ד”ר דניאל מישורי מהחוג ללימודי סביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, התייחס בהרצאתו בפורום המומחים, (קישור לתקציר ההרצאה), ל.. רגישות לקרינה בלתי מייננת (EHS) ו.. לערים חכמות, טכנולוגיה חכמה, דור 5 וחשיפה לקרינה.
בין השאר, ציין מישורי כי החברה האנושית מתקדמת לעבר עולם פוסט-אנושי, בו מתוכנן מרחב ציבורי שייטיב יותר עם מכונות מאשר עם האדם ושאר היצורים הביולוגיים. יש לכך קשר לחזון העולם הטרנס-הומני שמשלב בין האדם למכונות, סייבורגים, ו“שדרוג” האנושות על ידי חיבור מוח האדם למחשב.
והנה .. הבוקר קיבלתי ידיעה ששעשעה אותי ..
באבמייל גויס לקדם את השבב המוחי של אילון מאסק.
(וכיון ששאלו אותי לאחרונה מי הוא אילון מאסק .. מדובר ביזם קדחתני שהקים את פייפאל, חברת החלל ספייס אקס שתנחית אדם על מאדים ובינתים כבר מטיסה עשירים לחלל, הוא ממלא את האטמוספירה בלווינים לרישות וויפיי עולמי – בכל חור תהיה קליטה- וגם הקים את טסלה שמייצרת מכוניות אוטונומיות, הנשלטות על ידי מחשב)
בניוראלינק של מאסק מפתחים גם שבב להשתלה במוח – שבב "שיקל וישפר את חיינו".
מאסק הדגים את הטכנולוגיה על חזירים ומתכנן להתחיל ניסויי אדם השנה.בהרצאה מסוף אוגוסט חשף את הפיתוח הטכנולוגי מ- 4 השנים האחרונות – שתל שמתחבר ישירות למוח ולמערכת העצבים.
"כמו צמיד כושר בגולגולת שלכם", אמר, .. חח, התגלגלתי מצחוק.. קורע הבחור..
והמטרה, כך ציין, "לעקוב בעזרת השבב אחרי המצב הבריאותי" .. למשל, לרפא שיתוק באיברים, או לאמן מחדש חלקים מסוימים במוח כדי לטפל בבעיות כמו דיכאון והתמכרויות. לדבריו, כל בעיה שקשורה למוח תקבל טיפול בעזרת השבב – שבץ, איבוד שמיעה, ראייה וזיכרון, כאבים עזים בגוף ועוד.
ו.. גם .. "לשלוט בסמארטפונים ומחשבים מהמוח" (פירוט נוסף בכלכליסט)
השבב יוכנס למוח בניתוח, על ידי רובוט חכם מתוצרת ניוראלינק, כמובן.
הרובוט יחדיר את האלקטרודות בשתל ישירות לתוך המוח ..
האח הידד
אילון מאסק מציג את הרובוט
שתל בגודל מטבע – חור בגולגולת והשתל יחליף חלק בגולגולת, ויודבק בדבק מהיר ..
30 דקות ללא הרדמה כללית .. קמים והולכים הביתה .. באותו יום. איזה כיף, וואו.
אגב, צריך להטעין את השתל מדי לילה, כמו את הסמארטפון .. כיף חיים.
מאסק גם מתכנן "טלפתיה קונספטואלית" ותקשורת מחשבות בעזרת השבב במוח.
"נוכל לשמור ולשדר זיכרונות… ניתן יהיה להוריד זיכרונות לגוף חדש רובוטי". זה לעתיד רחוק יותר, עתיד ורוד כמו באח הגדול ..
האח הידד
מאסק טוען שזה אפשרי וישים כבר בשנים הקרובות. .. האח הידד בשלישית ..
וואו, כמה חברים נפגעי טכנולוגיה חדשים יהיו לנו.
(אגב, אני הייתי מהמטורללים שרצו שבב ומפתח קריפטוגרפי ושדרוג טרנס-הומני סייבורגי והרחבת חישה .. לפני שנפגעתי כהוגן מקרינה.. סתם קרינה סלולרית ואלחוטית וכימיקלים סינתטיים
.
מאסק טען כי בעתיד המערכת תוכל "לכתוב מידע למוח", באמצעות אלקטרודות מושתלות כדי לשלוח אותות חשמליים שישפיעו על תאי העצב.
צילומי מיקרוסקופ תיעדו תגובה של תאי עצב לאות חשמלי מאלקטרודה. טכנולוגיה הנקראת "העצמה ארוכת טווח" (Long term potentiation, או LTP), המבוססת על כך שבמוח נוצרים באופן יומיומי קשרים חדשים בין תאי עצב (סינפסות). בשנים האחרונות הראו שאפשר לייצר קשרים כאלה באופן מלאכותי, אם כי בינתיים בחלקי מוח במעבדה, ולא על בעל חיים חי.
לדברי מאסק, לפני כתיבת מידע למוח, יש לפתח שליטה מדויקת בשדה החשמלי בזמן ובמרחב, תוך שימוש בטווח רחב של זרמים חשמליים, וכל זאת – בלי לפגוע במוח.
מעבר לאתגר הטכני, יש מכשולים מדעיים, כי עוד אין הבנה כיצד המוח מאחסן מידע בזיכרון וקורא אותו. לא ניתן לקשר בין זיכרון למערך הנוירונים המסוים המכיל אותו. גם כלי הדמיה מתקדמים כמו fMRI מאתרים אזור כללי בו הזיכרון מאוכסן ולא יותר. תהליך LTP לא בוצע מעולם על מערכת חיה (in-Vivo), וזה אתגר אדיר. בשלב זה המערכת משפיעה על 1000 עד 10,000 נוירונים ואינה מדויקת. ייצור זכרונות כולל, כך נראה, יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב.
לגבי השתל – נאמר כי .. בעתיד .. יאפשר לתקשר מחשבות.
יכולת השבב לכתוב זיכרונות למוח היא עדיין מד"ב, .. אבל .. זה הכיוון .. הרבה מעבר לתיקון נכויות ומוגבלויות.
אתגר אתי משמעותי מאד עולה פה, בהתיחס לפוטנציאל שימוש בשבבים כדי לשלוט במחשבות או בהתנהגות של מי שיושתלו במוחם שבבים.
לטענת מאסק, הבינה המלאכותית תציל אותנו מטעויות אנושיות בהתעסקות במוח העדין,
ברור .. ואין כשלים בטכנולוגיה.. לא, לא .. חח
נזכרתי בגזענות של בינה מלאכותית .. חח.. "אפס" טעויות וכשלים, אוי אוי ההיבריס
ובגלובס ..
רובוט ממש טוב כמנתח, נוח – משוחרר משבועת הרופאים, מ"פרימום נון נוקרה" (ראשית, הימנעו מגרימת נזק) ומעיקרון ההיזהרות. .. חח
ו.. דבק זה הפתרון הטוב והיעיל ביותר ורק נשמע זול, גם את זה הסביר מאסק.
ו .. גם .. שניתן להסיר את השתל בלי נזק למוח.
מאסק הציג 3 חזירים:
- בלי שתל.
- עם שתל פעיל.
- אחרי הסרת שתל.
כולם בריאים ומאושרים – שימו לב – מאושרים !! (הם כנראה יודעים כבר לדבר בזכות השתל ומאסק)
החזיר עם השתל הדגים קליטת שידורים עצביים מהמוח.
מכל מקום ..
יתחילו עם עשירים .. חח (אתם יודעים שעשירים עם בתים חכמים והחלפת ציוד חדש עתיר כימיקלים וקרינה באופן תדיר חולים יותר.. למזלם, יש להם כסף לשירותי רפואה חדשניים)
ובעתיד זה ירד ל.. כמה אלפי דולרים בודדים .. יעני לעמך .. האח הידד.
הנה מאסק בלשונו
עדכון – סוף דצמבר 2020 – אילון מאסק מגייס כספים להמשך פעילותו
240 לווינים כבר בחלל במבצע רישות העולם בוויפי ואינטרנט מהיר לכל חור ונקודה בעולם. https://www.facebook.com/groups/448006515406043/permalink/1683450548528294
וקצת הרחבה, בחלקה מבוססת על כתבה בהארץ
אילון מאסק כבר שנים מדבר על הכרח לשלב בינינו לבין המכונה, כדי לשרוד. כי למכונה יהיו יתרונות גדולים על פנינו והיא תשלוט באדם. מחשב יהיה חלק מהגדלת האינטליגנציה, בדומה למה שעשתה האבולוציה משך מיליוני שנים — צירוף אונה לאונה במוח והעצמת האינטליגנציה, שיפור הזיכרון ויכולות החישוב, כישורי שיחה, הומור ויצירה.
בפיתוח ספייס–X חוקרים מאסק וצוותיו אפשרות ליישב את מאדים למקרה בריחה מכדור הארץ כתוצאה מאסון אקולוגי או אטומי. בטסלה הוא בונה מכונית חשמלית נועדה לצמצם את הנזקים האקולוגיים (אני וחברי נפגעי הקרינה לא נוכל להשתמש בה), הוא גם מפתח טכנולוגיות של חציבת מנהרות ענק שיזם נועדו לפתור בעיות גוברות של צפיפות כלי רכב בכבישים.
כאמור .. נויראלינק מחברת תאי עצב לשבבי מחשב, כדי להגן עלינו מהרובוטים – יצורים סופר־אינטליגנטיים שישעבדו אותנו. זה ממש סיפור הגולם..
ריי קורצווייל טבע את המונח "סינגולריות" לציון נקודת זמן ייחודית ובלתי הפיכה, בה המחשבים ישיגו אינטליגנציה גבוהה משל בני האדם. מאסק לא רק מנסח חזון טכנולוגי אלא גם חותר אליו. המענין הוא שבעבר מאסק הזהיר מזה.. בעבר התנגד מאסק לניסיונות להקנות למחשבים יכולת חשיבה, בגלל החשש שהגולם יקום על יוצרו. כי סביר שיצורים סופר־אינטליגנטיים יצודו וינצלו אותנו או יהפכו אותנו לחיות המחמד שלהם.
אבל אז .. מאסק הבין שהכיוון הזה בלתי נמנע, שאינטליגנצית על מלאכותית קרובה, והוא נכנס לזה בכל הכוח והחל לתכנן כיצד להשפיע עליה מבפנים..
בין השאר, פנה מאסק לטים אורבן, מהבלוג "wait but why", כדי שיסביר על המיזם החדש.
אורבן כתב על ההיסטוריה של הקשר בין האבולוציה הביולוגית לאבולוציה התרבותית של המידע..המוח האנושי נראה כזירת פעילות של כמה שותפים, שכל אחד הצטרף בתקופה אחרת באבולוציה. הוותיק הוא גזע המוח – המוח הזוחלי – שאחראי על תפקודים בסיסיים בגוף (נשימה, קצב לב ורפלקסים). שני הגיע "המוח הרגשי", שאחראי על רגשות כפחד ועונג, ועל פעולות אינסטינקטיביות, כמו טיפול בצאצאים. השותפה האחרונה היא קליפת המוח – כישורים גבוהים כמו יכולת ליצור כלים ולשתף פעולה, ויכולת לחשיבה מודעת. המחשבות הפכו מורכבות ועם הזמן נמצא דרך להעביר את המחשבות לאחרים. קליפת המוח יצרה שפה – צלילים מובנים באופן סמלי איפשרו לתרגם מחשבות לצלילים סמליים ולהעבירם לקליפת המוח של אחרים.לפני כ–100 אלף שנה החלו אנשים לשתף אלה את אלה במה שלמדו. האפשרות ללמוד מניסיונם של אחרים ולהעביר לדור הבא, שיכל לשפר או לממש. והידע הצטבר. השפה הובילה ליצירת אינטליגנציה קולקטיבית גדולה בהרבה מזו של היחיד, וכל אחת ואחד יכלו להשתמש בידע כאילו היה שלהם.המאמץ הקולקטיבי הניב את כל ההמצאות..שכלול השפה הוביל ליצירת מבנים חברתיים מורכבים. שבטים גדלו. כשאנשים חיו בצפיפות, התקיימו חילופי דעות ווהמצאות רבות. הידע תפח והמהפכה הגדולה הבאה היתה המצאת הכתב. כי מידע שנאסף והועבר מפה לאוזן הרבה אבד. הכתיבה איפשרה לקבע מחשבה לעצם פיזי, ושם יכלה להישאר. הנייר איפשר לדחוס כמויות עצומות של ידע ליריעה דקה, ואחר כך לקובץ יריעות — הספר. הידע נאגר בספרים שהיוו בסיס לגילויים והמצאות נוספים..במאה ה–15 הגיעה מהפכת הדפוס. עד גוטנברג ידעה האנושות 95% ממה שצריך היה כדי להמציא את הדפוס. גוטנברג התבסס על ידע זה והמציא 5% נותרים. האפשרות לשכפל ידע במהירות ובזול הזניקה את היכולת להפיץ ולהפכו לנגיש להמונים.מאותו רגע, מחשבה של אחד יכלה להגיע למיליונים, ידע ממקום מסוים התפשט בכל העולם. עידן תקשורת ההמונים החל – המין האנושי החל להתנהג כישות אחת בעלת מוח ואינטליגנציה קולקטיביים..
המוח הקולקטיבי – יישות קולקטיבית שאורבן כינה "human colossus" – גיבור־על בדיוני ענק בעל יכולות מפליגות, שכונה בכתבה ב"הארץ" "האינטליגנציה האנושית". דברים הומצאו בקצב גובר — טכנולוגיות תקשורת שהפיצו ידע בקלות ליותר אנשים, שהמציאו עוד טכנולוגיות. האינטליגנציה האנושית בנתה מכונות שהחליפו פעולות של בני אדם.
ואז עלתה המחשבה: אולי ניתן להעביר למכונות גם את פעולות המוח?
באמצע המאה ה–20 פותחו המחשבים ששידרגו את הזיכרון, כלומר את מה שעשו קודם הספרים.
מחשבים החלו לעבד מידע והפכו לסוג של מוח טוב מזה של האדם.הזינוק הבא התרחש בתחילת שנות ה–90 כשמוחות מחשב למדו לתקשר ויצרו רשת תקשורת עולמית — האינטרנט. ישות ידע חדשה. אורבן מכנה אותה "computer colossus", "האינטליגנציה המחשבית".כמו שהמוחות הפרטיים של בני האדם מהווים את תאי העצב במוח "האינטליגנציה האנושית", יוצרים כל המחשבים המחוברים זה לזה את הרשת העצבית של "האינטליגנציה המחשבית".
רשת זו הפכה מהירה וגמישה, ובשנים האחרונות בעלת יכולות למידה. קיומה איפשר למיליארדי בני אדם גישה קלה לכל הידע האנושי שצמח לממדי ענק, "האינטליגנציה המחשבית" הפכה להרחבה המוחית של "האינטליגנציה האנושית". לטענת אורבן, זו הסיבה שאנחנו לא משתגעים על בני אדם אבל מתפעמים מהאנושות… מעריצים את האינטליגנציה הקולקטיבית, שניזונה יותר ויותר מהמחשב..
מאסק מכוון לשלב הבא – קשר ישיר בין 2 האינטליגנציות.מדענים בתחום "ממשק אדם־מכונה"
כבר שנים שמחברים מחשב למערכת העצבים של חולים כדי לפצות על מוגבלות, משתילים התקן באוזן של חירשים, שעל ידי שבב הופך צלילים לאותות חשמליים שמגרים את עצב השמיעה; מחדירים לעיני עיוור שתל רשתית שמחובר לשבב; משתילים קוצב מוח ששולח אותות למוח חולי פרקינסון או דיכאון עמוק. משותקים, שמוחם חובר למחשב, מצליחים להניע רגל או זרוע רובוטיים בכוח המחשבה..
ברית האדם-מחשב מרגשת – את המתלהבים ואת המזועזעים.
לריפוי מחלות ותיקון פגיעות מוח יש אהדה. ולכן, השלב הראשון בחזון של מאסק, שגייס משקיעים, עסק בפתרונות למוגבלויות, מוטוריות וקוגניטיביות. ומאוחר יותר תגיע "העצמת" יכולת המוח האנושי "הרגיל" — יותר זיכרון, יותר קשב ויותר יכולת עיבוד. משאלה זו מעוררת אי נחת.
מאסק רוצה לתת הרבה יותר גם למי שיש להם. ומדבר על המחשב ועל האינטליגנציה הדיגיטלית כשכבה נוספת של המוח הביולוגי, כחלק בלתי נפרד מהמוח שלנו. וכשננצח את אלוף העולם בלא חשוב מה לא נגיד "האינטרנט שלי ניצח" (וגם לא "המוח הרגשי שלי מפחד") אלא "אני".
אני.
אורבן מדמיין בהתלהבות מוחות ומחשבים שידברו בחופשיות, יקלטו ויבינו אותות ללא הבדל ביניהם. במקום ללמוד שפה זרה במאמץ, אפשר יהיה להתחבר לקבצים ולדעת בבת אחת; להטעין למחשב מחשבות וזיכרונות שישארו שם כגיבוי במחלות שיכחה שמוחקות הכל, ויישארו לנצח אחרי המוות..אנחנו משתמשים בטכנולוגיית תקשורת שפיתחה האינטליגנציה האנושית לפני כ–100,000 שנה: השפה המדוברת. מניעים אוויר בעזרת הפה, או כותבים ומקלידים באצבעות כף היד בקצב אטי יחסית לשטף המחשבות.זה פרימיטיבי.למה לא לדבר ישירות ממוח למוח?
וגם להרגיש.
"אין סבל במילה סבל", כותבת אגי משעול, השפה לא מעבירה תחושה. אבל בתסריט מוח־מחשב־מוח, ניתן לחוש סבל של הזולת ולחוות אושר של אחרים, להתחבר לקבצים שמעתיקים את מצב המוח שלהם ולהיכנס לעורם. אמפתיה אולטימטיבית, הכרת הקוואליה – חוויה סובייקטיבית חמקמקה שאינה ניתנת להגדרה מילולית או להעברה לזולת.
וואו.. זה מלהיב.יותר ויותר מרכזי מחקר עוסקים בממשק אדם־מכונה.
משותקים שמצליחים להזיז איברים משותקים או זרוע רובוטית באמצעות המחשבה נשמע בעבר הלא רחוק כמו מדע בדיוני והיום זה קורה. כמו מעקף בכלי דם סתומים, זה מעקף של עמוד השידרה, כשבמעקף זורם מידע ולא דם. אלקטרודות קולטות אותות עצביים שהמשותקים שולחים מהאזור המוטורי במוח ומעבירות למחשב במקום לחוט השדרה המנותק והמחשב מעבד ומתרגם אותם לאותות חשמליים שמפעילים זרוע – משותקת או רובוטית..וזה דוחף לחפש דרך לבנות מעקף במוח עצמו כדי להתגבר על פגיעות מוחיות. כשיש פגיעה ממוקדת, לקלוט מידע מנקודה לפניה, לעבד את המידע מחוץ למוח, במחשב או שבב, ולהחזיר את המידע למוח – אחרי הפגיעה.
צוות חוקרים המארץ דימו פגיעה ביכולת הלמידה של המוח הקטן על ידי הרדמתו. החולדה לא יכלה ללמוד את הקשר המותנה בין גירויים. למוח הקטן שלה חובר מעקף — שבב שמחקה את הרשת הביולוגית — מחובר לשלוש אלקטרודות, שהעבירו את האותות לשבב, שלמד את הקשר ושלח אות דרך האלקטרודה השלישית ליציאה המוטורית של המוח הקטן, ואחרי כמה סבבים שוקמה יכולת הלמידה על ידי המעקף האלקטרוני.למעשה, נוצר היבריד. ו .. נוירולוג מומחה למוח חולדות לא יכול היה להבדיל אם זו חולדה שלמדה בתהליך ביולוגי, או חולדה 'פגועה' שלמדה על ידי השבב שהושתל.
המיזם של מאסק לא פועל לפי פרדיגמה מדעית, אלא מתוך המחקרים של ממשק מוח־מכונה, מניסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. מתברר, שלמרות שמחקר כזה לא מתחיל מהשערה מדעית, הרבה פעמים נולדות במהלכו שאלות ומתקבלות תובנות מדעיות.
הקפיצה האדירה שעבר המחשב מ- 1950, שתפס אז חדר שלם, ועד השבב הקטן בטלפון הנייד שכוח החישוב שלו גדול פי אלף מיליארד, מרמזת על הקושי לדמיין מה יהיה בעוד 50 שנה ממשק האדם־מכונה, בהינתן שכבר עכשיו אדם משותק יכול להזיז זרוע רובוטית בעזרת המחשבה..
מאסק רוצה שהאינטליגנציה האנושית תעזור לא רק למשותקים, אלא גם לסובלים ממחלות קוגניטיביות כמו הפרעת קשב ואלצהיימר, ובתוך עשר שנים הטכנולוגיה גם אנשים רגילים יוכלו להרחיב יכולות מוחיות..
מאסק חולם ומשקיע מתוך רצון שיהיה לאנושות משהו לקוות לו. כך הוא אומר, או מאמין, או רוצה שאנחנו נאמין.
החזון המטלטל שלו מדגים את יכולת האינטליגנציה האנושית להניע שיתוף פעולה כדי לממש חלומות מוטרפים.
נקווה שהתיחסות לבריאות, אושר וחמלה יהיו חלק מהדרך, או שהפגיעה בנו תהיה אדירה..
מרתק.. אין ספק – עולם חדש מופלא
(מענין מה אלדוס האקסלי היה חושב)
(ותודה לאל שאני כבר מבוגרת)
ולצפייה בהרצאתו של ד”ר דניאל מישורי
הרצאות פורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת ובריאות הציבור – אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020
פליטים סביבתיים – מצגת של דר' יעל שטיין בכנס אונסקו 2015
