מיגרנה, טנטון, דופק לא סדיר, כאב כרוני, נימול ושלל תסמינים שכיחים – הבדיקה הראשונה שכדאי לעשות

קבוצות רבות ברשתות החברתיות עוסקות במיגרנות וכאבי ראש, כאבים כרוניים ו/או פיברומיאלגיה, טינטון ועוד.   חברות וחברים רבים מדווחים בקבוצות אלו על כאבי ראש, טינטונים, עייפות, הפרעות קצב לב ודופק לא סדיר, דימומים מהאף, לחץ ויובש בעיניים ובפה, ערפל מוחי, עצבנות ומגוון תסמינים נוספים.

חלקם עוברים בירורים רפואיים (ואף בדיקות עם קרינה מייננת ובלתי מייננת). יש הנוטלים תרופות (עם תופעות לוואי לא פשוטות) או מנסים מגוון טיפולים אלטרנטיביים.  וחלק ניכר מאד מיואשים.

נפגעות הקרינה ורגישי הקרינה מכירות ומכירים תסמינים אלה היטב. 

לצערנו, הכרנו היטב גם את התהליך המבלבל בניסיון להבין מה מקור הבעיה והעדר מענה במערכות רפואה וטיפול.

סבלנו מאד מתסמינים אלה, עד שהצלחנו (במקרה) לזהות מה מקור הסבל (אצלנו) ו ..  התחלנו לצמצם חשיפה לקרינה.

הימנעות משימוש אישי בציוד סלולרי ואלחוטי הביאה לשיפור ולהיעלמות התסמינים. גילנו שאצלנו מדובר במוגבלות תפקודית סביבתית – כשאנחנו בסביבה נמוכת קרינה אנחנו בריאים לחלוטין.

(אצל חלקנו מדובר בשילוב עם רגישות לכימיקלים סינתטיים – תסמונת שקל יותר לזהות בגלל הרתיעה מריחות של כימיקלים מרעילים. זאת, בניגוד לקרינה שהיא "שקופה" ולא נקלטת באף חוש אנושי, אולם מחוללת השפעות ביולוגיות).

רבים מאיתנו כלל לא האמינו שזה אפשרי (כי הרי "קרינה בלתי מייננת לא מזיקה" אמרו לנו) ונדהמו לגלות שהתסמינים נעלמו.

התסמינים שלנו מופיעים רק בעקבות חשיפה לקרינה (בלתי מייננת). ולעתים מדובר בתסמינים קשים ומגבילים מאד. 

לחלק מאיתנו היו "אבחנות" ואף הכרה בנכויות של מחלות ומצבים רפואיים (כגון מיגרנה, הפרעות קצב לב ופרפור, כאב כרוני, פיברומיאלגיה, דלקות פרקים, תת פעילות של בלוטת התריס, שלל מחלות אוטואימוניות ועוד) .. הכל נעלם עם הפסקת החשיפה לקרינה ואימוץ אורח חיים בריא.

רבים מאיתנו רוצות ורוצים לומר לדואבות ולמתלוננים ברשתות החברתיות – בדקתם אם במקרה התסמינים קשורים לקירבה ולשימוש בסלולרי 24/7 ?

בדקתן אם במקרה החשיפה לקרינה גורמת לתסמינים המייסרים, או תורמת להחמרתם?

אבל .. אנחנו שותקים.

שותקים .. כי התעייפנו.

שותקות .. כי קשה להציק בנושא שהציבור (המכור לסמרטפונים) לא רוצה לשמוע.

עייפנו מניסיונות להסביר שלפני הכל כדאי לבצע בדיקה פשוטה. בדיקה שכדאי וקל לבצע לפני פרוצדורות רפואיות כבדות ומזיקות ולפני שנוטלים כדורים עם תופעות לוואי – 'דיאטת קרינה'  או  'צום קרינה'.

לא כולם סובלות וסובלים מאותה תופעה כמונו.

רוב הציבור אינו רגיש לקרינה. לא.  אבל 3-10% כן והסבל הוא קשה ביותר  ..  ומדובר בדיקה שפשוט לבצע וכדאי,

בדיקה ממש כדאי לפני הבדיקות הכבדות והמזיקות ולפני שנוטלים כדורים עם תופעות לוואי – דיאטת קרינה.

.

טלפונים סלולריים וציוד אלחוטי פולטים קרינה בלתי מייננת, בעיקר קרינת רדיו (תדר גבוה), אבל גם שדות מגנטיים וחשמלייים שהם קרינה בתדרי ביניים ותדרים נמוכים.

חשיפה לקרינה בלתי מייננת אינה  קטלנית ואינה הורגת, אבל השפעותיה המצטברות בהדרגה על הבריאות, על התפקוד ועל איכות החיים יכולות להיות קשות ומטרידות.

זאת, גם בחשיפה לקרינה נמוכה יחסית, בעיקר אם החשיפה מתמשכת תקופה ארוכה.

.

עמיר בורנשטין מדגים מדידת קרינה מטלפון סלולרי בעזרת מד קרינה פשוט ואמין


כשהמקור לתסמינים ולסבל הוא חשיפה לקרינה אלחוטית .. יש ללמוד לחזור לתקשורת קווית ולצמצם חשיפה לקרינה סלולרית ואלחוטית

מדריך "חוזרים לקווי"  באתר "ללא קרינה בשבילך"


.

כשהמכשירים הסלולריים רק הוכנסו לשוק, בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, הם לוו עלון בנושא קרינה ובו רשימת תופעות לוואי, שעלולות לנבוע משימוש במכשיר.  בשנים האחרונות לא מופיעה רשימת תסמינים ותופוות לוואי כזו בעלוני המכשירים. ולציבור אין דרך לדעת, זאת בהנחה שמישהם בכלל קוראים את העלונים המצורפים למכשירים (אני מאלה שלא פותחים אותם אפילו).

.

בפנייה למערכת הרפואה, או לטיפולים שונים, לרוב אין בשלב האבחון שאלה לגבי הרגלי שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי. ואין הפניה לבדיקה הפשוטה מכל, שכדאי לבצע לפני:

  1. בדיקות מורכבות, יקרות ולעתים אף מזיקות.
  2. מרשמים למשככי כאבים ולתרופות עם תופעות לוואי ואף פוטנציאל התמכרותי, שלא יועילו כלל אם מדובר ברגישות לקרינה.

רגישות לקרינה יש לשלול לפני אלה – בבדיקה פשוטה וקלה, הכוללת הימנעות מחשיפה לקרינה משך יומיים.


.

תסמינים של שימוש בסלולרי – קישור

רשימת התסמינים האפשרית בעת חשיפה/ שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי ולאחר שימוש או חשיפה לקרינה זו ארוכה ומשתנה מאדם לאדם. לא כל התסמינים יופיעו אצל כולם. מגוון התסמינים ודרגת החומרה משתנים.

תסמינים שכיחים של רגישות לקרינה כוללים:

כאבי ראש (לעתים דמויי מיגרנות בעוצמה קשה), חולשה ועייפות, גירודים ויובש בעיניים, לחץ בעיניים, פריחות ובעיות עור, צלצולים באוזניים, סחרחורת, בחילות והקאות, תחושת חום וגרד או התנפחות בפנים, כאבי שרירים או מפרקים, לחץ בחזה וקשיי נשימה, דימומים מהאף, נימול, בעיות שיווי משקל, דיכאון, הפרעות בריכוז או זיכרון, קשיי שינה, הפרעות בקצב הלב, מתח שרירי והתכווצויות ועוד.

תסמינים כאלה, בעת שימוש בסלולרי או אחריו, עלולים להיות סימן מקדים להתפתחות רגישות לקרינה (עם המשך החשיפה  לקרינה).

ככל שהחשיפה תימשך עלולים התסמינים להפוך שכיחים יותר ובעוצמה גבוהה יותר. עד התקבעותם ככרוניים.

רגישות לקרינה היא רצף. כאשר מופיעים תסמינים בעקבות שימוש בציוד סלולרי או אלחוטי – זו כבר דרגה קלה של רגישות לקרינה. ברמה זו התסמינים חולפים מעצמם עם התרחקות מהמכשיר, פעילות פיזית, אכילה או שינה (תנאים בהם הגוף מתאושש).

כאשר מופיעים תסמינים בעקבות חשיפה לקרינה מציוד אלחוטי בבית, במשרד, או בסביבה (שכנים או אנטנות סלולריות ברחוב) – לרוב מדובר כבר ברגישות לקרינה ברמה בינונית. במצב זה אורכת ההתאוששות (לאחר הפסקת החשיפה למקור הקרינה)  דקות עד מספר שעות.

ברמה קשה של רגישות לקרינה – כל חשיפה לקרינה בכל עוצמה מעוררת הופעת תסמינים קשים ומגבילים, הפוגעים ביכולת התפקוד. במצב זה גם התאוששות לאחר הפסקת החשיפה עלולה להתארך לימים ואף שבועות.



כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, בהרצאה בפורום מומחים באונ' תל-אביב 2020


.

ניתן לשפר את המצב הבריאותי ולהפחית את דרגת הרגישות לקרינה, לצמצם הופעת תסמינים, מהירות הופעתם ודרגת חומרתם.

דוגמאות להתמודדות עם רגישות לקרינה – מסעות שיקום שונים

ברוב המקרים – לימוד, מדידה, הימנעות מחשיפה ומיגון יאפשרו להשיב רגישות קשה או בינונית לקרינה לדרגה קלה ולחזור לתפקוד.

.


מדריך "חזרה לקווי" – באתר "ללא קרינה בשבילך"


.

התמודדות ושיקום רגישות לקרינה, בכל הרמות, מתחילים ב:

  1. הפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי (מלבד מצבי חירום מחוץ לבית)
  2. צמצום חשיפה לקרינה ככל האפשר (הימנעות מוחלטת מחשיפה לקרינה בשטחי מגורים, לצד שיפור המצב במקומות עבודה)
  3. לימוד נושא הקרינה ומדידה נכונה

רבים בציבור סובלים מתסמינים בעת שימוש בסלולרי, אך לא מגדירים עצמם כ"רגישים לקרינה"  – מחוסר מודעות לתופעה, או בתוך הכחשה וניסיון להתרחק מהגדרה והשתייכות זו.

התמודדות עם רגישות לקרינה היא תהליך למידה ומסע אישי מורכב. החומר המרוכז באתר זה וקבוצות התמיכה בפייסבוק נועדו לעזור בתהליך זה.  בנוסף, מומלץ לפנות לעמיר בורנשטיין באימייל norad4u@gmail.com, בפנייה:

  • תארו תסמינים ומתי הם מופיעים, לדוגמא .. כאבי ראש בעת שיחה בסלולרי, נימול וכאבים ביד במגע במסך, כאבי שרירים ומפרקים, טנטון או  ולחץ בחזה מול אנטנות סלולריות ובתחבורה ציבורית וכדומה.
  • תארו מה עשיתם כדי להתמודד עם המצב.
  • פרטו באיזה ציוד אלחוטי וסלולרי משתמשים – שימוש אישי וביתי.
  • ציינו אם יש לכם מד קרינה, כולל דגם ויצרן.

עמיר בורנשטיין (אתר "ללא קרינה בשבילך")  נותן עזרה ומידע בהתנדבות, לצד ייעוץ מקצועי מעולה ומכירת ציוד אמין ובדוק (הוא אינו חבר עמותה, אבל עזר לכולנו להתמודד, בעקבות ניסיונו העשיר על נושאט קרינה והתמודדות עם רגישות לקרינה מאז 2004).

ציוד ויכולות שנדרשים:

  • מחשב חוטי נמוך קרינה המחובר בצורה חוטית לרשת האינטרנט, כך תוכלו לקרוא וללמוד ולצפות בסרטוני הדרכה.
  • חשבון דואר אלקטרוני לביצוע תקשורת.
  • מד קרינה ביתי מהיר , עדיף מדגם CORNET ED88TPLUS ומעלה.
  • מצלמת תמונות או וידאו, (צילום בסלולרי עושים רק במצב טיסה), כדי לצלם מדידות וחיבורים כדי להתקדם בתהליך מול עמיר.
  • מחויבות לקריאה וללמידה עצמית.
  • מחויבות לצמצום חשיפה ולמיגון.
  • נכונות להפסקת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי.
  • נכונות לוויתורים והתמודדות עם אובדנים (פחות כואבים מהקרינה).

רגישות לקרינה היא תסמונת. לכל אחת ואחד אוסף תסמינים שונה, ביטוי שונה של הרגישות ומסע השיקום שונה. הליך זה דורש התבוננות ולימוד מה משפיע על כל אחת ואחד, מתי ואיך ניתן להתמודד.

אדם אחר לא יוכל לעשות למידה זו עבורכם. יש ללמוד כיצד לבצע מדידה, צמצום חשיפה ומיגון, לשלוט בידע וביכולות טכניות בסיסיות, לצד שינוי הרגלי חיים.

דוגמאות להתמודדות עם רגישות לקרינה – מספר מסעות שיקום

ניתן להתיעץ בקבוצת הרגישים לקרינה בפייסבוק  https://www.facebook.com/groups/412035635525262/

.

מדריך וידיאו להתמודדות עם רגישות לקרינה

.

הפסקת השימוש בסלולרי ובאלחוטי וביצוע  – תוכנית ארבעת השלבים



שאלה חוזרת היא ..

"האם אפשר להבריא מרגישות לקרינה" ?

ונענה בשאלה איך מגדירים "הבראה מרגישות לקרינה".

אם מתכוונים לשיבה למצב הקודם, הבראה מוחלטת שבה "לא מרגישים כלום" וחוזרים לשימוש בסלולרי אז לא, אי אפשר להבריא.

אם מגדירים "החלמה " כחזרה לתפקוד, פחות תסמינים, התאוששות מהירה יותר בעקבות חשיפות לקרינה ושליטה במצב (תוך תחזוקה תמידית של הבריאות) – כן אפשר להבריא.   אטו .. לפחות לשפר מאד את התפקוד ואת דרגת הרגישות והתסמינים.

אז איך להתחיל?

  • הפסיקו שימוש בציוד תקשורת אלחוטי כגון, טלפונים אלחוטיים, ראוטרים ומחשבים אלחוטיים, בלוטות' ותקשורת סלולרית (בבית ובמשרד).
  • נתקו ציוד חשמלי משקע המתח כאשר לא נעשה בו שימוש.
  • התרחקו לפחות מטר ממכשירי חשמל וציוד חשמלי עובד.
  • נתקו והוציאו מכשירי חשמל, ציוד אלקטרוני וציוד אלחוטי מחדרי השינה (לא פעולה ולא מצב המתנה) בזמן השינה.
  • נתקו אספקת חשמל לחדרי השינה (יש המשתמשים בציוד על סוללות בחדרי שינה ויש המוותרים כליל על חשמל).

לימדו היטב מהי קרינה וכיצד למדוד קרינה – באתר "ללא קרינה בשבילך"

ופעלו לפי שלבי התארגנות וטיפול המוצעים על סמך ניסיון חברות וחברי הקהילה.

.

.

במקרה מצאתי התיחסות של דר’ מרקולה מ- 2007 למחקר מעקב בן 5 שנים של דר' ג'ורג' קארלו ותמרה מריאה באוסטרליה, לגבי סיבות אפשריות לקשר בין קרינה לאוטיזם.

זה נכון גם לדמנציה מוקדמת ולהפרעות נוירולוגיות נוספות ששיעוריהן עלו בעשורים האחרונים.

לדברי דר’ מרקולה ב- 2007 ניתן להסביר את הקשר הסיבתי בין קרינה בלתי מייננת ואוטיזם (בחלק מהמקרים) כנובע מ:

  • פרדיספוזיציה גנטית (רגישות מולדת)
  • ליקוי בפינוי מתכות כבדות מרקמות הגוף
  • רגישות מוגברת לנזקי עקה חימצונית
  • חשיפה סביבתית לגורמי סיכון
  • העברה בין דורית של הצטברות מתכות

וזה נכון לגבי לגבי רגישות לקרינה.

גם פאזל האוטיזם של דר' סאליבן מתאים לרגישות לקרינה EHS ולרגישות לכימיקלים MCS ולעוד תסמונות ותחלואה המתגברות בתקופתנו.

75% מהתחלואה היום סביבתית, טוענת דר' אליזבת' סימור.

מודל החבית העולה על גדותיה מרכזי ברפואה הסביבתית.

המודל החל עם דר' ויליאם ריה ז"ל, שהיה מנתח לב ונפגע מחומרי הדברה והתמסר לפיתוח רפואה סביבתית.

נציין כי דר' ריה טופל ע"י דר' רנדולף, אלרגולוג שייסד ב- 1965 את האקדמיה האמריקאית לרפואה סביבתית.

על מודל החבית ומנגנון התפתחות רגישות לקרינה – מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021.

דר' אריקה מאלרי בליית' מלמדת צוותי רפואה על רגישות לקרינה (EHS), מזה מספר שנים

בהרצאותיה חוזרת ומבהירה דר' מאלרי בליית' (ומומחים אחרים בתחום, כמו פרופ' בלפום)  כי רגישות יתר לקרינה EHS היא בעיה פיזיולוגית, פיזית לגמרי.  המקור שלה אינו פסיכולוגי.

קיימת פרדיספוזציה שמופעלת על ידי טריגר (חשיפה אקוטית חזקה או מתמשכת מצטברת לרמות קרינה ומזהמים שאינן נחשבות גבוהות) ואז תחזוקה שממשיכה את המצב (חשיפה מתמשכת)

הגדרת העבודה שנותנת דר' מאלרי בליית' לתסמונת

רגישות יתר לקרינה היא "הפרעה רב-מערכתית המתאפיינת ברגישות ההולכת ומתגברת לשדות אלקטרומגנטיים בטווחי תדרים ההולכים ומתרחבים ומתרבים ובעוצמות נמוכות יותר ויותר"

דר' אריקה מאלרי בליית' היא רופאת טראומה בריטית מצטיינת ומוערכת.  מ- 2008 היא מתעסקת גם בנזקי קרינה בלתי מייננת.   בוידאו הבא מתועדת הרצאתה של דר' מאלרי בלייתי באגודת הרופאים הבריטית על רגישות לקרינה EHS, בשנת 2014

https://vimeo.com/100623585

והנה הרצאתה של דר' אריקה מאלרי בליית' על רגישות יתר לקרינה (אבחון, מניעה וטיפול) בכנס רפואי על השפעות בריאותיות של קרינה 2019

מתוך הרצאה זו:

1- שקף של תסמיני רגישות לקרינה

2- שקף של קודים רפואיים לאבחון רגישות לקרינה

3- שקף ניהול הרגישות – השלב הראשון וההכרחי הוא הימנעות מחשיפה לקרינה ורק אז ניתן לשקם את הגוף ולנהל את המצב

היא מדגישה כי המצב הרפואי עלול להיות מאד חמור עקב הפגיעה מהקרינה ובנוסף העדר יכולת לתפקוד והעדר מגורים הולמים, אובדן תמיכה ורשת חברתית, העדר סיוע רפואי מתאים, אי יכול לצאת ולהשיג מזון וצרכים בסיסיים ועוד – מדובר במצב חירום הדורש פעולה דחופה וסיוע מורכב.

הימנעות כוללת מרכיבים רבים, שעל הנפגעות והנפגעים ללמוד וליישם, כגון:

וגם

הימנעות כוללת גם הימנעות מכימיקלים סינתטיים למקרים משולבים ב- MCS (אלו רגישויות צולבות כפי שהראו פרופ' בלפום ואחרים) ומביו-טוקסינים כמו עובש, הימנעות מחשיפה לגזים רעילים ולראדון, הקפדה על תזונה אורגנית נקייה וטבעית (תוך בדיקת אלרגיות שעלולות להתפתח), טיפול במצבי טראומה והרגעת הצד הרגשי (יכולה להתפתח פוסט טראומה משנית עקב המצב וחלק מהמועדים לפתח את המצב מתאפיינים ב- PTSD)

4- שקף המסכם טיפול ושמירת בריאות בסביבה המודרנית, עתירת הקרינה המלאכותית ומניעת רגישות לקרינה (2019)  –  מודל של A עד HS לטיפול ומניעה של EHS 

5- שקף מסקנות – הימנעות מודגשת כטיפול הרפואי המוצדק והחשוב ביותר. שיפור והסגת הפגיעה יכולים להתרחש בסביבה נמוכת קרינה וזיהום סביבתי

בכנס בינואר 2021 נתנה דר' מאלרי בליית' הרצאה משופרת ומעודכנת על המקרים המורכבים של רגישות יתר לקרינה. 

חלקים מהרצאתה ומהרצאות של רופאות ומומחים שלימדו על רגישות לקרינה, ביום השני לכנס הרפואי ב- 2021, בפוסט מסכם על מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה 

באתר של דר' מאלרי בליית' ושותפיה – PHIRE  רופאים למען בריאות סביבה וקרינה – יש מספר הרצאות מומלצות בנושא

https://phiremedical.org/resources/videos-for-ehs/

פרופ’ בלפום דרש, בחודש מרץ 2020, להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות)

רופא בריטי בשם Dr Andrew Tresidder פותח מכתב לקולגות רופאות ורופאים, ביוני 2020, במילים Electrosensitivity (ES) is a very real illness  ..  כלומר, "רגישות לקרינה היא מחלה אמיתית לגמרי"

http://www.es-uk.info/wp-content/uploads/2020/07/ES-GP-patient-letter-June-20.pdf


מחקרים על רגישות לקרינה, כולל הדמיות מוחיות המראות שונות מוחית ברורה וחד-משמעית


דר' אריקה מאלרי בליית' מביאה את מחקרו כפול הסמיות של דר' ריה (Rea) ואחרים מ- 2009 המראה בבירור כי רגישות לקרינה היא תופעה אמיתית

דר' מאלרי בליית' מסבירה כי הבעיה במחקרי פרובוקציה "ידועים" (שגרמו להאמין כי מדובר ב"נוסבו") נעשו בצורה מחפירה מבחינה מתודולוגית (פרופ' מרינו מאשים את דר' רובין בהונאה מכוונת)

דר' מאלרי בליית' עקרונות לבדיקות תקינות, אך חוזרת ומדגישה כי מבדקי פרובוקציה אינם אתיים ולא נדרשים לאבחון

היא מסבירה כי תהליך הבדיקה גורם סבל לנפגעות ונפגעי הקרינה  ועלול להחמיר את התסמונת ואת מצבם הרפואי. היא מציינת כי הכרחי להסביר זאת היטב למטופלות ולנבדקים, שעבורם גם כל יציאה לעולם היא פרובוקציה מזיקה.  את הרצאותיה היא פותחת בתזכורת משבועת הרופאים – פרימום נון נוצרה "ראשית, מניעת נזק").

ניתן לאבחן בבדיקות מעבדה (שהיא מונה) ותשאול וחקירת ההיסטוריה, אין צורך בבדיקות פרובוקציה וגרימת נזק. אולם אם רוצים "להוכיח" EHS יש לבצע זאת בצורה נכונה ומוקפדת, כפי שמסוכם בשקף.

ואצלנו ..

דר' יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי "הדסה עין כרם".

שקף מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב' פברואר 2020

מדבריה..

  • קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
  • בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו') והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
  • שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%.  שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
  • בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה "פסיכולוגי", "פסיכיאטרי" או "נוסבו".

ואני מוסיפה..

שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו"ם מ- 2007.

פרופ' אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס "קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה" באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.

פרופ' יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%.  זה המון.

לפי החישובים של פרופ' יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006). 

מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ"נכות תפקודית" (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ"רגישות לקרינה" – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.

לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים "להתאים" תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת "שחיקה" (burn-ou), "כאב כרוני", "מיגרנה", "פיברומיאלגיה" או "פוסט-טראומה" ואפילו "דיכאון" (שאף אחד מהם לא ניתן "להוכיח" – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).

ואל תתבלבלו – כל אלו "תסמונות" ולא "מחלות", כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר "אין לנו מושג".

אבל..

זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני "רגישות לקרינה" ועלייה באבחונים אחרים, כך "מועלמת" הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.

רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון

סיכום הרצאתה של ד' יעל שטיין – עמיר בורנשטין

הטעות של דר' רובין (פסיכולוג) במבדקיו הידועים – טעות שגרמה לעולם להאמין שרגישות לקרינה לא קיימת ("נוסבו") – וטענתו של פרופ' מארינו שאין זו טעות אלא הונאה

כמה רופאים ורופאות מכירים נפגעי קרינה ו.. שותקים?

בצילום תקציר דבריו של פרופ' אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015

תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז

דר' יעל שטיין  מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012

תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר' יעל שטיין ודר' איריס יודסין

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021

השמות שניתנו לרגישות לקרינה החל משנת 1900 – מתוך הרצאתה של דר' מגדה חבס

ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.

רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.

(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה "אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי").

אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.

(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.

ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו "תשומי" ו"דימיונות". גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל "הזיות". תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ"ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.

מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס

לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

חיפוש מגורים לרגישי קרינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top