בעקבות פוסט 1 וגם פוסט 2 המסכמים הרצאה של דר' מגדה חבס, המתמחה בחקר מזהמים כימיים ואלקטרומגנטיים, תחלואה כרונית עקב השפעות קרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה – בכנס NIH שנערך במאי 2016, עלה צורך בהסבר מהם תדרי ביניים.
דר' חבס ציינה כי תסמיני רגישות לקרינה והשפעות קרינה ניכרים בכל הרקמות, האיברים והמערכות בגוף.
מתוכם, התמקדה דר' חבס ב- 4 היבטים בלבד – חקר מקרים, בהם נבדקה השפעת גורם X – תדרי ביניים:
– השפעות נוירולוגיות
– קצב לב
– מטבוליזם של סוכר
– התנהגות דם
אז .. מהם תדרי ביניים IF
(לפי הסבר באתר תנודע, גם התרשימים מאתר תנודע, שלא מכירים בנזקי קרינה וברמות הפגיעה בגוף הביולוגי ומתיחסים לתקנים הרשמיים, שאינם מגנים על הבריאות)
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), תחום תדרים בין 300Hz ל-10MHz, שהומלץ לשנות את ערך הגבול התחתון ל- 1kHz. מעל לתחום התדרים הנמוכים, ויש חפיפה עם תחום תדרי הרדיו (בין 3kHz ל-10MHz).
לארגון International Telecommunications Union) ITU) אין הגדרה לתחום תדרי הביניים (IF). התדרים מהגדרת ה-WHO של תדרי הביניים מוגדרים ב-ITU כחלק מתחומי תדרים אחרים.
תדרים שבין 30kHz ל- 300kHz ש(בהגדרת ה-WHO שייך לתדרי הביניים), מוגדר ע"י ITU כתדרים נמוכים (LF (Low Frequency.
תחומים הנחשבים בינוניים ואף גבוהים לפי הגדרות ITU (תחום MF Medium Frequency ) וחלק מתחום HF- High Frequency) מוגדרים ע"י ה-WHO כחלק מתדרי הביניים.
חשיפות בתחום תדרי הביניים הן ממכשירים בבית, במקום העבודה וכדומה, כגון כיריים אינדוקטיביות, תגים אלחוטיים – RFID (בתגים לזיהוי מוצרים בחנויות), מנורות פלואורסצנטיות קומפקטיות (CFL), מכשירים עם טעינה חשמלית אלחוטית (מברשות שיניים חשמליות) ועוד.
ציוד רפואי ותעשייה גם יכולים לחשוף לתדרי ביניים IF.
לדוגמא,
1- כיריים אינדוקטיביות (השראותיות) – חימום ע"י השראה (אינדוקציה) מגנטית. בשונה מכיריים חשמליות שמתחממות בגלל זרם חשמלי העובר בתוכן. כיריים אינדוקטיביות יוצרות שדה מגנטי בעוצמה גבוהה שמשרה זרמים חשמליים ("זרמי מערבולת") בכלי בישול מתכתיים המונחים עליהן.
השדה המגנטי הוא שדה חילופין בתדרי הביניים, שיוצר זרמי השראה חילופיים בכלי הבישול, שגורמים לחימום המתכת ולחימום המזון. (ניתן לחמם מזון רק בכלי בישול מברזל או מפלדה, ולא מאלומיניום, מנחושת או מזכוכית). לחימום אינדוקטיבי יעילות, אחידות חימום ובטיחות בשימוש (גז, שריפה).
החשיפות לשדות המגנטיים ברמות של מספר מיקרו-טסלה (מיליוניות טסלה), שנחשבות מתחת לרמות החשיפה המירביות של הקווים המנחים של ICNIRP , הועדה הבינלאומית להגנה בפני קרינה בלתי מייננת.
היצמדות לכיריים תגרום לחריגה מרמות אלו. השדות דועכים עם התרחקות מהכיריים.
לאנשים עם קוצבי לב (או מכשור רפואי אחר), מומלץ להתייעץ.
2- טעינה חשמלית אלחוטית – הולכה אלחוטית של חשמל נבדקה כבר לפני מאה שנים ע"י ניקולה טסלה. היישום גדל בשנים האחרונות. זה מבוצע לטווחים קצרים יחסית.
"צימוד השראתי" – שיטה בה מועבר החשמל בשדה מגנטי, בין סלילים. סליל אחד במטען שמוזן מרשת החשמל (מעגל אלקטרוני), ויוצר שדה מגנטי בתדרי ביניים. שדה מגנטי זה משרה זרם חשמלי בסליל שנמצא במכשיר הנטען (מברשת שיניים חשמלית).
הזרם החשמלי גורם לטעינת סוללה – ללא כבלים ומגעים חשמליים, תוך שמירה על בטיחות (בסביבה רטובה).
טלפונים סלולריים ניתן לטעון בעמדות טעינה אלחוטיות במקומות ציבוריים (כגון בשדות תעופה).
יש טעינה אלחוטית לחלק מכלי הרכב החשמליים.
טעינה אלחוטית תתגבר בעתיד לטעינת התקנים שונים.
זה נחשב בטוח עקב הדעיכה החדה של השדה המגנטי במרחק,
החשיפה לשדות מגנטיים ממטענים אלחוטיים נחשבת נמוכה יחסית.
3- מסכים (צגים) של טלוויזיה ומחשב – בעבר היו גדולים וכבדים, עשויים מזכוכית עבה, מרוקנת מאוויר או מלאה בגז דליל, בטכנולוגית CRT שפופרת קרן קתודית – נוצרה קרן אלקטרונים ע"י שפופרת "תותח אלקטרונים" בחלק האחורי של המסך. הקרן פגעה במסך המצופה בחומר זרחני, תוך כדי סריקתו שורה אחר שורה, ויצרה תמונה על המסך. בשיטה זו, היו חשיפות גבוהות יחסית לשדות מגנטיים וחשמליים, בתדרים נמוכים (תדר רשת החשמל ותדרים בתחום ה-VLF), בחלקו האחורי של המסך, שנדרשו ליצירת הקרן והנעתה בסריקה של המסך.
מסכי LED כיום מכילים נורות LED זעירות רבות, בצבעי אדום, כחול וירוק, שמוזנות ע"י מעגלים אלקטרוניים ויוצרות תמונה על המסך.
השדות המגנטיים בקרבתם חלשים יותר ולא נחשבים כמקור משמעותי לחשיפה.
שדות מגנטיים גבוהים יותר יכולים להיווצר בקרבת ספקי כוח שמזינים את המסכים.
4- חשיפות תעסוקתיות בתדרי ביניים – ציוד רפואי, כגון MRI, מכשור חשמלי לניתוח ולריפוי (כמו טיפול בעצמות) ועוד. חשיפות בתדרי ביניים יש בתהליכים תעשייתיים כמו חימום וריתוך.
בהקשר זה יש ללמוד גם על זיהום חשמלי, שדר' מגדה חבס מתיחסת אליו רבות..
(נציין שוב כי ההתיחסויות של תנודע אינן מכירות בנזקי קרינה לגוף הביולוגי וברגישות לקרינה ונצמדות לתקנים, מומלץ לקרוא את סיכומי הרצאתה של דר' חבס – 1- סיכום לגבי תחלואה כרונית, 2- סיכום לגבי רגישות לקרינה).
דר' חבס ציינה בקצרה כי קיימות השפעות שליליות נוספות (מוכחות) – סרטן, נזקים לזרע (ירידה בתנועתיות) ובעיות פיריון, בעיות נוירולוגיות, פגיעה ב- DNA, (סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)
לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית
רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס
