לאחסן בשקיות בד/ נייר מוצרים שמגיעים עטופים בשקית ניילון. ובקופסאות זכוכית ולא בפלסטיק.
- להימנע מכלי מזון ומכוסות חד פעמיים – במיוחד למזון או שתייה חמים.
- להשתמש במברשות שיניים מבמבוק/ פחם.
כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפטר מהם:
- פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי. לצרוך הרבה ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
- לצרוך מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה, עשב חיטה, סרפד, נבטים (חמניות, ברוקולי).
- פעילות גופנית מאומצת/ הזעה/ סאונה.
- תיסוף תזונתי (בפיקוח מקצועי, כמו שמציע דרור פירר) שמעלה רמות:

חשיפה לתערובת של "כימיקלים לנצח" (PFAS) מובילה לשינויים בתהליכים ביולוגיים הקשורים למגוון רחב של מחלות – מאמר של דרור פירר

חשיפה לתערובת של "כימיקלים לנצח" (PFAS) מובילה לשינויים בתהליכים ביולוגיים הקשורים למגוון רחב של מחלות.

חקלאים מטקסס בארה"ב דיווחו על מות עשרות בעלי חיים בחוות שלהם – החשד הרעלת PFAS

מחקר איטלקי – קשר בין חשיפה ל-PFAS ותמותה קרדיווסקולרית

מחקר איטלקי הוכיח רשמית את הקשר בין חשיפה ל-PFAS ותמותה קרדיווסקולרית

PFAS מסוימים נקשרו לסרטן התירואיד

PFAS מסוימים נקשרו לסרטן התירואיד

חשיפה טרום לידתית לכימיקלים סביבתיים קשורה להפרעות מטבוליות

חשיפה טרום לידתית לכימיקלים סביבתיים קשורה להפרעות מטבוליות

מחקר – חשיפה ל-PFAs עשויה לעכב את התבגרותן של בנות

מחקר מראה שחשיפה ל-PFAs עשויה לעכב את התבגרותן של בנות

נגזרות שונות של PFAS ו-BPA נקשרו לסוגים שונים של סרטנים

חשיפה לכימיקלים המצויים במוצרים יומיומיים קשורה לירידה משמעותית בפוריות האישה

השפעת חשיפה של הורים ל-PFAS על בריאות הצאצאים

חשיפת אבות ל- PFAS והשפעתם על בריאות הצאצאים

בטריות כלי רכב חשמליים מזהמות את האוויר, הקרקע והמים – PFAS כימיקלים בלתי פריקים שמזיקים למערכות ביולוגיות

הרחבה ..

חומרים אורגניים מופלרים (PFAs)

חומרים אורגניים מופלרים (PFAs) – פוליפלואורואלקילים. כוללים כ-9,000 תרכובות שמטרתן להפוך מוצרים עמידים נגד מים, כתמים או חום. כימיקלים אלה נמצאים בשימוש בעשרות תעשיות ובאלפי מוצרי צריכה יומיומיים.
https://www.euractiv.com/section/air-pollution/news/toxic-forever-chemicals-contaminate-indoor-air-at-worrying-levels-study-finds/
לפי המכון הלאומי למדעי בריאות הסביבה האמריקאי, יש כ-15,000 תרכובות וכל הזמן נוספות עוד ועוד.

איפה יש כימיקלי נצח כאלה PFAS – סיכום שלקוח מדרור פירר (בריאות טבעית מודעת)

חומרים אלה, כמו פלסטיק, מהווים בעיה עולמית כיון שאינם מתפרקים כלל. הם מצטברים בכל מקום, כולל בתאי הגוף שלנו, וגם במי השתייה (בבקבוקים ובמי הברז בגלל ריכוז במי תהום ומקורות המים בעולם).
- במחקר שנעשה באוניברסיטת אריזונה נמצא שחומרים אלה מצטברים במקומות בהם מים במגע עם אוויר. זה גורם למים להיות לכודים ומאט ירידה של PFA's למי תהום. כלומר, רוב החומר מצטבר באדמה – פצצה מתקתקת. הממצאים פורסמו בינואר 2020 בכתב העת הרפואי water resources research.
- מה שוות הבדיקות שמבוצעות?
  קבוצות ללא מטרות רווח כמו (NRDC) בודקות במקום הרגולטורים (שאמורים לשמור על בריאות הציבור EPA) – הן מוצאות שכמעט מחצית ה"כימיקלים לנצח" (PFAS) שנמצאים בדגימות מי שתייה לא מנוטרים כלל. מחצית הדגימות המזוהמות במחקר עלו על תקני מי השתייה שקבעה סוכנות EPA.
  ממצאים אלה חמורים בהרבה ממה שידוע. לפי הערכות יש לפחות 15,000 כימיקלים כאלה והקבוצה בדקה רק 70 מתוכם.
  מדיניות שמנהלת רק קומץ PFAS, כמו PFOA ו-PFOS שכבר הוצאו מהשוק, לא משקפת רמות זיהום אמיתיות.
  מחקר זה פורסם באפריל 23 בכתב העת Science of The Total Environment
- מחקר בינלאומי של אוניברסיטת UNSW פורסם באפריל 24 בכתב העת Nature Geoscience. רמות זיהום PFAS במי פני השטח והתהום ברחבי העולם נמדדו ברחבי העולם. נבדקו דיווחים בדוחות ממשלתיים, מאגרי מידע וספרות שעברה ביקורת עמיתים ועוד. אספו יותר מ-45,000 נקודות נתונים, משך 20 שנה. נמצא כי חלק גדול ממי המקור העולמי חורגים מספי השתייה הבטוחה של PFAS. דוח זה הציג הבדלים גדולים בין מדינות בסף המותר מבחינה חוקית. במדידות רבות נמצא ריכוז גבוה מההמלצות – עד עשרות אחוזים יותר. הסיבות להבדלים בין הרגולטורים רבות, אבל ברור שניטור חומרים מזיקים אלה מאד מוגבל. ידועים כ- 15,000 כימיקלים שונים ממשפחה זו והניטור לא כולל את רובם – רחוק מזה. במחקר מודגש כי זהו זלזול בנטל הסביבתי שמציב PFAS (וגם לבריאותנו).

באוניברסיטת רוד איילנד ובמכון Green Science Policy Institute בדקו אוויר פנימי ב-20 אתרים. הממצאים פורסמו באוגוסט 21 בכתב העת Environmental Science & Technology
"כימיקלים נצחיים" (PFAS) נבדקו ב-17 מקומות. נמצאו רמות גבוהות במיוחד בכיתות גנים, חדרי אספקה של חנות בגדים, משרדים, כיתות אוניברסיטאיות, מעבדות אוניברסיטאיות ומעלית.
בעבר נמצא כי מזון ומים הם המסלולים העיקריים דרכם בני אדם נחשפים ל-PFAS, אך במחקר זה נראה כי רבים מבלים כ-90% מהזמן במבנים ונושמים כימיקלים אלה – זה מהווה כשליש ממסלולי החשיפה.
במחקר זה נמצא שגננות נחשפו ליותר PFAS דרך נשימה, לעומת בבליעה של התרכובות.
במחקר זה בלט סוג PFAS הרשום כ-6:2 FTOH, ומשמש בשעוות רצפה, הגנה נגד כתמים ובאריזות מזון. בעבר חשבו כי הוא בטוח, אבל במאי 2021 התגלו מסמכים כי שני יצרני PFAS גדולים הסתירו מחקרים שהראו כי התרכובות רעילות מאוד, גם במינונים נמוכים בחיות מעבדה ונשארות בגוף בעלי החיים הרבה יותר זמן ממה שהיה ידוע בעבר. מידע זה הוסתר במשך שנים.
מספר בעיות עולות פה:
- הסתרת ראיות מדעיות על רעילות חומרים והמשך השימוש.
- הסתמכות FDA על מידע הנשלח מהיצרנים, ללא בחינה עצמאית.
- המחקר זיהה רמות גבוהות של חומר בשם 8: 2 FTOH, תרכובת שיצרני PFAS הגדולים טענו שהפסיקו את ייצורו כי היא מאד מסוכן. נוכחותו מצביעה על כי לא כל החברות הסירו אותו מקו הייצור, או שהוא נמצא במוצרים המיוצרים במדינות שבהן הכימיקל מותר לייצור ולשימוש.
  https://www.theguardian.com/environment/2021/may/12/chemical-giants-hid-dangers-pfas-forever-chemicals-food-packaging-dupont
מהים לאוויר ולאטמוספירה – כאשר גלי אוקיינוס נשברים, חלקיקים מיקרוסקופיים משתחררים לאוויר.
מי ים כוללים חומרים פרפלואורו-אלקיל (PFAS). ניסויי מעבדה של בו שה, יאנה ג'והנסון, איאן קאזינס, מתיו סלטר ועמיתיהם הראו כי בועות המכילות PFAA מתפוצצות על פני המים המלוחים והתרכובות נפלטות כרסיסים – חלקיקים קטנים במיוחד הנישאים באוויר. תרסיס ים כזה יכול להיות דרך להפצת מזהמים למרחקים ארוכים. הצוות החליט על תצפיות בשטח כדי לגלות אם זה קורה בעולם האמיתי.
ממצאי המחקר פורסמו בדצמבר 21 בכתב העת Environmental Science & Technology. בשני מיקומי חוף בנורבגיה, ערכו יותר מ-100 דגימות אוויר בין השנים 2018 ל-2020. ניתחו את החלקיקים המיקרוסקופיים בדגימות עבור 11 PFAAs, כולל החומרים המסרטנים האפשריים פרפלואורו-אוקטנואית וחומצה פרפלואורו-אוקטן סולפונית, לצד יוני נתרן, שהם אינדיקטור של אירוסולים של ריסוס ים. המזהמים אותרו בכל דגימות האוויר שנאספו. בהשוואת רמות PFAAs בודדים ליוני נתרן, רבים היו קשורים חזק, במיוחד חומצה פרפלואורו-אוקטנואית. זה מעידה כי תרכובות אלו עוזבות את האוקיינוס בתרסיסי ים ומופצות. מדידות השטח הביאו להערכה כי 8 מתרכובות PFAAs, מגיעים מ 284-756 טון פלסטיק שמשוחררים בעולם מהאוקיינוסים לאוויר מדי שנה. זו כמות גבוהה מאד (יותר מהערכות קודמות). מדידות השטח שלהם הביאו למסקנה כי ריסוס ים הוא מקור ל- PFASs לקהילות המתגוררות בקירבת ים ואוקינוסים. תרסיסי ים מופצים למרחקים גדולים לפנים היבשות וזה נתיב הפצת PFAS מהאוקיינוס.

מוצרי צריכה יומיומיים כוללים כימיקלי נצח:

מוצרים עמידים בפני מים, כתמים או חום.
בתעשיית המזון המהיר (קרטונים למזון כמו צ'יפס ובציפויי טפלון של כלי בישול שמונעים הדבקה, אריזות מזון, מגשי פיצה, קרטוניות משקאות/ חלב/ מים וכו'), עטיפות חמאה.
מגיני כתמים, שטיחים ונעליים. יצרני טקסטיל משתמשים בהם לייצור ביגוד נושם ועמיד למים (כמו בד גורטקס).
מוצרי קוסמטיקה שברשתות הפארם.
ביוני 21 פורסם בכתב העת Environmental Science & Technology Letters מחקר מאוניברסיטת נוטר-דאם בו נבדקו יותר מ -200 מוצרי קוסמטיקה הכוללים קונסילרים, מייק-אפ, מוצרי עיניים וגבות ומוצרי שפתיים שונים. 56% מהיסודות ומוצרי העיניים, 48% ממוצרי השפתיים ו -47% מהמסקרות שנבדקו נמצאו כמכילים רמות גבוהות של פלואור, המהווה אינדיקטור לשימוש ב- PFAS במוצר.
הסיכון לחשיפה של הצרכניות, בשילוב היקף וגודל תעשייה של מיליארדי דולרים המספקת מוצרים כאלה למיליונים מדי יום – אדיר. הסיכון אינדיבידואלי (מורחים אותם סביב העיניים והפה עם פוטנציאל ספיגה דרך העור או בצינור הדמעות, כמו גם שאיפה ואף בליעה). PFAS הוא חומר כימי לא מתכלה שכאשר הוא מגיע לדם, הוא נשאר בגוף ומצטבר. סיכון נוסף הוא זיהום סביבתי הקשור בייצור וסילוק מוצרים אלה, שעלול להשפיע על המונים – הציבור כולו והחי והצומח בסביבה.
תרכובות כימיות אלו לא מתכלות באופן טבעי. הם מזהמים מי תהום וקרקעות במהלך עשרות שנים לאחר שחרורם לסביבה. מחקרים מקשרים PFAS לסרטן כליה, סרטן האשכים, יתר לחץ דם, מחלת בלוטת התריס, משקל לידה נמוך ורעילות חיסונית אצל ילדים.
כ -29 מוצרים עם ריכוזי PFAS גבוהים נמצאו כמכילים 4-13 כימיקלי נצח שונים ורק אחד מהפריטים הללו שנבדקו רשם PFAS כמרכיב בתווית המוצר. זה מאד מדאיג – צוין בסיכום המחקר.
- באוניברסיטת Brown נמצא קשר בין שימוש במוצרי טיפוח אישי (לק, איפור וצבע שיער) לריכוזי PFAS בנשים הרות ומניקות. בנובמבר 24 פורסם בכתב העת Environment International רמות גבוהות ומטרידות בפלזמת הדם של הנשים ההרות ובחלב האם של המניקות.
  נתונים ממחקר MIREC, שרשם 2,001 נשים בהריון מ-10 ערים ברחבי קנדה בין השנים 2008-2011. העריכו תרומה של שימוש במוצרי טיפוח אישי על ריכוזי PFAS בפלזמה טרום לידתית (שבוע שישי עד 13 שבועות להריון) וחלב אם (שבועיים עד 10 שבועות לאחר הלידה). המשתתפות דיווחו על תדירות שימוש ב-8 קטגוריות מוצרים במהלך שליש ההריון הראשון והשלישי, יום עד יומיים לאחר הלידה ושבועיים עד 10 שבועות לאחר הלידה.
  בשליש ההריון הראשון, נמצא כי שימוש גבוה יותר במוצרי טיפוח, תכשירי ריח, איפור, צבעי שיער ותרסיסים או ג'לים לשיער נקשר לריכוז גבוה יותר של PFAS בפלזמה. תוצאות דומות נצפו לשימוש במוצרי טיפוח אישי בשליש השלישי וריכוזי PFAS בחלב אם בשבועיים עד 10 שבועות לאחר הלידה.
  צוינה דוגמא של משתתפות שהתאפרו מדי יום בשליש הראשון והשלישי ואצלן היו ריכוזי PFAS בפלזמה וחלב אם גבוהים ב-14% וב-17%, בהתאמה, בהשוואה לנשים שלא התאפרו כל יום. נמצא כי בקרב נשים שמשתמשות בצבע שיער קבוע יום עד יומיים לאחר הלידה היו רמות PFAS גבוהות יותר ב- 16-18% בהשוואה לאלה שלא השתמשו בהםבכלל בריכוזי חלב אם.
  זה מקור שניתן לבחירה ושליטה אישית – צמצום שימוש וחשיפה לכימיקלים אלה במהלך ההריון או בזמן הנקה. מידע זה חיוני כי מחקרים מראים שחשיפה ל-PFAS במהלך ההריון עלולה לתרום לתוצאות לידה שליליות כמו ירידה במשקל לידה, לידה מוקדמת, כמה הפרעות נוירו-התפתחותיות וירידה בתגובת החיסון בילדים.
  במחקר נבדקו רק 4 סוגים של PFAS מבין אלפים המשמשים בתעשייה ובמסחר. סביר כי המחקר המעיט במידת החשיפה לכל PFAS ממוצרים אלה במהלך ההריון.
  https://www.brown.edu/news/2024-11-11/personal-care-pfas
בציפויים של חוטי חשמל.
בצבעים, בחומרי פוליש ובדבקים, שעווה לפרקטים ומשטחים נוספים.
כלי בישול נון-סטיק.
קצף כיבוי אש.
באפריל 21 פורסם בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, השוואת רמות של 9 כימיקלים מסוג PFAS בדם של כבאים מתנדבים לעומת רמות באוכלוסייה הכללית. מחקר זה הראשון שבדק חשיפת כבאים ל- PFAS, שמצטברים בגוף האדם ובסביבה ונמצאים בפריטים יומיומיים כמו אלקטרוניקה ושטיחים. PFAS נקשר למספר מצבים בריאותיים המשפיעים על כבאים, כולל מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד. גורם העיקרי למוות בבקרב כבאים הוא התקפי לב. הם גם חולים ומתים מסוגי סרטן שונים בשכיחות גבוהה יותר. בגוף של יותר מ -95% מאוכלוסיית ארה"ב יש כימיקלים כאלה, אך בקרב הכבאים החשיפה ל- PFAS מוגברת בגלל ציוד המגן, קצף כיבוי האש וחומרי הבעירה שנחשפים להם. ציוד שמשחרר חלקיקים, שניתן לשאוף או לספוג במגע העור בציוד.
נבדקו 135 מתנדבים בכוחות כיבוי אש בניו ג'רזי. נסקרו אורח חייהם וגורמי סיכון לסרטן והושוו עקבות של 9 כימיקלים מסוג PFAS בדם לעומת רמות שנמצאו באוכלוסייה הכללית (בסקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן – מעקב אחר בריאות של מדגם מייצג ארצי של 5,000 איש מדי שנה). יש אלפי כימיקלים של PFAS, נבדקו רק 9 כימיקלים ש- CDC עקב אחריהם זמן ממושך ונמצאו בקרב האוכלוסייה הכללית.
רמות של 2 מהכימיקלים שנחקרו – חומצה פרפלואודודקאנואית (PFDoA) וחומצה פרפלואורודקנואית (PFDA) – היו גבוהות יותר בקרב כבאים מתנדבים, כאשר רמות גבוהות של PFDoA נמצאו אצל 80 אחוז מכבאי האש ומעט בקרב הציבור הרחב. רמות כימיות גבוהות יותר נקשרו למספר שנות הכיבוי. החומרים אלה בלתי מתכלים – "forever chemicals". מסקנת המחקר היתה כי הסיכון לכבאים הוא הגנה מפני האש. הכימיקלים המשמשים בקצף כיבוי אש ובגדי המגן של הכבאים נוצרו לפני 40 שנה כשחשבו שהחומרים האלה בטוחים, הם עובדים היטב על מה שהם נועדו להגן. אבל חובה ליצור קצף יעיל ובגדי מגן שלא משתמשים בכימיקלים אלה.
הם נמצאים גם בחוט דנטלי.
התרסיסים והמטליות נגד ערפול שאנשים רבים משתמשים בהם כדי למנוע התעבות על משקפי הראייה שלהם כאשר הם לובשים מסכה או מגן פנים עשויים להכיל רמות גבוהות של PFAS. במחקר שפורסם בינואר 21 בכתב העת Environmental Science & Technology נבדקו 4 תרסיסים נגד ערפול וחמש מטליות נגד ערפול בדירוג הגבוה ביותר שנמכרו באמזון. כל 9 המוצרים הכילו פלואורטלומרים אלכוהולי (FTOHs) ופלואורטלומרים אתתוקסילטים (FTEOs), שני סוגים של PFAS שעברו מתחת לרדאר המדעי לפני כן.
נמצא כי התרסיסים הכילו עד 20.7 מיליגרם של PFAS למיליליטר תמיסה, ריכוז גבוה. מכיוון ש-FTOHs ו-FTEOs זכו למחקר קטן יחסית, לא ידועים סיכונים ספציפיים, אבל מחקרים מראים שברגע ש-FTOHs נשאפו או נספגו דרך העור, הם עלולים להתפרק בגוף ל-PFOA או חומרים אחרים של PFAS ארוכי חיים רעילים. FTEOs המשמשים בכל 4 תערובות הריסוס שנותחו הראו רעילות משמעותית של שינוי תאים והפיכה לתאי שומן בבדיקות מעבדה.
ריסוס אחד מהבקבוקים חושף לרמות הגבוהות בכמה סדרי גודל ממה שמקבלים משתיית ליטר מים, שמכיל PFAS בסף הבריאות הנוכחי של EPA לצריכה בטוחה, שהוא 70 ננוגרם לליטר.
מוצרים אלה פורסמו כבטוחים עם הנחיה לרסס על המשקפיים ולהשתמש באצבעות כדי לשפשף את זה מסביב. יותר מזה – באף אחד מ-8 מוצרים שנבדקו לא פורטו המרכיבים ולא ניתן לדעת אם הם מכילים כימיקלים מזיקים – עד שניתחו אותם בספקטרומטריית מסה ברזולוציה גבוהה במעבדת המחקר.
https://nicholas.duke.edu/news/high-levels-pfas-found-anti-fogging-sprays-and-cloths
אכילת דגי מים מתוקים אחד שווה לחודש של שתיית מים מבחינת רמות של "כימיקלים נצחיים".
כימיקלים נצחיים (PFAS) במאכלי ים.
נייר טואלט –
בדיקת ביוב מספקת מידע על תרכובות של כימיקלים מזיקים, כגון חומרים פר-ופוליפלואורואלקיל (PFAS), המשתחררים לסביבה. חוקרים מקבוצת ACS מתחומי הכימיה והביולוגיה מדווחים על מקור בלתי צפוי של חומרים אלה במערכות שפכים – נייר טואלט. הממצאים פורסמו במרץ 23 בכתב העת Environmental Science & Technology Letters. הסתבר כי חלק מיצרני הנייר מוסיפים PFAS בהמרת עץ לעיסה, שעלול להישאר מאחור ולזהם את מוצר הנייר הסופי. ניתן לייצר נייר טואלט ממוחזר עם סיבים המגיעים מחומרים המכילים PFAS. במחקר הוערך קלט פוטנציאלי זה למערכות שפכים, ונבדקו נייר טואלט וביוב עבור תרכובות אלה. אספו גלילי נייר טואלט נפוצים באמריקה, אפריקה ומערב אירופה ואספו דגימות בוצת שפכים ממפעלי טיהור שפכים בארה"ב. חילצו PFAS ממוצקי הנייר והבוצה וניתחו 34 תרכובות. PFAS העיקרי שזוהה היו פוספטים פוליפלואורו-אלקיל (diPAPs) שיכול להפוך ל-PFAS יציב יותר כמו חומצה פרפלואורו-אוקטנואית, שעלולה להיות מסרטנת.
הצוות שילב נתונים ממחקרים אחרים שכללו מדידות של רמות PFAS בביוב ובשימוש בנייר טואלט לנפש במדינות שונות. חישבו כי נייר טואלט תרם כ-4% מה-diPAP בביוב בארה"ב וקנדה, 35% בשוודיה ועד 89% בצרפת. למרות העובדה שצפון אמריקאים משתמשים יותר בנייר טואלט ממי שחיים במדינות רבות אחרות, האחוזים המחושבים מצביעים על כך שרוב PFAS נכנסים למערכות שפכים בארה"ב ממוצרי קוסמטיקה, טקסטיל, אריזות מזון או מקורות אחרים.
https://www.acs.org/pressroom/presspacs/2023/march/toilet-paper-is-an-unexpected-source-of-pfas-in-wastewater.html
נמצאו עדויות ל"כימיקלים לנצח" בכל 18 מותגי עדשות המגע שנבדקו.
בשיתוף עם EHN.org, בלוג הבריאות והקהילה הסביבתית נבדקו עדשות המגע על ידי מעבדה מוסמכת של סוכנות הגנת הסביבה של ארה"ב ומצאו רמות של פלואור אורגני שנעו בין 105-27,000 חלקים למיליון (ppm). בשמונה מתוך 18 העדשות שנבדקו היו יותר מ-4,000 ppm.
ד"ר Pete Myers, המדען הראשי של Environmental Health Sciences, המפרסם את חדשות בריאות הסביבה, שסקר את הממצאים ציין שהדו"ח בונה את הספרייה ההולכת וגדלה של מוצרי צריכה שנבדקו לאיתור PFAS, כולל מוצרים כגון רטבי פסטה ועגבניות, חזיות ספורט, טמפונים וחוט דנטלי. כלומר אנשים נחשפים גם מהדברים שלובשים או אוכלים.
בעוד שההשפעות הבריאותיות של חשיפה ל-PFAS דרך העיניים עדיין לא ברורות, זה מאוד מדאיג שכן העיניים הן אחד החלקים הרגישים ביותר בגוּף.
בהתחשב ברמות הגבוהות שנמצאו במהלך הבדיקה, סביר להניח שפלואורופולימרים (PFAS) מתווספים בכוונה לעדשות המגע על מנת לרכך את העדשות ולאפשר לחמצן לעבור, כלומר הפלואורפולימרים משפרים את הביצועים הטכניים של עדשות מגע תוך התעלמןת מההשפעות על הבריאות והסביבה.
הבדיקה כללה מוצרים שונים משלושה מותגים פופולריים: Acuvue, Alcon ו-Coopervision. שלוש העדשות עם הכמויות הגבוהות ביותר של פלואור אורגני היו עדשות מגע רכות של Alcon עם 20,000 ppm ויותר.
https://www.ehn.org/pfas-contact-lenses-2659905992.html
בחלק ממוצרי היגיינה נשיים.
קשים לשתיה –
בניתוח ראשון מסוגו באירופה, ורק השני בעולם, חוקרים בלגים בדקו 39 מותגי קשיות עבור PFAS.
ממצאי המחקר פורסמו באוגוסט 23 בכתב העת Food Additives and Contaminants.
החוקרים מציינים שקשיות העשויות מחומרים מהצומח, כמו נייר ובמבוק, מתפרסמות לעתים קרובות כבנות קיימא וידידותיות יותר לסביבה מאלו העשויות מפלסטיק.
מספר הולך וגדל של מדינות, כולל בריטניה ובלגיה, אסרו מכירה של מוצרי פלסטיק חד פעמיים, כולל קשיות שתייה, וגרסאות מהצומח הפכו לחלופות פופולריות.
מחקר שנערך לאחרונה מצא PFAS בקשיות שתייה על בסיס צומח בארה"ב. לכן הם רצו לברר אם הדבר נכון גם לגבי אלה המוצעים למכירה בבלגיה.
כדי לחקור זאת עוד יותר, צוות המחקר רכש 39 מותגים שונים של קש שתייה העשויים מחמישה חומרים – נייר, במבוק, זכוכית, נירוסטה ופלסטיק.
הקשיות, שהושגו בעיקר מחנויות, סופרמרקטים ומסעדות מזון מהיר, עברו אז שני סבבי בדיקות ל-PFAS.
רוב המותגים (27/39, 69%) הכילו PFAS, עם 18 נגזרות שונים שזוהו בסך הכל.
בקשיות הנייר PFAS זוהו ב-18/20 (90%) מהמותגים שנבדקו. PFAS זוהו גם ב-4/5 (80%) קש במבוק, 3/4 (75%) ממותגי קש הפלסטיק ו-2/5 (40%) מותגי קש זכוכית. הם לא התגלו באף אחד מחמשת סוגי קש הנירוסטה שנבדקו.
כמו כן, זוהו חומצה טריפלואורית (TFA) וחומצה טריפלואורומתאן-סולפונית (TFMS), שרשראות קצרות יותר אשר מסיסות מאוד במים ולכן עשויות לזלוג בקלות יותר למשקאות.
המחברים מציינים שאמנם ריכוזי ה-PFAS היו נמוכים, ובהתחשב בכך שרוב האנשים נוטים להשתמש בקשיות רק מדי פעם, הם מהווים סיכון מוגבל לבריאות האדם. עם זאת, PFAS יכול להישאר בגוף במשך שנים רבות וריכוזים יכולים להצטבר עם הזמן. כך שעדין מדובר בעוד תוספת שכדאי להמנע ממנה.
החוקרים לא יודעים אם ה-PFAS נוספו לקשיות על ידי היצרנים לצורך איטום או שמא היו תוצאה של זיהום של האדמה בה גדלו חומרי הגלם הצמחיים או המים שהישקו את הצמח או המים שהשתמשו במהלך הפקת הקשים.
החוקרים מסכמים שאם קש, אז מנירוסטה או פשוט להימנע משימוש בקשיות בכלל.
דשא סינטטי
על פי מחקר שנערך על ידי ארגון סביבה (PEER). כל מותגי הדשא המלאכותי שנבדקו מכילים PFAS וכימיקלים אלה דולפים מהמשטחים הללו, אפילו במגרשים חדשים לגמרי.
המחקר המקדים שנעשה על ידי PEER מצא שכמות ה-PFAS על העור אצל שלושה מתוך ארבעה שחקנים עלתה לאחר משחקי כדורגל על דשא מלאכותי. לעומת זאת, לא ניצפו עליות דומות ב-PFAS על העור לאחר משחקים ששיחקו על מגרשי דשא.
נכון לעכשיו, ישנם בין 12,000 ל-13,000 מגרשי ספורט דשא סינטטי בארה"ב, עם יותר מאלף מתקנים חדשים מדי שנה. בנוסף לכמה איצטדיונים מקצועיים, דשא מלאכותי הותקן גם במאות בתי ספר, פארקים ומגרשי משחקים. (המצב בישראל לא שונה).
המחברים מציינים שמלבד החשיפה האנושית הישירה, PFAS הנשטף מאלפי שדות אלה מהווה איומים על פני השטח ומי התהום הסמוכים, שחלקם הם מקורות למי שתייה.
https://peer.org/pfas-in-artificial-turf-coats-players-skin/.
ב- 2024 פורסמה עלייה מדאיגה של PFAS בחומרי הדברה.
פלסטרים ופדים רפואיים
שעונים חכמים לבישים המיועדים לספורט
עופות מים ורכיכות

חומרים אורגניים מופלרים חודרים את מחסום העור ומגיעים למחזור הדם.
כלומר בהרבה מאוד מוצרים שנמצאים בשימוש יומיומי ובאים במגע ישיר עם העור והפה. מאושרים על ידי ה- FDA. כן.

מי מתייחסים לנושא PFAs ?

במאמר הבא: PFAS: These “Forever Chemicals” Are Highly Toxic, Under-Studied, and Largely Unregulated
בכנס השנתי של האגודה הגיאולוגית באמריקה 2020, קבוצה של מדענים סייע בהבאת PFAS לתשומת לב לאומית: והסביר כיצד PFAS משוחרר לסביבה, מועבר דרך מי תהום, נהרות וקרקעות אל המים והמזון שלנו.
החוקרים מציינים שחומרי PFAS מתויגים ככימיקלים לנצח, משום שיש להם קשרים כימיים חזקים. הבעיה בחומרים הללו שהם מזיקים גם ברמות מאוד נמוכות והתקנים שיש היום לא באמת מוודאים את הרמות המזהמות.
ביוני 20 היתה ועידה וירטואלית, שאורגה על ידי המכון לקידום מדעי המזון והתזונה. בועידה השתתפו מדענים, מהנדסים ואנשי מקצוע בתחום הרגולציה ממוסדות ציבוריים, פרטיים ואקדמיים. הועידה התייחסה לפערים המדעיים במסלולי החשיפה, הגילוי והכימות של PFAS במזון. הדוברים ציינו גם כי בהתבסס על נתונים מוגבלים עד כה, מעט PFAS מזוהה במזון. ובמילים אחרות לא עושים הרבה אם בכלל!
מתוך הועידה יצא מאמר מסקר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Trends in Food Science & Technology ובו מציינים החוקרים שכל העדויות מצביעות על כך שחשיפה לרמות גבוהות יכולה להוביל להשפעות בריאותיות שליליות על בני אדם ומינים אחרים של בעלי חיים, והמחקר מדגיש את הצורך בדרכים חדשות למדידה וחקר החשיפות לכימיקלים סינתטיים אלה ממקורות שונים, כולל ואולי במיוחד במזון.
החוקרים מציגים את מכלול הדרכים שחומרים בעייתיים אלה שלא מתכלים מגיעים לבני אדם.
החוקרים מסכמים עם 2 מסקנות שלמעשה מראות לנו את הכשל בבדיקות בטיחות ורעילות החומרים, שמאושרים על ידי הרגולטורים להגשה עם האוכל.
מערך הנתונים הטוקסיקולוגי ל- PFHxA אינו מתאים להערכת הסיכונים הכרוכים בחשיפה ל-FTOH 6:2, שנמצא גם הרבה יותר רעיל ממנו ובכך נוצר מצג שווא של הערכת רעילות נמוכה מהמציאות.
מסקנה זו מבוססת על הבדלים כמותיים ואיכותיים בהשפעות על הכבד והכליות בין חולדות שקיבלו 6:2 FTOH לעומת חולדות שקיבלו PFHxA/NaPFHx.
המסקנה השנייה היא שהפרופיל הטוקסיקולוגי של 6:2 FTOH מצביע על כך שהוא רעיל משמעותית מ-PFHxA. לפיכך, השימוש במחקרים טוקסיקולוגיים שנערכו על PFHxA להערכת סיכונים של 6:2 FTOH עלול להמעיט בסיכון הבריאותי של האדם הקשור לחשיפה יומית נתונה ל-6:2 FTOH ולא ללכוד את כל ההשפעות האפיקיות.
כלומר עצם ההשוואה בין רעלים לקביעת רמות רעילות היא בעייתית (ואני מוסיף בלשון המעטה).
חומרים חלופיים ל-PFAS, שהוכרזו כבטוחים לשימוש באריזות מזון, מתפרקים ל-PFAS רעילים שדולפים למזון ולסביבה שלנו, כך מציג מחקר שפורסם במרץ 23 בג'ורנל Environmental Science & Technology Letters.
החוקרים מסבירים כי בשל סיכוני החשיפה הידועים של שימוש במולקולות PFAS קטנות יותר כמו PFOA ו- PFOS במוצרים הבאים במגע עם מזון, חברות רבות החלו להשתמש ב-PFAS פולימרי גדול יותר בייצור עטיפות, קערות ואריזות מזון מהיר אחרות דוחות מים ושומנים. PFAS פולימריים אלו מקודמים כחלופות "בטוחות" יותר שאינן אינרטיות וכבדות מכדי לברוח מהמוצרים.
עם זאת, מחקר זה מספק את ההוכחה הראשונה לכך ש-PFAS פולימרי המשמש באריזות מזון מתפרק למולקולות קטנות יותר שעדיין מזיקות ויכולות לדלוף למזון ולסביבה.
לחוקרים ברור שפולימרים אלה אינם החלופה הבלתי מזיקה שתעשיית ה-PFAS סמכה עליהן. השימוש שלהם באריזות מזון עדיין מוביל ל-PFAS מזיק ומתמשך שמזהם את המזון שאנו אוכלים, ולאחר שהוא נזרק, את האוויר ומי השתייה שלנו.
במחקר הנוכחי החוקרים בדקו 42 עטיפות וקערות על בסיס נייר שנאספו ממסעדות מזון מהיר בטורונטו. PFAS מסוג 6:2 FTOH היה התרכובת הנפוצה ביותר שזוהתה בדגימות אלו.
החוקרים מצאו שריכוז ה-PFAS ירד בעד 85% לאחר אחסון המוצרים במשך שנתיים בתנאים רגילים (בטמפרטורת החדר ובחושך). חלק גדול מהכימיקלים הללו תאמו את פירוק ה-PFAS הפולימרי שנוסף לאריזת המזון המהיר. דבר שסותר את הטענות לפיהן PFAS פולימרי אינם תנועתיים ואינם יוצרים סיכוני חשיפה.
https://blogs.iu.edu/oneillschool/2023/03/29/study-safer-pfas-in-food-packaging-still-hazardous/

בעיות בריאותיות שנמצאו

PFAS מכונים "כימיקלים לנצח" מכיוון שהם אינם מתפרקים באופן טבעי. הם מצטברים בבעלי חיים, כולל בני אדם, והם נקשרו לסרטן, מומים מולדים, מחלות כבד, מחלות בבלוטת התריס, ירידה בחסינות, הפרעה הורמונלית ועוד מגוון בעיות בריאותיות חמורות.

כללי
- השפעת פתלאטים, חומרים אורגניים מופלרים ויתר כימיקלים נצחיים על מיקרוביום המעי ומחלות מטבוליות, לבביות, כליות, סרטן ועוד.
- חשיפה לתערובת של "כימיקלים לנצח" (PFAS) מובילה לשינויים בתהליכים ביולוגיים הקשורים למגוון רחב של מחלות. שיבוש חילוף החומרים של שומנים וחומצות אמינו ושינוי תפקוד הורמוני בלוטת התריס = הפרעות התפתחותיות, מחלות לב וכלי דם, מחלות מטבוליות וסוגים רבים של סרטן.
מחלות לב וכלי דם
- מחקר איטלקי הוכיח רשמית את הקשר בין חשיפה ל-PFAS ותמותה קרדיווסקולרית.
מערכת חיסון/ סרטן
- נגזרות שונות של PFAS ו-BPA נקשרו לסוגים שונים של סרטנים (מלנומה, שחלות, רחם, תירואיד, פרוסטטה).
- חומרים אורגנים מופלרים (PFA's) יחד עם תזונה מערבית מקדמים סרטן ערמונית.
- חומרים אורגניים מופלרים (PFAs) יכולים לדכא את יכולת תאי הדם הלבנים להשמיד פולשים.
מערכת עצבים ומוח
- היכולת הייחודית של PFAS לחצות את מחסום הדם-מוח ולהצטבר ברקמת המוח גורמת לדאגה גדול, לשם כך, מחקר שפורסם בנובמבר 24 בכתב העת ACS Chemical Neuroscience בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Buffalo בחן אילו גנים מושפעים הכי הרבה מכימיקלים אלה שאולי נתחיל להבין את תגובת המוח למגע איתם.
  הם מצאו 11 גנים, שמושפעים באופן עקבי מחשיפה ל-PFAS. חלקם מעורבים בתהליכים חיוניים לבריאות העצבים. לדוגמה, 6 התרכובות שבחנו גרמו למפתח גן הקשור להישרדות תאי עצב לבוא פחות לידי ביטוי ולגן אחר שקשור למוות של תאי עצב לבוא יותר לידי ביטוי. ממצאים אלה מצביעים על כך שגנים אלה עשויים להיות בעתיד סמנים לאיתור וניטור נוירוטוקסיות הנגרמות על ידי PFAS.
  המחקר מצא עוד מאות גנים שביטוים השתנה בכיוונים שונים בהתבסס על התרכובת שנבדקה. לא היה מתאם בין הרמה שבה PFAS מצטבר בתא לבין המידה שבה הוא גורם לביטוי גנים דיפרנציאלי, מה שמצביע על כך שמבנים מולקולריים שונים בתוך כל סוג של PFAS מניעים שינויים בביטוי הגנים. החוקרים מסבירים שלמרות שיש להם משותף בין מאפיינים כימיים מסוימים, הם מגיעים בצורות ובגדלים שונים, מה שמוביל לשונות בהשפעות הביולוגיות שלהם. ולכן יש לחקור אותן כתרכובות בודדות. מה שיאריך את הזמן של עד שנבין.
  במחקר הנוכחי הצוות החליט להתמקד כיצד PFAS משפיע על ביטוי הגנים של תאים דמויי עצב, כמו גם כיצד PFAS משפיע על שומנים המסייעים להרכיב את קרום התא, בין פונקציות חשובות אחרות. הם ראו שחשיפה שונה ל-PFAS במשך 24 שעות הביאה לשינויים צנועים אך ברורים בשומנים, ושינויים בתפקוד של למעלה מ-700 גנים.
  מבין ששת סוגי ה-PFAS שנבדקו, PFOA הייתה ללא ספק המשפיעה ביותר. למרות הספיגה הקטנה שלו, PFOA שינה את הביטוי של כמעט 600 גנים כאשר אף תרכובת אחרת לא שינתה יותר מ-147. באופן ספציפי, PFOA הפחית את הביטוי של גנים המעורבים בצמיחה הסינפטית ובתפקוד העצבי.
  בסך הכל, ששת התרכובות גרמו לשינויים במסלולים הביולוגיים המעורבים באיתות היפוקסיה (חוסר אספקת חמצן), עקה חמצונית, סינתזת חלבונים ומטבוליזם של חומצות אמינו, שכולם חיוניים לתפקוד והתפתחות נוירונים.
  וכאמור למעלה 11 מהגנים התגלו כמבטאים באותו אופן, פחות או יותר, לכל 6 התרכובות. התגובה האחידה הזו מעידה שהם עשויים לשמש כסמנים מבטיחים להערכת החשיפה ל-PFAS, אבל יש צורך במחקר נוסף כדי לדעת כיצד הגנים הללו מגיבים לסוגים אחרים של PFAS, ציינו החוקרים.
  החוקרים מודאגים שכן לא ידוע על חלופות לכימקלים אלה שיתנו את התפקוד לשמם הם נועדו וברמת ביטחון שלא יזיקו.
  https://www.buffalo.edu/news/releases/2025/01/these-11-genes-may-help-us-better-understand-forever-chemicals-effects-on-the-brain.html
כבד
- 'כימיקלים נצחיים' (PFAS) נקשרו לפגיעה בכבד וככל הנראה גם לכבד שומני.
נשים, הריון והנקה, ילודים
- הורמונלי
- קרדיו-מטבולי
  - מחלות כלי דם ולב (טרשת עורקים) אצל נשים בגיל המעבר.
    מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת llinois Urbana-Champaign קישר סוגים מרובים של PFAS עם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים לאחר גיל המעבר. באופן ספציפי, המחקר חושף כיצד PFAS מקיימים אינטראקציה עם מסלולים פרו-דלקתיים בנשים מבוגרות, ומספקים הסברים פוטנציאליים לסיכון המוגבר.
    החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו שחשיפות PFAS עשויות למלא תפקיד בהתפתחות מחלות לב וכלי דם במהלך המעבר בגיל המעבר, אבל המנגנונים הביולוגיים לא הובנו היטב לכן הם בחרו להתמקד ב- PFAS ספציפיים ובמחלות לב וכלי דם השכיחות יותר בנשים מבוגרות.
    הם מוסיפים שבאופן לא מפתיע, מחקרים מראים שכמעט כל האמריקאים נושאים PFAS בדמם וברקמות גופניות אחרות. אבל לנשים לפני גיל המעבר מצבן קצת יותר טוב. הודות ללידה, להנקה ולמחזור החודשי שלהן, נשים לפני גיל המעבר מוציאות יותר PFAS מאשר נשים לאחר גיל המעבר. לכן לאחר הפסקת הווסת, PFAS מצטבר ועלול לגרום לבעיות. זו הסיבה שהחוקרים בחנו דווקא נשים בגיל המעבר. הם ניתחו נתונים ודגימות מ-70 נשים לאחר גיל המעבר בטורקיה. כשליש מהנשים אובחנו עם מחלת לב כלילית, הצורה המובילה בעולם של מחלות לב. שליש נוסף סבל ממחלה מיקרו-וסקולרית כלילית, השכיחה בנשים לאחר גיל המעבר. בשליש הנותר לא היה סימן למחלת לב.
    כל הדגימות נבדקו עבור נוכחות ורמות של שני PFAS "מורשים" (שאינם מיוצרים עוד בארה"ב) – PFOS ו-PFOA – וכימיקל חדש יותר קצר שרשרת המכונה PFBS. לאחר מכן, החוקרים השתמשו בטכניקות מורכבות של למידת מכונה כדי לנתח את הקשרים בין ה-PFAS לבין מטבוליטים וחלבונים שונים בדם.
    החוקרים מצאו ש-PFOS קשור קשר הדוק למחלת עורקים כליליים, בעוד ש-PFOA מנבא יותר מחלה מיקרו-וסקולרית כלילית.
    יתר על כן, שני הכימיקלים קיימו אינטראקציה עם חלבונים ומסלולים הקשורים לדלקת – גורם סיכון לעורקים הכליליים והן למחלות מיקרו-וסקולריות כליליות. בעוד שאינטראקציות עם מסלולים דלקתיים לא היו הפתעה בהתחשב במחלות המדוברות, נוצר דפוס בלתי צפוי. ה-PFAS שחקרנו השפיע בצורה שונה על שפע הגורמים הפרו-דלקתיים במחזור. רמות גבוהות יותר של PFOA, שניבאו מחלה מיקרו-וסקולרית כלילית, היו קשורות לרמות גבוהות יותר של חומצות אמינו חיוניות מסועפות (איזולאוצין ולאוצין) ולרמות גבוהות יותר של ציטוקינים פרו-דלקתיים. בצד השני, PFOS גבוה יותר, הקשור למחלת עורקים כליליים, היה קשור לרמות נמוכות יותר של איזולאוצין ולאוצין.
    בנוסף להשפעות המנוגדות הללו על מטבוליטים, כל PFAS היה קשור לקבוצה נפרדת של חלבונים פרו-דלקתיים.
    בסופו של דבר, המחקר מאשש מחקר קודם הקושר חשיפה ל-PFAS עם מחלות לב וכלי דם בנשים לאחר גיל המעבר, ומספק רמזים לאופן שבו הכימיקלים מתקשרים עם תהליכים פרו-דלקתיים בגוף.
    https://aces.illinois.edu/news/study-reveals-how-forever-chemicals-may-impact-heart-health-older-women
  - חשיפה לכימיקלים ניצחיים (PFAS) נקשרה ליתר לחץ דם בנשים בגיל העמידה.
  - חשיפה לקבוצה של 'כימיקלים נצחיים' המצויים במוצרי צריכה יומיומיים מעלים סיכון לסוכרת בנשים.
  - נשים עם רמות גבוהות יותר של PFAS במהלך ההיריון עלולות לחוות עלייה ארוכת טווח במשקל ובעיות לב בשלב מאוחר יותר בחיים, על פי מחקר שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
    החוקרים בחנו 547 נשים הרות בתחילת שנות ה-30 לחייהן, והשוו את רמות ה-PFAS שלהן במהלך ההריון עם תוצאות בריאותיות קרדיו-מטבוליות בגיל 50. הם למעשה בחנו את הקשר של חשיפב ל-PFAS עם משקל הגוף, היקף המותניים (WC), שומן בטני (TFM) העוטף את האיברים הפנימיים ואת סך השומן (TBFM). הם מצאו שנשים עם רמות גבוהות יותר של PFAS בדמן במהלך ההיריון המוקדמות, שקלו יותר ב-7.7 ק"ג, 1.2 ק"ג יותר בשומן בטני ו-3 ק"ג יותר בסך מסת השומן כשהגיעו לגיל 50 לעומת נשים עם רמות נמוכות יותר של PFAS בתקופת ההריון, מה שעשוי להפוך אותן לרגישות יותר לבעיות בריאות הלב בשלב מאוחר יותר בחיים. הממצאים הללו משפר את ההבנה של ההשפעות של PFAS על בריאות קרדיומטבולית במהלך ההריון, אשר בתורו עשוי לשפר מניעה מוקדמת או זיהוי של תוצאות בריאותיות קרדיומטבוליות שליליות בנשים"
  - צריכת PFAS במהלך ההריון משפיעה על BMI של הילדים [1][2].
  - מוח
    - חשיפה לתערובות כימיות במהלך ההריון משנה את התפתחות המוח של העובר.
  - סרטן בילדים
    מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Environmental Epidemiology בראשות אוניברסיטת קליפורניה חשף קשרים אפשריים בין חומרים אורגניים מופלרים במי השתייה לבין סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים בילדות.
    החוקרים הסתמכו על תוכנית הניטור של הסוכנות להגנת הסביבה במי השתייה בקליפורניה בין השנים 2013-2015 וניתחו נתונים של 10,220 ילדים עד גיל 15 שאובחנו כחולי סרטן בין השנים 2000-2015, יחד עם 29,974 ילדים בריאים.
    הממצאים מצביעים על קשרים בין חשיפה ללוקמיה מיאלואידית חריפה וגידולי מוח (nonastrocytoma gliomas) וגידול בכליות (נפרובלסטומה), לימפומה שאינה הודג'קין, וגידולים עובריים (noncentral system embryonal tumors).
חשיפת אבות ובנים
- חשיפה למשבשי אותות אנדוקרינולוגיים נקשרו לירידה בצפיפות המינרלים בעצמות של מתבגרים.
- חשיפת אבות ל- PFAS והשפעתם על בריאות הצאצאים.

לא ברור איך מוצרים כאלה נמצאים בכלל בשוק ללא סימן והסבר על רכיבים שידועים כמזיקים !

גופים האמונים על בריאות הציבור וסוכנויות הבריאות המקומיות והעולמיות, שאמורים לפקח ולהגן על הטבע והחיים, לא פועלים כנדרש. בריאות הציבור וסביבה מופקת לחלוטין.

סוכנויות הבריאות מקטינות את ההשלכות הבריאותיות של PFAS.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מתעלם מסיכוני בריאות האדם הנשקפים משני סוגים רעילים של PFAS, ואינו מצליח להציע אמצעי הגנה נאותים בטיוטת הנחיות לתקני מי שתייה, כך טוענים קבוצה של 116 מדענים במכתב שפורסם בנובמבר 22.
המדענים – כולם מומחים ל- PFAS – כתבו כי יש "לשנות באופן משמעותי" את הנחיות ארגון הבריאות העולמי או לבטל אותן. הקבוצה ציטטה דוגמאות לאזורים שבהם אמרו ש-WHO השמיט או הסתיר "ראיות חזקות" לקשר בין בעיות בריאות שליליות לבין תרכובות ידועות כ-PFOS ו-PFOA. ארגון הבריאות העולמי טרם הגיב לביקורות שהביעו המדענים במכתבם.
ד"ר Linda Birnbaum לשעבר מנהלת המכון הלאומי למדעי בריאות הסביבה ואחת מהחותמים על המכתב ל-WHO אמרה: "ארגון הבריאות העולמי התעלם מ-20 השנים האחרונות של מחקר מדעי, החל ממחקרים תצפיתיים בבני אדם, מחקרים בבעלי חיים ומחקרים מכניסטיים, והגיע למסקנה שאין מספיק מידע. אני לא מבינה איך הם יכלו להמציא את הטיוטה הזו באמצעות קבוצה עצמאית של מדענים, ההתרשמות שלי היא שאנשים שמייעצים לתעשייה הם האנשים שעוסקים בכתיבת הטיוטות. זה מאוד מאוד מדאיג.
ארגון הבריאות העולמי עשוי לפרסם את הנחיות מי השתייה הסופיות שלו עבור PFOS ו-PFOA כבר בדצמבר, ויש החוששים שההנחיות עלולות לערער את התקנות המוצעות הצפויות מהסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) לפני סוף השנה.
המדענים מאוד מודאגים שכן PFAS זוהו יותר ויותר במי שתייה ברחבי ארה"ב ועד שה-EPA תוציא את התקנות הסופיות שלה, אין תקני אכיפה פדרליים עבור PFAS במי שתייה.
בעוד שה-EPA פרסמה ייעוץ ביניים מעודכן לבריאות מי שתייה של 0.004 חלקים לטריליון (ppt) עבור PFOA ו-0.02 ppt עבור PFOS ביוני, טיוטת ארגון הבריאות העולמי הציעה הנחיה זמנית, "מבוססת טכנולוגיה" של 100 ppt עבור PFOA ו-PFOS בודדים ו-500 ppt עבור ריכוזי PFAS משולבים הכוללים במי שתייה, כלומר מתירה פי אלפים יותר מהמלצת EPA.
ד"ר Anna Soehl, יועצת מדע ומדיניות במכון למדע ומדיניות ירוקה (Green Science Policy Institute) אמרה: "היו מספר גופים סמכותיים שלפחות הציעו כי יש צורך ברמות נמוכות בהרבה במי שתייה כדי להגן על בריאות האדם, ארגון הבריאות העולמי התעלם מזה לחלוטין והציע הנחיות הגנה הרבה פחות. זה יכול ליצור בלבול בקרב מדינות שאולי אין להן את המשאבים לפתח תקני מי שתייה משלהן ומשדר מסר שאולי רמות גבוהות יותר מקובלות".
המכתב מאשים במפורש את ארגון הבריאות העולמי בכשלונו של WHO לשייך את החומרים הללו לסיכונים הבריאותיים שפורטו לאורך כל הפוסט הנוכחי. אפילו ברמות נמוכות מאוד.
ד"ר Betsy Southerland, חברה ברשת להגנת הסביבה (EPN) ומנהלת לשעבר ב-EPA, אמרה: "לא ברור כיצד מחברי הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי פיתחו את הרמות המבוססות על הטכנולוגיה שלהם. אין שום הצדקה טכנית לאופן שבו הם הגיעו לריכוז ההנחיה הזמני של מי השתייה. מעולם לא ראיתי דבר כזה. נראה שהם בזבזו את כל זמנם בניסיון להפריך את אלפי מחקרי הבריאות, ואז ממש בסוף תפסו שני מחקרים על PFOA ו-PFOS ועוד שני מחקרים על כל המזהמים [PFAS] וביססו את ההנחיות הזמניות שלהם על כך."
במכתבם ל-WHO, המומחים קוראים לארגון להוציא "הנחיות מבוססות מדע הנתמכות על ידי סקירה מקיפה של הספרות המדעית או לבטל בדרך אחרת את ההנחיה המוצעת.
הקבוצה גם ביקשה ש-WHO יציג את השמות, ההשתייכות וניגודי האינטרסים הפוטנציאליים של המעורבים בהכנה או בסקירת עמיתים של טיוטה זו וכל מסמך עתידי של ארגון הבריאות העולמי.
המדענים מסכמים שמה שנדרש בדחיפות הוא: "שהרשויות ברחבי העולם יפעלו למניעת חשיפה ושייסדו מנגנונים שייאכפו על יצרני הכימיקלים אחראיות כלכלית ושיקומית לנפגעים. יצרני PFAS תיעדו גם הם את הנזק הבריאותי של PFAS והם ממשיכים למכור את הכימיקלים האלה שמזהמים את מי השתייה ופוגעים בבריאות של קהילות רבות ברחבי העולם".
https://greensciencepolicy.org/news-events/press-releases/116-scientists-reject-whos-draft-pfas-guidelines
התעשייה הכימית עשתה בדיוק את אותו הדבר שתעשיית הטבק עשתה כדי להסתיר את הנזקים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה ל-PFAS על פי ניתוח של מסמכי תעשייה סודיים מהעבר על ידי חוקרים מאוניברסיטת UCSF.
המאמר שפורסם במאי 2023 בג'ורנל Annals of Global Health, בחן מסמכים מ-DuPont ו-3M, היצרניות הגדולות ביותר של PFAS, ומנתח את הטקטיקות התעשייתיות המשמשות כדי לעכב את המודעות הציבורית לרעילות PFAS וכך לעכב את התקנות המסדירות את השימוש.
"מסמכים אלה חושפים ראיות ברורות לכך שהתעשייה הכימית ידעה על הסכנות של PFAS ומנעה את המידע על הסיכונים, מהציבור, מהרגולטורים ואפילו מהעובדים שלה". זו הפעם הראשונה שמסמכי תעשיית ה-PFAS נותחו על ידי מדענים תוך שימוש בשיטות שנועדו לחשוף טקטיקות של תעשיית הטבק.
מסמכי התעשייה הסודיים התגלו בתביעה שהגיש עורך הדין Robert Bilott, שהיה הראשון שתבע בהצלחה את דופונט על זיהום PFAS וסיפורו הוצג בסרט "מים אפלים". Robert Bilott נתן את המסמכים, שנפרשו על פני 45 שנים מ-1961-2006, למפיקי הסרט התיעודי, "The Devil We Know", אשר תרמו אותם לספריית המסמכים של התעשייה הכימית של UCSF.
"הגישה למסמכים הללו מאפשרת לנו לראות מה היצרנים ידעו ומתי, אך גם כיצד תעשיות מזהמות שומרות מידע קריטי על בריאות הציבור".
מעט היה ידוע בציבור על הרעילות של PFAS במשך 50 השנים הראשונות לשימוש בהם, הצהירו המחברים במאמר, The Devil They Knew: Chemical Documents Analysis of Industry Influence on PFAS Science, למרות העובדה ש"לתעשייה היו מחקרים רבים שהראו השפעות בריאותיות שליליות לפחות 21 שנים לפני שדווחו בממצאים ציבוריים.
המאמר מציין כי "ל-DuPont היו עדויות לרעילות PFAS ממחקרים פנימיים בבעלי חיים וואצל העובדים שהם לא פרסמו בספרות המדעית ולא דיווחו על ממצאיהם ל-EPA כנדרש. המסמכים האלה סומנו כולם כ'סודיים', ובמקרים מסוימים, בכירים בתעשייה ביקשו בצורה מפורשת להשמיד את התזכיר הזה.
המאמר מתעד ציר זמן שהתעשייה ידעה לעומת ידע ציבורי ומנתח אסטרטגיות שהתעשייה הכימית השתמשה בהן כדי לדכא מידע או להגן על המוצרים המזיקים שלה.
דוגמאות:
- ב-1961 גילה ראש הטוקסיקולוגיה של טפלון כי לחומרי טפלון יש "יכולת להגדיל את גודל הכבד של חולדות במינונים נמוכים", והמליץ כי "יטפלו בכימיקלים "בזהירות יתרה" וכי 'יש להימנע לחלוטין ממגע עם העור'”.
- לפי תזכיר פנימי משנת 1970, מעבדת Haskell במימון DuPont מצאה ש-C8 (אחד מאלפי PFAS) הוא "רעיל מאוד בשאיפה ורעיל בינוני בבליעה".
- בדו"ח פרטי מ-1979 עבור דופונט, מעבדות Haskell גילו שכלבים שנחשפו למנה בודדת של PFOA "מתו יומיים לאחר בליעה".
- בשנת 1980 נודע ל-DuPont ו-3M ששתיים מתוך שמונה עובדים בהריון שעבדו בייצור C8 הביאו לעולם ילדים עם מומים מולדים. החברה לא פרסמה את התגלית ולא סיפרה לעובדים עליה, ובשנה שלאחר מכן נכתב בתזכיר פנימי: "לא ידוע לנו על מומים מולדים שנגרמו על ידי C-8 ב-DuPont".
- למרות דוגמאות אלו ועוד דוגמאות, דופונט הרגיעה את עובדיה ב-1980 של-C8, "יש רעילות נמוכה יותר, כמו מלח שולחן".
- בהתייחס לדיווחים על זיהום מי תהום PFAS ליד אחד ממפעלי הייצור של דופונט, הודעה לעיתונות משנת 1991 טענה, "ל-C-8 אין השפעות רעילות או בריאותיות ידועות בבני אדם ברמות ריכוז שזוהו".
- כאשר תשומת הלב התקשורתית לזיהום PFAS גברה בעקבות תביעות משפטיות ב-1998 וב-2002, דופונט שלחה דוא"ל ל-EPA בבקשה, "אנחנו צריכים שה-EPA יגיד במהירות (כמו דבר ראשון מחר) את הדברים הבאים: שמוצרי צריכה הנמכרים תחת המותג טפלון בטוחים ועד היום יש אין השפעות בריאותיות של בני אדם ידועות כנגרמות על ידי PFOA."
- בשנת 2004, ה-EPA קנס את דופונט על כך שלא חשפו את הממצאים שלהם על PFOA. ההסדר בסך 16.45 מיליון דולר היה העונש האזרחי הגדול ביותר שהושג על פי חוקי הסביבה בארה"ב באותה תקופה. אבל זה עדיין היה רק חלק קטן מההכנסות השנתיות של דופונט בסך מיליארד דולר מ-PFOA ו-C8 ב-2005.
  "ככל שמדינות רבות נוקטות בפעולות משפטיות וחקיקתיות כדי לבלום את ייצור PFAS, אנו מקווים שהן מסתייעות בציר הזמן של הראיות המוצגות במאמר זה. ציר הזמן הזה חושף כשלים חמורים באופן שבו ארה"ב מווסתת כיום כימיקלים מזיקים".
  https://www.eurekalert.org/news-releases/990914
  https://uk-times.com/health/makers-of-pfas-forever-chemicals-covered-up-the-dangers-new-report-warns/

The_Devil_they_Knew_Chemical_Documents_Analysis_of (1)הורד

הסתמכות על מידע מהתעשיות המזהמות, שמסתירות את הנזקים ותופעות הלוואי במשך עשרות שנים. אם אינם עושים את הדבר לשמו הוקמו – שמירה על בריאות הציבור וסימון החומרים כמסוכנים – למה צריך אותם? מה הם עושים בכלל?

מאוחר מדי ומעט מדי

3 החברות: Chemours Co, DuPont de Nemours Inc ו-Corteva Inc הגיעו להסכמה עקרונית ליישוב תביעות לפיהן זיהמו את מערכות המים הציבוריות בארה"ב תמורת 1.19 מיליארד דולר.
ההסדר אינו מכסה תביעות על פגיעה גופנית נגד החברות שהובאו על ידי אנשים שנחשפו ל-PFAS, או תביעות הקשורות לזיהום במערכות מים בבעלות מדינות או ממשלת ארה"ב או בכמה ספקי מים קטנים יותר.
https://www.reuters.com/business/chemical-makers-reach-pfas-related-settlement-us-2023-06-02/

המידע הקיים לא מגיע לקהילות המדעיות וליתר אנשי העולם – למה? זה מכוון?

מאמר חדש חושף כי רוב המחקרים שמוצאים קשרים בין חשיפה ל-PFAS לבין נזקי בריאות האדם מתפרסמים ללא הודעה לעיתונות וזוכים לסיקור תקשורתי מועט אם בכלל. הניתוח שפורסם ביולי 23 בכתב העת Environmental Health, מצא כי מחקרים ללא תשומת לב עיתונאית זוכים גם כן לפחות ציטוטים אקדמיים.
המחברת הראשית מציינת שמחקרים חדשים שמוצאים קשרים חזקים בין כימיקלים אלה לבין נזקים חמורים כמו לידה מוקדמת וסרטן עפים מתחת לרדאר. למחקרים בכתבי עת מדעיים יש מגבלה של הפצה ולכן אם לא יצאו בהודעות עיתונות יכולת ההשפעה שלהם על המדיניות כמעט ולא קיימת.
במחקר ניתחו 273 מחקרים אפידמיולוגיים שעברו ביקורת עמיתים על השפעות בריאות האדם של PFAS בשנים 2018-2020. מבין כתבי העת שדיווחו על קשר מובהק סטטיסטית לנזק בריאותי, אלה עם הודעה לעיתונות קיבלו פי 20 יותר תשומת לב תקשורתית מאשר אלה שלא. עם זאת, פחות מ-8% מהעיתונים עם ממצאים מובהקים סטטיסטית פרסמו הודעה לעיתונות. המאמרים ללא הודעות לעיתונות כללו מחקרים המדווחים על קשרים משמעותיים בין חשיפה ל-PFAS וסיכונים ללידה מוקדמת, סרטן השחלות והשד, אוסטאופורוזיס וסוכרת הריון. אז איך העולם ידע?
החוקרים חושבים שלמרות שהניתוח התמקד במחקר PFAS, התוצאות משקפות את הגוף הגדול יותר של מחקר בריאות סביבתי כמתחומי מדע אחרים.
החוקרים מונים חלק מהסיבות שלדעתם לא יוצאים בהודעות עיתונות: חוסר אמיתי שנתפס ככזה של תקשורת שאינה מלומדת, כלומר שישותפו במגזינים, או עיתונות שלא נחשבת מיקצועית. מחסום נוסף הוא חשש בקרב המדענים שהסיקור בעיתונות של המחקר שלהם עשוי להיות לא מדויק או מוגזם. זה מצביע על כך שהפתרון הוא שמדענים ייקחו חלק פעיל יותר בניסוח ההודעות לעיתונות ויבטיחו את דיוקם במקום לא להנפיק הודעה כלל. מחסומים אחרים כוללים חוסר זמן, משאבים או ידע בתקשורת, כמו גם דעות פילוסופיות שונות לגבי תפקידם של מדענים בחברה.
החוקרים מפצירים במדענים ובמוסדותיהם לאמץ את ההסברה התקשורתית כחלק קריטי מתהליך המחקר, שכן כמדענים, אנחנו מחזיקים במפתח למידע שיכול לספק מדיניות טובה יותר, פרקטיקות רפואיות, חדשנות בתעשייה ועוד. זו האחריות של המדענים לשחרר את הפוטנציאל הזה על ידי שיתוף המחקר שלנו עם קהל רחב.
הם מוסיפים שבמילא רוב המחקרים המדעיים ממומנים על ידי הציבור שראוי לדעת את תוצאות המחקר שהם משלמים עבורו.
המחברים מספקים במאמר המלצות למדענים שרוצים לקבל יותר תשומת לב תקשורתית למחקר שלהם. ובמילים אחרות – שתפו שתפו שתפו!!!

מאמרים קשורים נוספים:
דוח מפורט על השלכות תעשיית הפלסטיק על בריאות הציבור לדורות.
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19.
מאות כימיקלים זוהו כגורמי סיכון לסרטן השד – EDC's.

אף אחד לא שומר עלינו – מוטל עלינו לדאוג לעצמנו

לאחרונה הארגון ללא מטרות רווח ChemSec פרסם את 12 החברות העיקריות שתורמות הכי הרבה לזיהום הזה : AGC Chemicals, Archroma , Arkema, BASF, Bayer, Chemours, Daikin, Dongyue, Honeywell, Merck, Solvay, 3M. כדאי להפסיק לקנות מוצרים שמכילים PFAS ולקנות מוצרים שלא מכילים אותם שמשווקים על ידי חברות אחראיות. יש ברשימה זו גם 2 חברות תרופות (פארמה).