כתבה ו', חברה רגישה לקרינה:
"לאחרונה נודע לי שקרוב משפחה שלי אובחן כאפילפטי, בגיל 30. הוא מקבל תרופות מתאימות ורשיונו לנהוג נשלל לשנה.
כשהעלתי את האפשרות של שימוש יתר בפלאפון, נענתי כרגיל בזילזול ובכעס מהסביבה: "מה פתאום", "למה תמיד את מביאה את הסיבה הזו", "את לא צריכה להגיד את זה", " זה כנראה מלחץ נפשי" וכו'.
בעבר קראתי היכן שהוא שחולי אפילפסיה שחוו התקף בגיל יחסית מאוחר הבינו בסופו של דבר שקרינה מוגזמת גורמת להם להתקף. הם למדו למזער את ההתקפים באמצעות סביבה בטוחה מקרינה.
כמו כן, רות אפל (רגישה לקרינה מבוגרת מאד, הכי ותיקה בארץ ומאד חכמה) גילתה שאנשים כמוני וכמוה נופלים למעין התקף שינה בלתי נשלט (נרקולפסיה) בהמראה של טיסות. אני תמיד נרדמת לכמה דקות בהמראה של המטוס ואז מתעוררת כשהמטוס כבר גבוה בשמיים. התקפי שינה בלתי נשלטים היו חלק מהנפילה הגדולה של גופי ב- 2014, שאחריה הפכתי לרגישה לקרינה. לא יודעת אם זה קשור או לא קשור לאפילפסיה.
בכל מקרה, בגלל שאף אחד לא רוצה לדעת מהדברים הללו, העליתי אותם בקבוצה שלנו (רגישות לקרינה ישראל), לידיעתכם."
ענתה ש':
"ידיד טוב שלי (בן 37) נפגע קרינה ואצלו הפגיעה מתבטאת בהתקפי אפילפסיה כשיש קרינה גבוהה מאוד, נניח במרכז עיר ליד הרבה אנטנות.
לקח לו בערך 5 שנים לעשות את הקישור. בזמן הזה הוא איבד שתי בנות זוג, דירה, עבודה ולא יכל לסיים את התואר השני. הוא היה צריך ליווי של ההורים בנסיעות ברכבת כי הוא היה מקבל התקפים והוא לא יכל לגור לבד כמה שנים.
היום הוא חי בדירה שכורה ממוגנת ומבודדת שמשכיר בודק קרינה וחוץ מהדיכאון על כל מה שהלך הוא די בסדר."
כן. יתכן שהאפילפסיה של קרוב המשפחה קשורה לחשיפה לקרינה.
ויתכן שלא.
רגישות לקרינה יכולה להתבטא בהפרעות נוירופסיכיאטריות שונות, החל מבעיות ריכוז ולמידה, בעיות שינה וכלה בתסמונות הנראות כאוטיזם, אלצהיימר/ דמנציה, פרקינסון, אפילפסיה, טרשת נפוצה וכנראה גם נרקולפסיה ועוד.
הקשר של חשיפה לקרינה/ שימוש בסמרטפונים לדיכאון וחרדות ידוע מזמן.
במצב כזה לא קל לאבחן רגישות לקרינה, כאשר התסמינים נוירולוגיים בלי "להרגיש" קרינה (כלומר, ללא כאב מיידי בעת שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי, או חשמל).
זאת, מכיון שמערכת הרפואה אינה מודעת למצב לבדיקה הפשוטה מכולן – דיאטת קרינה, כדי לשלול שזה המצב. אם תהיה הקלה בתסמינים עם הימנעות מחשיפה לקרינה והמוח יחזור לפעול כהלכה – זו רגישות לקרינה. אם לא – ממשיכים לבדיקות יותר מורכבות ויקרות, ולעתים מזיקות.
הדבר הנורא הוא תגובת מערכת הרפואה והסביבה.
נכון לבדוק תגובה לקרינה כדבר ראשון בכל תלונה נוירולוגית או נוירופסיכיאטרית – דיאטת קרינה.
'דיאטת קרינה' היא בדיקה זולה ופשוטה (לפני בדיקות מורכבות ויקרות ולפני תרופות וטיפולים יקרים ולעתים מזיקים ובעיקר לא יעילים כשהבעיה היא רגישות לקרינה)
אבל .. ההתנגדות גדולה (כי הרוב מכורים לסמרטפונים וכי נושא הקרינה "שקוף" להם, בלתי נתפס).
זה טפשי. אני מוכנה לנסות כל דבר (גם הכי הזוי) כדי לפתור בעיות ולהימנע מסבל. זו הדרך להגיע לפתרונות, במצבים שאינם מוכרים.
ללא כל ספק – יש חלק בציבור שיש להם השפעות נוירופסיכיאטריות מגוונות כתוצאה מחשיפה לקרינה – אפילפסיה, נרקולפסיה קצרה, דמנציה, אוטיזם, טרשת נפוצה, פרקינסון – בקרב חלק מהחולות והחולים המקור הוא סביבתי.
(להערכתי, בערך 20-25% מהחולים במחלות אלו – הערכה הנובעת ממה שראיתי בשטח וממצאי מחקרים לגבי תגובות לכימיקלים סינתטיים ועובש בקרב חולי אלצהיימר ואוטיזם וכו'.
אני דוגמא. לי היתה דמנציה מוקדמת וכאשר גם גופי קרס עם רגישות חמורה לקרינה ולכימיקלים סינתטיים (בעקבות בדיקות fMRI עם גדוליניום, CT מוח, SPECT ועוד בשביל הדמנציה/ אלצהיימר) ונאלצתי להימנע מחשיפות למפגעי סביבה – הסתבר שהדמנציה המוקדמת שלי היתה סביבתית. כשנמנעתי מחשיפה לקרינה התפקוד המוחי שלי השתפר.
בקבוצה יש כמה ילדים על הספקטרום שה"אוטיזם" שלהם התגלה כסביבתי והתסמינים פחתו בהעדר חשיפה לקרינה.
חבל שיש כל כך הרבה התנגדות לשמוע על האפשרות ולנסות אותה – דיאטת קרינה פשוטה ליומיים שלושה, כדי לראות אם יש הקלה בתסמינים. חבל. סבל רב יכל להיחסך.
זה נורא.
אם אני לא הייתי נפגעת מהבדיקה (fMRI עם גדוליניום) והופכת רגישה לקרינה ולכימיקלים (מה שגם לקח זמן להבין) – לא היה שום סיכוי שאקלוט שהדמנציה שלי סביבתית (במיוחד כיון שמדובר בדמנציה). הרצאה על המקרה שלי בכנס "מוח בריא" 2018
מאד אכזרי מה שקורה היום בעולם. אין ספק שיש סובלות וסובלים רבים בלי שמץ של מושג – עם טיפול שגוי (ויקר), תפקוד לקוי ונכויות (והרבה כספים על בדיקות וטיפולים שגויים ולא יעילים ועל קצבאות לנכויות שיכלו להיחסך).
לצערנו, בגלל תגובות הסביבה – הפסקנו לנסות לשכנע לבדוק כיוון זה ("דיאטת קרינה"). זה יוצר גילויי שנאה ולא יעיל.
איך עושים 'דיאטת קרינה' למטרות אבחון רגישות לקרינה
https://galweiss.com/%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%94/%d7%90%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99/
.
נזכיר כי מדי פעם שרית חברתנו, נפגעת קרינה הסובלת מאפילפסיה, מציינת (בקבוצת "רגישות לקרינה ישראל") את הקשר בין החשיפה לקרינה לתסמינים הקשים של מחלתה
הנה שוב תזכורת שלה מהימים האחרונים
.
.
על דמנציה וקרינה – דמנציה כיום מוגדרת "במימדי מגיפה", הגידול העצום סביבתי, הרי הגנטיקה לא השתנתה תוך דור
דמנציה בגיל צעיר בשכיחות גוברת.. אין ספק שזה סביבתי (הגנטיקה לא השתנתה בדור אחד)
פרופ' מרטין פול על דמנציה וקרינה
חשיפה לוויפיי ולסמרטפונים יכולה לגרום לאלצהיימר מוקדם – פרופ' מרטין פול על דמנציה דיגיטלית
על אוטיזם וקרינה
.
ו .. אפרופו נרקולפסיה (גם בגידול, כמו שגם אפילפסיה וטרשת נפוצה בגידול) .. מצאתי את זה
.
בעקבות זה .. שוב נשאלתי על ..
בדיקות וטיפולים (עם ובלי קרינה) במנמרפאות ובתי חולים – בפוסט הסברים על רמות קרינה ואיך להתמודד כשיש צורך לעבור הליכים רפואיים
כמה מילים על .. המוח
המוח הוא מערכת ביו-כימית חשמלית. במוח יש זרם של כ- 25 וואט (בערך) . .. תיאורטית, ניתן להדליק נורה עם זרם כזה. אבל .. להבדיל מזרם חשמלי שפועל על תדר אחד, המוח פועל בכמה תדרים (גלי מוח).
אזורים שונים במוח אחראים לתפקודים, תגובות ופעולות שונים. איזורים אלה פועלים בקצב/ תדרים שונים, אך מעבירים פקודות בעזרת אותם אותות חשמליים.
הבנה מקובלת היא כי המוח שלנו מפיק רמות קשב משתנות כדי להתמודד במצבים שונים.
תדרים אלה נמדדים ביחידת מידה בשם נקראת הרץ.
- תדרי אלפא: 8-13 פולסים בשנייה, פעילות סנסומוטורית (תנועתית חושית). אופייני למצב של חוסר מיקוד.
- תדרי ביתא: 13-35 פולסים לשנייה, גלים נמרצים-מהירים. אופיינים לערנות, למידה וקשב. תדרים גבוהים נדרשים ללמידה יעילה. תדרי ביתא נחלקים לרמות בהתאם להתנהגות, רמות ריכוז ויכולת חשיבה, מתח ודריכות (מערנות בריאה וממקדת ועד חרדה המפריעה לתפקוד).
- תדרי דלתא: 0-4 פולסים לשנייה, גלים איטיים מאד, כמו בזמן שינה, לפני עילפון, מדיטציה עמוקה (שלא ברור כמה היא בריאה) ו .. גסיסה.
- תדרי תיתא: 4-8 פולסים לשנייה. גלים איטיים. אופייניים למנוחה טרום שינה, חלימה בהקיץ וניתוק מהסביבה, חולמנות (שמזוהה לעתים עם הפרעת קשב ADD)
כדי שהמוח יתפקד היטב, עליו לווסת את תדרי גלי המוח – אלפא, ביתא, דלתא ותיתא, לשלוט בהעברה בין התדרים לפי צרכים נדרשים (בזמני למידה וריכוז לעומת שינה ומנוחה).
לדוגמא, בהפרעות קשב וריכוז, או היפראקטיביות (ADHD), נמדדים, לרוב, גלי מוח איטיים בהשוואה לכלל האוכלוסייה (פעילות גלי מוח דלתא ותטה) ועוצמה נמוכה יותר גלי אלפא. תרופות ממריצות מגבירות את פעילות גלי המוח. נזכיר כי גם יש דרכים טבעיות לעשות אותה פעולה.
למידה וקשב יעילים דורשים סינכרון בין תדרי אלפא + ביתא + תיתא
גלי מוח אלפא = תנועתיות ותחושתיות
גלי מוח ביתא = למידה וקשב
גלי מוח תיתא = מנוחה, ניתוק
כשהמוח בתדר נכון עבור הפעולה שיש לבצע ויכול לעבור במהירות בין תדר לתדר, יש תפקוד יעיל. יש המכנים זאת – גמישות המוח או גמישות מנטלית. כשהמוח מתקשה במעבר בין תדרים ולא מגיב לתדר הנדרש לביצוע במצב מסוים, מתגלה קושי קוגניטיבי. ערפל מוח, שרבים חווים בעת חשיפה לקרינה (ולכימיקלים סינתטיים) היא פגיעה שכזו.
וביחס לזה נזכיר את ..
פירוט תדרי הקרינה והפגיעתם בתפקודים שונים שהציג דר' זמיר שליט"א
.
ביולי 2021,
עשרות מדענים ומדעניות מובילים מרחבי העולם דרשו הכרה ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית
במאמר מסכם של 32 חוקרים וחוקרות מובילים בחקר תסמונת EHS, בראשות פרופ' דומיניק בלפום – דרישה ל:
- הכרה מדעית ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית ייחודית, שניתנת לאבחון אוביקטיבי (ממצאי מעבדה)
- הכנסת רגישות לקרינה לרשימת המחלות של ארגון הבריאות העולמי.
”This international consensus report pleads for the acknowledgement of EHS as a distinct neuropathological disorder and for its inclusion in the WHO International Classification of Diseases”
- שלילת מחקרי הפרובוקציה שמתמקדים ביכולת זיהוי קרינה סוביקטיבית (של הנבדקות והנבדקים), לפני שהוגדרה רגישות לקרינה כמחלה והוגדרו מאפייניה. הם מסבירים כי מחקרי הפרובוקציה אינם מייצגים, ואינם מתאימים:
- לחקר התופעה הרפואית-נוירולוגית
- לאבחון תסמונת רגישות היתר לקרינה EHS
"This is particularly the case for electrohypersensitivity (EHS) and more particularly for the so-called “provocation tests”, which do not investigate the causal origin of EHS but rather the EHS-associated particular environmental intolerance state with hypersensitivity to man-made electromagnetic fields (EMF). However, because those tests depend on multiple EMF-associated physical and biological parameters and have been conducted in patients without having first defined EHS objectively and/or endpoints adequately, they cannot presently be considered to be valid pathogenesis research methodologies. Consequently, the negative results obtained by these tests do not preclude a role of EMF exposure as a symptomatic trigger in EHS patients. Moreover, there is no proof that EHS symptoms or EHS itself are caused by psychosomatic or nocebo effects."
עוד על מחקרי הפרובוקציה השגויים, שמכחישי התסמונת נוטים לצטט (וכל החוקרות, המדענים וצוותי הרפואה המתמחים בתחום מתנגדים להם, כולל התיחסותו של פרופ' מארינו אל דר' רובין כשרלטן ולמחקריו כהונאה בשירות התעשייה תמורת הטבות כספיות)
המאמר פורסם בכתב העת למדעים מולקולריים J. Mol. Sci. 2021, 22(14), 7321
קישורים:
https://www.mdpi.com/1422-0067/22/14/7321/htm
https://doi.org/10.3390/ijms22147321
המאמר להורדה בפורמט PDF קונצנזוס מדעי – הכרה ברגישות לקרינה כהפרעה נוירולוגית (ביומרקרים)
מעט מהמחקרים על רגישות יתר לקרינה – תקצירים בעברית
רופאות ורופאים מלמדים על רגישות יתר לקרינה EHS
דרישה משותפת זו של חוקרים וחוקרות מובילים מרחבי העולם מגיעה בעקבות:
- סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020, על ידי דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין – חוקרות מובילות בתחום מישראל וארה"ב. באתר זה מוצע תרגום המאמר
- סקירה מחקרית שפורסמה במרץ 2020 בשם "רגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית, שאופיינה וזוהתה לאחרונה – איך לאבחן, לטפל ולמנוע אותה" על ידי שני חוקרים צרפתים מובילים:
- פרופ' דומיניק בלפום Dominique Belpomme
- דר' פיליפ איריגארי Philippe Irigaray
מתוך הסקירה המחקרית, מחודש מרץ 2020, שפרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגארי
קישור להורדת המאמר כולו (כתב העת International Journal of Molecular Sciences, מרץ 2020)
צילום התקציר (ההדגשות שלי – גל)
תרגום חופשי לתקציר
(החלוקה בטקסט וההדגשות שלי – גל)
מאז 2009, בנינו מאגר מידע אשר כולל כיום למעלה מ- 2000 מקרים של EHS (רגישות יתר לקרינה) ו- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים) בדיווח עצמי.
ממאגר מידע זה עולה כי:
- EHS נקשר ב- 30% מהמקרים ל- MCS (רגישות לכימיקלים מרובים)
- MCS מקדים את הופעת EHS בקרב 37% מהמקרים של MCS /EHS משולב.
מצבי EHS ו- MCS ניתנים לאיפיון קליני הכולל:
- תמונה סימפטומטית דומה
- מבחינה ביולוגית – דלקתיות ברמה נמוכה low-grade inflammation
- תגובה אוטואימונית שמערבת נוגדנים עצמיים נגד O-myelin
בקרב 80% מהמטופלים והמטופלות עם EHS נמצאים 1-3 ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) מובחנים של עקה חימצונית בדם פריפריאלי (כלי דם היקפיים).
כלומר, באופן כללי מטופלים ומטופלות אלה מתאפיינים בהפרעה סומטית (גופנית) אמיתית באופן אוביקטיבי.
יותר מכך, בעזרת בדיקות טומוספיגוגרפיה מוחית אולטרסונית ultrasonic cerebral tomosphygmography והערכת זרימת דם מוחית transcranial Doppler ultrasonography:
- הראנו כי קיים ליקוי בהמודינמיקה בעורק מוחי אמצעי
- איתרנו חסר בפעימות רקמתיות באיזור הקפסולו-תלמוס באונות הטמפורליות
ממצא זה מעיד על מעורבות המערכת הלימבית והתלמוס..
כל המידע הזה יחד תומך בחוזקה בכך שרגישות יתר לקרינה EHS היא הפרעה נוירולוגית פתולוגית שניתן לאבחן, לטפל ולמנוע.
כיון ש- EHS הופכת מגיפה עולמית ערמומית, אשר תוקפת מיליוני אנשים,
אנו מבקשים מארגון הבריאות העולמי (WHO) לכלול את תסמונת רגישות היתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית בסיווג הבינלאומי של מחלות.
בבקשה זו להכיר ב- EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית, מסתיים התקציר בסקירה המחקרית, שפרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגאריי בתחילת 2020.
מספר פרסומים של בלפום ואיריגארי:
הסקירה המלאה ממרץ 2020 – PDF להורדה
מחקר של בלפום, איריגארי וחוקרת נוספת מ- 2018 – עקה חימצונית ברגישות לקרינה
פרסום מ- 2016 על ביומרקרים לשתי התסמונות – EHS ו- MCS
בתחילת 2021 פרסמו פרופ' בלפום ודר' איריגארי, בשיתוף חוקרות וחוקרים נוספים מתחומים מגוונים את "הספר השחור של הגלים".
כותרת המשנה מפרטת הסכנות בטכנולוגיות אלחוטיות והדרכים להתגונן. מדריך המיועד לכולם. ספר חשוב זה מראה כי שדות אלקטרומגנטיים. במיוחד תדרי רדיו, מסוכנים לבריאות ולסביבה. (קישור )
מספר נקודות חשובות בספר :
- תדרי דור 5 (הנוספים על כל התדרים והקרינה הרבה מקודם) צפויים להיות אסון.
- שדות אלקטרומגנטיים מדכאים חיסוניות, מה שמאפשר שגשוג של פתוגנים ופנדמיות.
- אנשים עם אי סבילות לשדות אלקטרומגנטיים, במיוחד אלה עם רגישות יתר לקרינה EHS, ימצאו בספר תמיכה ואמצעים לטיפול ולהגנה על עצמם וטיעונים כדי לדרוש סיוע באמצעים משפטיים.
- המומחיות המדעית המשותפת ברמה הבינלאומית מסיימת את המחלוקות לגבי סכנות החשיפה לקרינה בלתי מייננת – יש השפעות בריאותיות וסיכונים משמעותיים.
הספר מיועד לכולם, אך בראש וראשונה למטופלים הסובלים מרגישות יתר לקרינה, סרטן, אלצהיימר, מחלות עצביות, מחלות לבביות ואפילו בעיות פיריון, שמחקרים הוכיחו לגביהם ת הנזק של השדות האלקטרומגנטיים – ממכשירים סלולריים, טלפונים אלחוטיים (DECT), וויפיי ולבסוף גם דור 5.
ספר זה מביא מידע ממדעניות ומדענים,רופאות ורופאים מוכרים מרחבי העולם. מומחים המוכיחים כי מחלות ובעיות בריאות רבות נגרמות, בחלקן, מהתדרים המקיפים אותנו בתקופה זו.
חקר החי והצומח בסביבה שמצביע על נזק גלים אלה למגוון הביולוגי.
חשיפה ממושכת לקרינה פוגמת בחיסוניות – מצב שעלול לתרום להתפשטות וירוסים ומוטציות, בבעלי חיים ובאדם. בווהאן (שם פרצה המגיפה העכשווית) יושם דור 5 לפני התפרצות קוביד 19. יתכן שגורמים סביבתיים אלה יפגעו ביכולת להתגבר ולשלוט במגיפות והתפשטות פתוגנים.
בספר נסקרים אלפי מחקרים מדעיים ומוצג מידע רפואי לצוותי רפואה וטיפול, כמו גם מידע שיועיל לעו"ד שנאבקים במפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור ובעיקר קרינה בלתי מייננת ודור 5.
הספר מציע הדרכה לנזקקים לריפוי:
- בחלק הראשון – עדויות של נפגעו ונפגעים, שסובלים מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.
- בחלק השני – פתולוגיות שונות הנקשרות וסביר כי נגרמות מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים מטכנולוגיות תקשורת אלחוטית. כולל סכנות לנשים בהריון, עוברים., יילודים ובגילאי ילדות והתבגרות.
- בחלק השלישי – עדויות מדעיות לנזקים של קרינה מלאכותית ותפקידה ביצירת פתולוגיות ומחלות.
- בחלק הרביעי – השפעת קרינה בלתי מייננת על החי והצומח בסביבה. זה מוגש כתמיכה והשלמה למידע הקודם.
- בחלק החמישי – דרכי התגוננות של יחידים בסביבה בעייתית להגנה, מאבק פוליטי למניעת המשך הפגיעה הבריאותית.
- בחלק' השישי – טיעונים של נפגעים ברמה המשפטית כחלק מהתפתחות חוק המתיחס לבריאות – תוך התיחסות לעבודה וסביבה ולהכרח ברפורמה של הנחיות ארגון הבריאות העולמי.
מעט על פרופ' דומיניק בלפום Prof. Dominique BELPOMME
חוקר סרטן מוערך מאוניברסיטת פריז. נשיא ארגון מחקר סרטן (ARTAC), נשיא החברה הצרפתית לרפואה סביבתית (ISDE-France), ממנהלי מכון לחקר הסרטן וסביבה האירופאי בבריסל ( ECERI), לצד מחקר פורץ דרך לגבי גורמים מחוללי סרטן והתפתחות גידולים, עסק גם בטיפול ומנהל קליניקה נרחבת בתחומי אונקולוגיה ורפואה סביבתית. מספר עשורים מאבחן, חוקר ומטפל באלפי נפגעי קרינה ורגישים לקרינה, חלקם מקרב חולי הסרטן ומחלקות נוירולוגיות.
שאר המחברים – מדענים מובילים:
- OLIVIER CACHARD
- PHILIPPE IRIGARAY
- FRANCOIS LAFFORGUE
- GERARD LEDOIGT
- PIERRE LE RUZ
- ANDRÉ VANDER VORST
קטע מהספר בתרגום חופשי:
המחויבות לאמת הפכה ברורה יותר מאז התפשטות וירוס הקורונה, שהדגישה כי הבריאות קודמת לכלכלה ולשאר היבטים חברתיים. אך איננו נמצאים בסוף הבעיות, כיוון שהתפרצות פנדמיות נגיפיות הן רק קצה הקרחון של מה שנתמודד עימו. פנדמיות מסוג אחר – אקלימיות, כימיות ואלקטרומגנטיות – מתפתחות לאיטן. ללא תשומת לב.
הספר מיועיד למטופלות ומטופלים שנפגעו ופיתחו אי סבילות לשדות מגנטיים, ובעיקר אלה עם רגישות יתר לקרינה (EHS), אך גם לצוותי רפואה וטיפול, למומחי בריאות, עורכי דין סביבתיים, מקבלי החלטות ופוליטיקאים. בלעדיהם לא יהיה פתרון לבעיות הבריאות הקשורות לטכנולוגיות תקשורת.
תדרי הרדיו, המשמשים לתקשורת, שונים מתדרים טבעיים. האמנם יתכן כי הצטברות תדרים מלאכותיים בסביבתנו, שיש המכנים 'זיהום אלקטרומגנטי' תהיה ללא השפעה על גופנו, בריאותנו ובכך תתרום להתפתחות תחלואה?
אנחנו עדים לפרדוקס כיום, מחד נאמר כי אין כל סכנה ובמלים אחרות – אין הוכחות להשפעה מזיקה של תדרים אלה, ומאידך, מייעצים לנו להגן על עצמנו ממנה, כאמצעי זהירות (למשל, הרחקת הסלולרי מהגוף בעלון המכשירים – גל). הבלבול עצום. אך הציבור אינו טיפש ורבים חושבים כי יש סכנה בתדרים האלקטרומגנטיים. והם צודקים.
המטרה אינה לעורר פחד או מחלוקות, אלא מתוך בחינה זהירה וקפדנית של ספרות מדעית לדווח על ממצאים ולשקף כי הקהילה המדעית הבינלאומית, כמומחיות קולקטיבית, וגופי בריאות הציבור לא יכולים להיחשב מקור אמין להחלטה על פעולה ציבורית ופוליטית ולהבטיח את בריאות הציבור.
המומחיות החדשה מזמינה את ארגון הבריאות העולמי WHO לעדכן את עמדתו, שלמרות הכרה בקיום רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית, מכחישה את העובדה שהיא יכולה להיגרם משדות אלקטרומגנטיים, בעוד היא מכירה שהם יכולים לגרום לסרטן.
לאחר סקירת אלפי מחקרים מדעיים והתבססות על קריטריוני סיבתיות של ארדגון הבריאות העולמי WHO, הספר מספק הוכחה כי תדרים אלקטרומגנטיים אכן גורמים לחלק מבעיות הבריאות ולחלק מהמחלות.
חלק ממחקריו הרבים של פרופ' בלפום
בעברית אחד ממחקריו של פרופ' בלפום ומחקרים נוספים על רגישות לקרינה (ויש עוד הרבה) https://galweiss.com/studies/
בקישור על דמנציה סביבתית – דבריו של פרופ' בלפום עם צילומים מהרצאותיו
סקירת מחקרים על מנגנונים פיזיולוגיים ברגישות לקרינה – דר’ שטיין ודר’ יודסין, יולי 2020 (תרגום לעברית)
הארכיונים של דר' גלזר הועלו לרשת – 6,000 מחקרים מדעיים שלפני עשרות שנים הוכיחו נזקי קרינה בלתי מייננת לבריאות
בסוף ינואר 2021 חל גם ..
כנס רפואי – השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת (סלולרית, אלחוטית, מלאכותית) – בסוף חודש זה
28-31 ינואר 2021
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
בין הדוברים:
ד"ר דברה דיוויס (EHT), ד"ר רונלד מלניק (בכיר במחקר NTP), ד"ר הנרי לאי (חוקר השפעות קרינה על DNA), פרופ' מגדה חבס (חוקרת EHS), ד"ר צ'רלס טיאו (מנתח מוח ידוע) ועוד.
ההרשמה בתשלום באתר הכנס https://emfconference2021.com/
דר' אליזבת' סימור, רופאה מדאלאס טקסס, קוראת לצוותי רפואה וטיפול להירשם וללמוד: "החשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים גוברת בקצב מהיר ומגוון התסמינים רחב. רופאות ורופאים חייבים ללמוד איך להעריך ולנהל מקרים של נפגעי ונפגעות קרינה. הכרחי כי רופאת ורופאים יקבלו הדרכה והכוונה לטיפולים מומלצים כדי לטפל במטופלות ומטופלים מורכבים אלה"
בהעדר מודעות ציבורית (וגרוע מזה, רפואית וממסדית) – אין מי שיציעו למתלוננים על תסמינים "דיאטת קרינה" לפני:
- בדיקות מורכבות ויקרות, שחלקן עלולות לפגוע בבריאות.
- נטילת משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות (שלא יועילו לאורך זמן אם הבעיה היא רגישות לקרינה, ואף יזיקו אם יש רגישות לכימיקלים).
קישור – "דיאטת קרינה" – בדיקה ראשונית, פשוטה וקלה
דר' פיירו לרכר, מרצה ודיקן בתוכנית ההתמחות בבריאות הציבור באוניברסיטה הרפואית של וינה אוסטריה, שהשתתף בכתיבת הנחיות הטיפול האירופאיות למניעה, אבחון וטיפול בבעיות בריאות הקשורות בחשיפה לתדרים אלקטרומגנטיים:
"בכל פרקטיקה רפואית, נתקלים במטופלות ומטופלים הסובלים מהשפעות בריאות חמורות, הקשורות ישירות או בעקיפין לשימוש במכשירים הניידים. יש סיכונים רבים לבריאות כתוצאה מהטלפונים הניידים וחשיפה לאנטנות".
אתר הכנס https://emfconference2021.com/
סיכומים בעברית (עם קישורים):
כאבי ראש בקרב ילדים ותחלואת צעירים – מה לבדוק
רופאות ורופאים ישראלים שמתיחסים לרגישות לקרינה
דר' מגדה חבס – מרצה על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת לצוותי רפואה
מעט מהמחקרים הרבים על השפעות בריאותיות ונזקי קרינה בלתי מייננת
פגיעת קרינה אלקטרומגנטית בתאי הגוף – הסבר בעברית של ממצאי מחקרים
כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור
דר' ברברה דוהמן על הסיכון הגובר לבריאות נפגעי הקרינה (ולחייהם) עם פריסת דור 5
למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין, הדסה עין כרם
השפעת חשיפה לקרינה על כדוריות הדם – הדגמות מטלטלות של לנה פו ושל דר' מגדה חבס
צילומי ההרצאות בפורום המומחים בנושאי קרינה בלתי מייננת והשפעותיה – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
ראיון של מרטין פול לשריל אטיקסון
https://www.facebook.com/goor.dasson/videos/296653658422899/