כבר כמה עשורים, ציבור רחב צורך תרופות נוגדות דיכאון וטיפולי פסיכותרפיה כדי לנהל דיכאון וחרדה.
גורמים כאורח חיים, תזונה ופעילות גופנית זכו לפחות כותרות ולפחות המלצות במערכת הרפואה הממוסדת. יותר קל לתת מרשמי תרופות (עם שלל תופעות לוואי).
ניסוי עם הקצאה אקראית הראה כי שינויים תזונתיים הביאו להפוגה קלינית בדיכאון ולשיפור בתסמיני חרדה
ואת זה שווה לנסות לפני תרופות.
מחקר SMILES
ב- 2017 פורסם מחקר שנערך במרכז המזון והנפש של בית הספר לרפואה באוניברסיטת דיקין באוסטרליה. ניסוי הקצאה אקראית קליני שבדק התערבות תזונתית בקרב מבוגרים עם דיכאון קליני.
שמו "מחקר SMILES" נבע מראשי תיבות של Supporting the Modification of lifestyle In Lowered Emotional States – כלומר, תמיכה בשינוי אורח חיים במצבים רגשיים ירודים.
ההתערבות התזונתית
חוקרת וחוקר מובילים בפסיכיאטריה תזונתית, פליס ג'קה ומייקל ברק, ערכו ניסוי בקרב 176 מטופלים שאובחנו עם דיכאון, מתוכם רבים טופלו בתרופות ו/או טיפול פסיכותרפויטי מבוסס-דיבור.
אקראית הוקצו מחציתם להתערבות תזונתית שכללה 7 מפגשי ייעוץ תזונתי אישיים עם תזונאי או תזונאית מוסמכים.
מפגשים בני שעה בוצעו במשך 3 חודשים. בתקופה זו לימדו דיאטניות את המשתתפים את מהות התזונה הים-תיכונית וסייעו להטמיע בחייהם גרסה מותאמת אישית של דיאטה זו. עיקר המאמץ מוקד בסיוע לבצע שינויים קלים וחכמים בתזונה, כמו החלפת חמאה בשמן זית ושילוב עלים ירוקים בכל הארוחות (שכללו מה שאהבו לאכול).
קבוצת ביקורת ופרוטוקול התיידדות
שאר משתתפי המחקר היוו קבוצת ביקורת, שקיבלה ״פרוטוקול התיידדות״ במקום המלצות תזונה – ביקורים של צוות המחקר ושיחות חולין תומכות במשך אותו זמן, כפי שקיבלו בקבוצת ההתערבות התזונתית.
ההחלטה לבצע מחקר זה נבעה מהצטברות נתונים שהצביעו על קשר בין מזון לבריאות נפשית. כיון שמתאם לא מוכיח סיבתיות, הוחלט על ניסוי שיבדוק אם שינויים בתזונה יכולים להשפיע על דיכאון.
ניסוי קליני הבודק התערבות תזונתית אינו פשוט כיון שלא ניתן מבחינה אתית להקצות אקראית אנשים לאכול רק "ג'אנק פוד" לצורך השוואה. ולכן, פרוטוקול ההתיידדות נקבע לצורך השוואה לקבוצה שקיבלה ייעוץ תזונתי.
]פעמים רבות מפגש עם פסיכותרפיסטים או מטפלות אחרות בתחום בריאות הנפש בלי לקבל ייעוץ ספציפי מהווה ביקורת לבדיקת יעילות ייעוץ טיפולי. אינטראקציה והקשבה במשך שעה לאותו מספר פגישות עוזר לאנשים עם דיכאון ומהווה קו בסיס להשוואה.
מחקר SMILES מצא הפוגה בתסמיני דיכאון
מדד תסמיני דיכאון של כל המשתתפים נבדק בתחילת המחקר לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים.
נמצא כי 32% בקבוצת ההתערבות התזונתית חוו הפוגה בתסמינים. כשליש ממי שקיבלו ייעוץ תזונתי חשו הקלה בדיכאון, כאשר כמעט כל שאר הגורמים והמשתנים נוטרלו בהערכה הסטטיסטית.
לא היתה השפעה של אינטראקציה חברתית או התעמלות (שמאד חשובות במניעת הפרעות נפשיות ובטיפול). הסיבה גם לא הייתה ירידה במשקל כי משקל המשתתפים לא השתנה משמעותית במהלך הניסוי.
המסקנה היתה כי גורם השיפור היו שינויים קטנים ומתמשכים בתזונה.
מחקרים נוספים מצאו כי שינויים תזונתיים יכולים לסייע בהפחתת תסמיני דיכאון ואף היעלמותם.
צוות התזונה רק הסבירו מה כדאי להם לאכול וייעצו איך לערוך שינויים קטנים שיסייעו להטמיע תזונה בריאה יותר.
המסקנה העיקרית היתה שניתן לשפר תזונה גם בקרב מי שסובלים מדיכאון קליני ברמה בינונית עד חמורה. הם ביצעו שינויים ושילבו מזונות בריאים יותר בתפריט למרות התסמינים.
קרוב ל-30% בקבוצת ההתערבות התזונתית חוו 'הפוגה קלינית', כלומר, מדדי התסמינים פחתו לרמה בה הדיכאון כבר לא נחשב לקליני.
נמצא קשר הדוק בין דרגת שיפור התזונה לרמת השיפור בתסמיני הדיכאון. ככל שאנשים שיפרו יותר את תזונתם, כך השתפר מצבם.
למזון תפקיד מרכזי גם על בריאות הנפש, ולא רק בריאות הגוף.
במחקר זה התמקדו בבדיקת השפעת תזונה על תסמיני דיכאון, אך נמצאה גם ירידה ברמת החרדה.
ניסוי זה היה בהיקף מצומצם, אך אחריו נערכו ניסויים נוספים שממצאיהם היו זהים. כולל מחקר התערבות מ- 2019 שנערך על-ידי הת'ר פרנסיס ועמיתים באוניברסיטת מאקארי שבאוסטרליה.
מחקר זה הראה תוצאות דומות בקרב 101 צעירים בגילאי 17 עד 35, עם תסמיני דיכאון פעילים ודפוסי תזונה לא בריאים, לתוכנית התערבות משך 3 שבועות.
מחציתם קיבלו התערבות תזונתית באמצעות סרטון בן 13 דקות, שהיה זמין לצפייה חוזרת. בסרטון תזונאי פירט דרכים לאמץ תזונה ים-תיכונית ועודד לצרוך יותר ירקות, דגנים מלאים, אגוזים, דגים ושמן זית. הם קיבלו סל עם חלק ממזונות אלה כדי להתחיל ושיחת טלפון קצרה בסוף השבוע הראשון והשני כדי לבדוק איך הולך להם.
השאר לא קיבלו הנחיות תזונתיות ורק התבקשו לחזור לבדיקה כעבור 3 שבועות.
נמצא כי המשתתפים שקיבלו הדרכה לשיפור התזונה דיווחו על הפחתה משמעותית בתסמיני דיכאון וחרדה כעבור 3 שבועות, שהתמידו גם לאחר 3 חודשים, כשקיימו עימם שיחת מעקב.
משתתפים עם דיכאון הצליחו לחולל שינוי חיובי בחייהם והשפעות השינוי נמשכו חודשים לאחר תום הניסוי.
במחקר זה 70% מהמשתתפים שמרו על היבטים חשובים של הייעוץ התזונתי.
מסקנת המחקר היתה שלמזון יש השפעה משמעותית על בריאות המוח ועל תפקוד.
פרסום המחקר – בקישור
למזון יש השפעה משמעותית על בריאות המוח,
זו המסקנה המוצגת בספר חרדה ודיכאון – תוכנית תזונתית לשיפור הבריאות הנפשית מאת ד"ר דרו רמזי (.M.D) פסיכיאטר, בהוצאת פוקוס
וכמובן, לחשיפה לאור טבעי/ אור השמש (עיניים ועור), שהייה בטבע וגראונדינג, שינה טובה ופעילות גוטפנית השפעות נפלאות על בריאות נפשית וגופנית.
