מחקר של Stanford Medicine מספק ראיות להמלצה לאמץ מזונות עשירים בסיבים, כגון קטניות, אגוזים, ירקות ממשפחת המצליבים, עלים ירוקים (כמו חסה) ואבוקדו.
המחקר פורסם בינואר 25 בכתב העת Nature Metabolism ומראה השפעות אפיגנטיות של תוצרים נפוצים בעיכול סיבים.
בעת אכילת סיבים, המיקרוביום במעיים מייצר חומצות שומן קצרות שרשרת. תרכובות אלו מהוות יותר ממקור אנרגיה. נפוצה השערה כי הן משפיעות על תפקוד הגנים (אפיגנטיקה). במחקר עקבו אחר האופן בו 2 חומצות שומן קצרות שרשרת נפוצות במעי אדם, פרופיונאט ובוטיראט, שינו ביטוי גנים בתאים אנושיים בריאים, בתאי סרטן מעי גס שטופלו ושלא טופלו בבמעי אדם ובמעי עכברים.
הממצאים כללו שינויים אפיגנטיים ישירים בגנים, שמווסתים התפשטות תאים והתמיינות, יחד עם אפופטוזיס ותהליכי מוות תאי מתוכנתים מראש . השפעות משמעותיות על שיבוש, או שליטה, בצמיחת תאים בלתי מבוקרת בבסיס ההתפתחות סרטן. ההשערה היא כי מסלולים אלה חיוניים לוויסות צמיחת תאים בלתי מבוקרת
שאופיינית לסרטן באופן כללי, כיון שחומצות שומן אלו מגיעות לכל איברי הגוף.
העלייה בשיעורי סרטן המעי הגס בגיל צעיר יותר מאשר בעבר מחייבת התיחסות לתפקיד התזונה. השפעת סיבים על ביטוי גנים עשויה להביא להנחיות תזונתיות שיביאו להיפוך המגמה המדאיגה, בעזרת חינוך הציבור לבחירות תזונתיות מיטביות מבחינה בריאותית בכלל ולמניעת סרטן בפרט.
סיבים תזונתיים עשויים להפחית נזקי DNA לתאי אפיתל במעי הגס ב-70% ולמנוע סרטן
צוות מחקר הודי פרסם סקירה מחקרית בנובמבר 2022 בכתב העת Dietetics, שמפרטת מנגנונים בהם פועלים סיבים תזונתיים במניעת סרטן המעי הגס.
ההערכות הן כי שכיחות סרטן המעי הגס (CRC) בעולם תגיע ל-3.2 מיליון עד 2040. שיעורי התמותה לא ברורים, כיון שכ-40% ממקרי המוות מסרטן פי הטבעת מיוחסים בטעות לסרטן המעי הגס.
לפי הרפואה המערבית, כוללים גורמי הסיכון – צריכה מוגזמת של בשר אדום ומעובד, השמנת יתר, שתייה מוגזמת של אלכוהול, גיל, גזע וסוכרת. לגברים נטיה גבוהה יותר ל-CRC.
פופולריות מזון אולטרה מעובד, עתיר פחמימות ושומן, במערב החמירה את הבעיה והובילה למחסור נרחב בסיבים תזונתיים, שהוכרזו כבר כהכרח בתזונה מזינה. סיבים תורמים לבריאות ולרווחה כללית.
מחקרים עדכניים הראו כי פחות מ-10% מהאמריקאים ומהצורכים תזונה מערבית, עומדים בהנחיות של 25-35 גרם סיבים ליום. תזונה לקויה זו משבשת איזון של המיקרוביום במעי, שידוע כחיוני לפעילויות מטבוליות וכמשמעותי להתפתחות דלקתיות כרונית ולניהול תחושת תאבון.
סיבים תזונתיים נמצאים בפירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים. הם חומרים פוליסכרידים מסיסים או לא מסיסים במים, עמידים לאנזימי עיכול, לא עוברים חילוף חומרים ולא נספגים במעי הדק. צריכתם מקדמת צמיחת חיידקים, שמשפיעים על תדירות היציאות וכך מופחתת הצטברות של כימיקלים פתוגניים במעי הגס.
יתרונות בריאותיים נוספים כוללים ספיגת מינרלים משופרת, חילוף חומרים של שומנים, השפעות אנטי דלקתיות ואנטי סרטניות – בעיקר עקב חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) מפירוק סיבים מסיסים במעי הגס.
SCFAs מיוצרות על ידי חיידקי המעי מסיבים תזונתיים. חומצון שומן קצרות אלו פועלות בשלב להפחתת הצטברות רעילה של פנולים ואמוניה וזה עשוי להסביר מניעה של עמילנים עמידים.
בוטיראט (אחת משרשראות SCFA) היא מקור אנרגיה לקולונוציטים (תאי אפיתל) ויש לה השפעה ביולוגית על תאים ניאופלסטים, המעכבים שגשוג חומרים מסרטנים. בוטיראט מעלה ביטוי גנים אנטי-גרורתיים ומפחיתה הפעלה של גנים פרו-גרורתיים.
במחקרים שבחנו השפעת תזונה על מיקרוביום המעי, נמצאו 3 זני חיידקים עיקריים (Bacteroides, Prevotella ו-Ruminococcus) שנחשבים לאינדיקטור טוב להשפעת התזונה על המיקרוביום. מיקרוביום תקין הכרחי לבריאות ולעמידות מול מפגעי סביבה (ביולוגיים ואחרים).
דוגמא מענינת היא כי חיידקים ממשפחת Prevotella, שאחראים לטיפוח מיקרוביום בריא, נפוצים יותר בקהילות כפריות. זאת, לעומת דיסביוזיס במעיים שהוא שכיח יותר בקרב תושבי ערים שאימצו תזונה מערבית.
מחסור ארוך טווח בסיבים תזונתיים נקשר לעלייה בחיידקים מפרקי מוצין, כגון Akkermansia muciniphila, שפוגעים במחסום המעי.
למרות ההתקדמות בטיפול ב-CRC, נתוני התחלואה והתמותה גבוהים.
התערבויות תזונתיות, שמתקנות חוסר איזון במעיים ומגבירות פעילות סיבים תזונתיים, עשויות להועיל במניעת סרטן בכלל ובמעי הגס בפרט.
תזונה עשירה בסיבים נמצאה כיעילה במניעת סרטן והתמודדות, למשל בקישור זה
https://www.lab-worldwide.com/fiber-rich-foods-gene-expression-cancer-prevention-a-ea77c992efb0afff9c8bbf04c10b0f63/
"אנשים בסיכון גנטי גבוה לסרטן המעי הגס מפיקים יותר משינויים מיטיבים באורח החיים" בקישור מפורט מידע על גורמי סיכון מהם רצוי להמנע ודברים שחשוב שיקרו יותר במגוון תחומי החיים.
תודה לדרור פירר
