נפתח בברכת שנה טובה
ונמשיך בבקשה ..
הביעו תמיכה במכתב עמותת 'רגישות לקרינה ישראל' בדבר הכרה בנזקי קרינה, הכרה ברגישות לקרינה, וקביעת תקן מגן לקרינת רדיו לפני כל פריסת אנטנות או הקלה ברגולציה לתשתית אלחוטית
למה הכוונה?
בתאריך 8.8.2021 שלחה עמותת 'רגישות לקרינה לישראל' (ע.ר. 580630150) מכתב למשרדי ממשלה, חברי כנסת וועדות הכנסת, בבקשה להכיר בנזקי קרינה בלתי מייננת, ברגישות לקרינה ובנפגעות ונפגעי הקרינה. כמו גם, לקבוע תקן חשיפה נמוך ומגן בריאותית לקרינת רדיו.
זאת, על רקע:
- חוק ההסדרים 2021-2022 שיבטל כמעט כל רגולציה על הקמת אנטנות סלולריות בשכונות מגורים.
- פריסת דור חמש בארץ.
על המכתב חתמו מספר מדענים ומהנדסים מובילים בארץ העוסקים בתחום (קישור).
קהילת נפגעות ונפגעי הקרינה בישראל והמומחים שפועלים בשיתוף העמותה, מבקשים כי תתמכו בפנייה זו.
כל שנדרש הוא מילוי ושליחת טופס זה. אנא, עשו זאת כעת.
טופס זה יאפשר קליטה של מכתבי תמיכה מרגישות ורגישים לקרינה, מחוקרות ומדענים, מרופאות ופעילים במכתב העמותה (שנשלח לשרי הגנת הסביבה, הבריאות והתקשורת בתאריך 8.8.2021).
התכנים שיירשמו בטופס זה יוספו לקובץ גדול, אשר יכלול מכתבי תמיכה נוספים וישלח במרוכז למשרדים הרלבנטיים.
מילוי הטופס יהווה אישור של כל אחת אחד מכם ל:
- ריכוז נתונים וסיפורים אישיים (ללא פרטים מזהים).
- משלוח מרוכז לנציגי ממשלה והכנסת (ו/או פרסום).
יתכן כי יעשה שימוש בתקציר (ללא פרטים אישיים/ מזהים של רגישות ורגישים לקרינה) לפרסום ברשתות חברתיות, באתר העמותה ובאתרים אחרים, בכלי תקשורת ועוד.
קישור לטופס התמיכה
קישור למכתב העמותה
קריאה להכרה בנזקי קרינה וברגישות לקרינה – פנייה למקבלי החלטות בעקבות חוק ההסדרים
קישור לעדכון המכתב
עדכון פנייה למקבלי החלטות בעקבות חוק ההסדרים (הוספת פסיקה מהעולם לגבי נזקי קרינה ותקנים)
ולכבוד השנה החדשה .. נזכיר כי ..
במהלך המאה ה- 20 ותחילת ה- 21 ניתנו שמות שונים לתסמונת 'רגישות היתר לקרינה בלתי מייננת' (EHS):
- סביב 1900 – נוירואסתניה – מחלה עצבית של מרכזניות טלפוניה
- עם המצאת הראדאר – מחלת גלי רדיו
- במלחמת העולם השנייה – תסמונת מיקרוגל
- בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 נטבע השם 'רגישות יתר לקרינה' ע"י פרופ' אולה יוהנסון
- בשנת 2004 – ארגון הבריאות העולמי, מתוך רצון להתנער מקישור לקרינה, קרא לתופעה (כולל רגישות לכימיקלים) – אי סבילות סביבתית אידיופתית (IDE או IEI) .. (כאילו הגורמים לא ברורים)
- בשנת 2008 דר' מגדה חבס קראה לתופעה – 'תסמונת ההזדקנות המואצת'
השקף לקוח ממצגת של דר' מגדה חבס על רגישות לקרינה לקהל מקצועי של צוותי רפואה (למעלה מימין צילום שלה ושל אנדרה פאטו שריאיין אותה לפני כנס בינלאומי בנושא רגישות לקרינה ולכימיקלים).
ברור כי התופעה מוכרת, החל מתחילת המאה הקודמת !
ולמעשה כבר מסוף המאה ה- 19 עם תחילת השימוש בחשמל, אז היו הנפגעים הראשונים, כפי שמפרט פרופ' אולה יוהנסון בהרצאותיו המרתקות
דר' יעל שטיין הזכירה בקצרה את ההיסטוריה של המחלה
(שנחקרה כבר לפני עשרות שנים, לדוגמא הארכיונים של Zory, אך כיום מעדיפים להתעלם ממנה ומנזקי הקרינה על הבריאות)
הארכיונים של דר' זורי גלזר – השקר הגדול של תקופתנו (נזקי הקרינה) נחשף
ואם כבר פרופ' אולה יוהנסון, הנה קטע קצר שלו שתרגמתי, מתוך ראיון ..
פרופ' יוהנסון ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, מדבר על רגישות לקרינה בלתי מייננת בתקופתנו עתירת הקרינה.
לדברי פרופ' יוהנסון, כולם רגישים לקרינה. הרי אם תכניסו אצבעות לשקע תרגישו טוב טוב את החשמל (קרינה אלקטרומגנטית).
לגבי רגישות יתר לקרינה (היפר-סנסיטיב), כלומר מי שנקראים רגישים לקרינה.. במצב של רמות הקרינה הבלתי מייננת הגבוהות מאד בעולם היום זה בעצם מצב "נורמלי".. כך כתב בספר ובמאמרים לפני שנה (וזה מה שהוא אומר בקטע קצר זה).
לדעתו, מי שלא מרגישים את הקרינה הבלתי מייננת הגבוהה היום הם היפו-סנסיטיב.. כלומר רגישות-חסר (גם הוא לא מרגיש, אגב, אבל שומר על עצמו ונמנע מחשיפה).
(הקטע נגזר מתוך ראיון בסקייפ לפני כנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים בקליפורניה 2019 – קישור בתחתית הפוסט).
פרופ' יוהנסון הוא אחד החוקרים הותיקים של השפעות ביולוגיות ובריאותיות של קרינה בלתי מייננת (40 שנות מחקר) – במכון קרולינסקה, שטוקהולם, שבדיה.
הוא מזהיר "העולם נע בנחישות לעבר אחד מאותם רגעים טרגיים שיובילו היסטוריונים לשאול בעתיד: מדוע הם לא פעלו בזמן?"
מתוך פרק של פרופ' אולה יוהנסון בספר מאמרים וסיכומי הרצאות בנושא קרינה בלתי מייננת:
"המסע האישי שלי החל בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר הופיעו המקרים הראשונים של מה שיוגדר בסופו של דבר כמוגבלות תפקודית (קודם הוגדר כנכות) עקב רגישות לקרינה אלקטרומגנטית. המקרים הראשונים הופיעו בנורבגיה ובארה"ב ואחרי כן בכל העולם. התחלתי במסע לחקר והבנת ההשפעות הבריאותיות של שדות אלקטרומגנטיים מלאכותיים.
השיא בגרמניה ובשוויץ, ובמדינות כמו שבדיה בתחתית הסקלה של שכיחות המקרים, אני רואה ברגישי הקרינה הבלתי מייננת (רגישות-יתר או היפר-סנסטיב) את הנורמלים כיום. התנהגות של הימנעות ביולוגית היא טבעית ונורמלית, בעוד שאר האוכלוסייה (שאנחנו מכנים "נורמלים" כיום) מתאפיינים למעשה ברגישות-חסר או היפו-סנסיטיב כי הם בסיכון להתפתחות סרטן או חוסר פיריון (כפי שנמצא במחקרים).
נתתי הרצאה זו בכנס האירופאי העשירי של החברה למחקר מדעי, בשיתוף האגודה השבדית למחקר פסיכולוגי ומרכז המחקר אגורה למערכות ביולוגיות, בסיגטונה בשבדיה, באוקטובר 2016, שנקרא “Life and Mind – Scientific Challenges”. אדם מהקהל הביע כעס ואכזבה שבהרצאתי לא התיחסתי רק למדע, אלא גם לטיעונים ולמקורות פוליטיים. תמימות כזו מצד מדען הפתיעה אותי כי פוליטיקה היא חלק מכל דבר היום. אין פרויקטים מדעיים טהורים ולטענתי מעולם לא היו. המדע שקוע במאבקי כוח פוליטיים וכלכליים. חיוני כי כל המדענים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ואזרחים יכירו כמה סכנה קיימת לבריאות בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים מלאכותיים שמשתחררים ומנוצלים בכל המכשירים החשמליים והאלקטרוניים – כמו קווי מתח, רכיבים במיכשור ביתי, ראוטרים, טלפונים סלולריים, טלפונים DECT (אלחוטיים), מחשבים ניידים, קונסולות משחקים, מרכזי מידע, בלוטות', בייבי סנס, מסכים, וויפיי ומונים חכמים לחשמל/גז/מים.
כדי לטעון את ההיפך בבטחון, כל 26,000 הפרסומים המדעיים לפי פורטל EMF צריכים להיות שגויים והסיכוי לא גדול.
מי שמאמינים בקונספציה השלטת הם התעשייה, המפעילים, רשויות הגנה על קרינה ואף ארגון הבריאות העולמי שנטשו את הסירה המדעית לפני שנים.
לא מפתיע שקרינה אלקטרומגנטית לא מכוסה יותר בביטוח רפואי. לויד, ענקית הביטוח הבריטית, יחד עם עוד חברות ביטוח וביטוחי משנה, נסוגו. נזקים בריאותיים עקב חשיפה ישירה או עקיפה לקרינה אלקטרומגנטית ממכשירים מודרניים אינם מכוסים בפוליסות ביטוח. אז אל תתקשרו לחברת הביטוח אם תחלו בגלל הקרינה מהטלפון הנייד, או אם הילד/ה חטפ/ה לוקמיה בגלל חשיפה לשדה מגנטי, או גידול מוח אגרסיבי או סרטן לב בגלל הסלולר או קרינת הוויפיי מהטאבלט, כי חברת הביטוח לא מכסה את זה. עדיף שתחפשו את מספר הטלפון של הממשלה שאישרה חשיפות קרינה אלה של כל הציבור. כך שבעתיד תצטרכו לתבוע אותה, כלומר תתבעו את עצמכם כי הם משתמשים בכספי המסים שלכם לכסת"ח את עצמם.
בנוסף, מדענים נשכרים כדי להטיל צל גדול של ספק לגבי אותם מכשירים הנקראים "בטוחים". והרולטה מסתובבת. האם היא תעצר על רווח או על אסון?
כדאי ללמוד מדרישות החוק מתעשיית התרופות ולהוסיף מידע לעלוני המכשירים האלחוטיים לגבי תופעות הלוואי, הנדירות יותר ופחות, שעלולות להשפיע על בריאותכם.
בשם הדמוקרטיה, היינו רוצים להבין מהן ההשפעות הבריאותיות של שדות אלקטרומגנטיים מלאכותיים. כמו שחייבו את יצרני הסיגריות לעשות ולהוסיף על האריזה אזהרה לגבי נזק לבריאות, שחברת הביטוח לא תכסה ושהיצרנים עצמם מודיעים כי זה מה שיקרה ושעליכם להחזיק את המכשיר לפחות במרחק אינץ' (2.5 ס"מ) מהגוף.
לפני זמן רב, הצעתי שתהיה דרישה מיצרנים, מפעילים ורגולטורים של קרינה לקחת אחריות אישית, מבחינה חוקית, כאשר הם טוענים שהקרינה אינה מזיקה. עד כה איש לא התנדב לעשות זאת. אין אחריות אישית. (אני תוהה מדוע..?)
במקום זה הם עושים מהלכים מוזרים כדי להגן על עצמם מבחינה חוקית מתביעות של אחריות בעתיד לגבי המוצרים ה"בטוחים" שלהם. זה לא ממש הגיוני. יש לזה ריח רע של הגנה על השחקנים שמרוויחים ולא על הצרכנים, "עקרון הזהירות המונעת" להגנה על היצרנים והמפעילים ולא על הציבור.
מתורגם מתוך הספר:
Johansson O, “To understand adverse health effects of artificial electromagnetic fields… …is “rocket science” needed or just common sense?”, In: Essays on Consciousness – Towards a New Paradigm (ed. I. Fredriksson), Balboa Press, Bloomington, IN, USA, 2018b, pp 1-38, ISBN 978-1-9822-0811-0 [enclosed as a pdf; see page 8!].
מאמרו מ- 2006 Electrohypersensitivity: State-Of-The-Art of a Functional Impairment
Johansson-2015 Electrohypersensitivity: a functional impairmentdue to an inaccessible environment
Johansson-Electrohypersensitivity- 2006- State-of-the-Artof a Functional Impairment Olle_Johansson_2010_Aspects of studies on the functional impairmentelectrohypersensitivity
אולה יוהנסון – 2017 – פרק ראשון מספר על נזקי קרינה בלתי מייננת
בתקצירי כנס פריז על רגישות לקרינה ולכימיקלים – 2015 – – עמוד 36 מופיע אולה יוהנסון
חוסן נפשי של רגישי קרינה – מחקר מענין
פרופ' אולה יוהנסון כתב לי על מחקר מענין משנת 1996 שנערך בשבדיה, ע"י Bengt Arnetz, והשווה מדדים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בין רגישי קרינה לכלל האוכלוסייה.
ההבדל היחיד שנמצא בין רגישי קרינה לבין "נורמלים" במחקר זה על תפקוד פסיכולוגי/ פסיכיאטרי היה שרגישי קרינה הרבה יותר עמידים ו"טובים" בהתמודדות עם תוקפנות, הטרדות ובריונות.
ברור (כך כתב הפרופסור החביב וסימן חיוך בטקסט) – רגישי קרינה "חוטפים" דחייה, ניכור ולעג במערכות הרפואה, חינוך, רווחה, במשפחות ומהסביבה החברתית.. וודאי ברשתות החברתיות. הם מתחשלים. כמו כלב שבועטים בו ומתרגל.
פרופ' אולה יוהנסון לא מצליח להבין איך מוסד מוביל ומכובד כאוניברסיטת תל אביב מבטל כנס חשוב בנושא השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת, שמחקרים מראים בבירור את נזקיה. ואיך שוללים התיחסות לרגישות לקרינה, שמוכרת כנכות תפקודית בעולם הנאור כבר שנים.
זו דוגמא לבריונות.
למזלנו, רגישי הקרינה, יש לנו לא רק "כוח על" להרגיש קרינה, אלא גם עמידות לתסכולים ול"מכות".
ויש לנו גם חוש הומור ציני שמתפתח ומעמיק עם כל "מכה" כזו.
דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, אמרה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2020, כי קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר. היא ציינה כי בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית.
לדבריה, הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו') והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
דר' יעל שטיין ציינה כי שיעור ההיארעות (שכיחות) שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%. שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
פרופ' אולה יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח הוא 3- 13.5%. זה המון.
לפי החישובים שלו בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006).
מדבריו, עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ"נכות תפקודית" (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ"רגישות לקרינה" – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.
לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים "להתאים" תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה) .. כ"שחיקה" (burn-ou), "כאב כרוני", "מיגרנה", "פיברומיאלגיה" או "פוסט-טראומה" (שאף אחד מהם לא ניתן "להוכיח" – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך)
אבחנות של "תסמונות" אלו אינן "מחלות" אלא פח זבל אבחנתי שאומר "אין לנו מושג"
זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני "רגישות לקרינה" ועלייה באבחונים אחרים, כך "מועלמת" הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.
רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון
בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם וחוויתם הקשה, בטענות שזה "פסיכולוגי", "פסיכיאטרי" או "נוסבו". בעוד שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו"ם מ- 2007.
רגישות לקרינה אינה מחלה, אלא מוגבלות תפקודית/ סביבתית.
אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.
רגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.
קישור לראיון המלא עם אנדרה לפני הכנס בקליפורניה
https://www.youtube.com/watch?v=UjWAIPHCCbk&t=420s
