למתחסנות ולמתחסנים בינינו,
לפני ואחרי החיסון כדאי לקחת ויטמין C ונוגדי חימצון,
להיחשף לשמש (עור חשוף ללא משקפי שמש),
לקפוץ ברגלים יחפות על האדמה (ולפחות להפיל עקבים – מפעיל מערכת לימפתית),
לשהות ולנגוע בטבע.
לזכור לשתות הרבה !
פעילות גופנית קלה ו.. לחייך, הרבה לחייך. זה טוב וחשוב תמיד (גם ובעיקר כשכואב)
מומלץ גם תרגול של עצב הואגוס – זה טוב תמיד
(הועלו בקבוצה הפתוחה של הקהילה שלנו וגם בבאבמייל המלצות ופרסומות
להקלה על הכאב המקומי מההזרקה – לא בדקנו וזו לא המלצה)
(זיכרו – במרפאות יש קרינה רבה. בחרו שעות עם פחות קהל וסמרטפונים, בקשו שירחיקו מכם מכשירים. עטו בגדי מיגון מקרינה ועשו זאת במהירות)
.
שתהיה שנה טובה ומלאה אור ושמחה .. והרבה בריאות
ו.. בינתיים להמשיך להקפיד על ריחוק והיגיינה
(אני מחולי הקורונה הראשונים, מחלה ממושכת עם סיבוכים קשים – תאמינו לי מחלה קשה, הישמרו). עד שלא תתפתח חסינות עדר יש סכנה להידבק, ומבחינתי בעיקר סכנה להדביק ולסכן אחרים. יש לכולנו אחריות חברתית.
(כמו שאנו רוצות ורוצים שלא יפגעו בנו עם הקרינה הפולשנית, עלינו להימנע מסיכון אחרות ואחרים)
רבות ורבים בקהילה שאלו מה ההשלכות של החיסון לגבינו, נפגעי קרינה וכימיקלים סינתטיים.
איני ממליצה דבר. רק אציין שלדעתי – דווקא בגלל שמדובר בחיסון mRNA – התרשמותי היא שהחיסון פחות מסוכן לנו, בהשוואה לחיסונים קודמים.
כמובן, כל מקרה יש לשקול לגופו, לבחון מצב אישי ונסיבות חיים ולקבל החלטה מושכלת.
אבל ..
יש בחיסון זה פחות סיכונים לתופעות לוואי קשות עבורנו. זאת, כיון ש:
- אין וירוס מוחלש/ מומת (אלא קוד גנטי לייצור חלבון) – מאפשר למדוכאי חיסון להתחסן עם הרבה פחות בעייתיות.
- אין אדג'ובנטים – מפחית בעייתיות ותגובות "אלרגיות" לנפגעי כימיקלים סינתטיים ומתכות.
היעדר האדג'ובנטים בחיסון הקורונה הוא יתרון גדול של חיסוני mRNA. לדברי דר' גיל יוסף שחר. "מספר אנשי מדע, כולל אנשי מדע ורופאים ישראלים, בינהם פרופ' יהודה שינפלד, מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא, סוברים שהאדג'ובנטים מגדילים סיכון לפתח מחלה אוטואימונית ואף פרסמו על הנושא מספר רב של מחקרים.חלק מתופעות הלוואי של החיסונים, מיוחסות גם הן לאדג'ובנטים.כך שמאוד יכול להיות שלחיסון הקורונה יהיו הרבה פחות תופעות לוואי לעומת כל חיסון אחר.יתכן והוא בטוח הרבה יותר בהשוואה לכל חיסון אחר."
(קישור לדברי דר' גיל יוסף שחר בנושא)
ו.. תזכורת
בסוף החודש כנס רפואי בנושא השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת
28-31 ינואר 2021
אנא, הפיצו לצוותי רפואה וטיפול שמכירים אתכן ואתכם
דר' אליזבת' סימור, רופאה מדאלאס טקסס, קוראת לצוותי רפואה וטיפול להירשם וללמוד:
"החשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים גוברת בקצב מהיר ומגוון התסמינים רחב. רופאות ורופאים חייבים ללמוד איך להעריך ולנהל מקרים של נפגעי ונפגעות קרינה. הכרחי כי רופאת ורופאים יקבלו הדרכה והכוונה לטיפולים מומלצים כדי לטפל במטופלות ומטופלים מורכבים אלה"
“EMF exposure is growing at a rapid pace and the list of symptoms are vast. Physicians must have a general understanding of how to evaluate and manage an EMF patient’s case. It is paramount that physicians receive the education and recommended treatment guidelines on how to best care for these complex patients.”
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
סרטון ההזמנה לכנס על נזקי קרינה אלקטרומגנטית בתרגום לעברית
28-31 ינואר 2021
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
בהעדר מודעות ציבורית (וגרוע מזה, רפואית וממסדית) – אין מי שיציעו למתלוננים על תסמינים "דיאטת קרינה" לפני:
- בדיקות מורכבות ויקרות, שחלקן עלולות לפגוע בבריאות.
- נטילת משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות (שלא יועילו לאורך זמן אם הבעיה היא רגישות לקרינה, ואף יזיקו אם יש רגישות לכימיקלים).
קישור – "דיאטת קרינה" – בדיקה ראשונית, פשוטה וקלה
דר' פיירו לרכר, מרצה ודיקן בתוכנית ההתמחות בבריאות הציבור באוניברסיטה הרפואית של וינה אוסטריה, שהשתתף בכתיבת הנחיות הטיפול האירופאיות למניעה, אבחון וטיפול בבעיות בריאות הקשורות בחשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים:
"בכל פרקטיקה רפואית, נתקלים במטופלות ומטופלים הסובלים מהשפעות בריאות חמורות, הקשורות ישירות או בעקיפין לשימוש במכשירים הניידים. יש סיכונים רבים לבריאות כתוצאה מהטלפונים הניידים וחשיפה לאנטנות".
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
סיכומים בעברית (עם קישורים):
כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק
רופאות ורופאים ישראלים שמתיחסים לרגישות לקרינה
דר' מגדה חבס – מרצה על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת לצוותי רפואה
מעט מהמחקרים הרבים על השפעות בריאותיות ונזקי קרינה בלתי מייננת
פגיעת קרינה אלקטרומגנטית בתאי הגוף – הסבר בעברית של ממצאי מחקרים
כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור
דר' ברברה דוהמן על הסיכון הגובר לבריאות נפגעי הקרינה (ולחייהם) עם פריסת דור 5
למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין, הדסה עין כרם
למה נפגע הגוף מקרינה אלקטרומגנטית מלאכותית?
פרופ’ רוני זגר ממכון ויצמן בהרצאה בפורום המומחים באוניברסיטת תל-אביב, פברואר 2020 על “אותות בתאי הגוף בתגובה לקרינת רדיו”
במחקרו מ- 2007 עם ד”ר יוסי פרידמן נמצאה השפעה של קרינת רדיו על:
- מנגנוני תקשורת בין תאים ובתוך התאים
- יצירת רדיקלים חופשיים
בהרצאתו סקר פרופ' זגר את ממצאי מחקריו על השפעות קרינת רדיו (RF) ושדות מגנטיים על מערכות ותקשורת בתאי הגוף.
עמיר בורנשטין סיכם נקודות בהרצאותו:
בתאי גוף האדם כ- 8000 גריות (סטימולציות) שונות שהתאים מגיבים אליהן. מספר דומה של רצפטורים וסנסורים ממוקמים על מעטפת התא. כ-25 דרכים מאפשרות הכנסת סיגנלים (אותות) לתא.
כ- 8000 תוצאות שונות יש לגריות אלו.
קיים גם אפקט הגברה חזק. האות מחוץ לתא יכול להיות חלש מאד (לדוגמא, מולקולה אחת של הורמון). כשתגובה מתחוללת בתוך התא היא יכולה להיות גבוהה יותר פי 10 בחזקת 8 מהגורם שחולל אותה.
כשחל שיבוש במסלול של סיגנל כלשהו או בעיבוד שלו נוצרת פתולוגיה (מחלה).
בנוסף, ההשפעה מוגבלת בזמן ומשתנה בזמן.
לכן, כשיש השפעה של קרינה (גם כשהיא קטנה מאד) על מסלולים אלה – עלולה להיות השפעה גדולה מאוד בתוך התא. ההשפעה לא חייבת להיות מיידית, ולא תמיד לאורך זמן (יש למדוד בזמן הנכון, למדוד בזמנים שונים כדי להבין מתי מתרחשת השפעה).
(מקור: הארץ – לידיעת מכחישי הנזקים ממכון דוידסון)
במחקריו, פרופ' זגר התמקד ב- 4 מסלולים כאלה ובהשפעת הקרינה עליהם.
בשנות ה- 90 פותחו במעבדה שלו כלים לבדיקת השפעת הקרינה על מסלולים אלה בתוך תאי הגוף.
במחקר הראשון מצא ד”ר יוסי פרידמן כי קרינת רדיו השפיעה על מספר מסלולרי תקשורת וגרמה גם לעודף רדיקלים חופשיים בתא.
השפעה זו החלה החל מ- 0.005mW/cm2 שהם 5 מיקרו-וואט לסמ”ר רבוע (אחרי 5-10 דקות של חשיפה לקרינה). ב- 0.11mW/cm2 נמדדה תגובה משמעותית.
בתאים שנבדקו לא היו השפעות על 2 מהמסלולים האחרים – זה מוכיח שלא היה אפקט תרמי, כלומר חימום (כי אם האפקט היה תרמי – כל המסלולרים היו מופעלים).
על ממצאי מחקר זה חזרו לפחות 11 מחקרים דומים עד מועד ההרצאה.
37 חלבונים יוצרו בגרעין התא כתוצאה מהשינוי באות/ סיגנל (לפי מחקר שביצע חוקר מוערך בשם דריוס – DARIUSZ LESZCZYNSK).
במחקר המשך נבדקה השפעת קרינה בתדרים נמוכים מאוד (שדה מגנטי, 50HZ). נבדקו 12 סוגי תאים ובכולם נמדדה השפעה מסוימת. בחלק מהתאים נמדדה השפעה גדולה, בחלקם קטנה יותר. ההשפעה החלה מ- 0.5 מיקרו טסלה (נמדדה תגובה גם ברמות נמוכות יותר).
מחקרים אחרים מראים מסלולים נוספים.
כתוצאה מכך, עלתה השאלה מה משמש כ"אנטנה" – מה הגורם בתאי הגוף ש”קולט” את הקרינה?
התגלית היתה כי ה"אנטנה" הוא NADH OXIDASE. הגורם (והתוצאה) הוא רדיקלים חופשיים. את התגובה מתחילה מולקולה מחומצנת של NADH, והתוצאה היא ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים בתוך תאי הגוף.
ספרות רבה מראה כי אחת מתוצאות החשיפה לקרינה בלתי מייננת היא עודף ברדיקלים חופשיים.
אותו מכניזם מתקיים גם בקרינת רדיו וגם בשדה מגנטי בתדר נמוך.
יתכן שקיימים ערוצים נוספים בהם מופעלים ערוצי תקשורת ושיבוש פעולת התא (למשל, תעלות סידן VGCC של מרטין פול 2014).
באיור – מסלול ההשפעה של קרינה דרך NADH OXIDASE על ERK.
מהו ERK ?
בתאים חיים פועלות "מרכזיות" תקשורת שמנתבות מסרים מחוץ לתא אל גרעין התא ולאברונים. מרכזיות אלו הן קולטנים חלבוניים שממוקמים בקרום התא – קצה שלהם פונה מחוץ לתא וקצה אחר לתוך התא.
כשקולטנים מזהים מולקולות כימיות (גורמי גידול, הורמונים) או חשים גירויים פיסיים (חום, קרינה) הם מופעלים להעברת המסר לנמען בתוך התא. התאים מגיבים למסרים בייצור חלבונים שממחוללים תהליכים ביולוגיים (התרבות, התמיינות, ואפילו מוות תאי מתוכנן).
העברת מסר בהתא היא תהליך מורכב, שגילה פרופ' רוני זגר, כשעבד כחוקר במעבדה של חתן פרס נובל, אדווין קרבס, באוניברסיטת וושינגטון.
נתיבי תקשורת תוך-תאית מבוססים על שרשרת 5-8 חלבונים שקולטים מסר מחלבונים לפניהם ומעבירים הלאה (לרוב המטרה היא גרעין התא). אמצעי התקשורת הוא מולקולות זרחן שמצורפות לכל חלבון שמעביר מסר.
בכל תא יש כ-200 "מרכזיות" שמקבלות מאות מסרים במהלך חיי התא וכל אחד מחייב תגובה ייחודית. בתא פועלים סך הכל כתריסר קווי תקשורת בהם עוברים כל המסרים האלה, שמעבירים אותות שונים ומסרים ייחודיים רבים.
פרופ' זגר הראה כי מערכות התקשורת בתא יכולים להעביר מסרים ייחודיים בזכות הסתעפות הקווים הראשיים לקווי תקשורת משניים, בדומה למערכות מענה קולי בארגונים גדולים (זה נמצא יחד עם החוקר ד"ר יואב שאול ופורסם בכתב העת המדעי Biochemical Journal).
בחקר מסלול תקשורת הנקרא ERK התגלה כי יש לו 'מספרי שלוחה' שונים הקרויים ERK1, ERK1b, ERK1c, ERK1d.
מחקר נוסף העלה שכל "שלוחה" מגיבה רק למסרים שייחודיים לה.
מסלול ERK אחראי לחלוקת התא, בין השאר.
בזמן החלוקה, תא של יונק חייב לשבור אחד ממרכיביו (מערכת הגולג'י) לאלפי שברים, שנחלקים בין תאי הבת (התאים החדשים), ואז יוצרים, בכל תא בנפרד, מערכות גולג'י חדשות.
המסר שמורה לתא לבצע תהליך זה עובר רק בשלוחת משנה של מסלול התקשורת ERK, הקרויה ERK1c, ומסלול התקשורת המרכזי, ERK1, לא משתתף בתהליך זה.
חקר תהליכים אלה מסייע להבין גורמים לתקלות בתקשורת שעלולות לגרום לאי-תיפקוד בתהליכים תאיים. לדוגמא, הבנת מסלולי תקשורת עשויה לסייע בפיתוח תרופות ללא השפעות לוואי למחלות, כמו סרטן.
נחזור לממצא כי תאים חיים קולטים מסרים מטלפונים סלולריים – הממצא ממחקרם של פרופ' זגר וד"ר יוסף פרידמן.
תאים חיים מגיבים לאותות קרינה מטלפונים ניידים. נבדק תחום התדרים והעוצמות של רשתות הטלפונים הסלולריים, בזמני חשיפה של עד 45 דקות.
נמצא כי אותות תקשורת של טלפונים עוברים לתוך התא במסלול התקשורת ERK. התאים הגיבו לקרינת הטלפונים במספר "תשובות", בהתאם לשינויים בתדרי הקרינה ובעוצמתה.
פרופ' זגר וד"ר פרידמן שיערו כי בין קווי התקשורת (הטלפונית והתוך-תאית) מתווכות מולקולות של רדיקלים חופשיים, שנוצרות בתאים בתנאים פיסיולוגיים שונים. הן יכולות להשתתף בתהליכים תאיים כמו שגשוג, או תהליכים המובילים להתפתחות מחלות שונות, לרבות סרטן.
המדענים אומרים כי קרינה של טלפונים סלולריים עשויה להיות אחד מהגורמים להיווצרות רדיקלים חופשיים, שמפעילים מסלול תקשורת תוך-תאית ERK. מסלול זה, על מסלולי המשנה שלו, מאפשר לתא חי להגיב בדרכים שונות על עוצמות קרינה ותדרים שונים.
איור ממחקר המראה השפעת חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית על תהליכי חמצון שעלולים לפגוע במבנים תאיים בתאי עצב במערכת העצבים המרכזית
השפעת חשיפה לקרינה על כדוריות הדם – הדגמות מטלטלות של לנה פו ושל דר' מגדה חבס
בעבר, ציינו כי ניתן להתמקד ב- 8 פתולוגיות פיזיולוגיות עיקריות, שנמצאו כנובעות מחשיפות לקרינה בלתי מייננת – השפעות שאינן תרמיות (לא חימום).
נמצא כי חשיפה יומיומית לשדות אלקטרומגנטיים (מלאכותיים) בתדרי סלולר וויפי:
- פוגעת במערכת העצבים והמוח, ומובילה למגוון הפרעות נוירולוגיות.
- תוקפת את המערכות האנדוקריניות בגוף ופוגעת באיזון ההורמונלי.
- מייצרת לחץ חמצוני ונזק של רדיקלים חופשיים, אשר תפקידם מרכזי במחלות כרוניות רבות.
- פוגעת ב-DNA בתאים.
- מובילה לרמות גבוהות של אפופטוזיס (מנגנון המתת תאים).
- גורמת לפגיעה בפוריות של גברים ונשים.
- מביאה לשיבוש באיזון סידן תוך-תאי ולאיתות יתר של סידן.
- תורמת להגברת 15 מנגנונים שונים בגוף המשמשים לייצור וביטוי מחלת הסרטן.
הספרות מראה כי תדרים אלקטרומגנטיים מלאכותיים גורמים גם לתופעות של:
- הפרעות קצב לב מסכנות חיים.
- דמנציות מוקדמות מאד.
וקיימות עדויות לכך שחשיפות לקרינה בלתי מייננת ברחם וזמן קצר לאחר הלידה עלולות לגרום להפרעות קשב וריכוז ולאוטיזם.
מקורות – מחקרים מאמרים וסקירות מדעיות על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת
(לכל אחת מהשפעות מזיקות אלו, יש במסמך זה רשימת סקירות מדעיות, המציגות ראיות ממשיות ומשמעותיות).
התיחסות של פרופ' מרטין פול ל- 8 ההשפעות החוזרות שוב ושוב במחקרים – כשלון התקנים
הסבר שהוצג בעבר למנגנון אחר של השפעת קרינה אלקטרומגנטית אלחוטית מלאכותית על תאי הגוף
פרופ' מרטין פול חשף מנגנון נוסף של נזק ביולוגי
מחקרים רבים מראים כי חשיפות לתדרים אלקטרומגנטיים (מלאכותיים) מייצרות השפעות (לא תרמיות/ מחממות) מגוונות בגוף החי, באמצעות הפעלת מנגנון תעלות סידן – VGCC.
מנגנון זה מופעל בתאי גוף האדם ובעלי חיים ואף בתאים צמחיים, בהם מעורבות תעלות סידן דומות.
ההשפעות הביולוגיות המוזכרות למעלה, שהודגמו במחקרים חוזרים כנובעות מחשיפות לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, יכולות לנבוע מהפעלת מנגנון תעלות סידן תלויות מתח ( VGCC), באמצעות הגברת ריכוז יוני סידן (Ca2+i) בתוך התאים.
כל אחת מההשפעות הפיזיקליות המזיקות, שצוינו למעלה, נגרמת על ידי מנגנון הפעולה העיקרי של תדרים אלקטרומגנטיים (EMF) גלי מיקרו / בתדר נמוך יותר – הגורם להפעלת תעלות סידן מופעלות מתח חשמלי VGCC .
וכל אחת מהשפעות אלו נובעת ממה שמכונה downstream effects of VGCC activation (השפעות במורד הזרם של הפעלת VGCC).
חשוב לדעת ש ..
חוקרים הדגישו כי זה מראה לא רק שהשפעות אלו מתרחשות בגוף, אלא גם מהווה הסבר כיצד ומדוע הן יכולות להופיע.
הרגישות יוצאת הדופן של חיישן המתח VGCC (בתעלות הסידן בתאי הגוף) לכוחות התדרים האלקטרומגנטיים מבהירה, מעל לכל ספק, כי הנחיות הבטיחות הנוכחיות והתקנים הקיימים כופים על הציבור כולו, כולל ילדים רכים ונשים הרות, להיחשף לרמות קרינה EMF שהן בערך פי 7.2 מיליון פעמים גבוהות מדי.
רגישות זו ניתנת לניבוי על ידי מודלים פיזיקליים.
כלומר, הפיזיקה והביולוגיה מצביעות על אותו מנגנון פעולה של EMFs בתדרים שאינם תרמיים.
את הבנת ההשפעות הבריאותיות של קרינת רדיו על ידי הפעלה של VGCC אנחנו חייבים לפרופ' מרטין פול, 2013.
במאמרו החשוב סקר מרטין פול השפעות ונזקים ביולוגיים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, כתוצאה מהפעלה של תעלות סידן מבוקרות מתח (תעלות סידן בין תאיות אשר מופעלות עם שינוי במתח חשמלי, הסביר ד”ר זמיר שליט”א)
תעלות אלו נקראות voltage-gated calcium channels ובקיצור VGCC.
בסקירה נבחנות השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת, בעיקר קרינת רדיו, ומצוטטים מחקרים שונים, המדגימים נזקים לדנ"א ויצירת רדיקלים חופשיים. נזקים אלה נקשרים לרצף פעולות, לשינויים ולנזקים כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו (סלולר, וויפיי וכו').
ההשפעה הראשונה היא הפעלת תעלות סידן מבוקרות מתח. השפעה זו מתחילה שרשרת השפעות בגוף – זו השפעה במנגנון פיזיקלי.
מאמר זה עבר ביקורת עמיתים מקיפה לפני פרסומו.
כתב העת המכובד מדורג גבוה בתחום “רפואה, מחקר וניסוי”.
המאמר זכה לשבחים באתר מדעי חיצוני Global Medical Discovery web site כאחד מהמאמרים הרפואיים החשובים של 2013
קישור למחקר – אתר NCBI
איך וויפיי ותדרים אלקטרומגנטיים פוגעים בגוף הביולוגי – הרצאתו של פרופ' מרטין פול
Electromagnetic fields act via activation of voltage-gated – MARTIN PALL
מאמר על השפעות נוירופסיכיאטריות של קרינה בלתי מייננת, כולל דכאון – מרטין פול
הסבר של תמי קדים לגבי תעלות סידן תלויות מתח ותפקידן בהעברת האותות העצביים בגוף:
תאי העצב מהווים מערכת תקשורת בגוף. התקשורת מועברת כאות חשמלי שעובר לאורך העצב. כשתא העצב מסתיים, האות עובר לתא הבא, שיכול להיות תא עצב או תא שריר.
האות עובר מעצב אחד לשני (או מעצב לשריר) דרך האיזור בין התאים שנקרא סינפסה. הוא עובר על ידי חומרים שנקראים נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים).
לפני שעובר האות הם נמצאים בבועות בקצה תא העצב, וממתינים לאות שיגרום להם להשתחרר מתא העצב ולהגיע לתא הבא.
(איור – ויקיפדיה)
כאשר מגיע אות חשמלי לקצה תא העצב, כלומר לאיזור שלפני הסינפסה, מתרחש שינוי מתח חשמלי.
בדופן הסינפסה יש תעלות מיוחדות שרגישות לשינויי מתח.
כאשר מתרחש שינוי המתח החשמלי, תעלות אלו נפתחות ומאפשרות ליוני סידן להיכנס לתוך התא.
יוני הסידן שנכנסים לתא גורמים לכך שבועות הנוירטרנסמיטרים מתמזגות עם דופן התא, נפתחות, ומאפשרות לנוירוטרנסמיטרים להגיע לתא הבא ולהמשיך את העברת האות.
מכאן ניתן להבין כמה חיונית פעולתן של תעלות אלה – כמה חשוב שהן יישארו סגורות כשאין אות שיש להעביר לעצב הבא, ושייפתחו כאשר יש אות כזה.
פתיחה של התעלות, בלי שמגיע אות דרך העצב – תגרום לשחרור נוירוטרנסמיטרים ללא צורך. זה יגרום לאותות-דמה שיעברו ללא בקרה לאורך תאי העצב, ויגרמו לתופעות נוירולוגיות (כמו אפילפסיה ותופעות רבות אחרות).
גלים אלקטרומגנטיים הם שדות חשמליים ומגנטיים, שמתפשטים במרחב באופן מחזורי, ולכן הם עלולים לגרום לשינויים במתח החשמלי.
כך הם עלולים לגרום לשינוי מתח בדופן תא העצב שיפעיל את תעלות הסידן, כאילו הגיע לשם אות חשמלי, מבלי שעבר אות כזה בתא העצב.
יש בתאי העצב עוד תעלות תלויות מתח של יונים אחרים, עם תפקידים נוספים, כמו למשל "חיזוק" האות החשמלי כשהוא עובר לאורך תאי עצב ארוכים בלי לדעוך, כדי שיגיע ליעדו בלי להיעלם בדרך.
אין ספק, מסכמת תמי קדים, שגם תפקוד התעלות הללו עלול להשתבש כתוצאה מהפעלת שדה חשמלי חיצוני, מהסוג שלא היה קיים לאורך שנות ההתפתחות האבולוציונית של הגוף שלנו, כך שאנחנו לא מותאמים לתפקד בסביבה שלו.
(תמי קדים בעלת תואר ראשון בהנדסת חשמל ותואר שני בגיאופיסיקה. את הדוקטורט נאלצה להפסיק עקב פגיעה סביבתית. כמו רבים וטובים, תמי היא חלק מקהילת רגישי הקרינה והכימיקלים)
מחקרים על השפעות קרינה בלתי מייננת באתר של עמיר בורנשטין
כיצד קרינה אלחוטית גורמת להשפעות בריאותיות בהפעלת מנגנון VGCC – הרצאה של פרופ' מרטין פול
על מנגנון NO/ONOO בגוף – פרופ' מרטין פול
מרטין פול בפורום המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
צילומי ההרצאות בפורום המומחים בנושאי קרינה בלתי מייננת והשפעותיה – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
ולמה זה חשוב..?
תקני הבטיחות מבוססים על הנחה שגויה שקרינה לא מייננת (ולא מחממת) לא מזיקה
גם פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, אמרה שאין לתקנים רלבנטיות לבריאות
https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10157302716440893
ראיון של מרטין פול לשריל אטיקסון
https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/296653658422899/
