חיפוש מגורים הולמים לרגישי קרינה הוא אתגר מורכב, שגובר ככל שרמת הרגישות מחמירה.
נפגעי קרינה רבים מגיעים למצב שמוגדר כפליטות סביבתית.
אני ורבים מחברותי ומחברי פליטי קרינה נאלצנו לברוח מבתינו בגלל פלישת קרינה סביבתית גבוהה מדי. קרינה שפולשת למרחב הפרטי (ללא הסכמה) וגורמת לנו לסבל רב ולתסמינים מגבילים. לא בכל מצב ניתן למגן את הבתים וכתוצאה מכך נפגעים רבים הופכים פליטי קרינה.
דר' יעל שטיין מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי הדסה עין כרם הציגה את הפליטות הסביבתית של נפגעי הקרינה (EHS) בכנס של אונסק"ו בשנת 2015. (שקפי המצגת, והנה גם קישור לתרגום מאמר של דר' שטיין על מנגנוני רגישות לקרינה)
חיפוש מגורים תמיד מהווה גורם לחץ בחיים.
מי שאינם רגישים לקרינה מחפשים מקום מגורים בהתאם לאפשרויות פרנסה, קירבה לשירותים מוניציפליים ולמוסדות חינוך, צפיפות, רעש, איכות בנייה, מספר שכנים, צירי תחבורה ונגישות, אופי השכונה, זיהום אוויר וכדומה. אצל רגישים לקרינה חשיפה מינימלית לקרינה סביבתית הופכת להיות הגורם העיקרי שמוביל את החיפוש. במקרים של רגישות קשה זה הגורם הבלעדי.
בחלק מהמקרים, רגישות קשה גם לכימיקלים מצריכה חיפוש מקום נמוך זיהום סביבתי וצמצום חשיפה לכימיקלים סינתטיים, מה שהופך את החיפוש לקשה הרבה יותר (לא כפליים אלא פי עשרות מונים – פירוט בפוסטים המצורפים בסוף).
כתבות שונות בעיתונות יוצרות, לעתים, תחושה שיש לאן לעבור, אבל המציאות העגומה היא שבכל העולם כבר אין כמעט מקומות נמוכי קרינה. "האיזורים הלבנים" בצרפת ובאיטליה, שהיו נמוכי קרינה ונרכשו על ידי רגישי קרינה למען חבריהם, כבר אינם כאלה. הקרינה הסביבתית בהם גברה, כמו בכל מקום.
קיים מירוץ לרישות עולמי בוויפי (אילון מאסק והחברה שלו spaceX משגרים לחלל בעקביות עשרות לווייני תקשורת – פרויקט סטארלינק – בחלל ישייתו עשרות אלפי ננו-לוויינים, שיספקו אינטרנט מהיר לכל נקודה בעולם ! אילון מאסק הבטיח אינטרנט מהיר בכיסוי מלא לכל העולם).
(ולזהכירם.. לא מחכים לנו במקומות אחרים בעולם, נדרשת אזרחות, שפה, יכולת פרנסה ויכולת להגיע לשם – למקרים קשים טיסה לא אפשרית – וכמובן לרכוש או לשכור בית ולהתחיל חיים מחדש. וכל הכיף הזה הרחק ממשפחתנו, חברינו ומולדתנו האהובה שנטשה אותנו).
לכן, יש לחפש מובלעות שבמקרה מוגנות טופוגרפית (על ידי מחסומים טבעיים ו/או מלאכותיים) בתוך איזורים רווי קרינה. וזה קשה.
לכן, מכל העולם רגישי קרינה פונים ושואלים מה קורה במדינות אחרות (גם אלינו פונים במחשב שבארץ הקודש יש גמלים ולא אנטנות).
לכן, בסרט הצרפתי "מחפשים באופן נואש איזור לבן" עומדים רגישי הקרינה בגשם ביער רועדים ובוכים.. כי אין מקום כזה
ולכן, מומלץ שלא למהר ולעזוב בתים.
על פליטות סביבתית ופליטי הקרינה ה"שקופים", שאין בהם כל הכרה
נחזור – מומלץ שלא למהר ולעזוב בתים.
(לפעמים אין ברירה – כמו במקרה שלי)
אם בבית יש קרינה – דבר ראשון מומלץ למדוד קרינה, לתעד ולהבין מה קורה ומה מקורות הקרינה. בשלב ראשון יש לצמצם את החשיפה ואת השימוש האישי (והביתי) ולעשות צעדים למיגון וחסימה של קרינה סביבתית – מניעת פלישת הקרינה למרחב הפרטי. זאת, מכיוון שחיפוש בית חדש נמוך קרינה הוא מורכב, המעבר יקר ולא תמיד נוח.
מניסיון של חברות וחברים בקהילה, כשממהרים לעזוב בתים בגלל בעיות קרינה, פעמים רבות נתקלים בבעיות דומות בבתים החדשים.
יש לזכור, הנושא מורכב וככל שדרגת הרגישות מחמירה מספר המפגעים הסביבתיים עימם יש להתמודד גדל. נדרשים סבלנות, שיקול דעת ולמידה רבה.
מד קרינה הינו ציוד חשוב וחיוני לרגישים ולרגישות לקרינה.
רגישי קרינה צריכים ללמוד למדוד ולהבין את הנושא. זה הופך להכרחי בחיפוש מגורים. מומלץ (והגיוני כלכלית) לרכוש מד קרינה ביתי אמין ולא לשאול או לשכור. אישית, אציין כי זו ההוצאה הטובה ביותר שעשיתי מאז נפגעתי מקרינה לפני 7 שנים.
מד הקרינה הביתי המומלץ לרגישים לקרינה, במיוחד בעת חיפוש מגורים, הינו CORNET ED88TPLUS (הוא לא יתן מענה לתדרי דור 5 הגבוהים, שעבורם אין מד קרינה במחיר סביר).
הכרחי ללמוד להשתמש במד הקרינה ולדעת למדוד היטב לפני שיוצאים למסע המורכב של חיפוש בית נמוך קרינה.
מומלץ גם להשתמשת במד זיהום חשמלי. (איני מקבלת אחוזים – המלצתי נובעת מכך שמדי קרינה אלה הצילו את חיי)
צעדים מומלצים בחיפוש מגורים נמוכי קרינה:
- בדיקת היישוב/ שכונה במפת האנטנות הארצית (קיימות ובהקמה). חשוב לאתר אנטנות סלולריות ולהבין אם יש או יהיה קו ראייה לנכס המוצע. הסבר של עמיר בורנשטין כיצד להשתמש במפה
- מפות גוגל וגוגל סטריט יסייעו לנתח ולנסות להבין אם יש קשר עין בין הבית לאנטנות ולהתקני שידור, לאמוד מרחקים מתשתיות פולטות קרינה בתדר נמוך, כגון שנאים או קוי מתח של חברת חשמל ואף יאפשרו הערכה ראשונית של מרחק וקשר עין לבסיסים צבאיים, נמלי תעופה ונמלי ים.
- מד קרינה ביתי הוא ציוד הכרחי בחיפוש מגורים. יש למדוד את רמת החשיפה לקרינה בבית ובסביבתו (כולל מציוד קבוע בתוך הבית, מהשכנים ומתשתיות חיצוניות). יש לערוך מדידות ממושכות (מיניום 20 דקות לכל כיוון בכל חדר, מול קירות ומול פתחים ובחוץ בכל צד) בסבלנות – בשעות שונות במהלך היום והערב, בימי חול ובסופי שבוע (ורצוי גם בעונות שונות). הכרחי לתעד באופן מסודר כדי לקבל מושג של דפוסי שינוי בחשיפה לקרינה סביבתית. זה לא נעים, זה דורש בקשות מבעלי בתים ו/או דיירים חסרי סבלנות ו/או קבלנים ו/או מתווכים .. אבל אין ברירה.
- מד זיהום חשמלי יסייע במדידת רמת זיהום חשמלי במקום.
- חשוב לברר רכיבי ערים חכמות באיזור – פנסי לד/ מצלמות/ מערכות תברואה וכדומה עם משדרים (לנסות למדוד כמה פעמים ביום הם משדרים), וויפיי חופשי ביישוב ועוד.
- לבדוק בעזרת מד קרינה את המונים של הבית ושל השכנים – סוג ומיקום:
- של חברת החשמל (אלחוטי מקרין או מכני או דיגיטלי שלא משדר),
- של חברת המים (אלחוטי מקרין – למדוד עוצמה וזמני שידור/ תדירות. מומלץ לשמור מרחק ולוודא שהקרינה לא משפיעה על הבית בעזרת מיגון).
- של חברת הגז.
- בבית עצמו – מומלץ לבדוק את מערכת ההארקה ולוודא עם חשמלאי מומחה לנושא כי אין במערכת החשמל איפוס בין הארקה לאפס (חיבור הארקה לאפס החשמלי בארון החשמל), ושאין מצב של איפוס כפול. בדיקת מערכת הארקה נכונה צריכה להתיחס לא רק לתקינות ההארקה החשמלית אלא גם לקרינה והיווצרות שדות מגנטים על מוליכי הארקה, צינורות המים ושלד הבניין (כשיש הארקה ליסודות). איפוס הארקה נעשה בבתים חדשים, לרוב, וגורם סבל לנפגעות ונפגעי קרינה רבים. במצב זה יש צורך לבטל איפוס הארקה. כל שינוי (איפוס הארקה או ביטול איפוס הארקה) מצריך אישור בעלי הנכס ואישור של חברת החשמל. אם יש בעיות הארקה, תיקון דורש עלויות בדיקה ועלויות תיקון על ידי חשמלאי המומחה גם בתחום הקרינה (הסבר קצר על איפוס הארקה וההכרח ללמוד ממקורקות מידע טובים).
- חשוב לבדוק שכבלים לא עוברים מתחת לרצפות החדרים ובסמוך למקומות בהם שוהים (חדרי שינה, עבודה ומגורים). זה נעשה בעזרת סריקה של הרצפה והקירות עם מד קרינה, שמודד קרינה מרשת החשמל,
- יש לאתר מעגלי כוח והזנה של לוחות חשמל בבית ושל בתי שכנים.
- הכרחי למדוד שדות מגנטים וחשמליים בתדר נמוך בזמן העמסת מערכת החשמל של הבית.
עקרונות בחיפוש מגורים נמוכי קרינה
- מינימום שכנים ודיירים (כל אחד ואחת מהם מגבירים שימוש סביבתי בציוד אלחוטי וסלולרי וצורך באנטנות סלולריות והתקני שידור באיזור).
- מינימום קירות משותפים.
- מינימום אנטנות סלולריות בסביבה – פחות קרינת רדיו סביבתית.
- לא לראות אנטנות סלולריות מהחלון – מניעת חדירה של קרינת רדיו וצורך במיגון.
- להתרחק מבסיסי צבא, נמלי ים, שדות תעופה, ממתקני מכ”מ וסוללות טילים.
- ריבוי צמחיה ועצים עתירי עלווה בסביבה – הם סופגים ומפחיתים מעבר קרינת הרדיו.
- להתרחק מקווי מתח ומשנאים של חברות חשמל.
- ללמוד את רמות הקרינה המומלצות – בדף של עמיר בורנשטין.
- אם רמות קרינת הרדיו הנמדדות הינן מעל 0.04 מיליוואט למ"ר – חשוב להעריך אם ניתן למגן, איך וכמה יעלה מיגון קרינת רדיו-סלולר. מומלץ לפנות לעמיר בורנשטין בנושא זה (כאמור, איני מקבלת אחוזים – עמיר, הידע והציוד שלו הצילו את חיי).
- בעיות של קרינה בתדר נמוך מארון חשמל או תשתיות חשמל דורשות הערכה מקצועית – החלטות אם ניתן לפתור/ להזיז/ למגן, כיצד וכמה יעלה מיגון או תיקון חשמלי דורשות בעל מקצוע מוסמך ואמין, בעל ניסיון בתחום ועדיפות להבנה בצרכים ייחודיים של רגישי קרינה. בנושאים כאלה כדאי להתייעץ בקבוצות הרגישות לקרינה בפייסבוק – הפתוחה והסגורה).
חישוב עלויות תיקון, טיפול, מיגון וצמצום חשיפה
- קרינה מציוד אלחוטי ביתי ניתן לבטל בעזרת חיבור כל הציוד הביתי בצורה חוטית והימנעות משימוש בציוד אלחוטי.
- קרינת רדיו מבחוץ (סביבה ושכנים) פעמים רבות ניתן למגן. מיגון יש לדעת ליישם ועלותו גבוהה. חשוב להעריך יעילות מיגון ועלויות. מומלץ להתיעץ עם עמיר בורנשטין (הוא נוהג לומר כי הערכה כללית היא כ- 500 ש”ח למטר רבוע קיר או\ו חלון).
- שדות מגנטים מרשת החשמל ניתן למגן רק כאשר המקור הוא לוח חשמל דירתי (ארון חשמל). עלות כללית לצורך הערכה כ- 1000 ש”ח למטר רבוע. בחלק מהמקרים ניתן לטפל חשמלית עם עלות משתנה.מומלץ להתיעץ עם בעל מקצוע מוסמך ואמין בעל ניסיון מוכח והבנה של צרכי רגישים לקרינה.
- שדות מגנטיים ברשת החשמלי המגיעים מחוץ למבנה לא ניתן למגן. בחלק מהמקרים ניתן ליזום שיפור או תיקון של חברת החשמל, אך מהלכים כאלה לא יצליחו בכל מקרה, יארכו זמן רב ועלולים לעלות כסף רב. חשוב לנסות לאתר את רמות השדה המגיעות מבחוץ ולהתיחס אליהן ככאלה שלא ניתן יהיה לתקן ולהוריד, אלא אם קיבלתם הערכה שונה מבעל מקצוע טוב ואמין..
- רוב המקורות לזיהום חשמלי בבתים שמודדים למטרת רכישה או השכרה יהיו נורות חסכוניות וספקי כוח ממותגים של הדיירים. מקורות אלה קשה לנתק מהרשת לצורך בדיקה כי, לרוב, הם ברחבי כל הבית. לרוב, בית עם מקורות כאלה יראה רמות גבוהות של זיהום חשמלי. הוצאה של מקורות כאלה ושימוש במסננים לזיהום חשמלי לרוב יפתרו את הבעיה. אני הצלחתי לסדר בית עם רמות מעל 2200GS שכולן ממקורות חיצוניים (שכנים), זה דרש חקירה והשקעה כספית אאך אפשרי. אני ממליצה לבדוק בתים לאחר ניתוק מעגלי חשמל רציניים בבית כדי להעריך הבדלים. לא כדאי לפסול בתים רק בגלל זיהום חשמלי גבוה, אך הכרחי לנתח כמה זיהום יש ומה מקורותיו.
המלצות לרגישים לקרינה בדרגות 2 ו- 3
- בית פרטי עדיף על פני דירות. ככל שיש יותר שכנים יש יותר מקורות קרינה ויותר בעיות שיהיה צריך לאתר ולפתור.
- קרינה יש למדוד במרכז החדרים, ובמקומות בהם ימוקמו מיטות, ריהוט לעבודה וישיבה.
- חשוב לסרוק רצפה, תקרה, קירות וחלונות.
- בתוך הבית כדאי מאד שתימדד קרינת רדיו אפסית (0.0005 מיליוואט למ"ר במד הקרינה שהומלץ). בשכונה ליד הבית כדאי שתימדד רמה מתחת ל- 0.02 מיליוואט למ"ר כדי לאפשר תנועה ושהייה מחוץ לבית (צעידות, שיחות עם שכנים).
- בתדר נמוך כדאי מאד שהמדידה תהיה נמוכה מ- 2 מיליגאוס בשעות השיא (מומלץ פחות מ- 1 בחדרי שינה).
- שדה חשמלי נמוך מ- 10 וולט למטר, עדיף נמוך מ- 2.
- כמה שפחות רשתות WIFI באוויר.
- זיהום חשמלי – מומלץ לבדוק כדי להבין כמה טיפול ידרש, אך בזיהום חשמלי לרוב ניתן לטפל לאחר המעבר.
- במרפסת, גינה או חצר מומלצות רמות נמוכות שיאפשרו שהייה ללא הופעת תסמינים או צורך במיגון רב.
- לאחר בדיקה ראשונית מומלץ לחזור למדוד פעמים נוספות (כן, לא נעים), וגם למדוד היטב בסביבה מבחוץ.
- החלטה מתקבלת על סמך "אפשרי" – לא "מושלם". בעצם מחפשים את “הכי פחות רע” מתוך בתים רבים שנמדדים (עשרות ואפילו מאות בתים.. כיון שאני רגישה לקרינה ולכימיקלים בדרגה קיצונית חיפשתי שנתיים וחוצי וראיתי מאות רבות של בתים).
- מומלץ לשאול אם יהיה אפשר לשהות או לישון כמה לילות במקום לפני הרכישה או ההשכרה (הציעו תשלום – זה כדאי).
- סבלנות !
- תיווך – מתווכ/ת מקצועיים שמוכנים ללמוד מה הצרכים (בלי נוף, בית פרטי, מינימום קירות משותפים, מינימום שכנים, בצד הרחוב בלי החשמל, רחוק מאנטנות וכו) ואף ללמוד למדוד (קנו להם מד קרינה) יוכלו לסייע בסינון הראשוני.
- בית מושלם כנראה לא ניתן למצוא. חשוב לבדוק מספר גדול של בתים – לבחון ולמדוד כל מה שבבחינה במפות נראה סביר.
- אחרי המעבר לבית חדש יתגלו עוד הרבה מפגעים – לא להתייאש. בתקופה הראשונה יש לבדוק עד שמאתרים את כל הבעיות. לעתים זה תהליך מבלבל ומורכב. מומלץ ליצור איזור טוב ובטוח ואט אט לטפל בבעיות ו"לכבוש" עוד חללים וחדרים בבית. במקומות הבעייתיים ניתן לרכז פונקציות פחות שכיחות (אחסון או חדרי אורחים "בריאים", לדוגמא).
תוספת – רגישות לכימיקלים סינתטיים מרובים (MCS)
לי ולרבים מרגישי הקרינה שקרסו כבר .. יש גם רגישות לכימיקלים מתועשים (כ- 40% סובלים מרגישות צולבת, בדרגות שונות). אצלי הרגישות קשה כי עברתי קריסת מערכות כמעט מוחלטת .. אז אסור שיהיה צבע חדש (רצוי לא ב- 2-3 שנים האחרונות), שום שיפוץ, דבק, הדברה, קוטלי עשבים, ריסוסים וכו'
כמובן – ללא עובש וזיהום פטרייתי ! מאד חשוב לאתר מפגעים, לאטום ולנקות היטב. אם זה לא אפשרי – לא לגור שם !
ובנוסף .. איזור ללא זיהום סביבתי מחקלאות, תעשייה, תחבורה
.
בהצלחה
אין איפה לגור – על בעיות מגורים של רגישי קרינה קשים
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם
פליטים סביבתיים – כש"בית" הופך עוין – פוסט מומלץ
קדימון לסרט ?where can we live
מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מידע מכנס רפואי על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת, ינואר 2021
חלק קטן מפוסטים בנושא שכתבתי במהלך השנים מאז נפגעתי (עברתי 8 בתים ב- 4 שנים, תיקנתי הרבה מפגעים בבתים אלה ובסביבתם/ יישובים – מפגעים שלמדתי על קיומם רק כשנתקלתי בהם בבתים אלה לאחר שעברתי וסבלתי וחקרתי. אין כמעט איזור בארץ בו לא מדדתי בתים).
בפוסטים (זועמים) אלה התיחסות גם לענין הכימיקלים שמאד מסבך את החיפוש (הצרכים הפוכים) וגם לאיזורים שונים – לחיצה על התאריך מתחת לשם תפתח את הקישור
https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10154667755815893
https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10155842043455893
