מושתלי השבבים הראשונים נחשפו
בצילם המסך (חדשות הערב, כאן 11, 21.3.24) ..
למטה – נולנד ארבו עם שתל של נויראלינק (שנקרא "טלפתיה"). ארבו משותק מהצוואר ומטה בעקבות תאונת צלילה, שיחק כל הלילה במחשב בכוח המחשבה בלבד, ויכל לפעול בעצמו בעזרת המחשב. בסרטון שידור חי שפורסם בעמוד של נוירלינק ברשת X, מתועד ארבו שהצליח להשתמש במחשב ולשחק שחמט ואת המשחק Civilization VI.
למעלה – חברה שוויצרית הקימה משותק ב- 4 גפיים מתאונה בגב וגרמה לו ללכת.
זה מאד מרגש ומאד נחוץ
וכן, יש חששות
זה מקרין ומשדר (בלוטות')
וניתן גם לפרוץ לשבבים ואולי לשלוט מרחוק ולשבש תפקוד, או לכפות התנהגויות.
וקיימת אי נוחות עקרונית/ מוסרית מההתערבות הגוברת בגוף ובביולוגיה (ובסביבה), ללא הבנה מספיקה. היישום מהיר והתקלות והבעיות מתגלות רק בשלב מאוחר יותר, כידוע.
(המוטו בעולם ההי-טק הוא "לנוע מהר ולתקן טעויות")
.
אילון מאסק מדבר על שדרוג כל האנושות הנחותה לעומת מחשבי על ובינה מלאכותית,
זה החזון – כדי להצליח אין ברירה אלא טרנסהומניזם.
אבל ..
לנכים זו בשורה גדולה,
המטופלים הראשונים של נויראלינק יהיו אנשים עם מגבלות פיזיות חמורות, כמו פגיעה בחוט השדרה הצווארי (קוואדריפלגיה).
דובר בעבר על תיקון עיוורון ועוד מגבלות ..
ואולי גם למחלות מוחיות, אלצהיימר ופרקינסון, אוטיזם וסכיזופרניה, אפילפסיה והפרעות קשב, טרשת נפוצה ואובדן זיכרון ו.. וואו
.
נזכיר כי לפני מעט יותר מחודש – לראשונה, השתילה נוירלינק של אילון מאסק שבב אלקטרוני במוח אדם
השבב נקרא "טלפתיה"
ודיווחו אז כי המושתל הרגיש מצוין והתאושש במהירות
התחום נקרא BCI – ממשק מוח-מחשב.
הנתונים ישודרו מהמוח לסלולרי ולכל מחשב בחיבור אלחוטי,
בכוח המחשבה ניתן לשלוט בסלולרי, במחשב ודרכם בכל מכשיר.
לכאורה, הכוונה לאפשר פתרון לנכויות ומגבלות קשות בכוח המחשבה
ואילון מאסק נתן כדוגמא את סטיבן הוקינג שעם השבב היה יכול לדבר במהירות של הקלדה מהירה או עורך מכירות פומביות
(צילום מסך – חדשות ABC)
אבל ..
זה גם חושף ליכולת שליטה מרחוק על מי שהושתלו בהם שבבים
ו .. כידוע אין לדעת לאן הדברים יתגלגלו.
(צילום מסך – חדשות הערב, כאן 11, 30.1.2024)
האישור לניסוי ניתן לפני שנה
וחשוב לזכור כי כל הנושא עדיין בשלבים ראשונים ועוד יתגלו תקלות
השבב מתקשר בבלוטות' .. כן, מעניין כמה רגישי קרינה יהיו בעקבות שבב כזה, כמה בגלל ההשתלה וכמה בגלל השידורים,
ומעניין אם אילון מאסק ימצא פתרון בתוכנה ללקוחות שיהפכו רגישים לקרינה .. הממ .. אינשאללה
נזכיר כי ..
1500 בעלי חיים מתו בעת הניסויים, כשהושתלו במוחם שבבים – האתיקה בענין זה עדיין נחקרת…
.
ג'פרי הינטון – "סנדק הבינה המלאכותית" מזהיר כבר חודשים
.
ניזכר ..
לפני כשנה קיבלה נויראלינק אישור FDA להתחיל ניסויים להשתלת שבבים במוחות אנושיים
השתל בגודל מטבע. השבבים כוללים מחשב ואלפי אלקטרודות זעירות, שיכולות להקליט ולשדר אותות חשמליים:
- מהמוח לצ'יפ ולמחשב חיצוני.
- מהצ'יפ לשאר הגוף, תוך מעקף של פגיעות נוירולוגיות.
על השבבים ניתן לשלוט באמצעות אפליקצייה בסמארטפון, כך יוגדרו השבבים בקלות, ניתן יהיה לשדרג ולהוסיף יכולות בעדכוני תוכנה ולקבל משוב על פעילות המוח.
השבבים של Neuralink יוחדרו למוח דרך חתך קטן בגולגולת.
ההשתלה תתבצע על ידי רובוט אוטונומי, רובוט מנתח שפותח בחברה. הרובוט ימקם את הצ'יפים באופן מדויק, כדי להימנע מפגיעה בכלי דם קריטיים (שעלולה לגרום נזק למוח).
מערך אופטי מתקדם יאפשר יכולות ראייה ממוחשבת.
השתל יכול לאפשר לשלוט בגפיים – במצבי שיתוק. כולל הנעת תותבות. לעתים התגברות על שיתוק דורשת השתלת צ'יפ נוסף בעמוד השדרה. הכוונה לסייע גם במגבלות נוירולוגיות כמו חירשות ועיוורון. מטרת ממשק מוח-מחשב (BCI) לתקן גם מצבי נכות מטרשת אמיוטרופית צידית (ALS) או נזקי שבץ מוחי, פתרון בעיות נוירולגיות קשות, כמו אובדן זיכרון שנובעים משבץ, פירכוסים, כאבים קשים, התמכרויות, ניטור והתראה לפני התקף לב ועוד.
סיוע לתפקוד ותיקון מוגבלויות – נהדר !
בחברה הסבירו כי .. אם ניתן לראות במחשב מה הם רוצים לעשות עם האיברים, אפשר להיעזר בשתל נוסף, שימוקם באיזור שהפגיעה הנוירולוגית התרחשה בעמוד השדרה, וכך לייצר העתק נוירולוגי מדוייק של האות החשמלי (עצבי).
כבר כמה שנים, מכריז אילון מאסק כי יחדיר שתל מחשב למוח אדם "בקרוב".
דבריו מכוונים לשיתוף מידע ושילוב אדם-מכונה (טרנס-הומניזם)
וזה הייחוד של נויראלינק – החזון (פירוט בהמשך)
נזכיר כי ..
מאסק מוטרד מהתקדמות הבינה המלאכותית זמן רב.
הוא מאמין כי על האנושות להתאים עצמה ב"שידרוג" ממוחשב לגוף ולמוח.
"אם האינטראקציה היא רק עם הטלפון – אתן ואתם מוגבלים", אמר מאסק.
מאסק ידוע בגחמות ובהגזמות שיווקיות, לצד אי דיוקים,
אבל .. גם בחלומות גדולים ויכולות מימוש שלהם.
ולכן ..
ממשק אדם-מכונה, שנחקר כבר עשורים באקדמיה, קיבל יותר כספים מאז כניסתו של מאסק לתחום.. קצב הפיתוחים עלה, מאז הקים את נויראלינק עם שותפים ב- 2016.
שבבים ושתלים אינם חדשים ולא הומצאו בנויראלינק.
קוצב הלב הראשון הושתל ב-1958. מגוון מכשירים רפואיים מושתלים בגוף, שמרפאים ומטפלים בפגיעות, מחלות, לקויות ונכויות ומקלים על כאב וסבל אנושי. בינינו מסתובבים "סייבורגים" שיכולים לתפקד טוב יותר בזכות שתלים ושבבים.
כמו הלוחם האוקריאני שחזר לחזית עם יד ביונית, שהחליפה זרוע שנקטעה – התפקוד של התותבת טוב משל היד המקורית בהרבה מובנים
בתחילת 2024: תאושר השתלת שבב במוח, של חברת Paradromics – לא ניסוי, אלא השתלות למיליונים עם שיתוק פיזי וקשיי תקשורת עם הסביבה, שממתינים לזה.
ובמקביל לאישור ניסויים באדם שניתן לנויראלינק, חברה שוויצרית פרסמה הצלחה – שתל מוחי איפשר למשותק מתאונה (שנים רבות) ללכת – כתב העת NATURE (וגם בכאן 11 )
קישור לכתב העת נייצ'ר https://www.nature.com/articles/d41586-023-01728-0
זה באמת נהדר.
הטכנולוגיה שמאסק הציג מוכרת כמערך רב-אלקטרודות (Multielectrode Array) ומקורותיה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. למוח מוחדר מערך אלקטרודות מחומר מוליך. כל אלקטרודה מסוגלת לחוש בפעילות חשמלית של תאי עצב הסמוכים אליה וזה מאפשר למדוד פעילות מוחית.
כאמור, כל מה שהשתל של נויראלינק אמור לעשות – הושג כבר בעבר. וגם רובוט מנתח מוח.
שתלי מוח הכוללים שבבים ואלקטרודות משמשים אנשים עם שיתוק –
זה מאפשר להניע זרועות רובוטיות.
לדוגמא, דר' איתי גל הציג צילום של אדם שחיישנים הושתלו במוחו. בכל אחד 96 אלקטרודות הקולטות פעילות תנועה עצבית במוח. החיישנים קולטים אותות שנוצרים כשהאדם מדמיין הזזת זרוע ומעבירים אותם למחשב. המחשב קולט את האותות, מעבד אותם ושולח סיגנלים למערכת גירוי חשמלית שמעבירה, באמצעות 30 חוטים חשמליים, פולסים חשמליים המניעים את היד המשותקת. כך – מערכת ממשק מוח מאפשרת לו להניע כל מפרק בזרוע בנפרד, רק באמצעות המחשבה.
נויראלינק אינה הגורם היחיד בתחום השתלים המוחיים.
מעבדות מחקר רבות, כולל בישראל, כמו גם חברות מסחריות פועלות בתחום.
בכתב העת Science Robotics דווח ב- 2016 על משותקים בארבע גפיים, שהצליחו להזיז ידים ולבצע תנועות עדינות בזכות מערכת רובוטית המעבירה פקודות חשמליות מהמוח לזרועות. המערכת מתרגמת פעילות חשמלית של המוח ותנועות עיניים לאותות חשמליים המעבירים פקודה לתנועת הידיים. המערכת שולבה בכיסא הגלגלים המאפשר ניידות במרחב עם הנעת ידיים.
מוחות של עשרות אנשים (עם שיתוק) חוברו למחשבים – "הארץ", והנה עוד כתבה
ניסויים אנושיים נעשו בחברת סינכרון (Synchron) שהצליחה להשתיל מכשיר במוח מטופלים בארה"ב ואוסטרליה, שהתקשו בדיבור או תנועה, ולתקשר מחשבותיהם באופן אלחוטי. חברת אונוורד (Onward) החזירה תנועה במצבי פגיעה בחוט השדרה.
פרופ' מיגל ניקולליס, מנהל מעבדת הנוירולוגיה וממשק המוח-מחשב של אוניברסיטת דיוק, טען שמאסק לא מחדש ומוכר דברים שהומצאו לפניו, כדי להאדיר את שמו. לטענתו, מאסק לא יודע היכן המוח נמצא וודאי לא מבין את פעולת המוח. (סטודנט של הפרופ' עובד כיום עם מאסק)
נעזוב את ההשמצות ההדדיות .. מה שחשוב הוא ..
בעוד המתחרים מפתחים מכשירים ייעודיים למוח, לעין או לחוט השדרה,
ניוראלינק מפתחת מוצר כללי – מענה "לכל שימוש"
ההבדל העיקרי הוא ש ..
נויראלינק מתוקשרת יותר, בזכות המייסד האקסצנטרי והתקציב האדיר
כמו כן ..
ניתוח המוח המתוכנן בפיתוח של ניוראלינק חודרני יותר. כדי לאפשר השתלת אלקטרודות ברקמת המוח.
ובעיקר ..
פריצת הדרך היא בעיקר הנדסית – מזעור שבב לעובי הגולגולת, וביצוע מרבית פעולות העיבוד על השבב.
בעבר נדרשו מתקן מגושם הבולט מהגולגולת וחיבור פיזי קבוע למחשב חיצוני, כדי לבצע פעולות אלו. אמנם כבר נעשה שימוש במערכות מתקדמות יותר ברקמות במעבדה, לראשונה הראו שימוש במערכת עם מספר כזה של אלקטרודות בבעלי חיים. הטכנולוגיה מבשילה למעבר מהמעבדה אל הקליניקה. טכנולוגיה קיימת הופכת נגישה יותר. זה טוב – זה יקל על מוגבלויות תנועה וחושים בעתיד הלא רחוק.
אבל ..
יש עוד הבדל !
החזון של נויראלינק רחב הרבה יותר ..
מטרתה – חיבור המוח האנושי למערכות ממוחשבות.
כלומר, לממשק את המוח האנושי עם בינה מלאכותית כדי להרחיב יכולות, באמצעות השתלת אלקטרודות במוח.
חברת נוירו-טכנולוגיה זו הצהירה כי מטרתה פיתוח שתלים לממשקי מוח- מחשב, כלומר מכשור הנשתל במוח וגוף כדי לאפשר ממשק ישיר, "באמצעות המחשבה בלבד", עם מחשב.
לעומת "הרובוטים האוניברסליים של רוסום", שכתב קארל צ'אפק ב- 1920 (והמציא בו את המושג "רובוט"), שהציג דיכוטומיה בין אדם למכונה – החזון של נויראלינק שקורא לבטל אבחנה כזו וליצור ממשק ישיר, בלתי-אמצעי של המוח (והגוף) האנושי עם המכונה.
לנויראלינק יש חזון רחב יותר מריפוי נכויות וטיפול בהפרעות נוירולוגיות.
השתלים של נויראלינק מיועדים לכולנו.
מדברי מאסק עולה כי מול הבינה המלאכותית כולנו, כל האנושות מוגבלת ועתידה בסכנה.
נויראלינק מבקשת לשדרג אותנו ל"נורמליות" חדשה – "סופר-נורמליות".
החזון הוא ממשק ישיר בין קבוצות אדם, באמצעות מחשב. כלומר, לא רק תקשורת אלחוטית ("טלפתית"), של אדם עם מכונה, .. אלא של אדם עם אדם, של בני אדם עם בנות אדם, באמצעות מכונה.
הכוונה היא מחיקת גבולות וסימביוזה, או היטמעות – קץ לשונות ואי ההבנה. (וכבר קראתי התיחסויות לאפותיאוזה , היא האדרת סובייקט לרמות אלוהיות – התייחסות לאדם או רעיון כאלוהות, ולפחות כמפוארת ונעלה במיוחד) עם היכולת להתמזג כאחד – אחד עם שנייה ועם האפס והאחד של המחשב.
מאסק טען כי המערכת תוכל בעתיד "לכתוב מידע למוח", באמצעות אלקטרודות מושתלות כדי לשלוח אותות חשמליים שישפיעו על תאי העצב.
מאסק הדגים (בזמן הקורונה) צילומי מיקרוסקופ, שבהם תאי עצב הגיבו לאות חשמלי מאלקטרודה. טכנולוגיה הנקראת "העצמה ארוכת טווח" (Long term potentiation, או LTP), המבוססת על כך שבמוח נוצרים באופן יומיומי קשרים חדשים בין תאי עצב (סינפסות). בשנים האחרונות הראו שאפשר לייצר קשרים כאלה באופן מלאכותי, אם כי בינתיים בחלקי מוח במעבדה, ולא על בעל חיים חי.
לדברי מאסק, לפני כתיבת מידע למוח, יש לפתח שליטה מדויקת בשדה החשמלי בזמן ובמרחב, תוך שימוש בטווח רחב של זרמים חשמליים, וכל זאת – בלי לפגוע במוח.
מעבר לאתגר הטכני, יש מכשולים מדעיים, כי עוד אין הבנה כיצד המוח מאחסן מידע בזיכרון וקורא אותו. לא ניתן לקשר בין זיכרון למערך הנוירונים המסוים המכיל אותו. גם כלי הדמיה מתקדמים כמו fMRI מאתרים אזור כללי בו הזיכרון מאוכסן ולא יותר. תהליך LTP לא בוצע מעולם על מערכת חיה (in-Vivo), וזה אתגר אדיר. בשלב זה המערכת משפיעה על 1000 עד 10,000 נוירונים ואינה מדויקת. ייצור זכרונות כולל, כך נראה, יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב.
לגבי השתל – נאמר כי .. בעתיד .. יאפשר לתקשר מחשבות.
יכולת השבב לכתוב זיכרונות למוח היא עדיין מד"ב, .. אבל .. זה הכיוון .. טרנס-הומניזם
אתגר אתי משמעותי מאד עולה פה, בהתיחס לפוטנציאל שימוש בשבבים כדי לשלוט במחשבות או בהתנהגות מי שיושתלו במוחם שבבים
צילום מסך – כתבה בגיקטיים
חשוב לזכור ..
בעבר נכשלה נויראלינק בהשגת יעדים שאפתניים שהוצבו בהשתלת טכנולוגיית BCI באדם.
ומאסק השתלח בעובדיו בביטויים אופיינים כמו "כולנו נמות לפני שיהיה משהו שימושי .. צריך להגביר את הקצב ולספק מוצרים שימושיים".
כוח העיבוד (processing power) של נויראלינק הוא היתרון המוצג בפרסומי החברה.
שיטת הניתוח הפולשנית עם כוח העיבוד המוגבר אמורים לסייע לחומרה של ניוראלינק להשיג תוצאות טובות יותר בשחזור יכולות פיזיולוגיות.
הרובוט המנתח אמור לאפשר (בעתיד) השתלות כאלו כהליך רפואי פשוט במרפאות חוץ – שימוש בלייזר כדי לחדור לגולגולת ולהפוך את התהליך לשגרתי, כמו תיקון ראייה בלייזר.
קישור – כתבה בבלומברג, , כתבה בדמרקר , כתבה בגיקטיים
.
אתגר גדול ביותר הוא בטיחות הצ'יפים
כאמור, מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר כעת ניסויים באדם.
כבר שנים עורכת ניוראלינק ניסויים בבעלי חיים, בעיקר קופים, כדי להוכיח שניתוח כזה "בטוח" והשתל יכול להישאר במוח תקופות ארוכות "בלי להזיק".
בניסוי – קוף "הקליד באופן טלפתי" על מסך מחשב.
המכשיר תרגם גלי מתח עצביים לנתונים שמחשב מפענח.
שבבי נוירולינק מקליטים ומפענחים אותות חשמליים שמפיק המוח. למעלה מ-2,000 אלקטרודות הושתלו באזור הקורטקס המוטורי של קוף המקוק. אזור השולט בקשר בין תנועות היד והזרוע.
ארגוני זכויות בעלי החיים זעמו על הידיעות כי במהלך המחקר מתו מספר קופים.
.
לפי מאסק, ההתקן יתקשר עם הטלפון החכם באמצעות פרוטוקול בלוטות'. פה נכנסת אבטחת מידע.
כבר הודגם כי ניתן להשתלט מרחוק על שתלים רפואיים חכמים, כגון משאבות אינסולין או קוצבי לב. סכנת הפריצה משמעותית כי המכשיר לא מבצע קריאה בלבד, אלא יוכל להשפיע על תפקוד המוח.
זה נקשר לחשש מייישום טכנולוגיות מתקדמות באופן פרוע, שחוקרות והוגים רבים מזהירים כי הוא מסכן את עתיד האנושות וכדור הארץ.
בסקר בקרב חוקרי בינה מלאכותית, חזו מחצית שהטכנולוגיה החדשה תביא לקץ האנושות בסבירות של 10% או יותר.
טריסטן האריס, מייסד המרכז לטכנולוגיה הומנית, משתמש בדימוי מתחום התעופה כדי להסביר את משמעות הנתון המדהים הזה: "זה כאילו שהייתם בבורדינג למטוס, וחצי מהמהנדסים שבנו אותו היו אומרים שהוא עומד להתרסק בסבירות של 10%. הייתם עולים על המטוס הזה?"
האבסורד הוא שכוחות השוק גורמים לעולם הטכנולוגיה לזרז את כולם לעלות ולהמריא.
תזכורת ..
זה קורה כבר שנים ביישום הטכנולוגיה הסלולרית והאלחוטית שפוגעת בוודאות ביותר מ- 10% מהאוכלוסייה, לפי מחקרים כה רבים
"רק" רגישי קרינה יש 10% (לפי הערכות שמרניות וסקרים שנערכו בתחילת המאה בכל העולם), אבל יש עוד פגיעות ותחלואה – סרטנים מסוימים, פגיעות נוירולוגיות, נוירופסיכיאטריות והתנהגותיות, קרדיולוגיות, אנדוקריניות ועוד
וגם טכנולוגיה זו מיושמת ומקודמת בפראות כאילו אין מחר
אכן,
יותר מדי חוקרים מאד רציניים (כמו אליעזר יודקובסקי) אומרים שבאמת "אין מחר"
ו .. שאנחנו שועטים לקראת קץ האנושות,
ואולי קץ הכדור הזה כי אנחנו מכלים גם את הסביבה, החי והצומח שזה ביתם
.
"סנדק הבינה המלאכותית", ג'פרי הינטון, עזב את גוגל ומזהיר מסכנות הטכנולוגיה .. פירוט בהמשך
.
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, בפורום מומחים באוניברסיטת תל אביב
חלק (קטן) מהמחקרים על השפעות, נזקים ותחלואה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת – בעברית
https://www.norad4u.co.il/studies-h/emf-studies-list/?fbclid=IwAR3lnxCcatx6Z0VooLzl5G8LuUJfftv0EsvioiP4sk5mA3PjIq6K728-hdg
איך פוגעת הקרינה האלקטרומגנטית בגוף הביולוגי – הסבר מנגנון פיזיקלי בעברית פשוטה יחסית
איך פוגעת הקרינה האלקטרומגנטית בגוף הביולוגי – הסבר מנגנון פיזיקלי (פרופ' מרטין פול)
נזקי קרינה ידועים עשרות שנים והממשל משקר לציבור
לפני כשנתיים נחשפו אלפי מסמכים של מחקרים על נזקי קרינה סלולרית ואלחוטית, בארכיונים של דר' זורי גלזר, חוקר של הצי האמריקאי
נזקי קרינה ידועים עשרות שנים – הממשל משקר לציבור – נחשפו אלפי מסמכים בארכיונים של דר' זורי גלזר
מעט על השפעות הקרינה האלקטרומגנטית על הסביבה
.
"סנדק הבינה המלאכותית" עזב את גוגל ומזהיר מסכנות הטכנולוגיה – ג'פרי הינטון
הינטון פיתח טכנולוגיה לצ'אטבוטים, כמו ChatGPT ובארד. אך לאחרונה התפטר מגוגל כדי להזהיר מסיכוני AI, וציין כי הוא מתחרט במידה רבה על מפעל חייו.
להערכתו, לא ניתן יהיה למנוע מגורמים שליליים להשתמש בטכנולוגיה.
https://www.facebook.com/reel/3651317968446870?s=yWDuG2&fs=e&mibextid=Nif5oz
בקטע קצר זה מודגשת דעתו כי הבינה המלאכותית תהיה חכמה מאיתנו ולא קרה אף פעם שהאינטליגנציה היותר גבוהה נשלטה בידי פחות. ומכיון שהיא תילמד מאיתנו לעשות מניפולציות – זה מסוכן, היא עלולה להרוג אותנו.
בכירי התעשייה מאמינים כי מערכות הבינה המלאכותית חשובות כמו חדירת האינטרנט בשנות ה-90 וכי יובילו לפריצות דרך בתחומים רבים, מחקר תרופות, תכנון חומרים למלחמה בשינוי האקלים, פתרון בעיית היתוך גרעיני ועד חינוך.
ב-2012 יצרו הינטון ותלמידיו באוניברסיטת טורונטו טכנולוגיה שהפכה לבסיס מערכות AI. אך כעת הצטרף לקבוצה של מדעניות ומפתחים שמזהירים כי החברות דוהרות לכיוון מסוכן של מוצרים מבוססי AI.
רבים בתעשייה מביעים חשש כי בינה מלאכותית עלולה להתגלות כדבר מסוכן, כולל הפצת מידע כוזב, סיכון לתעסוקה ובעתיד אף סיכון לאנושות.
כאשר הסטארטאפ OpenAI הוציא גרסה חדשה של ChatGPT במארס, למעלה מ-1,000 בכירי טכנולוגיה ומחקר חתמו על מכתב פתוח הקורא להקפאת פיתוח מערכות חדשות, כי טכנולוגיות AI מהוות "סיכון משמעותי לחברה ולאנושות".
בנוסף, 19 בכירים באגודה לקידום הבינה המלאכותית, ארגון אקדמי בן 40 שנה, פירסמו מכתב אזהרה מסיכוני AI. קבוצה זו כללה את אריק הורביץ, סמנכ"ל המדע במיקרוסופט, שהטמיעה טכנולוגית OpenAI במגוון מוצרים, כולל מנוע החיפוש בינג.
הינטון לא חתם על מכתבים אלה, כי לא יכל לבקר בפומבי את גוגל וחברות אחרות עד שיתפטר מעבודתו. בחודש שעבר התפטר מגוגל ושוחח בטלפון עם סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל חברת האם של גוגל, אלפבית. בתגובה – המדען הראשי של גוגל, ג'ף דין, אמר לעיתונות כי החברה מחויבת לגישה אחראית כלפי בינה מלאכותית, תוך למידת הסיכונים האפשריים, לצד קידום "חידושים נועזים".
ראיון מלא שנתן הינטון ל- CBS
הינטון בן 75 ומכונה "סנדק הבינה המלאכותית". את חייו הקדיש לפיתוח "רשת נוירונים" – מערכת מתמטית שלומדת מיומנויות ומנתחת מידע.
כשהחל במחקרו ב-1972, מעט חוקרים האמינו ברעיון. בשנות ה-80 עזב את ההוראה באוניברסיטת קרנגי מלון ועבר לקנדה, אחרי שסירב למימון הפנטגון (רוב המימון למחקר בינה מלאכותית הגיע אז ממשרד הביטחון). הינטון מתנגד לשימוש ב-AI במלחמה ("חיילים רובוטים").
מערכת "רשת הנוירונים" שפיתח יכולה לנתח אלפי תמונות וללמד עצמה לזהות אובייקטים נפוצים. ב-2018 קיבלו הינטון ושותפיו את פרס טיורינג "הנובל למחשבים",.
את החברה שהקים עם 2 תלמידיו, רכשה גוגל ב-44 מיליון דולר. הטכנולוגיה שימשה לצ'אטבוטים החדשים, כמו ChatGPT ובארד של גוגל. תלמידו איליה סוצקבר מונה למדען הראשי ב-OpenAI.
גוגל, OpenAI וחברות אחרות בנו רשתות נוירונים שלמדו מכמויות אדירות של טקסט דיגיטלי. הינטון חשב שזו דרך עוצמתית בעזרתה יוכלו מכונות להבין ולייצר שפה, אבל העריך כי היא נחותה מהדרך בה האדם משתמש בשפה. אולם, כשגוגל ו-OpenAI בנו מערכות תוך שימוש בכמויות גדולות בהרבה של נתונים, בשנה שעברה, שינה את דעתו. הוא מאמין כי המערכות נחותות מהמוח האנושי בתחומים מסוימים, אבל החל לחשוש שהן מאפילות על האינטליגנציה האנושית במובנים אחרים. להערכתו, ככל שמשתפרות מערכות AI, גוברת הסכנה. הפער וההתקדמות הצפויים יגדלו ויגברו בקצב אקספוננציאלי וזה מפחיד.
בעבר, כאשר נשאל מדוע הוא עובד על טכנולוגיה עם פוטנציאל כה מסוכן, ציטט את רוברט אופנהיימר, שהוביל את פיתוח פצצת האטום: "כשרואים דבר מתוק מבחינה טכנולוגית, ממשיכים לעשות את זה". הוא גם אמר שאם לא הוא, מישהו אחר היה עושה זאת ממילא, וציין שזה תירוץ ידוע ושחוק.
https://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.html – קישור לכתבה בניו יורק טיימס
.
אז ..
בארד של גוגל, סידני של מיקרוסופט, ChatGPT של OpenAI הם תוצרי למידת מכונה. כלומר, מאתרים דפוסים בכמויות מידע עצומות והופכים מיומנים ביצירת פלט הכי סביר סטטיסטית, זה כאילו מחשבה ושפה אנושיות, כאילו. מהירות עיבוד המידע וגודל הזיכרון גדול מהמוח שלנו, ללא ספק. אבל .. מה עם הפקת תובנות אינטלקטואליות, יצירתיות אמנותית ועוד יכולות "אנושיות" שהן מפתיעות וחדשניות? זה כנראה יגיע, אבל זה עדיין לא פה.
כי המוח שלנו אינו מנוע סטטיסטי של התאמת דפוסים כדי לתת תשובה סבירה, אלא מערכת מתוחכמת, לא מודעת, חסכונית וזריזה שמייצרת פרשנויות ותחזיות, גם בהעדר מידע רב (להיפך, הבורות כיום די שולטת אבל תיאוריות ו"דעות" יש לכולם).
מהי בינה מלאכותית – דר' און שחורי מהפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן
שוק הבינה המלאכותית החל לרתוח בעקבות מחקר מ-2017 של חוקרי גוגל. במחקר – מודל AI איפשר להבין שפה טבעית בצורה טובה יחסית. זה היה יסוד מודלי השפה בבסיס הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, כולל ChatGPT.
.
מכתב פתוח של עמותת "מכון עתיד החיים" קרא להפסקה של 6 חודשים ביצירת בינה מלאכותית מתקדמת. חתמו עליו מובילי טכנולוגיה כמו אילון מאסק. זה נובע מחשש לגבי LMS — מודלי שפה גדולים — מהסוג שמפעיל את ChatGPT. מודלים שהפתיעו אפילו את יוצריהם ביכולות בלתי צפויות. כמו פתרון חידות היגיון, כתיבת קוד מחשב, זיהוי סרטים מתקצירי עלילה הכתובים באימוג'ים ועוד. כן, אילון מאסק חתום על המכתב, אבל .. משיק בינה מלאכותית משלו ויש לו אינטרס בהשבתת יריביו. אכיפת רגולציה מחמירה, או עצירה זמנית.
.
מיליון איש השתמשו בתוך שבוע ב–ChatGPT כשנפתח לציבור בנובמבר 2022. 100 מיליון בתוך חודשיים. הוא כותב חיבורים לתלמידים ונאומי חתונה. אמנם ChatGPT הואשם בהוצאת לשון רע. תשובות המודלים נשמעות אמיתיות, אבל מכילות טעויות עובדתיות ואף פייק מוחלט.
הפחד מכך שמכונות יגנבו מקומות עבודה הוא עתיק. .. עד כה, טכנולוגיות דווקא יצרו עבודות חדשות במקום הישנות.
בסקר מ–2022 בקרב חוקרי בינה מלאכותית, 48% העריכו סיכון של לפחות 10% כי ההשפעה תהיה "רעה באופן קיצוני" — כלומר השמדת המין האנושי; 25% העריכו שהסיכון לכך 0. הסיכוי החציוני היה 5%.
הפסימיים חוששים שבינה מלאכותית תלבש צורה אנושית ותפגע בנו, למשל, בהפצת מגפות או הרעלה המונית, או תשכנע בני אדם לבצע התקפות טרור. הכוונה לא בהכרח מרושעת, אלא שמטרותיה עלולות לא להסתדר עם קיומנו. הסיכויים להתרחשויות כאלוו לא ידועים.
מה שנדרש זו רגולציה, ולא בשביל הצלת האנושות. מערכות בינה מלאכותית עלולות ללקות בהטיה ולפגוע בפרטיות ובזכויות יוצרים. בהמשך הרי יתגלו בעיות נוספות.
בריטניה החליטה על יישום רגולציה קיימת על בינה מלאכותית, במטרה להגביר השקעות ולהפוך את בריטניה למעצמת בינה מלאכותית. ארה"ב בגישה דומה, אבל ממשל ביידן מבקש חוות דעת מהציבור לגבי הרגולציה.
האיחוד האירופי מציע קטלוג שימושים שונים של בינה מלאכותית לפי דרגות סיכון, וחיוב פיקוח וגילוי נאות ככל שהסיכון גבוה יותר. שימושים של בינה מלאכותית מסוימים נאסרו, כמו פרסום תת־הכרתי וביומטריקה מרחוק. חברות שיפרו את הכללים ייקנסו.
ממשלות צריכות להתייחס לבינה מלאכותית כמו לתרופות — עם רגולטור ייעודי, בדיקות קפדניות ואישור לפני השקה לציבור. סין דורשת מחברות לרשום מוצרי בינה מלאכותית ולעבור ביקורת לפני השקה. המניע פוליטי יותר מבטיחותי ועל הבינה המלאכותית לשקף "ערכי סוציאליזם".
הטכנולוגיה רבת העוצמה מביא סיכונים חדשים, לצד הזדמנויות. איזון דורש זהירות. .. אבל, מניסיוננו – ההיבריס האנושי ממהר ליישם לפני בדיקת השלכות בעייתיות. אחר כך, פעמים רבות, כבר מאוחר מדי.
את הבטחת הבינה המלאכותית ראוי לאזן עם אומדן סיכונים ו .. לנו נותר .. להסתגל.
.
נזכרתי כי ב- 2020 ..
ד”ר דניאל מישורי מהחוג ללימודי סביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, התייחס בהרצאתו בפורום המומחים, (קישור לתקציר ההרצאה), ל.. רגישות לקרינה בלתי מייננת (EHS) ו.. לערים חכמות, טכנולוגיה חכמה, דור 5 וחשיפה לקרינה.
בין השאר, ציין אז מישורי כי החברה האנושית מתקדמת לעבר עולם פוסט-אנושי, בו מתוכנן מרחב ציבורי שייטיב יותר עם מכונות מאשר עם האדם ושאר היצורים הביולוגיים. יש לכך קשר לחזון העולם הטרנס-הומני שמשלב בין האדם למכונות, סייבורגים, ו“שדרוג” האנושות על ידי חיבור מוח האדם למחשב.
באותה שנה קיבלתי ידיעה ששעשעה אותי ..
באבמייל גויס לקדם את השבב המוחי של אילון מאסק.
(באותם ימים עוד נשאלתי מי הוא אילון מאסק .. היום כולם מכירים את היזם הקדחתני שהקים את פייפאל, המפתח של טסלה, שייסד את חברת החלל ספייס אקס שתנחית אדם על מאדים ובינתים מטיסה עשירים לחלל, ממלא את האטמוספירה בלווינים לרישות וויפיי עולמי – בכל חור תהיה קליטה)
ו .. ניוראלינק של מאסק מפתחת שבבים להשתלה במוח – שבב "שיקל וישפר את חיינו".
מאסק הדגים ב- 2020 את הטכנולוגיה על חזירים ומאז כבר הוכרז על ניסויים באדם.
בהרצאתו אז חשף שתל שמתחבר ישירות למוח ולמערכת העצבים.
"כמו צמיד כושר בגולגולת שלכם", אמר, .. חח, התגלגלתי מצחוק.. קורע הבחור..
והמטרה, כך ציין, "לעקוב בעזרת השבב אחרי המצב הבריאותי" .. למשל, לרפא שיתוק באיברים, או לאמן מחדש חלקים מסוימים במוח כדי לטפל בבעיות כמו דיכאון והתמכרויות. לדבריו, כל בעיה שקשורה למוח תקבל טיפול בעזרת השבב – שבץ, איבוד שמיעה, ראייה וזיכרון, כאבים עזים בגוף ועוד.
ו.. גם .. "לשלוט בסמארטפונים ומחשבים מהמוח" (פירוט נוסף בכלכליסט)
השבב מוכנס למוח בניתוח, על ידי רובוט חכם מתוצרת ניוראלינק, כמובן.
רובוט מחדיר את האלקטרודות בשתל ישירות לתוך המוח ..
שתל בגודל מטבע – חור בגולגולת והשתל יחליף חלק בגולגולת, ויודבק בדבק מהיר ..
30 דקות ללא הרדמה כללית .. קמים והולכים הביתה .. באותו יום. איזה כיף, וואו.
אגב, צריך להטעין את השתל מדי לילה, כמו את הסמארטפון .. כיף חיים.
מאסק גם מתכנן "טלפתיה קונספטואלית" ותקשורת מחשבות בעזרת השבב במוח.
"נוכל לשמור ולשדר זיכרונות… ניתן יהיה להוריד זיכרונות לגוף חדש רובוטי". זה לעתיד רחוק יותר, עתיד ורוד כמו באח הגדול ..
האח הידד
מאסק טוען שזה אפשרי וישים כבר בשנים הקרובות. .. האח הידד בשלישית ..
וואו, כמה חברים נפגעי טכנולוגיה חדשים יהיו לנו.
(אגב, אני הייתי מהמטורללים שרצו שבב ומפתח קריפטוגרפי ושדרוג טרנס-הומני סייבורגי והרחבת חישה .. לפני שנפגעתי כהוגן מקרינה.. סתם קרינה סלולרית ואלחוטית וכימיקלים סינתטיים
לטענת מאסק, הבינה המלאכותית תציל אותנו מטעויות אנושיות בהתעסקות במוח העדין,
ברור .. ואין כשלים בטכנולוגיה.. לא, לא .. חח
נזכרתי בגזענות של בינה מלאכותית .. חח.. "אפס" טעויות וכשלים, אוי אוי ההיבריס
ובגלובס ..
רובוט ממש טוב כמנתח, נוח – משוחרר משבועת הרופאים, מ"פרימום נון נוקרה" (ראשית, הימנעו מגרימת נזק) ומעיקרון ההיזהרות. .. חח
ו.. דבק זה הפתרון הטוב והיעיל ביותר ורק נשמע זול, גם את זה הסביר מאסק.
ו .. גם .. שניתן להסיר את השתל בלי נזק למוח.
מאסק הציג 3 חזירים:
- בלי שתל.
- עם שתל פעיל.
- אחרי הסרת שתל.
כולם בריאים ומאושרים – שימו לב – מאושרים !! (הם כנראה יודעים כבר לדבר בזכות השתל ומאסק)
חזיר עם השתל הדגים קליטת שידורים עצביים מהמוח.
מכל מקום ..
יתחילו עם עשירים .. חח (אתם יודעים שעשירים עם בתים חכמים והחלפת ציוד חדש עתיר כימיקלים וקרינה באופן תדיר חולים יותר.. למזלם, יש להם כסף לשירותי רפואה חדשניים)
ובעתיד זה ירד ל.. כמה אלפי דולרים בודדים .. יעני לעמך .. האח הידד.
הנה מאסק בלשונו
עדכון – סוף דצמבר 2020 – אילון מאסק מגייס כספים להמשך פעילותו
240 לווינים כבר בחלל במבצע רישות העולם בוויפי ואינטרנט מהיר לכל חור ונקודה בעולם. https://www.facebook.com/groups/448006515406043/permalink/1683450548528294
וקצת הרחבה, בחלקה מבוססת על כתבה בהארץ
אילון מאסק כבר שנים מדבר על הכרח לשלב בינינו לבין המכונה, כדי לשרוד. כי למכונה יהיו יתרונות גדולים על פנינו והיא תשלוט באדם. מחשב יהיה חלק מהגדלת האינטליגנציה, בדומה למה שעשתה האבולוציה משך מיליוני שנים — צירוף אונה לאונה במוח והעצמת האינטליגנציה, שיפור הזיכרון ויכולות החישוב, כישורי שיחה, הומור ויצירה.
בפיתוח ספייס–X חוקרים מאסק וצוותיו אפשרות ליישב את מאדים למקרה בריחה מכדור הארץ כתוצאה מאסון אקולוגי או אטומי. בטסלה הוא בונה מכונית חשמלית נועדה לצמצם את הנזקים האקולוגיים (אני וחברי נפגעי הקרינה לא נוכל להשתמש בה), הוא גם מפתח טכנולוגיות של חציבת מנהרות ענק שיזם נועדו לפתור בעיות גוברות של צפיפות כלי רכב בכבישים.
כאמור .. נויראלינק מחברת תאי עצב לשבבי מחשב, כדי להגן עלינו מהרובוטים – יצורים סופר־אינטליגנטיים שישעבדו אותנו. זה ממש סיפור הגולם..
ריי קורצווייל טבע את המונח "סינגולריות" לציון נקודת זמן ייחודית ובלתי הפיכה, בה המחשבים ישיגו אינטליגנציה גבוהה משל בני האדם. מאסק לא רק מנסח חזון טכנולוגי אלא גם חותר אליו. המענין הוא שבעבר מאסק הזהיר מזה.. בעבר התנגד מאסק לניסיונות להקנות למחשבים יכולת חשיבה, בגלל החשש שהגולם יקום על יוצרו. כי סביר שיצורים סופר־אינטליגנטיים יצודו וינצלו אותנו או יהפכו אותנו לחיות המחמד שלהם.
אבל אז .. מאסק הבין שהכיוון הזה בלתי נמנע, שאינטליגנצית על מלאכותית קרובה, והוא נכנס לזה בכל הכוח והחל לתכנן כיצד להשפיע עליה מבפנים..
בין השאר, פנה מאסק לטים אורבן, מהבלוג "wait but why", כדי שיסביר על המיזם החדש.
אורבן כתב על ההיסטוריה של הקשר בין האבולוציה הביולוגית לאבולוציה התרבותית של המידע..המוח האנושי נראה כזירת פעילות של כמה שותפים, שכל אחד הצטרף בתקופה אחרת באבולוציה. הוותיק הוא גזע המוח – המוח הזוחלי – שאחראי על תפקודים בסיסיים בגוף (נשימה, קצב לב ורפלקסים). שני הגיע "המוח הרגשי", שאחראי על רגשות כפחד ועונג, ועל פעולות אינסטינקטיביות, כמו טיפול בצאצאים. השותפה האחרונה היא קליפת המוח – כישורים גבוהים כמו יכולת ליצור כלים ולשתף פעולה, ויכולת לחשיבה מודעת. המחשבות הפכו מורכבות ועם הזמן נמצא דרך להעביר את המחשבות לאחרים. קליפת המוח יצרה שפה – צלילים מובנים באופן סמלי איפשרו לתרגם מחשבות לצלילים סמליים ולהעבירם לקליפת המוח של אחרים.לפני כ–100 אלף שנה החלו אנשים לשתף אלה את אלה במה שלמדו. האפשרות ללמוד מניסיונם של אחרים ולהעביר לדור הבא, שיכל לשפר או לממש. והידע הצטבר. השפה הובילה ליצירת אינטליגנציה קולקטיבית גדולה בהרבה מזו של היחיד, וכל אחת ואחד יכלו להשתמש בידע כאילו היה שלהם.המאמץ הקולקטיבי הניב את כל ההמצאות..שכלול השפה הוביל ליצירת מבנים חברתיים מורכבים. שבטים גדלו. כשאנשים חיו בצפיפות, התקיימו חילופי דעות ווהמצאות רבות. הידע תפח והמהפכה הגדולה הבאה היתה המצאת הכתב. כי מידע שנאסף והועבר מפה לאוזן הרבה אבד. הכתיבה איפשרה לקבע מחשבה לעצם פיזי, ושם יכלה להישאר. הנייר איפשר לדחוס כמויות עצומות של ידע ליריעה דקה, ואחר כך לקובץ יריעות — הספר. הידע נאגר בספרים שהיוו בסיס לגילויים והמצאות נוספים..במאה ה–15 הגיעה מהפכת הדפוס. עד גוטנברג ידעה האנושות 95% ממה שצריך היה כדי להמציא את הדפוס. גוטנברג התבסס על ידע זה והמציא 5% נותרים. האפשרות לשכפל ידע במהירות ובזול הזניקה את היכולת להפיץ ולהפכו לנגיש להמונים.מאותו רגע, מחשבה של אחד יכלה להגיע למיליונים, ידע ממקום מסוים התפשט בכל העולם. עידן תקשורת ההמונים החל – המין האנושי החל להתנהג כישות אחת בעלת מוח ואינטליגנציה קולקטיביים..
המוח הקולקטיבי – יישות קולקטיבית שאורבן כינה "human colossus" – גיבור־על בדיוני ענק בעל יכולות מפליגות, שכונה בכתבה ב"הארץ" "האינטליגנציה האנושית". דברים הומצאו בקצב גובר — טכנולוגיות תקשורת שהפיצו ידע בקלות ליותר אנשים, שהמציאו עוד טכנולוגיות. האינטליגנציה האנושית בנתה מכונות שהחליפו פעולות של בני אדם.
ואז עלתה המחשבה: אולי ניתן להעביר למכונות גם את פעולות המוח?
באמצע המאה ה–20 פותחו המחשבים ששידרגו את הזיכרון, כלומר את מה שעשו קודם הספרים.
מחשבים החלו לעבד מידע והפכו לסוג של מוח טוב מזה של האדם.הזינוק הבא התרחש בתחילת שנות ה–90 כשמוחות מחשב למדו לתקשר ויצרו רשת תקשורת עולמית — האינטרנט. ישות ידע חדשה. אורבן מכנה אותה "computer colossus", "האינטליגנציה המחשבית".כמו שהמוחות הפרטיים של בני האדם מהווים את תאי העצב במוח "האינטליגנציה האנושית", יוצרים כל המחשבים המחוברים זה לזה את הרשת העצבית של "האינטליגנציה המחשבית".
רשת זו הפכה מהירה וגמישה, ובשנים האחרונות בעלת יכולות למידה. קיומה איפשר למיליארדי בני אדם גישה קלה לכל הידע האנושי שצמח לממדי ענק, "האינטליגנציה המחשבית" הפכה להרחבה המוחית של "האינטליגנציה האנושית". לטענת אורבן, זו הסיבה שאנחנו לא משתגעים על בני אדם אבל מתפעמים מהאנושות… מעריצים את האינטליגנציה הקולקטיבית, שניזונה יותר ויותר מהמחשב..
מאסק מכוון לשלב הבא – קשר ישיר בין 2 האינטליגנציות.מדענים בתחום "ממשק אדם־מכונה"
כבר שנים שמחברים מחשב למערכת העצבים של חולים כדי לפצות על מוגבלות, משתילים התקן באוזן של חירשים, שעל ידי שבב הופך צלילים לאותות חשמליים שמגרים את עצב השמיעה; מחדירים לעיני עיוור שתל רשתית שמחובר לשבב; משתילים קוצב מוח ששולח אותות למוח חולי פרקינסון או דיכאון עמוק. משותקים, שמוחם חובר למחשב, מצליחים להניע רגל או זרוע רובוטיים בכוח המחשבה..
ברית האדם-מחשב מרגשת – את המתלהבים ואת המזועזעים.
לריפוי מחלות ותיקון פגיעות מוח יש אהדה. ולכן, השלב הראשון בחזון של מאסק, שגייס משקיעים, עסק בפתרונות למוגבלויות, מוטוריות וקוגניטיביות. ומאוחר יותר תגיע "העצמת" יכולת המוח האנושי "הרגיל" — יותר זיכרון, יותר קשב ויותר יכולת עיבוד. משאלה זו מעוררת אי נחת.
מאסק רוצה לתת הרבה יותר גם למי שיש להם. ומדבר על המחשב ועל האינטליגנציה הדיגיטלית כשכבה נוספת של המוח הביולוגי, כחלק בלתי נפרד מהמוח שלנו. וכשננצח את אלוף העולם בלא חשוב מה לא נגיד "האינטרנט שלי ניצח" (וגם לא "המוח הרגשי שלי מפחד") אלא "אני".
אני.
אורבן מדמיין בהתלהבות מוחות ומחשבים שידברו בחופשיות, יקלטו ויבינו אותות ללא הבדל ביניהם. במקום ללמוד שפה זרה במאמץ, אפשר יהיה להתחבר לקבצים ולדעת בבת אחת; להטעין למחשב מחשבות וזיכרונות שישארו שם כגיבוי במחלות שיכחה שמוחקות הכל, ויישארו לנצח אחרי המוות..אנחנו משתמשים בטכנולוגיית תקשורת שפיתחה האינטליגנציה האנושית לפני כ–100,000 שנה: השפה המדוברת. מניעים אוויר בעזרת הפה, או כותבים ומקלידים באצבעות כף היד בקצב אטי יחסית לשטף המחשבות.זה פרימיטיבי.למה לא לדבר ישירות ממוח למוח?
וגם להרגיש.
"אין סבל במילה סבל", כותבת אגי משעול, השפה לא מעבירה תחושה. אבל בתסריט מוח־מחשב־מוח, ניתן לחוש סבל של הזולת ולחוות אושר של אחרים, להתחבר לקבצים שמעתיקים את מצב המוח שלהם ולהיכנס לעורם. אמפתיה אולטימטיבית, הכרת הקוואליה – חוויה סובייקטיבית חמקמקה שאינה ניתנת להגדרה מילולית או להעברה לזולת.
וואו.. זה מלהיב.יותר ויותר מרכזי מחקר עוסקים בממשק אדם־מכונה.
משותקים שמצליחים להזיז איברים משותקים או זרוע רובוטית באמצעות המחשבה נשמע בעבר הלא רחוק כמו מדע בדיוני והיום זה קורה. כמו מעקף בכלי דם סתומים, זה מעקף של עמוד השידרה, כשבמעקף זורם מידע ולא דם. אלקטרודות קולטות אותות עצביים שהמשותקים שולחים מהאזור המוטורי במוח ומעבירות למחשב במקום לחוט השדרה המנותק והמחשב מעבד ומתרגם אותם לאותות חשמליים שמפעילים זרוע – משותקת או רובוטית..וזה דוחף לחפש דרך לבנות מעקף במוח עצמו כדי להתגבר על פגיעות מוחיות. כשיש פגיעה ממוקדת, לקלוט מידע מנקודה לפניה, לעבד את המידע מחוץ למוח, במחשב או שבב, ולהחזיר את המידע למוח – אחרי הפגיעה.
צוות חוקרים המארץ דימו פגיעה ביכולת הלמידה של המוח הקטן על ידי הרדמתו. החולדה לא יכלה ללמוד את הקשר המותנה בין גירויים. למוח הקטן שלה חובר מעקף — שבב שמחקה את הרשת הביולוגית — מחובר לשלוש אלקטרודות, שהעבירו את האותות לשבב, שלמד את הקשר ושלח אות דרך האלקטרודה השלישית ליציאה המוטורית של המוח הקטן, ואחרי כמה סבבים שוקמה יכולת הלמידה על ידי המעקף האלקטרוני.למעשה, נוצר היבריד. ו .. נוירולוג מומחה למוח חולדות לא יכול היה להבדיל אם זו חולדה שלמדה בתהליך ביולוגי, או חולדה 'פגועה' שלמדה על ידי השבב שהושתל.
המיזם של מאסק לא פועל לפי פרדיגמה מדעית, אלא מתוך המחקרים של ממשק מוח־מכונה, מניסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. מתברר, שלמרות שמחקר כזה לא מתחיל מהשערה מדעית, הרבה פעמים נולדות במהלכו שאלות ומתקבלות תובנות מדעיות.
הקפיצה האדירה שעבר המחשב מ- 1950, שתפס אז חדר שלם, ועד השבב הקטן בטלפון הנייד שכוח החישוב שלו גדול פי אלף מיליארד, מרמזת על הקושי לדמיין מה יהיה בעוד 50 שנה ממשק האדם־מכונה, בהינתן שכבר עכשיו אדם משותק יכול להזיז זרוע רובוטית בעזרת המחשבה..
מאסק רוצה שהאינטליגנציה האנושית תעזור לא רק למשותקים, אלא גם לסובלים ממחלות קוגניטיביות כמו הפרעת קשב ואלצהיימר, ובתוך עשר שנים הטכנולוגיה גם אנשים רגילים יוכלו להרחיב יכולות מוחיות..
מאסק חולם ומשקיע מתוך רצון שיהיה לאנושות משהו לקוות לו. כך הוא אומר, או מאמין, או רוצה שאנחנו נאמין.
החזון המטלטל שלו מדגים את יכולת האינטליגנציה האנושית להניע שיתוף פעולה כדי לממש חלומות מוטרפים.
נקווה שהתיחסות לבריאות, אושר וחמלה יהיו חלק מהדרך, או שהפגיעה בנו תהיה אדירה..
מרתק.. אין ספק – עולם חדש מופלא
(מענין מה אלדוס האקסלי היה חושב)
(ותודה לאל שאני כבר מבוגרת)
ולצפייה בהרצאתו של ד”ר דניאל מישורי
הרצאות פורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת ובריאות הציבור – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
פליטים סביבתיים – מצגת של דר' יעל שטיין בכנס אונסקו 2015