את האימג' עשה לבקשתי – צ'אט GPT, אבל הוא עדיין מתבלבל בעברית, אז תיקנתי קצת.
מכל מקום .. הנושא חשוב כי ..
סוכר משפיע לא רק על התפתחות רקמת השומן, אלא גם על התפתחות המוח ועל תפקודו.
זה קורה גם בילדים. אולי במיוחד אצל ילדים.
התפתחות המוח בילדים מתקלקלת בגלל צריכת מזון ממותק.
תאי מיקרוגליה הם עובדי הניקיון של המוח. הם משפיעים על מערכת העצבים בתחילת החיים, מסלקים תאי עצב חלשים ומפנים מקום לקישורים חזקים וטובים בין תאים. כך הם עוזרים לעצב סינפסות ומייעלים את התפקוד הקוגניטיבי/ מוחי.
הסוכר ה"רגיל" נקרא סוכרוז. הוא מורכב משני סוגי סוכר קטנים יותר: גלוקוז ופרוקטוז.
פרוקטוז יותר מתוק מגלוקוז (לכן כמותו פחותה בשביל אותה רמת מתיקות). הוא מעובד בעיקר בכבד, בניגוד לגלוקוז שנכנס ישר לתאים בעזרת האינסולין. עודף פרוקטוז עלול להוביל לבעיות קשות כמו כבד שומני, סוכרת ועלייה במשקל, כאשר צורכים אותו לאורך זמן.
ילדים מעכלים הרבה פרוקטוז ממוצרי מתיקה.
במחקר האכילו עכברות הרות וצאצאי עכברים בתזונה עתירת פרוקטוז. נמצא כי תאי המיקרוגליה הפסיקו לנקות את המוח. תאי עצב מתים נערמו. תחזוקת הסינפסות עצרה. בעכברים נצפו התנהגויות דומות לחרדה בגיל ההתבגרות.
נמצא כי חשיפה לפרוקטוז, דרך התזונה של האם או באכילה ישירה, פגעה ביכולת הניקוי של תאי המיקרוגליה. ולא בצורה מתונה. פרוקטוז מוכנס לגוף על ידי מובילים שנקראים GLUT5 (טרנספורטר לגלוקוז 5). זה הופך לפרוקטוז-6-פוספט, ומיד יש צניחה בפגוציטוזה ובמוח מתחילים להיערם תאי עצב מתים. המוח נסתם מ"זבל" שלא מפונה החוצה.
ביטול GLUT5 מעלימה את הבעיה. תאי המיקרוגליה חוזרים לנקות את המוח. ומיד מדדי החרדה בעכברים חוזרים למצב רגיל.
מחקר זה מתאר קשר מנגנוני בין צריכת פרוקטוז, טרנספורטר ספציפי לפרוקטוז, והתפתחות נוירולוגית לקויה בגלל פינוי כושל של תאי עצב מהמוח.
זה מקשר מיצים ממותקים, ממתקים וחטיפים לבריאות הנפש. תאי המיקרוגליה במוח הם החוליה המקשרת.
למחקר יש מגבלות. זה נבדק על עכברים ובדק התנהגות בעכברים, כאנלוגיה לחרדה אנושית. זה לא זהה, כמובן.
אבל .. תפקיד GLUT5 ייחודי ונמצא כקבוע אצל בעלי חיים שונים רבים.
תזונה היא אחריות שלנו.
אבל יש פה גם האשמה כלפי תעשיית המזון, שתוצריה מעוותים את התכנות הביולוגי של תפקוד המוח והתפתחותו.
ולמרבה הצער, תעשייה זו (ושאר תעשיות מזיקות) לא פועלות לטובת בריאות הציבור, אלא משיקולים כלכליים. ומקבלי ההחלטות משרתים אינטרסים אלה, ומושפעים מ"מימון" שמגיע מבעלי הון בתעשייה.
אז .. "קצת סוכר" בחטיפי ילדים זה לא בסדר, למרבה הצער. זה רע. מאד רע.
זה משבש את צוותי הניקיון במוח ומביא להתנהגויות ותופעות נוירופסיכיאטריות מאד לא רצויות. נזכיר כי חרדה בגילאי ההתבגרות מאד נפוצה, גם התקפי זעם בילדים. וזה לא היה בכמויות כה רבות בעבר. אבל גם ממתקים לא היו דבר כה שכיח – במקרה השבוע העלתה חברה בת גילי (אמצע שנות השישים לחיים) צילום של ממתק שהיה נחשק בילדותנו. נזכרתי שהיה עלי לצבור אגורה לאגורה עד שהיו לי 10 אגורות כדי לרכוש מרמלדה על המשקל במכולת. זו היתה התרגשות וחגיגה כי זה לא היה יומיומי, אולי פעם בשבוע קיבלנו "משהו מתוק". וזה היה מאד מוגבל בכמויות – "אחד לכל אחד ואחת".
לעומת זאת, לאכול פרי מתוק .. זה יופי. וגם לא לאורך כל היום (אם כי יתכן שיש אנשים שזה מתאים לגופם, לא לרובנו. הרוב צריכים תפריט טבעי ומאוזן, מגוון. האדם אוכל כל – לא מעובד ומתועש, אוכל כל מהטבע).
אני נחרדת לראות אריזות שגודשות עגלות בסופר, וגם את בני משפחתי אוכלים "מתוק" בסיום כל ארוחה וגם בין הארוחות. גם אני נהגתי כך בעבר. לא עוד.
(אני עדיין מנשנשת כל היום פירות ואוכל וזה גם רע, זה גם מביא לתנגודת אינסולין. הפסקות אכילה נחוצות מאד. זו מלחמה שאני לא מובילה בה, אבל זה לפעם אחרת)
מתוך הספר שתרגמתי ב- 2017 – אלצהיימר ובעיות זיכרון: מניעה, טיפול ותקווה (הוצאת פוקוס).
סוכר הוגדר כרעל של המאה ה- 20 בידי המחברים זוג הנוירולוגים שרזאי.
צירפתי לספר דוגמאות לשמות מתחכמים של התעשייה, שנועדו להטעות את הציבור ולהסוות תוספת סוכר למזונות מעובדים. מאז כתיבת הטבלה נוספו עוד שמות יפיפיים כמו "ציפת פריחת קוקוס" או "סירופ עולש/ סיבים תזונתיים".
הרגע ניסית לצלם את הדפים הרלבנטיים בספר .. אוי, סליחה על איכות הצילום. כך אתם יכולים להיות בטוחים שהפוסטים שלי לא נכתבים על ידי AI, בניגוד להרבה מאד מידע ברשת, אולי רוב המידע היום.
לאחרונה למדתי כי יש פחמימה גרועה ומזיקה אף יותר, שיש לאתר ברשימת המרכיבים – עמילן שמסתתר אף הוא בשמות המתחפשים ל"טבעי".
(יזמתי את תרגום הספר כשגיליתי שהדמנציה המוקדמת שלי נעלמה עם שינוי אורח החיים והימנעות מחשיפה לקרינה ולכימיקלים סינתטיים, וכמובן שמירה על תזונה, פעילות גופנית, מגע בטבע, גראונדינג/ הארקה ועוד)
חשוב לזכור ש ..
גם קמח לבן, אורז לבן, תפוח אדמה ושאר דגנים מתפרקים לסוכר. עבור הגוף (והמוח) הם סוכרים, גם אם אכלנו בייגלה, כעכים או מאפה מלוח.
באכילת דגנים יש להקפיד על שימוש בדגנים מלאים (ולא קמחים מוכנים) – רצוי להשרות ואף להנביט. ולשלב עם קטניות מלאות (לא חובה ביחד אבל באותה יממה) כי ביחד דגנים וקטניות מספקים לגוף חלבון מלא.
איך גיליתי את הקשר בין אלצהיימר לאורח חיים – הרצאה בכנס "מוח בריא" 2018
