בתאריך 21.7.2021 שלח מני בן אריה מכתב לכ' השרה לאיכות הסביבה, תמר זנדברג

וזה לשונו:

 

הנדון: הסכנות הבלתי מוכרות של הקרינה הבלתי מייננת

תקציר:

1. בעולם של היום,  הולכים ומתרבים סביבנו מקורות הפולטים קרינה בלתי מייננת: אנטנות,Wi-Fi, טלפונים סלולריים, מכשירים חכמים, ועוד.
2. ציוד ותשתיות אלחוטיות וסלולריות פולטים קרינת רדיו. קרינה זו מוגדרת כמסרטן אפשרי בבני אדם ועם השנים מתחזקת ההבנה המדעית כי יש לה השפעות ביולוגיות החל מרמות נמוכות מאוד. התקנים שנועדו להגן עלינו מקרינה הזו מבוססים על הנחת יסוד כי אין לה השפעות בריאותיות, ומשום כך, התקנים מתירים חשיפה לרמות קרינה שיש להן השפעה ביולוגית.
3. יש הכרח מיידי לבצע שינוי ותיקון המצב, כדי למנוע תחלואה.

   במכתב שלהלן, אתרכז  בקרינה אלקטרומגנטית  בתדרי רדיו: סלולרים, אנטנות, וויי-פיי, בלוטות', מכשירים חכמים וכדו', ולא בקרינה מרשת החשמל.

   מחקרים המעידים על השפעות ונזקים רב-מערכתיים של קרינה זו על גוף האדם הולכים ומתרבים (ואביא מדגם מהם בנספח מס' 1), ובקהילה המדעית הולכת וגוברת הקריאה להכיר בנזקי קרינה זו. האזרח הממוצע, אינו מודע מספיק לנזקי הקרינה  ומקורותיה. הסיבה שאני עוסק בזה היא, מכיוון שלפני כ-7 שנים הפכתי לרגיש לקרינה (EHS, רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית), ונאלצתי ללמוד את הנושא.

   אם בעבר הרחוק היו מקורות ומוקדי הזיהום מתרכזים במפעלים באזורי תעשייה או במקומות עתירי תנועת רכבים, הרי שכיום הזיהום (קרינה, במקרה זה) נמצא בכיס המכנסיים, על שולחן העבודה, ברכב, בכיתה, ובסמוך למיטה (קרינה זו מזיקה במיוחד לילדים, פעוטות ותינוקות).

   סף הקרינה בישראל לחשיפה ממושכת ("הסף הסביבתי") מבוסס על תקן שקבעה הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), ועומד על 10% מהתקן של ICNIRP, אלא שתקן זה הינו תקן תרמי, שמטרתו להגן רק מפני השפעות של חימום רקמות בחשיפה אקוטית קצרה, ולכן הוא גבוה מאוד. תקן זה אינו בא להגן מפני השפעות בריאותיות בחשיפה ממושכת, וכך כתב הארגון ICNIRP עצמו. למעשה ICNIRP  מבסס את התקן על הנחת היסוד שאין כלל השפעות בריאותיות ברמות שאינן גורמות לחימום רקמות.

   (כהערת אגב נציין, כי משום מה, המשרד להגנת הסביבה מכנה את תקן ICNIRP בשם "הסף הבריאותי, למרות שברור כי אין לסף זה שום קשר לבריאות, אלא להגנה מנזק מיידי).

   משרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתקשורת מודים אמנם בחצי פה כי התקן של ICNIRP הינו תקן תרמי (המגן מאפקט החימום של הקרינה), אולם הם נמנעים ומתקשים להסביר איך יתכן שסף לחשיפה ממושכת עם השפעות מצטברות וארוכות טווח, בנוי ונסמך על תקן תרמי שנועד להגן מחימום רקמות בחשיפה אקוטית קצרה.

   זוהי למעשה שערורייה בלתי מתקבלת על הדעת. הדבר משול לקבלת סף המתיר חשיפה ממושכת ורציפה לעשן סיגריות על סמך ארגון שאיננו מכיר בנזקים ארוכי הטווח של עישון סיגריות, על בסיס 10% מתקן שעניינו כמות הסיגריות שיגרמו למעשן אותם נזק מיידי. ברור שכדי שתהיה השפעה מיידית נדרשת עוצמה גבוהה מאוד, אולם בחשיפה כרונית גם רמות נמוכות יותר יוצרות נזק מתמשך ומצטבר.

   לצערנו, פורסם בעבר רבות, כי ארגוןICNIRP  עצמו הינו ארגון לובי פרטי, הנמצא בשיתוף ובהשפעת אינטרסים עם תעשיית הסלולר והחשמל, וממילא נוטה לקבוע תקן גבוה המאפשר הגנה לתעשייה. (בנוסף לדוגמה שהבאתי על תקן העישון, כדאי לדמיין מצב, שבו הארגון שקובע את התקן לעישון סיגריות היה נמצא בקשרים עם התעשייה, וחלק מהמימון שלו מגיע מהתעשייה).

   באסופת מחקרים של דו"ח ה- bioinitiative  מ-2012 הכולל כ-3,800 מחקרים עולה, כי שינויים ביולוגיים מתחילים מרמה של 0.003 מיקרו-וואט לסמ"ר, בזמן שהתקן של ICNIRP עומד על רמה בין 400 ל-1000 מיקרו וואט לסמ"ר, והסף הנגזר ממנו לחשיפה ממושכת בישראל עומד על  40-100  מיקרו-וואט לסמ"ר (10%).

   גם הטלפונים הסלולרים הנמצאים בכיס  המכנסיים של ילדים וילדות מוגנים כביכול ע"י תקן (SAR) המבוסס גם הוא על הגנה מהשפעות חום בחשיפה קצרה, ולא מהשפעות בריאותיות בחשיפה ממושכת.

   למעשה, התקנים הגבוהים של  ICNIRP ושל SAR  מבוססים על הנחת היסוד השגויה כי לקרינה בלתי מייננת אין כלל השפעות ביולוגיות ובריאותיות ארוכות טווח, למעט חימום רקמות (המתקיים ברמות מאוד גבוהות), כשלמעשה ההשפעות הביולוגית והבריאותיות שרירות וקיימות, והן מתחילות ברמות הנמוכות פי  1,000,000 מהתקן של ICNIRP.

   נאזכר גם כי פרופ' סיגל סדצקי אמרה במפורש (31.8.2015 ב-'תכנית חיסכון', ערוץ 2) כי: "… צריך להבין, שהתקן לקרינה בלתי מייננת, הוא תקן שלמעשה אין לו שום משמעות בריאותית, אפשר לומר שהוא די שרירותי, הוא נקבע על סמך השפעות חימום ולא על סמך למשל סרטן, שזאת המחלה שהכי מטרידה אותנו…". https://youtu.be/dGq28278Pt0.

   ב-2016 אמרה פרופ' סדצקי באולפן וואלה את המשפט הבא: "אני היום חושבת, שבאמת שני המחקרים ביחד (מחקר האינטרפון וה- NTP) מראים, שטלפונים סלולריים גורמים לסרטן. זה משפט שלא אמרתי אותו עד עכשיו".   https://news.walla.co.il/item/2965687

 

   לסיכום מעשי ניתן לומר, כי הצעדים המתבקשים הם כדלהלן:

1. הכרה בנזקים הביולוגים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, כולל קרינת רדיו, ברמות נמוכות שאינן גורמות לחימום.
2. הגדרת תקן חדש לחשיפה לקרינת רדיו, נמוך לפחות פי 10,000 מהתקן הקיים היום (כפי שהומלץ ע"י הפרלמנט של מועצת אירופה, 2011).
3. העדפה בחוק של טכנולוגיות חוטיות-קוויות על פני טכנולוגיות אלחוטיות-סלולריות. בהתאם לכך שיפור הטכנולוגיות החוטיות-קוויות בישראל.
4. יידוע הציבור בצורה רחבה ופומבית על נזקי הקרינה הבלתי מייננת.

כדאי וחשוב כי נציגי ושלוחי ציבור יתנו יד לעורר את השיח ולדרוש תשובות ממקבלי ההחלטות, היות וללא ספק מדובר כאן בדיני נפשות.

                                                בברכה

                                                מני בן אריה

                                                חבר עמותת רגישות לקרינה ישראל

 

נ.ב. מכתב זה הופץ למספר גורמים נוספים.

כמו כן, אני (ורבים אחרים) שמחים שאת ממלאת את התפקיד הנוכחי.

.

נספח 1.

מדגם מחקרים על נזקי קרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו:

 

א. חשיפה לקרינה סלולרית מביאה להיווצרות של רדיקלים חופשיים, ומשפיעה על מערכות התקשורת הפנימיות בתא חי. מחקרם של פרופסור רוני זגר וד”ר יוסי פרידמן ממכון ויצמן בישראל 2007

החוקרים מציינים גם, כי השפעה על מערכת התקשורת הפנימית של התא משמעותה שיבוש באופן פעולתו התקין של התא, העלולה לגרום לשינויים בפעולותיו, התחלקותו, ובתפקודים נוספים שלו. המחקר התבצע ברמות קרינה שלא גרמו לעלייה בטמפרטורה או לאפקט תרמי.

המחקר:  Mechanism of short-term ERK activation by electromagnetic fields at mobile phone frequencies

ב. גידול בסרטני מוח – מחקר האינטרפון

מחקר זה זכה לפרסום רב, ונערך בכ-13 מדינות במקביל. המחקר מצביע על עלייה של 40% בתחלואת סרטני מוח בקרב משתמשים שהשתמשו בסלולר יותר מ-27 דקות ביום.

המחקר:  http://ije.oxfordjournals.org/content/39/3/675.full.pdf

ג. ראיות ודאיות לסרטני לב וראש בחולדות, בקבוצות שנחשפו לקרינה. מחקר הNTP –   11/2018

משמעות תוצאות המחקר היא, כי הנחת היסוד העומדת בבסיס התקנים לבטיחות קרינה היום (התקנים של  ICNIRP  ושל ה (SAR- כי אין השפעות ביולוגיות ובריאותיות לקרינת רדיו כל עוד היא לא מחממת –  שגויה.מחקר פורץ דרך זה, בוצע על ידי זרוע ה (National Toxicology Program) NTP של משרד הבריאות האמריקאי, עלה 25 מיליון דולר, ועבר ביקורת עמיתים פנימית וחיצונית.

המחקר:   https://ntp.niehs.nih.gov/whatwestudy/topics/cellphones/index.html

ד. תסמינים בריאותיים בקרבה לאנטנות סלולריות. ד"ר רוג'ר סנטיני

המחקר של ד"ר רוג'ר סנטיני הוא דוגמה למחקרים על אנטנות סלולריות, והתוצאות הראו על הופעת תסמינים רפואיים רבים כתלות במרחק מהאנטנה.

המחקר:  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12168254/

ה. השפעות קרינה מסלולרי בתקן CDMA (דור 3) על פעילות המוח. ד"ר נורה וולקוב 2011

מחקר שבוצע בהובלת המדענית ד”ר נורה וולקוב ועל ידי מדענים מובילים מהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב  NIH – National Institutes of Health   הקובע באופן חד משמעי כי לחשיפה לקרינה מטלפון סלולרי יש השפעה ברורה על תפקודי המוח שאינה קשורה בעלייה של טמפרטורה.

המחקר:  https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/645813

ו. שבירת מחסום דם מוח (BBB) ונזק לתאי עצב במוח של חולדות. ד"ר סלפורד 2003

במחקר זה הראו צוות המדענים פגיעות במוח חולדות, הן ברקמת המוח והן בתאי עצב, עקב חשיפה של החולדות לקרינה.  הפגיעות ברקמות המוח ארעו כתוצאה מדליפת דם דרך דפנות כלי הדם במוח לחלל המוח וזאת, לאחר שהחשיפה לקרינה גרמה לשבירת מחסום דם מוח. הנזקים לתאי עצב נגרמו כתוצאה מחשיפה לקרינה ברמות שלא גרמו לחימום.

המחקר:  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241519/pdf/ehp0111-000881.pdf

ז. שברים בדי. אן. אי. (DNA). פרופסור הנרי ליי, אוניברסיטת וושינגטון 1996

השברים ב- DNA נגרמו כתוצאה מחשיפה לקרינה סלולרית, ברמה שלא גרמה לעלייה בטמפרטורה

המחקר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8627134

ח.  מתאם (קורלציה) בין שימוש בטלפונים סלולריים והופעת גידולים במוח. פרופ' לנארט הרדל

המחקר:  http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20551697

מחקרים נוספים של הרדל בתחום:   http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Hardell+L

ט. יותר מקרי סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות. ד"ר דני וד"ר רוני וולף 2004

ד”ר דני וד”ר רוני וולף (אחים) השוו בין מספר מקרי הסרטן באוכלוסייה שהתגוררה בצמוד לאנטנות סלולריות, לאוכלוסייה דומה שלא גרה בצמוד לאנטנות ובהשוואה לאוכלוסיית העיר נתניה כולה.הממצאים הראו כי היו פי 4.5 יותר מקרים חדשים של סרטן באוכלוסייה שגרה בצמוד לאנטנות.

המחקר: https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=ZGVmYXVsdGRvbWFpbnxjZWxsdWxhcnNoYWZ1aXxneDoyOTY4ZTZiNjY1NTI1Y2Fm

מחקרים נוספים ניתן למצוא ב- https://www.norad4u.co.il/studies-h/key-studies-on-rfr/

 וכן כאן-  https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/

 

.

תשובת המשרד של השרה לאיכות הסביבה:

היי מני, צהריים טובים, זו טל מלשכת השרה.

תודה לך על הפניה, על המעורבות ועל האכפתיות.

ערכנו בירור בנוגע לפנייתך, למירב הבנתנו ניתן בעבר מענה מאגף קרינה במשרדנו שהם הכתובת הרלוונטית ביותר לסוגיה, אך נשמח לענות לך מה העלה הבירור שערכנו מול גורמי המשרד:

המשרד להגנת הסביבה יזם ומממן את מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות – מרכז "תנודע" בין היתר כדי ללמוד מאנשי מקצוע בתחום הספציפי על הצורך להתחשב בנזקים הביולוגים של חשיפה לקרינה ברמות נמוכות שאינן גורמות לחימום. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יאמץ כל המלצה של ארגון הבריאות העולמי או של משרד הבריאות, ומיד לאחר שאפילו מדינה אחת מתוך המדינות המיוצגות בפרלמנט של מועצת אירופה תאמץ סף פי 10,000 נמוך מן הסף המומלץ כיום על ידי ארגון הבריאות העולמי – המשרד יבדוק את המשמעויות.

טכנולוגיות אלחוטיות-סלולריות הינן גם כיום בשימוש כפתרון לכמה מטרים אחרונים, כאשר בין האנטנות הסלולאריות השימוש הינו בטכנולוגיות חוטיות-קוויות. השימוש הולך וגובר בשיחות דרך הוי-פי הינו בהחלט שיפור בטכנולוגיות החוטיות-קוויות, שיפור שמוריד מן הלחץ על מוקדי השידור הסלולאריים.

בנוסף, המשרד סבור כמוך שיש לספק לציבור מידע אמין ומדויק גם בכל הקשור לנזקי הקרינה הבלתי מייננת, עקב כך המשרד ממשיך לתמוך במרכז "תנודע".

 

מקווה שהצלחנו לסייע,אתה כמובן מוזמן להמשיך ולהיות איתנו בקשר.

כל טוב,

טל

.

לא התעצל מני בן אריה היקר והגיב בתאריך 26.10.2021 – הנה מכתבו:

שלום טל  מלשכת השרה להגנת הסביבה

תודה על תשובתך,

ולהלן התייחסותי:

 

1. לגבי האזכור של "מרכז תנודע", כמקור מידע וסמכות ואחריות להפצת המידע אודות סכנות הקרינה הבלתי מייננת, הרי שבעיון חוזר בכתביו המפורסמים ברשת, מצאתי את המשפטים הבאים: " קיימת חוסר וודאות רבה לגבי ההשפעה של חשיפה לקרינה בלתי מייננת על גוף האדם". "התשובה לשאלה האם חשיפה לקרינה בלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי שנויה במחלוקת בין המדענים ואינה חד משמעית".

דברים אלו אינם מתיישבים כלל עם המחקרים שמופיעים בקישורים ששלחתי במכתבי הראשון. אזכיר גם, כי בדיון בוועדת הכנסת, נדרשה נציגת 'תנודע' להתייחס לשאלה מדוע הם אינם עורכים מחקרים בנושא קרינה בלתי מייננת, שהרי בעיה זו נמצאת בכל בית בישראל, ובכיסו של כל אזרח. הנציגה השיבה בהתחמקות.

אודה לך אם תביאי לידיעתי, מי מרכיב כיום את צוות ההחלטות של 'תנודע', כדי שנוכל לבוא איתם בדברים.

 

2. לגבי הנאמר כי:" המשרד להגנת הסביבה יאמץ כל המלצה של ארגון הבריאות העולמי או של משרד הבריאות, ומיד לאחר שאפילו מדינה אחת מתוך המדינות המיוצגות בפרלמנט של מועצת אירופה תאמץ סף פי 10,000 נמוך מן הסף המומלץ כיום", הרי שככל הידוע לי, בשוייץ, רוסיה, פולין, איטליה, בולגריה, וסין (באזורים שונים), סף הקרינה עומד על 10 מיקרו-וואט לסמ"ר (עשירית מישראל), באזורים שונים בבלגיה ובאוקראינה, הסף עומד על 2.5 ובצרפת ובזלצבורג (אוסטריה) התקן עומד על 0.1, והדבר בכל זאת מעורר מחשבה.

כהערת אגב אספר, כי  אחראי הקרינה במשרד להגנת הסביבה הצהיר בעבר כי: "אפשר להוריד את התקן בישראל לרמה של שווייץ". ראי כתבה ב- https://www.themarker.com/technation/1.2476954

 

בעבר נטען, כי תקן הקרינה בישראל נותר גבוה, על מנת לאפשר שימוש במשדרי הרדיו AM (מי זוכר אותם בכלל?) בשעת חירום. משרד התקשורת מפנה את הנושא למערכת הביטחון, ואילו מערכת הביטחון מתנערת, וטוענת שמדובר בתדרי שידור אזרחיים, שאינם קשורים אליו כלל (סלט של אי הבנה ובלבול בתחומי אחריות). למעשה, הAM לא קשור לנושא, ויש לכבות אותו ולהפסיק לשדר בו בלי קשר לסלולר. אם אי אפשר לכבות אותו –  ניתן לקבוע תקן חדש שיתייחס בפועל רק לסלולר, בין 115MHZ ל 300GHZ, ולהחריג את הAM  וה FM

מעבר לדיון על גובה סף הקרינה המותר, חשוב לציין, כי גובה סף הקרינה הוא רק חלק מהגורמים המחוללים את הנזק הבריאותי. חלק ממאפייני הנזק קשורים דווקא לסוגי התדרים, ולאו דווקא לגובה הקרינה!

 

3. לגבי הנאמר במכתבך, כי " טכנולוגיות אלחוטיות-סלולריות הינן גם כיום בשימוש כפתרון לכמה מטרים אחרונים", ראי את מפת האנטנות (של המשרד שלך), ותיווכחי כי אזורי המגורים שלנו רוויים אנטנות עד בלי די. יש לציין כי החזון של משרד התקשורת הוא לצופף עוד יותר את האנטנות ולהביא למצב כי מול כל בית תהיה אנטנה סלולרית.

 

4. וויי-פיי אולי מהווה שיפור, אבל האם זה שווה את מחיר התחלואה הכרוכה בכך? שידור וויי-פיי כרוך בדרך כלל בפחות קרינה מהטכנולוגיה הסלולרית אבל זו עדיין קרינת רדיו והיא עדיין לא בריאה, היות והרמות שבהן יש השפעות בריאותיות וביולוגיות הינן נמוכות מאוד (הרבה מתחת למה שמשרדי הממשלה מעריכים כרמה "סבירה"). חשוב לציין, כי רגישים לקרינה מגיבים גם ל-וויי-פיי. גם פרופ' סיגל סדצקי התבטאה בעבר כי וויי-פיי מהווה זיהום המרחב הציבורי, ולדעתה האישית לא נכון לזהם את הסביבה ולחייב אנשים שאינם מעוניינים בכך להיות חשופים לזיהום זה: https://youtu.be/krrUzJeu4KI.

 

5. אוסיף ואומר, כי משרד הבריאות משקיף על סכנות הקרינה כאורח הצופה מספסלי האצטדיון על משחק שאיננו קשור אליו. במקום לצאת מידי פעם בהמלצות לציבור להשתמש "שימוש מושכל" במכשירים פולטי קרינה, המשרד היה צריך ליזום 'מלחמת עולם', ולקדם חקיקה שתאסור את מה שצריך, כמו בפקודת הסמים המסוכנים. גם 'מרכז תנודע' יוצר בשנים תחושה כי קיומו משמש רק לצורכי "מראית עין".

 

6. 'מרכז תנודע' כותב גם, כי רוב המחקרים מעידים כי לתופעת הרגישות לקרינה (אי סבילות לקרינה) אין סימוכין אמיתיים, כשלמעשה ישנם כאלה מהשנים האחרונות. ראי https://galweiss.com/studies/.

 

אציין גם, כי מחקרי החשיפה עליהם מבססים כנראה ב'תנודע' את אי ההכרה בתופעת הרגישות לקרינה, הינם שגויים ומגמתיים. במחקרים אלו נערכו מבדקים שבהם חשפו את הרגישים שוב ושוב לקרינה מסוגים שונים, וציפו שהנבדקים ינחשו מיד אם קיימת חשיפה או לא, כשלמעשה לא כל רגיש לקרינה מגיב מיד לכל סוג של קרינה, ואם מגיב – זמן המנוחה בין חשיפה לחשיפה לא היה מספק כדי לאפשר התאוששות שתאפשר לו להבחין בהחמרה בתסמינים בעת תחילת החשיפה החדשה.

 

7. ניתן לקבוע בציניות, כי מקורות הקרינה ההולכים ומתרבים בארץ (אנטנות, וויי-פיי, מכשירים חכמים, מצלמות אלחוטיות, רכבים חכמים, ערים חכמות, דור 5, ועוד), משרתים את קהילת הרגישים לקרינה בכך, שככל שיהיו יותר נפגעים מהקרינה – כך יואץ תהליך ההכרה בתופעה, אבל מצד שני – אוקיינוס זה של קרינה, יהפוך את חיינו לבלתי נסבלים, ואנו נהפוך לפליטים, פשוטו כמשמעו.

 

8. אציין כי "עיקרון הזהירות המונעת" (המוצב כתמרור קבוע במסמכי משרדי הממשלה בהתייחסות לסכנות הקרינה), אינו טוען כי יש להמעיט בקרינה ככל האפשר, אלא כי "במידה וקיים חשד שפעולה כלשהי יוצרת סכנה לציבור או לסביבה, ואין די ראיות מדעיות שיוכיחו כי אותה פעולה אכן מזיקה, אזי נטל ההוכחה כי הפעולה אינה מסוכנת – מוטל על מי שיזם אותה ועליו להימנע מביצוע הפעולה זו כל עוד לא הוסר החשש לגביה ולגבי תוצאותיה"

 

8. שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה (EHS) כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%, ומספרם של הרגישים לקרינה הולך וגדל בהתמדה. הגיוני ומתבקש, שכאשר יש כבר נפגעים יכירו בהם ויבדקו מה בטכנולוגיה גרם לפגיעתם, וזאת כדי לבצע שינויים שימנעו פגיעה עתידית, וחשוב שהדבר ייעשה בשיתוף עם 'מרכז תנודע'.

 

8. לסיכום:

א. אנו מבקשים מ'תנודע' שילמדו את הבעיות במחקרים השגויים לגבי רגישות לקרינה, ושיבחנו שוב את המחקר החדש הקיים בתחום, ובאם ירצו – נוכל להציג אותו בפניהם.

ב. אנחנו מבקשים ש'מרכז תנודע' יכיר בתופעת הרגישות לקרינה, בהתאם למחקרים החדשים.

ג. אנו מבקשים שמשרדי הבריאות והגנת הסביבה יכירו בתופעת הרגישות לקרינה בצורה רשמית, (כפי שאכן הסכים על כך בעבר הממונה על הקרינה במשרד הג"ס), כדי לסייע לנו (הרגישים לקרינה) לחיות את חיינו ולהתמודד בצורה סבירה בחברה רווית קרינה.

ג. אנחנו מבקשים ומציעים לערוך פגישה של השרה להגנת הסביבה וצוות 'תנודע', עם קבוצת עמותת "רגישות לקרינה ישראל", ומדענים מטעמנו.

 

בברכה

מני בן אריה

חבר עמותת רגישות לקרינה ישראל

.

הפעם ענתה טל ממשרד השרה לאיכות הסביבה תוך יום, אך בקצרה:

היי מני, ערב טוב.

תודה לך על התשובה.האם כשהיית בקשר מול אגף קרינה במשרדנו בעבר העברת להם את הפרטים המצויים במכתב שצירפת? הבנתי מהם שהם נתנו לך מענה בסוגיות המדוברות.אני אינני אשת מקצוע בתחום הקרינה, לכן כל שאני יכולה לעשות הוא להעביר את תשובותייך אל אגף הקרינה (הם המומחים בעלי הידע בתחום זה) ולהעביר לך מענה מהם, חוזר חלילה. ניתן לפנות אליהם באופן ישיר, כתובותיהם נמצאות כאן –

https://www.gov.il/he/departments/Units/noise_and_radiation_prevention_dept

שיהיה המשך שבוע טוב,

טל

.

חברות וחברים,

מה לענות ואיך להמשיך? שואל מני בן אריה, ששלח את המכתב המקורי ל- 260 נציגי ציבור, אנשי אקדמיה ותקשורת, מקבלי החלטות, בכירי מערכת הרפואה וגורמים האמונים על דמוקרטיה וסדרי ממשל תקין.

.

---

מכתב קודם נשלח באוגוסט 2021 לשרי ממשלה ונציגי ציבור רבים, אך כמעט ולא נענה ..

פנייה למקבלי החלטות בעקבות חוק ההסדרים (עם פסיקה מהעולם לגבי נזקי קרינה ותקנים)

להורדה – עדכון פסיקה מהעולם למכתב עמותת רגישות לקרינה בדרישה להכרה בנזקי קרינה ושינוי תקן קרינה- 26.8.2021

---

 

.

 

 

נציין כי ..

בחודש יולי 2021,

עשרות מדענים ומדעניות מובילים מרחבי העולם דרשו הכרה ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית

 

במאמר מסכם של 32 חוקרים וחוקרות מובילים בחקר תסמונת EHS, בראשות פרופ' דומיניק בלפום – דרישה ל:

• הכרה מדעית ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית, שניתנת לאבחון אוביקטיבי (ממצאי מעבדה)
• הכנסת רגישות לקרינה לרשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי.

”This international consensus report pleads for the acknowledgement of EHS as a distinct neuropathological disorder and for its inclusion in the WHO International Classification of Diseases”

• שלילת מחקרי הפרובוקציה שמתמקדים ביכולת זיהוי קרינה סוביקטיבית (של הנבדקות והנבדקים), לפני שהוגדרה רגישות לקרינה כמחלה והוגדרו מאפייניה.  הם מסבירים כי מחקרי הפרובוקציה אינם מייצגים, ואינם מתאימים:
  • לחקר התופעה הרפואית-נוירולוגית
  • לאבחון תסמונת רגישות היתר לקרינה EHS

"This is particularly the case for electrohypersensitivity (EHS) and more particularly for the so-called “provocation tests”, which do not investigate the causal origin of EHS but rather the EHS-associated particular environmental intolerance state with hypersensitivity to man-made electromagnetic fields (EMF). However, because those tests depend on multiple EMF-associated physical and biological parameters and have been conducted in patients without having first defined EHS objectively and/or endpoints adequately, they cannot presently be considered to be valid pathogenesis research methodologies. Consequently, the negative results obtained by these tests do not preclude a role of EMF exposure as a symptomatic trigger in EHS patients. Moreover, there is no proof that EHS symptoms or EHS itself are caused by psychosomatic or nocebo effects."

---

עוד על מחקרי הפרובוקציה השגויים, שמכחישי התסמונת נוטים לצטט (וכל החוקרות, המדענים וצוותי הרפואה המתמחים בתחום מתנגדים להם, כולל התיחסותו של פרופ' מארינו אל דר' רובין כשרלטן ולמחקריו כהונאה בשירות התעשייה תמורת הטבות כספיות)

---

המאמר פורסם בכתב העת למדעים מולקולריים  J. Mol. Sci. 2021, 22(14), 7321

קישורים:

https://www.mdpi.com/1422-0067/22/14/7321/htm

https://doi.org/10.3390/ijms22147321

המאמר להורדה בפורמט PDF  קונצנזוס מדעי – הכרה ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית (ביומרקרים)

---

מעט מהמחקרים על רגישות יתר לקרינה – תקצירים בעברית

רופאות ורופאים מלמדים על רגישות יתר לקרינה EHS

---

 

דרישה משותפת זו של חוקרים וחוקרות מובילים מרחבי העולם מגיעה בעקבות:

• סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020, על ידי דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין – חוקרות מובילות בתחום מישראל וארה"ב.  באתר זה מוצע תרגום המאמר
• סקירה מחקרית שפורסמה במרץ 2020 בשם "רגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית, שאופיינה וזוהתה לאחרונה – איך לאבחן, לטפל ולמנוע אותה" על ידי שני חוקרים צרפתים מובילים:
  • פרופ' דומיניק בלפום Dominique Belpomme
  • דר' פיליפ איריגארי Philippe Irigaray

---

 

מתוך הסקירה המחקרית, מחודש מרץ 2020, שפרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגארי 

 

קישור להורדת המאמר כולו  (כתב העת International Journal of Molecular Sciences, מרץ 2020)

 

צילום התקציר  (ההדגשות שלי – גל)

 

תרגום חופשי לתקציר 

(החלוקה בטקסט וההדגשות שלי – גל)

מאז 2009, בנינו מאגר מידע אשר כולל כיום למעלה מ- 2000 מקרים של EHS (רגישות יתר לקרינה)  ו- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים)  בדיווח עצמי.

ממאגר מידע זה עולה כי:

• EHS נקשר ב- 30% מהמקרים ל- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים)
• MCS מקדים את הופעת EHS בקרב 37% מהמקרים של MCS /EHS משולב.

מצבי EHS ו- MCS ניתנים לאיפיון קליני הכולל:

• תמונה סימפטומטית דומה
• מבחינה ביולוגית – דלקתיות ברמה נמוכה low-grade inflammation
• תגובה אוטואימונית שמערבת נוגדנים עצמיים נגד O-myelin 

בקרב 80% מהמטופלים והמטופלות עם EHS נמצאים 1-3 ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) מובחנים של עקה חימצונית בדם פריפריאלי (כלי דם היקפיים).

כלומר, באופן כללי מטופלים ומטופלות אלה מתאפיינים בהפרעה סומטית (גופנית) אמיתית באופן אוביקטיבי.

יותר מכך, בעזרת בדיקות טומוספיגוגרפיה מוחית אולטרסונית ultrasonic cerebral tomosphygmography והערכת זרימת דם מוחית transcranial Doppler ultrasonography:

• הראנו כי קיים ליקוי בהמודינמיקה בעורק מוחי אמצעי
• איתרנו חסר בפעימות רקמתיות באיזור הקפסולו-תלמוס באונות הטמפורליות

ממצא זה מעיד על מעורבות המערכת הלימבית והתלמוס..

כל המידע הזה יחד תומך בחוזקה בכך שרגישות יתר לקרינה EHS היא הפרעה נוירולוגית פתולוגית שניתן לאבחן, לטפל ולמנוע.

כיון ש- EHS הופכת מגיפה עולמית ערמומית, אשר תוקפת מיליוני אנשים,

אנו מבקשים מארגון הבריאות העולמי (WHO) לכלול את תסמונת רגישות היתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית בסיווג הבינלאומי של מחלות.

---

בבקשה זו להכיר ב- EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית, מסתיים התקציר בסקירה המחקרית, שפרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגאריי בתחילת 2020.

---

 

מספר פרסומים של בלפום ואיריגארי:

הסקירה המלאה ממרץ 2020 – PDF להורדה

מחקר של בלפום, איריגארי וחוקרת נוספת מ- 2018 – עקה חימצונית ברגישות לקרינה

מחקר של בלפום, איריגארי וחוקרת נוספת מ- 2015 – סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) לאבחון מעבדתי אוביקטיבי של רגישות לקרינה

פרסום מ- 2016 על ביומרקרים לשתי התסמונות – EHS ו- MCS

---

 

 

בתחילת 2021 פרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגארי, בשיתוף חוקרות וחוקרים נוספים מתחומים מגוונים את "הספר השחור של הגלים".

כותרת המשנה מפרטת הסכנות בטכנולוגיות אלחוטיות והדרכים להתגונן. מדריך המיועד לכולם.  ספר חשוב זה מראה כי שדות אלקטרומגנטיים. במיוחד תדרי רדיו, מסוכנים לבריאות ולסביבה.  (קישור )

מספר נקודות חשובות בספר :

• תדרי דור 5 (הנוספים על כל התדרים והקרינה הרבה מקודם) צפויים להיות אסון.
• שדות אלקטרומגנטיים מדכאים חיסוניות, מה שמאפשר שגשוג של פתוגנים ופנדמיות.
• אנשים עם אי סבילות לשדות אלקטרומגנטיים, במיוחד אלה עם רגישות יתר לקרינה EHS, ימצאו בספר תמיכה ואמצעים לטיפול ולהגנה על עצמם וטיעונים כדי לדרוש סיוע באמצעים משפטיים.
• המומחיות המדעית המשותפת ברמה הבינלאומית מסיימת את המחלוקות לגבי סכנות החשיפה לקרינה בלתי מייננת – יש השפעות בריאותיות וסיכונים משמעותיים.

 

הספר מיועד לכולם, אך בראש וראשונה למטופלים הסובלים מרגישות יתר לקרינה, סרטן, אלצהיימר, מחלות עצביות, מחלות לבביות ואפילו בעיות פיריון, שמחקרים הוכיחו לגביהם ת הנזק של השדות האלקטרומגנטיים – ממכשירים סלולריים, טלפונים אלחוטיים (DECT), וויפיי ולבסוף גם דור 5.

ספר זה מביא מידע ממדעניות ומדענים,רופאות ורופאים מוכרים מרחבי העולם. מומחים המוכיחים כי מחלות ובעיות בריאות רבות נגרמות, בחלקן, מהתדרים המקיפים אותנו בתקופה זו.

חקר החי והצומח בסביבה שמצביע על נזק גלים אלה למגוון הביולוגי.

חשיפה ממושכת לקרינה פוגמת בחיסוניות – מצב שעלול לתרום להתפשטות וירוסים ומוטציות, בבעלי חיים ובאדם. בווהאן (שם פרצה המגיפה העכשווית) יושם דור 5 לפני התפרצות קוביד 19. יתכן שגורמים סביבתיים אלה יפגעו ביכולת להתגבר ולשלוט במגיפות והתפשטות פתוגנים.

 

בספר נסקרים אלפי מחקרים מדעיים ומוצג מידע רפואי לצוותי רפואה וטיפול, כמו גם מידע שיועיל לעו"ד שנאבקים במפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור ובעיקר קרינה בלתי מייננת ודור 5.  

 

הספר מציע הדרכה לנזקקים לריפוי:

• בחלק הראשון – עדויות של נפגעו ונפגעים, שסובלים מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.
• בחלק השני – פתולוגיות שונות הנקשרות וסביר כי נגרמות מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים מטכנולוגיות תקשורת אלחוטית. כולל סכנות לנשים בהריון, עוברים., יילודים ובגילאי ילדות והתבגרות.
• בחלק השלישי – עדויות מדעיות לנזקים של קרינה מלאכותית ותפקידה ביצירת פתולוגיות ומחלות.
• בחלק הרביעי – השפעת קרינה בלתי מייננת על החי והצומח בסביבה. זה מוגש כתמיכה והשלמה למידע הקודם.
• בחלק החמישי – דרכי התגוננות של יחידים בסביבה בעייתית להגנה, מאבק פוליטי למניעת המשך הפגיעה הבריאותית.
• בחלק' השישי – טיעונים של נפגעים ברמה המשפטית כחלק מהתפתחות חוק המתיחס לבריאות – תוך התיחסות לעבודה וסביבה ולהכרח ברפורמה של הנחיות ארגון הבריאות העולמי.

 

מעט על פרופ' דומיניק בלפום    Prof. Dominique BELPOMME

חוקר סרטן מוערך מאוניברסיטת פריז. נשיא ארגון מחקר סרטן (ARTAC), נשיא החברה הצרפתית לרפואה סביבתית (ISDE-France), ממנהלי מכון לחקר הסרטן וסביבה האירופאי בבריסל ( ECERI),   לצד מחקר פורץ דרך לגבי גורמים מחוללי סרטן והתפתחות גידולים, עסק גם בטיפול ומנהל קליניקה נרחבת בתחומי אונקולוגיה ורפואה סביבתית. מספר עשורים מאבחן, חוקר ומטפל באלפי נפגעי קרינה ורגישים לקרינה, חלקם מקרב חולי הסרטן ומחלקות נוירולוגיות.

שאר המחברים – מדענים מובילים:

• OLIVIER CACHARD
• PHILIPPE IRIGARAY
• FRANCOIS LAFFORGUE
• GERARD LEDOIGT
• PIERRE LE RUZ
• ANDRÉ VANDER VORST

פירוט על המחברים בקישור 

פרק ראשון בצרפתית

קטע מהספר בתרגום חופשי:

המחויבות לאמת הפכה ברורה יותר מאז התפשטות וירוס הקורונה, שהדגישה כי הבריאות קודמת לכלכלה ולשאר היבטים חברתיים.  אך איננו נמצאים בסוף הבעיות, כיוון שהתפרצות פנדמיות נגיפיות הן רק קצה הקרחון של מה שנתמודד עימו. פנדמיות מסוג אחר – אקלימיות, כימיות ואלקטרומגנטיות – מתפתחות לאיטן. ללא תשומת לב.

הספר מיועיד למטופלות ומטופלים שנפגעו ופיתחו אי סבילות לשדות מגנטיים, ובעיקר אלה עם רגישות יתר לקרינה (EHS), אך גם לצוותי רפואה וטיפול, למומחי בריאות, עורכי דין סביבתיים, מקבלי החלטות ופוליטיקאים. בלעדיהם לא יהיה פתרון לבעיות הבריאות הקשורות לטכנולוגיות תקשורת.

תדרי הרדיו, המשמשים לתקשורת, שונים מתדרים טבעיים. האמנם יתכן כי הצטברות תדרים מלאכותיים בסביבתנו, שיש המכנים 'זיהום אלקטרומגנטי' תהיה ללא השפעה על גופנו, בריאותנו ובכך תתרום להתפתחות תחלואה?

אנחנו עדים לפרדוקס כיום,  מחד נאמר כי אין כל סכנה ובמלים אחרות – אין הוכחות להשפעה מזיקה של תדרים אלה, ומאידך, מייעצים לנו להגן על עצמנו ממנה, כאמצעי זהירות (למשל, הרחקת הסלולרי מהגוף בעלון המכשירים – גל).  הבלבול עצום. אך הציבור אינו טיפש ורבים חושבים כי יש סכנה בתדרים האלקטרומגנטיים. והם צודקים.

המטרה אינה לעורר פחד או מחלוקות, אלא מתוך בחינה זהירה וקפדנית של ספרות מדעית לדווח על ממצאים ולשקף כי הקהילה המדעית הבינלאומית, כמומחיות קולקטיבית, וגופי בריאות הציבור לא יכולים להיחשב מקור אמין להחלטה על פעולה ציבורית ופוליטית ולהבטיח את בריאות הציבור.

המומחיות החדשה מזמינה את ארגון הבריאות העולמי WHO לעדכן את עמדתו, שלמרות הכרה בקיום רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית, מכחישה את העובדה שהיא יכולה להיגרם משדות אלקטרומגנטיים, בעוד היא מכירה שהם יכולים לגרום לסרטן.

לאחר סקירת אלפי מחקרים מדעיים והתבססות על קריטריוני סיבתיות של ארדגון הבריאות העולמי WHO, הספר מספק הוכחה כי תדרים אלקטרומגנטיים אכן גורמים לחלק מבעיות הבריאות ולחלק מהמחלות.

 

חלק ממחקריו הרבים של פרופ' בלפום

בעברית אחד ממחקריו של פרופ' בלפום ומחקרים נוספים על רגישות לקרינה  (ויש עוד הרבה)   https://galweiss.com/studies/

בקישור על דמנציה סביבתית  – דבריו של פרופ' בלפום עם צילומים מהרצאותיו

סקירת מחקרים על מנגנונים פיזיולוגיים ברגישות לקרינה – דר’ שטיין ודר’ יודסין, יולי 2020  (תרגום לעברית)

---

הארכיונים של דר' גלזר הועלו לרשת – 6,000 מחקרים מדעיים שלפני עשרות שנים הוכיחו נזקי קרינה בלתי מייננת לבריאות

---

 

בסוף ינואר 2021  חל גם .. 

כנס רפואי – השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת (סלולרית, אלחוטית, מלאכותית)  –  בסוף חודש זה

28-31 ינואר 2021

 

אתר הכנס  https://emfconference2021.com/

בין הדוברים:

ד"ר דברה דיוויס (EHT), ד"ר רונלד מלניק (בכיר במחקר NTP), ד"ר הנרי לאי (חוקר השפעות קרינה על DNA), פרופ' מגדה חבס (חוקרת EHS), ד"ר צ'רלס טיאו (מנתח מוח ידוע) ועוד.

ההרשמה בתשלום  באתר הכנס  https://emfconference2021.com/

---

דר' אליזבת' סימור, רופאה מדאלאס טקסס, קוראת לצוותי רפואה וטיפול להירשם וללמוד:  "החשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים גוברת בקצב מהיר ומגוון התסמינים רחב. רופאות ורופאים חייבים ללמוד איך להעריך ולנהל מקרים של נפגעי ונפגעות קרינה.  הכרחי כי רופאת ורופאים יקבלו הדרכה והכוונה לטיפולים מומלצים כדי לטפל במטופלות ומטופלים מורכבים אלה"

---

 

 

בהעדר מודעות ציבורית (וגרוע מזה, רפואית וממסדית) – אין מי שיציעו למתלוננים על תסמינים "דיאטת קרינה" לפני:

• בדיקות מורכבות ויקרות, שחלקן עלולות לפגוע בבריאות.
• נטילת משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות (שלא יועילו לאורך זמן אם הבעיה היא רגישות לקרינה, ואף יזיקו אם יש רגישות לכימיקלים).

קישור – "דיאטת קרינה" – בדיקה ראשונית, פשוטה וקלה

 

---

דר' פיירו לרכר, מרצה ודיקן בתוכנית ההתמחות בבריאות הציבור באוניברסיטה הרפואית של וינה אוסטריה, שהשתתף בכתיבת הנחיות הטיפול האירופאיות למניעה, אבחון וטיפול בבעיות בריאות הקשורות בחשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים:

"בכל פרקטיקה רפואית, נתקלים במטופלות ומטופלים הסובלים מהשפעות בריאות חמורות, הקשורות ישירות או בעקיפין לשימוש במכשירים הניידים. יש סיכונים רבים לבריאות כתוצאה מהטלפונים הניידים וחשיפה לאנטנות".

אתר הכנס  https://emfconference2021.com/

תוכנית הכנס

 

---

סיכומים בעברית (עם קישורים):

כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק

רופאות ורופאים ישראלים שמתיחסים לרגישות לקרינה

מעט מהמחקרים על רגישות לקרינה

דר' מגדה חבס – מרצה על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת לצוותי רפואה

מעט מהמחקרים הרבים על השפעות בריאותיות ונזקי קרינה בלתי מייננת

פגיעת קרינה אלקטרומגנטית בתאי הגוף – הסבר בעברית של ממצאי מחקרים

כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור

דר' ברברה דוהמן על הסיכון הגובר לבריאות נפגעי הקרינה (ולחייהם) עם פריסת דור 5

למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין, הדסה עין כרם

---

 

השפעת חשיפה לקרינה על כדוריות הדם – הדגמות מטלטלות של לנה פו ושל דר' מגדה חבס

 

צילומי ההרצאות בפורום המומחים בנושאי קרינה בלתי מייננת והשפעותיה – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

ראיון של מרטין פול לשריל אטיקסון

https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/296653658422899/