מונים חכמים - מוני חשמל אלחוטיים סלולריים ומקרינים - מפגעי סביבה, תחלואה מודרנית וחזרה לבריאות

מני בן אריה העלה אזהרה לתושבי איזור מגוריו

רציתי לסייג, בהתייחס למוני החשמל המותקנים בארץ ..

לציבור הרחב – זו בעיה רק אם הותקן על קיר חדר השינה/ ילדים או בקירבה לשהייה משמעותית (ספה/ שולחן עבודה).

זה פחות משמעותי למי שיש ברשותם נייד וויפיי שעובדים ומקרינים 24/7 צמודים אליהם, ואז המונה זו תוספת קטנה של קרינה יחסית (כנראה לא משדר כל הזמן ולא צמוד בד"כ – הפילר במרחק כמה מ' עם קירות בדרך).

ענין המונים משמעותי למי שלא משתמשים באלחוטי (או מכבים בלילה) – בעיקר אם זה הוצמד לקיר הבית עצמו.

וכמובן, מאד משמעותי למי שנפגעו כבר מקרינה.

פוסט מעודכן על מוני חשמל חכמים – באתר "ללא קרינה בשבילך"

בדיוק התקשרה אלי חברה לשאול אותי כי הבחינה באורות מנצנצים מהפילרים ונבהלה

איך שאמרתי שהסלולר והוויפיי שפועלים אצלה נונסטופ יותר גרועים, הגיבה ב"אל תתחילי.." כי חשבה שאני הולכת להטיף לה

לא, לא מתחילה – מסבירה, עניתי

באופן יחסי לסלולר ולוויפי הביתי – המונה שבחוץ זו תוספת שולית של קרינה, מה גם שאינו על קיר הבית אלא במרחק כמה מ'

(עיקר הקרינה שחוטפים רוב הציבור כיום זה מהמכשירים האישיעים ומה שבתוך הבית. בסמרטפון יש 6 אנטנות עוצמתיות וכמה תדרים, וויפיי מוסיף עוד, מכשירים חכמים – עוד וכו')

אם תרצי אבוא למדוד ואם תהיה בעיה נמגן את הגדר ליד, הצעתי,

(יותר כי מענין אותי באיזו תדירות זה משדר (ממש לא צריך יותר מפעמיים ביום אבל בגלל בורות זה משדר יותר ומעמיס על תעבורת המידע) מאשר כי זה נחוץ)

אה, אם זה ככה לא צריך, השיבה,

(כי היא עם הנייד 24/7 – גם במיטה .. התמכרות לסמרטפון רווחת כיום)

ולא שזו לא בעיה – הקרינה הסביבתית הולכת וגוברת

זה בהחלט מזיק לבריאות

עבורנו, שכבר נפגענו, כל תוספת שידור במרחב הציבורי מצמצמת יותר ויותר את המרחב האפשרי, חופש התנועה ללא כאב ואת היכולת לתפקד בעולם. לעבור ברחובות הופך קשה יותר ויותר.

מגיב עמיר בורנשטיין:

"ממה שראיתי עד היום, כרגע המונים החדשים של חברת החשמל משדרים פעם ב- 15 דקות (כן עמדתי ליד מונה חשמל כזה עם מד קרינה ביד, כמו מפגר, וספרתי פולס בודד כל 15 דקות. וכן עשיתי את זה לכמה מונים בשכונה שלי. וכן אפשר לטעון שאין לי חיים) .

לכן, אם הם מותקנים בפילר מרוחק אין בכלל בעיה.

אם הם מותקנים על קיר הבית מבחוץ, הקיר יספוג את רוב השידור.

אם הם מותקנים בתוך הבית, אז יהיה פולס כל 15 דקות.

במקרים שמדובר בבית של רגישי קרינה שהפסיקו להשתמש בכל ציוד אלחוטי גם השידור הקטן הזה יכול להיות בעיה ויש לפעול להחלפה חזרה של המונה או לא להתקין מלכתכילה. במקרים שלא ניתן – יש למגן בצורה מאוד זהירה.

במקרים שאתם משתמשים בבית בציוד אלחוטי וסלולרי ולא מנהלים אורח חיים של צמצום חשיפה, השידור מהמונה (כיום) יהיה זניח ביחס למה שאתם משדרים על עצמכם ואני לא רואה שום סיבה לפעול בענין.

אני מקווה שלא ישנו בעתיד את תדירות השידור. לכן אין לסמוך עליהם ולמדוד מידי פעם עם מד קרינה כדי לוודא שלא השתנתה תדירות השידור."

כאמור,

המונים החדשים של חברת החשמל משדרים כיום פולס בודד כל 15 דקות

פולס זה זניח ביחס לשידורים מטלפון סלולרי, וויפיי WI-FI ביתי, מחשב אלחוטי או טאבלט, טלפון אלחוטי (DECT), מקרר/ שואב/ טלוויזיה חכמים אלחוטיים, מיטות חכמות, שעונים חכמים, טבעות ושאר מיחשוב לביש, או אוזניות אלחוטיות .. ועוד

ומה ההסבר להתפרצות תחלואה בארה"ב בעקבות התקנת המונים?

המונים שנפרסו בארה"ב החל מ- 2010 היו מסוג SMART MESH, שמשדרים כמעט כל הזמן. מונים אלה הותקנו שם בעיקר על קירות חיצוניים של בתים בבנייה קלה, כמוקבל בארה"ב. מי שישנו, ישבו או שהו בצד השני של קיר העץ (או חומר אחר כמו צמנט בורד ואפילו בלוקים) נפגעו. זה קרה במיוחד במקרי בנייה קלה, כמו עץ.

מונים דומים הותקנו בחלק מהקיבוצים בארץ החל מ- 2012, בעיקר בתוך מבנים. אז החלו להגיע נפגעות ונפגעי קרינה, שפיתחו רגישות לקרינה בגלל המונים.

התקנת מוני חשמל "חכמים" ביישובים שונים בעיצומה

במקביל עולות שאלות ותהיות בציבור, כגון:

בנוסף, כבר היו מספר התקלויות לא נעימות עם רגישי קרינה שביקשו שלא להתקין בביתם מונים כאלה.

בדיווחים בקבוצות נפגעות ונפגעי הקרינה עלו שוב התיחסויות לטנטון מוגבר ולחץ באוזניים ובראש, תסמינים הגורמים לסבל רב. רבים דיווחו (שוב) כי "שומעים את החשמל".

בצילום – שלט ובו בקשה לא להתקין מונה בגלל רגישות לקרינה, לאחר היתקלות לא נעימה עם מתקינים ואיומי מעצר

פרסומים כי חברת החשמל תתקין 20,000 מוני חשמל חכמים בכל חודש

בחודש מאי 2022 פנינו לחברת החשמל:

לשאלות נפגעות ורגישי קרינה, ענה עמיר בורנשטיין:

"הנתונים ממכתב חברת החשמל לא הגיוניים.

המודם אכן בהספק של 0.1, כמו ראוטר אלחוטי, או מחשב נייד. אבל , 8-9 סדרי גודל זה אומר שצריך להוסיף 9-8 אפסים, מה שלא הגיוני ולא יכול להיות. סדר גודל אחד משמעותו כפול 10. שני סדרי גודל זה כפול 100 וכך הלאה.

להערכתי, משהו במדידה שלהם לא נכון או בחישוב.להשוואה.

מנסיון העבר, כאשר מודדים קרינת רדיו בצמוד לטלפון סלולרי בדור רביעי, עם מד קרינה ביתי מהיר, מקבלים בערך רמה של בין 50-2000 (אולי יותר) מיליוואט למטר רבוע (בהתאם לעוצמות השידור ממנו). כאשר מודדים בצמוד למחשב נייד או מודם אלחוטי מקבלים בערך בין 10-100 מיליוואט למטר רבוע. אז סלולרי (כנראה בהספק של 0.25W) משדר יותר חזק מראוטר אלחוטי (בהספק של 0.1W) אבל זה לא הבדל של 8-9 סדרי גודל. יותר סביר שזה כמו שני סדרי גודל.

ההערכה שלי היא שהשידור יהיה לפחות בעוצמה של ראוטר אלחוטי. ועוצמה זו מספיקה במקרים מסוימים (כאשר המקור קרוב מספיק או שהשידור קורה מספיק פעמים בשעה, או שמתמשך זמן ארוך, להופעת תסמינים אצל רגישים לקרינה."

לשאלות נפגעות ונפגעי קרינה ..

מומלץ:

1.לפנות חברת חשמל (שירות לקוחות, דוברות וכל גורם אפשרי) ולהסביר: "אני רגישה לקרינה, אני סובלת מחשיפה לקרינה בלתי מייננת, בין השאר חשיפה של קרינת רדיו. בשל כך הפסקתי כל שימוש בסלולרי (כמעט לחלוטין) ועשיתי צעדים קיצוניים לצמצום חשיפה ולשיקום ושיפור מצבי. אני מבקשת שלא יותקנו בצמוד לביתי מונה חכם אלחוטי- סלולרי ומשדר".

2. להכין מצלמה בהישג יד ולעדכן את המשפחה שאם משהו קורה ישר לצלם.

3. להדפיס שלט, לניילן אותו ולהצמיד לארון המונים "כאן גרה רגישה לקרינהת רדיו/ סלולר, בבקשה לא להתקין מונה חכם אלחוטי- סלולרי".

4. לנסות להתקשר לפרופ' סטיליאן גלברג במשרד לאיכות הסביבה (ראש אגף למניעת רעש וקרינה) ולעוד נציגי המשרד ולנציגים מהרשות המקומית ולעשות כמה שיותר רעש, תוך הסבר על הרגישות לקרינה שלכןם.

דוגמא למונה חכם עם מודם סלולרי, שצילמה השבוע סמדר סודאי שבשכונת מגוריה התקינו מוני חשמל "חכמים".

בצד שמאל למעלה של המונה יש כתובת המציינת כי הוא כולל מודם סלולרי ואת התמיכה בדורות סלולר (במקרה זה 2G, 3G, 4G). בתמונה כיתוב זה מוקף באדום.

זוהי קריאה לבצע מדידות קרינה עצמאיות ממוני חשמל אלחוטיים -סלולריים שהותקנו בסביבת מגוריכם.

מומלץ לעשות זאת עם מד קרינה מהיר, רצוי CORNET ED88TPLUS (או דומה) ותיעוד המדידה.

נודה לכם על מדידה (וצילום כל מדידה) של כל פליטת קרינת רדיו מהמונה.

אין לפתוח את ארון המונים ולא לגעת בחוטי חשמל.

יש למדוד ממרחק של כחצי מטר. רגישי קרינה רצוי שימדדו ממרחק גדול יותר.

נדרשת מדידה רציפה, במצב RF, של כמה דקות במטרה לענות על השאלות הבאות:

1. כל כמה זמן יש שידור של נתונים מהמונה.

2. כל כמה זמן יש שידור של קרינת רדיו מהמונה.

הסבר – שידור נתונים (סעיף 1) ושידור קרינת רדיו (סעיף 2 ) אינם זהים.

המונה יכול לשדר פולס עם מידע רק פעם ב- 15 דקות, ויכול לשדר פולס בלי מידע כל 10 שניות כדי לשמור על קשר עם האנטנה הסלולרית.

עמיר מעריך כי המודם של מוני החשמל הוא דור רביעי (4G) בסלולר. במכשירי סלולרי רבים בדור רביעי, גם כשמכבים תקשורת נתונים, WIFI ובלוטות', יש שידור אות KEEP A LIFE כל 8-10 שניות. יש היגיון בהשערה כי מודמים במוני החשמל יתפקדו בצורה דומה.

3. תנסו לברר אם כל המונים משדרים באותה צורה . הכוונה היא להבין אם המצב שרואים כרגע נתון לשינוי, לטובה או לרעה. כלומר, אם אפשר להגדיר למונה מרחוק לשדר כל 2 שניות או כל 10 דקות, ואז יתכן שנראה כי המונה משדר כרגע רק פעם בשעה, ויום אחד הוא ישדר כל 2 שניות.

4. האם בזמן שידור נוצרים פולסים על חוטי החשמל של הבית. זה מה שראו בארה"ב . אם זה קורה זו בעיה קשה כי שום מרחק ביטחון מהמונה לא יעזור.

מדידה שתאתר בעיה כזו היא מדידה של RF או שדה חשמלי בצמוד לקו חשמל שנכנס לבית, או צמוד לשקעים. אז יש לראות אם יש שינוי ברמות ברגע השידור (צריך לדעת כל כמה זמן יש שידור).

נזכיר כי כבר ..

בשנת 2016 פרסם פרופ' מאיר ברזיס אזהרה מהקרינה הנפלטת מ"המונה החכם" – באתר איגוד רופאי בריאות הציבור

פרופ' ברזיס הזהיר מהמונים, שמשדרים צריכת חשמל, מים וגז ומותקנים "ללא התראה, ללא הסכמת הצרכן ואף חרף התנגדותו"

לגבי המטרה – הפחתת צריכה – הוא מציין כי "מחקרים קטנים לטווח קצר הראו ירידה קטנה בצריכה ואחרים היעדר שינוי או אף עליה בצריכה. .. היזון למשתמש עשוי להוריד צריכה, אם המסר מוצג באופן משמעותי לצרכן ותוך שיתופו. התקנת מונים ללא שיתוף הצרכן, כפי שהיא מתבצעת בארץ, לא תוריד צריכה."

"מה הסיכונים? קרינת המונה דומה לזו מטלפונים סלולריים והתקנת מיליוני מונים כאלה למשקי הבית בישראל תגביר את כמות הקרינה הסביבתית בעשרות אחוזים.

תכנית מחקר ענק מטעם מכוני הסביבה והבריאות האמריקאים (National Toxicology Program) דיווחה לאחרונה על עלייה מובהקת בהיארעות סרטן בחיות שנחשפו לקרינה כזו, בדומה לחשד שעלה ממחקרים בבני האדם. ממצא זה עשוי להביא ארגוני בריאות להגדרת קרינה זו כמסרטנת והחמרה בתקן המיושן (המבוסס על פליטת חום). בטיחות החלופה של העברת האותות דרך תשתית קווית קיימת אינה ידועה."

סיכונים אחרים, שמונה פרופ' ברזיס:

דליקות (מהתחממות המכשיר).
עליה בחיובי תשלום (מטעות במדידה).
פגיעה בצנעת הפרט (ניצול לרעה של ידע על פעילות הצרכן והעברתו לגורם שלישי).

כתוצאה מכך, "במקומות שונים בעולם הופסקה התקנת מונים אלה ומהלך זה נתמך על ידי בכירים בתעשייה ומומחים מארה"ב ומאירופה"

ברזיס מזכיר ..

"קל יותר לפתח טכנולוגיה מאשר לאמוד בטיחותה. לתעשייה יש עניין, משאבים ושליטה על ידע, ולמדענים בלתי-תלויים לוקח שנים רבות לבחון ולהוכיח שנגרם נזק."

ועוד מזכיר פרופ' ברזיס ..

"לקח מאתיים שנה להבין את היקף הנזקים מעישון. עדיין שנויה במחלוקת הוכחה אפידמיולוגית לעודף תחלואה מסרטן בקרב צוללי הקישון ותושבי מפרץ חיפה."

וגם "תקן חשיפה לעופרת היה נחשב בטוח עד שהתברר כגבוה מדי: בדיעבד נגרם נזק למוח ילדים וירידה במנת המשכל בשווי מיליארדי דולרים למשק ארה"ב."

וגם

"תקן חשיפה לקרינה ממתין לעדכון ועד אז, מול לחצי התעשייה, מומחים לבריאות הציבור ממליצים לנהוג לפי עקרון הזהירות המונעת: לנוכח חשד, הימנע מחשיפה מיותרת אף לפני הוכחת נזק."

פרופ' ברזיס מתייחס אלינו – נפגעות ונפגעי הקרינה ..

"בדיון בכנסת נשמע אדם המייצג מיעוט רגיש לקרינה, שחייהם הפכו לגיהינום בסביבה שלנו טעונת הקרינה. דמוקרטיה נבחנת ביחס לשוליים. דרישה מינימלית היא לכבד רצון הפרט ולמנוע התקנת מונה חדש ללא הסכמתו (בלי קנס על העדפה להישאר עם מונה ישן)."

ולסיום, תוהה פרופ' ברזיס ..

"אולי מיעוט פגיע זה מלמד אותנו משהו? מאז העת העתיקה, יצורים חלשים התריעו בפני סכנות: ציפור מתה בישרה מגיפה, קנרי הזהיר את הכורים מגז רעיל וביפן חתולים העידו על הרעלת כספית בדגים. מדענים מתריעים היום, שמא קרינה סביבתית תורמת לפגיעה הקשה באוכלוסיית הדבורים הפוחתת בעולם, עם השלכות אקולוגיות חמורות. שימת לב לפגיעוּת עשויה להציל אותנו מפני אסון."

האם המונה חכם? מסכם פרופ' ברזיס .. "או רק בהשוואה למי שמתקין אותו?"

(פרופ' ברזיס הוא פרופ' מאיר ברזיס (אמריטוס), בית הספר לבריאות הציבור והאוניברסיטה העברית, ירושלים; לשעבר מנהל המרכז לאיכות ובטיחות קלינית ב"הדסה" שבעבר חווה התנכלויות עקב מחקר על פערים בשר"פ)

בסקירת ספרות מחקרית על מנגנוני רגישות לקרינה EHS של:

דר' יעל שטיין (MD) מהדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית בירושלים.
דר' איריס גרינברג יודסין (MD) מ- EOHSI Clinical Center, Rutgers University- School of Public Health בניו ג'רזי ארה"ב.

(התפרסם ביולי 2020 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32289567/ )

מוזכר טנטון, כחלק מתסמיני רגישות לקרינה.

להלן תרגום כל הסקירה:

תקציר

רגישות יתר לקרינה EHS המוכרת בשם "תסמונת מיקרוגל", היא תסמונת המתאפיינת בטווח רחב של תסמינים לא ספציפיים באיברים/ מערכות רבים, לרוב כולל תסמינים במערכת העצבים המרכזית, המופיעים בעקבות חשיפה אקוטית או כרונית לשדות אלקטרומגנטיים בסביבה או במקומות עבודה.

מחקרים רבים הראו השפעות ביולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים EMF ברמה התאית, בתדרים מגנטיים ELF וקרינת רדיו RF בעוצמות נמוכות מאד. רבים מהמנגנונים שמשמשים לתיאור רגישות לכימיקלים מרובים MCS נכונים גם לתיאור EHS עם שינויים/ התאמות. חשיפות חוזרות מביאות לסנסיטיזציה והגברת התגובה. נראה כי לרגישי יתר רבים מערכות דטוקסיפיקציה (ניקוי רעלים) לקויות שמגיעות למצב של עומס יתר עקב עקה חימצונית עודפת. EMF יכולים לגרום לשינויים באותות סידן (calcium signaling), אקטיבציה (הפעלה) משמעותית של תהליכי רדיקלים חופשיים וייצור יתר של ROS (רדיקל חופשי reactive oxygen species) בתאים חיים, כמו גם שינויים בתפקודים נוירולוגיים וקוגניטיביים והפרעה למחסום דם-מוח. מינרלים מגנטיים הנספגים מזיהום אוויר בעלי תפקיד משמעותי בהשפעות מוחיות של EMF. השפעות EMF על מערכת העצבים האוטונומית גם יכולה להתבטא בתסמינים במערכת הקרדיו-וסקולרית. השפעות שכיחות נוספות של EMF כוללות תסמינים בעור, בכלי דם זעירים ובמערכות החיסון וההמטולוגיה.

התקבלו מסקנות כי המנגנונים המובילים לתסמינים של EHS ביולוגיים אפשריים ושתגובות פיזיולוגיות אורגניות רבות מתרחשות בעקבות חשיפה ל- EMF.

למטופלים יתכנו תסמינים נוירולוגיים, נוירו-הורמונליים ונוירו-פסיכיאטריים בעקבות חשיפות ל- EMF כתוצאה מנזק עצבי ותגובות עצביות בעוררות יתר (רגישות יתר).

יש לפתח מבדקים דיאגנוסטיים (אבחנתיים) רלבנטיים יותר.

יש להוריד את גבולות החשיפה לרמות בטוחות מבחינת השפעות ביולוגיות של EMF.

יש להפחית פריסת רשתות אלחוטיות מקומיות וגלובליות ולפרוש רשתות קוויות בטוחות במקום התשתיות האלחוטיות, כדי להגן על חלקים פגיעים באוכלוסייה.

מרחבים ציבוריים צריכים להיות נגישים לרגישים לקרינה.

הקדמה ורקע

מחקרים רבים הראו השפעות ביולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים EMF ברמה התאית, בתדרים מגנטיים ELF וקרינת רדיו RF בעוצמות נמוכות מאד. רגישות ל- EMF (שדות אלקטרומגנטיים), תגובה אנושית סיסטמית לחשיפה כרונית לתדרי רדיו RF בעוצמה נמוכה, דווחה לראשונה ע"י חוקרים רפואיים סובייטים בשנות ה- 1950, שכינו אותה "תסמונת נוירוטית" (Johnson Liakouris, 1998; Silverman, 1973). התסמינים דומים לאלה שדווחו ע"י מטופלים עם רגישות לכימיקלים מרובים MCS וכוללים תסמיני מערכת עצבים מרכזית כגון כאבי ראש, תשישות, עקה// סטרס, הפרעות שינה, "ערפל מוחי", הפרעות בזכרון קצר טווח, רגיזות, אי יציבות רגשית וחרדות. תסמינים שכיחים נוספים כוללים בחילות, תעוקת חזה, הפרעות קצב לב, קוצר נשימה, כאבי שרירים, ירידה בליבידו, ירידה בתאבון ותגובות בעור (Pollack and Healer, 1967; Dodge, 1969; Glaser, 1972; Irvine, 2005; Mild et al., 2004; Eltiti et al., 2007; McCarty et al., 2011; Baliatsas et al., 2012; Havas, 2013).

התסמונת הקלינית כונתה “idiopathic environmental intolerance to electromagnetic fields” ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת ועידת עבודה בפראג בשנת 2004. בשבדיה “Electromagnetic Hypersensitivity” – EHS היא מוגבלות/ נכות תפקודית מוכרת (Johansson, 2006).

לפי דוחות של הממשל האמריקאי בשנות ה- 1970 ו- 1980 לגבי חשיפה תעסוקתית ל- EMF, עובדים עם חשיפה ממושכת לשדות אלקטרומגנטיים חוו כאבי ראש, הפרעות שינה, מצבי רוח, דיכאון, פגיעה בזיכרון, הזעת יתר וירידה בליבידו (Dwyer and Leeper, 1978). Lerner (1980) במחקר מעקב אחרי 1300 עובדים. אלה עם חשיפה נמוכה יחסית ל- EMF חוו פי 2 תסמינים נוירופסיכיאטריים. עובדים שנחשפו לרמות EMF גבוהות יותר חוו פי 3 תסמינים נוירופסיכיאטריים (Pall, 2016) . מתקיני מונים חכמים דיווחו על עלייה באינסומניה (נדודי שינה), טיניטוס (טנטון), לחץ בראש וקושי להתרכז, שהתגברו ככל שהחשיפה גברה (Conrad, 2013) . Bergqvist et al. (1997) תיארו 3 שלבים בהתפתחות EHS: בראשון תסמינים חולפים מופיעים ונעלמים, בשלב השני התסמינים מתמידים עם התגברות עוצמה או משך חשיפה, או גידול במספר התסמינים ובשלב השלישי תסמינים נוירולוגים מגבילים מופעלים אפילו בחשיפה לרמות נמוכות של EMF. ארגון הרפואה באוסטריה (2012) הכיר בבעיות שינה, שרירים ומפרקים, כאבי ראש, קשיי ריכוז וזיכרון, לצד טיניטוס ותחושת לחץ באוזניים. Hutter et al. (2010) הבחינו בטיניטוס בתת-קבוצה של משתמשי סלולר שהשתמשו במכשיר הנייד באותו צד משך 4 שנים ויותר (OR 1.95; CI 1.00–3.8).

שימוש בסלולר יותר מ- 60 דקות ביום משך 4 שנים לפחות נקשר עם תסמינים סוביקטיביים של התחממות האוזן וטיניטוס, שנחשב קשור לנזק באוזן (Panda et al., 2010). התלונה השכיחה ביותר בעקבות חשיפה ל- EMF מטלפונים סלולריים היא כאבי ראש (Yakymenko et al., 2011, 2015). החוקרים הראו גידול בשכיחות כאבי ראש וכאבי אוזניים (63.6%) בקרב משתמשי סלולר ששוחחו למעלה מ- 3 שעות ביום, בהשוואה ל- 20% בנבדקים שדיברו בנייד פחות מ- 15 דקות ביום. Szyjkowska et al. (2014) דיווחו על ממצאים דומים כאשר 62% משתמשי סלולר בוגרים דיווחו על כאבי ראש בזמן שיחה בנייד. מחקר של סטודנטים לרפואה בהודו מצא כי 22% משתמשי טלפון נייד דיווחו על כאבי ראש ו- 91% סבלו מכאבי אוזניים אם שוחחו בטלפון הנייד מעל שעתיים ביום. כאבי ראש וכאבי אוזניים נחוו במחקר עוקבה זה גם כאשר השתמשו בטלפונים ניידים לרשתות חברתיות, משחקים ווידאו (Datta et al., 2016) . חקר התערבות במצרים הראה כי שכיחות כאבי ראש, ירידה בריכוז ואינסומניה, בקרב סטודנטים השתפרה אחרי הפחתה בשימוש בטלפונים ניידים (Mohamed et al., 2014). מחקר בסין מצא בקרב ילדים בגילאי 9-12 שברשותם מכשיר סלולרי משך יותר משנה כפול כאבי ראש והפרעות שינה (Zheng et al., 2015).

Belpomme ו- Irigaray השלימו מאגר נתונים של למעלה מ- 2000 מקרים של EHS ו- MCS בדיווח עצמי. המחברים מנו תסמינים מדווחים: כאבי ראש, טיניטוס, היפראקוזיס (אי סבילות לרעשים), סחרחורות, הפרעות שווי משקל, חריגויות רגישות שטחיות ו/או עמוקות, פיברומיאלגיה, חוסר תפקוד מערכת העצבים האוטונומית וירידה ביכולות הקוגניטיביות, כולל איבוד זיכרון מיידי, ליקויי קשב-ריכוז, וחוסר אורינטציה/ בלבול זמן-מרחב. תסמינים אלה לוו באינסומניה כרונית, תשישות, נטיות לדיכאון, בנוסף לאי יציבות רגשית ורגזנות. כל פרופיל תסמינים ספציפי של כל מטופל/ת דווח באופן חוזר ועקבי בכל חשיפה למקורות EMF, גם בעוצמה נמוכה, ודעך או התפוגג בהדרגה אחרי שהתרחקו ממקורות הקרינה. התסמינים המתוארים למעלה הם במידה רבה דיווחים עצמיים, אך הם גורמים אי נוחות משמעותית ומוגבלות פוטנציאלית בבוגרים ובילדים.

סקירה זו דנה במקורות חשיפה ומדידות חשיפה כמו גם מדידות אוביקטיביות ומבחנים קליניים להסבר תסמינים והשפעות בריאותיות שנחווים על ידי המופלים שנחשפים ל- EMF.

חשיפה

חשיפה ל- EMF תוארה בשנים 2008-9 כגבוהה יותר פי 10 ו- 15 מהשדה המגנטי הטבעי של כדור הארץ (Röösli, 2008; Nittby et al., 2009) . ספציפית סביב חגורת תדר 1 GHz , חשיפות עלו בקירוב פי 1018 מהרמות הטבעיות (Bandara and Carpenter, 2018) .

בשנת 2010 הוערך כי יותר מ- 2 ביליון איש משתמשים בטלפונים סלולריים ברחבי העולם (Soffritti, 2010) . השדות האלקטרומגנטיים שאנשים נחשפים אליהם נוצרים ע"י מגוון מכשירים והתקנים, שנמצאים בסביבה, או מכשירים שבהם אנשים משתמשים כגון טלפונים ניידים. דוגמאות ל- EMF מלאכותיים בתדרי רדיו RF בסביבה כוללות טלפונים ניידים, אנטנות ותחנות בסיס (טכנולוגיית (2G, 3G, 4G ומערכות טלקומוניקציה והתקנים כולל מערכות גלובליות לניידים GSM, מערכות טלקומוניקציה סלולרית אוניברסליות, תקן תקשורת אלחוטית מהירה LTE, קווי רדיו מיקרוגל, טלפוניה אלחוטית SDE, טלפונים אלחוטיים, לפטופים, טאבלטים והתקני קריאה אונליין, רשתות אינטרנט אלחוטיות WIFI, רשתות אלחוטיות מקומיות LAN, יחידות תצוגת וידאו, רדיו וטלוויזיה, קונסולות משחקי וידאו אלחוטיות, מונים חכמים אלחוטיים למים/ חשמל/ גז. טכנולוגית דור 5 5G כרגע בפיתוח וצפויה להוסיף לחשיפה זו.

מקורות חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך כוללים קווי מתח גבוה, התקנים חשמליים, מנורות פלורסנטיות ומכונות צילום (Kaszuba-Zwoińska et al., 2015; De Luca et al., 2014; Belyaev et al., 2016).

עדויות פיזיולוגיות להשפעות בריאותיות

מספר מחקרים הראו אבנורמליות במבחנים נוירופסיכיאטאריים בקרב מטופלים שדיווחו עם תסמינים נוירופסיכיאטריים לאחר חשיפה. Reeves (2000) דיווחו על 34 אנשי צוות אוויר אמריקאיים שנחשפו ל- RF בעוצמות גדולות מהמותר. גברים צעירים אלה דיווחו תסמינים נוירולוגיים אקוטיים אחרי החשיפה ומבחנים נוירופסיכיאטריים סטנדרטיים הראו כי שני שלישים מהם הפגינו ממצאים עקביים של אישיות אנטיסוציאלית, תסמונת אורגנית במוח, חרדה, ונטייה לסומטיזציה (תלונות גופניות חמורות מהמצופה) (Carpenter, 2015) .

מחקרים אחרים הראו שינויים בזרימת דם מוחית ובמטבוליזם של גלוקוז במוח שנראה בשימוש בבדיקת PET (Volkow et al., 2011) . החוקרים הראו במתנדבים בריאים כי 50 דקות שיחה בטלפון נייד נקשרה למטבוליזם מוגבר באיזורי המוח הקרובים לאנטנת המכשיר הנייד, בהשוואה למצב של העדר חשיפה.

מספר מחקרים (Haarala et al., 2003; Huber et al., 2002, 2005) הראו שינויים בממצאי הדמיות PET של המוח. Huber et al. (2005) הראו כי אם הנייד מורחק מהאוזן יש ירידה בשינויים בזרימת הדם במוח. Belpomme et al. (2015) חיפשו פתולוגיות ושינויים מוחיים ספציפיים בקרב 727 מטופלים עם EHS ועם MCS. הדמיות MRI מוחיות ואולטרסאונד של עורק התרדמה היו נורמליים יחסית בקרב הנבדקים. אז מדדו החוקרים את זרימת הדם במוח באונות הטמפורליות בשתי ההמיספרות בעזרת אקו דופלר ומדידת פעימות במוח. המחברים מצאו כי בהשוואה לנבדקים נורמלים, הפעימות המוחיות היו פחותות בקרב מטופלי EHS ו- MCS וכי הפעימות כמעט נעלמו באונות הטמפורליות. בעוד מדידות אלו יכולות להיות לא ספציפיות, הן מצייגות שינויים פוטנציאליים בתפקוד מוחי במטופלים אלה. במאמר מעודכן, Belpomme and Irigaray חזרו על ממצאיהם תוך שימוש בטומוספיגוגרפיה מוחית אולטרסונית ultrasonic cerebral tomosphygmography והערכת זרימת דם מוחית transcranial Doppler ultrasonography בקרב מאגר נתונים רחב יותר של 2000 מטופלים (Belpomme and Irigaray, 2020). הם סיכמו כי רבים מהמטופלים סובלים מליקוי בהמודינמיקה בעורק צרבלי (מוחי) אמצעי וחסר בפעימות רקמה מקומיות tissue pulsometric index deficiency באיזור capsulo-thalamic שבאונה הטמפורלית. החוקרים הציעו כי ממצא מקומי זה מהווה עדות אוביקטיבית להתפתחות ביולוגית במערכת הלימבית ובתלמוס. Belpomme & Irigaray מראים דלקתיות נמוכה בחולי EHS low-grade . מדד חלבון Hypersensitive C reactive protein (hs-CRP) נמצא מוגבר בקרב 12-15% מהחולים, היסטמין בקרב 30-40%, immunoglobulin E (IgE) בקרב 20-25% מהחולים ללא אלרגיה ידועה ומדד heat-shock protein 27 (HSP 27) וגם HSP-70 בקרב 12-30% מהמטופלים. נוגדנים עצמיים נגד O-myelin התגלו בדם פריפריאלי בקרב כ- 20% מהחולים. עלייה בחלבון S100B בקרב 15-20% מהחולים וגידול ב גורם לחץ nitrosative stress-relatednitrotyrosine (NTT) בקרב 8-30%. החוקרים הסיקו כי הממצאים מציעים תגובה אוטואימונית נגד החומר הלבן במערכת העצבים של חולים אלה. 79% מבין מטופלי EHS הראו עלייה לפחות באחד מסמנים הביולוגיים (ביומרקרים) הקשורים בסטרס חמצוני/ ניטרוסטיבי oxidative/nitrosative stress-related biomarkers בזרם דם פריפריאלי: thiobarbituric acid reactive substances (TBARS), oxidized glutathione (GSSG), and/or NTT oxidative stress biomarkers..

15% מהמטופלים הראו 3 ביומרקרים, 21% – 2 ביומרקרים ועוד 43% היו עם ביומרקר אחד. באיסוף שתן 24 שעות רמות של 6-hydroxymelatonin (6-OHMS, a melatonin metabolite) /creatinine ratio היו נורמליות או נמוכות באופן מובהק בקרב 88% מהמקרים וגבוהים במובהק בקרב 12%. החוקרים הסיקו כי רמות נמוכות יכלו לנבוע משימוש במלטונין כתא בלען לרדיקלים חופשיים free radical scavenger .

יש עדויות לשינויים קרדיו-וסקולריים אוביקטיביים אחרי חשיפה ל- EMF. Havas (2013) וגם Tuengler and von Klitzing (2013) סקרו ספרות ומחקרים תעסוקתיים על עובדים עם חשיפה גבוהה ל- EMF שהיה להם שכיחות גבוהה יותר של חריגות ECG במנוחה ומשך בדיקת יממה 24 שעות וגם עודף בפעימות חדריות מוקדמות ventricular premature beats .

מנגנונים

רבים מהמנגנונים המתוארים לרגישות לכימיקלים מרובים MCS ניתנים ליישום לגבי EHS עם שינויים והתאמות. חשיפות חוזרות גורמות לסנסיטיזציה (רגישות) ולהגברה עוקבת של התגובה (Overstreet, 2001; Latremoliere and Woolf, 2009; Molot, 2013; Sage, 2015) . רגישים לקרינה רבים סובלים מליקוי במערכות דטוקסיפיקציה (ניקוי רעלים) שמוצפות בעומס יתר עקב עודף עק חימצונית (Korkina, 2009; De Luca et al., 2014).

מטופלים יכולים להיות עם תסמינים נוירולוגיים, נוירו-הורמונליים ונוירו-פסיכיאטריים בעקבות חשיפה ל- EMF כתוצאה מנזק עצבי ותגובה עצבית של רגישות יתר (Dwyer and Leeper, 1978; Pall, 2016) .

EMF עלול לגרום ל:

שינויים במערכת איתות סידן (Liboff, 1984; Blackman et al., 1985; Smith et al., 1987; Pall, 2013, 2015)
– הפעלה משמעותית של תהליכי רדיקלים חופשיים וייצור יתר של ROS-Reactive oxygen species (הרדיקל העיקרי שמשתתף בתהליכים פיזיולוגיים הקשורים למערכת חיסונית ולסטרס חמצוני – גל) בתאים חיים (Irmak et al., 2002; Zmyslony et al., 2004; Friedman et al., 2007; Blank and Goodman, 2009; De Iuliis et al., 2009; Georgiou, 2010; Avci et al., 2012; Jing et al., 2012; Bilgici et al., 2013; Burlaka et al., 2013
שינויים בתפקודים נוירולוגיים וקוגניטיביים (Frey, 1961; Thomas et al., 1986; Carrubba et al., 2007; Nittby et al., 2009; Xu et al., 2010; Molot, 2013; Yakymenko et al., 2016; Pall, 2016; Kim et al., 2017)
הפרעה למחסום דם-מוח (Salford et al., 2008; Nittby et al., 2009)

חלקיקים ממוגנטים Magnetite crystals הנספגים מזיהום אוויר מוגבר משחקים תפקיד משמעותי בהשפעות המוחיות של EMF (Maher et al., 2016).

מסקנות

בעולם המודרני, חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית הפכה בלתי ניתנת להימנעות. רבים מפתחים השפעות בריאותיות שליליות כתוצאה מחשיפה ל- EMF. סקירת ספרות זו כללה תסמינים רבים, נוירולוגיים ונוירופסיכיאטריים, בדיווח עצמי, שיש להם קשר של זמן לחשיפות EMF. מחקרים נוספים מציעים כי חשיפות EMF נקשרים לשינויים בזרימת דם מוחי שמתאימים לחריגות בסריקות PET של המוח. חלק מהחוקרים הצליחו למקם את החריגות המוחיות באונה הטמפורלית, הנחשבת כאיזור הקרוב ביותר של חשיפה לטלפון נייד.

עקב השימוש הנרחב בטכנולוגיות EMF, קשה להימנע מחשיפה. ברור כי רבים סובלים מרגישות ל-EMF שמפחיתה את איכות חייהם ולעתים מביאה למוגבלות/ נכות.

מחקר נוסף נדרש כדי להתיחס לבטיחות טלפונים סלולריים ולשימוש בטוח יותר באינטרנט, במיוחד בבתי ספר בהם ילדים נחשפים משך שעות רבות.

יש לפתח מבדקים דיאגנוסטיים רלבנטיים יותר ל-EHS.

יש להפחית את גבולות החשיפה לרמות בטוחות שימנעו השפעות ביולוגיות של EMF.

יש לצמצם פריסת רשתות אלחוטיות מקומיות וגלובליות ויש להשתמש ברשתות קוויות בטוחות יותר במקום אלחוטיות, כדי להגן על רבים באוכלוסייה אשר פגיעים וחשופים יותר.

מרחבים ציבוריים צריכים להיות נגישים לרגישים לקרינה.

תודות

לסיום מודות הכותבות לדר' דברה דיוויס, לפרופ' צ'רלס גרינבלט, וגם לעמיר בורנשטיין ולדפנה טחובר ושאר הרגישות והרגישים לקרינה, שסובלים מ- EHS, על כי דחפו אותן ללמוד יותר ולחקור את תסמונת רגישות היתר לקרינה/ אי סבילות לקרינה electrohypersensitivity .

קישור למאמר https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32289567/

סקירת ספרות – מנגנוני רגישות לקרינה – שטיין ויודסין 2020

מקורות – References

Austrian Medical Association, 2012. Guideline of the Austrian Medical Association for the Diagnosis and Treatment of EMF Related Health Problems and Illnesses (EMF Syndrome). Consensus Paper of the Austrian Medical Association's EMF Working Group (AG-EMF). pp. 17.

http://www.magdahavas.com/wordpress/wp-content/ uploads/2012/06/Austrian-EMF-Guidelines-2012.pdf.

Avci, B., Akar, A., Bilgici, B., Tuncel, O.K., 2012. Oxidative stress induced by 1.8 GHz radio frequency electromagnetic radiation and effects of garlic extract in rats. Int. J. Radiat. Biol. 88, 799–805.

Baliatsas, C., Van Kamp, I., Lebret, E., Rubin, G.J., 2012. Idiopathic environmental intolerance attributed to electromagnetic fields (IEI-EMF): a systematic review of identifying criteria. BMC Publ.

Health 12, 643–646. Bandara, P., Carpenter, D.O., 2018. Planetary electromagnetic pollution: it is time to assess its impact. Lancet. Planet. Health 2 (12). https://doi.org/10.1016/S2542- 5196(18)30221-3.

Belpomme, D., Irigaray, P., 2020. Electrohypersensitivity as a newly identified and characterized neurologic pathological disorder: how to diagnose, treat, and prevent It. Int. J. Mol. Sci. 21, 1915.

https://doi.org/10.3390/ijms21061915. Belyaev, I., Dean, A., Eger, H., Hubmann, G., Jandrisovits, R., Kern, M., Kundi, M., Moshammer, H., Lercher, P., Müller, K., Oberfeld, G., Ohnsorge, P., Pelzmann, P., Scheingraber, C., Thill, R., 2016.

EUROPAEM EMF Guideline 2016 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses. Rev. Environ. Health 31 (3), 363–397.

Belpomme, D., Campagnac, C., Irigaray, P., 2015. Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder. Rev. Environ. Health 30 (4), 251–271.

Bergqvist, U., Vogel, E., Solna, D.G.V., 1997. Possible Health Implications of Subjective Symptoms and Electromagnetic Fields: a Report by a European Group of Experts for the European Commission. European Commission DG V, Sweden Report No. 19.

Bilgici, B., Akar, A., Avci, B., Tuncel, O.K., 2013. Effect of 900 MHz radiofrequency radiation on oxidative stress in rat brain and serum. Electromagn. Biol. Med. 32, 9–20.

Blackman, C.F., Benane, S.G., Rabinowitz, J.R., House, D.E., Joines, W.T., 1985. A role for the magnetic field in the radiation-induced efflux of calcium ions from brain tissue in vitro. Bioelectromagnetics 6 (4), 327–337.

Burlaka, A., Tsybulin, O., Sidorik, E., Lukin, S., Polishuk, V., Tsehmistrenko, S., Yakymenko, I., 2013. Overproduction of free radical species in embryonal cells exposed to low intensity radiofrequency radiation. Exp. Oncol. 35 (3), 219–225.

Blank, M., Goodman, R., 2009. Electromagnetic fields stress living cells. Pathophysiology 16 (2/3), 8–71.

Carpenter, D.O., 2015. The microwave syndrome or electro-hypersensitivity: historical background. The microwave syndrome or electro-hypersensitivity: historical background. Rev. Environ. Health 30 (4), 217–222.

Carrubba, S., Frilot, I.I.C., Chesson Jr., A.L., Marino, A.A., 2007. Evidence of a nonlinear human magnetic sense. Neuroscience 144 (1), 356–367. Conrad, R.H., 2013. Smart Meter Health Effects Survey and Report. .

http://www. mainecoalitiontostopsmartmeters.org/wp-content/uploads/2013/02/Exhibit-DSmartMeter-Health-Effects-Report-w-AppendicesV3-1-9Reduced-Appendices.pdf.

Datta, S., Nelson, V., Simon, S., 2016. Mobile phone use pattern and self-reported health problems among medical students. J. Evol. Med. Dent. Sci. 5 (21), 1116–1119.

De Iuliis, G.N., Newey, R.J., King, B.V., Aitken, R.J., 2009. Mobile phone radiation Y. Stein and I.G. Udasin Environmental Research 186 (2020) 109445 3 induces reactive oxygen species production and DNA damage in human spermatozoa in vitro. PloS One 4, e6446.

De Luca, C., Thai, J.C.S., Raskovic, D., Cesareo, E., Caccamo, D., Trukhanov, A., Korkina, L., 2014. Metabolic and genetic screening of electromagnetic hypersensitive subjects as a feasible tool for diagnostics and intervention. Mediat. Inflamm. 14 Article ID 924184.

Dodge, C.H., 1969. Clinical and hygienic aspects of exposure to electromagnetic fields. Biological effects and health implications of microwave radiation. A review of the Soviet and Eastern European literature. In: Symposium Proceedings, pp. 17–19 Richmond, VA, September.

Dwyer, M.J., Leeper, D.B., 1978. A Current Literature Report on the Carcinogenic Properties of Ionizing and Nonionizing Radiation. DHEW Publication (NIOSH), pp. 78–134.

Eltiti, S., Wallace, D., Zougkou, K., Russo, R., Joseph, S., Rasor, P., Fox, E., 2007. Development and evaluation of the electromagnetic hypersensitivity questionnaire. Bioelectromagnetics 28, 137–151.

Frey, A.H., 1961. Auditory system response to modulated electromagnetic energy. J. Appl. Phys. 17, 689–692.

Friedman, J., Kraus, S., Hauptman, Y., Schiff, Y., Seger, R., 2007. Mechanism of shortterm ERK activation by electromagnetic fields at mobile phone frequencies. Biochem. J. 405 559–68.

Glaser, Z., 1972. Bibliography of Reported Biological Phenomena (‘effects’) and Clinical Manifestations Attributed to Microwave and Radio-Frequency Radiation. Research Report No. 2, Revised, AD750275.

Naval Medical Research Institute, National Naval Medical Center, Bethesda, MD. Georgiou, C.D., 2010. Oxidative stress-induced biological damage by low-level EMFs: mechanism of free radical pair electron spin-polarization and biochemical amplification. In: In: Giuliani, L., Soffritti, M. (Eds.), Nonthermal Effects and Mechanisms of Interaction between Electromagnetic Fields and Living Matter, vol. 5. Ramazzini institute, Bologna (IT), pp. 63–113 European Journal of Oncology – Library.

Haarala, C., Aalto, S., Hautzel, H., et al., 2003. Effects of a 902 MHz mobile phone on cerebral blood flow in humans. Neuroreport 14 (16), 2019–2023.

Havas, M., 2013. Radiation from wireless technology affects the blood, the heart, and the autonomic nervous system. Rev. Environ. Health 28 (2–3), 75–84.

Huber, R., Treyer, V., Borbely, A.A., Schuderer, J., Gottselig, J.M., Landolt, H.P., Werth, E., Berthold, T., Kuster, N., Buck, A., Achermann, P., 2002. Electromagnetic fields, such as those from mobile phones, alter regional cerebral blood flow and sleep and waking EEG. J. Sleep Res. 11, 289–295.

Huber, R., Treyer, V., Schuderer, J., Berthold, T., Buck, A., Kuster, N., Landolt, H.P., Achermann, P., 2005. Exposure to pulse-modulated radio frequency electromagnetic fields affects regional cerebral blood flow. Eur. J. Neurosci. 21, 1000–1006.

Hutter, H.P., Moshammer, H., Wallner, P., Cartellieri, M., Denk-Linnert, D.M., Katzinger, M., Ehrenberger, K., Kundi, M., 2010. Tinnitus and mobile phone use. Occup. Environ. Med. 67 (12), 804–808.

Irmak, M.K., Fadillioglu, E., Gulec, M., Erdogan, H., Yagmurca, M., Akyol, O., 2002. Effects of electromagnetic radiation from a cellular telephone on the oxidant and antioxidant levels in rabbits. Cell Biochem. Funct. 20, 279–283.

Irvine, N., 2005. Definition, Epidemiology and Management of Electrical Sensitivity: Report for the Radiation Protection Division of the Health Protection Agency. Oxfordshire, UK Report No. 10.

Jing, J., Yuhua, Z., Xiao-Qian, Y., et al., 2012. The influence of microwave radiation from cellular phone on fetal rat brain. Electromagn. Biol. Med. 31, 57–66.

Johansson, O., 2006. Electrohypersensitivity: state-of-the-art of a functional impairment. Electromagn. Biol. Med. 25, 245–258.

Johnson Liakouris, A.G., 1998. Radiofrequency (RF) sickness in the Lilienfeld study: an effect of modulated microwaves? Arch. Environ. Health 53, 226–228.

Kaszuba-Zwoińska, J., Gremba, J., Gałdzińska-Calik, B., Wójcik-Iotrowicz, K., Thor, P.J., 2015. Electromagnetic field induced biological effects in humans. Przegl. Lek. 72 (11), 636–641.

Kim, J.H., Yu, D.H., Huh, Y.H., Lee, E.H., Kim, H.G., Kim, H.R., 2017. Long-term exposure to 835 MHz RF-EMF induces hyperactivity, autophagy and demyelination in the cortical neurons of mice. Sci. Rep. 7, 41129.

Korkina, L., 2009. The chemical defensive system in the pathobiology of idiopathic environment-associated diseases. Curr. Drug Metabol. 10 (8), 914–931.

Latremoliere, A., Woolf, C.J., 2009. Central sensitization: a generator of pain hypersensitivity by central neural plasticity. J pain. 10 (9), 895–926.

Lerner, E.J., 1980. 1980 RF radiation: biological effects. IEEE Spectrum 17, 51–59.

Liboff, A.R., 1984. Cyclotron resonance in membrane transport. In: Chiabrera, A., NicoliniC, Schwan HP. (Eds.), Interaction between Electromagnetic Fields and Cells. Erice, Italy. NATO ASI Series A97, Plenum, New York, pp. 281–296.

Maher, B.A., Ahmed, I.A.M., Karloukovski, V., MacLaren, D.A., Foulds, P.G., Allsop, D., Mann, D.M.A., Torres-Jardón, R., Calderon-Garciduenas, L., 2016. Magnetite pollution nanoparticles in the human brain. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 113 (39), 10797–10801.

https://doi.org/10.1073/pnas.1605941113.

McCarty, D.E., Carrubba, S., Chesson, A.L., Frilot, C., Gonzalez-Toledo, E., Marino, A.A., 2011. Electromagnetic hypersensitivity: evidence for a novel neurological syndrome. Int. J. Neurosci. 121, 670–676.

Mild, K.H., Repacholi, M., van Deventer, E., Ravazzani, P., 2004. Electromagnetic Hypersensitivity: Proceedings, International Workshop on EMF Hypersensitivity. WHO Press, World Health Organization, Prague, Czech Republic9789241594127 2006.

Mohamed, H., Satar, M., Talaat, A., 2014. Effect of instructional guidelines on students, practices regarding safe use of cell phone. Life Sci. J. 11, 486–494.

Molot, J., 2013. 12,000 Canaries Can't Be Wrong. Establishing the New Era of Environmental Medicine. EnviroHealth Publications, Canada. Nittby, H., Brun, A., Eberhardt, J., Malmgren, L., Persson, B.R., Salford, L.G., 2009. Increased blood-brain barrier permeability in mammalian brain 7 days after exposure to the radiation from a GSM-900 mobile phone. Pathophysiology 16 (2–3), 103–112.

Overstreet, D.H., 2001. A genetic rat model of cholinergic hypersensitivity: implications for chemical intolerance, chronic fatigue, and asthma. Ann. N. Y. Acad. Sci. 933, 92–102.

Pall, M.L., 2013. Electromagnetic fields act via activation of voltage-gated calcium channels to produce beneficial or adverse effects. J. Cell Mol. Med. 17 (8), 958–965.

Pall, M.L., 2015. Review: scientific evidence contradicts findings and assumptions of Canadian safety panel 6: microwaves act through voltage gated calcium channel activation to induce biological impacts a nonthermal levels, supporting a paradigm shift for microwave/lower frequency electromagnetic field action. Rev. Environ. Health 30, 99–116.

Pall, M.L., 2016. Microwave frequency electromagnetic fields (EMFs) produce widespread neuropsychiatric effects including depression. J. Chem. Neuroanat. 75, 43–51.

Panda, N.K., Jain, R., Bakshi, J., Munjal, S., 2010. Audiologic disturbances in long-term mobile phone users. J Otolaryngol Head Neck Surg 39 (1), 5–11. Pollack, H., Healer, J., 1967. Review of Information on Hazards to Personnel from HighFrequency Electromagnetic Radiation. Internal Note N-451.

Institute for Defense Analysis, Research and Engineering Support Division, Arlington, VA IDA/HQ 67- 6211, series B. Reeves, G.I., 2000. Review of extensive workups of 34 patients overexposed to radiofrequency radiation. Aviat Space Environ. Med. 71, 206–215.

Röösli, M., 2008. Radiofrequency electromagnetic field exposure and non-specific symptoms of ill health: a systematic review. Environ. Res. 107, 277–287.

Sage, C., 2015. The implications of non-linear biological oscillations on human electrophysiology forelectrohypersensitivity (EHS) and multiple chemical sensitivity (MCS). Rev. Environ. Health 30 (4), 293–303.

Salford, L.G., Nittby, H., Brun, A., Grafstrom, G., Malmgren, L., Sommarin, M., Eberhardt, J., Widegren, B., Persson, B.R.R., 2008. The mammalian brain in the electromagnetic fields designed by man with special reference to Blood-Brain Barrier function, neuronal damage and possible physical mechanisms. Prog. Theor. Phys. Suppl. (173), 283–309.

Silverman, C., 1973. Nervous and behavioral effects of microwave radiation in humans. Am. J. Epidemiol. 97, 219–224.

Smith, S.D., McLeod, B.R., Liboff, A.R., Cooksey, K., 1987. Calcium cyclotron resonance and diatom mobility. Bioelectromagnetics 8 (3), 215–227.

Soffritti, M., 2010. Preface to. In: In: Giuliani, L., Soffritti, M. (Eds.), Non-thermal Effects and Mechanisms of Interaction between Electromagnetic Fields and Living Matter, vol. 5. Ramazzini institute, Bologna (IT), pp. 63–113. European Journal of Oncology – Library.

http://www.icems.eu/papers.htm?f=/c/a/2009/12/15/MNHJ1B49KH.

DTL. Szyjkowska, A., Gadzicka, E., Szymczak, W., Bortkiewicz, A., 2014. The risk of subjective symptoms in mobile phone users in Poland–an epidemiological study. Int. J. Occup. Med. Environ. Health 27 (2), 293–303.

Thomas, J.R., Schrot, J., Liboff, A.R., 1986. Low-intensity magnetic fields alter operant behavior in rats. Bioelectromagnetics 7 (4), 349–357.

Tuengler, A., von Klitzing, L., 2013. Hypothesis on how to measure electromagnetic hypersensitivity. Electromagn. Biol. Med. 32 (3), 281–290.

Volkow, N.D., Tomasi, D., Wang, G.J., Vaska, P., Fowler, J.S., Telang, F., Alexoff, D., Logan, J., Wong, C., 2011. Effects of cell phone radiofrequency signal exposure on brain glucose metabolism. J. Am. Med. Assoc. 305 (8), 808–813.

Xu, S., et al., 2010. Exposure to 1800 MHz radiofrequency radiation induces oxidative damage to mitochondrial DNA in primary cultured neurons. Brain Res. 1311, 189–196.

Yakymenko, I., Sidorik, E., Tsybulin, O., Chekhun, V., 2011. Potential risks of microwaves from mobile phones for youth health. Environ. Health 56 (1), 48–51.

Yakymenko, I., Mor, O., Tsybulin, O., et al., 2015. Subjective symptoms in young cell phone users in Ukraine. Environ. Health (Nagpur) (2), 40–43.

Yakymenko, I., Tsybulin, O., Sidorik, E., Henshel, D., Kyrylenko, O., Kyrylenko, S., 2016. Oxidative mechanisms of biological activity of low-intensity radiofrequency radiation. Electromagn. Biol. Med. 35 (2), 186–202.

Zheng, F., Gao, P., He, M., 2015. Association between mobile phone use and self-reported well-being in children: a questionnaire-based cross-sectional study in Chongqing, China. BMJ open 5 (5), e007302.

Zmyslony, M., Politanski, P., Rajkowska, E., et al., 2004. Acute exposure to 930MHz CW electromagnetic radiation in vitro affects reactive oxygen species level in rat lymphocytes treated by iron ions. Bioelectromagnetics 25, 324–328.

מונים חכמים – מוני חשמל אלחוטיים סלולריים ומקרינים