במקרה מצאתי ..
התיחסות של דר’ מרקולה מ- 2007 למחקר מעקב בן 5 שנים של דר' ג'ורג' קארלו ותמרה מריאה באוסטרליה, לגבי סיבות אפשריות לקשר בין קרינה לאוטיזם.
זה נכון גם לדמנציה מוקדמת ולהפרעות נוירולוגיות נוספות ששיעוריהן עלו בעשורים האחרונים.
לדברי דר’ מרקולה ב- 2007,
ניתן להסביר את הקשר הסיבתי בין קרינה בלתי מייננת ואוטיזם (בחלק מהמקרים) כנובע מ:
- פרדיספוזיציה גנטית (רגישות מולדת)
- ליקוי בפינוי מתכות כבדות מרקמות הגוף
- רגישות מוגברת לנזקי עקה חימצונית
- חשיפה סביבתית לגורמי סיכון
- העברה בין דורית של הצטברות מתכות
וזה נכון לגבי לגבי רגישות לקרינה.
גם פאזל האוטיזם של דר' סאליבן מתאים לרגישות לקרינה EHS ולרגישות לכימיקלים MCS ולעוד תסמונות ותחלואה המתגברות בתקופתנו.
75% מהתחלואה היום סביבתית, טוענת דר' אליזבת' סימור.
המודל המוביל ברפואה סביבתית הוא ..
מודל החבית העולה על גדותיה
המודל החל עם דר' ויליאם ריה ז"ל, שהיה מנתח לב ונפגע מחומרי הדברה והתמסר לפיתוח רפואה סביבתית.
למודל הבסיסי הוספתי עוד גורמים סביבתיים, שעלו במחקרי השנים האחרונות
נציין כי דר' ריה טופל ע"י דר' רנדולף, אלרגולוג שייסד ב- 1965 את האקדמיה האמריקאית לרפואה סביבתית.
על מודל החבית ומנגנון התפתחות רגישות לקרינה – מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021.
.
מזה מספר שנים,
דר' אריקה מאלרי בליית' מלמדת צוותי רפואה על רגישות לקרינה (EHS)
בהרצאותיה חוזרת ומבהירה דר' מאלרי בליית' (ומומחים אחרים בתחום, כמו פרופ' בלפום) כי ..
רגישות יתר לקרינה EHS היא בעיה פיזיולוגית, פיזית לגמרי. המקור אינו פסיכולוגי.
קיימת פרדיספוזציה שמופעלת על ידי טריגר (חשיפה אקוטית חזקה או מתמשכת מצטברת לרמות קרינה ומזהמים שאינן נחשבות גבוהות)
ואז .. תחזוקה שממשיכה את המצב (חשיפה מתמשכת)
הגדרת העבודה שנותנת דר' מאלרי בליית' לתסמונת
רגישות יתר לקרינה היא "הפרעה רב-מערכתית המתאפיינת ברגישות ההולכת ומתגברת לשדות אלקטרומגנטיים בטווחי תדרים ההולכים ומתרחבים ומתרבים ובעוצמות נמוכות יותר ויותר"
דר' אריקה מאלרי בליית' היא רופאת טראומה בריטית מצטיינת ומוערכת.
מ- 2008 היא מתעסקת גם בנזקי קרינה בלתי מייננת.
בוידאו הבא מתועדת הרצאתה של דר' מאלרי בלייתי באגודת הרופאים הבריטית על רגישות לקרינה EHS, בשנת 2014
והנה ..
הרצאתה של דר' אריקה מאלרי בליית' על רגישות יתר לקרינה (אבחון, מניעה וטיפול) בכנס רפואי על השפעות בריאותיות של קרינה 2019
מתוך הרצאה זו:
1- שקף של תסמיני רגישות לקרינה
2- שקף של קודים רפואיים לאבחון רגישות לקרינה
3- שקף ניהול הרגישות – השלב הראשון וההכרחי הוא הימנעות מחשיפה לקרינה ורק אז ניתן לשקם את הגוף ולנהל את המצב
היא מדגישה כי המצב הרפואי עלול להיות מאד חמור עקב הפגיעה מהקרינה ובנוסף העדר יכולת לתפקוד והעדר מגורים הולמים, אובדן תמיכה ורשת חברתית, העדר סיוע רפואי מתאים, אי יכול לצאת ולהשיג מזון וצרכים בסיסיים ועוד – מדובר במצב חירום הדורש פעולה דחופה וסיוע מורכב.
הימנעות כוללת מרכיבים רבים, שעל הנפגעות והנפגעים ללמוד וליישם, כגון:
וגם
הימנעות כוללת גם הימנעות מכימיקלים סינתטיים למקרים משולבים ב- MCS (אלו רגישויות צולבות כפי שהראו פרופ' בלפום ואחרים) ומביו-טוקסינים כמו עובש, הימנעות מחשיפה לגזים רעילים ולראדון, הקפדה על תזונה אורגנית נקייה וטבעית (תוך בדיקת אלרגיות שעלולות להתפתח), טיפול במצבי טראומה והרגעת הצד הרגשי (יכולה להתפתח פוסט טראומה משנית עקב המצב וחלק מהמועדים לפתח את המצב מתאפיינים ב- PTSD)
4- שקף המסכם טיפול ושמירת בריאות בסביבה המודרנית, עתירת הקרינה המלאכותית ומניעת רגישות לקרינה (2019) – מודל של A עד HS לטיפול ומניעה של EHS
5- שקף מסקנות – הימנעות מודגשת כטיפול הרפואי המוצדק והחשוב ביותר. שיפור והסגת הפגיעה יכולים להתרחש בסביבה נמוכת קרינה וזיהום סביבתי
בכנס בינואר 2021 נתנה דר' מאלרי בליית' הרצאה משופרת ומעודכנת על המקרים המורכבים של רגישות יתר לקרינה.
חלקים מהרצאתה ומהרצאות של רופאות ומומחים שלימדו על רגישות לקרינה, ביום השני לכנס הרפואי ב- 2021, בפוסט מסכם על מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה
באתר של דר' מאלרי בליית' ושותפיה – PHIRE רופאים למען בריאות סביבה וקרינה – יש מספר הרצאות מומלצות בנושא
https://phiremedical.org/resources/videos-for-ehs/
פרופ’ בלפום דרש, בחודש מרץ 2020, להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות)
רופא בריטי בשם Dr Andrew Tresidder פותח מכתב לקולגות רופאות ורופאים, ביוני 2020, במילים Electrosensitivity (ES) is a very real illness .. כלומר, "רגישות לקרינה היא מחלה אמיתית לגמרי"
http://www.es-uk.info/wp-content/uploads/2020/07/ES-GP-patient-letter-June-20.pdf
מחקרים על רגישות לקרינה, כולל הדמיות מוחיות המראות שונות מוחית ברורה וחד-משמעית
דר' אריקה מאלרי בליית' מביאה את מחקרו כפול הסמיות של דר' ריה (Rea) ואחרים מ- 2009 המראה בבירור כי רגישות לקרינה היא תופעה אמיתית
דר' מאלרי בליית' מסבירה כי הבעיה במחקרי פרובוקציה "ידועים" (שגרמו להאמין כי מדובר ב"נוסבו") נעשו בצורה מחפירה מבחינה מתודולוגית (פרופ' מרינו מאשים את דר' רובין בהונאה מכוונת)
דר' מאלרי בליית' עקרונות לבדיקות תקינות, אך חוזרת ומדגישה כי מבדקי פרובוקציה אינם אתיים ולא נדרשים לאבחון
היא מסבירה כי תהליך הבדיקה גורם סבל לנפגעות ונפגעי הקרינה ועלול להחמיר את התסמונת ואת מצבם הרפואי. היא מציינת כי הכרחי להסביר זאת היטב למטופלות ולנבדקים, שעבורם גם כל יציאה לעולם היא פרובוקציה מזיקה. את הרצאותיה היא פותחת בתזכורת משבועת הרופאים – פרימום נון נוצרה "ראשית, מניעת נזק").
ניתן לאבחן בבדיקות מעבדה (שהיא מונה) ותשאול וחקירת ההיסטוריה, אין צורך בבדיקות פרובוקציה וגרימת נזק. אולם אם רוצים "להוכיח" EHS יש לבצע זאת בצורה נכונה ומוקפדת, כפי שמסוכם בשקף.
ואצלנו ..
דר' יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי "הדסה עין כרם".
שקף מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב' פברואר 2020
מדבריה..
- קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
- בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו') והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
- שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%. שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
- בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה "פסיכולוגי", "פסיכיאטרי" או "נוסבו".
ואני מוסיפה..
שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו"ם מ- 2007.
פרופ' אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס "קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה" באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.
פרופ' יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%. זה המון.
לפי החישובים של פרופ' יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006).
מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ"נכות תפקודית" (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ"רגישות לקרינה" – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.
לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים "להתאים" תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת "שחיקה" (burn-ou), "כאב כרוני", "מיגרנה", "פיברומיאלגיה" או "פוסט-טראומה" ואפילו "דיכאון" (שאף אחד מהם לא ניתן "להוכיח" – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).
ואל תתבלבלו – כל אלו "תסמונות" ולא "מחלות", כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר "אין לנו מושג".
אבל..
זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני "רגישות לקרינה" ועלייה באבחונים אחרים, כך "מועלמת" הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.
רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון
סיכום הרצאתה של ד' יעל שטיין – עמיר בורנשטין
הטעות של דר' רובין (פסיכולוג) במבדקיו הידועים – טעות שגרמה לעולם להאמין שרגישות לקרינה לא קיימת ("נוסבו") – וטענתו של פרופ' מארינו שאין זו טעות אלא הונאה
כמה רופאים ורופאות מכירים נפגעי קרינה ו.. שותקים?
בצילום תקציר דבריו של פרופ' אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015
תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז
דר' יעל שטיין מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012
תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר' יעל שטיין ודר' איריס יודסין
מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021
השמות שניתנו לרגישות לקרינה החל משנת 1900 – מתוך הרצאתה של דר' מגדה חבס
ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.
רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.
(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה "אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי").
אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.
(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.
ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו "תשומי" ו"דימיונות". גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל "הזיות". תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ"ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.
מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).
זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס
לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
